הטכניון מצטרף לשינוי ושומר על כדור הארץ. הצטרפו אלינו לצעד החשוב – הפרידו פסולת והשליכו לפח הכתום את האריזות המשומשות.

The post הטכניון מצטרף למהפכת המחזור ומציב פחים כתומים להפרדת פסולת האריזות בקמפוס first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

פרופ' דן ליברזון

גלים בים – מתי הם נשברים? חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת מלבורן משיבים לשאלה זו במאמר בכתב העת Physics Fluids. החוקרים מעריכים כי ממצאי המחקר יסייעו לשפר את הבנת הדינמיקה של שבירת גלי ים ועקב כך לשפר משמעותית יכולות חיזוי גלים ולקדם יישומים שונים הקשורים בכך – בטיחות ויעילות ניווט ימי, מבנים ימיים, ניצול אנרגיה מתחדשת, מחקרי אקלים ועוד.

את המחקר ערכו חוקרי הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון פרופ' דן ליברזון, הדוקטורנט (בתוכנית הבין-פקולטית להנדסה ימית) שגיא קנובלר והדוקטורנטית אוולינה ויניארסקה עם פרופ' אלכסנדר בבאנין מאוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה.

אחת הפרדיגמות המקובלות בחקר גלים הוא שגלי ים נשברים כשהם מגיעים לתלילות סף – תלילות שבה הגל אינו יכול עוד "להחזיק את עצמו" והוא קורס. חוקרי הטכניון ואוניברסיטת מלבורן מראים כי גישה זו שגויה וכי אין תלילות סף אבסולוטית שמעבר לה כל גל דינו להישבר. מחקר זה התאפשר הודות לפיתוח שיטה חדשה לזיהוי מדויק של גלים נשברים, שפותחה בשנים האחרונות במעבדתו של פרופ' דן ליברזון. המחקר מבוסס על נתונים רבים שנאספו בסדרה של תצפיות וניסויים הן בים השחור והן בתנאי מעבדה במנהרת הגלים T-SAIL בטכניון – מנהרה באורך 17.4 מטרים הנמצאת במעבדה בראשותו של פרופ' ליברזון.

הדוקטורנטית אוולינה ויניארסקה

הדוקטורנט שגיא קנובל

"שבירת גלי ים היא אחת הבעיות המדעיות הסבוכות במכניקה של נוזלים," מסביר פרופ' דן ליברזון. "איש אינו מטיל ספק שיש קשר בין תלילות הגל לשבירתו, אבל אנחנו מראים שהתמונה מורכבת יותר ולכן אי אפשר לנבא את שבירת הגל על פי תלילותו בלבד. השבירה תלויה בנתונים רבים ומורכבים – עוצמת הרוח הנושבת מעל הגלים, מהירות התקדמות שיא הגל ועוד. זהו תהליך מורכב, שבמהלכו מתפתחת בגל אי-סימטריה הן בממד האופקי והן בממד האנכי. קריסת הגל מתחילה בהיווצרות מעין 'בליטה' בקדמת הגל, שממנה, בהתאם לשילוב גורמים רבים שהזכרנו, הגל נשבר בעוצמה או בעדינות. במחקר הנוכחי הצלחנו לייצר סטטיסטיקה מפורטת של תכונות רבות עבור גלים נשברים וגלים שאינם נשברים, תוך שימוש משולב בנתוני ניסוי מעבדה בתעלת גלי-רוח בטכניון ובנתוני גלים מהים השחור. סטטיסטיקה מפורטת זו מהווה בסיס לחישובים המנבאים אילו גלים ישברו ומתי."

פרופ' דן ליברזון הוא חבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, חבר בתוכנית הבין-תחומית להנדסה ימית בטכניון וראש מעבדת T-SAIL שבה נחקרים יחסי גומלין בין גלים בים, יחסי אטמוספרה-ים והיווצרות והתפתחות של גלי ים תחת רוח.

פרופ' אלכסנדר בבאנין הוא חבר במחלקה להנדסת תשתיות באוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה. הוא חוקר גלי ים וזרמים ומומחה להנדסה ימית.

ניסויי שבירה במנהרת הגלים בטכניון

למאמר בכתב העת Physics Fluids לחצו כאן

The post סף השבירה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

בכל שנה נערכות ברחבי העולם תחרויות הרובוטיקה של עמותת  ^®FIRST (״למען השראה והכרה של מדע וטכנולוגיה״), שפועלת בישראל בשיתוף הטכניון. תוכניות  FIRST, המבוססות על למידה מעשית, מנגישות לתלמידים מגן חובה ועד כיתה י״ב הנדסה ותכנות בסביבת לימוד מרתקת, מכילה ויצירתית, בה הם עובדים בשיתוף פעולה לפתרון אתגר רובוטי שנתי.

ל-FIRST יש השפעה מוכחת על לימודי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) ופיתוח כישורים הרבה מעבר לבית הספר. בוגרי  FIRST מובילים ביחידות הטכנולוגיה המובחרות של צה״ל, בפקולטות ההנדסה של האוניברסיטאות המובילות וכן בתעשיית ההייטק.

המשלחת הישראלית-צילום-אורן חג׳ג

תחרות האליפות העולמית של FIRST  התקיימה בסוף השבוע האחרון ביוסטון, ארה״ב. אלפי תלמידים מ-43 מדינות הציגו את החדשנות, את עבודת הצוות ואת הרובוטים שעליהם עבדו במהלך שנת הלימודים. הנושא השנתי עסק בתחבורה ותעבורה והעצים את התלמידים לפתח חידושים טכנולוגיים שיניעו את האנושות קדימה.

13 קבוצות ישראליות מבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים, שכללו תלמידות ותלמידים יהודים וערבים, העפילו לאליפות זו לאחר הגמר המקומי בישראל, ייצגו את מדינת ישראל והגיעו להישגים חסרי תקדים. התלמידים זכו בהצטיינות על ביצועי הרובוט, מצוינות עיצובית, משחק תחרותי, מחקר, תוכנית עסקית, יצירתיות ועבודת צוות (ראו ״זוכי ה-FIRST Championship״ בדף הבא).

אלוף (מיל׳) אביהו בן-נון, יושב ראש הוועד המנהל של  FIRST ישראל, אמר: ״אני גאה ומעריך את כל המשתתפים בתוכניות מעוררות ההשראה שלנו. הישגי המשלחת מהווים מקור גאווה אמיתי וכבוד גדול למדינת לישראל. התחרות הזאת היא רק חלק ממסע ארוך בו נמצא הדור הבא, להפוך את העולם למקום טוב יותר.״

עדו מזורסקי, מנכ״ל  FIRST ישראל אמר: "הקבוצות הפגינו רוח ישראלית המונעת מערכים שהם ליבת FIRST והפגינו שיתוף פעולה מיוחד במינו. במהלך העונה הן פיתחו פתרונות יצירתיים לבעיות ממשיות העוזרות לשפר את חיינו בדרכים משמעותיות. הכישורים הרבים שצוברים תלמידים אלו יכינו אותם לקריירה בתעשיות שונות שחלקן עתידיות ועדיין לא קיימות."

במהלך התחרות ביקרו את המשלחת הישראלית אנשי מפתח עולמיים בעסקים וחדשנות וכן הגב׳ ליביה לינק-רביב, הקונסולית הכללית של ישראל ביוסטון.

זוכי ה-FIRST Championship

FIRST® Robotics Competition לכיתות ט' עד י״ב משלבת את ההתרגשות וההתלהבות של עולם הספורט עם הדיוק וההקפדה של המדע והטכנולוגיה. תחת חוקים נוקשים, משאבים מוגבלים ולוחות זמנים מוגדרים, קבוצות של תלמידות ותלמידי תיכון מאותגרות לתכנן, לבנות ולתכנת רובוטים בגודל תעשייתי כדי להתחרות אחד נגד השני. המשחק העונתי נקרא RAPID REACT℠ והוצג על-ידי חברת בואינג, בו קבוצות אותגרו לדמיין מחדש את העתיד של תחבורה בטוחה ומהירה עבור נסיעות ומשלוחים.

יותר מ-3,200 קבוצות FIRST Robotics Competition השתתפו בעונת 2022. באליפות העולם התחרו 450 קבוצות, 9 מתוכן ישראליות.

 קבוצת התלמידים מכפר יונה יחד עם ליביה לינק-רביב, הקונסולית הכללית של ישראל ביוסטון (צילום_ FIRST)

• קבוצה #1577 מתיכון אביב, רעננה דורגה במקום הראשון בבית על-שם אלן טיורינג, ניצחה את משחקי הגמר ועברה לזירת הגמר על-שם איינשטיין בה הוכתרה כסגנית אלופת העולם. בנוסף זכתה בפרס האוטונומי עבור בניית רובוט בעל ביצועים גבוהים, עקביים ואמינים במהלך פעולות המבוצעות ללא התערבות מפעיל.
• קבוצה #2096 מבית ספר דרכא זינמן, דימונה זכתה בפרס ה-Engineering Inspiration עבור קידום בצורה יוצאת דופן של הכרה והערכה להנדסה בקרב הקהילה שלה. זוהי הקבוצה היחידה בעולם שזכתה בפרס זה 3 פעמים, ומתוכן שנתיים ברציפות.
• קבוצה #1690 מעתיד כרמים, בנימינה זכתה בפרס האוטונומי שמוענק עבור בניית רובוט בעל ביצועים גבוהים, עקביים ואמינים במהלך פעולות המבוצעות ללא התערבות מפעיל. הקבוצה דורגה במקום הרביעי בבית, והגיעה עד לשלב הגמר של בית זה.
• קבוצה #3339 מבית ספר שש שנתי איש שלום, כפר יונה זכתה בפרס היזמות עבור פיתוח המסגרת לתוכנית עסקית מקיפה להגדרה, ניהול והשגת יעדי הקבוצה. הקבוצה דורגה במקום הראשון בבית על-שם ניוטון, והגיעה עד לחצי הגמר של בית זה.

