חוקרי הטכניון ו-EPFL (École polytechnique fédérale de Lausanne) הגיעו לשיא חדש של קצב המרת אנרגיה סולרית למימן על ידי פירוק מים באמצעות אלקטרודות מתחמוצת ברזל (חלודה) בעלת מבנה ננומטרי מיוחד. בשילוב עם פנלים סולריים פוטו-וולטאיים, אלקטרודות אלו יוכלו לייצר מימן בזמן שהפנל הסולרי מייצר חשמל על מנת לאגור את עודפי האנרגיה הסולרית בשעות היום ולהמירם לחשמל בשעות החשיכה.

“בעקבות הירידה החדה במחירי הפנלים הסולריים הפוטו-וולטאיים בשנים האחרונות, נוצרה הזדמנות לעבור לייצור חשמל נקי, זמין וזול שמקורו באנרגיה סולרית במקום בתחנות כוח פחמיות המזהמות את הסביבה”, אומר פרופסור אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון. “בשנה שעברה הותקנו באירופה פנלים סולריים המייצרים חשמל בהספק גדול יותר מזה של כל תחנות הכוח החדשות, שהותקנו בכל רחבי אירופה באותה התקופה, לייצור חשמל מפחם ומגז טבעי גם יחד. החסם הטכנולוגי העיקרי העומד בפני מעבר רחב היקף מייצור חשמל מזהם באמצעות שריפה של פחם וגז טבעי לייצור חשמל נקי באמצעות אנרגיה סולרית נובע מהצורך לגשר על הפער בין ייצור החשמל בשעות היום, בהן השמש זורחת, לבין צריכת החשמל בשעות הערב, הלילה ולפנות בוקר בהן מקור האנרגיה, כלומר, אור השמש, אינו זמין”.

בעזרת אור השמש אלקטרודות מתחמוצת ברזל יכולות לפרק את מולקולות המים למימן וחמצן באופן יעיל וזול, בפוטנציה. את המימן שנוצר בשעות היום ניתן לאגור ולהמירו לחשמל בשעות החשיכה באמצעות תא דלק מימני. לחילופין, ניתן להשתמש בו בחומר גלם לייצור חומרים אחרים בעלי ערך מוסף, כגון אמוניה לתעשיית הדשנים הכימיים או דלק נוזלי לתחבורה.

בעבודה הנוכחית, שפורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Materials, גילה ד”ר סקוט וורן (Scott Warren), פוסט-דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופ’ מייקל גרצל (Michael Grätzel) מ- EPFL, כי יש קשר מובהק בין מבנה וסידור החלקיקים הננומטריים מהן מורכבות האלקטרודות והקצב שבו הן מסוגלות לפרק מים ולייצר מימן וחמצן באמצעות אור השמש. שינוי קל בתנאי ההכנה של האלקטרודות הביא למבנה מיוחד בו החלקיקים מסודרים באופן אחיד לעומת סידור אקראי שלהם בתהליך ההכנה הרגיל של האלקטרודה. כתוצאה מכך, קצב ייצור המימן גדל בכשלושים אחוזים, לעומת השיא הקודם, והגיע לשיא חדש של כ-17 ליטר לשעה לאלקטרודה בשטח של מטר על מטר. “בקצב שכזה”, מסביר פרופסור רוטשילד, “ניתן יהיה לתדלק רכב מימני באמצעות מתקן סולרי ביתי אשר יספק גם, בנוסף למימן, את כל תצרוכת החשמל של משפחה ממוצעת בישראל”.

“יעילותן הגבוהה של האלקטרודות החדשות, בעלות המבנה המסודר נובעת מהקטנת ההתנגדות למעבר זרם חשמלי דרכן”, מסביר חן דותן, דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופסור רוטשילד ואחד מכותבי המאמר. ” כתוצאה מכך המטען החשמלי שנוצר עקב בליעת האור באלקטרודה מסוגל לפרק את מולקולות המים באופן יעיל יותר מאשר באלקטרודות הקודמות, בעלות המבנה הלא מסודר, בו המטען החשמלי מאבד פוטנציאל בעוברו מחלקיק לחלקיק”.

עבודה זו מצטרפת לעבודה קודמת מקבוצת המחקר של פרופסור אבנר רוטשילד, שפורסמה גם היא ב- Nature Materials בשנה שעברה,  בה הצליחו החוקרים לשפר את יעילותן של אלקטרודות העשויות משכבה דקה ביותר, בעובי של כ- 25 ננומטר, של תחמוצת ברזל על ידי כליאת האור בשכבה. עבודות אלו מסמנות פריצות דרך חדשות ומבטיחות, המצביעות על כך כי ניתן להשתמש בתחמוצת ברזל – חומר פשוט, נפוץ, זול, ויציב – להמרה ואגירה של אנרגיה סולרית וייצור דלק סינטטי נקי שאינו מזהם את הסביבה ואינו תורם לאפקט החממה. המחקר בנושא זה נתמך ע”י תכנית האנרגיה של שם גראנד, מרכז המצויינות לדלק סולרי, ותכנית ה- FTA בננופוטוניקה.

הפניה למאמר (החדש):

Scott C.Warren, Kislon Voïtchovsky, Hen Dotan, Celine M. Leroy, Maurin Cornuz, Francesco Stellacci, Cécile Hébert, Avner Rothschild and Michael Grätzel, ‘Identification of champion nanostructures for solar water-splitting’, Nature Materials online edition, July 7, 2013.
http://dx.doi.org/10.1038/nmat3684

ביום ראשון  7.7.13  התקיים טקס חגיגי לרגל פתיחת הקמפוס החדש במעמד ראש עיריית תל-אביב-יפו רון חולדאי ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא

היחידה ללימודי המשך של הטכניון, המפעילה מגוון מסלולי לימודי תעודה ותכניות לתארים מתקדמים היא הגוף הראשון שפתח את שעריו ב”שרונה”, פרויקט השימור והשחזור של המושבה הטמפלרית בלב תל אביב.

את הסרט בכניסה לבניינים המחודשים גזרו יחד פרופסור עודד שמואלי, המשנה לנשיא הטכניון למחקר ואדריכלית הפרויקט פרופסור ניצה סמוק. הרב פרופסור דני הרשקוביץ קבע את המזוזה בדלת הבניין.

ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי אמר בטקס: “פתיחתה של שלוחת הטכניון היא צעד נוסף לקראת הגשמת החזון שלנו להרחבת המרכז העירוני של תל אביב לכיוון דרום. מבניה היפים של שרונה, ששימשו עד לאחרונה כמחנה צבאי מתחדשים והופכים לרקמה עירונית חיה. יש עוד הרבה מה לעשות אך החלום מתגשם. הטכניון יהווה עוגן של חדשנות ומצוינות באזור המתחדש.”

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר: ” הטכניון הגיע היום לשרונה, אך לתל אביב הוא הגיע כבר לפני כמעט 60 שנה. ב-1954 הקים הטכניון את היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ. מתוך הכרה, שלימודי ההנדסה אינם מסתיימים עם קבלת התואר, הטכניון החליט לאפשר למהנדסים וטכנאים תושבי מרכז הארץ להמשיך וללמוד ולהשתלם סמוך למקום מגוריהם. ואם אז ההחלטה היתה נכונה, אזי היא נכונה שבעתיים כיום, כאשר הטכנולוגיה משתנה לנגד עינינו בקצב מדהים.”

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור עודד שמואלי הודה בנאומו לעיריית תל-אביב-יפו על הסיוע הרב ואמר: “שימור ומודרניזציה, הם לכאורה שני הפכים. אבל, כפי שכולנו רואים במו עינינו, העבר והעתיד משלימים זה את זה ויוצרים סביבה הרמונית. הקמפוס בשרונה כמו הטכניון, משמר את העבר מחד, ומודרני, פונקציונלי וצופה אל העתיד, מאידך. “

דיקנית היחידה ללימודי המשך, פרופסור יהודית דורי אמרה: “מיקום הקמפוס יאפשר לסטודנטים ליהנות מלימודים במרכז הארץ באווירת לימודים ייחודית וקסומה. הקמפוס החדש בשרונה יהוה אבן שואבת לסטודנטים מכל הארץ.”

