ילדיו של רפי מהודר, אייל ויעל על רקע מרכז מהודר לממציאים

הטכניון חנך את "מרכז מהודר לממציאים" – מוקד לממציאים לעיצוב יצירתי והנדסי. המרכז יעודד ממציאים מכל רחבי הארץ, תלמידים, סטודנטים וחברי סגל לחלום ולדמיין, ולא פחות חשוב – יספק להם את מגוון הכלים ההנדסיים לבניית דגמים ולבצע בהם ניסויים, את הידע הנדרש לתכנון וצוות טכני מקצועי. כל זאת תוך שיתוף פעולה בין הפקולטות בטכניון בפיתוח פרויקטי גמר רב-תחומיים.

שמו של המרכז נועד להוקיר את בוגר הטכניון רפי מהודר, בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון (1966) ובעל תואר ד"ר לשם כבוד של הטכניון (2014). ביום העצמאות תשע"ה נבחר מהודר להדליק משואה בזכות היותו "מהנדס ויזם מצליח בעל שם עולמי בתחום מוצרי ההשקיה, שפיתח את טכנולוגיית הטפטפות שזכו להצלחה בינלאומית."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר בטקס כי "המרכז החדש מממש את חלומו של רפי מהודר. כמי שבנה הרבה מערכות ממשיות בחייו אני מבין היטב את החשיבות של מרכז כזה, שבו יוכלו אנשים להפוך רעיון לאבטיפוס ולמוצר ולבחון את היתכנותו המסחרית בליווי מנטורים מנוסים. המרכז, כמו דמותו של רפי, מבטא את הערכים שהטכניון רוצה להנחיל לסטודנטים שלו: יזמות, חדשנות ויצירתיות."

רפי מהודר

פרופ' פרץ לביא, יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל ונשיא הטכניון לשעבר אמר כי "בפעם הראשונה ששמעתי על הרעיון להקמת המרכז נדהמתי מההתלהבות, מהחזון ומהמחויבות האישית המתגשמים באדם אחד. לעתים נדמה שסיפור חייו של רפי מהודר נכתב על ידי לואיס קרול, 'רפי בארץ הפלאות'. בבית הספר אמרו שלא יצליח, והמורה לכימיה הגדילה לעשות ואמר כי אין לו סיכוי בכימיה אבל שרברב הוא עוד עשוי להיות. אמרה – ולא ידעה כמה דייקה. לשמחתו ולשמחתנו, אביו של רפי התעלם מנבואות השווא וקנה לו ציוד הנדסי בסיסי. כבר בגיל 13 בנה רפי מערכות לקליטת אנרגיית שמש ולהתפלה, ובהמשך פיתח את ההשקיה בפורמט ריבועי, את מיכל ההדחה הדו-כמותי וכמובן את טכנולוגיית הטפטפות ששינתה את הולם."

פרופ' עזרי טרזי, ראש מרכז היזמות בטכניון t-hub, אמר כי "רפי מהודר יודע היטב כמה קרובות האומנות וההמצאה – שתיהן מתחילות על בד קנווס לבן. הוא נוהג לספר שכסטודנט בטכניון לא היה לו מרחב מתאים לפתח בו רעיונות והמצאות, וזה המרחב שהוא מעניק כעת לסטודנטים בטכניון. יהיה כאן כל מה שממציא יכול לחלום עליו: מכשירי חיתוך בלייזר, מדפסות תלת-ממד ועוד. יותר מכך, תהיה כאן תמיכה מקצועית. חזונו של רפי מוטמע בבניין הזה, שיסייע לגדל את ממציאי העתיד."

אלוף (מיל') עמוס חורב, נשיא הטכניון לשעבר, אמר כי "על הקמת המרכז אנו חבים הרבה לפרופ' ארתור שביט, שהיה חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות, והקשר בינו לרפי מהודר הוא שהוביל לרעיון להקמת מרכז מהודר לממציאים."

רפי מהודר פיתח בגיל 20, בהיותו עתודאי בטכניון, את מכל ההדחה הדו-כמותי, הנמצא כיום כמעט בכל בית בישראל. במקביל הוא פיתח ממטרה שמשקה שטח ריבועי – בניגוד לממטרה המעגלית. במכון התקנים התלהבו מהממציא הצעיר, ולאחר שחרורו משירות קבע בצה"ל גייסו אותו לעבודה חלקית. חברת 'נטפים', ששמעה על וסת-הלחץ שפותח על ידי מהודר, פנתה אליו – וכל השאר היסטוריה: מהודר המציא ופיתח את טכנולוגיות הטפטפות ששינו את עולם החקלאות וכיום רשומים על שמו כ-400 פטנטים.

מרכז מהודר לממציאים ישמש את קהילת הממציאים בישראל, הוא משתרע על שטח של כ-1,000 מ"ר בקומה התחתונה של בניין דנציגר, שנבנה בשנת 1966 וממוקם ליד הפקולטה להנדסת מכונות.  במרכז יש מדפסות תלת-ממד, מערכות לחיתוך לייזר, לייצור דיגיטלי, מערכות רובוטיקה ואלקטרוניקה ואפילו מתפרה. המרכז יהיה פתוח לכל הגילים ולכל המגזרים בישראל, לרבות תלמידים ובני נוער, ויטפח את תרבות ההמצאה כמנוע של פיתוח בישראל ובעולם.

The post גן עדן לממציאים first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

מימין לשמאל: יו"ר הקורטוריון סקוט לימסטר, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, נשיא קרן זימין בוריס זימין, המשנה לנשיא ומנכל הטכניון פרופ' בועז גולני ומייסד שותף בקרן זימין אאוגי פבלה

ביום שישי האחרון, 10 ביוני, נחתם הסכם בין הטכניון לקרן זימין. על פי ההסכם תתמוך הקרן בייסודו ובהפעלתו של מכון זימין לפיתוחי AI ברפואה בטכניון.

המכון החדש, שבראשו יעמוד פרופ' שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, יתמקד במחקר יישומי בבינה מלאכותית ברפואה ובבריאות האדם.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "לפני יותר משנתיים, אחרי שהתמניתי לתפקיד הנשיא, יצאה לדרך יוזמת בריאות האדם בטכניון (THHI), שנועדה לקדם את בריאות האדם באמצעות מחקרים בין-תחומיים המחברים טכנולוגיה ורפואה. המרכז החדש הוא מרכיב מרכזי בחזון של שיתוף פעולה וחיבור בין מדע, הנדסה ורפואה. אין ספק שפיתוח טכנולוגי הוא מרכיב מרכזי בעתיד הרפואה, ואנו מודים לקרן זימין ומוקירים את החלטתה להקים בטכניון את המכון השלישי שלה. אני סמוך ובטוח שמכון זימין בטכניון ימשוך רבים מחוקרינו ויקדם מחקרים יישומיים שיאיצו את פיתוחן של טכנולוגיות חיוניות חדשות."

בוריס זימין, נשיא קרן זימין, אמר כי "אנו מאמינים בכל ליבנו במקומה המרכזי של החדשנות ברפואה ובבריאות האדם. קרן זימין תומכת במחקר יישומי בתחומים אלה מאז 2018, תוך התמקדות בפתרונות הנדסיים, ואנו נרגשים על שיתוף הפעולה עם הטכניון, מהאוניברסיטאות המתקדמות בעולם, ועל הרחבת התמיכה שלנו במחקר בבינה מלאכותית ברפואה. ישראל ידועה כמקור של כישרונות מדהימים בעליל במחקר ובחדשנות טכנולוגית. אנו סומכים על הכישרונות מהטכניון ועל מנהיגותו של מכון זימין שיספקו תוצאות מרחיקות לכת ויסייעו בתרגום מחקרים מדעיים בטכניון ליישומים שיועילו לאדם ויותירו חותם משמעותי על עתיד הרפואה."

תוכנית מכוני זימין יצאה לדרך בשנת 2018, עם השקת מכון זימין לפיתוחים הנדסיים המשפרים את חיי האדם באוניברסיטת תל אביב. המכון השני, מכון זימין לערים חכמות ובנות קיימא, החל לפעול
ב-2020 באוניברסיטת אריזונה בארצות הברית. כל אחד ממכוני זימין מתמחה בנושא אחר, אולם המכונים השונים מקיימים ביניהם שיתוף פעולה מחקרי לטובת פיתוח פרויקטים טכנולוגיים יישומיים שיש להם השלכות ממשיות על העולם.

בכירי הטכניון ונציגי קרן זימין בטקס החתימה

מכון זימין בטכניון יפעל במסגרת MLIS  – המרכז ללמידה חישובית ולמערכות נבונות בטכניון. הוא יקדם פרויקטים בין-תחומיים ויפתח טכנולוגיות המבוססות על ביג דאטה ועל למידה חישובית לשיפור בריאות האדם בכל הרמות – בתי חולים, מרפאות, פיתוח תרופות, טיפול ביתי ומיכשור רפואי לביש. המכון יפרסם קולות קוראים ויתמוך בפרויקטים נבחרים, עם העדפה להצעות שיש בהן מרכיב יישומי. המכון יתמוך ב-3 עד 5 פרויקטים בכל שנה.

המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון פרופ' בועז גולני אמר כי "אנו מודים לקרן זימין על נדיבותה ועל תמיכתה בהקמת המרכז החדש. הטכניון  נמצא בצמרת העולמית של מחקר ופיתוח בבינה מלאכותית, והקמת המרכז תוסיף נדבך משמעותי בפעילותו של הטכניון בשילוב בינה מלאכותית (AI) ברפואה. פעילות המרכז רותמת חוקרים מפקולטות מגוונות ומשתרעת על תחומים שונים של בינה מלאכותית למטרה המשותפת של שיפור בריאות האדם על כל היבטיה."

חותמים על ההסכם. מימין לשמאל – בוריס זימין, המשנה לנשיא ומנכל הטכניון פרופ' בועז גולני והמשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין.

מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, בוריס זימין, אאוגי פבלה ופרופ' בועז גולני

The post מכון זימין יוקם בטכניון ויתמקד בבינה מלאכותית ברפואה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

טקס החנוכה וגזירת הסרט. מימין לשמאל: יהודה זיסאפל, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, זהר זיסאפל, יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ' פרץ לביא, נכדו של זהר זיסאפל יונה זיסאפל (באדום), דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי פרופ' עדית קידר ואלוף (מיל') עמוס חורב.

הבניין ע"ש זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים נחנך בשבוע שעבר בטכניון במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים. הבניין, בן שמונה קומות ובשטח של 5,400 מ"ר, ישמש את הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי. הוא הוקם בתרומתם של בוגרי הפקולטה זהר ויהודה זיסאפל, שקיבלו בשבוע שעבר את אות הטכניון – האות היוקרתי ביותר שמעניק המוסד על מפעל חיים למען הטכניון.

