יואב שטרמן

אפשר לשער שגם מכחישי משבר האקלים יתקשו לראות בחיוב את תרבות הצריכה העכשווית. אם בתחילת המאה ה-21, בשורת הצמיחה העלתה על נס את העיצוב ככוח כלכלי, הרי לאחר יותר מעשור נראה שהמטוטלת עברה לצד השני. “יש שינוי בעולם, סוג של משבר, שמבהיר שאי אפשר להמשיך כמו קודם,” אומר המעצב יואב שטרמן, חבר סגל במסלול לעיצוב תעשייתי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. “הקפיצה הטכנולוגית, ההשקעה בעיצוב ובייצור המוני הביאו בחסות הגלובליזציה למצב של עודף ייצור. כיום המעצבים צריכים לדעת לרתום את הטכנולוגיה המתפתחת במהירות לטובת המשתמש ולטובת ייצור מקיים, מקומי ולפי דרישה.”

נקודת המוצא שעליה מצהיר שטרמן הובילה להקמת המעבדה לחומר מקודד – Coded Matter, שפתח לאחרונה. המחקרים במעבדה יובילו מהלך של הגדרה מחדש של תפקיד המעצב במציאות הנוכחית – תפקיד ששטרמן מכיר היטב בזכות ניסיונו בתעשייה. הוא הגיע למסלול לעיצוב תעשייתי אחרי שלמד תואר ראשון בבצלאל ותואר שני ב-Media Lab MIT בהנחיית פרופ’ נרי אוקסמן. אחרי הלימודים המשיך לעבודה בחטיבת החדשנות של חברת נייקי. מבחינתו הייצור המתקדם, ובעיקר ההתמקדות בייצור בהתאמה אישית, הם העתיד של תחום העיצוב. זהו עתיד שהאקדמיה היא האכסניה הטובה ביותר לקידומו הודות לחופש מההגדרות המסורתיות של התעשייה כמו גם תפיסות מושרשות וקונבנציות מקצועיות. שטרמן מבהיר ש”המחקר האקדמי משחרר את המעצבים מאילוצים כלכליים ומאפשר להם לאתגר את התעשייה.”

עם שובו לישראל עבד שטרמן בתעשיית הטקסטיל (חברת דלתא), והוא מסביר שזו אומנם תעשיית לואו-טק שמתבססת על עבודת ידנית, אולם בשנים האחרונות מתחולל בה שינוי בזכות השימוש במדפסות תלת-ממד ומכונות סריגה ואריגה דיגיטליות. “הטכנולוגיות החדשות מרחיבות את האפשרות לייצור מותאם אישית וכך מעוררות שאלות בנוגע למחזור, ייצור טקסטיל בר-קיימא וצמצום משאבים. אלה השאלות שאיתן אנחנו מתמודדים במעבדה.”

במעבדה כבר מתקיימים כמה מחקרים הבודקים את האפשרות של התאמה אישית באמצעות הדפסת תלת-ממד וטכנולוגיות ייצור מתקדמות. אחד המחקרים, לדוגמה, מתמקד בייצור חזייה לנשים אחרי ניתוח כריתת שד. עד כה נאלצו נשים אלה ללבוש פרוטזה. על ידי סריקה אישית והאלגוריתם שמפותח במעבדה אפשר לייצר חזייה המותאמת באופן מושלם, באופן המקל על השימוש וממטב את תהליך הייצור.

העובדה שחלק ניכר מהחוקרים הם מעצבים בעלי ניסיון מגבירה את הסיכוי שהידע שיצטבר במסגרת המחקרים במעבדה יגיע לרצפת הייצור ולתעשייה לטובת העתיד של כולנו.

The post לאתגר את התעשייה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

מימין לשמאל : קווין רן, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון וזיו בלפר

בכירים מהנהלת חברת התוכנה PTC (נאסד"ק: PTC) מארה"ב, קנדה והודו ביקרו בטכניון כדי לבחון מקרוב את התקדמות שיתוף הפעולה האסטרטגי בין החברה לטכניון. במסגרת הביקור סיירה המשלחת במרכז המחקר והפיתוח של החברה בקמפוס ההולך ונבנה בימים אלה.

במסגרת ההסכם שנחתם בשנה שעברה תשקיע החברה 15 מיליון שקלים בהקמת מרכז המחקר והפיתוח החדש שלה בטכניון. . החברה תעביר את 100 עובדי מרכז הפיתוח החיפאי שלה, ששכן עד כה בפארק התעשייה מתם, לבניין ייעודי בטכניון, והיא מתכננת להרחיב את מרכז הפיתוח בשנים הקרובות. בנוסף מקיימים הטכניון והחברה קשרים הדוקים לפיתוח המחקר וההוראה בקמפוס בתחומים הקשורים לטכנולוגיות ייצור מתקדמות. החברה הקצתה תקציב שנתי רחב היקף למחקרים משותפים בתחומים אסטרטגיים ובהם הדפסת תלת-ממד, אינטרנט של הדברים, מציאות רבודה, סימולציות ו-Generative Design.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי " מה שמייחד את הטכניון הוא שליחותו הלאומית, שכוללת אחריות לשגשוגה של הכלכלה הישראלית ושמירה על ביטחונה. אינני מכיר עוד אוניברסיטה בעולם שיש לה השפעה כזו על כלכלת המדינה בה היא פועלת ועל תחומים רבים אחרים. ההייטק הישראלי נולד כאן ובוגרי הטכניון משולבים בתפקידים המובילים במשק הישראלי. שיתוף הפעולה עם חברת PTC חשוב לנו מאוד ומשתלב בחזון הטכניון לשנים הבאות. פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום מחקר רב-תחומי ושיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה. בשנתיים החולפות פעלנו לבניית אקוסיסטם חדש עם התעשייה וקידמנו את המחקר המשותף בקמפוס. אנו מעודדים מרצים מהתעשייה להשתתף בחיים האקדמיים בטכניון, להנחות וללמד – פעילות החושפת את הסטודנטים ואת החוקרים שלנו לשינויים ולשאלות בעולם האמיתי. היעד שלנו הוא לשלב בקמפוס מועדון איכותי של חברות שלטכניון יש קשרי מחקר עמוקים איתן, שיהפכו לחלק מתהליך הכשרת הסטודנטים שלנו. PTC היתה הראשונה להצטרף ואני שמח לבשר שבשנה האחרונה הצטרפו למועדון איכותי זה גם חברות נוספות כולל אינטל, גוגל ודוראל. יחד עימן ניצור בקמפוס נקודת מפגש לתעשיות מגוונות עם האקדמיה."

מימין לשמאל: זיו בלפר, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון וקווין רן

קווין רן, המשנה לנשיא למוצרים ב-PTC הבינלאומית, אמר : "אנחנו אופטימיים מאוד לגבי שיתוף הפעולה עם הטכניון, חיבור ששלושת יעדיו הם מחקר בסיסי, סיוע לטכניון בהכשרת המהנדסים הטובים ביותר שאפשר ושילוב כוחות בין הטכניון, PTC ולקוחות החברה. יש לנו מאות לקוחות בתעשייה ברחבי העולם, וכל אחד מהם עובר כעת מהפכה טכנולוגית ומחפש דרכים לשיפור הייצור ותהליכים נוספים. אין לי ספק שמחקרים הנערכים בטכניון יוכלו לסייע לנו בשיפור המוצרים שלנו, והטכניון ירוויח מכך שנסייע לו בהכשרת מהנדסי העתיד."

זיו בלפר, מנכ"ל PTC ישראל, המשנה לנשיא עולמי למחקר ופיתוח אמר :"בכל העולם מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה בין האקדמיה והתעשייה. בהקשר זה צברה  PTC15 שנים מוצלחות במיוחד של שיתוף פעולה עם אוניברסיטת אאכן בגרמניה, שבמסגרתו נבנה קמפוס נפרד שכולל מעבדות פיתוח ומחקר עבור חברות שמשתפות פעולה עם הסגל האקדמי. כך כבר הוקמו כמה מיזמים מוצלחים שהפכו לחברות מסחריות. כעת אנחנו רוצים לשכפל את ההצלחה הזאת עם הטכניון ועם השוק הישראלי. שיתוף הפעולה עם הטכניון הוא דוגמה טובה לאופן שבו התעשייה יכולה להשפיע על האקדמיה, והטכניון יהפוך כעת למקום הראשון בעולם שיכניס טכנולוגיה של 'תאום דיגיטלי' לחינוך ולהכשרת הסטודנטים. אני נרגש מאוד משיתוף הפעולה, ועבורנו מדובר באתגר שהוא הזדמנות."

פרופ' בועז גולני, המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון וחבר בוועדת ההיגוי שהוקמה כדי לחבר בין PTC לטכניון, אמר כי השת"פ עם PTC נמצא בהלימה מלאהלתחום התעשיות הדיגיטליות הנמנה עם אחד משלושת כיווני הפיתוח המרכזיים שנקבעו בתוכנית האסטרטגית של הטכניון.  פרופ' גולני הזכיר כי בהסכם השת"פ הביעו הצדדים עניין להקים מועדון של חברות העוסקות בתחום הזה כאשר PTC תשמש כגורם מנהיג ומוביל במועדון.  פרופ' גולני הוביל את סיור המשלחת בבניין מרכז המחקר והפיתוח בפארק תעשיות גוטווירט בקמפוס, העתיד להיפתח בסוף 2022. זיו בלפר הודה לפרופ' גולני על תפקידו המרכזי בהידוק הקשר בין הטכניון ל-PTC.

בכירי PTC עם נציגי הנהלת הטכניון

PTC היא חברה אמריקאית שבסיסה בבוסטון והיא נסחרת בנאסד"ק. הטכנולוגיה שלה מסייעת לחברות בכל העולם לנהל את מחזור חיי המוצר שלהן לרבות תכנון, ייצור, תפעול ותחזוקה של המוצרים בעולם חכם ומחובר. עם לקוחותיה של  PTC נמנות חברות ייצור וטכנולוגיה מהגדולות בעולם ובהן טויוטה, לוקהיד מרטין, בואינג, אאודי, קאטרפילר, ג'נרל אלקטריק, רייתיאון, EADS, סמסונג, דל, טושיבה ומוטורולה.

מרכז הפיתוח של PTC  בישראל פועל מאז 1991 כמרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לארה"ב. מאז היווסדו מובל מרכז פיתוח זה על ידי בוגרי הטכניון שחלקם אף התקדמו לעמדות בכירות במסגרת הגלובלית של PTC. כיום מעסיקה החברה מאות עובדים בשני מרכזי פיתוח בהרצליה ובחיפה. מרכז הפיתוח הישראלי הוא מרכז הפיתוח השני בגודלו בעולם מחוץ לארה"ב והוא אחראי לפיתוח המוצרים המובילים של PTC.

התוכנה של PTC מאפשרת לתכנן מוצרים בתלת-ממד ולנהל את כל חיי המוצר משלב הרעיון, התכן והייצור ועד לתמיכה אצל הלקוח. התוכנה מאפשרת לתכנן את המוצר באופן דיגיטלי, לראות אותו בתלת-ממד, לבחון כיצד כל המרכיבים שלו משתלבים יחד ולאפשר ללקוחות ולספקים לבחון אותו בשלבי התכנון ולשנות אותו בקלות יחסית עוד בטרם הגיע לשלבי הייצור. מחזור המכירות של חברת PTC בשנת 2019 היה  1.25 מיליארד דולר והיא מוכרת את מוצריה ליותר מ-28,000 ארגונים בכל רחבי העולם.

The post שנה לאחר חתימת הסכם שיתוף הפעולה: ההנהלה הבכירה של חברת PTC ביקרה בטכניון first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

מקום ראשון

האקתון האנרגיה ע"ש גיא סלע התקיים לאחרונה בטכניון. האירוע, המתקיים בתרומת חברת SolarEdge,  נערך בהובלת תוכנית האנרגיה ע"ש גרנד בטכניון במסגרת אירועי יום היזמות בטכניון ובשיתוף מרכז היזמות t-hub והקהילה לחדשנות באנרגיה EnergyCom.

בהאקתון השתתפו כ-70 סטודנטים מכל התארים מתשע אוניברסיטאות ומכללות בארץ, שנענו בהתלהבות לאתגר שהוצב בפניהם: "אגירה והמרה של אנרגיה מתחדשת בקנה מידה גדול". את הסטודנטים ליוו 40 מנטורים מהאקדמיה, מהתעשייה ומתחום היזמות, ו-11 שופטים בכירים לקחו חלק בשיפוט ובבחירת הזוכים.