שטח הקמפוס בשרונה 1,800 מ”ר והוא כולל שלושה מבנים ששוחזרו לפרטי פרטים על ידי מנהלת שרונה בחברת אחוזות החוף, החברה העירונית של תל-אביב-יפו. המבנה מכיל  16 כיתות, שבהן צפויים ללמוד כ-500 סטודנטים. הקמפוס בתל אביב מאפשר לאקדמאים ומהנדסים מאזור תל אביב והמרכז, ליהנות מלימודי המשך ולימודים אקדמיים לתואר שני קרוב לביתם. התוכניות מתקיימות ע”י הפקולטות השונות בטכניון ומיועדות ברובן למהנדסים ולבוגרי מדעים מדויקים.

 בתמונה (מימין לשמאל): מנהל היחידה ללימודי המשך עודד רביב, ראש עיריית תל-אביב-יפו רון חולדאי, המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופסור עודד שמואלי, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ואדריכלית הפרויקט פרופסור ניצה סמוק. צילום : יואב בכר, דוברות הטכניון

מערכת לאיתור וסימון מטרות בזמן אמת, פצצה חכמה האוספת מידע על תנועת חיילי אויב בשטח עוין, קפיץ המרסן פגיעת הדף של כלי הנשק בכתף הלוחם, בולם זעזועים לאלונקה, אמצעי לוויסות עוצמת ירי כדור גומי ואלגוריתם שיחזה משגרי רקטות באמצעות איתורי השיגורים ההיסטוריים – אלו הם הפיתוחים הזוכים בתחרות לחידושים ביטחוניים של המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון לשנת 2013

בפרס הראשון בסך 3000 ₪, זכו רוני סיני ומתן פזי מהפקולטה להנדסת מכונות על הפיתוח “Laser Targeted Compass (LTC)” – מערכת לאיתור וסימון מטרות בזמן אמת ושליחת נתוני מיקום מדויק אל הקרקע. רוני סיני סיפר: “המכשיר שפיתחנו משתמש ב-GPS בטלפון החכם אצל כוחות שיטור ובטחון ומהווה סמן עבור כלי טייס, שיוכלו לזהות בין כוחות הביטחון לחשודים וישמשו גם כמצפן שיכוון אותם ישירות אל המטרה בכיוון ובמרחק.”

בפרס השני בסך 2000 ₪, זכה בועז מיבר סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה, על הצעתו לפיתוח Airdrop Unattended Ground Sensors (UGS) deployment system, פצצות חכמות זעירות וזולות, המוטלות מכלי טיס לנקודת ציון מוגדרת מראש לכיסוי שטח אופטימלי. “זו מערכת שאוספת נתונים על תנועת חיילי אויב בטרם כוחותינו נכנסים לשטח,” הוא מסביר, “כל אחת מהפצצות מהוה תחנת ממסר, הפצצות מתקשרות ביניהן ומעבירות מידע דרך תחנות ממסר ראשיות לכוחות שלנו. הרעיון להשתמש בחיישנים כבר קיים, החידוש שלי היה לפזר את החיישנים בצורה חדשה שלא תסכן את כוחותינו.”

בפרס השלישי בסך 1500 ₪, זכה יותם זיסר, סטודנט להנדסת מכונות שפיתח משכך רתע ללוחם – מערכת הבנויה מקפיץ ומרסן, כך שהמאמץ בנקודה ספציפית בכתף יהיה מינימאלי.

בציון לשבח בסך 500 ₪ כל אחד, זכו הסטודנטים דורון לאור, שרון פרבר ואלעד קרבי.

שרון פרבר מהפקולטה להנדסת מכונות הציע הצעה לפיתוח מרסן זעזועים אקטיבי ונייד לריכוך תנודות בפינוי פצועים בשטח. המדובר במערכת אקטיבית לריסון זעזועים ורטט המותאמת לדפינת אלונקות הפינוי, שניתן לשים בתוך נגמ”ש או טנק. “המערכת בולמת את הרטט והזעזועים הכרוכים בפינוי פצוע בתנאי שטח קשים כך שהציוד הרפואי המחובר אליו לא יוצא מגופו.” הוא מסביר, “הגעתי לרעיון מתוך צורך, חבר שלי חטף כדור מצלף ובמהלך הפינוי שלו למסוק, התנתק הציוד הרפואי שהיה מחובר אליו עקב הטלטלות, דבר שסיכן את חייו. בסופו של דבר עשו לו ניתוח שדה כדי להציל את חייו לפני שפונה במסוק לבית החולים.”

גם דורון לאור, בוגר הפקולטה להנדסת מכונות, הציע רעיון לפיתוח על סמך ניסיונו האישי – אמצעי אל-הרג מוכוון טווח בו משולב ווסת גזים. “הרעיון עלה לי במהלך שירות מילואים שעשיתי באזור חלמיש,” הוא מספר, “זרקו עלינו אבנים והיות שהנחיות הפתיחה באש שוללות שימוש בירי חי או בכדורי גומי, מצאנו עצמנו לא אחת מסכנים את עצמנו יותר מהנדרש. כדורי גומי יכולים להיות קטלניים מטווח קרוב משום שליורה אין יכולת לשלוט בכדור ובעוצמתו, הצעתי פיתוח לאמצעי מיוחד המחובר לנשק האישי, המאפשר שליטה בשחרור הגזים ועל ידי כך מווסת את עוצמת ירי כדור הגומי. שילבתי אמצעים קיימים בפיתוח ייחודי.”

פרופסור אבי מרמור, ראש המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון סיכם : “בתחרות לקחו חלק סטודנטים לתואר ראשון שהרעיונות שלהם לפיתוח כללו אלמנטים של חדשנות ומקוריות והם בעלי סיכוי סביר ליישום. ועדה מיוחדת שהורכבה ממומחים מהטכניון וממערכת הבטחון היא שבחרה את ההצעות הזוכות.”

בתמונה: מתן פזי שזכה במקום הראשון מקבל את הפרס מידי פרופסור אבי מרמור. צילום : יואב בכר, דוברות הטכניון

הפיתוח הייחודי נחשף לראשונה בכנס של המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון על ידי פרופסור ישראל שכטר מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך

שיטה חדשה שפיתחה קבוצת חוקרים בטכניון, בראשותו של פרופסור ישראל שכטר מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, מאפשרת לראשונה גילוי מהיר וזול של עקבות חומרי נפץ (קונבנציונליים ולא קונבנציונליים). השיטה נחשפה לראשונה בכנס “בטחון ומלחמה בטרור – האתגר המדעי”, שאורגן על ידי המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון, בראשותו של פרופסור אבי מרמור.

“השיטה החדשה חשובה ביותר ללוחמה בטרור בעולם”, אמר פרופסור שכטר, “למרות שחוקרים מכל העולם עובדים קשה למצוא דרכים חדשות לגילוי חומרי נפץ, בעיה מדעית זו עדיין לא הגיעה לפתרונה. אנחנו מצאנו פתרון מפתיע לבעיה. גילינו שאינטראקציה מסוימת של אור לייזר עם חומרים, עשויה לשמש לגילוי עקבות של חומרי נפץ רבים. מדובר בעיקרון פיסיקלי חדש אשר לא נבדק קודם לכן. בנינו אב טיפוס ראשוני ובבדיקתו נמצא כי רגישותו לחומרי נפץ רבים עונה על הדרישות והשיטה אינה סובלת מהמגבלות אשר קיימות במכשירים האחרים. השיטה החדשה המכונה בשם MEES  (Multiphotopn Electron Extraction Spectroscopy) מהווה בסיס לסוג חדש של אנליזות כימיות.”

המכשיר החדש שפותח לזיהוי החומרים הוא בגודל מחשב רגיל, קל לנשיאה ולתפעול. פרופסור שכטר ציין כי בבדיקות שהתקיימו במעבדתו, הצליחו החוקרים לזהות באמצעות השיטה החדשנית סוגים רבים של חומרי נפץ, כמו גם עקבות סמים וחומרים אחרים, שסופקו לבדיקה במעבדה על ידי משטרת ישראל.