"נרשמנו לטכניון לפני כחמישים שנה כי זה היה בית הספר הטוב ביותר להנדסה בישראל – ובעצם גם היחיד," אמר זהר זיסאפל. "עכשיו נותר לשמר את מעמדו המוביל של הטכניון, ולכן אנו שמחים שביכולתנו לעזור בכך." אחיו יהודה זיסאפל אמר כי "הבניין הראשון של הפקולטה, שבו למדנו, נתרם על ידי פישבך, יהודי אמריקאי, ונקרא על שמו. זו זכות גדולה עבורנו שאת בניין הפקולטה החדש תרמנו אנחנו – תורמים ישראלים שלמדו בטכניון."

"נדירים הם מוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר שהשפיעו כה רבות על עם ומדינה כפי שהטכניון השפיע על ישראל," כתב נשיא המדינה יצחק הרצוג ליהודה וזהר. "בזכות העשייה רבת השנים שלכם, האחים זיסאפל, פועל כיום מרכז מחקר מתקדם ושוקק המשרת עשרות קבוצות חוקרים בטכניון ומחוצה לו, והפקולטה מבססת את מעמדה בחזית המחקר העולמית. כך, הטכניון מצליח להמשיך ולהכשיר את מיטב המהנדסים והחוקרים עבור תעשיית ההייטק הישראלית, הזקוקה למהנדסות ולמהנדסים הטובים ביותר כדי להבטיח את המשך צמיחתה ושגשוגה."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "כל ביקור בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי מעורר בי תחושה מיוחדת, משום שזוהי פקולטה ייחודית בתולדותיה ובהשפעתה העצומה על מדינת ישראל. זהר ויהודה נתנו דחיפה חשובה לתחום הננוטכנולוגיה שהוביל למהפכה ביכולותיה הטכנולוגיות של מדינת ישראל. הם זיהו בשלב מוקדם מאוד את חשיבותו של התחום ותרמו בנדיבותם לפיתוחו בטכניון. הבניין החדש יסייע לנו להמשיך ולפתח את הפקולטה." פרופ' סיון הודה ליהודה ולזהר על התמיכה, על השותפות ועל החברות.

"המשק הישראלי סובל ממחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם טכנולוגי," אמר יהודה זיסאפל. "תרמנו להקמת הבניין מתוך חזון שיסייע לפקולטה ולטכניון במשימתם להגדיל את מספר חברי הסגל ואת תחומי המחקר וההוראה ולהכשיר יותר מהנדסים צעירים לטובת תעשיית ההייטק בישראל." הוא הוסיף כי "התחלנו את לימודינו בטכניון עוד לפני שנטבע הצירוף 'הייטק ישראלי'. אנו גאים להיות חלק משמעותי בהתפתחותה של הפקולטה, וחשוב לנו שהבניין החדש ישמש לא רק לפיתוחה של הפקולטה אלא גם להידוק הקשרים בין הטכניון לתעשייה."

בניין זיסאפל החדש בטכניון.

דיקנית הפקולטה פרופ' עדית קידר אמרה כי "הבניין החדש יאפשר לנו לעשות את הקפיצה הקוונטית שהפקולטה זקוקה לה – גיוס חברי סגל מבריקים וסטודנטים לתארים מתקדמים, כניסה לתחומי מחקר חדשים כגון טכנולוגיות קוונטיות ויישומי AI בשלל תחומים ובניית תשתית מחשוב משופרת שהיא התנאי לפריצות דרך חדשות. אני מודה בשם כולנו לזהר וליהודה זיסאפל ומבטיחה שהבניין החדש יהיה הומה בפעילות ושוקק חיים."

"יהודה וזוהר הם דוגמה ומופת לבוגרי הטכניון אשר לא רק הפכו לחלוצי תעשיית טכנולוגיות העילית בישראל, אלא היו לראש חץ לידידי הטכניון בישראל," אמר פרופ' פרץ לביא יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל. "תמיכתם בטכניון, ובמיוחד בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים על שם ויטרבי בה למדו, עקבית וארוכת שנים. בניין זיסאפל אותו חנכנו מצטרף לבניין לננואלקטרוניקה על שם הוריהם משה ושרה זיסאפל אותו תרמו קודם לכן. ידידי הטכניון בישראל מודים ליהודה וזוהר ומקווים שרבים ילכו בעקבותיהם."

לסרטון מבניין זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים החדש:

לסרטון על האחים זיסאפל:

The post יהודה וזהר זיסאפל חנכו את הבניין להנדסת חשמל ומחשבים first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

הטכניון, הקריה הרפואית רמב"ם והפילנתרופים אנדי ולארי וולף הכריזו על הקמת מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה, המרכז ישלב הנדסה ורפואה לטובת בריאות האדם.

מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה יוביל את שיתוף הפעולה בין רמב"ם לטכניון לגבהים חדשים וישמש פלטפורמה למחקר יישומי קליני נרחב ומעמיק. הוא יטפח אינטראקציות יום-יומיות בין רופאים, מדענים ומהנדסים. צוותים משותפים ישקדו על פתרון בעיות מעשיות לאורך כל הדרך מהמעבדה למיטת החולה, יתרגמו תובנות מחקריות לכלים טיפוליים חדשניים ויכשירו את הדור הבא של רופאים ומהנדסים לעבודה משותפת שתשפר את חייהם של מיליונים ברחבי העולם. הטכנולוגיות יפותחו במרכז מתוך התמקדות באתגרים קליניים בלתי פתורים. המצאות אלה ייבחנו במרפאות ובמעבדות וייושמו במהירות בשטח במסגרת תפיסה כוללת של הבאת הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים אל מיטת המטופל.

ד"ר אסתי גולן, פרופ' אורי סיון, פרופ' רפי ביאר, אנדי וולף, פרופ' מיקי הלברטל ולארי וולף. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה יוקם במגדל התגליות ע"ש הלמסלי שנבנה בשטח רמב"ם בסמוך לפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון. המגדל הוא הפרויקט הראשון מסוגו המשותף לרמב"ם, לאקדמיה ולתעשייה הביו-רפואית. המגדל יכלול גם מרכזי מצוינות ומכונים קליניים ובהם מכון קרן ליר למחקר קליני ברמב"ם ומרכז החדשנות ע"ש עוזיה גליל, מספר קומות שישמשו חברות סטארטאפ, וכן מרכז מבקרים ותערוכות.

אנדי ולארי וולף מעורבים בתמיכה בשותפות מישיגן-ישראל למחקר ולחינוך, שותפות שהטכניון ממלא בה תפקיד מרכזי. בעשורים האחרונים תמכה קרן דן ובטי קאהן, הקרויה על שם הוריה של אנדי ומונהגת על ידי לארי כנשיא הקרן, ברבות מהיוזמות ברמב"ם ובטכניון ובהן מכון דן ובטי קאהן למחלות נשימה בילדים, ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית ע"ש קרן דן ובטי קאהן ובבניין הפקולטה להנדסת מכונות ע"ש דן ובטי קאהן. במשך שנים רבות שימש לארי וולף כחבר בוועד המנהל באגודת ידידי רמב"ם בארצות הברית. הוא חבר בקורטוריון הטכניון ובוועד המנהל של ה-ATS, אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית. אנדי ולארי היו מעורבים בפרויקטים רבים בישראל ובמדינת מישיגן.

"אנו גאים ונרגשים על חלקנו ביוזמה היסטורית משותפת זו של רמב"ם והטכניון במחקר ובחדשנות," אמרו אנדי ולארי וולף. "תרומותינו מאפשרות לנו לקיים את חזונם ואת מורשתם של הפילנתרופים דן ובטי קאהן בישראל."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "בריאות האדם היא מהאתגרים הגדולים הניצבים בפני האנושות במאה ה-21, וההתמודדות עם אתגר זה מצריכה שילוב של יכולות מעולמות תוכן שונים, החל במיטת החולה וברופאים שסביבה וכלה במדענים ובמהנדסים ממגוון דיסציפילינות. הטכניון מחולל כיום מהפכה שמטרתה לחבר את כל אותן דיסציפלינות לטובת התמודדות עם אתגרים מרכזיים בבריאות האדם, ומרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה יביא לכלל ביטוי את שילוב היכולות של אחד מבתי החולים המובילים בישראל עם אוניברסיטה מדעית-טכנולוגית בעלת שם עולמי. אנו מודים לאנדי ולארי וולף על שותפות איתנה ועל תרומתם שאיפשרה את הקמת המרכז."

מגדל התגליות ע"ש הלמסלי שבו ימוקם מרכז וולף

מנכ"ל הקריה הרפואית רמב"ם פרופ' מיקי הלברטל אמר כי "מחקר וחדשנות הם מרכיבים קריטיים בהצלחתה של מערכת הבריאות במאה ה-21. תרומתה הנדיבה של משפחת וולף תאפשר לנו להעצים את יכולותינו. מחקר הוא כיום צורך חיוני בשימור הרלוונטיות של רופאי ישראל בתחום תחרותי ודינמי זה. המרכז החדש יסייע לנו לשכנע רופאים, שחייהם מוקדשים לעולם המורכב והמאתגר של הרפואה, להמשיך לעבוד במרכז רפואי גדול באמצעות הזדמנויות למחקר מתקדם."

הטכניון הוא אחת האוניברסיטאות הטכנולוגיות הספורות בעולם שבהן פועלת פקולטה לרפואה ומשתפת פעולה עם פקולטות הנדסיות ומדעיות. הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט נוסדה בשנת 1969 מתוך חזון והבנה שעתיד הרפואה מותנה בקשרים בין רפואה, מדע, הנדסה וטכנולוגיה. כיום מקיים הטכניון פעילות נרחבת של הוראה ומחקר בתפר שבין עולם הרפואה לתחומי מדע וטכנולוגיה רבים ובהם הנדסה ביו-רפואית, מחשוב, עיצוב וארכיטקטורה.

שיתוף הפעולה בין רמב"ם והטכניון, המתקיים כבר עשרות שנים, התעצם בשנים האחרונות ומספק פלטפורמה מבטיחה ליישומים טכנולוגיים חדשניים. באוגוסט 2020 השיק הטכניון את יוזמת בריאות האדם, המחברת חוקרים מתחומים שונים ומפקולטות שונות בטכניון לטובת התמודדות עם אתגרי הרפואה בת זמננו. מרכז לארי ואנדי וולף לרפואה תרגומית והנדסה ימלא תפקיד מרכזי בקידום מגמה זו.