ראש תכנית האנרגיה פרופ' יועד צור, שכיהן כראש הוועדה המארגנת, אמר בטקס הסיום: "אירוע זה מייצג בין-תחומיות במיטבה. התכנסו כאן סטודנטים ומומחים מתחומים שונים לחשיבה אינטנסיבית משותפת. תוכנית האנרגיה חרטה על דגלה, כאחת ממטרותיה המרכזיות, לקדם מחקר משותף בין-תחומי. כראש התוכנית אני מאוד גאה לראות פעילות כזו מתקיימת תחת המטרייה של תוכנית האנרגיה ע"ש גרנד."

 מקום שני

במקום הראשון זכה הפרויקט Heat2Heat של המשתלמים דוד קייסר ודרור מירון מהתוכנית הבין-יחידתית באנרגיה, גל אביעוז כהן מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון, חן דגן מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ואביעד נבון מהפקולטה להנדסה חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי. לדבריהם, "הפתרון שהצענו מתבסס על אגירה תרמו-כימית, ובמילים פשוטות, יצירה של 'אבקת חום'. זהו חומר המסוגל לאצור בקשרים הכימיים שבתוכו אנרגיה שמקורה בהמרה של  אנרגיית השמש לחום. את החומר והאנרגיה האצורה בו אפשר לאגור לאורך זמן בתנאים פשוטים, לשנע אותם בקלות ובעת הצורך להפיק את האנרגיה כחום לשימוש במפעלים תעשייתיים. התהליך שפיתחנו על סמך הספרות המדעית הרלוונטית הוא תהליך זמין, זול, יעיל ובר-קיימא."

במקום השני זכה פרויקט battAIRy של הסטודנטים יוסף קסל ונתן בלנק מהתוכנית הבין-יחידתית באנרגיה,  נועה כהן ומייקל פרל מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי ועידו בן-הרצל מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. הקבוצה הציגה רעיון שמתבסס על אגירה של אוויר מונזל. הפתרון מורכב ממתקנים תרמואקוסטיים הבנויים כך שכאשר מחממים את חלקם העליון על ידי אור שמש מרוכז, נוצרים בתוכם  גלים אקוסטיים. גלים אלה גורמים לתחתית המתקן להתקרר ובכך מנזלים אוויר בצורה יעילה. את האוויר המונזל ניתן לאגור לטווחי זמן ארוכים ולהשתמש בו בעת הצורך לקירור או להפקת חשמל.

 מקום שלישי

במקום השלישי זכה פרויקט Metha של קבוצה משותפת מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון (ניר לוי) ומאוניברסיטת אריאל (רפאל בגוונוב, דרור טפירו, שיר כהן ואיתמר כאליהו). קבוצת Metha הציגה מכולה המכילה בתוכה מערכת ללכידת פחמן דו-חמצני, אלקטרוליזה לייצור מימן וריאקטור לטובת ייצור מתנול סינתטי (מהריאקציה בין המימן לפחמן הדו-חמצני). המתנול מיועד להחליף דלקים (קרוסין של מטוסים, דיזל ומזוט של ספינות ודיזל של משאיות) ובכך להפחית את כמות גזי החממה בצורה משמעותית. הוא משמש לייצור חשמל (לדוגמה, באילת יש גנרטור שמספק חשמל לעיר משריפת מתנול) ויש לו שימוש נרחב בתעשייה הכימית למגוון שימושים. בנוסף, חברי הקבוצה רואים ערך נוסף למערכת במחזור גזי הפליטה לטובת ייצור אנרגיה. בנוסף להפחתת אחוז הפליטות של המשתמשים לאטמוספירה תושג גם הקטנת קנסות על פליטת פחמן דו חמצני, קנסות הצפויים לגדול משמעותית עד 2050. הקבוצה הדגימה היתכנות כלכלית עם החזרה מלאה של סכום הכסף המושקע ב-5.8 שנים. שוק המתנול העולמי נמצא בצמיחה משמעותית של כ- 6 אחוזים בשנה.

The post אנרגיות גבוהות first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

 מקום ראשון

מרכז הידע לחדשנות בטכניון קיים לאחרונה את "תחרות החדשנות בתעשייה 4.0". התחרות, בחסות החממה הטכנולוגית ומרכז ההשקעות i4valley, נערכה זו הפעם השנייה. השתתפו בה סטודנטים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים וכן בוגרי פקולטות שונות בטכניון, שהציעו רעיונות מקוריים לפתרון אתגרי תעשיה 4.0.

מתוך עשרות המועמדים שהגישו מועמדות נבחרו שמונה צוותים שהשתתפו בתוכנית אקסלרציה בת חמישה מפגשים, שבה קיבלו היזמים כלים לניהול תהליך החדשנות על פי מודל "מסע הרעיון" של פרופ' מרים ארז – חברת סגל בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, יו"ר מרכז הידע לחדשנות בטכניון וכלת פרס ישראל לניהול לשנת 2005.

מסע הרעיון עסק בזיהוי האתגר, בפתרונות יצירתיים לפתרון, בבחירת הפתרון ליישום, בהגדרת המוצר והצעת הערך, בזיהוי השוק, בצורך במוצר מצד משתמשים פוטנציאליים, במודל העסקי ובאופן הצגת הפיתוח בפני שופטים מומחים. המשתתפים למדו שיטות לזיהוי ובחירה של השוק, לזיהוי צורכי המשתמש, לבניית מודל עסקי ולהעברת מסרים (Storytelling) באופן אפקטיבי.

תחרות  Industry4Connect התקיימה ביום היזמות הטכניוני. כל המשתתפים הציגו את המיזמים שלהם והוכיחו את הערך של הרעיון בפני חבר שופטים מכובד. בסופה הוכרזו הזוכים, שזכו גם בפרסים כספיים נדיבים מטעם. I4Valley

 מקום שני

במקום הראשון זכו הדוקטורנטית רעות קדם והמנחה פרופ' יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. רעות הציגה שיטה חדשנית שהם פיתחו לייצור רכיבים אופטיים מדויקים באמצעות הדפסת תלת-ממד. יישום הפתרון יחליף את החדרים הנקיים בהדפסת תלת-ממד, שינוי שיוביל לקיצור התהליך תוך שמירה על הביצועים של הרכיב, הוזלה משמעותית של הפיתוח והייצור, קיצור לוחות הזמנים עד למוצר הסופי וגמישות בתכנון הרכיב.

במקום השני זכו ד"ר דורון קלפץ' ושותפו אבנר שמואל מהפקולטה להנדסת מכונות, שפיתחו טכנולוגיה חדשה לייצור מטא-חומרים בעלי תכונות מרובות עבור תעשיית הרכב והתעופה. החומרים החדישים מתאימים למגוון מגזרים תעשייתיים והייחוד שלהם הוא היותם דינמיים  ומסתגלים לסביבות משתנות.

את המקום השלישי חלקו שני מיזמים בהחלטה שהתקבלה בתחרות עצמה.

 מקום שלישי

המשתתף הראשון הוא בועז פרידר, סטודנט לתואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, שיזם רעיון לחיבור מנהלי תפעול ואחזקה של אתרים בשטח באמצעות משקפי VR. הפתרון מאפשר שיפור בזמינות ובאיכות הטיפול בתקלות בזמן אמת.
המשתתף השני שקיבל את המקום השלישי הוא עומר עבודי, סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב. הרעיון שהציג הוא אפליקציה לשימוש בטלפון האישי, שתשמש לאיתור טעויות בייצור בכמויות קטנות באמצעות למידה חישובית כדי לשמר את הידע ולמזער טעויות חוזרות.

בתחרות שפטו מנכ"ל חממתI4Valley  סיון יחיאלי, סמנכ"ל טכנולוגיות בחממה צביקה ויינשטוק, פרופ' אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון, פרופ' ראובן כץ מהפקולטה להנדסת מכונות וסמנכ"ל פרויקטים ב-hub-,T ראש תוכנית "ביזטק" אוהד יניב, מנהל  מעבדת IOT בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב איתי דברן ופרופ' מרים ארז. התחרות מתקיימת זו השנה השנייה במסגרת יום היזמות בטכניון. השופטים הדגישו את הפרויקטים שזכו בפרס הראשון והשני, הצפויים לדעתם לשנות את התעשייה, לקדם אותה אל המאה ה-21 ולתרום להעלאת הפריון ורמת החיים בישראל ובעולם.

 כלל המשתתפים

The post מסע הרעיון first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

מימין לשמאל: ד”ר רז פלטי, רוסלנה מיליצין, הדוקטורנטיות הדס אצ׳לדייב כהן וד”ר אליה זועמט

סידן הוא אחד החומרים החיוניים לבריאותנו. ידועה במיוחד השפעתו על חוזק העצמות, אולם פעילותו בגופנו נרחבת הרבה יותר. למעשה, הסידן הוא "שליח" המעביר אותות בין תאים ושותף בתהליכי בקרה על הביטוי הגנטי בתאי מערכת החיסון, כיווץ שרירים, העברת אותות חשמליים במערכת העצבים ועוד. שינויים ברמת הסידן בתא עלול להוביל למחלות שונות, ולכן התפתחה במהלך האבולוציה מערכת מורכבת לבקרה על רמה זו.

ד"ר רז פלטי מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט עוסק מזה שנים בחקר מערכת בקרה מיוחדת השולטת על אחסון הסידן בתא. מחקרים קודמים הראו כי שני חלבונים שונים ממלאים תפקיד מרכזי במערכת זאת. האחד הוא STIM, המנטר את רמת הסידן בתא, והאחר הוא Orai  – חלבון שהוא תעלת הכניסה של הסידן הממוקמת על קרום התא. כאשר Orai מקבל מ- STIMהתראה על מחסור בסידן, הוא דואג לאספקה מחודשת של סידן לתא. כך נראית פעילותה של מערכת הבקרה Orai-STIM בתא הבריא; אך כאשר חלות מוטציות באחד משני החלבונים האלה, או בשניהם, מערכת הבקרה עלולה להפסיק לתפקד, וההשלכות הקליניות עלולות להיות הרות אסון לרבות פגיעה קשה בתאי T החיוניים לתפקודה של מערכת החיסון.

"מנגנון הבקרה של מאגרי הסידן בתא נחקר כבר שנים רבות," מסביר ד"ר פלטי שערך את המחקר ביחד עם ד"ר רונלד אודסין וד"ר אליה זועמת, "אבל מאחר שמדובר במנגנון מורכב מאוד הפועל בסביבה 'רועשת', קשה מאוד למפות את פעילותו באופן מדויק. במילים אחרות, קשה מאוד לעקוב רק אחר יוני הסידן שמועברים על ידי STIM ו-Orai."

בשנים האחרונות עובדת קבוצת המחקר של ד"ר פלטי על האתגר הזה באמצעות מגוון טכניקות מעולמות הכימיה, הביולוגיה והפיזיקה ובשיתוף פעולה עם קבוצות המחקר של פרופ' יובל שקד מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ופרופ' מייקל קינזלר מאוניברסיטת קוניטיקט. המאמר שהתפרסם לאחרונה ב-PNAS מציג את פריצת הדרך הנוכחית. לדברי ד"ר פלטי, "מדובר בהצלחה טכנולוגית-מדעית במעקב אחר התנהגותן של המולקולות האמורות, אבל יותר מכך – בפיתוח טכנולוגיה להפעלה ממוקדת וסלקטיבית של תרופות המשפיעות על מנגנון זה. זה אומנם שלב מוקדם, אך לגילוי זה עשויות להיות השלכות על טיפולים בסרטן גרורתי וכאב."

 רמת הסידן בתאים. משמאל – ללא התערבות; מימין – אחרי הפעלה של המנגנון שפיתחו חוקרי הטכניון. המעגל הלבן מציין את האזור שעליו הוקרן האור המפעיל את המולקולה המובילה לכניסת הסידן לתאים

הטכנולוגיה הייחודית המוצגת במאמר מבוססת על גישה חדשנית הקרויה פוטו-פרמקולוגיה – הפעלה של תרופות ברקמת היעד באמצעות אור. החוקרים יצרו מעין מתג אופטי שבאמצעותו הם שמים יד על הברז, כלומר שולטים בפעילותה של תעלת הסידן Orai. כך הם יכולים לפתוח את התעלה ולאפשר זרימת סידן לתא בזמן ובמקום הרצוי. בטכנולוגיה זו הצליחו החוקרים לשלוט בביטוי הגנטי בתאי T ובייצור ציטוקינים ומולקולות אחרות החיוניות לתפקודה של מערכת החיסון.