פרופסור שכטר עובד בשיתוף פעולה מלא עם משטרת ישראל, המגלה עניין רב במחקריו.

בתמונה: פרופסור ישראל שכטר והמכשיר החדש במעבדתו בטכניון. צילום : עושים עניין, דוברות הטכניון

הטקס יתקיים במהלך קונצרט חגיגי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהנחיית חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור דן שכטמן

הקונצרט המיוחד, תחת השם “שילוב מנצח”, יחתום את עונת הקונצרטים “הפילהרמונית בג’ינס” והוזמנו אליו בוגרי הטכניון לדורותיהם. כל ההכנסות ממכירת הכרטיסים יוקדשו לרווחת הסטודנטים בטכניון.
לפני הקונצרט תתקיים קבלת פנים חגיגית בתמיכתה הנדיבה של קבוצת כתר, באדיבותם של טובה וסמי סגול.

תואר דוקטור לשם כבוד מוענק לזובין מהטה “בהוקרה על תרומתו הייחודית וההיסטורית למוזיקה בעולם בכלל, ובישראל בפרט, ובתודה על מסירותו הממושכת למדינת ישראל ולאזרחיה.”

תכנית הקונצרט:

ורדי: הפתיחה לאופרה “כוחו של גורל”
מוצרט: סימפוניה מס’ 40
אריות ודואטים מתוך אופרות:

MOZART: “Madamina” from Don Giovanni (Leporello)

DONIZETTI: “Una furtiva lagrima” from L’elisir d’amore

BIZET: “Seguidilla” from Carmen

BIZET: “Toreador Song” from Carmen
וVERDI: “Pace, pace” from La Forza del Destino

PUCCINI: “Nessun Dorma” from Turandot

בתמונה: מאסטרו זובין מהטה. צילום: שי סקיף

הטכניון העניק ביום חמישי (18.7) תואר דוקטור לשם כבוד למאסטרו זובין מהטה, במהלך קונצרט חגיגי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהיכל התרבות המחודש ע”ש צ’רלס ברונפמן בתל אביב. הקונצרט המיוחד זכה לכותרת “שילוב מנצח” והיה בניצוחו של המאסטרו זובין מהטה ובהנחייתו של חתן פרס נובל בימיה לשנת 2011 פרופסור דן שכטמן מהטכניון. הקונצרט חתם את עונת הקונצרטים “הפילהרמונית בג’ינס” והוזמנו אליו בוגרי הטכניון לדורותיהם.

לפני הקונצרט התקיימה קבלת פנים חגיגית בתמיכתה הנדיבה של קבוצת כתר, באדיבותם של טובה וסמי סגול. השתתפו בה: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ואשתו ד”ר לינה לביא, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011 פרופסור דן שכטמן ואשתו פרופסור ציפי שכטמן, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009 פרופסור עדה יונת, שר המדע לשעבר פרופסור דני הרשקוביץ, נשיא אוניברסיטת חיפה עמוס שפירא, יזם ההייטק משה ינאי, הנספח הכלכלי הצרפתי דידייר ויסלמן, יו”ר אגודת דורשי הטכניון בישראל האלוף (במיל.) עמוס חורב, הנהלת הטכניון וחברי אגודת הידידים.

הקונצרט החגיגי נפתח ביצירה “מארש ההכתרה” של מאיירבר בניצוחו של פרופסור דן שכטמן, על התזמורת הפילהרמונית. לאחר הקטע הקצר עלו לבמה המאסטרו זובין מהטה ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא לבושים בגלימות, יחד עם מר סמי סגול, והתואר המכובד הוענק למאסטרו זובין מהטה.

התואר הוענק לזובין מהטה “בהוקרה על תרומתו הייחודית וההיסטורית למוזיקה בעולם בכלל, ובישראל בפרט, באמצעות שותפותו האיתנה בתזמורת הפילהרמונית הישראלית במשך יותר מחצי מאה; כמחווה לגאונותו האמנותית, למנהיגותו התרבותית, לאישיותו הכובשת ולמחויבותו לכוחה של המוזיקה לבנות גשרים חוצי גבולות, עמים ודתות; ובתודה על אהבתו למדינת ישראל ולמסירותו הממושכת, האיתנה והבלתי מסויגת לה ולאזרחיה.”

בתמונה: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא מעניק למאסטרו זובין מהטה את התואר. צילום : אסף שילה / ישראל סאן

יום השיא לבחירת אלופי הרובוטיקה של המגזר הדרוזי והצ’רקסי, התקיים ביום חמישי שעבר בטכניון, במעמד שר המדע יעקב פרי ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. באירוע צוינה הקמת 20 מרכזי מיחשוב במגזר והתקיימה תערוכת רובוטים שנבנו ע”י התלמידים

“הטכניון השקיע בשנים האחרונות מאמץ רב בהגדלת מספר הסטודנטים בני המיעוטים. לפני עשר שנים, הגיע שיעור בני המיעוטים מתוך סך תלמידי הטכניון, ל-9% בלבד ואילו השנה, מגיע חלקם ל-19%. שיעור התלמידים בני המיעוטים שנשר מהלימודים לפני עשר שנים, היה 40% וכיום, ירד חלקם ל-11%.” כך גילה נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, בעת שבירך את מאות התלמידים שהגיעו ליום שיא של פעילויות מדע שהתקיים בטכניון ביום חמישי האחרון, במהלכו צוינה במעמד שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי, הקמת 20 מרכזי מיחשוב לעדה והתקיימו תערוכת רובוטים ותחרות בין רובוטים שנבנו ע”י התלמידים.

הארוע, לו שותפים משרד ראש הממשלה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, הטכניון ועמותת YTEK, סיכם השקעה בהיקף כולל של 6 מיליון שקל, בהקמת המרכזים. בתחרות האולימפיאדה, נדרשו תלמידים מכיתה א’ ועד לחטיבת הביניים, לתכנת ולבנות רובוט המדמה ילד שחוזר מבית הספר לביתו וחוצה שני מעברי חצייה, שבאחד מהם רובוט זרוע המדמה מחסום, אותו יש להפעיל. התחרות בין הקבוצות היתה על משך ביצוע בזמן הקצר ביותר.

“אני מאחל לכל התלמידים הצלחה בתחרות ורוצה לראות את כולכם הופכים לסטודנטים בטכניון”, אמר פרופסור לביא לתלמידים. שר המדע יעקב פרי, בירך את התלמידים בערבית ואמר: “אני נרגש לראות את הילדים ואת המשפחות ומודה לכם על הזכות להיות שותף בקידום מערכת החינוך במגזר הדרוזי והצ’רקסי. משרד המדע ימשיך להשקיע ולעודד תלמידים להתפתח בתחומי המדע והרובוטיקה. תחומים אלה הם מנועי צמיחה אסטרטגית ואני שמח שבחלק מהרשויות מלמדים חוגים נוספים על בסיס המרכזים שהוקמו”.

מנהיג העדה הדרוזית בישראל, השייח’ מופק טריף, הביע הערכה לשר ולמשרדו ולתרומת הטכניון. “כולנו, חילוניים ודתיים, אחידים בדעה שיש לחזק את החינוך. בנינו הם העתיד שלנו ואני קורא לכם להשקיע את המיטב ולהגיע למצויינות”, אמר טריף. דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל פרופסור יעקב אושמן, סיפר לתלמידים, כיצד חלם להיות טייס, עד היום בו בישרה לו אחות בית הספר, כי הוא חייב להרכיב משקפיים. פרופסור אושמן הציג בפני התלמידים את מטוס המנהלים הטוב ביותר בעולם, ה-Gulfstream. “רבים מהמהנדסים שתכננו את המטוס, הם בוגרי הפקולטה בטכניון”, סיפר, “אל תפסיקו לחלום להיות טייסים, או מהנדסים”.