FIRST® Tech Challenge לכיתות ח׳ עד י״ב מעודדת תלמידים לחשוב כמו מהנדסים. הקבוצות בונות רובוטים, מפתחות אסטרטגיות, מתעדות את ההתקדמות שלהם ומתחרות ראש בראש. המשחק העונתי נקרא FREIGHT FRENZY​​℠ בו הרובוטים צריכים לנווט במערכת תחבורה מורכבת על-ידי חציית מחסומים ומרוץ נגד הזמן כדי למסור מוצרים חיוניים.

יותר מ-3,200 קבוצות FIRST Tech Challenge השתתפו בעונת 2021-2022. באליפות העולם התחרו 160 קבוצות, 2 מתוכן ישראליות.

• קבוצה #18268 ממקיף אפרים קציר, חולון זכתה בפיינליסטית פרס החדשנות עבור יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה בכל הקשור לעיצוב הרובוט.
• קבוצה #19000 מיאס״א – התיכון הישראלי למדעים ולאומנויות, ירושלים זכתה בפיינליסטית פרס המוטיבציה עבור דוגמא למהות של FIRST Tech Challenge, אימוץ את התרבות והערכים של FIRST תוך מאמץ משותף כדי להפוך את FIRST למוכר בבית הספר והקהילה.

FIRST LEGO League לגן חובה עד כיתה ט׳ חושפת ילדים למדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) באמצעות למידה מעשית, מהנה, ומרגשת. התוכנית מעניקה השראה לבני נוער להתנסות ולהגדיל את כישורי החשיבה, התכנות והעיצוב החשובים שלהם. אך מעל לכל, התוכנית מקנה למשתתפים בה ערכים חברתיים חשובים כגון עבודת צוות, שיתוף פעולה ומעורבות בקהילה.

השנה, עונת CARGO CONNECT℠ אתגרה את התלמידים לחקור ולהמציא דרכים חדשות להעביר משלוחים בצורה בטוחה ויעילה, וכיצד לשפר את עתיד הובלת המטענים.

יותר מ-3,200 קבוצות FIRST LEGO League Challenge השתתפו בעונת 2021-2022. באליפות העולם התחרו 108 קבוצות, 2 מתוכן ישראליות.

• קבוצה #1200 מחטיבת הביניים עתיד, כפר יונה זכתה בפרס האליפות, מקום שני עבור אימוץ ערכי הליבה, תוך השגת מצוינות וחדשנות במשחק הרובוט, בתכנון הרובוט ובפרויקט החדשנות.
• קבוצה #1799 ממקיף אפרים קציר, חולון זכתה בפרס ערכי הליבה, מקום שני עבור התלהבות ורוח צוות, והצגה תמידית של כבוד הדדי אחד כלפי השני וכלפי קבוצות אחרות.

The post הצעירים מעוררי ההשראה של ישראל first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

המכתבים ההיסטורים הנחשפים כאן לראשונה מובאים באדיבות איתי קרן, מנהל הארכיון היסטורי ע"ש נסיהו בטכניון

The post 1940 – הטכניון התגייס להצלת נוער יהודי מגרמניה ומאוסטריה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

הצטרפו אלינו – צמצמו את השימוש בפלסטיק לטובת כלים רב פעמיים 

The post מפסיקים עם החד פעמי בטכניון ♻️ first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

פרופ' בעז פוקרוי

כיצד מייצרים אורגניזמים ימיים רקמות קשיחות כגון שריון ועדשות אופטיות מהחומרים הזמינים להם ובתנאים העוינים השוררים מתחת לגלים? בכך עוסק מחקר של קבוצה בין-לאומית בהובלת פרופ' בעז פוקרוי והדוקטורנטית נופר ביאנקו-שטיין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים. המחקר נערך עם ד"ר קתרין דג'וי מ- ESRF – הסינכרונטרון האירופי בגרנובל, צרפת.

במחקר, שהתפרסם ב-PNAS, התמקדו המדענים במעורבותו של קלציט המכיל מגנזיום בתהליכים האמורים. מגנזיום הוא יסוד מתכתי חזק וקל הממלא תפקידים רבים בעולם החי, גם בגוף האדם. קלציט, ובעברית פחמת הסידן, הוא מינרל נפוץ מאוד המהווה כ-4% ממסת קרום כדור הארץ. חומר זה הוא מרכיב חיוני בביומינרליזציה, כלומר בתהליך שבו מייצרים אורגניזמים, מהחומרים הזמינים להם, מבנים שונים – פנינים, עצמות, שריון וכן הלאה.

"תהליכי ביומינרליזציה," מסביר פרופ' פוקרוי, "מייצרים מבנים העולים בהיבטים רבים, כגון חוזק ועמידות לשברים, על תוצרים מלאכותיים של תהליכים הנדסיים. לכן אין ספק שיש לנו הרבה מה ללמוד מתהליכים אלה שהתפתחו במיליארדי שנות אבולוציה, ושהממצאים שלנו עשויים להוביל לשיפור תהליכים הנדסיים במגוון תחומים."

בתהליך הביומינרליזציה משתמש האורגניזם באסטרטגיות שונות כדי לייצר מבנים חזקים כגון שלד חיצוני. מדעני הטכניון ו- ESRFמראים במאמרם כי אחת האסטרטגיות הנפוצות בהקשר זה היא שיקוע של חלקיקי קלציט ננומטריים עתירי מגנזיום בתוך מצע דל מגנזיום. לדברי פרופ' פוקרוי, "גילינו כי תופעה זו מתרחשת במגוון עצום של יצורים, אפילו יצורים מממלכות שונות בעולם החי, ואנו מעריכים כי היא רחבה אף יותר ממה שגילינו. לכן סביר להניח כי היא תופעה שמורה (קדומה) מאוד מבחינה אבולוציונית."

 נופר ביאנקו-שטיין

במחקר הנוכחי התמקדו החוקרים בתשעה אורגניזמים שונים ובהם נחשוני ים, אצות אדומות, כוכב ים, אלמוג וקיפודי ים. שני השחקנים המרכזיים בתהליך הם כאמור מגנזיום וקלציט. החוקרים גילו כי שיקוע חלקיקי הקלציט במצע דל המגנזיום יוצר בשלדים מאמצי דחיסה המגבירים את קשיחותם – זאת ללא הצורך בדחיסה מכנית הנהוגה בייצור חומרים דומים בתהליכים הנדסיים מלאכותיים.

בנחשון הים מתרחש תהליך ההתגבשות הייחודי בעדשות הפזורות על זרועותיו – מעין עיניים פרימיטיביות אך יעילות לצרכיו. עדשות אלה, הדומות במאפייניהן לזכוכית מחוסמת, ממקדות את אור השמש על מרכזים עצביים המעבירים את המידע לשאר הגוף דרך מערכת העצבים. בניגוד לזכוכית המחוסמת שמייצר האדם בחום גבוה ותחת לחץ, עדשות הנחשון מיוצרות בטמפרטורת המים הנתונה וללא לחץ מכני חיצוני מלבד לחץ המים. שלב חשוב בתהליך זה הוא המעבר של הקלציט מפאזה אמורפית (חסרת סדר) – לפאזה הגבישית המסודרת.

האצות האדומות שחקר הצוות הבין-לאומי הן אצות הנפוצות במים רדודים, שם הן נתונות ללחצים חיצוניים של גלי הים ולכן חייבות להיות עמידות לקריעה ולשבר. משום כך מצופים תאיהן באותם גבישים ננומטריים חזקים של מגנזיום-קלציט. גבישים אלה יוצרים מיקרו-מבנים חלולים המגבירים את כוחן ואת עמידותן.

אף שנחשון הים והאצות האדומות הם יצורים שונים מאוד, הם מפגינים היבטים מבניים משותפים ובהם אותה התגבשות של מבנים חזקים בתהליך של שיקוע גבישים ננומטריים עתירי מגנזיום במצע המאופיין ברמות מגנזיום נמוכות.

החוקרים גילו כי תהליך התגבשות זה משפר הן את קשיות החומר והן את העמידות לשברים. יתר על כן, הם מראים במאמר כי אפילו הפחתה קלה של שיעור המגנזיום במצע מכפילה את קשיות החומר בכ-100%.

המחקר נתמך על ידי מענק ERC ונערך בשיתוף סינכרוטרון גרנובל בצרפת ו- Argonne National Laboratory באילינוי.

למאמר בכתב העת PNAS  לחצו כאן

The post מה שמחשל first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

קריאה מהנה!

bit.ly/MayMagazine22

The post מגזין הטכניון – אביב 2022 first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

שלושה מחוקרי הטכניון הם חתני פרס ישראל לשנת תשפ”ב: פרופ’ אמריטוס יורם פלטי, פרופ’ אמריטוס יהושע זק ופרופ’ אמריטוס מוסא יודעים.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את חתני הפרס ואמר כי “שלושה פרסי ישראל בשנה אחת הם אירוע שיא בתולדות הטכניון, ואנו גאים ושמחים מאוד בהכרה החשובה כל כך ובפרס היוקרתי לשלושה מחוקרינו המעולים. מעבר להישגיהם המדעיים המרשימים ותגליותיהם החלוציות תרמו מדענים אלה לאנושות בתרגום המדע הבסיסי ליישומים המשפיעים על חייהם של רבים.”

פרופ’ אמריטוס יורם פלטי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט הוא חתן פרס ישראל בקטגוריית יזמות וחדשנות טכנולוגית לשנת תשפ״ב. גולת הכותרת בפעילותו המחקרית והיזמית היא חברת נובוקיור (NovoCure), שנוסדה בשנת 2000 ופיתחה טיפול חדשני בחולי סרטן. הטיפול מבוסס על שדות חשמליים ייחודיים (TTFields) הפוגעים בתאי הסרטן בלי לגרום נזק לתאים הבריאים שבסביבתם ולכן אינם גוררים תופעות לוואי וסיכונים אחרים. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי “פרופ’ יורם פלטי פיתח שיטה פורצת דרך לטיפול חשמלי במספר סוגי סרטן. הטיפול אינו פולשני ובעל רמת סלקטיביות גבוהה. סיפורו האישי מעורר השראה, שכן פריצת דרך זו חייבה חשיבה מחוץ לקופסה ואמונה בדרך, והיא חייבה את פרופ’ פלטי להתמודד ולשנות אמונות ותפיסות קיימות בתחום.”