בנוסף, בסדרת ניסויים עם קבוצת המחקר של פרופ' אלכס בינשטוק מהאוניברסיטה העברית גילו החוקרים כי מגנון בקרת הסידן של STIM–Orai פעיל בזמן חישת כאב, כך שהשפעה עליו עשויה לסייע בהבנה מדויקת יותר של מנגנוני העברת הכאב בגוף. במחקר ההמשך, הנערך עם פרופ' מייקל קינזלר מאוניברסיטת קונטיקט, יעמיקו החוקרים את הבנתם של מנגנוני הבקרה האמורים וירחיבו את השימושים הקליניים של הטכנולוגיה שפיתחו.

המחקר נערך בתמיכת הקרן הלאומית למדע (ארצות הברית), הקרן הלאומית למדע (ישראל), הקתדרה ע"ש ססיל וסימור אלפרט לחקר הכאב, הקרן הדו-לאומית למדע ארה"ב-ישראל ומכון המחקר ע"ש רפפורט בטכניון.

למאמר המדעי ב- PNAS לחצו כאן

The post להדליק את התא first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

מחקר המשלב ידע ביולוגי וכלים חדשים ממדעי המחשב הוביל לגילויים הנוגעים לייצור חלבונים בריבוזום – ״מפעל החלבונים״ של התא. את המחקר הובילו פרופ' אלכס ברונשטיין, ד"ר איילי מרכס והדוקטורנט אביב רוזנברג מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב והוא התפרסם ב-Nature Communications.

מימין לשמאל: פרופ' אלכס ברונשטיין, ד"ר איילי מרכס והדוקטורנט אביב רוזנברג. צילום רמי שלוש

בתאי הגוף החי קיימים מיליוני ריבוזומים, שהם מנגנונים ביולוגיים המייצרים חלבונים – מולקולות המשמשות בתפקידים מרכזיים כמעט בכל מנגנון ביולוגי. בתהליך הקרוי תרגום, הריבוזום ״קורא״ את ה״הוראות״ ליצירת חלבונים המגיעות מהגנים ומרכיב את החלבונים על ידי בניית שרשרת של אבני בניין הנקראות חומצות אמיניות. תוך ידי היווצרותו בריבוזום מתחיל החלבון להתקפל למבנה תלת-ממדי ייחודי המקנה לו את תכונותיו הביולוגיות ומאפשר את תפקודו. פגמים בתהליך התרגום או הקיפול עלולים להוביל להפרעות פיזיולוגיות קלות וחמורות כאחת.

שחקנים מרכזיים בתהליך התרגום הם הקודונים – רצפים של שלוש אותיות בסדרה הגנטית, המגדירים אילו חומצות אמיניות יחבר הריבוזום בכל מקום בשרשרת.  קודון UUU, לדוגמה, מורה לריבוזום לחבר את החומצה האמינית פנילאלנין, ואילו קודון UAC מורה לו לחבר טירוזין. כך מקודד רצף הקודונים את סוג החלבון שייבנה, שכן לכל חלבון רצף ייחודי של חומצות אמיניות. מילון ההמרה מקודונים לחומצות אמיניות, המכונה גם ״הקוד הגנטי״, משותף לכל היצורים החיים על פני כדור הארץ ולכן נחשב למנגנון קדמון מאוד מבחינה אבולוציונית.

אם כל זה אינו מסובך מספיק, חשוב לציין שבקוד הגנטי ישנם 61 קודונים המקודדים רק 20 חומצות אמיניות. במילים אחרות, כמעט לכל חומצה אמינית קיימים כמה קודונים שונים אשר מקודדים עבורה.

כאן נכנס לתמונה המחקר הנוכחי. כבר בשנות ה-60 וה-70 התקבעה הסברה – על בסיס ניסויים רבים – כי החלבון אינו  "זוכר" מאיזה קודון נוצרו החומצות האמיניות שלו. איך בדקו את זה? שיטחו חלבונים מוגמרים, תלת-ממדיים, התבוננו כיצד הם חוזרים לצורתם התלת-ממדית המקורית, ולא מצאו הבדלים בין החלבון המקורי לחלבון המקופל שנית. משמעות הדבר, כך סברו, שרק רצף החומצות האמיניות ולא רצף הקודונים הספציפיים אחראי למבנה החלבון.

מימין לשמאל:הדוקטורנט אביב רוזנברג ,ד"ר איילי מרכס ופרופ' אלכס ברונשטיין. צילום רמי שלוש

קבוצת המחקר מהטכניון גילתה שסברה זו אינה נכונה לגמרי. החומצות האמיניות והחלבון, מתברר, עשויים "לזכור" את הקודון שקודד את היווצרותם. החוקרים ניתחו אלפי מבנים תלת-ממדיים של חלבונים באמצעים כלים ייעודיים שפיתחו, המשלבים שיטות מתקדמות ממדעי המחשב, למידת מכונה וסטטיסטיקה. כך הם השוו באופן מדויק את פילוגי הזוויות הנוצרות במבנים אלה תחת קידודים גנטיים שונים. הממצאים מראים שעבור קודונים מסוימים קיימת תלות סטטיסטית מובהקת בין זהות הקודון למבנה המקומי של החלבון, כלומר במיקום התואם בדיוק למיקום הקודון ברצף הגנטי.

החוקרים מדגישים כי התוצאות עדיין אינן יכולות להצביע על קשר סיבתי, כלומר עדיין לא ניתן להסיק למשל אם השינוי בקידוד גנטי גורם לשינוי במבנה החלבון המקומי, או שמבנה החלבון המקומי משפיע על הקידוד הגנטי – לדוגמה דרך תהליכים אבולוציוניים. שאלה זו עומדת בבסיסו של מחקר המשך שעליו עובדת הקבוצה בימים אלה. לדברי ד"ר מרכס, ביולוגית בהכשרתה ובהשכלתה, "אם נגלה במחקרי המשך כי הקודון אכן משפיע סיבתית על אופן קיפול החלבון, עשויה להיות לכך השפעה עצומה הן על הבנת פעילות הריבוזום והן על שימושים עתידיים כגון הנדסה של חלבונים חדשים."

ד״ר מרכס מדגישה שהגילוי המוצג במאמר לא היה מתאפשר בלי החיבור ליכולות המחשוב והאנליזה של פרופ' ברונשטיין. "העבודה הזאת מבוססת על מחקר רב תחומי אמיתי, כי הביולוגיה לבדה אינה יכולה להתמודד עם כמויות מידע גדולות כל כך בלי סיוע ממדעי הנתונים, ואנשי מדעי המחשב אינם יכולים לערוך מחקר כזה לבדם כיוון שאין להם את המומחיות הנדרשת בנושא הביולוגיה של הריבוזום. לכן זו דוגמה מצוינת ליתרון העצום שבמחקר בין-תחומי המחבר יכולות מתחומים שונים לכדי שלם הגדול מסכום חלקיו."

מאמרם של חוקרי הטכניון מערער על הדוגמה המרכזית של הביולוגיה, הגורסת שמבנה החלבון נקבע תמיד על פי סדר חומצות האמינו שמוגדר בקידוד הגנטי של החלבון. המחקר עשוי לשנות את האופן שבו אנו מבינים את תהליך קיפול החלבונים

פרופ' אלכס ברונשטיין השלים את כל תאריו האקדמיים בטכניון – תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי ותואר דוקטור בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב, שם הוא מכהן כחבר סגל. כבר במהלך התואר הראשון שלו, שאותו עשה במסגרת תוכנית הטכניון למצוינים, בנה מערכת זיהוי פנים שידעה להבדיל בינו לתאומו הזהה מיכאל. מחקר זה התפתח לימים לדוקטורט בהנחייתו של פרופ׳ רון קימל ולחברת הסטארטאפ אינוויז'ן שנרכשה על ידי אינטל ב- 2012.

ד"ר איילי מרכס השלימה תואר ראשון במדעים באוסטרליה מולדתה, המשיכה לתואר שני ושלישי בטכניון בהנחיית פרופ' נעם אדיר ולפוסט-דוקטורט בביולוגיה. כיום, אחרי כמה שנים של עבודה ברשות המחקר במוסד הטכניון, היא עובדת כחוקרת במעבדתו של פרופ' אלכס ברונשטיין.

אביב רוזנברג השלים בטכניון תואר ראשון בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי ותואר שני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית וכיום הוא דוקטורנט במעבדתו של פרופ' ברונשטיין. מחקריו עוסקים בבעיות יישומיות של למידת מכונה ברפואה ובביולוגיה ובהן מידול וניתוח של השתנות קצב הלב, זיהוי פתולוגיות באותות אק״ג, שיטות סטטיסטיות ושיערוך אי ודאות ואמינות של מערכות לומדות ביישומים רפואיים.

למאמר המדעי ב- Nature Communications לחצו כאן

The post החלבון זוכר first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

צוות חוקרים בראשות פרופ' ג'קי שילר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט מיפה לראשונה ברמת רזולוציה חסרת תקדים את הייצוג המוחי של הפקודות השולטות על  תנועת הגפיים. את המחקר שהתפרסם ב-Science הובילה פרופ' שילר עם שתי תלמידות הMD/PhD- יארה עוטור ושי אחוות, שתרמו באופן שווה, והשתתפו בו הפוסט-דוקטורנט נייט סרמק ופרופ' יצחק שילר ופרופ' עמרי ברק, חברי סגל בפקולטה לרפואה, ואלון פולג-פולסקי מאוניברסיטת קולורדו.

לדברי פרופ' ג'קי שילר, "המוטיבציה למחקר הייתה הרצון להבין את המנגנון המאפשר לקורטקס, קליפת המוח המוטורית, לקודד תנועה. זוהי אחת השאלות המסקרנות והחשובות בחקר המוח – כיצד מוחנו מסוגל ללמוד ולייצר מגוון כמעט אין סופי של תנועות חלקות ויעילות."

את ההתמקדות בסוגיית התנועה מסבירה פרופ' שילר בכך ש"תנועה היא ממשק מרכזי בקשר בינינו לבין העולם הסובב אותנו. התנועה היא מרכיב חיוני ואחד המרכיבים היחידים המאפשרים לאדם, כמו לאורגניזמים אחרים, להגיב לסביבתם ולשנותה. התנועה חיונית לכל פעולה בחיינו – מאכילה, דרך בריחה מסכנה ועד דיבור, בכי וצחוק. את משמעותה בחיינו אנו מבינים טוב יותר כשמתבוננים בחולים שבהם מערכת התנועה נפגעה, כגון חולי פרקינסון, או באנשים שעברו אירועים מוחים הפוגעים באזורי התנועה במוח."

אף שכבר עשרות שנים נערכים מחקרים רבים בנושא, שאלת הייצוג והקידוד של תנועה במוחנו עדיין פתוחה. במחקר הנוכחי השתמש צוות החוקרים בטכניון בשיטות אופטיות, מולקולריות וחישוביות מתוחכמות ביותר, שאת חלקן פיתח בעצמו, וכך הצליח להוסיף תובנות חשובות לגבי שאלת יסוד זו.

בקרת התנועה מתרחשת בקורטקס, קליפת המוח – האזור הגדול ביותר במוחנו. הקורטקס אחראי לתפקודים הבסיסיים ביותר שלנו ובהם חישה ותנועה וכן לתפקודים קוגניטיביים גבוהים ובהם למידה, חשיבה ורגשות. שיבושים בקליפת המוח עלולים לחולל הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות חמורות.

בתמונה הקבוצתית, מימין לשמאל: שי אחוות, פרופ' ג'קי שילר ויארא עוטור

הקורטקס בנוי מרשת של נוירונים (תאי עצב), ויחידת העיבוד הבסיסית (אבן הבנייה הבסיסית) של רשת עצבית זו היא התא הפירמידלי. מה שמייחד את הרשת העצבית של המוח היא העובדה שהיחידות החישוביות שלה מתוחכמות ביותר, וזאת בניגוד ליחידות הפשוטות שבונות את הרשתות העצביות המלאכותיות שמשמשות לבינה מלאכותית.

כל אחד מהתאים הפירמידליים מקבל אלפי קלטים ומעבד אותם. את התוצר – הפלט – הוא מעביר לאלפי תאי עצב אחרים. לתאי העצב במוח אברונים מיוחדים הקרויים דנדריטים, שבהם מתמקדים מחקריה של פרופ' שילר. אברונים אלה מאופיינים במבנה מורכב ומסועף דמוי עץ, והם המשמשים לקבל ולעבד את הקלטים העצביים המגיעים לתא.

במחקרים קודמים הראתה פרופ’ שילר שהדנדריטים אינם סתם "ממסרי מידע" אלא מכונות חישוב מורכבות, וכי הם מאופיינים ביכולות הגבר לא לינאריות ובגמישות רבה החיונית לזיכרון, ללמידה ולעיבוד מידע. במחקר הנוכחי היא התמקדה בתפקידם בתנועתיות של הגפיים בעכברים.