פרופ' רפי ביאר, רופא ומהנדס ובעבר מנכ"ל רמב"ם ודיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הוסיף כי "מרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה במגדל התגליות ע"ש הלמסלי מממש את תוכנית-העל של רמב"ם לחבר רפואה קלינית עם מחקר אקדמי מתוך דגש הנדסי. המרכז המשותף יאכלס את הרופאים-החוקרים של רמב"ם, חוקרי הטכניון ומומחים במדעי הנתונים, בבינה מלאכותית ובלמידה חישובית. המרכז יקדם את מגמת שילוב התחומים במדעי החיים (Bio-Convergence), הנמצאת בחזית החדשנות הישראלית, יחבר ביולוגיה והנדסה לטובת המטופל וישמש קרקע פורייה לחיזוק התעשייה הביו-רפואית בישראל ובעולם כולו."

The post "המדע של היום – הריפוי של מחר" first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

ד"ר חמי רוטנברג

חומר חדש שפותח במחקר משותף בטכניון ובאוניברסיטת שיקגו סולל דרך לשיקום רקמות עצב פגועות וקיצוב לב על ידי מקור אור חיצוני לגוף. הקונספט הכללי: האור המוקרן לתוך הגוף (אינפרה-אדום) יפגע ביריעה מהחומר החדש, וזו תפעיל את רקמת העצב הפגועה או הלב. את המחקר שהתפרסם ב-Nature Materials הובילו ד"ר חמי רוטנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ופרופ' בוז'י טיאן מאוניברסיטת שיקגו.

רקמות עצב הם הפלטפורמה הביולוגית המוליכה מידע בין אזורים בגוף. רובן ככולן נמצאות בשני מרכזי הבקרה של מערכת העצבים המרכזית: המוח וחוט השדרה. ממערכת העצבים המרכזית מסתעפת מערכת העצבים ההיקפית, המבקרת היבטים רבים של פעילות ובהם הפעלת שרירים והעברת מידע חושי.

פגיעה במערכת העצבים ההיקפית עלולה להוביל למגבלות כגון שיתוק, נִמְלוּל וכאב כרוני. רקמות עצב במערכת זאת אומנם יכולות לעבור התחדשות (רגנרציה) אולם זו איטית ומוגבלת. עם זאת, התערבויות רפואיות מסוימות עשויות לאפשר שיקום מסוים שלהן.

אחד הפתרונות לטיפול בעצבים פגועים הוא גירוי חשמלי (סטימולציה), שיעילותו הודגמה במחקרים רבים. הבעיה היא ששיטה זו כרוכה בדרך כלל בביצוע הליך פולשני העלול להזיק לרקמות הגוף.

הפיתוח שמציג ד"ר רוטנברג Nature Materials עשוי לייתר את השימוש בהחדרת אלקטרודות. חוקרי הטכניון ואוניברסיטת שיקגו ייצרו חומר חדש, מוליך למחצה, בתצורה של יריעה גמישה ואולטרה-דקה המתממשקת היטב עם רקמות ביולוגיות. הרעיון המודגם במאמר הוא שימוש ביריעה זו לעיטוף רקמת העצב הפגועה, או במקרה שמדובר בקיצוב לב – עיטוף של הלב עצמו. שלב זה יבוצע במסגרת הניתוח הנחוץ ממילא במקרה של פגיעות כאלה.

"הפיתוח שלנו הוא חומר פוטו-וולטאי, כלומר חומר הממיר אנרגיית אור לאנרגיה חשמלית המשפיעה על רקמת העצב," מסביר ד"ר רוטנברג. "במאמר אנחנו מדגימים את יעילות החומר החדש בשני הקשרים שונים – קיצוב לב ושיפעול של מערכת העצבים ההיקפית. בהקשר של טיפולי לב, לדוגמה, השימוש ביריעה כזאת יכול להאיץ שיקום אחרי ניתוח ולייתר את השימוש באלקטרודה זמנית המוחדרת ללב. מאחר שהיריעה שפיתחנו עשויה מחומר מבוסס סיליקון, המתפרק בגוף ללא אפקט רעיל כלשהו, אין צורך בפעולה כירורגית נוספת להוצאתה מהגוף."

יריעת הסיליקון כפי שהיא נראית לפני שעוטפים בה את הלב או את רקמת העצב. הצבעוניות שרואים נובעת מהפורוזיביות של פני השטח – ננו-חורים השוברים ובולעים את אורכי הגל השונים של האור באופן לא הומוגני, מה שגורם לצבעי הקשת השונים להופיע.

ייחודו של החומר שפיתחו החוקרים בהיותו מוליך-למחצה חריג מאוד, המקיים תכונה שאינה מתקיימת בדרך כלל בחומר יחיד: ממשק p–n junction, או דיודה.

הנה הסבר קצר: מוליכים-למחצה מבוססים על פערים אנרגטיים הקובעים את רמת המוליכות שלהם. בדרך כלל הם בנויים מחומרים מסוג N-type, התורמים לחומר אלקטרון, וחומרי P-type הלוקחים מהחומר אלקטרון; החיבור בין שני החומרים יוצר ממשק יעיל הקרוי p–n junction, שהוא אבן הבניין של התקנים אלקטרונים ותאים סולריים.

החיבור בין שני החומרים השונים הוא אתגר טכנולוגי מורכב מאוד, ומכאן חשיבותו של הגילוי המוצג במאמר החדש: דיודה העשויה רק מ P-type וצומת הבנוי מסיליקון רגיל וסיליקון נקבובי.

ד"ר רוטנברג מספר כי החומר החדש נוצר באופן לא מתוכנן. "בטעות השתמשתי במעבדה בפינצטת מתכת המספקת לתהליך יוני ברזל – משהו שלא תכננתי שיקרה. יוני הברזל שימשו קטליזטור ליצירת הננו חורים על פני השטח של הסיליקון."

לדברי ד"ר רוטנברג, החומר החדש מהווה חלון תרפויטי המאפשר לצוות הרפואי להשפיע מבחוץ על רקמות גופו של המטופל. גם מחוץ לתחום הרפואי צפוי הפיתוח החדש לתרום רבות ליישומים שונים, למשל בתחום האנרגיות המתחדשות. מאחר שמקורות אנרגיה מתחדשים כגון השמש הם הפכפכים, כלומר אינם פועלים בעוצמה קבועה לאורך היממה, אחסון האנרגיה הופך לאתגר מרכזי בקידום השימוש באנרגיות אלה. אחת המגמות בהקשר זה היא ייצור מימן באמצעות פירוק מים בכוח קרינת השמש, זאת משום שהמימן המיוצר מהווה מקור אנרגיה בר אחסון. ד"ר רוטנברג מעריך ומקווה שהחומר החדש שפיתח עם עמיתיו יאיץ את פיתוחם של התקנים סולאריים מתקדמים ויעילים יותר.

בסרטון: לב מבודד שמתכווץ ספונטנית. על דופן הלב אפשר לראות מימין את יריעת הסיליקון. באמצעות הקרנת אור על היריעה אפשר לשנות את קצב הלב במקרה של בעיית קצב. באופן דומה אפשר להשפיע על תנועות גפיים באמצעות פולסים של אור. הכוונה היא כאמור להשתמש באור אינפרה-אדום החודר דרך רקמות הגוף, אולם בסרטון נעשה שימוש באור נראה (ירוק) כדי להדגים את מנגנון הפעולה

למאמר בכתב העת Nature Materials  לחצו כאן

The post חלון תרפויטי למערכת העצבים first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

החוקרים מראים כי יש מולקולות וגורמי גדילה שיכולים לעשות היפוך של רקמות מסוימות. פרופ' עמוס גילהר (מימין), עם החוקר הבכיר ד"ר אביעד קרן | צילום באדיבות עמוס גילהר, הטכניון ורמב"ם

מדענים מהטכניון ומהמרכז הרפואי רמב"ם גילו כי השתלת עור מאדם מבוגר בעכבר צעיר משפרת את מצב השתל ומצעירה אותו, לא רק בשכבת האֶפִּידֶרְמִיס החיצונית אלא גם בשכבה הפנימית המכילה את כלי הדם. החוקרים גם ראו צמיחה של כלי דם חדשים בסביבת השתל.

החוקרים, בהובלת פרופ' עמוס גילהר מהפקולטה לרפואה בטכניון ומהמרכז הרפואי רמב"ם, בשיתוף פעולה עם פרופ' רלף פאוס (Paus), בדקו אם יש השפעה ארוכת טווח של העכבר הצעיר על שתל העור. הם עקבו לאורך זמן רב אחרי עור האדם המבוגר שהושתל בעכבר צעיר, וראו כי העור האנושי חזר למצב צעיר כחודש לאחר ההשתלה. עם זאת, ההשפעה החיובית הזו נעלמה לאחר כשנה, כשהעכבר הזדקן, ומדדי ההזדקנות בעור האנושי חזרו להיות כמו לפני ההשתלה. הסיבה לכך היא שהעכברים המבוגרים כבר אינם מייצרים את החומרים שמעודדים הצערה.

כשהחוקרים ניסו לבודד את הגורם שהחזיר את השתל האנושי למצב צעיר, הם מצאו כי חלבון בשם VEGF, שאחראי להצמחת כלי דם, הוא גם האחראי על הצערת השתל האנושי בעכברים. "ה-VEGF העכברי מתחבר לקולטנים על גבי תאי אדם", הסביר גילהר בריאיון לאתר מכון דוידסון. בניסוי מעבדה מחוץ לגוף העכבר ראו החוקרים ששימור רקמת עור בנוכחות החלבון VEGF בלבד גורמת גם היא להצערת הרקמה. כך הם הסיקו ש-VEGF הוא האחראי העיקרי להצערת העור. עם זאת, מדובר במערכת מורכבת שמשלבת גורמים רבים, לכן דרושים מחקרים נוספים לגילוי הגורמים שיכולים להשפיע על הצערת האיברים, נוסף על VEGF. "כיום אני בוחן את הפוטנציאל הקליני של התוצאות", אמר גילהר. "צריך להמשיך לחקור לעומק את המנגנון, כי הוא פוענח רק בחלקו. יש עוד מרכיבים שלא זיהינו, ויש מקום לזהות אותם".