פרופ’ אמריטוס יהושע זק מהפקולטה לפיזיקה הוא חתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה לשנת תשפ”ב. זק עבר כנער את אימי השואה ונשלח לצעדת המוות בהיותו בן 16. הוא עלה לישראל, וכאן בטכניון השלים תואר דוקטור בהנחיית פרופ’ נתן רוזן, תלמידו ועוזרו של פרופ’ אלברט איינשטיין, ובהנחיית פרופ’ יואל רקח מהאוניברסיטה העברית. על שמו של זק רשומים הישגים רבים בפיזיקה, ובהם התמרת זק המשמשת כיום בעיבוד אותות, ומופע זק – פאזה ייחודית בגבישים חד-ממדיים, שאותה פרסם בשנת 1989 בכתב העת המדעי Physical Review Letters. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי הפרס ניתן לפרופ’ זק על “פיתוח כלים מתמטיים המשמשים לפענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית התקנים אלקטרוניים.”

פרופ’ אמריטוס מוסא יודעים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ”ב. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי הפרס ניתן לפרופ’ יודעים “על הישגיו המדעיים החלוציים, פורצי הדרך, בתחום הנוירו-פרמקולוגיה. הוא העמיד דורות של סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים, שרבים מהם תופסים עמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל.” פרופ’ יודעים נולד בטהרן. בגיל 12 נשלח ללימודים באנגליה, ולימים התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת מקגיל שבקנדה. בקנדה נחשף לעולם הביוכימיה של המוח (נוירוכימיה), ובעקבות זאת החליט לפרוש מלימודי הרפואה לטובת דוקטורט בביוכימיה ובפסיכיאטריה. מקנדה חזר לאנגליה וב-1977 עלה לישראל כדי להקים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט את המחלקה לפרמקולוגיה ולעמוד בראשה. בפקולטה החלו פרופ’ יודעים ועמיתו פרופ’ ג’ון פינברג לפתח תרופה למחלת פרקינסון, וב-2006 קטפו את פירות עבודתם הממושכת כאשר ה-FDA אישר את “אזילקט” – התרופה שפיתחו עם חברת טבע לטיפול בחולי פרקינסון.

The post “תרגום של מדע בסיסי ליישומים המועילים לאנושות” first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

בתווך שמזמן לנו לוח השנה העברי בין שואה לתקומה ובקו הישר המחבר ביניהן, יש למעמד הקשה והעצוב הזה תפקיד חשוב מאין כמותו. חשיבותו בכך שהוא מפנה זרקור של תשומת לב אל המחיר האישי שמוסיף לגבות מאתנו המאבק על הקיום כאן ועל משמעות הציווי "ובמותם ציוו לנו את החיים". ביום הזה אין מפלגות, אין שסעים ואין ויכוחים. כאן, במעמד הזה, כשהאבל הלאומי נוגע בשכול הפרטי, אנו עומדים יחד ופשוט זוכרים.

אנחנו זוכרים את הבנות והבנים, את ההורים, את האחיות והאחים ואת החברות והחברים שכבר לא אתנו. זוכרים את נפילתם, אבל גם את חייהם. את שהספיקו להגשים ואת מה שלא זכו לעשות. הזיכרון הזה הוא זיכרון מר, קשה, ומלווה בתחושת החמצה. אבל יש בו גם חלקים אחרים, בהם אנו נזכרים באותם רגעים של נחת, צחוק ושלווה שזכינו לחוות עם הנופלים טרם לכתם מאתנו.

זהו השכול הפרטי, האישי. זה שנוגע בכל אחת ואחד מאתנו הניצבים כאן היום.

התגייסתי לחיל האויר ביולי 1973, ארבעה חודשים לפני מלחמת יום כיפור. את המלחמה עברתי בדירי הטייסות בחצרים, בסיוע לחמשים בתליית פצצות על מטוסים שרבים מהם לא חזרו ממשימתם. איבדתי חברים רבים לאורך השנים. את מולה וודיסלבסקי שנהרג כשמטוסו פגע בקרקע בטיסת ניווט במהלך קורס הטיס. 48 שנים אחרי אני עדיין זוכר את חיוכו ואת טוב ליבו, אני זוכר את משה ויטנר, יליד חיפה וסטודנט בטכניון ששמו חקוק כאן על הקיר. אני זוכר את עליזותו. אני זוכר את שוקי לבנת שיועד להיות מפקד הטייסת, את חנוך פרלמן בעל פני הילד, ואת אשר בוטבול. ארבעתם נהרגו יחד עם 44 צנחנים מגדוד 890 ושישה חניכים מהכא"מ באסון הנ"ד בבקעת הירדן לפני 45 שנים.

ביום הזיכרון ולאורך השנה חוזר אלי הראל אלתרמן שדרכינו לא נפרדו והיה לי כאח מאז נפגשנו בתחילת קורס טייס ועד שנהרג יחד עם ירון ספרא ואבי שינדלר במהלך טיסת מבחן בגלל פין פציל שנשכח – להב ראשית התפרקה ולא היה להם סיכוי. טיסת המבחן יועדה להכשיר את המסוק כמסוק חלופי להטסת אנוואר סאדאת בביקורו ההיסטורי ב 19.11 1977. תארו לעצמכם כיצד יכלה ההיסטוריה להשתנות בגלל פין פציל שנשכח.

וביום הזה חוזרים אלי חגי קושט ואילן קאופמן, סטודנט לארכיטקטורה בטכניון שגם שמו חקוק כאן על לוח הזיכרון, חוזרים אלי גדעון חנון, ירון חדד, שי צפוני, נמרוד פסחי ומרדכי גורן שנהרגו בהתנגשות של שני יסעורים ליד מבוא שילה. והרשימה ארוכה ארוכה. היינו צעירים, נגענו במוות והמשכנו הלאה, אך לא שכחנו.

כל דור וחווית המלחמות שלו. שלי החלה במלחמת יום כיפור ונצרפה בלבנון במבצע ליטני, במבצע מוביל, במלחמת לבנון הראשונה שצומצמה בשמה למבצע שלום הגליל, ובהמשך השהיה בלבנון. יום הזיכרון חל השנה חודש ויומיים בטרם נציין 40 שנה לתחילת מבצע שלום הגליל. מה שהחל כמבצע מוגבל להסרת אימת הקטיושות ופגזי התותחים מיישובי הצפון, התגלגל והפך למלחמת לבנון הראשונה ולשהות ארוכה ומייסרת בת 18 שנה ברצועת הבטחון בדרום לבנון ולאחריהן אף מלחמת לבנון השנייה. שהות שהקיזה את דמם של רבים מטובי בניה של הארץ הזו. ביניהם לא נפקד גם מקומם של בני משפחת הטכניון, ששמותיהם חקוקים על הקיר כאן לימיני.

עבורנו, לבנון הייתה ועודנה פצע פתוח המעסיק אותנו גם כיום. בחופשה הראשונה שלי במהלך מלחמת לבנון הלכתי להפגין נגד המלחמה בכיכר מלכי ישראל, לימים כיכר רבין, ועדיין אני יכול לחוש בכל נימי את הדיסוננס בין לחימה מול אויב מר וההפגנה נגד הרמייה וההטעיה שאפיינו את המלחמה ההיא.

ולצד הנופלים ישנם רבים כל כך שצולקו פיסית ונפשית במלחמה ארוכת השנים שלא היה לה שם. טוב עשתה מדינת ישראל כשהחלה בשנה שעברה לחלק את אות המערכה ברצועת הביטחון למי שזכאים לכך. הגם שאין בדברים כדי לרפא את הפצעים, יש בכך משום הערכה והכרה בתרומתם של מי שעמסו על כתפיהם את נטל הלחימה השוחק לאורך שנים רבות.

ולכן, בשעה שאנחנו זוכרים ומתאבלים על הנופלים האישיים שלנו, חובה עלינו להתעכב גם על האבל הלאומי – זה שמציב בפנינו כמדינה וכחברה את החובה המוסרית לזכור אך גם לפענח עד תום את הציווי של אלה שאינם לאלה שחיים: ובמותם ציוו לנו את החיים. למה התכוון ביאליק בציווי זה, שהרי המצווים ממילא חיים?  האם הם ציוו במובן צוואה – העניקו לנו את החיים או במובן הציווי: חיו? ואולי בשני המובנים.

וזו לדעתי מהותו של השבוע נורא ההוד הזה שתחילתו בשואת העם היהודי, המשכו ביום הזיכרון וסופו בתקומה ובעצמאות. אילו חיים ציוו לנו אלו שנתנו את נפשם? מהי צוואתם?

לשאלה הזו כל אחת ואחד מאיתנו מצווים לענות ומצווים לקיים את התשובה.  לי היא ברורה ומגולמת במחויבותו המוחלטת של המוסד המפואר הזה לביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל על כל מרכיביה ולקהילה שאנחנו מקיימים כאן – קהילה מקיפה ומחבקת את כלל מרכיביה, קהילה המקיאה מתוכה קיצוניות, גזענות ואלימות מכל סוג.

74 שנים אחרי הקמת המדינה זוהי לדעתי צוואתם של הנופלים. אם נקיים אותה, נהיה ראויים לקורבנם ולקורבן המשפחות.

יהי זכרם ברוך.

The post דברי הנשיא ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

י

המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ' קובי רובינשטיין בכנס

ום חשיפה אקדמיה-תעשייה התקיים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. אירוע זה נועד לקדם שיתופי פעולה בין הפקולטה לתעשיות הרלוונטיות כחלק מפרויקט Smartifying Engagement המקדם שותפויות מו"פ בין אוניברסיטאות ותעשייה. האירוע התקיים  בשיתוף פעולה עם מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, התאחדות התעשיינים ורשות החדשנות.

מנחה האירוע, פרופ' בעז מזרחי, אמר כי "כאן, ממש באודיטוריום שבו מתקיים האירוע, אנחנו מכשירים את מהנדסי המחר בתחומי הביוטכנולוגיה והמזון, וזו שליחות עבורנו. רוב הבוגרים שלנו ממשיכים מכאן לתעשייה, ואנחנו שולחים אותם בשמחה בידיעה שיתרמו למדינת ישראל."