בסיום התחרות, הוענקו גביעים לקבוצות הזוכות, מידי מנכ”ל YTEK ארתור זמשמן, שארגן את התחרות, בסיוע המעבדה לרובוטיקה ע”ש לאומי בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, המעבדה להנעה רקטית בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון והמעבדה להנדסת ממשקים עצביים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

במקומות הראשונים זכו הקבוצות הבאות – בכיתות א-ב: פקיעין, בכיתות ג-ד: כפר כמא, בכיתות ה-ו: בית ג’אן, בחטיבות הביניים: הכפר ראמה. בתום הארוע, קיבל השר דיסק און קי בצורת רובוט, מידיהם של מועין חלבי ועמיד חלבי, בוגרי כתה ד’ מדליית אל כרמל. התלמידים עברו במשך שבועיים סדנת הכשרה לתכנון בתלת מימד במסגרת המרכז הקהילתי טכנולוגי Haifa3D, בהנחיית ד”ר יעקב מלינוביץ’, מומחה למערכות אלקטרו-אופטיות, והדפיסו את הרובוט התלת מימדי לעיני הקהל.

בתמונה: שר המדע יעקב פרי, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, השיח’ מופק טריף, מנכ”ל YTEK  ארתור זמשמן, פרופסור פנחס בר יוסף דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ופרופסור יעקב אושמן דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון עם התלמידים באולימפיאדת הרובוטיקה. צילום: גונן שמר, YTEK

הישג גדול לישראל ולטכניון: חברי הנבחרת הישראלית באולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית, שהתקיימה בראשית החודש בדנמרק, זכו בחמש מדליות.

נציגי הנבחרת, שהוכשרה והתאמנה בטכניון, זכו במדליית זהב, שלוש מדליות כסף ומדליית ארד, והקפיצו את ישראל אל המקום ה-13 בדירוג העולמי. האולימפיאדה הבינלאומית התקיימה בפעם ה-44, בהשתתפות של נציגים משמונים ושלוש מדינות. במקום הראשון דורגה נבחרת התלמידים מסין.

תוצאות התחרות מהוות הישג חשוב לנבחרת ולטכניון, בעיקר לנוכח העובדה שכל אחד מחמשת חברי הנבחרת הישראלית זכו במדליה. הטכניון אחראי למיונם של מאות המשתתפים המבקשים להגיע לאולימפיאדה, ומקיים את ההכנות לנבחרת.

התלמידים הזוכים הם דן קרלינר (י”ב) מתיכון “הכפר הירוק” ע”ש לוי אשכול, שזכה במדליית זהב, עופר קופלביץ (י”ב) מתיכון העמק המערבי יפעת, גיא סגל (י”א) מהתיכון הריאלי בחיפה וגיל-עד קישוני (י”ב) מתיכון ליאו-באק בחיפה שזכו במדליות כסף, ושהם יעקובי (י”ב) מכפר הנוער ויצו נהלל, שזכה במדליית ארד.

זוכה מדליית הזהב, דן קרלינר, סיפר כי “לפני התחרות ציפיתי שאקבל מדליית כסף, כך שאני מרוצה מאוד. היה מבחן ארוך, אך לא קשה מדי.”
עמיתו לנבחרת, עופר קופלביץ, שזכה במדליית כסף, הוסיף כי “התחרות היתה קשה משציפיתי, אבל נהניתי מאוד”.

התחרות באולימפיאדה היא אישית. ביום הראשון התקיים מבחן תיאורטי, שכלל שלוש שאלות שעסקו בהשפעות של פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ ושל התכת קרחונים על מפלס פני המים באוקיינוסים עקב התחממות כדור הארץ. לאחר הפסקה בת יומיים התקיים מבחן מעשי במעבדה, במהלכו בחנו התלמידים התקדמות אור לייזר בסיב אופטי וחקרו הספק ומאפיינים של תאים סולאריים.

המאמן הראשי של הנבחרת, ד”ר אלי רז, מרצה לפיזיקה בטכניון וראש המחלקה לפיזיקה והנדסה אופטית במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, אמר: “הרגע המרגש באולימפיאדה הוא לראות את תגובות התלמידים כאשר אנחנו מודיעים להם על תוצאות התחרות, כשתגובת האושר מופיעה על פניהם לאחר חודשים רבים של מאמץ רצוף ומתמיד”.

בחירת הנבחרת והכנתה, שהתקיימו כאמור בטכניון,  נמשכו כשנה וחצי. בשלב הראשון התקיים תהליך סינון ל-2500 תלמידי פיזיקה מכל רחבי הארץ, ואחריו התקיימו מחנות הכנה ומיון, שבסופם נבחרו חמשת חברי הנבחרת. ד”ר אלי רז הוסיף כי “הטכניון לקח על עצמו את ארגון הפרויקט ואת הכנת התלמידים לאולימפיאדה הבינלאומית. המדריכים והמאמנים של חברי הנבחרת הם בוגרי האולימפיאדות הקודמות, והם תרמו מזמנם בהתלהבות רבה.”

מפעל האולימפיאדה לפיזיקה נתמך על ידי המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך.

בתמונה: חמשת הזוכים במדליות. צילום: ד”ר אלי רז

החברה הממשלתית “נתיבי הגז הטבעי לישראל” השתתפה לראשונה ביריד ותציע לסטודנטים ולבוגרי הטכניון להצטרף לשורותיה

נציגי 37 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, השתתפו היום (רביעי) ביריד התעסוקה של הטכניון. ביריד, שהתפרס על פני עשרות ביתנים בבית הסטודנט ובבניין אמדו בטכניון , גייסו החברות לשורותיהן כאלפיים סטודנטים.

חברת “נתיבי הגז הטבעי לישראל”, החברה הממשלתית להקמה ולתפעול המערכת הארצית להולכת גז טבעי, השתתפה השנה לראשונה ביריד במטרה לגייס סטודנטים ובוגרי טכניון. “אנו מבקשים לגייס לשורותינו מנהלי פרויקטים מהפקולטות להנדסת מכונות, הנדסה אזרחית וסביבתית והנדסת תעשייה וניהול,” אמר מנכ”ל החברה שמואל תורג’מן,

“לאור המגמה של ביסוס משק האנרגיה על גז טבעי, בשנים הקרובות צפוי גידול משמעותי בשימוש בגז טבעי. במסגרת היערכותה לגדילת הביקוש, החברה מצויה בעיצומה של תכנית רחבת היקף, במסגרתה יוקמו מקטעי גז חדשים, יוכפלו מקטעים קיימים ויחוברו צרכנים נוספים. החברה צפויה לגדול בשנים הקרובות, ונשמח לצרף לשורותינו סטודנטים ובוגרי טכניון, בדגש על בוגרי תואר שני בהנדסת אנרגיה וגז טבעי. מנהלים רבים בחברה שלנו הם בוגרי הטכניון, ואנו רואים חשיבות רבה בחשיפת החברה וצרכיה לקהל הסטודנטים בטכניון.”

חברת רפאל, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, הציגה  ביריד טיל יירוט של “שרביט קסמים” – מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך, אשר נמצאת בשלבי פיתוח ועברה בחודש נובמבר האחרון ניסוי יירוט מערכתי מלא.

“זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי, ולחברות זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. “אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במשק הישראלי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

ברוריה זומר-פדידה, ראש יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים, אמרה כי הטכניון מקיים שני ירידי תעסוקה בשנה וחברות רבות משתתפות בשני הירידים. “אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה מתוך מטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. בנוסף לירידים אנו מקיימים ימי זרקור ייעודיים, בהם מגיעים נציגי החברות לפקולטות ספציפיות ומגייסים ישירות מתוכן. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

לדבריה, קיימת יציבות בביקוש לעובדים בשוק התעשיות המתקדמות, וזו אינדיקציה חיובית למצב המשק הישראלי בימים אלה.

ביריד השתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, EZ chip, אינטל, מרוול, מלנוקס, פיליפס, סאן-דיסק, TDK ויאהו, וכן חברות הזנק קטנות יותר, חברות טכנולוגיה רפואית וחברת התרופות דקסל פארמה. בנוסף ישתתפו ביריד חברות פיננסיות – בהן “בלומברג”, המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב – וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן משתתפים ביריד משרד ראש הממשלה, הקריה למחקר גרעיני והתעשייה האווירית.