מעכברים לבני אדם

אחראי להצמחת כלי דם חדשים וקשור להצערת השתל האנושי בעברים. חלבון VEGF (אדום) קשור לקולטן שלו (כחול) על גבי התא | מקור: Juan Gaertner, Science Photo Library

המחקר יכול לתת תקווה לעכב את הזדקנות העור על ידי טיפול במסלול הפעולה של ה-VEFG, אך כרגע זו תקווה בלבד. "אחנו נרתעים מלהגיד שה-VEGF יכול להיות טיפולי בפני עצמו, אבל הוא סולל לנו דרך לא רגילה להגיד שיש לנו מנגנון של הצערה", הדגיש גילהר. כך למשל, אחד המנגנונים המאפשר התפתחות של גידולים סרטניים הוא ייצור עודף של כלי דם סביב הגידול, המספקים חמצן ומזון לתאים הסרטניים. תוספת של VEGF לגוף יכולה מצד אחד למנוע הזדקנות על ידי הצמחת כלי דם, אבל מצד שני עלולה לתמוך בגידולים סרטניים שמתפתחים בגוף. "האם נשתמש ב-VEGF עצמו? התשובה היא לא", הבהיר גילהר. "אנחנו לא רוצים לגרום לפעילות יתר מוגזמת של התרבות כלי הדם, אלא לעשות את זה בצורה מאוד מבוקרת, מקומית, על ידי הפעלה של אחד מהגנים שזיהינו בבדיקה הזאת, ולדעתי אנחנו יכולים לעשות את זה".

זו לא הפעם הראשונה שבה נצפית השפעה של גורמים שנמצאים בדם צעיר על פרט מבוגר. מחקר שנעשה בשנת 2014 ופורסם בכתב העת Nature Medicine הראה שחשיפת עכבר בוגר לדם של עכבר צעיר משפרת את תפקודי הזיכרון והלמידה של העכבר הבוגר, עוצרת את הזדקנות המוח, ואפילו מחזירה לאחור את השפעותיה. מחקר אחר, שפרסמו חוקרים ישראלים בשנה שעברה בכתב העת Science, העלה כי אפשר לגרום להצערת עכברים על ידי עידוד יצירת כלי דם. עם זאת, לא די במחקר על עכברים בלבד כדי להסיק מסקנות לגבי בני אדם, וכדי להשתמש בתופעה כדי לנסות ולהצעיר איברי אדם יש צורך במחקרים מתאימים. המחקר הנוכחי הוא הראשון מסוגו שמראה את התופעה באיבר של אדם, ובמקרה זה – האיבר הגדול ביותר בגוף וגם זה שמזדקן בקצב המהיר ביותר – העור.

"למאמר יש השלכות מעבר לעור", הדגיש גילהר. "יש מסר במחקר הזה שיש מולקולות וגורמי גדילה שיכולים לעשות היפוך של רקמות מסוימות, של איברים מסוימים, וצריך לחשוב עליו גם בהקשר של איברים פנימיים ולא רק של העור".

קרדיט לכתבה – מעיין אילון-אשכנזי, מכון דוידסון

The post הטיפול שמצעיר את העור first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

תהליך התקנת מכשיר הMRI- בטכניון בחודש שעבר

המרכז החדש שתפעיל הפקולטה להנדסה ביו-רפואית ישמש חוקרים, פרופסורים וסטודנטים למחקר בין-תחומי בשורה של תחומים מדעיים ורפואיים, זאת במסגרת מחויבותו של הטכניון למצוינות מדעית ולקידום בריאות האדם. שרותי המרכז יעמדו גם לרשותם של גורמים חיצוניים שיוכלו לערוך, בתשלום, מחקרי MRI.

MRI היא טכנולוגיה רבת חשיבות לדימות מבני ותפקודי של רקמות ואיברים פנימיים ובהם המוח, והיא אינה פולשנית ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. מנהלת המרכז, ד"ר דפנה לינק-סורני מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, מסבירה כי "מחקר ה-MRI הוא מחקר בין-תחומי, המערב תחומי הנדסה שונים (חשמל, מחשבים, מכונות, חומרים ועוד)  ומדעים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה) וכמובן את המחקר הרפואי."

לדברי המנהל האקדמי של המרכז, ד"ר מוטי פריימן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, "חוקרים רבים בטכניון המתינו להגעתו של כלי מחקר חיוני זה, שכן עד היום הם התבססו על מרכזי MRI אחרים בארץ לביצוע מחקריהם. המכשיר יהיה זמין לחוקרים ממגוון רחב של תחומים בטכניון ובסביבה וישמש גם גורמים בתעשייה המבקשים להעמיק את יכולתם במחקר ובפיתוח באמצעות MRI."

 מכשיר הMRI לאחר התקנתו במרכז בטכניון.

לדברי ד"ר פריימן, "הייחוד במרכז החדש הוא בהימצאותו בפקולטה הנדסית, מתוך תפיסה שעובדה זו תקדם משמעותית חדשנות בחזית המחקר והטכנולוגיה ואת פיתוחם של פתרונות לבעיות קליניות חשובות. אין ספק שחברת סימנס שמחה על הבאתו של המכשיר לכאן, שכן חוקרים רבים בטכניון עשויים גם להציע שיפורים משמעותיים בביצועיו במסגרת מחקריהם."

תחילת פעילותו של המרכז החדש, הצפויה בהמשך השנה, היא תוצאה של פעילות מתמשכת של הגדרת יעדים וגיוס משאבים שהובילה הנהלת הטכניון יחד עם חוקרי הטכניון פרופ' שולמית לבנברג, לשעבר דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ד"ר מוטי פריימן וד"ר פיראס מואסי מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, פרופ' ציפי הורוביץ-קראוס מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה וד"ר יועד קנת מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. מרכז זה יהיה מרכז ה-MRI המחקרי לחקר האדם הראשון מסוגו בצפון הארץ, והוא מותאם גם לילדים כדי לאפשר לחקור את התפתחותם. לשם כך יוצב במרכז גם מכשיר MRI-דמה, כלומר מתקן המדמה עבור הנבדק את סביבת הבדיקה האמיתית לרבות רעש, רטט, תאורה ועוד, כך שהנבדק יכול להתרגל לסביבה זו בהדרגה וללא חשש.

לסרטון מהתקנת מכשיר ה-MRI בטכניון:

The post הטכניון מקים את מרכז ה-MRI המחקרי הראשון מסוגו בצפון הארץ first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

הטכניון חנך בבמסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון את פביליון האדריכלות ע"ש אביבה ואנדרו גולדנברג, שהוקם בתרומתם הנדיבה של בוגרי הטכניון ד"ר אנדרו ורעייתו המנוחה אביבה.

מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, ד"ר אנדרו גולדנברג ובנותיו קרן ומאיה ודיקן הפקולטה פרופ' יאשה גרובמן

חייהם של אביבה ז"ל ואנדרו יבדל"א שזורים בתולדות הטכניון. שניהם בוגרי הטכניון ו"גארדיינז"  – תואר השמור למי שסייע לטכניון ברמת התמיכה הגבוהה ביותר. ביוני 2018 קיבלו בני הזוג תואר ד"ר לשם כבוד מהטכניון והכריזו על תרומתם לפביליון גולדנברג.

בטקס החגיגי שנערך בטכניון אמר ד"ר אנדרו גולדנברג: "אני ובנותיי שמחים להשתתף בטקס פתיחת הפביליון שיהיה חלק מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. לי ולאביבה ז"ל היה חזון משותף בנוגע להוראת אדריכלות ולהכשרתם של אדריכלים. כארכיטקטית בעלת שם, פרופסורית לארכיטקטורה ומייסדת משרד אדריכלות, אביבה הייתה אשת מקצוע מצליחה ומסורה. היא ואני החלטנו לסייע לטכניון – וכעת התוכנית עומדת לקראת השלמתה."

בטקס השתתפו בנותיהם התאומות של אנדרו ואביבה, מאיה וקרן גולדנברג. מאיה גולדנברג סיפרה שהוריה נפגשו לראשונה ב-1967 כסטודנטים בטכניון. "כעת אנחנו עוזרים לדור חדש של סטודנטים לארכיטקטורה להשלים את חינוכם בטכניון ולהפוך לאנשים מקצוע מעולים. אמא שלי הייתה מאושרת לראות את חלומה מתגשם," אמרה. קרן גולדנברג אמרה: "קשה להתרכז באירוע זה כשאנו אבלים על לכתה של אמנו. הלוואי שהייתה כאן היום לחזות בחלומה קורם עור וגידים."

אנדרו ואביבה גולדנברג החלו ללמוד בטכניון באמצע שנות ה-60. אנדרו המשיך לתואר מתקדם בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי בהנחייתו של פרופ' יוליוס פרמינגר, ואביבה השלימה את לימודיה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

גזירת הסרט: פרופ' אלונה נצן-שיפטן, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, ד"ר אנדרו גולדנברג ובנותיו

בראשית שנות ה-70 הם עברו לקנדה כדי שאנדרו יוכל להמשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת טורונטו. בשנת 1982 הוא התמנה לפרופסור באוניברסיטה זו ומאז הוא שם. הקריירה רבת השנים שלו, שהתמקדה ברובוטיקה, כללה עבודה בצוות עילית בנאס"א ובמועצה הלאומית למדע בקנדה, שם בנה רכיבים לרובוטיקת חלל. אביבה גולדנברג הייתה לאדריכלית בעלת שם. היא ייסדה משרד אדריכלות משלה וכיהנה ב-Centennial College AAT בטורונטו כפרופסורית וכמתאמת התוכנית לטכנולוגיה באדריכלות.

פרופ' אלונה נצן-שיפטן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים אמרה בטקס: "ברצוני לפתוח בדברים על אישה מיוחדת במינה, גב' אביבה גולדנברג המנוחה. היא הייתה אדריכלית בעלת שיעור קומה, רעיה, אם וסבתא. היא למדה כאן וסיימה את לימודיה ב-1971. הפביליון הוא דרך נפלאה להנציח את מורשתה של אביבה לדורות. הפביליון אינו רק סמל אלא מקום שבו סטודנטים יירכשו את הכלים הדרושים להם בעולם האדריכלות."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר: "אני מצטער שלא זכיתי לפגוש את אביבה. נזכור אותה דרך הפביליון הזה, שיאפשר לסטודנטים הטובים והמבריקים ביותר להגיע להישגים אדריכליים בחלל סטודיו מודרני. אנו אסירי תודה על נדיבותכם העצומה במהלך השנים. אביבה לא תישכח לעולם. זיכרה ומורשתה יחיו בטכניון, ואנו מצפים לביקורים נוספים שבהם תוכלו לראות את המקום הזה משגשג ושוקק חיים."

פרופ' אלונה נצן-שיפטן בטקס

דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ' יאשה גרובמן אמר כי "זהו כבוד גדול להשתתף בטקס זה. כמה סמלי שהבניין החדש נפתח כמעט מאה שנים אחרי ביקורו של איינשטיין בטכניון
ב-1923. הפביליון הנהדר הזה הוא מרחב הסטודיו הראשון בישראל המיועד לתואר שני. כפי שאמרה איילין גריי: 'כדי ליצור עלינו לשאול שאלות.' הפביליון הזה הוא תוצר של שאלות כאלה. אנו מבינים שעלינו להמציא את עצמנו מחדש ואין לנו ספק שהמודל החדש הזה יהיה מופת לחיקוי בתחום האדריכלות. כל זה לא היה אפשרי ללא חזונה של משפחת גולדנברג ונדיבותה, ובמיוחד בזכות אביבה. תודה רבה לכם – משפחת גולדנברג. הארכיטקטורה צריכה לדבר על זמן ומקום אבל לשאוף לנצחיות. זהו צעד קטן לקראת עולם טוב יותר."