פרופ' מזרחי הוסיף כי "לפני כעשרים שנה הבנו שכדי להתקדם במחקר דרושים שיתופי פעולה רב תחומיים, ובשנים האחרונות נוספה לכך ההבנה שפריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות שיתוף פעולה עם התעשייה. יש לנו בטכניון ידע רב ויכולות מחקר, אבל רק התעשייה יכולה להציג בפנינו את הצרכים בשטח. הידוק הקשרים בין האקדמיה לתעשייה הוא כיום אחד היעדים המרכזיים של הטכניון בהובלת הנשיא פרופ' אורי סיון ואהרון אהרון, שמונה לאחרונה ליועץ בכיר לטכניון בנושא קשרי תעשייה-אקדמיה."

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ' קובי רובינשטיין, אמר בכנס כי במסגרת תפקידו הוא אחראי על כל המחקר הבסיסי בטכניון ובה בעת על הקשרים עם התעשייה. "האם אני מתבלבל בין שני הכובעים האלה? לא, כי התפקיד העיקרי שלנו הוא לערוך מחקר בסיסי ולהכשיר סטודנטים, והקשר עם התעשייה חיוני לחשיפתם של החוקרים והסטודנטים שלנו לבעיות-אמת שעולות בשטח. חשוב לנו להביא את התעשייה לטכניון כי היא ממקדת אותנו במטרות מעשיות, באתגרים שנוכל לסייע בפתרונם."

פרופ' אלון וולף סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים (מימין) עם דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ' מרסל מחלוף

עוז כ"ץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, אמר כי "משרד הכלכלה מוביל עם הטכניון מהלך לאומי של  שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה, זאת כדי לאפשר לתעשייה לצמוח באמצעות הטמעת חדשנות, חיזוק תחומי המחקר בטכניון וחיזוק צפון הארץ."

דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ' מרסל מחלוף אמרה כי "בפקולטה יש כיום 21 חברי סגל ואנחנו מתכוונים להגדיל את המספר, בעיקר באמצעות גיוס חברי סגל מתחום המזון. זו הפקולטה היחידה בישראל המחברת פודטק וביוטכנולוגיה, והגבולות בין שני התחומים האלה מיטשטשים. גם חוקרים כמוני, שעסקו קודם רק בביוטכנולוגיה, נכנסים לתחום המזון – למשל בפיתוח בשר מתורבת על סמך טכנולוגיות מעולם הנדסת הרקמות. הכוונה שלנו היא להוביל את תחום הפודטק בישראל, ואין לי ספק שנצליח בכך."

אלי גן, יו"ר מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים, אמר כי "התעשייה הישראלית נמצאת במצב לא מעודד, ומפעלים קיימים מעתיקים פעילות למזרח. כדי להקים מפעלים חדשים ולשמר את הקיימים דרוש מחקר, והדרך לכך היא שיתוף פעולה עם האקדמיה שכולם ירוויחו ממנו – עם ישראל, המפעלים והמוסדות האקדמיים. לצערי הקשר בין האקדמיה תעשייה גרוע עד כדי נתק לעתים; ככלל, התעשייה ממהרת

פאנל הנדסת ביוטכנולוגיה, מימין לשמאל: נשיא ומנכ"ל פלוריסטם יקי ינאי, סמנכ"לית רגולציה והבטחת איכות ב"מי-מד" ד"ר אפרת הרטוג-דוד, סמנכ"לית מחקר ופיתוח ב"פרוטליקס" ד"ר יעל חיון, מנהל טכנולוגיות ראשית ב"אוקו" ד"ר משה בן דוד, מנהלת יחידת המסחור במוסד הטכניון רונה סמלר וחוקרי הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון פרופ' רועי עמית ופרופ' אסתי סגל

קדימה ואינה מעמיקה, והאקדמיה איטית ומייצרת ידע שאינו רלוונטי לתעשייה. התפקיד שלנו בהתאחדות התעשיינים הוא לשנות את התמונה הזאת."

רונה סמלר, מנהלת זרוע המסחור של הטכניון (T3), אמרה כי "כיזמית טכנולוגית אני רואה חשיבות בצמצום המרחק בין המעבדה לתעשייה, ו-T3, זרוע המסחור של הטכניון, משמשת גשר בין שני העולמות ופועלת להאצה של חדשנות לכדי היתכנות טכנולוגית יישומית תוך הפחתת הסיכון למימושה בתעשייה. האוניברסיטאות, כשותפות באקוסיסטם החדשנות, נדרשות להתאמה וגמישות. כיום, בתמיכה רחבה מאוד של הנהלת הטכניון, נעשות כאן מהפכות של ממש בקידום מחקר משותף עם התעשייה, במנגנונים להעברת ידע ובמעורבות של סגל המחקר במיזמים. בשלוש וחצי השנים האחרונות הקמנו יותר מ-45 חברות סטארטאפ, לפחות מחציתן בעולמות הביוטכנולוגיה והמזון, ויש לנו מעל 200 שיתופי פעולה עם התעשייה בהיקף של מאות מיליוני שקלים. האקדמיה מטבעה שמרנית ופועלת בקצב שונה מהתעשייה, ועם זאת היא מהווה נדבך מרכזי כמחוללת של חדשנות, וחשוב לטפח את המחקר הבסיסי שיוליד פתרונות פורצי דרך."

דוד שם טוב, מוביל חדשנות ומחקר ישומי ברשות המחקר במוסד הטכניון, אמר כי "כיום אנחנו הרבה יותר קשובים לפערים שקיימים בין הטכניון לתעשייה וגמישים יותר בפיתוח מודלים המתאימים יותר לשיתוף פעולה בין שני הצדדים."

לאחר ההרצאות נערכו שני פאנלים, האחד בנושא הנדסת מזון והאחר בנושא הנדסת ביוטכנולוגיה, בהשתתפות דוברים מהטכניון, מהתעשייה, ממשרד הכלכלה והתעשייה ועוד.

The post הטכניון והתעשייה משלבים כוחות לטובת קידום הביוטק והפודטק בישראל first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

The post יריד התעסוקה הטכנולוגי בטכניון אביב 2022 first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

חוקרים בטכניון פיתחו משאבת מים ייחודית המופעלת בחום שנאסף מקרינת השמש ללא צורך באספקת חשמל או במקור אנרגיה שאינו חום. המשאבה, הבנויה ממרכיבים פשוטים וזולים, אינה מכילה חלקים נעים ולכן היא זולה לייצור ולתחזוקה. האבטיפוס שנבנה בטכניון מדגים את יעילותה של הטכנולוגיה האמורה, האמורה לאפשר שאיבת מים מבארות באזורים צחיחים ונידחים.

 מימין לשמאל: עידו בן-הרצל, אבישי מאיר, ג׳ואי קאסל, נתן בלנק, פרופ’ גיא רמון, ענבל שגב, פרופ’ יהודה עגנון, פרופ’ מרק טלסניק

אתיופיה היא מדינה חקלאית במזרח אפריקה, ואזורים רבים בה סובלים מבצורת מתמשכת ומהיעדר מקורות מים זמינים. הפרויקט הנוכחי, פרויקט המשאבה האקוסטית, נולד בעקבות “פרס קרן מאורברגר לטכנולוגיות משמעותיות למען אפריקה” שנוסד ב-2019. בסבב הראשון של הפרס זכו שתי קבוצות: האחת, קבוצת חוקרים מהטכניון ומדרום אפריקה: פרופ’ יהודה עגנון, פרופ׳ מרק טלסניק ופרופ׳ גיא רמון מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ופרופ’ לסלי פטריק מאוניברסיטת Western Cape בדרום אפריקה; האחרת, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון.

לדברי פרופ’ רמון, “הפרויקט סיפק לנו הזדמנות ייחודית לרתום טכנולוגיות שפיתחנו במעבדה לטובת אוכלוסיית הכפר. היא הובילה למחשבות בכמה כיוונים שונים, למשל טיהור מים או הפקת מים מהאוויר, אבל היה לנו חשוב להבין איזו טכנולוגיה תחולל את השינוי החיובי הגדול ביותר – איפה נמצא האימפקט הפוטנציאלי המרבי. כאן באו לעזרתנו אנשי הסניף הטכניוני של ארגון EWB (מהנדסים ללא גבולות) בראשות פרופ’ מרק טלסניק.”

אנשי EWB ערכו סקר מעמיק בקהילת היעד בצפון אתיופי וחזרו עם תשובה ברורה: הצורך הדחוף ביותר של הקהילה, שפתרונו יתרום תרומה גדולה ביותר לאיכות החיים של תושבי הכפר, הוא שאיבת מים מבארות. לדברי פרופ’ רמון, “מתברר שמרבית הבארות באתיופיה אינן שמישות לחקלאות משום שאין בהן משאבות או שהמשאבות שבהן התקלקלו, ופתרון בהקשר הזה יחולל שינוי דרמטי לטובה.”

אתיופיה, כאמור, היא מדינה חקלאית, והגידול הפופולרי ביותר בה הוא טֵף – צמח ממשפחת הדגנים המשמש להכנת מאכלים שונים ובהם אנג’רה. אתיופיה אחראית לגידול 90% מהטף בעולם. האתגר, אם כן, היה פיתוח משאבה זולה, פשוטה ועמידה שאינה מצריכה מקור חשמל (שאינו זמין במקומות רבים באתיופיה) ולא דלק (שמחירו גבוה מאוד במדינה).

המערכת שפותחה בטכניון מבוססת על מנוע אקוסטי – מנוע שאין בו בוכנות או חלקים נעים אחרים. מנועים כאלה מעסיקים את פרופ’ גיא רמון עוד מתקופת הדוקטורט שלו בטכניון, שאותו השלים בהנחיית פרופ’ יהודה עגנון בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

מנועי חום, למשל מנוע הבנזין במכונית, פועלים על דחיסה והתפשטות של גז; בוכנה דוחסת תערובת של דלק ואוויר, ניצוץ מצית את התערובת, וההתפשטות המהירה של הגז דוחפת את הבוכנה חזרה ומניעה את גלגלי הרכב. מנועים כאלה מכילים חלקים נעים רבים, מה שמייקר את ייצורם ואת תחזוקתם.