כיום ברור שתנועה היא תהליך נלמד, וכי אנו לומדים תנועות חדשות לא רק בינקות אלא במשך כל החיים. אנחנו יודעים גם שתרגול משפר את יכולת התנועה ושהזנחה פוגעת בה. עם זאת, למרות מחקרים רבים שנערכו בנושא, עדיין אין קונצנזוס מדעי לגבי מנגנון הבקרה המוחי של המוטוריקה. "אחת הסיבות לכך," אומרת פרופ' שילר, "היא מורכבותם של מנגנונים אלה. נתונים חושיים כגון ריח וראייה הם פשוטים יותר, משום שאת הריח אפשר לפרק למולקולות ואת הראייה אפשר לנתח בפשטות יחסית על סמך פיזיקה ופיזיולוגיה של העין. תנועה, לעומת זאת, היא תהליך בעל עושר כמעט אין סופי שקשה מאוד לפרק למרכיביו."

במחקר הנוכחי עקבו החוקרים אחר הפעילות של אותם עצים דנדריטליים, עצים המהווים חלק חיוני של פעילות התאים, בקורטקס בשעה שהעכבר לומד לבצע משימות של מוטוריקה עדינה (תפיסת עצם ביד) ושל מוטוריקה גסה (תנועה על הליכון). על ידי החדרה של חיישנים פלורסנטיים באמצעות נגיפים מהונדסים הצליחו החוקרים לרשום את הפעילות מדנדריטים רבים של תא בודד ברמת רזולוציה שלא הושגה עד כה, ולהצליב פעילות זו עם מדדי התנועה. התוצאה: תמונה מלאה של מבנה הדנדריטים וכן של פעילותו של כל דנדריט ודנדריט בשעת ביצוע המשימה המוטורית. כך מיפו החוקרים את ייצוג המידע המוטורי בכל רגע ואת החישובים הנערכים בדנדריטים.

מתוצאות המחקר עולה כי הנוירון הבודד אינו רק שותף ברשת נוירונים אלא מהווה רשת משל עצמו – רשת הכוללת בין השאר דנדריטים המדברים זה עם זה. פירוש הדבר הוא שהפעולות השונות בנוירון נעשות לא רק על ידי חיבור קלטים שונים באופן לינארי (בזו אחר זו) אלא בפעילות מקבילית, רב שכבתית – מה שמזכיר כמובן את הקונספט המלאכותי של רשתות נוירונים רבודות, שהפך לתחום מחקר תוסס בעשור האחרון בשל יעילותו הרבה בביצוע פעולות שונות של סיווג וזיהוי.

ממצאים אלה תומכים בקיומו של קוד קומבינטורי דינמי הקיים בדנדריטים של תא בודד – קוד המאפשר לייצג מספר רב של משתנים מוטוריים בהתאם למטלה המשתנה.

ממצאים אלה מבהירים כיצד הרשת העצבית במוח מסוגלת לשמור פיסות כמעט אינסופיות של מידע וללמוד משימות חדשות תוך אחסון זיכרון ממשימות קודמות. כעת ברור כי היכולת לשמר כמות עצומה של מידע מוטורי נובעת משילוב בין התכונות המורכבות של תאים בודדים מצד אחד ומהמורכבות של הרשת העצבית מצד שני.

פרופ' שילר מציינת כי המחקר הבסיסי המוצג במאמר עשוי לחולל פריצת דרך בהבנה של מחלות מוטוריות כגון פרקינסון. זאת משום שבמחלות אלה קיימת פגיעה בתפקודם של דנדריטים, פגיעה המגבילה להערכת החוקרים את היכולת המוטורית של האדם. נושאים אלה נבדקים כרגע במעבדתה של פרופ' שילר. כך או כך, פריצת הדרך המוצגת במאמר צפויה לחולל שינוי משמעותי בחקר המוח ובהשלכותיו על בריאות האדם.

לקריאת המאמר – לחצו כאן

בתמונה הקבוצתית, מימין לשמאל: שי אחוות, פרופ' ג'קי שילר ויארא עוטור

המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע, קרנות פרינס, קרן רפפורט ומלגת צוקרמן לפוסט-דוקטורנטים.

The post דין התנועה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

ביום חמישי, 19 במאי, התקיים בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב אירוע ההאקתון CS Hack – Doing Good בהשתתפות כ-130 סטודנטים ו-50 מנטורים – אנשי עמותות, בעלי מוגבלויות, מהנדסים וטכנולוגים מהתעשייה ומהפקולטה. האתגר: פיתוח אפליקציות ופתרונות טכנולוגיים לטובת אנשים בעלי מוגבלויות. התוצרים מיועדים לשפר את איכות חייהם של לפחות מ-17% מאוכלוסיית ישראל – בעלי לקות פיזית, נפשית או קוגניטיבית.

המדליסטית הפרה-אולימפית מורן סמואל

הפיתוח שזכה במקום הראשון נקרא  A-eye, משחק מילים על ראייה ובינה מלאכותית. בצוות הזוכה חברים מור ונטורה, הדס בן עטיה ודקל ברב, סטודנטים לתואר שני בטכניון. לדברי ונטורה, המוטיבציה לפיתוח הייתה הגילוי שאחד הקשיים העיקריים של מוגבלות ראיה היא מיפוי של האובייקטים השונים בבית. ונטורה מסבירה שהצוות עבד בהאקתון על פיתוח של מערכת לזיהוי חפצים בבית, שמאפשרת למוגבלי ראייה למצוא את הפרטים השונים בבית, גם אם הם זזו מסיבות שונות.

האקתון בפקולטה למדעי המחשב הוא המשכה של מסורת רבת שנים שנקטעה בתקופת הקורונה. כפי שהסביר פרופ' דן גייגר, דיקן הפקולטה, ההתמקדות בצרכי אוכלוסיות מיוחדות היא חלק מהפעילות החברתית בפקולטה, וההאקתון נערך תחת הכותרת "מדעי המחשב למען אנשים" – CS4People, פעילות שמטרתה לעודד את הסטודנטים לעשייה למען הקהילה והחברה.

את האירוע פתחה הרצאת אורח של המדליסטית הפרה-אולימפית מורן סמואל, שסיפרה על תפיסת עולמה ועל הדרך שבה התמודדה עם קשיים שונים לאורך חייה והקריירה שלה. סמואל הסבירה לסטודנטים שמציאת פתרונות לאנשים עם מוגבלויות היא פתח לשינוי משמעותי באיכות החיים של אנשים שאין להם הפריבילגיה לחיות ללא המוגבלות. אנשים אלה נדרשים להתמודד עם אתגרים שרוב האוכלוסייה אפילו לא חושבת עליהם, למשל הצורך לתכנן מתי הולכים לשירותים כי שירותים מונגשים לא נמצאים בכל מקום. היא אפילו נתנה לסטודנטים רעיונות למוצרים, שאחד מהם עלה לגמר ההאקתון לאחר שעבר תהליך פיתוח מואץ.

את האירוע הובילו ארבעה סטודנטים מהפקולטה: שלי גולן, טל חקלאי, בני מושייב ומיכאל טוקר. תהליך העבודה על ההאקתון התחיל בתחילת השנה האזרחית וכלל ראיונות עם מתמודדים על מוגבלויות שונות בכדי להבין מה הצרכים המגוונים בתחום וכיצד באה לידי ביטוי השונות בין המוגבלויות השונות. כן נפגשו הסטודנטים עם עובדים ומנהלים בעמותות ובגופים שפועלים למען אוכלוסייה זו (נט"ל, מגדל אור, נגישות ישראל) כדי לזהות אתגרים העולים מהשטח.

שלי גולן, סטודנטית בשנה שלישית ויו"ר ועד הסטודנטים, שנכללה בצוות ההובלה, מבהירה את המוטיבציה לקיום האקתון: "כשתכננו את ההאקתון חשבנו שיש המון נושאים טכנולוגיים להתעסק איתם. לי ולחברי הצוות היה חשוב שהמוקד יהיה חברתי. הרגשנו שיש פוטנציאל גדול בפיתוח פתרונות טכנולוגיים שישפרו חיים של אנשים שבגלל שוק מצומצם קשה לגרום לתעשייה להשקיע בהם."

בין המנטורים שליוו את הסטודנטים לאורך היום היו עודד בן דב וגיורא לבנה, בוגרי הפקולטה ומייסדי Sesame Enable שפיתחה טכנולוגיה שיודעת לתרגם תנועת עיניים לפעולת מחשב וכך מאפשרת למשותקי ארבע גפיים להשתמש בטלפון החכם. תרומתם לסטודנטים היתה גם בצד הטכנולוגי מתוך ניסיונם כמהנדסים וגם מניסיון החיים של לבנה, המתמודד עם מוגבלות בגלל שיתוק בארבע גפיו. מבחינתם, העזרה לסטודנטים בפיתוח המוצרים נובעת גם מהקשר שלהם לפקולטה וגם מהיכולת שלהם לתרום למען הכלל.

אחרי 24 שעות של חשיבה הוצגו בבוקר יום שישי תוצרי ההאקתון לצוות השיפוט המיוחד שכלל חברי סגל, נציגי עמותות ומנהלים בתעשייה הנמנים על נותנות החסות לאירוע – אינטל, אלביט, מובילאיי, סיטגיק, פיקויה, רפאל וחברת Via. בראש צוות השופטים עמד אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשות לשעבר. אהרון מצטרף לקולות המדגישים לחיוב את בחירת הנושא. "זו בחירה ראויה שמייצרת אצל המתמודדים פרספקטיבה חשובה על האיזון בין המטרות המוכרות של עולם ההייטק ובין השקעה וחשיבה על הכלכלה והחברה במובן הרחב."

לדעתו, כמי שהיה באירועים דומים רבים, ההאקתון במדעי המחשב היה מוצלח במיוחד בזכות רמת הארגון, ההשתתפות של הסטודנטים והמנטורים, מעורבות אנשי הפקולטה ובמיוחד רמת הפרויקטים ומורכבותם. "הקבוצות שעלו לגמר וזכו במקומות הראשונים הראו בשלות טכנולוגית, שימוש יצירתי בכלים טכנולוגיים קיימים ופיתחו פתרון ישים וחדשני. הפתרונות החכמים והמתקדמים שהצליחו הסטודנטים לפתח בפרק הזמן הקצר של האקתון היו מאוד מרשימים."

במקום השני זכו הסטודנטים נדב טור, יניב כרמל, אסף קוברוסקי, דניאל פלג ועומר זיו שפיתחו את Iris, אפליקציה ללקויי ראיה המסייעת להם בזיהוי בגדים והתאמת צבעים.

הזוכים במקום השלישי פיתחו תוסף לכרום שיוצר תרגום לשפת הסימנים. חברת הקבוצה נעם משה סיפרה שהתחילה לחפש עוד לפני האירוע טכנולוגיות מסייעות שאפשר לפתח. "צפיתי בסרטון של ארגון הבריאות העולמי, שהונגש עם תרגום לשפת הסימנים. את תוכנו אינני זוכרת, רק את המחשבה שקפצה לראשי לגבי הכמות העצומה של תכנים שאינם מונגשים כיום עבור אוכלוסייה שלמה." לדבריה, קיימת תפיסה מוטעית לגבי חשיבותה של שפת סימנים על פני כתוביות בקרב אוכלוסיית כבדי שמיעה, וזו אחת הסיבות שמשימת התרגום בתצורה זו אינה מפותחת מספיק. "לכן במסגרת ההאקתון פיתחנו תוסף לדפדפן שמטרתו להנגיש טקסט ושמע לשפת סימנים באופן אנושי ככל האפשר." פרט למשה כללה הקבוצה את הסטודנטים דניאל בלקין, נתאי קלוגר, אוריאל אברהם וזיו מור.

פרויקטים נוספים שפותחו בהאקתון:

מערכת בינה מלאכותית המסייעת לכבדי ראייה לנווט באתרים בהתאם לתוכן שהם מחפשים. כיום כבדי ראייה נדרשים להאזין להקראת כל האובייקטים באתר האינטרנט לפי סדר א"ב או מימין לשמאל. המערכת שפותחה מקריאה את האובייקטים על פי סדר הרלוונטיות למילת הקשר שכתבו.

מערכת TrigBlock מתריעה מפני מקטעים בסרטון (אזעקות, סירנות) שעלולים לעורר טריגר לפוסט-טראומה.