את הפביליון עיצב משרדו של בוגר הפקולטה דגן מושלי ממשרד מושלי-אלדר, אדריכל אחראי, ראובן קרימוב. מושלי בנה משרד אדריכלות לתכנון עירוני ולתכן אדריכלי של מבני מסחר, בנייני רפואה, משרדים, תעשייה, הייטק, אוניברסיטאות, מרכזי מחקר, מפעלי תרופות, דיור מוגן, בתי מגורים ומלונות.

לסרטון שהופק לכבוד הענקת תוארי דוקטור לשם כבוד לאנדרו ואביבה גולדנברג:

לאתר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון – כאן.

The post תרומה של אהבה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

 תמונה כללית של היריד

השבוע התקיים בטכניון יריד הפרויקטים של הפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בהשתתפות עשרות סטודנטים לתואר ראשון. ביריד הוצגו עשרות פרויקטים במגוון תחומים תחת הקטגוריות הבאות: האינטרנט של הדברים (IoT), אפליקציות לאנדרואיד, הנדסת תוכנה ותקשורת מחשבים.

רבים מהפרויקטים ביריד, בהובלת איתי דברן ותום סופר מהמרכז לטכנולוגיות חכמות (ICST) במדעי המחשב, רותמים טכנולוגיות שונות למען החברה, לדוגמה מיטת בית חולים חכמה המתריעה על סכנת נפילה, פרוטזת שחייה לקטועי יד, מערכת לייעול חנויות יד 2, רובוט הפותר קובייה הונגרית על סמך פקודות קוליות, אפליקציה לניטור ביתי של זיהום אוויר ואפליקציות לתמיכה בעמותות שונות.

הסטודנטית אלינור גינזבורג, שהתנדבה במשך תקופה במחלקת נוירוכירורגיה ברמב"ם, למדה שניתוחי המוח והטיפולים הנלווים גורמים במקרים רבים לטשטוש ובלבול. כתוצאה מכך מנסים מטופלים לעתים לטפס על מעקה המיטה ונופלים לרצפה. יחד עם ליאור קושרב ותומר רון פיתחה אלינור מערכת המספקת לצוות הרפואי התראה מוקדמת על ניסיונות מסוכנים כאלה.

 מיטה המונעת נפילות מאושפזים עם פגיעה נוירולוגית

הסטודנטיות נור שבאט ונואל שיח' פיתחו מערכת המנתחת ביצועים של גולשים אולימפיים ומספקת מידע על הנתונים המסייעים לגולשים אלה בניצחון. המערכת בנויה על חיישנים ועל אנליזה ממוחשבת של המידע המתקבל מהם ופועלת גם במקומות שאין בהם קליטה סלולרית. היא פותחה בשיתוף מכון וינגייט והפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

הסטודנטים נדב קירי, בן שני ונועה רוזנטל פיתחו פרוטזה חכמה המסייעת לקטועי יד לשחות, זאת באמצעות חיישנים המזהים את מיקום הזרוע ורשת נוירונים הלומדת את התנהגותו של המשתמש.

דינה אלכסנדרוביץ', רחלי צפווצקי ומאיה שטיין פתחו אפליקציה המסייעת בהתנהלות של חנויות לבגדים משומשים. האפליקציה מאפשרת להכניס למערכת כל פריט שמגיע לחנות וכך לנהל את המלאי ולאפשר ללקוחות למצוא בקלות את הבגדים שהם רוצים.

 רובוט הפותר קובייה הונגרית בעזרת פקודות קוליות

החממה החברתית בטכניון, המתמחה במחקר ובחינוך למעורבות טכנולוגית בקהילה, משתפת פעולה עם המרכז לטכנולוגיות חכמות בפרויקטים אלו, והשנה הייתה מעורבת בחמישה מהפרויקטים שהוצגו ביריד: מערכת לניהול עובדים בעמותת "פעמונים", אפליקציה המסייעת באיסוף ציוד אלקטרוני למיחזור, לוח תקשורת המסייע לאנשים עם שיתוק מוחין, מערכת תומכת עבור "החצר הנשית" – מרחב נשי רב-תרבותי עבור נערות ונשים במצבי מצוקה וסיכון ומערכת IoT לתמיכה במוגבלי ראייה במפעל מגדל-אור. המערכת האחרונה שולבה גם בפרויקט גמר של סטודנטים במסגרת 'זרעים של חדשנות' של הפקולטה לתעשייה וניהול.

 ערכה לימודים המשלבת רובוטיקה ותאטרון בובות

לרשימת הפרויקטים המלאה: כאן

The post יריד הפרויקטים בפקולטה למדעי המחשב: טכנולוגיה בשירות החברה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

לקראת תום סמסטר האביב, ולרגל אירועי הקורטוריון, ראה אור מגזין מיוחד של הטכניון. במגזין תוכלו לקרוא על כמה מהאירועים החשובים שהתרחשו בטכניון בתקופה האחרונה: הקמת המרכז החדש לבינה מלאכותית ברפואה, שיתוף פעולה עםGoogle , הסכם ראשון עם אוניברסיטה פוליטכנית במרוקו, מכשיר ה-MRI המחקרי שהגיע לקמפוס ומרוץ הטכניון בהשתתפות אלף רצים. בעמודי המחקר נציג את מאבק האיתנים התת-מימי בין חיידקים ונגיפים באוקיינוס השקט, ממצאים חדשים הנוגעים למרכז הבקרה המוחי השולט במוטוריקה של הגפיים, השלכותיהם המדאיגות של שינויי האקלים, מנגנון השבירה של גלי הים, חיידקים ביוניים מהונדסים ויצירת חומרים קשיחים על ידי בעלי חיים תת-ימיים. נספר גם על כנסים בנושא אווירונוטיקה וחלל, חשיבה עיצובית וקידום תעשיית המזון ועל יום היזמות הכלל-טכניוני שמשך אליו כ-4,500 סטודנטים. אנו מאחלים לסטודנטים ולסטודנטיות הצלחה במבחנים ולכולכם קריאה נעימה וקיץ נעים ולהתראות בגיליון פתיחת השנה.

לקריאת המגזין – לחצו כאן

The post מגזין הטכניון – קיץ 2022 first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון העניק הערב תואר דוקטור לשם כבוד ליו"ר ומנכ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא. האירוע התקיים במהלך טקס הענקת תואר בוגר טכניון ל-1,869 הבוגרות והבוגרים של מחזור צ"ג. ד"ר בורלא קיבל את התואר מהטכניון "בהוקרה על מנהיגותו המופתית בפיתוחו המהיר של חיסון בטוח ויעיל לקורונה; ברחשי תודה על הובלת מהלך כביר נוכח משבר עולמי; ובהערצה על מחויבות חסרת פשרות ועל יוזמה חלוצית ומקורית המבטאת את הערכים ואת הסטנדרטים הגבוהים ביותר של מצוינות בחדשנות מדעית."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר בטקס כי "כיו"ר מועצת המנהלים של חברת פייזר הוביל ד"ר בורלא את המאמץ המורכב לפיתוח חיסון לנגיף הקורונה בזמן שיא. פיתוח החיסון לקורונה הוא הישג ביוטכנולוגי יוצא דופן המעיד על חשיבותם של המדע ושל המחקר הבין-תחומי. החיסון סייע בחילוץ העולם מהמשבר שנקלענו אליו בעקבות התפרצות המגפה בסוף 2019. סיפורו המשפחתי של ד"ר בורלא, בן לניצולי שואה מסלוניקי, הוא סמל לחיותו המופלאה של העם היהודי וליכולת ההתחדשות שלו לאחר השואה."

ד"ר אלברט בורלא אמר בטקס "זהו כבוד עצום עבורי לקבל מהטכניון תואר כבוד ולברך את בוגרי הטכניון החדשים. מאז פתיחת שעריו ב-1924, הטכניון הוא מופת לא רק לישראל אלא גם לאנושות כולה. סיפורו של הטכניון, בדומה לסיפורה של פייזר, החברה שלי, הוא סיפור של חדשנות אך גם של אומץ לב ואופטימיות – שלושה מרכיבים שסייעו במימוש פריצות דרך טכנולוגיות שנועדו להפוך את העולם למקום טוב יותר.

"חדשנות, אומץ לב ואופטימיות מאפיינים את עמיתיי בפייזר. נדרש אומץ כדי להחליט על שימוש בטכנולוגיית mRNA בחיסון הקורונה שפיתחנו עם BioNTech. האומץ הזה סייע לנו לפתח חיסון בטוח ויעיל תוך תשעה חודשים בלבד. יתר על כן, אומץ הלב חיוני ליישומה של טכנולוגיה זו בתחומי רפואה אחרים ובהם הטיפול בסרטן ובמחלות נדירות. מסענו המוצלח לחיסון הוכיח כי ביכולתנו לעשות את הבלתי אפשרי, ועמיתינו שואבים מכך אופטימיות בלתי נדלית בעבודתם בתחומים אחרים."

ד"ר אלברט בורלא נולד בסלוניקי בשנת 1961 למשפחה יהודית שחלקה נספה בשואה. משפחתו, שהגיעה ליוון בעקבות גירוש ספרד, עסקה בתכשיטנות וביהלומים ועסקיה התפרשו על פני ארצות רבות. קהילת סלוניקי, שהייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביוון, מנתה בשנות השלושים כ-80 אלף איש; כשני שלישים מהם נספו בשואה.

ד"ר בורלא אמר לבוגרי הטכניון בטקס כי עליהם לאמץ את כושר ההמצאה, החמלה והאומץ כערכים מנחים. "במסעכם בעתיד תידרשו לבחור בין אלטרנטיבות רבות ושונות, ועליכם לזכור תמיד לכוון גבוה, לא להישבר מול אתגרים ולא לאבד את האופטימיות. אם כך תנהגו, תופתעו ממה שתצליחו להשיג – ומהשפעתכם על העולם."

ד"ר בורלא השלים את כל תאריו האקדמיים באוניברסיטת אריסטו בסלוניקי והוא דוקטור ברפואה וטרינרית ובביוטכנולוגיה של הרבייה. בשנת 1993 הצטרף לחברת הענק פייזר, מחברות הביו-פרמצבטיקה המובילות בעולם, ומאז מילא בה שורה של תפקידים. הוא הוביל את פיתוח הנוגדנים בחברה והיה נשיא VOC – החטיבה העולמית המובילה את החיסונים, האונקולוגיה ובריאות המטופל בפייזר. באוקטובר 2018 הוא התמנה למנהל התפעול הראשי של פייזר, ב-2019 מונה למנכ"ל החברה ומאז 2020 הוא גם יו"ר פייזר.