במנוע האקוסטי אין חלקים נעים. המנוע שנבנה בטכניון נראה מבחוץ כמעין צינור חרוטי המשמש מָהוֹד אקוסטי (acoustic resonator). קצהו הרחב קולט את אור השמש וכך מתחמם הגז שבאותו אזור. הגז החם מתרחב להמשך הצינור, שם הוא מתקרר ומתכווץ. לדברי פרופ’ עגנון, “פעולת סירוגין זו מחוללת אי-יציבות תרמואקוסטית ובמילים פשוטות: גל קול. הגל משמש כאן מעין בוכנה נעה היוצרת שאיבה.”

מהנדס המעבדה, אבישי מאיר, אומר שתהליך התכנון והבנייה ארך כשנה וחצי עד להשלמת האבטיפוס הנוכחי. “בקרוב, אנחנו מקווים, נוכל להדגים את המערכת בשמש מחוץ למעבדה. הרעיון הוא שהמתקן הזה בנוי מרכיבים זמינים וזולים – חלקי רדיאטור, פלסטיק ממוחזר, הצינור העיקרי העשוי מפח פשוט, ועוד. כך אפשר יהיה להרכיב אותו גם במקום נידח ככל שיהיה. החשיבה שלנו מכוונת כעת לאתיופיה, אבל הקונספט הזה ניתן ליישום בכל מקום בעולם, בוודאי במקומות שבהם אין אספקת חשמל סדירה, אבל גם בעולם המערבי.״

יותר מכך, אומר פרופ׳ רמון, “לטכנולוגיה שאנו מפתחים יש שימושים אחרים מלבד שאיבה – קירור (מקררים ומזגנים, שבהם מחליף גל הקול את המדחס), אוורור, ייצור חשמל, הפרדה, טיהור מים ועוד. לכן אנחנו מקווים ומאמינים שהפיתוח הזה יחולל שינוי לא רק בכריסטוס מסאלה אלא במקומות רבים הסובלים מזמינות ירודה של מים וחשמל.”

The post לסחוט את השמש first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

ברכות לחברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מנדלייב בכימיה על הישגיהם באולימפיאדה. הכשרת התלמידים לאולימפיאדות הכימיה נערכת בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בהובלת פרופ' זאב גרוס ובניצוחה של המאמנת הראשית ד"ר איזנה ניגל אטינגר.

אולימפיאדת מנדלייב בכימיה התקיימה בטשקנט, אוזבקיסטן, בהשתתפות 91 מתחרים מ-16 מדינות. אלה חברי המשלחת הישראלית שהוכשרה בטכניון: נויה דישון, תלמידת כיתה י"ב בבית הספר אורט פסגות, כרמיאל; ליאורה קרני, תלמידת כיתה י"ב בבית הספר ע"ש יצחק רבין, מודיעין מכבים רעות; ניר כהן, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר הגימנסיה הריאלית, ראשון לציון; טל ששון, תלמיד כיתה י"א בבית הספר גבעול, חדרה; נטע דוד אייגר, תלמיד כיתה י"א בבית הספר שק"ד דרכא, עמק המעיינות; ושון חנץ, תלמיד כיתה י"א מבית הספר קרית חינוך ע"ש רבין, גן יבנה.

הזוכה במדליית הזהב הוא ניר כהן, שזכה בשנה שעברה במדליית כסף בתחרות זו. במדליות ארד זכו ליאורה קרני, שון חנץ וטל ששון.

בנוסף, ראוי לציון כי נטע דוד אייגר מקיבוץ טירת צבי לא זכה במדליה על אף הצלחתו המרשימה במבחן התיאורטי, וזאת רק משום שכשומר שבת נבצר ממנו להשתתף במבחן המעבדה (השווה ל-40% מציון הבחינה כולה).

פרויקט האולימפיאדות לתלמידי תיכון הוא פרי מיזם משותף של עמותת מדעני העתיד (מיימונידיס) ומשרד החינוך. את חברי המשלחת ליוו מהנדסת המעבדה גבריאלה הלוי (ראש המשלחת) והדוקטורנט אלכס קורונטוב מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך ודגן אשש, היועצת החינוכית לנבחרות ישראל במדעים.

אולימפיאדת מנדלייב נערכת מזה 56 שנה, וישראל הצטרפה לתחרות בשנת 2016. לדברי פרופ' גרוס, ראש תוכניות הנוער בפקולטה לכימיה, "חשיבות ההשתתפות באולימפיאדת מנדלייב גולשת מעבר לחוויה ולזכות, כי היא מכינה ומחשלת את התלמידים לקראת IChO – האולימפיאדה הבין-לאומית לכימיה, שבה משתתפות 84 מדינות. אנו גאים בתלמידים ומאחלים לכולם הצלחה דומה, או אף יותר, ב- IChO שתתקיים בעוד פחות מחודש.

בתמונה (מימין לשמאל): שון חנץ, נטע דויד אייגר, נויה דישון, ליאורה קרני, טל ששון וניר כהן

The post ארבע מדליות לחברי משלחת ישראל לאולימפיאדת מנדלייב בכימיה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון חדש המבקר תיקון נזקים בדנ"א (DNA). את המחקר שהתפרסם בכתב העת Molecular Cell ערכו פרופ"ח נביה איוב וחברי קבוצת המחקר שלו – אינאס אבו זהיא, לילא בשארה, פיראס משעור, עלמה בר-יצחק ובלה בן-עוז.

דנ"א הוא החומר התורשתי המכיל את המידע הדרוש לבנייתם של כל התאים ביצור החי ולתפקודם השוטף. הוא בנוי מחומצות גרעין היוצרות סליל כפול דמוי סולם, ששני גדיליו מחוברים זה לזה בשלבים רוחביים כשל סולם. לאורך מולקולת הדנ"א, על פי ההערכה, ממוקמים כ-22,000 המרכיבים את הגנום האנושי. המידע הקיים בגנום משועתק ממולקולת הדנ"א ליצירת מולקולת רנ"א (RNA), המתורגמת לאחר מכן לחלבונים הדרושים לבניית התא והאורגניזם ולתפקודם.

בכל יום נגרמים לדנ"א שלנו מאות אלפי נזקים שמקורם הן בגורמים חיצוניים כגון קרינה, עישון ורכיבים משמרים במזון והן בתוצרי לוואי של חילוף החומרים התאי. למזלנו, בתאי גופנו קיימות מערכות תיקון הסורקות את הדנ"א, מפקחות עליו ומתקנות בהתמדה את הנזקים הנוצרים בו. מערכות אלה כוללות מגוון רחב של חלבונים המשתתפים בזיהוי הנזק ובתיקונו.

אחד הנזקים המסוכנים ביותר לדנ"א הוא שבר דו-גדילי הפוגע בשני גדילי הדנ"א. פגם באחד מהחלבונים המעורבים בתיקון השברים הדו-גדיליים גורם להצטברות מוטציות – נזקים בדנ"א – המערערים את יציבות הגנום ועלולים לגרום למגוון רחב של מחלות, בהן מחלת הסרטן.

מחברי המאמר מחזיקים מולקולת דנ"א דו-גדילי המכיל היסטונים שעליהם מולקולות מסוג קרוטוניל (Kcr), במצב שגרה שבו מתאפשר ביטוי גנים (מסומן ברמזור ירוק). מימין לשמאל: פיראס משעור, פרופ"ח נביה איוב, אינאס אבו זהיא, בלה בן-עוז, עלמה בר-יצחק ולילא בשארה

אחת הדוגמאות המובהקות ביותר הממחישה את הקשר בין כשל בתיקון שברים דו-גדיליים להתפתחות סרטן היא הפגם בגנים המקודדים לחלבונים BRCA1 ו-BRCA2. חלבונים אלה אמונים על תיקון שברים דו-גדיליים ועל החזרת הדנ"א לקדמותו, ופגמים בהם מובילים להתפתחות סוגי סרטן שונים ובהם סרטן שד ושחלות, בדומה למקרה המפורסם של השחקנית אנג'לינה ג'ולי. לכן ישנה חשיבות רבה למחקר מעמיק במנגנוני התיקון של נזקי הדנ"א בכלל ושל שברים דו-גדיליים בפרט.

קבוצת המחקר של פרופ"ח נביה איוב בפקולטה לביולוגיה חוקרת את הקשר שבין תיקון נזקי הדנ"א, ובעיקר שברים דו-גדיליים, לסרטן. בשנים האחרונות גילו חוקרי הקבוצה כמה גנים חדשים המעורבים בתיקון שברים דו-גדיליים בתאי האדם. כיום, לאחר שגילו את מעורבותם של כמה גנים ספציפיים בתיקון שברים דו-גדיליים, הם מתמקדים בפיתוח גישות טיפוליות חדשות למיגור סלקטיבי של תאי סרטן שמקורם במוטציות באותם גנים.

ידוע ששברים דו-גדיליים בדנ"א גורמים להשתקה זמנית של ביטוי הגנים בסביבת השבר שנוצר – השתקה שנועדה למנוע היווצרות חלבונים פגומים. בנוסף, ידוע שאי-השתקת ביטוי הגנים השבורים עלולה לגרום לסרטן. כיום, הדעה הרווחת היא שהשתקת ביטוי הגנים הכרחית לתיקון יעיל של הגנים השבורים, כלומר – ללא פעילות מנגנון ההשתקה לא יתאפשר תיקון של נזקי הדנ"א. על כן יש חשיבות רבה להבנת המנגנון התאי שמבטיח את השתקת הגנים השבורים.