מערכת How You Roll פותחה בהשראת הספורטאית מורן סמואל שהעלתה צורך ב"מד צעדים" עבור מתניידים בכיסאות גלגלים. ספירת הצעדים הוחלפה במספר משיכות הגלגל בכיסא גלגלים. מימוש הרעיון כלל שימוש בבקר (ארדואינו) שאליו חובר רכיב המודד תאוצה. הצוות ביצע מדידות על כיסא גלגלים ולאחר איסוף נתונים וסינון רעשים פיתח אלגוריתם עיבוד אותות המזהה את תנועת דחיפת הכיסא ומספר המשיכות בגלגל לפרק זמן מוגדר. המטרה היא להטמיע את האפליקציה בכל שעון חכם.

"כתוביות חכמות" לכבדי שמיעה – מערכת המוסיפה לכתוביות המוכרות ממד חדש של אינטונציה ורגש באמצעות צבע, למשל, על ידי צביעת הכתוביות באדום כאשר הן נאמרות בצעקה. מימוש המערכת התבצע באמצעות בינה מלאכותית לזיהוי מילים במקטע הקולי, סיווג המילים עם אינטונציות שונות בעזרת מדדים שונים​ למשל דציבלים, תדרים וריווח. הפתרון שימושי גם עבור בעלי מוגבלות חברתית החווים קושי בהבנת סיטואציות חברתיות ויכולים להשתמש בכתוביות, או אנשים בעלי קשיי קשב וריכוז עבורם הדגשים בתוכן מועברים באמצעים ויזואליים.

מערכת Hear Me Out המאפשרת לכבדי שמיעה לשמוע אזעקות במצב חירום. האפליקציה מבוססת קול ומתריעה על אזעקות על ידי השוואת הסאונד המוקלט ברקע, להבדיל מהאפליקציה של פיקוד העורף המבוססת על קליטה ולכן גם בעייתית.

מערכת Zebra מתמודדת עם הסכנה הגדולה ביותר ללקויי ראייה – חציית מעברי חצייה מבלי לסטות אל הכביש. האפליקציה מאפשרת לעיוור למקם את מצלמת הטלפון הנייד מולו ובעזרת אלגוריתמי עיבוד תמונה ובינה מלאכותית מזהה את מעבר החצייה ואת אוריינטציית הכיוון ומכווינה את הצועד לדרך הנכונה תוך התרעה על סטייה מהדרך באמצעות צפצופים.

Colorful – פילטר לעיוורי צבעים המותאם באופן אישי למשתמש ופועל כחלק אינטגרלי מהגדרות הטלפון או המחשב הנייד.

אפליקצייתLocalVocal  מסייעת ללקויי ראייה לחוות את הסביבה בצורה מיטבית באמצעות הקלטות המכילות תיאורים ויזואליים במיקום ספציפי מבוסס GPS.

אפליקציה חברתית 2Gather המחברת בין לקויי ראיה המתניידים בתחבורה ציבורית לבין מתנדבים המתניידים גם הם בתחבורה ציבורית ויכולים לסייע ללא מאמץ.

מערכת AccessiBus המסייעת ללקויי ראיה המתניידים בתחבורה ציבורית לתקשר בקלות עם הנהג – לעצור אוטובוסים, לבקש סיוע ועוד.

אלגוריתם חכם שנועד לעזור ללקויי ראייה למקם את פניהם באפליקציות המתחברות למצלמה (זום, טימס וכו').

The post מתכנתים לטובה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

מגזין הטכניון – יוני 2022

הקורטוריון חוזר לקמפוס, 212 דוקטורים חדשים קיבלו את תאריהם, מחזקים את הקשר עם התעשייה ומצטיינים במחקר וביזמות.

לקריאת המגזין – לחצו כאן

The post מה חדש בטכניון – יוני 2022 first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

האגודה המלכותית לכימיה העניקה היום את פרס Horizon בתחום הכימיה של החומרים לקבוצת חוקרים מהטכניון שפיתחה את E-TAC – טכנולוגיה חדשנית להפקה מהירה, זולה ובטוחה של מימן ירוק, הנחשב לדלק העתיד. מימן ירוק הוא מימן המיוצר ללא פליטות פחמן, ועל פי הודעת האגודה, הטכנולוגיה שפותחה בטכניון צפויה "להאיץ באופן דרמטי את החתירה לכלכלה ללא פליטות פחמן."

עם קבלת הפרס מצטרפים חוקרי הטכניון לשורה של חוקרים ומפתחים בעלי שם שזכו בפרסי האגודה המלכותית לכימיה, בהם 50 חתני פרס נובל.

מפתחי טכנולוגיית E-TAC, מימין לשמאל: ד"ר חן דותן, פרופ' אבנר רוטשילד, ד"ר אביגיל לנדמן ופרופ' גדעון גרדר

את פיתוח הטכנולוגיה הובילו פרופ' גדעון גרדר מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון ופרופ' אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, שניהם חברים בתוכנית האנרגיה ע"ש גרנד בטכניון, יחד עם בוגרי הטכניון ד"ר חן דותן, ראש צוות המחקר של פרופ' רוטשילד, וד"ר אביגיל לנדמן, שהייתה דוקטורנטית משותפת בהנחייתם של פרופ' גרדר ופרופ' רוטשילד.

לדברי פרופ' גרדר, "כששמענו על זכייתנו בפרס התקשינו להאמין, אבל אז התחלף הספק בתחושת הישג גדולה. אנו מודעים לאורכה של הדרך שעוד לפנינו – הדרך לתרגום הטכנולוגיה למתקנים תעשייתיים לייצור מימן ירוק. לכן, לצד השמחה על קבלת הפרס, אנו חשים את כובד האחריות – אחריותנו לתמוך בהמשך הפיתוח ולהוביל את הטכנולוגיה לקו הגמר."

ד"ר הלן פיין, ראש האגודה המלכותית לכימיה, אמרה כי "רבים מההישגים הגדולים במדע הכימיה הם תוצאה של עבודת צוות ושיתופי פעולה הרותמים את הגיוון באופן החשיבה, בניסיון ובכישורים ליצירת הישגים מדהימים. סינרגיות אלה מרחיבות את הבנתנו לגבי העולם שמסביבנו. צוות E-TAC  הוא דוגמה נפלאה לכך שעלינו לחגוג הישגים מדעיים דרמטיים, ואנו גאים מאוד להוקיר היום את תרומתו."

טכנולוגיית E-TAC פותחה בטכניון ומאמר מדעי בנושא פורסם לראשונה בכתב העת היוקרתי Nature Energy בשנת 2019. הפרויקט המשותף התחיל במסגרת מרכז המצוינות (I-CORE) למחקר בדלקים סולריים והתמקד בפיתוח מערכת פוטו-אלקטרוכימית לייצור סולרי של מימן וחמצן בתאים נפרדים. התמיכה הראשונית למחקר הגיעה ממענק ERC-PoC מטעם הנציבות האירופית למחקר באיחוד האירופי, ובהמשך נוספו לכך מענק של משרד האנרגיה והתשתיות, תמיכה מתוכנית האנרגיה ע"ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון (GTEP) ותרומת אד סאטל.

על בסיס טכנולוגיית E-TAC הוקמה חברת ההזנק H₂PRO הפועלת לתרגום ההמצאה לקנה מידה מסחרי. החברה הוקמה על ידי חוקרי הטכניון עם היזם טלמון מרקו וקבוצתו והחלה לפעול בתחילת 2019.  H₂PRO קיבלה רישיון בלעדי למסחור הטכנולוגיה מ-3T, יחידת המסחור של מוסד הטכניון.

התהליך שפיתחה H₂PRO מאפשר ייצור זול, מהיר ובטוח של מימן ירוק באמצעות חשמל ירוק מאנרגיות מתחדשות (מים, רוח ושמש) ביעילות של כ-95%. בשלהי 2021 השלימה החברה סבב גיוס של 75 מיליון דולר בהובלת קרן TEMASEK מסינגפור וקרן HORISONS  מהונג קונג, זאת לאחר סבב גיוס קודם אותו הובילה קרן Breakthrough Energy Ventures, שעם משקיעיה נמנים ביל גייטס וג'ף בזוס.

פרס האגודה המלכותית הוענק היום לצוות המחקר: פרופ' רוטשילד, פרופ' גרדר, ד"ר דותן, ד"ר לנדמן, זיו ארזי (שהיה משתלם למגיסטר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בהנחייתו של פרופ' רוטשילד, קורל כהן (שהייתה סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה למדע והנדסה של חומרים), ד"ר אלנה דוידובה (חוקרת בכירה בקבוצת המחקר של פרופ' רוטשילד), נטע גל (שהייתה סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה למדע והנדסה של חומרים), ד"ר דניאל גרבה (שהיה חוקר בכיר בקבוצת המחקר של פרופ' רוטשילד וכיום מרצה בכיר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב), נעם הדרי (שהיה סטודנט לתואר ראשון בפקולטה למדע והנדסה של חומרים), מנר חלבי (שהייתה סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון), יוסי הלפרן (משתלם לתואר מגיסטר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בהנחיית פרופ' רוטשילד), נויה חאיק (שהייתה משתלמת לתואר מגיסטר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בהנחיית פרופ' רוטשילד), ד"ר קירטימן דאו מלביאה (שהיה פוסט-דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופ' רוטשילד), ד"ר סטפורד שיהאן (שהיה חוקר אורח בקבוצת המחקר של פרופ' רוטשילד), ד"ר גנאדי שטר (חוקר בכיר בקבוצת המחקר של פרופ' גרדר), איליה סלובודקין (משתלם לתואר מגיסטר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בהנחיית פרופ' רוטשילד) ונחושתן יהודאי (שהיה סטודנט לתואר ראשון בפקולטה למדע והנדסה של חומרים).

להודעה של האגודה המלכותית לכימיה לחצו כאן

The post "צוות E-TAC הוא דוגמה נפלאה לכך שעלינו לחגוג הישגים מדעיים דרמטיים" first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

אנו שמחים להציע לעוקבים המסורים של עמוד הפייסבוק של הטכניון כרטיס כניסה במחיר מוזל – 50 ₪ בלבד.

קוד קופון: TECH2022

להרשמה – לחצו כאן

The post ועידת ההייטק השנתית של TheMarker בטכניון first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

מימין לשמאל: יו"ר הקורטוריון סקוט לימסטר, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, נשיא קרן זימין בוריס זימין, המשנה לנשיא ומנכל הטכניון פרופ' בועז גולני ומייסד שותף בקרן זימין אאוגי פבלה

ביום שישי האחרון, 10 ביוני, נחתם הסכם בין הטכניון לקרן זימין. על פי ההסכם תתמוך הקרן בייסודו ובהפעלתו של מכון זימין לפיתוחי AI ברפואה בטכניון.

המכון החדש, שבראשו יעמוד פרופ' שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, יתמקד במחקר יישומי בבינה מלאכותית ברפואה ובבריאות האדם.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "לפני יותר משנתיים, אחרי שהתמניתי לתפקיד הנשיא, יצאה לדרך יוזמת בריאות האדם בטכניון (THHI), שנועדה לקדם את בריאות האדם באמצעות מחקרים בין-תחומיים המחברים טכנולוגיה ורפואה. המרכז החדש הוא מרכיב מרכזי בחזון של שיתוף פעולה וחיבור בין מדע, הנדסה ורפואה. אין ספק שפיתוח טכנולוגי הוא מרכיב מרכזי בעתיד הרפואה, ואנו מודים לקרן זימין ומוקירים את החלטתה להקים בטכניון את המכון השלישי שלה. אני סמוך ובטוח שמכון זימין בטכניון ימשוך רבים מחוקרינו ויקדם מחקרים יישומיים שיאיצו את פיתוחן של טכנולוגיות חיוניות חדשות."

בוריס זימין, נשיא קרן זימין, אמר כי "אנו מאמינים בכל ליבנו במקומה המרכזי של החדשנות ברפואה ובבריאות האדם. קרן זימין תומכת במחקר יישומי בתחומים אלה מאז 2018, תוך התמקדות בפתרונות הנדסיים, ואנו נרגשים על שיתוף הפעולה עם הטכניון, מהאוניברסיטאות המתקדמות בעולם, ועל הרחבת התמיכה שלנו במחקר בבינה מלאכותית ברפואה. ישראל ידועה כמקור של כישרונות מדהימים בעליל במחקר ובחדשנות טכנולוגית. אנו סומכים על הכישרונות מהטכניון ועל מנהיגותו של מכון זימין שיספקו תוצאות מרחיקות לכת ויסייעו בתרגום מחקרים מדעיים בטכניון ליישומים שיועילו לאדם ויותירו חותם משמעותי על עתיד הרפואה."

תוכנית מכוני זימין יצאה לדרך בשנת 2018, עם השקת מכון זימין לפיתוחים הנדסיים המשפרים את חיי האדם באוניברסיטת תל אביב. המכון השני, מכון זימין לערים חכמות ובנות קיימא, החל לפעול
ב-2020 באוניברסיטת אריזונה בארצות הברית. כל אחד ממכוני זימין מתמחה בנושא אחר, אולם המכונים השונים מקיימים ביניהם שיתוף פעולה מחקרי לטובת פיתוח פרויקטים טכנולוגיים יישומיים שיש להם השלכות ממשיות על העולם.