בשנים האחרונות הוביל ד"ר בורלא את פייזר בהידוק הקשרים עם חברות טכנולוגיה ובאימוצן של טכנולוגיות חדשניות כגון בינה מלאכותית. בתחילת שנת 2020, בעקבות ההתפרצות העולמית של מגפת הקורונה, הוא רתם את רוב משאבי החברה לפיתוח החיסון לנגיף, תוך עמידה בלוחות זמנים מאתגרים. לאורך כל הדרך הבטיח ד"ר בורלא כי לא יתפשר על בטיחות החיסון, והאישור התקבל אחרי מחקר נרחב שכלל יותר מ-40 אלף נבדקים. לדברי ד"ר בורלא, "במאבק בקורונה לא יכולנו למצוא שותפה טובה יותר מישראל – מדינה קטנה עם מערכת רפואית מעולה ודיגיטציה של התיקים הרפואיים, מדינה שביכולתה לערוך את מבצע החיסונים בהצלחה ולתעד אותו היטב."

דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט אינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג'ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ'ר (1989), יצחק רבין (1990) וד"ר אנגלה מרקל (2021).

The post "הישג ביוטכנולוגי יוצא דופן המעיד על חשיבות המדע" first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

אני מודה לך, הנשיא פרופ' סיון, ולכל קורטוריון הטכניון על שהענקתם לי תואר כבוד זה. לכבוד הוא לי להיות חלק מקהילת הטכניון.

לכל הבוגרים היום – איחוליי!

כמדען וכיהודי זהו כבוד עצום עבורי לקבל מכם תואר כבוד ולברך את בוגרי הטכניון החדשים. מאז פתיחת שעריו ב-1924, הטכניון הוא מופת לא רק לישראל אלא גם לאנושות כולה. סיפורו של הטכניון, בדומה לסיפורה של פייזר, החברה שלי, הוא סיפור של חדשנות אך גם של אומץ לב ואופטימיות – שלושה מרכיבים שסייעו במימוש פריצות דרך טכנולוגיות שנועדו להפוך את העולם למקום טוב יותר.

ד"ר אלברט בורלא בטקס

חוקרים בטכניון הובילו חידושים בדלקים חלופיים המסייעים בצמצום שינויי האקלים. בזכות מחקרם של חתני פרס נובל פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר ופרופ'-מחקר אברהם הרשקו בנושא פירוק חלבונים בתיווך אוביקוויטין אנו מבינים טוב יותר את בריאות האדם. שיתוף הפעולה הראשון מסוגו של הטכניון עם אוניברסיטת קורנל מוביל לפריצות דרך ב-connective media, בטכנולוגיות רפואיות ובהנדסה אורבנית.

אולם אף אחת מהצלחות אלה לא הייתה מתאפשרת ללא אומץ ואופטימיות – האומץ של פאול נתן, שפעל להקמת אוניברסיטה בישראל שתשפר את חייהם של יהודים בתקופה שבה נאסר עליהם ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים באירופה, והאופטימיות של ד"ר חיים ויצמן ואלברט איינשטיין שסירבו לאפשר לחזון הקמת הטכניון לדעוך בשל קשיים פיננסיים שפקדו אותו בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

חדשנות, אומץ לב ואופטימיות מאפיינים את עמיתיי בפייזר. נדרש אומץ כדי להחליט על שימוש בטכנולוגיית mRNA בחיסון הקורונה שפיתחנו עם BioNTech. האומץ הזה סייע לנו לפתח חיסון בטוח ויעיל תוך תשעה חודשים בלבד. יתר על כן, אומץ הלב חיוני ליישומה של טכנולוגיה זו בתחומי רפואה אחרים ובהם הטיפול בסרטן ובמחלות נדירות. מסענו המוצלח לחיסון הוכיח כי ביכולתנו לעשות את הבלתי אפשרי, ועמיתינו שואבים מכך אופטימיות בלתי נדלית בעבודתם בתחומים אחרים."

אם אתם מרגישים כפי שאני הרגשתי ביום סיום לימודיי באוניברסיטה, אתם ודאי חושבים על כל העבודה הקשה שנדרשה מכם כדי להגיע עד הלום, אבל דעו לכם – זה היה החלק הקל. הייתה לכם תוכנית לימודים ועשיתם את המוטל עליכם כדי לסיימה. מה שהופך את הפרק הבא למאתגר – אך גם מלהיב יותר – הוא שאין תכנית לימודים מוגדרת. הפרק הבא הוא כולו קורסי בחירה, והבחירות שלכם יגדירו את עתידכם.

לא אוכל לומר לכם מהן הבחירות הנכונות לכם מפני שאנחנו אנשים שונים, הבאים מרקעים שונים ומנסיבות שונות. מה שאוכל לעשות הוא לשתף אתכם בכמה אמיתות פשוטות שלמדתי לאורך הדרך, העשויות לסייע לכם לבחור נכון עבורכם ועשויות לסייע לכם לשנות את העולם (או לפחות את חלקת אלוהים הקטנה שלכם).

ראשית, קביעת יעדים שאפתניים ביותר, שנראים לכאורה בלתי אפשריים, אינה מרסנת את כושר ההמצאה האנושי אלא נותנת לו דרור. לכן תמיד עליכם לכוון גבוה. אם תכוונו לשינוי הדרגתי, ייתכן שתשפרו משהו שמישהו אחר עשה, וזה נהדר. אבל רק כאשר מכוונים לשינויים משמעותיים  – במטרה להשיג מה שנראה לכאורה בלתי אפשרי – רק אז יכולים לנצל את מלוא הפוטנציאל הגלום ביצירתיות שלכם, לגלות דרכים חדשות לחלוטין לפתור בעיה ולחולל פריצות דרך אמיתיות.

יעד שאפתני אינו מבטיח כמובן הצלחה. למעשה, סביר להניח שבפעם הראשונה שתחתרו למטרה שאפתנית, הכישלון יגבר על ההצלחה.

ד"ר אלברט בורלא נושא דברים בטקס הבוגרים

שנית, ובהמשך לסעיף הקודם, חוסן חשוב לא פחות מהצלחה ראשונית. הכישלונות שלנו יכולים ללמד אותנו אף יותר מההצלחות. לכן, כאשר משהו שהחלטתם לעשות אינו מתרחש כמתוכנן, אל תרימו ידיים; נסו להבין מדוע זה לא עבד ולהשתמש בידע הזה בניסיון הבא. כך העולם מתקדם.

שלישית, האופטימיות מידבקת. למדתי זאת מהוריי – במיוחד מאמי – וזה היה אחד המרכיבים המרכזיים שנתן השראה לעמיתיי בפייזר לכוון גבוה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי.

מובן שלנוכח העובדה שעולמנו ניצב מול איומים שונים – מלחמה, מגפה ושנאה גזעית ועוד – ייתכן שתשאלו את עצמכם: "כיצד אוכל להרגיש אופטימיות בעולם שנראה כה קודר?"

יש סיבות רבות להיות אופטימי ובהן…

כושר ההמצאה האנושי. בני האדם הוכיחו את יכולתם לפתור בעיות, וחידושים בטכנולוגיות דיגיטליות ובביולוגיה הכינו אותנו לקראת התקדמות משמעותית במאבק נגד מחלות.

חמלה אנושית. כפי שהזכירו לי במהלך ביקורי השבוע ב"יד ושם", החמלה של מי שסייעו ליהודים להימלט בתקופת השואה מעוררת יראת כבוד, ואפשר לראותה כיום אצל מי שמקבלים בברכה פליטים מאוקראינה, מאפגניסטאן ומאזורים אחרים בעולם.

אומץ לב. הנה שוב המילה הזו. האומץ לנסות משהו חדש, לקרוא תיגר על הסטטוס קוו, לצאת נגד אי צדק, הוא תכונה רבת עוצמה, וגם מעשי האומץ הפעוטים ביותר יכולים לחולל מהפך בעולמנו.

אסיים את דבריי בציטוט של אדם שרבים כינו הפילוסוף הגדול בכל הזמנים – ואשר על שמו קרויה האוניברסיטה שבה למדתי: אריסטו. "מצוינות לְעולם אינה מקרה. היא בחירה מבין אפשרויות רבות. בחירה, לא גורל אקראי, היא שקובעת את גורלך".

כאשר אתם ניצבים מול מגוון האפשרויות העומדות בפניכם במסעכם, זיכרו תמיד לכוון גבוה, לגלות חוסן ולשמור על אופטימיות בכל מעשיכם. אם תעשו זאת, תופתעו ממה שתוכלו להשיג – ומעוצמת השפעתכם.

אני מודה לכם שוב על שהזמנתם אותי להיות חלק מאירוע חגיגי זה ומאחל לכולכם הצלחה רבה.

מזל טוב ובהצלחה.

The post נאומו של ד"ר אלברט בורלא first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

ביום חמישי האחרון העניק הטכניון תעודות תואר ראשון ל-1,869 הבוגרות והבוגרים של מחזור צ"ג. את הטקס הנחתה דיקנית הסטודנטים פרופ' אילת פישמן. כ-40% מהמסיימים – נשים. הפקולטות המובילות במספר הבוגרים הן הפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב (362 בוגרות ובוגרים) והפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי (345). 99 סטודנטים סיימו את התואר הראשון בהצטיינות ראויה לשבח ועלו לבמה וקיבלו את התעודה מנשיא הטכניון. שאר הסטודנטים קיבלו את התעודות בטקסים הפקולטיים שהתקיימו לפני הטקס המרכזי או אחריו.

"כל אחת ואחד מכם, הבוגרות והבוגרים של מחזור צ"ג, עשה הרבה מאד על מנת להגיע אל היום הזה," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "אתם כאן, מלאים גאווה, ובצדק. הטקס היום הוא אמנם סוג של חגיגת סיום, אבל יותר מכך זוהי מסיבה של התחלה. התואר בוגר טכניון הוא כרטיס הכניסה שלכם אל השלב הבא – הזמנה להצטרף לחבורה מובחרת ומפוארת של מי שחלמו, יזמו והגשימו עבור עצמם ועבור המדינה והאנושות כולה. המטען שאתם יוצאים אתו מכאן יסייע לכם להיות אנשי מקצוע מעולים, אבל בעיקר, כך אנחנו מקווים, אנשים טובים יותר – קשובים לצרכיו של האחר ונכונים להושיט יד ולסייע בחיזוק המדינה, החברה והקהילה שבה אתם חיים. היו קשובים לצרכים ונכונים לפעול ולהנהיג באומץ על מנת לפרוץ דרכים חדשות ולרתום את המדע והטכנולוגיה לרווחת כולנו."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון מברך את הבוגרים.