במאמר אפיינו חוקרי הטכניון תפקיד כפול של החלבון CDYL1 בתיקון שברים דו-גדיליים ובהשתקת ביטוי הגנים השבורים. החוקרים הראו ששניות ספורות לאחר היווצרות השבר הדו-גדילי, החלבון CDYL1 מגויס לאזור השבר ותורם לתיקונו. בנוסף, הם הראו שהחלבון CDYL1 מוריד את המולקולה קרוטוניל (Kcr) מההיסטונים (חלבונים העוטפים את הדנ"א ומבקרים את פעילותו) באזור הנזק, ובכך גורם להשתקת הגן השבור. החוקרים גילו כי בניגוד לסברה המקובלת, השתקת פעילות הגנים אינה דרושה לתיקון השברים הדו-גדיליים, והתהליכים הללו מתרחשים באופן בלתי תלוי.

הממצאים הללו מרחיבים את הבנת הדרך שבה מתרחשת בקרת ביטוי גנים בעקבות חשיפה לנזקי דנ"א. בנוסף, לממצאי המחקר עשויות להיות השלכות חשובות בגילוין ובשכלולן של דרכי ריפוי למחלות ממאירות הנובעות מפעילות לא תקינה של החלבון CDYL1.

למאמר בכתב העת  Molecular Cell לחצו כאן

The post תיקון מהיר first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

 פרופ’ עירד יבנה

בראש התוכנית עומד פרופ’ עירד יבנה, מנכ”ל מוסד שמואל נאמן וחבר סגל בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. לדבריו, “הדברים החשובים נעשים תמיד יחד, באמצעות יוזמות ושיתופי פעולה עם אנשים במערכת. מנהל אקדמי יחיד אינו יכול לעשות כמעט דבר לבדו – אולי לשחק סוליטר. כאן בתוכנית אנחנו מעודדים לא רק שיתוף פעולה אלא גם חשיבה יצירתית, והמסר הוא: ‘אין תקרה, תעופו’.”

התוכנית מבוססת על מפגשי למידה משותפת וחווייתית, היכרות מעמיקה עם הטכניון על כל גווניו ומורכבויותיו, ביקורים במוסדות מובילים אחרים ועבודות חקר. במחזור הראשון של התוכנית משתתפים 20 עמיתות ועמיתים מיחידות שונות בטכניון (כשני שלישים חברי סגל אקדמי וכשליש סגל מינהלי) שאותרו בהמלצת ראשי היחידות והנהלת הטכניון. השילוב בין סגל אקדמי ומינהלי הוא מרכיב מרכזי בתוכנית, והכוונה היא שחיבור זה יחלחל לעומק פעילותו השוטפת של הטכניון.

“בשלב הראשון,” אומר פרופ’ יבנה, “אנחנו מדגישים את עצם המפגש והפעילות המשותפת, וזאת כדי לעודד היכרות, אמון, אהבה וחוויות משותפות. באמצעות רצף של מחזורים תתגבש בתוך שלוש שנים קהילה של כ-60 מנהיגים עם שפה משותפת, חוויות משותפות והומור משותף. אני מאמין שזה כוח אדיר.”

מטרתה ארוכת הטווח של התוכנית היא ליצור רשת של עמיתות ועמיתים שישתפו פעולה ויקדמו יוזמות להגשמת יעדי הטכניון. ביסוד התוכנית עומדת התפיסה כי ההיכרות האישית, החווייתית, היא בסיס לחיבורים איכותיים, ללמידה הדדית ולהכרה בפוטנציאל חסר גבולות של שיתופי פעולה בטכניון.

 לימור עבאס-אור

לקראת המפגש הראשון שבמסגרתו הושקה התוכנית כתב נשיא הטכניון פרופ’ סיון לעמיתי התוכנית: “הלכידות הטכניונית, הורדת הגדרות בין פקולטות ובין אנשים וטיפוח מנהיגות הם מרכיב חיוני בבניית התוכנית האסטרטגית של הטכניון לעשור הקרוב ותנאי למיצוי המצוינות.” במסגרת מפגש ההשקה נחשפו העמיתים לנושאי התוכנית ופגשו את הנהלת הטכניון. כן זכו העמיתים להכיר זה את זה והשתתפו בהרצאות ובדיונים שעסקו בהיבטים שונים של מנהיגות באקדמיה ואתגריה. בין השאר שוחחו העמיתים במפגש על הובלה באקדמיה עם פרופ’ עודד רבינוביץ, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, ועם פרופ׳ שמעון מרום, המשנה לעניינים אקדמיים.

התוכנית מובילים בקמפוס הוגדרה לשלוש שנים, שלושה מחזורים שיהיו מעין פיילוט שאת פירותיו מצפים לקטוף בעתיד. פיתוח התוכנית והנחייתה נעשים בליווי ובתמיכה של התוכנית “מובילים באקדמיה”, מיזם משותף של המל״ג / ות״ת וקרן אדמונד דה רוטשילד קיסריה בראשות תני כץ. הצוות המוביל של מובילים בקמפוס כולל את פרופ’ שולמית לבנברג, זהבה לניאדו, פרופ’ עדי זלצברג, פרופ’ יובל גרעיני ורוי גינוסר. לימור עבאס-אור היא הרכזת ומפיקת התוכנית, ויואב בן אריה, סגן מנהל תוכנית מובילים באקדמיה, משמש מנחה מקצועי. כדי להפיק לקחים מהניסיון הנצבר בתוכנית ומאופן התנהלותה היא מלווה בתהליך הערכה מעצבת שמקיים ד”ר ראובן גל ממוסד שמואל נאמן.

ההשתתפות בתוכנית נועדה לייצר אצל העמיתים מוטיבציה וכלים לשיפור יכולות המנהיגות כמו גם ידע באלמנטים ניהוליים מגוונים. בטכניון, בדומה למערכות אקדמיות אחרות, יש תפקידי ניהול ברמות שונות במסגרת היחידות וברמה הכלל-טכניונית. בעלי תפקידים אלה נדרשים לתפעול מערכות מורכבות, הובלת עמיתים וניהול תקציבים, אך לעיתים קרובות חברי סגל אקדמי שממלאים תפקידים אלה חסרים כלים מתאימים כגון היכרות עם המערכת הטכניונית, כישורים ניהוליים וניסיון ניהולי, שהקדנציה המוגבלת בתפקיד מקשה את רכישתם. לא מפתיע אפוא, לאור מורכבות התפקידים והזמן שהם גוזלים על חשבון המחקר, שחברי סגל רבים אינם ששים למלא אותם. יוזמי התוכנית מקווים שהיא תשנה את התפיסה ביחס לתפקידים אלה, שכאשר הם מגיעים בעיתם הם חלק מההתפתחות האקדמית והאישית. זאת במקביל ליצירת מוכנות וביסוס ארגז כלים מקצועי שישמש את העמיתים בעתיד. לדברי פרופ׳ יבנה, “אומנם האקדמיה מיועדת למחקר וחינוך, אבל חזון הטכניון כולל גם יצירת מנהיגות לישראל. אני סבור שהתוכנית יכולה לשנות את פני הטכניון בכל הקשור לשיתוף פעולה, חשיבה בונה ויוזמה ארגונית. יש פה פוטנציאל בלתי נתפס שלדעתי יורגש כבר בשנה הקרובה בזכות שיתופי פעולה שייווצרו בין עמיתי התוכנית.”

 יואב בן אריה

אלה המשתתפים במחזור הראשון של התוכנית (לא כולם בתמונה הקבוצתית): פרופ”ח מירי בן חן (מדעי המחשב), פרופ’ נעמה ברנר (הנדסה כימית), דלית ברוך (ארכיטקטורה), פרופ”ח עמרי ברק (רפואה), פרופ”ח ניר גביש (מתמטיקה), קרין גפן-מגיורה (הנדסה ביורפואית), פרופ”ח אמיר גת (הנדסת מכונות), פרופ”ח מרק זילברשטיין (הנדסת חשמל ומחשבים), ד”ר אסי כהן-דותן (מוסד הטכניון למחקר ופיתוח), פרופ”ח בועז מזרחי (הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון), פרופ’ פיליפה מלמד (ביולוגיה), נועה נוף-שטיינר (הנדסת תעשייה וניהול), אפרת נתיב-רונן (לימודי הסמכה), פרופ”ח לב צ’ונטונוב (כימיה), פרופ”ח בני צ’יקורל (הנדסת אווירונטיקה וחלל), פרופ”ח שולי קפון (חינוך למדע וטכנולוגיה), פרופ’ אבנר רוטשילד (מדע והנדסה של חומרים), פרופ”ח גיא רמון (הנדסה אזרחית וסביבתית), פרופ”ח יואב שגיא (פיזיקה) וד”ר ז’אנה שאינסקי-רויטמן (דיקאנט הסטודנטים).

The post מובילים בקמפוס – פיתוח עתודת מנהיגות בטכניון first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

ד"ר עומר יחזקאלי

חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון פיתחו "בקטריה ביונית". לטכנולוגיה החדשנית יש יישומים פוטנציאליים רבים בתעשייה (ייצור משופר של חומרים ודלקים), באיכות הסביבה (ניטור חומרים מסוכנים באמצעות בקטריות) וברפואה מדויקת (שחרור ממוקד של תרופות ברקמת היעד בגוף באמצעות אור חיצוני).

את המחקר הובילו ד"ר עומר יחזקאלי והדוקטורנט אורן בכר ושותפים בו הדוקטורנט מתן מאירוביץ' והמסטרנטית יארא זיבק. כתב העת Angewandte Chemie International Edition , שפרסם את המחקר, בחר בו כמאמר יוצא דופן.

"קבוצת המחקר שלי עוסקת בממשק הנדסה וביוטכנולוגיה ברמה הננומטרית," מסביר ד"ר יחזקאלי. "המטרה שלנו היא לטשטש את הגבולות הקיימים בין הדיסציפלינות השונות ובעיקר בין חומרים ננומטרים ומערכות ביולוגיות כגון חיידקים. במחקר שלנו אנו משתמשים בתכונות הייחודיות של חלקיקים ננומטריים מחד, ובסלקטיביות האדירה של מערכות ביולוגיות מאידך, ליצירה של מערכות ביוניות המבצעות תהליכים חיוניים."