בתמונות: שלט הכניסה ליריד
צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות  הטכניון

ביקורו של הנשיא נפתח בהצגת מכונית הפורמולה שנבנתה בטכניון. המכונית, שנבנתה על ידי קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות בהנחייתו של פרופסור ראובן כ”ץ, זיכתה את הקבוצה במקום 19 מתוך 57 בתחרות Formula student

זו התרומה הגדולה בתולדות הטכניון ומהגדולות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל

המכון החדש, שייקרא “מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה” (TGIT), יוקם בזכות תרומת ענק בסך 130 מיליון דולר של ארצות הברית מקרן לי קא-שינג. הקמתו משקפת גם שיתוף פעולה חסר תקדים בין ממשלת מחוז גואנגדונג (Guangdong), עיריית שנטאו, הטכניון ואוניברסיטת שנטאו. מחוז גואנגדונג ועיריית שנטאו הקציבו 900 מיליון יואן (כ-147 מיליון דולר) לבנייתו של המכון ולהפעלתו הראשונית. בנוסף, הוקצו למכון 330,000 מ”ר שעליהם ייבנה המכון, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו.

התרומה מקרן לי קא-שינג בסך 130 מיליון דולר של ארצות הברית היא התרומה הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו ואחת הנדיבות ביותר בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל. תרומה זו תוקדש לשיפור תשתיות ולקידום תכניותיו של הטכניון לרווחת הסטודנטים והסגל בקמפוס בחיפה, החיוניים לקידום הקמת המכון בסין.

מזכר הבנות (MOU) להקמת “מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה” נחתם היום בטקס חגיגי בתל אביב על ידי נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ופרובוסט (רקטור) אוניברסיטת שנטאו פרופסור גו פאיהואה, במעמד  יושב ראש הקרן מר לי קא-שינג, שר המדע יעקב פרי ומושל מחוז גואנגדונג ג’וּ שיאודן (Zhu Xiaodan). מזכר ההבנות יובא לאישור הרשויות המתאימות בטכניון ובסין.

משנת הלימודים 2014 יציע מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה מסלולי לימוד לתואר ראשון בהנדסה אזרחית וסביבתית ובמדעי המחשב. שפת הלימוד בו תהיה אנגלית ואנשי הסגל שילמדו בו יגויסו מאוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. בסמוך למכון הטכנולוגי החדש בגואנגדונג יוקם מרכז חדשנות אשר יחבר חברות מגואנגדונג עם חדשנות טכנולוגית ישראלית ויקדם חדירת טכנולוגיות ישראליות לסין ופיתוח משותף של חדשנות ויזמות.

משנת 2014 יקיימו מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה ואוניברסיטת שנטאו מחקר משותף במדעי החיים, במטרה להתמודד עם אתגרים מרכזיים בתחומי החברה ואיכות החיים, כגון ליקויים במערכת הבריאות ואי דיוקים באבחון רפואי וזאת תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בעיבוד בסיסי מידע גדולים.

עד 2020 יחל המכון להציע קורסים נוספים בתחומי הנדסה אחרים, כמו הנדסת מכונות או הנדסת חלל.

השותפות בין ישראל וקרן לי קא-שינג החלה בשנת 2011, בביקורם הראשון של נציגי הקרן בטכניון ובביקור הגומלין של פרופסור פרץ לביא במשרדי הקרן בהונג קונג. במהלך הביקור בישראל השקיעה קרן Horizons  - קרן הון סיכון בבעלותו של לי קא-שינג, בחברת Waze. הרווחים של הקרן ממכירת Waze לחברת Google מהווים חלק מן התרומה של קרן לי קא-שינג לטכניון.

“בעולם החדש של גבולות דינמיים, לעיתים נדמה שכוחה המשתנה תדיר, המדהים והעצום של הטכנולוגיה הוא מעין שרביט קסמים, המוליד שיטות חדשות והזדמנויות חדשות בתחומים רבים, ויוצר פתרונות חדשים לבעיות נושנות, במהירות שקשה לנו להדביקה,” אמר מר לי קא-שינג בטקס החתימה. “עם זאת, כולנו יודעים ששרביט קסמים  לעולם שואב את כוחו מן הקוסם המחזיק בו. הקסם נובע מן היכולות הפנימיות, לא מכוח חיצוני. עלינו מוטלת האחריות להשקיע ברפורמות בחינוך, אשר יעצימו את אותן יכולות פנימיות  ויאפשרו את המשך מימושו של הפוטנציאל האנושי, את בנייתה של חברה עתירת-ידע ואת יצירתה של איכות חיים בת קיימא לכל.”

פרופסור גו פאיהואה אמר כי הטכניון הוכיח לעולם מה צריכה אוניברסיטת העתיד לעשות כדי להפיץ ערכים בעלי משמעות אזורית, לאומית ובינלאומית. הוא הוסיף כי הכלכלה הסינית וכלכלתו של מחוז גואנגדונג עוברים שינויים מבניים שבהם החדשנות התעשייתית והטכנולוגית ממלאות תפקיד מרכזי. “תרומתו של הטכניון, הסטודנטים וסגל החוקרים שלו לקידום המשק הישראלי באמצעות מחקר וחדשנות, יכולים להיות  דוגמה ומופת לאוניברסיטאות בסין,” הדגיש. “אם אוניברסיטאות רבות בגואנגדונג ובסין יפעלו כפי שהטכניון פועל בישראל, תתפתח בסין כלכלה המבוססת על יזמות וחדשנות.”

פרופסור גו צופה כי בתוך עשר שנים יהפוך מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה לבית הספר הטכנולוגי הטוב ביותר במחוז גואנגדונג, ובתוך עשרים שנים – לאחד מבתי הספר הטכנולוגיים הטובים בסין שיביא לעולם טכנולוגיות חדשות וחברות הזנק שיפותחו על ידי הסטודנטים והסגל של המכון. בתוך 30 שנה, אומר פרופסור גו, ייצא שמו של המכון מגבולות סין כמכון המצטיין בהוראה ובמחקר, וכמוקד של  ההיי-טק של מחוז גואנגדונג.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, תיאר את השותפות כ”פריצת דרך חשובה והזדמנות בלתי רגילה לחיזוק הקשרים בין ישראל וסין.” לדבריו, “כשאתה מחבר את הרוח הישראלית, החדשנית והיזמית לגודלה הבלתי נתפס של סין נוצרת שותפות אדירה. אנו מקווים שבשילוב בין מתודולוגיות המחקר שלנו לבין משאביה של סין וסדרי הגודל שלה ניצור מכון מחקר ייחודי באיכותו, שיסייע לא רק לסין ולישראל, אלא לאנושות כולה. אנו מאמינים בגלובליזציה ומשוכנעים כי דיאלוג בין-תרבותי חיוני להתקדמות המדע. פתיחותם של הטכניון ושל אוניברסיטת שנטאו לדיאלוג זה חשובה מאין כמוה”.

בשלב הקמת הקמפוס בשנטאו ילמדו הסטודנטים הראשונים של המכון בטכניון במשך שנתיים, ויחזרו לשנטאו בשנה השלישית, במטרה לטפח תרבות מקומית של יזמות וחדשנות.

הטכניון, שנוסד ב-1912, קנה לעצמו שם עולמי בעבודתו החלוצית בתחומים רבים: ננו-טכנולוגיה, מדעי החיים, תאי גזע, ניהול מים, אנרגיה בת קיימא, טכנולוגיות מידע, ביו-טכנולוגיה, הנדסת חומרים, הנדסת חלל והנדסת תעשייה וניהול. הטכניון נמנה עם 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם על פי הדירוג היוקרתי של אוניברסיטת שנחאי, והוא אחד מעשר אוניברסיטאות בעולם שבנו לוויינים ושיגרו אותם לחלל. בתשע השנים האחרונות זכו שלושה פרופסורים מן הטכניון בפרס נובל בכימיה – אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר (2004) ודן שכטמן (2011). לפני שנה, בשותפות עם אוניברסיטת קורנל, זכה הטכניון בתחרות בינלאומית להקמת מרכז מחקר חדשני בלב העיר ניו-יורק.