 בכירי הטכניון ונציגי קרן זימין בטקס החתימה

מכון זימין בטכניון יפעל במסגרת MLIS  – המרכז ללמידה חישובית ולמערכות נבונות בטכניון. הוא יקדם פרויקטים בין-תחומיים ויפתח טכנולוגיות המבוססות על ביג דאטה ועל למידה חישובית לשיפור בריאות האדם בכל הרמות – בתי חולים, מרפאות, פיתוח תרופות, טיפול ביתי ומיכשור רפואי לביש. המכון יפרסם קולות קוראים ויתמוך בפרויקטים נבחרים, עם העדפה להצעות שיש בהן מרכיב יישומי. המכון יתמוך ב-3 עד 5 פרויקטים בכל שנה.

המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון פרופ' בועז גולני אמר כי "אנו מודים לקרן זימין על נדיבותה ועל תמיכתה בהקמת המרכז החדש. הטכניון  נמצא בצמרת העולמית של מחקר ופיתוח בבינה מלאכותית, והקמת המרכז תוסיף נדבך משמעותי בפעילותו של הטכניון בשילוב בינה מלאכותית (AI) ברפואה. פעילות המרכז רותמת חוקרים מפקולטות מגוונות ומשתרעת על תחומים שונים של בינה מלאכותית למטרה המשותפת של שיפור בריאות האדם על כל היבטיה."

The post מכון זימין יוקם בטכניון ויתמקד בבינה מלאכותית ברפואה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון העניק אתמול את אות הטכניון לבוגרי הטכניון יהודה וזהר זיסאפל. האחים זיסאפל, מהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי, הם מגדולי התומכים בטכניון בכלל ובמיוחד בפקולטת האם שלהם, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון (במרכז) מעניק את אות הטכניון ליהודה זיסאפל ולשילה, נכדו של זהר זיסאפל.

אות הטכניון הוענק להם "על היותם מעמודי התווך של אומת הסטארטאפ הישראלית ומופת לבוגרי הטכניון לדורותיהם, על תמיכתם המסורה והנדיבה בטכניון ובפקולטת האם שלהם, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, על פעילותם החינוכית, החברתית והפילנתרופית הממוקדת בטיפוח צעירים וצעירות מהפריפריה ובקידום המצוינות בהשכלה הישראלית ועל חזונם ופועלם בהנחת המסד להכשרת מיטב המהנדסים והחוקרים עבור תעשיית ההייטק הישראלית כדי להבטיח את המשך שגשוגה."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון העניק את האות ליהודה וזהר זיסאפל בערב פתיחת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, במעמד ראש העיר חיפה ד"ר עינת קליש-רותם, הנהלת הטכניון, חברי הוועד המנהל והקורטוריון, חתני פרס נובל בכימיה פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר ופרופ' מחקר דן שכטמן, דיקנים ואורחים רבים מבכירי המשק הישראלי. פרופ' סיון הודה ליהודה ולזהר על תרומתם הרבה לטכניון לאורך השנים וציין כי "הם מגלמים באישיותם את הרוח האמיתית של הטכניון, המשלבת חריצות, חדשנות, יזמות ומצויינות, עם מחויבות חברתית עמוקה ודאגה לרווחת הקהילה. חזונם ומחויבותם לחברה הישראלית באים לידי ביטוי בפעילותם החינוכית והחברתית והופכים אותם למקור גאווה עבורנו ולמודל השראה לכל בוגרי הטכניון."

"זהו כבוד עבורנו לקבל את אות הטכניון ואני מודה לכם בשמי ובשם זהר," אמר יהודה זיסאפל.  "התחלתי את לימודיי בטכניון בשנת 1961 וסיימתי ב-1966, עוד לפני שנטבע הצירוף 'הייטק ישראלי'. רק כעבור עשור התרחשה הפריצה בתעשייה הטכנולוגית בישראל, ולשמחתי נכנסנו אליה בנקודת זמן קריטית והפכנו לחלוצים בהייטק הישראלי. בתפקידי כיו"ר ארגון בוגרי הטכניון וגם בתפקידיי בהמשך יזמתי תוכניות חינוכיות המתייחסות לצורכי ההייטק הישראלי ובה בעת מקדמות תלמידים מהפריפריה וכך מצמצמות פערים חברתיים. יחד עם זהר הקמתי בטכניון את המרכז לננוטכנולוגיה ע"ש הורינו, שרה ומשה זיסאפל, ובקרוב נחנוך את הבניין החדש בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים. המשק הישראלי סובל ממחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם טכנולוגי, ואנו מאמינים שהבניין החדש של הפקולטה יסייע לטכניון במשימתו להגדיל את מספר חברי הסגל ואת תחומי המחקר וההוראה ולהכשיר יותר מהנדסים צעירים לטובת תעשיית ההייטק בישראל."

בתמונה, מימין לשמאל, יושבים: אלוף (מיל') עמוס חורב וזהר זיסאפל; עומדים: יהודה זיסאפל, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ופרופ' יהושע זאבי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי

דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, פרופ' עדית קידר, אמרה כי "יהודה וזהר הם מהבוגרים הבולטים בתולדות הפקולטה. פעילותם הנרחבת סיפקה חיזוק משמעותי לאקוסיסטם הטכנולוגי והיזמי של מדינת ישראל ואיפשרה לצעירים מהפריפריה לשפר את נקודת המוצא שלהם לקראת לימודים טכנולוגיים ותעסוקה משמעותית."

יהודה וזהר זיסאפל השלימו תואר ראשון ושני בטכניון ותואר MBA במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. בשנות השבעים הקים יהודה זיסאפל את חברת בינת לשיווק מוצרים בתחום תקשורת הנתונים. באותה תקופה עסק זהר במו"פ בתחום האלקטרוניקה במסגרת יחידה מיוחדת של משרד הביטחון, ועל כמה מהפרויקטים שלו קיבל את פרס ביטחון ישראל.

בשנת 1981 חברו האחים יחד וייסדו את RAD תקשורת נתונים, חברה מוטת-ייצוא שהתחרתה בהצלחה עם חברות ענק בחו"ל. בעקבות RAD הקימו האחים חברות הזנק נוספות ובכך הפכו ליזמים הסדרתיים הראשונים של מדינת ישראל. בספרם של דרורי, אליס ושפירא "The Evolution of a new Industry", מעריכים המחברים שבאמצעות קבוצת RAD ויוצאיה הביאו האחים זיסאפל להקמת כ-200 חברות הזנק.

"אות הטכניון" הוא תואר הכבוד היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון על מפעל חיים למען הטכניון. האות ניתן עד היום ל-16 אישים כאות הוקרה על תרומתם לקידום האנושות, רווחת העם היהודי ומדינת ישראל, אישים אשר בתמיכתם בטכניון חיזקו את התשתית המדעית-טכנולוגית הביטחונית והכלכלית של מדינת ישראל. עם מקבלי האות נמנים עוזיה גליל, נשיא הטכניון לשעבר אלוף (מיל') עמוס חורב; נשיא בית המשפט העליון בעבר וחתן פרס ישראל בתחום המשפט משה לנדוי; וד"ר ארווין ג'ייקובס וד"ר אנדרו ויטרבי, ממייסדי קוואלקום. תבליט הכסף שעל האות מתאר את הטכניון ואת העיר חיפה. הוא עוצב על ידי סטודיו סדובסקי, ונבחר על ידי פרופ' זאב תדמור בתקופת כהונתו כנשיא הטכניון (1990-1998).

The post אות הטכניון הוענק לאחים יהודה וזהר זיסאפל first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

היום יעניק הטכניון את פרס הארווי היוקרתי לפרופ' ג'וזף דה-סימונה מאוניברסיטת סטנפורד (בתחום המדע והטכנולוגיה), לפרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית (בתחום בריאות האדם) ולפרופ' ג'יימס רייס מאוניברסיטת הרווארד (בתחום המדע והטכנולוגיה).

פרופ' ג'וזף דה-סימונה מהמחלקות לרדיולוגיה והנדסה כימית באוניברסיטת סטנפורד יקבל את הפרס לשנת 2020-2019 על תרומתו למדע החומרים, לכימיה, למדע וטכנולוגיה של פולימרים, לננו-רפואה ולהדפסת תלת-ממד. פריצות הדרך החלוציות שלו במדע ובטכנולוגיה יושמו בענפי תעשייה שונים ובעולם הרפואה, והישגיו מהווים מודל לשילוב בין תגליות במדע בסיסי לפריצות דרך בתעשיות השונות – שילוב המשפיע רבות על האנושות.

פרופ' רפאל משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים יקבל את הפרס לשנת 2020-2019 על מחקריו פורצי הדרך לגילוי המולקולות הפעילות בצמח הקנביס, על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. המערכת האנדוקנבינואידית נמצאת בכל תא בגופנו ומשפיעה על היבטים רבים וחשובים בבריאות ובחולי ובהם שינה, תיאבון, כאב, דלקות, צפיפות העצם וסוכרת.

פרופ' ג'יימס רייס מבית הספר להנדסה ולמדעים יישומיים באוניברסיטת הרווארד, יקבל את הפרס לשנת 2021-2020  על תרומתו הנרחבת והמתמשכת לתחומים של מכניקת החומרים וגיאופיזיקה, על פיתוח אינטגרל J ועל מנהיגותו שהרחיבה את הידע האנושי לגבי חיכוך ורעידות אדמה.

פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), מוענק מדי שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. הוא נחשב ל"מנבא נובל" משום שיותר מרבע מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל. גובה הפרס הוא 75,000 דולר.

הטקס יתקיים היום, 12 ביוני, בשעה 11:45 באודיטוריום ע"ש הלר בבית הסטודנט ע"ש שלום זילוני.

The post פרס הארווי: הוקרה לחוקרים ששינו את פני המדע, הטכנולוגיה ובריאות האדם first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

The post הטכניון מברך את מקבלי התואר עמית כבוד first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון הודיע היום (א') על מינויה של פרופ' עדי זלצברג לסגנית הנשיא לגיוון והכללה. זו אחת הבשורות החשובות שפתחו הבוקר את מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. הנשיא בירך בפתיחת דבריו את ידידי הטכניון מישראל ומרחבי העולם שהגיעו במיוחד לקמפוס כדי להשתתף במושב הקורטוריון השנתי. "מושב הקורטוריון הוא אירוע חגיגי המקבץ בקמפוס את ידידיו של הטכניון מהעולם כולו, ואני שמח ששוב אנו מקיימים אותו פנים אל פנים אחרי תקופה ממושכת של מגפה. צמיחתו המרשימה של הטכניון, ושימור מעמדו בחזית המחקר והמדע בעולם, לא היו אפשריים ללא התורמים והתורמות שלנו והפעילות הנמרצת של אגודות הידידים ברחבי העולם."

יו"ר הקורטוריון סקוט לימסטר אמר : "זמן קצר לאחר כניסתו של פרופ' אורי סיון לתפקיד נשיא הטכניון התחלנו לראות את הצלחותיו, בעיקר ביישום שלושת התחומים האסטרטגיים שקבעה ההנהלה בראשותו: קיימות, תעשייה דיגיטלית ובריאות האדם. ואז היכתה המגפה, ואנחנו עקבנו בהערכה ובפליאה על האופן שבו התנהל הטכניון בתקופה קשה זו בלי לאבד מומנטום. יותר מכך, חוקרי הטכניון פיתחו במהירות פתרונות לרבים מאתגרי הקורונה, ואנו חזינו בהשתאות בזרם ההישגים הבלתי פוסק. כל אלה הם תוצר פעילותם המתמדת של מומחי הטכניון ושל הנהלת הטכניון, בשילוב הראייה האחראית וארוכת הטווח של הקורטוריון.

לבנו היה כל העת אתכם בטכניון, אבל אנו מתרגשים כעת להיות כאן גם בגופנו. אנו מבקשים לחבק אתכם ולהביא תועלת רבה ככל האפשר לטכניון.

שנת המאה לפתיחת הטכניון הולכת ומתקרבת, וזו ההזדמנות להוקיר את בוגרינו הרבים, להמשיך בהידוק הקשר עמם ולאפשר להם לסייע לסטודנטים שלנו, בוגרי הטכניון בעתיד, בדרכם המאתגרת. הבה נזכור את קשרי הידידות שהופכים אותנו למשפחה, משפחה התומכת במרכז העולמי הזה של אמת וידע הקרוי הטכניון.