חלקיקים ננומטריים של מוליכים למחצה מיוצרים בדרך כלל בתהליכים כימיים המצריכים טמפרטורות גבוהות וממיסים אורגניים. במחקר הנוכחי הצליחו החוקרים ליצור, באמצעות חלבונים מהונדסים, סביבה המאפשרת גידול חלקיקים ננומטרים הפעילים בתהליכים מושרי אור בתנאים ביולוגים ובטמפרטורת החדר. לדברי ד"ר יחזקאלי, "שימוש בחלבונים מהונדסים לגידול עצמי של חומרים ננומטריים הוא אסטרטגיה מבטיחה הפותחת אופקים מדעיים חדשים לשילוב בין חומר דומם וחי. במחקר הנוכחי הדגמנו שימוש בחלבונים מהונדסים לגידול ננו-חומרים מוליכים למחצה מסוג CdS המסוגלים באמצעות קרינת אור למחזר NADPH, מולקולה בעלת חשיבות מכרעת בתהליכים אנזימטיים רבים. "

אנזימים הם מרכיבים ביולוגיים שכיחים המשתתפים במרבית הפעולות בתא החי. אלה הם מבנים חלבוניים המניעים פעולות רצויות באמצעות יצירת סביבה ביוכימית מתאימה. מיליארדי שנות אבולוציה הובילו להתפתחות ספקטרום רחב של אנזימים האחראים לתפקודים הרבים והמגוונים בתא.

 אורן בכר

בעבודה זו הראו החוקרים כי ניתן להפיק (למחזר) את ה-NADPH באמצעות חלבון  SP1שעבר עריכה גנטית. חלבון זה בנוי מ-12 תתי-יחידות שיוצרות מבנה דמוי "דונאט" עם חור בקוטר של 3 ננומטר (3 מיליארדית המטר). באמצעות כלים של הנדסת ביוטכנולוגיה ערכו החוקרים שינויים בתתי-היחידות כך שיתאפשר גידול של חלקיק ננומטרי בתוך ה"חור" בחלבון. החלקיק הנוצר מופעל על ידי אור ומיצר שטף אלקטרונים שבתורו מפעיל אנזימי חמצון-חיזור לקבלת תוצרים כיראליים. חומרים כיראליים אלה הם מולקולות שיש להן מולקולת "מראה" – מולקולה זהה אך הפוכה בכיווניות. תהליכים טבעיים רבים, הן בגוף האדם והן בצורות חיים אחרות, למשל בבקטריות, הם כיראליים; רק צורה אחת תפעיל את המנגנון הרצוי לריפוי, לעומת מולקולת "הראי" שלעיתים לא תשפיע או במקרים מסוימים יכולה לגרום לנזק. לתעשיית התרופות יש בדרך כלל צורך באנטטיומר הבודד, (המולקולה ללא "הראי" המצומד). אנזימים הם קטליזטורים נהדרים לשם כך משום שלרוב גם הם כיראליים ומייצרים חומרים כיראליים נקיים!

המערכת שפותחה משלבת אנזימים וננו-חלקיקים ויכולה לפעול תחת אור נראה למשך 22 שעות לפחות לקבלת תוצר כיראלי נקי (מעל 99%), וביעילות המרה של המגיבים המגיעה ל-82%.

לדברי ד"ר יחזקאלי, "זוהי הדגמה ראשונית של חיבור בלתי אמצעי של חומר דומם (אביוטי) עם חומר חי (ביוטי) ופלטפורמה להפעלתו באופן שאינו קיים בטבע. הטכנולוגיה שפיתחנו מאפשרת יצירה של רכיבים היברידיים המחברים את שני סוגי החומרים האלה ליחידה אחת, ואנחנו כבר שוקדים על אינטגרציה מלאה לתאים חיים עם תוצאות ראשוניות מבטיחות. אנו מאמינים כי מעבר להצלחה הטכנולוגית הספציפית בייצור NADPH וייצור חומרים כיראליים, יש כאן הוכחת היתכנות לפרדיגמה חדשה שעשויה לתרום רבות לשיפור ביצועים בתחומים רבים ובהם אנרגיה, רפואה ואיכות הסביבה."

ד"ר עומר יחזקאלי הוא חבר סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון וחבר במכון ראסל ברי לננוטנכנולוגיה (RBNI) ותוכנית האנרגיה ע"ש גרנד (GTEP). במאמר תמכו משרד האנרגיה, מכון ראסל ברי לננוטנכנולוגיה ותוכנית האנרגיה ע"ש גרנד.

איור המתאר את אופן גיבוש הננו-חלקיק בתווך החלבוני והפעלתו על ידי אור מושרה לטובת שפעול האנזימים NADPH reductase (FNR) וimine reductase שמוביל ליצירה של אימינים ציקליים כיראליים. איור: נטע כשר

The post חי מצמיח דומם first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

טקס הענקת תואר דוקטור יתקיים היום, 23.05.22, בשעה 18:30 באמפיתאטרון ע"ש קלנר. שידור לייב בעמוד הפייסבוק וערוץ היוטיוב של הטכניון.

The post ברכות ואיחולי הצלחה ל-212 מקבלי תואר דוקטור (PHD) 2022 במחזור תשפ"ב first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

 הבוגרים בטקס

אתמול, יום שני 23 במאי, הוענקו בטכניון תוארי דוקטור בפילוסופיה (PhD) ל-212 דוקטוריות ודוקטורים חדשים. האירוע נפתח בברכותיהם של המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' עודד רבינוביץ' ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים ע"ש ג'ייקובס פרופ' דן גבעולי. את הטקס כולו הנחה פרופ' עירד יבנה מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב המכהן כמנכ"ל מוסד נאמן.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' עודד רבינוביץ' פתח בדברי תודה "למשפחות, להורים, לבני ובנות הזוג, לחברים הקרובים, לילדים ולכל אלו שללא תמיכתם, דבר מכל ההישג שאנו רואים כאן לא היה מתקיים." הוא הוסיף כי "טיבו של מחקר חדשני, עמוק, מוביל ופורץ דרך שקשה לזהות בו את אקורד הסיום. אתם כנראה יודעים טוב מכולנו שכל שאלת מחקר שמקבלת תשובה מציפה לפחות שלוש או ארבע שאלות חדשות. אף אחת מהן לא משדרת תחושה של מיצוי, של סיום, ושל סגירה. נהפוך הוא, אקורד הסיום של הדוקטורט הוא אקורד פתיחה לעולם מחקרי ומקצועי שמונע מסקרנות, מחתירה לאמת, ממימוש היכולת שלכם להעמיק לתוך בעיה מורכבת וסבוכה ולפרוץ בה דרך, ומהרתימה של היכולת הזו להתמודדות עם אתגרי אמת מולם ניצבת החברה. כל אלו, יחד, הופכים את אותו אקורד סיום חמקמק של הדוקטורט לאקורד פתיחה של דרך נפלאה, דרככם כמצטרפים החדשים למשפחת בוגרי תואר דוקטור בטכניון. בהצלחה."

"שני המרכיבים העיקריים בשגשוגו של הטכניון הם חברי הסגל והדוקטורנטים," אמר דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ' דן גבעולי. "אתם, הדוקטורנטים, הייתם מאבני היסוד של הטכניון בזמן לימודיכם כאן ואנו גאים בכם על כך – וגאים בהישגיכם בעתיד." פרופ' גבעולי ציין כמה נתונים סטטיסטיים הקשורים למקבלי התואר: "את 212 המסיימים הנחו 276 מנחים. מספר המנחים גדול ממספר הדוקטורים משום שרבות מהעבודות עוסקות בנושאים רב תחומיים המצריכים יותר ממנחה אחד. יש כאן 212 מסיימים מ-26 ארצות, כמה מהם עולים חדשים. הדוקטור הצעיר ביותר הוא בן 28, והמבוגרת ביותר בת 76 – מה שמראה שלעולם לא מאוחר מדי להתחיל ללמוד לדוקטורט. בהצלחה."

התהלוכה האקדמית בהובלת המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' עודד רבינוביץ'

נתונים נוספים על מחזור בוגרי הדוקטורט לשנת תשפ"ב: אחוז הדוקטוריות החדשות הוא כ-40% מכלל המסיימים. 75 מהדוקטורים החדשים עשו את הדוקטורט במסלול ישיר. הפקולטה לרפואה היא המובילה במספר המסיימים (33). רוב המסיימים הם ילידי ישראל (141), וארצות המוצא האחרות המובילות במספר המסיימים הן חבר העמים לשעבר (14), רוסיה (11), סין (7), הודו (7) אוקראינה (4) וארצות הברית (4).

בשם מקבלי התארים דיברו בני הזוג ד"ר נטלי וד"ר אורן ריז'נסקי, שסיימו את עבודות הדוקטורט שלהם בביולוגיה ובהנדסת מכונות, בהתאמה. השניים אמרו בטקס כי "דוקטורט הוא רכבת הרים של ניצחונות וכישלונות ועבודה סיזיפית. המשותף לכל מקבלי התואר הוא התמודדות עם אתגר כדי לגלות משהו שלא ידעו קודם."

בני הזוג נפגשו במהלך השירות הצבאי במדור ההדרכה בחיל ההנדסה הקרבית. לאחר הצבא החל אורן ללמוד לתואר ראשון בפקולטה בהנדסת מכונות בטכניון ונטלי בפקולטה לביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. כשסיימה את לימודיה הצטרפה נטלי לאורן במעונות הטכניון, ושניהם החלו ללמוד בטכניון לתואר שני שהפך עד מהרה למסלול ישיר לדוקטורט. בעבודת הדוקטורט חקרה נטלי, בהנחיית פרופ' אמריטוס אריה אדמון מהפקולטה לביולוגיה, "זיהוי פפטידים מוטנטים וייחודים בתאים סרטניים", ואורן חקר תגובה מכנית של לוחות מתכת תחת עומס בהנחייתו של פרופ' דני ריטל מהפקולטה להנדסת מכונות. בתקופת הדוקטורט נולדו להם תומר, כיום בן 5, ויובל (3), ובימים אלה הם מצפים ללידת בנם השלישי.

