תערוכת תכשיטים של חתן פרס נובל דן שכטמן , תוצג במושב הקורטוריון בשבוע הבא; “תכשיטים יוצרים באהבה, ברגש, לאט ובסבלנות”

“זה התחיל באופן חף מכל יומרה”, מספר פרופסור שכטמן בקטלוג התערוכה. “בשנת 1972, בעיר דייטון שבאוהיו, ארה”ב. ציפי, אשתי, הייתה עסוקה בערבים בלימודי תואר שני בסוציולוגיה ואנוכי, פוסט דוקטורנט, מצאתי עצמי לומד בשעות הערב הפנויות ליטוש אבני חן במרכז לאמנויות”.

עד מהרה נצברו חמישה זוגות של אבנים מלוטשות. זוג זוג וצבעו. מה יעשה בהן? פרופסור שכטמן מספר כי מצא עצמו בקורס לצורפות בהדרכתה של גב’ אודרי קריי: “אישה יקרה ומיוחדת שלימדה אותי שאסתטיקה איננה מדע מדויק. תכשיטים יוצרים באהבה, ברגש, לאט ובסבלנות”.

“מכאן ומזה עשרות בשנים, באופן רגיש ומעודן, פרופסור שכטמן יוצר ומעצב תכשיטים. תכשיטים לאשתו. ולה בלבד”, אומרת ענת הר-גיל, אוצרת התערוכה. “עצם מעשה האומנות ישתלב ויתומצת בידע המצוי ממילא באמתחתו. המתכת היא לחם חוקו שכן הוא מטלורג (מומחה למתכות) במקצועו. הוא מכיר אותה על בוריה והוא מכניע אותה, במקרה זה, ליצור את תכשיטיו. האמייל נאטם, לעתים נמוג בידיו עד שקיפות. המתכת נפרשת ומתכווצת. האמייל, המתכת, האבן מתמזגים בכור היתוך של חומר ורוח. החשיבה המדעית חמורה משהו. בה הוא נאחז. ממנה נובעת הצורה. בה בשעה, מעשה התכשיט הינו אמתלא בידו, לצאת הימנה. עילה להרפיית האחיזה במעבדה. המחשבה עכשיו הינה ויזואלית והיא מבקשת לנפות את התודעה מחוקיות סמויה אך קיימת. הידע המקצועי מתורגם לערכים פלסטיים וההתרחשות האמיתית היא זו המנתבת רישום סכמטי וכושר טכני לתוצר שיש בו יופי. ומעבר לכל ישנו המעמד, הסיפור. תכשיט כביטוי לרגש, סתם כך. כמו גם, תכשיט לציון אירוע. התהליך נזון, מופרה ונבחן על ידי “קהל” שאינו שכזה. אישה אחת. אישתו. ציפי. כשהמסע הזה תם, הוא עדיין אינו נישלם. או אז מתחיל מקצה טקסי, אותנטי, צנוע. התכשיט מוענק לה בהפתעה. שכן למרות היותה שם, בטרם עשייה, היא כלל אינה שותפה לה”.

בתערוכה יוצגו 15 תכשיטים והיא פתוחה לקהל במשך כל ימי מושב הקורטוריון, 10.6.12-14.6.12, בשעות 10.00-16.00, במרכז ההוראה ע”ש אולמן, קומה 4.

הטכניון העניק אמש שמונה תארי “דוקטור לשם כבוד” והיום השיק את ספרם של הפרופסורים שלמה מיטל ואמנון פרנקל, על תרומת המוסד למדינת ישראל. ממחקרם עולה כי ההשקעה ביצירת הון אנושי בטכניון מניבה תשואה שנתית של 76-197 אחוז לפחות, או במונחים מוחלטים תשואה של  35-60 מיליארד דולר במהלך 50 שנות מחזור בוגרים.

התפוקה השנתית הכוללת של המהנדסים בוגרי הטכניון בענפי ההי-טק ושירותי המחשב, התקשורת ומחקר ופיתוח נאמדת ב-21 מיליארד דולר לפחות; ההכנסה החציונית של בוגרי הטכניון היא קבוצת השכר של  20-25 אלף ₪ ברוטו לחודש והיא גבוהה משמעותית הן ביחס לשכר הממוצע במשק, אך גם ביחס לשכר השכירים בעלי השכל גבוהה של  +16 שנות לימוד. יתירה מכך – ההשקעה ביצירת הון אנושי בטכניון בהכשרת סטודנטים בהנדסה ובמדע היא חסרת סיכון לחלוטין. זאת ועוד: אומדן זהיר שבוצע מצביע כי התפוקה השנתית הכוללת של המהנדסים בוגרי הטכניון בענפי ההי-טק ושירותי המחשב, התקשורת ומחקר ופיתוח נאמדת במינימום של 21 מיליאד דולר, או כ-20% מסה”כ התפוקה הגולמית השנתית של ענפים אלה. מהנדסים אלה אף  תורמים ליצירת 78,000 מקומות עבודה תומכי הי-טק בשכר גבוה במשק. תרומת בוגרי הטכניון באה לידי ביטוי גם בהכנסה השנתית ממיסוי שהם מייצרים לממשלה הנאמדת בכ-16.6 מיליארד ₪, שהם כ-13% מכלל הכנסות המדינה ממיסים ישירים ועקיפים.