דיקן לימודי הסמכה פרופ' חוסאם חאיק אמר לבוגרים: "אתם מסיימים את הלימודים כשאתם מצוידים בחוכמה אינטלקטואלית ויצירתיות לא מתפשרת, שתאפשר לכם לזרוע באדמה מציאות רעננה תוך שמירה על מרחבי דמיון שימשיכו להניע אותכם. אני מקווה שעם הידע והמדע שרכשתם בטכניון תשתלו עמוק בתוך האדמה זרעים הנישאים מתוך כושר ההמצאה האינדיבידואלי והקולקטיבי שלכם: זרעי ידע ואמת; זרעים של קהילה וכבוד; זרעים של שינוי."

דיקן לימודי הסמכה פרופ' חוסאם חאיק נושא דברים בטקס

בשם הבוגרים דיבר בטקס קרלוס ניג'ם מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, שאמר: "בשמי ובשם חברי אני מבקש להודות לטכניון ולסגל המרצים על השנים הטובות שלמדנו יחד. המסע היה קשה ולא פשוט, אבל למרות הקשיים עלינו לקחת איתנו דווקא את הרגעים הקטנים של האושר, אותם רגעים שהחזיקו אותנו עם הראש מעל המים בתקופות הקשות ביותר, כמו למשל למצוא חניה ליד הפקולטה ולגלות שלא קיבלנו דוח בסוף היום, לקבל את המבחן מהמשגיחה ולגלות שאחת השאלות הופיעה כבר במבחנים קודמים, להבריח כוס קפה לאולם ברבין מבלי שאחראי הבניין יצעק עלינו, או להגיש ערעור והוא יתקבל נגד כל הסיכויים. חברים, תיהנו מהדרך. כסף בא והולך אבל חוויות החיים מלוות אותנו בכל מקום. תשתדלו ליהנות מהחיים."

יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס"ט) ליבי מנש אמרה כי "עכשיו אתם יודעים שהעבודה הקשה השתלמה. קיבלתם בדרך ציונים שהיו דומים למידות נעליים. לפעמים נאלצתם להגיש עבודה בלי שותפים ולפעמים שכחתם שהייתה בכלל הגשה. כעת אתם בוגרי הטכניון, ועם כוח גדול באה אחריות גדולה. ההישגים שלכם תלויים רק בשאלה כמה רחוק הדמיון שלכם יכול להגיע."

יו"ר ארגון בוגרי הטכניון דותן בר נוי אמר: "יושבת מולי קבוצת הבוגרים האיכותית ביותר בארץ – ובטופ העולמי. התקבלתם לטכניון בזכות מצוינותכם, וכאן נהייתם עוד יותר מצוינים. כאן קיבלתם כלים להיות מנהיגים, כל אחד בתחום שיבחר בו. בעתיד, כשתסתכלו לאחור על התקופה הזאת בטכניון – תראו שזו הייתה התקופה היפה בחייכם."

יו"ר ארגון בוגרי הטכניון דותן בר נוי

פרופ' עודד רבינוביץ, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, קרא את הכרזת ההסמכה: "על דעת סנט הטכניון הריני מעניק לסטודנטיות ולסטודנטים את התארים מוסמך למדעים, בוגר למדעים, מוסמך לארכיטקטורה ומוסמך לאדריכלות נוף. ברצוני לברך אתכם לרגל קבלת התואר. עלו והצליחו."

The post בוגרי הטכניון היום הם מנהיגי המחר first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

האחים מור ואיתמר ברטל

. מור (27) סיימה בהצטיינות תואר בהנדסת מכונות ואחיה איתמר (30) קיבל את התואר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. לאור העובדה שלפני הטקס הכללי התקיימו טקסים נפרדים בפקולטות אמרה מור בהומור: "אמרתי להורים שיילכו לטקס של הילד המועדף עליהם."

אולם לאמיתו של דבר, האחים ברטל מפרגנים זה לזו ולהיפך, ושניהם כבר הוכיחו את מצוינותם גם מעבר לתואר הראשון; מור עושה חיל בתפקיד מעניין בתעשיות הביטחוניות ואיתמר מצטיין בלימודי התואר השני בהנדסת מכונות.

את השיעור הראשון שלהם בטכניון למדו ביחד. "ישבנו יחד בכימיה כללית ושלחנו סלפי לאמא," מספרת מור. "זה היה מרגיע להתחיל את התואר בידיעה שיש לך עם מי לשבת ועם מי ללמוד." בנוסף לתמיכה ההדדית ולחוויות הדומות מציינים השניים מקור תמיכה משמעותי נוסף – סבתא לאה. למזלם היא מתגוררת בקרבת שער הטכניון וביתה שימש אותם כמקום מפגש, לימוד ורגיעה. "מבחינתנו מגיע לה תואר של כבוד מהטכניון," הם מסכמים יחד בחיוך רחב.

מבחינתה של מור, הבחירה ללמוד הנדסה בטכניון הייתה טבעית. "תמיד הייתה לי אוריינטציה ריאלית. בתיכון למדתי אלקטרוניקה ופיזיקה ובצבא מילאתי תפקיד טכני בחיל הים. ידעתי שאהיה מהנדסת כשאהיה גדולה." אחרי התלבטות בין הפקולטה להנדסה ביו-רפואית להנדסת מכונות בחרה באפשרות השנייה.

האחים מור ואיתמר ברטל

איתמר, לעומתה, לא חשב בתקופת התיכון על לימודי הנדסה בטכניון או בכלל. "הייתי תלמיד הומניסטי. הגברתי בתיכון ערבית והיסטוריה וממש לא הייתי בעניין של מספרים, אבל בזכות החשיפה לאתגרים טכניים בזמן השירות הצבאי בחיל הים הבנתי שזה תחום שארצה ללמוד." את התואר הוא התחיל בהנדסת בניין אבל באמצע המסלול בחר לשנות כיוון ולהתמקד בהנדסת מים, בעיקר בגלל הרצון לעסוק יותר בטכנולוגיה ובחדשנות.

במובן מסוים עונה משפחת ברטל להגדרה "משפחה טכניונית". בנוסף לשני הבוגרים הטריים, אחותם הצעירה מסיימת בימים אלה שנה ראשונה בלימודי רפואה, דודתם ד"ר סמדר שולמי היא חוקרת בטכניון (בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון) והאֵם היא בוגרת הטכניון בהנדסת מכונות, בדומה למור. מור מציינת שכשהחלה את הלימודים בטכניון, רבע מהסטודנטים החדשים בפקולטה היו נשים; אימה, לעומת זאת, הייתה אחת משתי סטודנטיות בכל המחזור בפקולטה.

ביום קבלת התעודות התפצלה המשפחה, בטקסים הפקולטיים, בין שני האחים: אימם של מור ואיתמר הלכה עם מור לפקולטה להנדסת מכונות, שם למדה גם היא, ואביהם הלך עם איתמר לטקס בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

The post אחים לתואר first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

 הדס בן עטייה

הדס בן עטייה הצטרפה למסלול בשנה השנייה של התואר הראשון. לדבריה, "במבחני הקבלה לתוכנית התבקשנו ללמוד מאמר פורץ דרך בתחומי העיסוק של הנדסה ביו-רפואית. זו הייתה הפעם הראשונה שבה התנסיתי בחקר תחום חדש השונה מתוכנית הלימודים של הטכניון. זו הייתה התנסות ראשונה בקריאת מאמר בצורה ביקורתית ומחושבת ובשימוש בכלים הבסיסיים הדרושים בעולם המחקר והפרויקטים."

במהלך הלימודים בתוכנית התנסתה הדס בפרויקטים מגוונים, תחילה במעבדתה של ד"ר לימור פרייפלד, שם התנסתה בפן המעבדתי ובפיתוח אלגוריתמים, ובהמשך במעבדתה של פרופ' יעל יניב, בפרויקט שעסק באנליזה של אותות ביולוגים לטובת חקר הפרעות בקצב הלב. "הפרויקט איפשר לי ללמוד כלים חדשים, להתנסות בעיבוד אותות בצורה פרקטית ולממש כלים שלמדתי בקורסים עבור נתוני אמת. התוכנית כולה אפשרה לי להתנסות במחקר בתחומים שונים, לממש עקרונות שלמדתי במהלך התואר הראשון ולקדם את הידע מהתיאוריה לפרקטיקה. בתוכנית ניתנה לי ההזדמנות להתעמק בעולם עיבוד האותות הרפואיים וכך מצאתי את תחום המחקר שמעניין אותי ובו אני עוסקת כיום."

כיום לומדת הדס לתואר שני במעבדתו של ד"ר מוטי פריימן בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. לדבריה, "במהלך הדרך רכשתי כלים שמאפשרים לי להתמודד בצורה מיטבית עם אתגרים שאני פוגשת בעבודתי כמהנדסת אלגוריתמים."

The post בוגרת ראשונה בתוכנית "הדס" first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

אירועי הקורטריון, מינוי היסטורי, תוארי דוקטור לשם כבוד, הנדסה בשירות הרפואה, אות הטכניון, ממציאי המחיר, תרומה של אהבה, בינה מלאכותית ובריאות האדם, ועידת ההייטק, עמיתי כבוד, מנבא נובל, מגזין הטכניון, האקתון לטובה – כל זאת ועוד מחכים לכם עכשיו בניוזלטר יוני 2022

The post ניוזלטר יוני 2022 first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

פרופ' ואדים אינדלמן

מחקר שנערך בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון והתפרסם בכתב העת הבין-לאומי למחקר רובוטיקה (International Journal of Robotics Research) מציג פריצת דרך תאורטית וחישובית בהקשר זה: הפשטה של בעיות תכנון וקבלת החלטות תחת אי-ודאות באופן המצמצם את כמות הנתונים שהמחשב נדרש לנתח. את המחקר הובילו פרופ' ואדים אינדלמן ראש המעבדה לניווט אוטונומי וחישת עולם (ANPL) בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, וחן אלימלך, שסיים לאחרונה דוקטורט בתוכנית הטכניונית למערכות אוטונומיות (TASP). "אנחנו מראים שביכולתנו לצמצם באופן משמעותי את כוח החישוב הנדרש בלי לפגוע בהצלחה בביצוע המשימה," מסבירים השניים. "יתרה מזאת, אנחנו מראים כי אפשר לצמצם את המאמץ החישובי אפילו עוד יותר תמורת פגיעה מסוימת אפשרית בביצועים – פגיעה שהגישה שלנו יכולה להעריך באופן מקוון. בעידן של מכוניות אוטונומיות ורובוטים אחרים זוהי גישה שעשויה לאפשר קבלת החלטות אוטונומית מקוונת בתרחישים מאתגרים, לצמצם זמני תגובה ולחסוך עלויות ניכרות בחומרה ובמשאבים אחרים."