בתמונה: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ופרובוסט (רקטור) אוניברסיטת שנטאו פרופסור גו פאיהואה חותמים על ההסכם (יושבים), במעמד יושב ראש הקרן מר לי קא-שינג, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי, מושל מחוז גואנגדונג ג’וּ שיאודן (Zhu Xiaodan), יו”ר הוועד המנהל של הטכניון דני ימין ומנכ”ל קרן לי קא שינג סולינה צ’או. צילום : אסף שילה / ישראל סאן, דוברות הטכניון

קרן לי קא שינג

הקרן נוסדה ב-1980 על ידי היזם והפילנתרופ לי קא שינג. מר לי מתייחס לקרן כאל “בנו השלישי”, והוא הקדיש לה שליש מנכסיו. עד היום הקצתה הקרן יותר מ-14.4 מיליארד דולר הונג-קונג (1.86 מיליארד דולר של ארצות הברית) לתרומות, כ-90% מהן לתמיכה ביוזמות לרפורמות בחינוך ובקידום שירותים רפואיים באיזור סין רבתי.

הקרן תומכת בפרויקטים התורמים לקידום החברה באמצעות הרחבת הגישה לחינוך איכותי, לשירותים רפואיים ולמחקר רפואי, ומעודדת גיוון תרבותי ומעורבות קהילתית. למידע נוסף: http://www.lksf.org.

אוניברסיטת שנטאו

אוניברסיטת שנטאו הוקמה ב-1981 במחוז גואנגדונג בדרום מזרח סין על ידי משרד החינוך, ממשלת מחוז גואנגדונג וקרן לי קא שינג. זוהי אחת האוניברסיטאות החשובות הפועלות במסגרת “פרויקט 211″ במחוז גואנגדונג. אוניברסיטת שנטאו מפעילה עשרה בתי ספר ומכללות, חמישה בתי חולים מסונפים ו-21 מחלקות אקדמיות, ומציעה 36 מסלולים לתואר ראשון, 84 מסלולים לתואר שני ו-25 מסלולים לדוקטורט. באוניברסיטה לומדים 9,448 סטודנטים, והיא כבר הכשירה יותר מ-70,000 בוגרים, העובדים בתעשיות ובארגונים שונים. אוניברסיטת שנטאו היא האוניברסיטה הציבורית היחידה בעולם המקבלת מימון ארוך-טווח מקרן לי קא שינג, שתרמה לאוניברסיטה יותר מ-6 מיליארד דולר הונג-קונג עד כה.

למידע נוסף: http://english.stu.edu.cn

לפרטים נוספים :
דורון שחם, סגנית דובר הטכניון,
050-3109088, dorons@dp.technion.ac.il

איש העסקים הסיני לי קא-שינג, הגיע לביקור מיוחד בטכניון לרגל חתימת הסכם היסטורי להקמת מכון טכנולוגי במחוז גוואנדונג, סין. במסגרת ההסכם תתרום קרן לי קא-שינג לטכניון 130 מיליון דולר – התרומה הגדולה בתולדותיו, ואחת הגדולות בתולדות ההשכלה הגבוהה בישראל. התרומה תשמש לפיתוח קמפוס הטכניון בחיפה ולרווחת החוקרים והסטודנטים.

לי קא-שינג, שזהו ביקורו הראשון בישראל, הביע את שמחתו על שיתוף הפעולה עם הטכניון ואמר כי  “האנושות זקוקה לאלה שיכולים – וחייבים – להטות את המאזניים לעבר צדק וחמלה, ולקדם שינויים משמעותיים שיועילו לאנושות.” נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא הודה ללי קא-שינג וסיפר על הפגישה הראשונה ביניהם בספטמבר 2011, שהובילה להסכם שנחתם.  “רוב החלומות לא מתגשמים,” אמר פרופסור פרץ לביא,  “אבל החלום הזה מתגשם, והוא נועד להתגשם בשל הדמיון המופלא בין חזון הטכניון לבין תפיסתו של לי קא-שינג.”

במפגש עם שלושת חתני פרס נובל מהטכניון – הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ’חנובר ודן שכטמן – גילה לי קא-שינג התעניינות רבה והתרגשות. הוא קיבל מנשיא הטכניון דגם של האוביקוויטין (הגילוי המדעי של הפרופסורים הרשקו וצ’חנובר) וכן את “אות הוקרת נשיא הטכניון”. בפני האורח הוצגו שמונה פיתוחים טכנולוגיים שנהגו על ידי חוקרי הטכניון ובוגריו, ביניהם רובוט-נחש למחקר ולהצלה, לשימושים ימיים וליישומים רפואיים שפותח על ידי פרופסור אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, רובוט זעיר לניתוחי גב שפותח על ידי פרופסור משה שהם, אף הוא מהפקולטה להנדסת מכונות, השלד הביוֹני של חברת “ארגו”, שפותח על ידי בוגר הטכניון ד”ר עמית גופר, המאפשר למשותקי גפיים תחתונות ללכת ולעלות ולרדת במדרגות; הגלולה של חברת Given Imaging, שפותחה אף היא על ידי בוגרי הטכניון, הנבלעת על ידי הנבדק ומספקת הדמיה של דרכי העיכול שלו; טכנולוגיית NanoSpun של פרופסור אייל זוסמן, אף הוא מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, העושה שימוש בתהליכים ננו-טכנולוגיים לפיתוח מוצרים לטיפול ביולוגי מתקדם במים ובמי קולחין; טכנולוגיית סריקת פנים שפותחה על ידי פרופסור רון קימל מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון; טכנולוגיה לטיהור מים באמצעות ממברנות שפותחה על ידי פרופסור רפי סמיט, דיקן הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון; ודור חדש של טכנולוגיות מחשוב השואבות השראה מהביולוגיה, שפותחו על ידי פרופסור יהושע זאבי מהמרכז למחקר בתקשורת ואוטומציה ע”ש אולנדורף בטכניון.

את הטקס בטכניון הנחה פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. פרופסור גולני אמר כי  “אלברט איינשטיין הביא לטכניון תרבות חינוכית שהמוטו שלה הוא ללמוד מהאתמול, לחיות למען היום ולקוות לקראת המחר. תוך מאה שנה בנה הטכניון יסודות לטכנולוגיה מתקדמת והפך את ארץ ישראל מפרובינציה נידחת באימפריה העותמאנית למעצמה מדעית וטכנולוגית.”

 בתמונה: פרופסור אלון וולף מציג למר לי קא-שינג ולנשיא הטכניון את הרובוט נחש. צילום : אסף שילה /ישראל סאן, דוברות הטכניון

אודות קרן לי קא-שינג

קרן לי קא-שינג נוסדה ב-1980, ומר לי מתייחס אליה כאל “בנו השלישי”, והוא הקדיש לה שליש מנכסיו. עד היום הקצתה הקרן יותר מ-1.86 מיליארד דולר לתרומות, כ-90% מהן לתמיכה ביוזמות לרפורמות בחינוך ובשירותים רפואיים בסין רבתי.

הקרן תומכת בפרויקטים התורמים לקידום החברה באמצעות הרחבת הגישה לחינוך איכותי, לשירותים רפואיים ולמחקר רפואי, ומעודדת גיוון תרבותי ומעורבות קהילתית. למידע נוסף: http://www.lksf.org.

התחרות תיערך בשני מסלולים – לאדריכלים ולסטודנטים – ותיסגר ב-26 בינואר 2014

הטכניון מכריז על תחרות לעיצוב-מחדש של שערי הקמפוס.

המטרה: תכנון מחודש של שני השערים (נווה שאנן ונשר), תוך מתן מענה לדרישות תנועה ותחבורה, בטחון ובטיחות, וביטוי עיצובי המייצג את המוסד הטכנולוגי ומכבד את סביבתו הטבעית.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי יוקרתו של הטכניון ויופיו אינם ניכרים בשערי הכניסה הנוכחיים שלו. “כעת, כאשר זה עתה חגגנו את יובל ה-100 להנחת אבן הפינה לבניינו ההיסטורי של הטכניון בהדר הכרמל, הגיע הזמן לבנות שערים חדשים לטכניון, אשר יכבדו את המוסד ואת מעמדו וישרו על הבאים בם מרוחו ומיוקרתו.”