מימין לשמאל : נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, סגנית נשיא הטכניון לגיוון והכללה פרופ' עדי זלצברג, גדעון פרנק יו"ר הוועד המנהל ויו"ר הקורטוריון סקוט לימסטר.

מינוייה של פרופ' עדי זלצברג, חברת סגל בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, נכנס לתוקפו בראשית החודש והיא הראשונה בתולדות הטכניון המכהנת בתפקיד ייחודי זה. פרופ' זלצברג היא חברת סגל במחלקה לגנטיקה ולביולוגיה התפתחותית בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט משנת 1996. היא עוסקת בפענוח הבסיס הגנטי של התפתחות מערכת העצבים ההיקפית. על הצטיינותה בהוראה היא זכתה בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי ובפרס ג'ייקוב גרין למצוינות בהוראה.

בתפקידה החדש תפעל פרופ' זלצברג לקידום שוויון, לצמצום פערים מגדריים ומגזריים ולקידום הגיוון והייצוג של אוכלוסיות שאינן מיוצגות היום כראוי בסגל האקדמי והמינהלי ובקהילת הסטודנטים והסטודנטיות. לדברי נשיא הטכניון, "מינויה של סגנית נשיא לגיוון והכללה נבע מההכרה בכך שגיוון בכלל, וגיוון מגדרי בפרט, חשובים למדע ולמחקר טובים יותר, לאקדמיה טובה יותר ולחברה טובה, מכבדת והוגנת יותר."

התוכנית האסטרטגית של הטכניון לעשור הבא

"המבנה האוניברסיטאי המסורתי אינו מותאם למאה ה-21, המאופיינת באתגרים שהם רב-תחומיים במהותם," אמר נשיא הטכניון פרופ' סיון בדבריו. "המציאות האקדמית, המחקרית והטכנולוגית של ימינו מצריכה שילוב בין דיסיפלינות והנמכת החומות בין תחומים ופקולטות. פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום מחקר רב תחומי ושיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה.

"בשנתיים האחרונות גיבש הטכניון תוכנית אסטרטגית לעשור הקרוב מתוך הנחת עבודה שעל האקדמיה להתאים את עצמה לשינויים המהירים המתחוללים סביבנו. אנחנו מבינים שעלינו להעמיק את שיתופי הפעולה בין חוקרים מפקולטות שונות כדי להאיץ את המחקר ולשנות במקביל את דפוסי ההוראה וההכשרה של הסטודנטים שלנו. יחסי הגומלין עם התעשייה משתנים במהירות ועלינו לאתר את המקום הנכון לאוניברסיטה טכנולוגית מובילה.

סגנית נשיא הטכניון לגיוון והכללה, פרופ' עדי זלצברג

"הנמכת החומות הכרחית לשימור מעמדו של הטכניון בצמרת האוניברסיטאות העולמית ולהתמודדותו עם אתגרי המאה ה-21. אתגרים אלה, רובם ככולם, רב-תחומיים. לכן, כדי להביא את מכלול יכולותיו של הטכניון לידי מיצוי, התמקדנו בפיתוח חזיתות מחקר כלל טכניוניות בשלושה תחומי ליבה עיקריים, שבהם חוזקתו של הטכניון באה לידי ביטוי: בריאות האדם, קיימות והתעשייה הדיגיטלית. הוא הדגיש שהסטודנטים לא רק ילמדו נושאים אלו מבחינה אקדמית אלא גם יתנסו ביישומם בעולם האמיתי באמצעות קשרים עם התעשייה."

נשיא הטכניון הדגיש את חשיבותם של שיתופי פעולה מכל סוג עבור הטכניון.

אחת היוזמות החלוציות בהקשר זה היא יוזמת בריאות האדם, המגשרת בין חוקרים, פקולטות ודיסציפלינות שונות כדי לקדם את יישומם של מדע וטכנולוגיה בשיפור הרפואה ובריאות האדם. במסגרת זאת כבר הוקצו מענקים לשלוש קבוצות מחקר המערבות עשרות חוקרים מפקולטות שונות בטכניון, הושק פרוייקט מחקר משותף לטכניון ולרמב"ם שמטרתו יישום בינה מלאכותית ברפואה, הוכרזה הקמתו של מרכז לארי ואנדי וולף להנדסה ורפואה, שיתמקד במחקר יישומי תוך שיתוף פעולה בין הטכניון לקריה הרפואית רמב"ם והוכרזה הקמתו של מכון זימין בטכניון שירתום למידה חישובית ועיבוד נתוני עתק לשיפור בריאות האדם בכלל היבטיה.

הידוק שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון הבוקר בפתיחת מושב הקורטוריון

"אינני מכיר עוד אוניברסיטה בעולם שיש לה השפעה כזו על כלכלת המדינה שבה היא פועלת, על חברתה ועל ביטחונה," אמר נשיא הטכניון. "ההייטק הישראלי נולד כאן ובוגרי הטכניון משולבים בתפקידים המובילים במשק הישראלי. פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה. בשנתיים החולפות פעלנו לבניית אקוסיסטם חדש עם התעשייה וקידמנו את המחקר המשותף בקמפוס.

"אנו מעודדים מרצים מהתעשייה להשתתף בחיים האקדמיים בטכניון, להנחות וללמד – פעילות החושפת את הסטודנטים ואת החוקרים שלנו לשינויים ולשאלות בעולם האמיתי. היעד שלנו הוא לשלב בקמפוס מועדון איכותי של חברות שלטכניון יש קשרי מחקר עמוקים איתן, שיהפכו לחלק מתהליך הכשרת הסטודנטים שלנו ושיחד עימן ניצור בקמפוס נקודת מפגש לתעשיות מגוונות עם האקדמיה.

מועדון החברות הזה כבר הולך ומתגבש הלכה למעשה ושותפות בו בין השאר: ענקית התוכנה PTC, שהיתה הראשונה להצטרף והסכם שיתוף פעולה אסטרטגי נחתם עימה לפני שנה. החברה עתידה להעביר עד סוף 2022 את מרכז המחקר והפיתוח שלה מפארק התעשייה מת"ם לטכניון; Google, שחתמה על הסכם שיתוף פעולה עם הטכניון בהקשרים שונים ובהם יישומי AI ברפואה; דוראל אנרגיה, שחתמה עם הטכניון על הסכם לפעילות משותפת בפיתוח פתרונות לאתגרים עולמיים בתחומי האנרגיה, האקלים והסביבה; והחברות אינטל ורפאל, שתיהן שותפות ותיקות של הטכניון המקיימות עימו שיתופי פעולה רבים לאורך השנים. אנחנו גאים בכך שאינטל בחרה בטכניון כאחד מששת המוסדות האקדמיים בכל העולם שעימם היא משתפת פעולה."

יו"ר הקורטוריון סקוט לימסטר הבוקר בפתיחת מושב הקורטוריון

בתקופה הקרובה, אמר הנשיא, ימוסדו קשרים עם חברות מובילות נוספות בתחומי ליבה נוספים העולים בקנה אחד עם תחומי הפיתוח של הטכניון.

כתוצאה מהידוק הקשרים עם התעשייה רשם הטכניון בשנת 2021 שיא בהיקף הסכמי המחקר עם התעשייה. קצב ההקמה של חברות הזנק בטכניון שילש את עצמו ובשנה החולפת הוקמו בטכניון 15 חברות חדשות, זאת בנוסף לשיאים אחרים ובהם מספר הפרסים ומענקי המחקר שבהם זכו חוקרי הטכניון בשנה החולפת.

מושב הקורטוריון של הטכניון יימשך שלושה ימים שבמהלכם יוענקו תוארי דוקטור לשם כבוד ועמית כבוד ל-11 נשים וגברים יוצאי דופן וכן פרסים חשובים ובהם פרס הארווי הנחשב ל"מנבא נובל", פרס אנדרה כהן דלורו למחקר מטעם קרן אדליס, ואות הטכניון, שהוא הכבוד הגדול ביותר שמעניק הטכניון, שיוענק לאחים יהודה וזהר זיסאפל.

תנופת הפיתוח בקמפוס אף היא ניכרת לעין. במהלך מושב הקורטוריון יתקיימו טקסי חנוכה של מרכזים בקמפוס ובהם הסטודיו ללמידה מרחוק ע"ש משפחת פולק, מרכז רפאל מהודר לממציאים, פביליון אדריכלות ע"ש אביבה ואנדרו גולדנברג והקומה הראשונה בבניין ע"ש זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים.

במסגרת מושב הקורטוריון תתקיים השבוע בטכניון, לראשונה, ועידת ההייטק השנתית של TheMarker. הוועידה, המתקיימת בפעם הראשונה בחיפה, תעסוק בחדשנות טכנולוגית ובעתיד ההייטק הישראלי.

The post טכנולוגיה ורפואה, חיזוק שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה, שיאים חדשים ומינוי היסטורי של סגנית נשיא לגיוון והכללה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

The post הטכניון מברך את מקבלי התואר דוקטור לשם כבוד first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

מימין לשמאל :פרופ' ג'יימס רייס, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון פרופ' רפי משולם, פרופ' ג'וזף דה סימונה

אתמול  (א') העניק הטכניון את פרס הארווי היוקרתי לפרופ' ג'וזף דה-סימונה מאוניברסיטת סטנפורד (בתחום המדע והטכנולוגיה), לפרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים (בתחום בריאות האדם) ולפרופ' ג'יימס רייס מאוניברסיטת הרווארד (בתחום המדע והטכנולוגיה). את הטקס הנחתה פרופ' אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ואת הפרסים העניקו נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, המשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ' שמעון מרום.

פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), מוענק מדי שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. הוא נחשב ל"מנבא נובל" משום שיותר מרבע מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל. גובה הפרס הוא 75,000 דולר.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ציטט את הפיזיקאי היהודי איזידור אייזק רבי, שנהג לומר כי אימו הפכה אותו למדען מבלי שהתכוונה לכך; משום שבמקום לשאול אותו בסוף כל יום לימודים מה למד היום הייתה שואלת אותו אם שאל בבית הספר שאלה טובה. "לשאול שאלות טובות ולהיות מוכן לקבל 'לא' כתשובה – זה המפתח להצטיינות מדעית," אמר פרופ' סיון. "פרס הארווי קרוי על שם ליאו הארווי, שהקדיש את חייו לקידום הצטיינות מדעית ולתמיכה במדינת ישראל. שלושת חתני הפרס הם מדענים מעולים שיודעים לשאול שאלות טובות ולדעת שלא על כולן יצליחו לקבל תשובה."

סטיב ברגר, נשיא ה-ATS, אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית, אמר כי "זהו כבוד גדול להיות נוכח בטקס זה שבו שלושה אנשים מבריקים יקבלו את פרס הארווי. כידוע, יותר מ-30% ממקבלי פרס הארווי במרוצת השנים קיבלו לימים פרס נובל, ואני מאחל לזוכים היום הצלחה בהמשך דרכם."

פרופ' ג'וזף דה-סימונה מהמחלקות לרדיולוגיה והנדסה כימית באוניברסיטת סטנפורד קיבל את הפרס לשנת 2020-2019 על תרומתו למדע החומרים, לכימיה, למדע וטכנולוגיה של פולימרים, לננו-רפואה ולהדפסת תלת-ממד. פריצות הדרך החלוציות שלו במדע ובטכנולוגיה יושמו בענפי תעשייה שונים ובעולם הרפואה, והישגיו מהווים מודל לשילוב בין תגליות במדע בסיסי לפריצות דרך בתעשיות השונות – שילוב המשפיע רבות על האנושות.

לאחרונה פיתחו פרופ' דה-סימונה וקבוצת המחקר שלו טכנולוגית הדפסה חדשנית בשם  CLIP המחליפה את התהליך הנוכחי והאיטי של הדפסת תלת-ממד מסורתית (ריבוד שכבות); בשיטה החדשה החלקים "צומחים" בהדרגה מתוך נוזל הנתון בכלי. טכנולוגיה זו מאיצה את מהירות הייצור בכמה סדרי גודל ומאפשרת ייצור של צורות גאומטריות מורכבות יותר.

פרופ' דה-סימונה אמר כי "הפרס הוא הכרה חשובה בקבוצת המחקר ובסטודנטים שלי. ליאו הארווי היה חלוץ במהפכת הייצור והוא מסמל את הקשר בין אקדמיה בתעשייה – קשר שבא לידי ביטוי בפעילותו של הטכניון. עלינו לחשוב היטב על הקשר הזה, שכן לא לכל מחקר אפשר לקבל מימון ממשלתי, ולפעמים הפתרון לאתגר נמצא בתמיכה של חברות סטארטאפ ושל התעשייה בכלל."