המחקר של פרופ' אינדלמן עוסק בקבלת החלטות אוטונומית בתנאי אי-ודאות – בעיה בסיסית בבינה מלאכותית וברובוטיקה. יכולת זו חיונית במיוחד עבור סוכנים (agents) אוטונומיים הנדרשים לפעול באופן אוטונומי ומהימן לאורך זמן, בתנאי אי ודאות ובסביבה משתנה. יתרה מזאת, במקרים רבים אין לסוכן גישה ישירה למשתני המצב של הבעיה והוא פועל על סמך התפלגות הסתברותית או אמונה (belief). התפלגות זאת מבטאת את הידע שיש לסוכן על עצמו ועל סביבתו בהתבסס על מודלים הסתברותיים, פעולות שבוצעו ומדידות שהתקבלו מחיישנים שברשותו.

 חן אלימלך

אחד מכיווני המחקר המרכזיים בקבוצת המחקר של פרופ' אינדלמן הוא קבלת החלטות מקוונת ואמינה בתנאים אלה. בעיה זאת נקראת גם "תכנון במרחב האמונה" (belief space planning). פתרון בעיה זו, כלומר חישוב מכלול הפעולות המיטביות להשגת המטרה, מצריך אומדן של הפעולות הפוטנציאליות תחת פונקציית תגמול או מחיר כלשהי כגון מרחק אל היעד או מדד לאי-ודאות. ראוי לציין שאתגר זה מחייב לחזות איך האמונה תתפתח בעתיד עבור פעולות אפשריות שונות תוך ניבוי תרחישים שונים של העתיד. על כן, קבלת החלטות בתנאים אלו היא יקרה חישובית, דבר המאתגר פעולה אוטונומית של סוכנים חכמים בזמן אמת. יתרה מזאת, בבעיות בהן ישנם הרבה משתני מצב (למשל, כאשר הסביבה משתנה או לא ידועה מראש) האתגר החישובי מחריף אף יותר. כאמור, לכל אלה נוספים השיקול הכלכלי ואילוצי זמן וכושר חישוב, המחייבים צמצום של משאבי המחשוב הנדרשים, ולכן הפשטה בבעיות תכנון תחת אי-ודאות היא יעד חשוב בכיווני מחקר אלה.

קבוצת המחקר של פרופ' אינדלמן מתייחסת לכל ההיבטים האלה בפיתוח גישות הפשטה (simplification) המאפשרות לפתור את הבעיות הנ״ל בצורה יותר יעילה חישובית. זאת, למשל, באמצעות דילול (sparsification) של מטריצות. היבט חיוני בגישות מסוג זה הינו קבלת ערובות (guarantees) לביצועים – כלומר, האם הביצועים יכולים להיפגע, ועד כמה, כתוצאה של תהליך ההפשטה. ואכן, במאמר הנוכחי מניחים החוקרים היסודות לפתרון בעיות החלטה באמצעות הפשטה ויתר על כן, מראים כי גישות אלו יכולות להביא לחיסכון משמעותי בזמני החישוב, וזאת ללא פגיעה משמעותית במילוי המשימה.

צוות המעבדה לניווט אוטונומי וחישת עולם (ANPL)

הדוקטורנט חן אלימלך, שהוביל את המחקר, זכה לאחרונה ב"פרס על עבודת מחקר יוצאת דופן לתואר שלישי" מטעם המרכז הישראלי למחקר בתחבורה חכמה (ISTRC).

המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF).

למאמר בכתב העת International Journal of Robotics Research  לחצו כאן

The post קבלת החלטות אוטונומית בתנאי אי-ודאות first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

השנה התקיימה בטכניון, זו הפעם השנייה, פעילות ייחודית במסגרת שני קורסי מתמטיקה של הסמסטר הראשון – אינפי 1 ואינפי 1מ׳. בפעילות השתתפו כ-100 קבוצות של 6-5 סטודנטים משני הקורסים. כל קבוצה תכננה חדר בריחה וירטואלי שבו כל החידות והרמזים מבוססים על התוכן המתמטי של הקורסים, ומימשה את חדר הבריחה במשחק הרשת מיינקראפט. את הפעילות, שמטרתה לשלב בין למידה פעילה לחוויה חברתית וכיפית, יזם ומוביל ד"ר אביב צנזור מהפקולטה למתמטיקה.

בתמונה, מימין לשמאל: ד"ר אביב צנזור וחברי "גבול מרק" שזכו במקום הראשון – יונתן רשף, גיא סודאי, אייל גורן, דניאל חמצני, מקסים ויינר ויואב סהר. בחזית: הכלב ג'ורג'י

שיאה של הפעילות היה באירוע מימוש חדרי הבריחה. מעבר ליצירתיות, להומור,  ולשליטה באינפי שנדרשו כדי להמציא את החידות המתמטיות ואת מתווה חדר הבריחה, נדרשו הסטודנטים לכישורים של עבודת צוות ותקשורת בין-אישית, כאשר הדמויות הווירטואליות (האווטארים) של חברי כל קבוצה פעלו בו זמנית באותו עולם מיינקראפט וירטואלי. הפרויקט התקיים בשיתוף חברת Microsoft, מפעילת הגירסה החינוכית של משחק הרשת מיינקראפט, וחברת TopEdu  שהפעילה את השרתים בהם עבדו הקבוצות וסיפקה תמיכה טכנית.

בהמשך, הסטודנטים משני הקורסים שיחקו וניסו לפתור את חדרי הבריחה ובחרו את החדרים המוצלחים ביותר. הקבוצות הזוכות הוכרזו לאחרונה. במקום הראשון זכתה הקבוצה "גבול מרק" של הסטודנטים אייל גורן, מקסים ויינר, יואב סהר, גיא סודאי, דניאל חמצני ויונתן רשף. לדברי הסטודנטים, "התחרות הייתה דרך יצירתית ומעניינת לעבור מחדש על חומר הקורס ולהטמיע אותו. הצורך לחבר בעצמנו את החידות פתח בפנינו נקודת מבט חדשה על הקורס שלא היינו מקבלים בלי התחרות. בנוסף, בניית החדר וההשתתפות בתחרות הייתה מהנה מאוד והיוותה הפוגה מהעומס האקדמי".

במקום השני זכתה הקבוצה "ממוצעים ללא גבולות" שבה חברים גפן פוסטלניק, יונתן הבר-אפק, ניצן מנור, עינב מורילס, סער מנשרוב ואנה זבין. במקום השלישי זכו חברי "טוניז מונוטוניז", יותם צברי, אנטוני סלבין, נועם גולדנשטיין, עמית וייסמן, אלעד-רפאל הלל ואמיר לבני.

בהפקת הפעילות השתתפה המרצה ד״ר מיכל קליינשטרן, נציגי הסטודנטים סרגיי חורף מאינפי 1מ׳ ואווה פולוליאחוב מאינפי 1, מאיה שפיגלמן, אחראית קשרי חוץ של הפקולטה למתמטיקה, ואלמוג צנזור, שבנה את עולם המיינקראפט שבו עוצבו חדרי הבריחה. הפרסים לקבוצה המנצחת היו מתנת בית הספר ללימודי הסמכה בטכניון, ושרתי המיינקראפט מומנו על ידי הפקולטה למתמטיקה בטכניון.

סרטון חדר הבריחה הוירטואלי שעיצבה הקבוצה הזוכה:

The post לא בורחים מאינפי first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

בשנת 2018 העניק טכניון לגב' ספרא תואר דוקטור לשם כבוד "בהוקרה על תרומותיה הנדיבות למטרות רבות חשיבות ולמוסדות רבים בישראל וברחבי העולם; על תמיכתה העצומה בקרן אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך – שסייעה לאלפי סטודנטים בישראל כולה, לרבות מאות סטודנטים בטכניון; על תמיכתה הנדיבה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ועל מסירותה, המעניקה השראה לרבים."

יהי זכרה ברוך.

לקריאת הכתבה להענקת תואר דוקטור לשם כבוד – לחצו כאן

The post לילי ספרא 1934-2022 first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

הרכב החדש של קבוצת פורמולה טכניון נחשף – לראשונה מציגה הקבוצה, לקראת עונת התחרויות של קיץ 2022, רכב חשמלי אוטונומי.

 צוות פורמולה 2022 עם המכונית החדשה.

פרויקט פורמולה טכניון נוסד בשנת 2012 בפקולטה להנדסת מכונות וגדל מאז בהתמדה. כיום משתף הפרויקט סטודנטים ממגוון פקולטות בטכניון העובדים יחד לבנייית רכב המתחרה באליפויות "פורמולה סטודנט" באירופה. המכוניות שבנו צוותי פורמולה טכניון עד היום קצרו הצלחות רבות בתחרויות אלה, וכעת כאמור מציגה הקבוצה לראשונה רכב חשמלי אוטונומי.

לדברי ראש הקבוצה מואנס עומרי, מהפקולטה להנדסת מכונות "עולם הרכב מתקדם כיום לרכב חשמלי ואוטונומי, ותחרויות פורמולה סטודנט מאמצות מגמה זו. במכונית החדשה שחשפנו כעת שיקפנו את המהפך הטכנולוגי בשינוי צבע מאדום-שחור לצבעי כחול, לבן ואפור בהיר המייצגים כיום הנעה חשמלית. המעבר ממנוע שריפה פנימית למערכת הנעה חשמלית לא היה פשוט ודרש הרבה עבודה ולמידה, אבל אנחנו מאמינים בסיכוי שלנו להשיג תוצאות טובות בתחרויות הקרובות שיתקיימו בגרמניה ובספרד."

תחרות פורמולה סטודנט היא פלטפורמה לפיתוחים טכנולוגיים חדשים. בתחרות נבחנות הקבוצות תוך התמקדות בשילוב בין אתגרים הנדסיים לבין יכולותיהם של הנהגים על מסלול המרוצים. מטרת הפרויקט היא לאפשר לסטודנטים להנדסה ומתחומים אחרים לצבור ידע מעשי גם בשלבי התכנון וגם בשלבי הייצור וכך להכין אותם לעולם העבודה.

בשנה שעברה, עקב מגבלות הטיסה בצל מגפת הקורונה, התקיימה לראשונה תחרות פורמולה סטודנט ישראלית בהשתתפות הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון. קבוצת הטכניון זכתה במקום הראשון.

The post לראשונה: רכב חשמלי אוטונומי לקבוצת פורמולה טכניון first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.