פרופסור לביא עומד בראש חבר השופטים בתחרות, המורכב מהאדריכלים ברכה חיוטין, תאה קיסלוב, יניב פרדו ואריה גונן, המשנה לנשיא הטכניון ומנכ”ל- פרופסור ארנון בנטור, סמנכ”לית התפעול בטכניון- זהבה לניאדו, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון –פרופסור יהודה קלעי ופרופסור שמאי אסיף מהפקלטה לארכיטקטורה בטכניון.

התחרות, המתקיימת בשיתוף ועדת ההתחרויות של עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, נערכת בשני מסלולים: מסלול אדריכלים ומסלול סטודנטים.
במסלול האדריכלים יעמדו הפרסים על 40 אלף שקל (פרס ראשון), 20 אלף שקל (פרס שני), 10,000 שקל (פרס שלישי) ו-5,000 (ציון לשבח). במסלול הסטודנטים יחולקו פרסים בסך 20 אלף שקל.

המועד האחרון למסירת ההצעות הוא יום א’, 26 בינואר 2014, שעה 17:00.
את תנאי התחרות אפשר לרכוש בבית האדריכל, רחוב המגדלור 15, יפו, בטלפון  03-5188234, תמורת 200 שקל לחברי עמותה ו-400 שקל לאחרים. המחיר לסטודנט: 100 שקל.

במסגרת התחרות ייערך סיור בטכניון ביום ג’, 22 באוקטובר. המפגש יתחיל בשעה 15:00 ליד שער הכניסה הראשית לטכניון  (שער נווה שאנן) בחיפה.

שנת הלימודים תיפתח ביום ראשון, 13 באוקטובר; מחר, יום חמישי, 10 באוקטובר, יתקיים יום הכוון לסטודנטים החדשים; הפקולטות המבוקשות ביותר הן רפואה, הנדסת חשמל, מדעי המחשב, ארכיטקטורה והנדסת מכונות; השנה תימשך הרפורמה במבנה הלימודים בטכניון, ויימשך המאמץ לשיפור איכות ההוראה

במהלך שנת הלימודים תשע”ד יימשך יישום המלצותיה של הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי, בראשותו של פרופסור יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית. בוועדה השתתפו תשעה פרופסורים ויו”ר אגודת הסטודנטים, דני מגנר, היה אחד מחבריה. לפי המלצות הוועדה, כבר משנת הלימודים הקרובה יוקצו משאבים מיוחדים לחיזוק ההוראה במקצועות הבסיס ולתגמול מרצים מצטיינים. בנוסף תורחב התכנית ‘התחלה טובה’, שמטרתה להכין את הסטודנטים לדרישות הלימודים הגבוהות בטכניון ולהקל עליהם בשנת הלימודים הראשונה. במסגרת התכנית מוצעים לסטודנטים קורסי הכנה מקוונים, המכינים אותם לדרישות האקדמיות במקצועות היסוד בשנת הלימודים הראשונה. בשנת הלימודים הבאה (תשע”ה) תיושם הפרדה בלוח השנה האקדמי בין תקופת הלימודים לתקופת הבחינות  – הסמסטרים יקוצרו בשבוע (ל-13 שבועות) ובכל סמסטר תהיה חופשה מלאה של שבוע, שתאפשר לסטודנטים ללמוד לבחינות “בראש שקט”. כמו כן תיבחן האפשרות להנהגת מסלול קבלה נוסף, שיתבסס על בחינות השלמה במתמטיקה ובפיזיקה במקום הבחינות הפסיכומטריות הנהוגות היום.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “בשבוע שעבר עשה הטכניון צעד משמעותי להגשמת חזונו – להימנות על קבוצת העילית של האוניברסיטאות המובילות בעולם במדע ובטכנולוגיה – כאשר נחתם מזכר הבנות להקמת המכון הטכנולוגי למחוז גואנגדונג, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו בדרום מזרח סין. יוזמה זאת הצטרפה להקמתו, לפני שנתיים, של מרכז החדשנות טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק, ולשיתופי פעולה בינלאומיים נוספים. התרומה עליה הכריזה קרן לי קא-שינג, בסך 130 מיליון דולר, היא התרומה הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו, והיא תוקדש כולה לקידום רווחת הסטודנטים וחברי הסגל בקמפוס הטכניון בחיפה. גם בשנת הלימודים הקרובה יעמדו הסטודנטים במרכז העשייה בטכניון. הצבתי לי כיעד לשפר את האווירה הכללית בקמפוס, ויחד עם הנהלת הטכניון ואגודת הסטודנטים נמשיך לפעול לקידום איכות ההוראה ולשיפור היחס לסטודנטים, על פי המלצותיה של הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון.”

בסך הכל ילמדו בשנת תשע”ד בטכניון כ-13,000 סטודנטים, כ-9,000 מתוכם לתואר ראשון, ב-18 פקולטות.

בוגר הטכניון פרופסור אריה ורשל (Warshel) הוא אחד משלושת חתני פרס נובל בכימיה לשנת 2013. ורשל חולק את הפרס עם עמיתיו פרופסור מייקל לויט מאוניברסיטת סטנפורד, שעשה איתו את הדוקטורט במכון ויצמן, ופרופסור מרטין קרפלוס (אוניברסיטת שטרסבורג ואוניברסיטת הרווארד). הפרס ניתן להם “על פיתוח מודלים ממוחשבים למערכות כימיות מורכבות”.

ורשל, אזרח ארה”ב וישראל, נולד ב-20 בנובמבר 1940 בקיבוץ שדה נחום. הוא שירת בצה”ל בין השנים 1958-62 ונישא לתמר ורשל ב-1966. לשניים שתי בנות – מרב ויעל.

את התואר הראשון עשה ורשל בטכניון, וסיים אותו בהצטיינות בשנת 1966. שנה לפני כן זכה בתואר “הסטודנט הטוב ביותר בשנה השלישית בלימודי כימיה” מטעם הטכניון. את התואר השני והשלישי עשה במכון ויצמן, וב-1969 סיים את הדוקטורט. כיום הוא משמש פרופסור מחקר באוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס אנג’לס.

ורשל זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס היצירתיות במחקר (USC Associates Award for Creativity in Research) והפרס השנתי של החברה הבינלאומית לביולוגיה קוואנטית ופרמקולוגיה. מאז 2008 הוא חבר בחברה המלכותית לכימיה, ומאז 2009 – חבר באקדמיה הלאומית למדעים.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר בעקבות ההודעה על מתן הפרס : “פגשתי את אריה לפני שנתיים בלוס אנג’לס. הוא איש צנוע, דובר עברית, ששומר על זהותו הישראלית. יש לו זכרונות טובים מלימודיו בטכניון. אני מברך אותו על הזכייה בפרס החשוב ביותר במדע. העובדה שישראלי נוסף זכה בפרס נובל מעידה על הפוטנציאל הרב הטמון בארץ שלנו, ואני מקווה שנדע לנצל אותו.”

פרופסור אלון הופמן, דיקן הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, בירך את שלושת חתני הפרס ואמר כי הוא “גאה לעמוד בראשו של בית ספר מוביל לכימיה, שהיווה כר לצמיחתו של חתן פרס נובל נוסף.” (פרופסור ורשל הוא חתן פרס נובל הרביעי שמקור השכלתו בכימיה הוא בטכניון.(

“ורשל למד לתואר מדעי ארבע שנתי בטכניון,” הוסיף פרופסור הופמן, “וביצע פרויקט מחקר עם פרופסור ראובן פאונץ, אבי הכימיה הקוונטית בישראל. משם המשיך לתארים גבוהים במכון וויצמן ולקריירה עצמאית בארה”ב. פרופסור ורשל ושותפיו למחקר היו חלוצים בתחום הכימיה התאורטית והחישובית. הודות להם, תוכנות מחשב הן כיום כלי כמעט סטנדרטי בהדמיית תהליכים כימיים במעבדות מחקר. הפקולטה לכימיה בטכניון מובילה במחקר מתקדם זה.”