המסיימת המבוגרת ביותר שהשתתפה בטקס היא ד"ר רינת באור, שערכה את מחקרה בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. לדבריה, אחרי שעבדה עשרים שנה כמורה למתמטיקה ו-13 שנה כמדריכת מורים, "רציתי לעשות דוקטורט ולצערי, התנאים לא אפשרו ולא הצלחתי למצוא זמן. הטכניון נתן לי הזדמנות לחקור בתנאים טובים ובפקולטה עם אווירה נעימה. זכיתי להנחיה מקדמת ולקשר טוב עם המנחה, פרופ' עינת הד-מצויינים. גם קבוצת המחקר שבה נכללתי עזרה לי מאוד בתהליך פיתוח המחקר ובקידום החשיבה בדוקטורט."

ד"ר נטלי וד"ר אורן ריז'נסקי שנשאו דברים בשם הבוגרים.

בטקס הוענקו תעודות דוקטור ל-212 מסיימים ומסיימות מכל הפקולטות בטכניון, ועבודות המחקר שלהם מתפרסות על פני תחומים רבים: חישובים באמצעות חיידק מהונדס (ד"ר נטליה ברגר בהנחיית פרופ' ראמז דניאל), זרימה בשוניות אלמוגים (ד"ר שי אשר בהנחיית פרופ' אורי שביט), הערכת נגישות המרחב העירוני ללקויי ראייה (ד"ר אחיטוב כהן בהנחיית ד"ר שגיא דליות וד"ר אסיה נטפוב), חקר התפתחות גלי מים תחת אילוץ רוח (ד"ר אלמוג שני-זרביב בהנחיית פרופ' דן ליברזון), מצוות ראשוני להצלחה יזמית (ד"ר מורן לזר בהנחיית פרופ' אמריטוס מרים ארז ופרופ' אלה מירון-ספקטור), חומרים ביו-מרוכבים בעיצוב (ד"ר נעם אטיאס בהנחיית פרופ' יאשה גרובמן ופרופ' עזרי טרזי), שימוש במקורות מידע מגוונים לטובת התוויה מחדש של תרופות (ד"ר גליה נורדון בהנחיית פרופ' בני קימלפלד וד"ר קירה רדינסקי), תיקון שברים בדי-אן-איי (ד"ר אינס אבו זהיא בהנחיית פרופ' נביה איוב), הנדסת רקמת שריר לשם הגברת רגישות לאינסולין בחולי סוכרת (ד"ר מרגריטה בקרמן בהנחיית פרופ' שולמית לבנברג ופרופ' אמריטוס אדי קרניאלי), ומערכות חישה מתיחות לפיתוח עור אלקטרוני (ד"ר יהוא דוד חורב בהנחיית פרופ' חוסאם חאיק).

הטקס הועבר בשידור חי. לקישור: https://youtu.be/B5alJzEkWSc

לחוברת עם רשימת הדוקטורטים לחצו כאן

The post "דוקטורט הוא רכבת הרים של ניצחונות, כישלונות ועבודה סיזיפית" first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

פרופ' דבי לינדל

השנתיים האחרונות הגבירו את המודעות האנושית לנזקיהם של נגיפים. ועדיין, לא רבים יודעים כי יש נגיפים שקורבנותיהם הם… חיידקים.

מחקר שערכו חוקרי הטכניון באוקיינוס השקט התמקד בחיידקי ציאנובקטריה ובנגיפים הימיים התוקפים אותם – ציאנופאג'ים. את המחקר הובילו חוקרי הפקולטה לביולוגיה פרופ' דבי לינדל והפוסט-דוקטורנט ד"ר מייקל קרלסון.

לדברי פרופ' לינדל, "נגיפים הם מרכיב חשוב בביוספרה של כדור הארץ והם מעצבים את שכיחות המיקרואורגניזמים, תפוצתם, שונותם והתפתחותם. לכן חשוב להבין את השפעתם של תנאי סביבה שונים הן על אוכלוסיות האורגניזמים והן על אוכלוסיות הנגיפים התוקפות אותם."

ציאנובקטריה הם חיידקים ימיים המבצעים פוטוסינתזה – בדומה לצמחים. חיידקים אלה יודעים לרתום את קרינת השמש לייצור חומרים אורגניים מהפחמן הדו-חמצני (CO₂) הזמין להם ללא הגבלה מתחת למים.

פעילותם של חיידקים אלה משפיעה עלינו בהיבטים שונים, ואלה שניים מהם: ראשית, תוצר הלוואי של תהליך הפוטוסינתזה הוא חמצן, וחיידקים קדומים אלה מספקים לאטמוספרה חלק משמעותי מהחמצן המאפשר חיים על כדור הארץ. שנית, ציאנובקטריה הם חלק חשוב בתחתיתה של שרשרת המזון – הם נטרפים על ידי יצורים גדולים יותר וכך, בעקיפין, מזינים את שאר בעלי החיים הימיים, שמחלקם ניזון גם האדם.

ד"ר מייקל קרלסון

אולם חיידקי הציאנובקטריה אינם מאוימים רק על ידי טורפים אלא גם על ידי ציאנופאג'ים – נגיפים ימיים המדביקים אותם ומביאים למותם. מנקודת הראות של הציאנובקטריה, ציאנופאג'ים הם אויבים מרושעים ומזיקים, אולם מנקודת ראות אקולוגית רחבה, לנגיפים אלה יש תפקיד חשוב בוויסות אוכלוסיית הציאנובקטריה.

וכעת – למחקר שנערך בטכניון. המחקר האמור, שהתפרסם כעת ב-Nature Microbiology, מבוסס על שיטות מולקולריות מקוריות שפיתחו חוקרי הטכניון – שיטות המאפשרות כימות של הציאנופאג'ים ואומדן של שיעור ההדבקה של חיידקים ימיים שונים על ידם. אלה הכלים שבאמצעותם מיפו החוקרים את תפוצתם של נגיפים וחיידקים אלה באזור הנתון באוקיינוס השקט.

כדי לאסוף את הנתונים ערכה קבוצת המחקר, בשלוש שנים רצופות, שלוש הפלגות מהוואי צפונה על פני שלושה אזורים:Subpolar gyre , Subtropical gyre ואזור החיץ שביניהם – בסך הכל 2,200 קילומטרים בצפון הים השקט. "ככל שמצפינים," מסבירה פרופ' לינדל, "נעשים המים קרים יותר, מלוחים פחות ועשירים יותר בניוטריינטים – חומרי תזונה – מה שמשפיע הן על הציאנובקטריה והן על הציאנופאג'ים. המחקר שלנו נועד לבדוק את השפעתם של שינויים מרחביים אלה על שני סוגים של ציאנובקרטיה – פרולורוקוקוס (להלן פ"ק), הנפוץ יותר בקרבת הוואי, וסינקוקוקוס (להלן ס"ק), הנפוץ יותר בצפון – ועל הציאנופאג'ים התוקפים אותם."

החוקרים גילו רצועה ברוחב 550 קילומטרים שבין שני האזורים (gyres), המאופיינת בשכיחות גבוהה במיוחד של ציאנופאג'ים ליחידת נפח – לעתים עד פי 10 מבאזור הדרומי, הסובטרופי. לכן חיידקי הציאנובקטריה משגשגים דווקא באזורים דלי נוטריינטים. בנוסף גילו החוקרים כי ברצועה זו שאותה הם מכנים "הוט ספוט", גוברת ההדבקה של ציאנובקטריה על ידי ציאנופאג'ים. רצועה זו יוצרת גבול ביולוגי בין אותם אזורים.

להפתעתם גילו החוקרים כי בשנת 2017 חל שינוי דרמטי בתפוצת הציאנובקטריה והציאנופאג'ים בהוט ספוט באוקיינוס השקט. חיידקי פ"ק, שהיוו בשנים קודמות כ-29% מסך הבקטריה באזור הזה, הידלדלו ל-5% בשנת 2017 ותפוצתם קטנה. חיידקי ס"ק, לעומת זאת, שגשגו ושכיחותם ותפוצתם גדלה יחסית לשנים הקודמות. "זה הפתיע אותנו וכמובן רצינו להבין את סיבת השינוי – הרי הטמפרטורה נשארה סבירה עבור שני הסוגים, לא נצפה מחסור בנוטריינטים וגם ריכוז העופרת, העשוי ברמה מסוימת להיות רעיל עבורם, לא הגיע לרמה כזו. ההשערה שלנו הייתה היא שגורם התמותה העיקרי באותו שנה היה ההדבקה הנגיפית – כלומר פעילות ציאנופאג'ית – שפגעה כמעט רק בסוג הראשון של החיידקים."

 מיכלי הדגימה

החוקרים מצאו כי ב-2017 נרשמה ברצועת ההוט ספוט עליה משמעותית של כ-25% בשכיחות הציאנופאג'ים  – עלייה של חצי מיליון נגיפים למיליליטר, יחסית לשנים הקודמות – והם הדביקו הרבה יותר ציאנובקטריה. "זאת בהחלט הייתה שנה רעה לאוכלוסיית הפ"ק. להערכתנו, באותה תקופה חיסלו הנגיפים עשרות אחוזים מאוכלוסייה זו; עם זאת, מאחר שהסוג השני, ס"ק, גדל ומתחלק מהר יותר, הוא נפגע פחות מהנגיפים ולכן הצליח לשרוד טוב יותר, ואת הפגיעה העיקרית ספגה אוכלוסיית הפ"ק."

המחקר מראה אפוא כי ציאנופאג'ים עשויים לחולל שינוי דרמטי בגודל אוכלוסיית הציאנובקטריה ולתפוצתה הגיאוגרפית – שינוי שיש לו השלכות משמעותיות על האקוסיסטמה הימית.

המחקר נערך בהובלת פרופ' לינדל וד"ר קרלסון עם חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון ומאוניברסיטת הוואי. הוא נתמך על ידי מענק ERC (לפרופ' לינדל) ומלגת קרן פולברייט (לד"ר קרלסון) וההפלגות התקיימו במסגרת SCOPE  ומומנו על ידיSimons Foundation .

למאמר בכתב העת  Nature Microbiology לחצו כאן

The post המלחמה הקרה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

The post עושים יזמות first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.