פרופ' רפאל משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים קיבל את הפרס לשנת 2020-2019 על מחקריו פורצי הדרך לגילוי המולקולות הפעילות בצמח הקנביס, על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. המערכת האנדוקנבינואידית נמצאת בכל תא בגופנו ומשפיעה על היבטים רבים וחשובים בבריאות ובחולי ובהם שינה, תיאבון, כאב, דלקות, צפיפות העצם וסוכרת.

פרופ' משולם הוא המדען הראשון שבודד את החומר הפסיכואקטיבי בקנביס – THC (הטטרה-הידרוקנבינול) – וקבע את מבנהו וכן את מבנה החומר העיקרי הנוסף, הקנבידיול. שני החומרים משמשים כיום בתרופות בשם סאטיבקס ואפידיולקס. מחקריו הרבים של פרופ' משולם ותגליותיו החלוציות סיפקו אופק טיפולי במגוון רחב של מחלות ומצבים פתולוגיים, ובכך שיפרו את רווחת האנושות. בין השאר הובילו מחקריו לפיתוח טיפולים חדשניים בכאב, באפילפסיה ובטרשת נפוצה.

מימין לשמאל: פרופ' רפי משולם, פרופ' ג'יימס רייס, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ופרופ' ג'וזף דה סימונה

פרופ' משולם הודה לנשיא הטכניון ולוועדה שבחרה את הזוכים בפרס הארווי ואמר כי "בסופו של דבר, הפרס הוא הוקרה לקבוצת המחקר שלי. הגילויים שלנו, הנוגעים להשפעת מולקולות קנביס על מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית, הובילו לשורה של מחקרים ברחבי העולם, ואני מאמין שמחקרים אלה יובילו לפיתוח טיפולים במגוון רחב של מחלות."

פרופ' ג'יימס רייס מבית הספר להנדסה ולמדעים יישומיים באוניברסיטת הרווארד, שקיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2005, קיבל את הפרס לשנת 2021-2020  על תרומתו הנרחבת והמתמשכת לתחומים של מכניקת החומרים וגיאופיזיקה, על פיתוח אינטגרל J ועל מנהיגותו שהרחיבה את הידע האנושי לגבי חיכוך ורעידות אדמה.

מאז 1981 עובד פרופ' רייס באוניברסיטת הרווארד, שם הוא מכהן כפרופסור למדעי ההנדסה והגאופיזיקה. פרופ' רייס הוא מומחה במכניקה של מוצקים ונוזלים – לחץ, דפורמציה, שברים וזרימה – בהקשרים שונים ובהם סיסמולוגיה, פיזיקה של תהליכים טקטוניים ודינאמיקה של פני הקרקע. הוא עוסק במכניקה של כדור הארץ לרבות מנגנוני היווצרות של רעידות אדמה (מחקרים שהוא עורך עם אשתו, פרופ' רנאטה דמוסקה), דינמיקה של כשלים וסדקים, צונאמי ומפולות. פרופ' רייס זכה בפרסים רבים ובהם מדליית טימושנקו ומדליית ASME (האגודה האמריקאית למהנדסי מכונות) ונבחר לחברה המלכותית של לונדון, לאקדמיה האמריקאית להנדסה ולאקדמיה הלאומית למדעים. האקדמיה למדעי ההנדסה ייסדה פרס על שמו כדי להוקיר את תרומתו למדעי ההנדסה.

פרופ' רייס אמר כי "ככל שאני חושב על ההצלחות בקריירה שלי אני מבין שעיקר ההצלחה שלי קשור למזל הגדול שהיה לי עם מנטורים לאורך השנים. מתחילת הדרך שלי באקדמיה, באוניברסיטת ליהיי בפנסילבניה, זכיתי במנטורים טובים, וגם לאחר שהתמניתי לחבר סגל באוניברסיטת בראון ובהרווארד דאגתי שיהיו לי מנטורים – העמיתים שלי. לכן חשוב שנבין את חשיבות ההנחיה כחלק מרכזי באחריותנו כמדענים. באשר לתוכן המחקרים שלי – התחלתי בכשלים בחומר, נושא שעניין בעיקר גופים צבאיים, ומאחר שרציתי לעסוק גם בהקשרים אזרחיים הסבתי את המחקר שלי לתחום של רעידות אדמה ובשנים האחרונות לדינמיקה של מדפי הקרח, תופעה חשובה מאוד בהקשר הסביבתי. אני מודה מאוד לחוקרי הטכניון ששיתפו איתי פעולה במהלך השנים."

קרדיט צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

The post פרס הארווי: הוקרה לחוקרים ששינו את פני המדע, הטכנולוגיה ובריאות האדם first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

תמונת הזוכים בתואר, מימין לשמאל: רות מגיד, ד"ר ג'ורג' אלבאום, קנת' לוי, פרופ' הארי גריי, עירית רפפורט, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, רוברט מגיד, פרופ' דניאל זייפמן ופרופ' אנטון ציילינגר

הטכניון העניק השבוע שמונה תוארי דוקטור לשם כבוד: לפרופ' אנטון ציילינגר, לפרופ' הארי גריי, לד"ר ג'ורג' אלבאום, לרוברט ורות מגיד, לעירית רפפורט, לקנת' (קן) לוי ולפרופ' דניאל זייפמן. הטקס התקיים במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון – במעמד נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, הנהלת הטכניון ודיקניו ושגריר אוסטריה בישראל מר ניקולאוס לוטרוטי. את האירוע הנחה פרופ' וויין קפלן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

ראש הממשלה נפתלי בנט שלח ברכה לטקס ואמר: "הטכניון הוא בית היוצר של הטכנולוגיה הישראלית ומהמוסדות היוקרתיים ביותר בישראל. אבי המנוח עבד בטכניון ואני עצמי גדלתי בחיפה, כך שהטכניון היה חלק בלתי נפרד מילדותי. אבל הטכניון הוא הרבה יותר מכך; ממנו יצאו ארבעה מתוך חמשת הישראלים שזכו בפרס נובל במדעים. הטכניון לא רק מבטא חדשנות וגאונות ישראליות, אלא הוא גם מודל יפהפה של דו-קיום – אנשים מרקעים שונים, חילוניים ודתיים, יהודים וערבים מכל חלקי החברה הישראלית משתפים כאן פעולה וחותרים למצוינות. אני מאחל לטכניון עוד שנים רבות של הצלחה."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי, "הטכניון מורכב מסך כל האנשים שנרתמו לשליחותו ובחרו בה כאורח חיים. מחיים ויצמן, מרטין בובר ואלברט איינשטיין ועד חוקרי הטכניון כיום – כולנו מחוברים בחוט הזהב של שליחותנו: להרחיב את הידע האנושי ולרתום אותו למען הדורות הבאים. זוהי משימה נאצלת המושתתת על ההבנה שכולנו, בניסוחו של המשורר מוטי המר, רקמה אנושית אחת חיה. בהמשך לכך, כל אחד ממקבלי התארים הערב הוסיף את הרקמה שלו למארג המרכיב את הטכניון, וזאת במסגרת החתירה הבלתי פוסקת לעולם טוב יותר. אנו מוקירים את כולכם ומודים לכם."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון

בשם מקבלי התארים דיבר פרופ' הארי גריי מקלטק, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, שאמר: "בשנת 1923 ביקר אלברט איינשטיין בטכניון ואמר כי כדי לשרוד ולהתקיים, היישוב היהודי בארץ ישראל חייב לפתח טכנולוגיות. שנה אחר כך קם הטכניון והגשים את העצה הזאת דה פקטו. הטכניון הפך את חיפה לבירת הטכנולוגיה העולמית ואת מדינת ישראל למעצמה של פיתוח טכנולוגי, אבל המלאכה לא נשלמה; יש עוד עבודה רבה לפנינו, ועלינו להתמקד בשלושת האתגרים הגדולים של תקופתנו: בריאות האדם, אנרגיה וסביבה. הטכניון עושה המון בתחומים אלה, וחשוב להמשיך בכך."

יו"ר הקורטוריון סקוט לימסטר אמר כי "בקרוב נחנוך מאה שנים לפתיחת הטכניון, ועלינו להכיר טובה לאנשי החזון שהובילו אותו מהרגע הראשון – מראשוני ההוגים של אוניברסיטה טכנולוגית בארץ ישראל ועד נשיא הטכניון הנוכחי, פרופ' אורי סיון, הפועל למען הטכניון בכל ליבו. ולמקבלי התארים הערב אנו חבים תודה עצומה על כך שהם מדגימים לנו מצוינות מהי ונוסכים בנו השראה לשיפור העולם."

דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט אינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג'ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ'ר (1989), יצחק רבין (1990) ואנגלה מרקל (2021).

אלה מקבלי התואר דוקטור לשם כבוד לשנת 2022:

פרופ' אנטון ציילינגר, חוקר פיזיקה קוונטית באוניברסיטת וינה, אוסטריה: בהוקרה על תרומתך העצומה למדע וטכנולוגיה קוונטית; בהערכה על פעילותך המסורה להגדלת מספר הצעירים העוסקים בתחום; ובהצדעה על מאמציך ועל הכרתך במדע כפלטפורמה המעשירה את רוח האדם. ברחשי תודה על מחויבותך ארוכת השנים לשילוב הקהילה האקדמית הישראלית בקהילה האירופית.

פרופ' הארי גריי, חוקר אנרגיה בקלטק – המכון הטכנולוגי של קליפורניה, ארה"ב: בהוקרה על תרומתך יוצאת הדופן, שעוררה מודעות עולמית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיה הסולרית; וברחשי תודה על תמיכתך ומעורבותך העצומה בקידום הטכניון והקהילה האקדמית בישראל.

ד"ר ג'ורג' אלבאום, בוגר MIT, ארצות הברית: בהוקרה על אהבתך לטכניון ועל אמונך בתפקידו המרכזי בשמירה על ביטחונה של מדינת ישראל ובשיפור רווחת האנושות; בהערצה על מחויבותך להשפעה על הנוער של ימינו באמצעות שיתוף סיפורך כניצול שואה; ברחשי כבוד על מנהיגותך המתמדת ברמה המקומית, הארצית והבין-לאומית; ובהכרת תודה על תמיכתך הנדיבה בחקר האנרגיה ובסטודנטים בטכניון.

רוברט ורות מגיד,פילנתרופים וידידי הטכניון , אוסטרליה: בהוקרה על תמיכתכם המשותפת בקהילות היהודיות באוסטרליה, בישראל וברחבי העולם; ברחשי תודה על מאמציכם הבלתי נלאים לקידום הטכניון ויעדיו המדעיים; בהצדעה על הצלחותיכם והישגיכם כמנהיגים בעולם העסקים ובהערכה על מחויבותכם האלטרואיסטית למטרות פילנתרופיות ולפעילות למען האחר.

עירית רפפורט, פילנתרופית בתחומי האמנות, המדע והרפואה, ישראל: על פעילותך הפילנתרופית המתמדת, הממשיכה את דרכם של הורייך בטיפוח מחקר ביו-רפואי פורץ דרך ובחינוך בתחום זה; ובהוקרה על מסירותך רבת השנים להעצמת נשים, על מחויבותך לתחום האומנות; וברחשי תודה על נאמנותך לטכניון ולפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט.

קנת' (קן) לוי, מייסד KLA-Tencor, ארצות הברית: על תמיכתך האיתנה בטכניון, בשליחותו ובסטודנטים הלומדים בו; בהכרה בהצלחתך כמנהיג בין-לאומי בתחום העסקי; על תרומתך לכלכלת ישראל באמצעות הקמתן של מספר חברות הייטק בין-לאומיות בעלות שם עולמי; על מחויבותך חסרת הפשרות לעם היהודי, למדע ולאנושות, המתניעה חידושים והישגים מדעיים עתירי השפעה.

פרופ' דניאל זייפמן, מדען ונשיא מכון ויצמן למדע לשעבר, ישראל: בהוקרה על הצלחתך בהובלת מכון ויצמן למדע ובסלילת הדרך להישגים מדעיים מרשימים בישראל ובעולם; בהכרת טובה על מסירותך לקידום המדע ולהנגשתו ברחבי העולם; וברחשי תודה על קידומם של שיתופי פעולה מגוונים בין הטכניון ומכון ויצמן למדע בתחומי מחקר רבי השפעה.

את קטעי המוזיקה בערב ביצע תומר גבירצמן, דור שלישי בטכניון. הוא עצמו סטודנט בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב, אימו פרופ' דפנה פישר-גבירצמן היא חברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים וסבתו ברטינה פישר היא פרופ'-אמריטוס מהפקולטה לפיזיקה.

The post "רקמה אנושית אחת חיה" first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.