עבודתם של ורשל, קרפלוס ולויט מהווה פריצת דרך משום שהם הצליחו ליישב בין הפיזיקה הקלאסית של ניוטון לבין הפיזיקה הקוואנטית, השונה ממנה משמעותית. קודם נאלצו כימאים לבחור בין השתיים. כוחה של הפיזיקה הקלאסית היא שהחישובים במסגרתה פשוטים, ויכולים לשמש למידול של מולקולות גדולות. חולשתה בכך שהיא אינה מספקת דרך למידול של ריאקציות כימיות. כימאים שרצו לעשות זאת נאלצו להשתמש בפיסיקה קוואנטית, אולם חישובים אלה דרשו כוח מיחשוב עצום, ולכן שימשו רק למולקולות קטנות.

חתני פרס נובל לשנה זו לקחו את הטוב שבשני העולמות, ויצרו שיטות המשתמשות הן בפיזיקה הקלאסית, הן בזו הקוואנטית.

בתמונה: הפרופ’ אריה ורשל. צילום: From wikicommons

שנת הלימודים נפתחה היום, יום ראשון, 13 באוקטובר; הפקולטות המבוקשות ביותר הן רפואה, הנדסת חשמל, מדעי המחשב, ארכיטקטורה והנדסת מכונות; השנה תימשך הרפורמה במבנה הלימודים בטכניון, ויימשך המאמץ לשיפור איכות ההוראה

במהלך שנת הלימודים תשע”ד יימשך יישום המלצותיה של הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי, בראשותו של פרופסור יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית. בוועדה השתתפו תשעה פרופסורים ויו”ר אגודת הסטודנטים, דני מגנר, היה אחד מחבריה. לפי המלצות הוועדה, כבר משנת הלימודים הקרובה יוקצו משאבים מיוחדים לחיזוק ההוראה במקצועות הבסיס ולתגמול מרצים מצטיינים. בנוסף תורחב התכנית ‘התחלה טובה’, שמטרתה להכין את הסטודנטים לדרישות הלימודים הגבוהות בטכניון ולהקל עליהם בשנת הלימודים הראשונה. במסגרת התכנית מוצעים לסטודנטים קורסי הכנה מקוונים, המכינים אותם לדרישות האקדמיות במקצועות היסוד בשנת הלימודים הראשונה. בשנת הלימודים הבאה (תשע”ה) תיושם הפרדה בלוח השנה האקדמי בין תקופת הלימודים לתקופת הבחינות  – הסמסטרים יקוצרו בשבוע (ל-13 שבועות) ובכל סמסטר תהיה חופשה מלאה של שבוע, שתאפשר לסטודנטים ללמוד לבחינות “בראש שקט”. כמו כן תיבחן האפשרות להנהגת מסלול קבלה נוסף, שיתבסס על בחינות השלמה במתמטיקה ובפיזיקה במקום הבחינות הפסיכומטריות הנהוגות היום.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “בשבוע שעבר עשה הטכניון צעד משמעותי להגשמת חזונו – להימנות על קבוצת העילית של האוניברסיטאות המובילות בעולם במדע ובטכנולוגיה – כאשר נחתם מזכר הבנות להקמת המכון הטכנולוגי למחוז גואנגדונג, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו בדרום מזרח סין. יוזמה זאת הצטרפה להקמתו, לפני שנתיים, של מרכז החדשנות טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק, ולשיתופי פעולה בינלאומיים נוספים. התרומה עליה הכריזה קרן לי קא-שינג, בסך 130 מיליון דולר, היא התרומה הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו, והיא תוקדש כולה לקידום רווחת הסטודנטים וחברי הסגל בקמפוס הטכניון בחיפה. גם בשנת הלימודים הקרובה יעמדו הסטודנטים במרכז העשייה בטכניון. הצבתי לי כיעד לשפר את האווירה הכללית בקמפוס, ויחד עם הנהלת הטכניון ואגודת הסטודנטים נמשיך לפעול לקידום איכות ההוראה ולשיפור היחס לסטודנטים, על פי המלצותיה של הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון.”

בסך הכל ילמדו בשנת תשע”ד בטכניון כ-13,000 סטודנטים, כ-9,000 מתוכם לתואר ראשון, ב-18 פקולטות

זו הפעם הראשונה שהפרס יוענק לחוקר ישראלי

הפרס היוקרתי (Arthur L Schawlow Prize) נוסד בשנת 1991 כדי להוקיר תרומות יוצאות דופן למחקר בסיסי שבו משמשים לייזרים לקידום הבנתן של התכונות הפיזיקליות הבסיסיות של חומרים ושל האינטראקציה שלהם עם אור.

רשימת 25 הזוכים בפרס זה כוללת שישה חוקרים שלאחר זכייתם בפרס שוולוב זכו בפרס נובל בפיזיקה: ג’ון הול, סטיב צ’ו, תיאודור האנץ’, וויליאם פיליפס, קרל ויימן ודייוויד ויינלנד.

הפרס לשנת 2014 יוענק לפרופסור שגב “על תרומה יוצאת דופן למחקר בנושא אינטראקציות אור-חומר, ובייחוד על תגליות פורצות דרך בתחום הסוליטונים המרחביים האופטיים, על תרומה היסטורית לגלים לא-ליניאריים במערכות פוטוניות מחזוריות ועל ההדגמה הניסויית של לוקליזציית אנדרסון.”

פרופסור שגב, אחד מעשרת הפרופסורים הבכירים (Distinguished Professors) בטכניון, זכה בפרסים רבים, ביניהם הפרס היוקרתי באלקטרוניקה קוואנטית ב-2007 (הפרס האירופי החשוב ביותר בכל תחום האופטיקה והלייזרים) ופרס מקס בורן שמעניקה האגודה האמריקאית לאופטיקה (OSA) ב-2009. בשנת 2011 הוא נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים.

בעקבות הזכייה אמר פרופסור שגב : “גילוי תופעה חדשה, בלתי צפויה או נוגדת-אינטואיציה – אלה הדברים שמניעים אותי. כמובן ששמחתי שזכיתי בפרס אולם באופן כללי אינני מתנהל סביב פרסים. כאשר הודיעו לי על זכייתי, שמחתי כשעה ולאחר מכן חזרתי לחשוב כיצד לנסח מכתב תשובה לעורך של אחד מכתבי העת המדעיים אשר מטפל כעת במאמר שלנו. אכן, נחמד לזכות בפרסים אבל יש ערכים חשובים הרבה יותר. למשל – כיצד להחזיר לארץ חוקר צעיר מוכשר אשר ויתר על הצעה למשרת חבר סגל אצלנו והופך להיות פרופסור באוניברסיטת הרווארד בימים אלה ממש. לראייתי, בריחת מוחות היא בעיה לאומית, ואנו מחויבים לטפל בה בצורה חכמה וכמובן על ידי חינוך לערכים. קוראים לזה ציונות ללא מרכאות.”

בתמונה: פרופסור מרדכי (מוטי) שגב. צילום : דוברות הטכניון

פרופסור משה סידי מונה למשנה בכיר לנשיא הטכניון, ויחליף בתפקיד את פרופסור פאול פייגין, שסיים כהונה בת שש שנים.

פרופסור סידי, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון מאז 1982. הוא השלים את כל תאריו בטכניון, ובשנים 1983-4 השלים את הפוסט-דוקטורט שלו ב-MIT.

על עבודתו בתקופה זו קיבל את מלגת פולברייט ואת מלגת רוטשילד. במהלך השנים היה מדען אורח ב-IBM, שימש עורך במספר כתבי עת של ארגון IEEE, וכתב את הספר (ביחד עם עמית) “Multiple Access Protocols: Performance and Analysis”   בהוצאת שפרינגר.

פרופסור סידי מתמחה ברשתות אלחוטיות, בשמירה על רמת השירות ברשתות מהירות, בהערכה של רשתות תקשורת ממוחשבות ובתחומים נוספים. הוא פרסם יותר מ-165 מאמרים בכתבי עת ובכנסים מובילים.

פרופסור סידי שימש בתפקידים ניהוליים בכירים בטכניון, ביניהם דיקן הפקולטה להנדסת חשמל והמשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים.

בתמונה: פרופסור משה סידי

חברת Integrated DNA Technologies) IDT) תעניק מלגת השתלמות נדיבה לבוגר דוקטורט של הטכניון להשתלמות בתר דוקטורט בחו”ל בתחום מדעי החיים.

גובה המלגה הוא 35,000 $