מעיבוד נתוני דן אנד ברדסטריט עולה כי מבין 125 המנהיגים העסקיים  המובילים בישראל 41 (כשליש) הם בוגרי טכניון. מהם 28 הקימו חברות הנסחרות בבורסה ו-13 חברות פרטיות.

בוגרי הטכניון מובילים את 11 החברות הישראליות הגדולות מבחינת היקפי היצוא., המעסיקות כ-80,000 עובדים ומייצאות כ-19.5 מיליארד דולר מסך כולל של 45 מיליארד דולר.

121 חברות ישראליות נסחרות בנסד”ק והן מהוות 41% מכלל 298 החברות הזרות הנסחרות בנסד”ק. מבין אלו כמחצית (59 חברות) מונהגות או הוקמו על ידי בוגרי הטכניון. ערך השוק של חברות אלו מוערך בכ-28 מיליארד דולר (נכון לנובמבר 2010).

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בטקס החגיגי שנערך בבנין ההסטורי של הטכניון בהדר הכרמל (כיום מוזיאון “מדעטק”) כי “להוגי הטכניון ומייסדיו היינו קוראים היום יזמים אמיצים שהקימו חברת הזנק” וכי ספק אם גם הם האמינו כשהניחו את אבן הפינה למוסד לפני מאה שנה כי יום יבוא והוא יהי לאוניברסיטה מדעית-טכנולוגית מובילה בעולם.

מקבלי התואר אמש הם: פרופסור שרוליק צדרבאום, פרופסור פרנסואה דידריך, גארי גולדברג, יצחק ניסן, ד”ר אלי אופר, ג’ואן סיידל, פרופסור גונטר שפור ומשה ינאי.

בתמונה:  נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) עם אחד ממקבלי התואר – משה ינאי, חלוץ מהפיכת מערכות איחסון ממוחשבות. צילם: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

למדענים יש כוח לשנות דברים אם הם משתמשים נכון בתקשורת. כך עולה מדבריו של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בכנס הרביעי לתקשורת במדע, שנערך בטכניון בשיתוף הטכניון והאקדמיה הישראלית למדעים, לציון 100 שנה להנחת אבן הפינה למוסד.

פרופ’ לביא תיאר מניסיונו, כחוקר בעל שם עולמי בתחום השינה, מקרים שבהם מחקרים שערך עוררו עניין בתקשורת והביאו לשינויים שכולנו חשים בהם: החזרת שעון הקיץ לישראל לאחר ששרי פנים מנעו זאת במשך שנים, ביטול שעות האפס לאחר שמחקרים הראו שהילדים עייפים במשך היום ומשלימים שינה בשבת, הגילוי שתאונות דרכים שנגרמו מהרדמות רבות במיוחד בימי שבת בין השעות שלוש וחמש לפנות בוקר. כמו כן הערה שהעביר בתכנית “ערב חדש” בעת מלחמת המפרץ הראשונה ובה הצעה של אחד מתלמידי המחקר שלו, כיום פרופ’ אהוד קליין, ראש המחלקה לפסיכיאטריה ברמב”ם – להנהיג “גל שקט” שיחל לפעול רק בעת קבלת התרעה על שיגור טילים לעבר ישראל. כבר באותו לילה הרעיון אומץ.

נשיא הטכניון בירך את משתתפי הכנס ואמר: “המדע במדינת ישראל פורח אבל הקשר לציבור הוא בנפשנו, יש חשיבות עצומה להביא את דבר המדע לציבור הרחב. לא חסרים פרסומים מדעיים אבל החוליה השומרת על הקשר בין המדע והציבור עדיין חלשה.”

ד”ר איילת ברעם צברי מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון התייחסה לציון מאה שנה להנחת אבן הפינה של הטכניון ואמרה: “לפני בערך 100 שנה הוכרעה מלחמת השפות, שניתן וצריך ללמד מדע בעברית. אנחנו היום מדברים על הצורך לדבר על מדע בעברית מובנת.”

לדבריה, חייבים לעסוק בתקשורת המדע כי המדע זקוק לשקיפות – זכותו של הציבור להבין ולדעת מה נעשה בכספי המסים שלו, המדע חשוב לקבלת ההחלטות בחיים האישיים, הוא נכס אינטלקטואלי. הציבור צריך להבין במדע כדי להגדיל את התמיכה ציבורית במדע, כמו גם לצורך גיוס דור ההמשך של המדענים.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בפתיחת הכנס. צילום: ששון תירם, דוברות הטכניון

מחר תיפתח תערוכת התכשיטים של פרופסור דן שכטמן “עדי לרעייתי” וביום רביעי ינסו 14 צוותים “לירות” אבן פינה מגובה של שלושים מטרים, בתחרות “טכנוראש” המסורתית; אייבי ג’וזף כהן תישא את הרצאת הנעילה במסגרת סידרת ההרצאות לזכרו של יצחק מודעי ז”ל

“מגמה חדשה מסתמנת בגיוס התרומות באקדמיה”, אמר פרופסור לביא. “מדובר בתרומות משותפות לפרוייקטים משותפים של כמה אוניברסיטאות. כך, למשל, הגיעו תרומות למחקר משותף לטכניון עם אוניברסיטת בן גוריון בתחום האנרגיה, ולשני מחקרים משותפים עם מכון ויצמן בתחומי חקר המוח ואנרגיה סולארית”.

עוד דיווח נשיא הטכניון על גיוס חסר תקדים של 30 חברי סגל חדשים. “זו השנה השניה ברציפות שמספר חברי הסגל החדשים עולה על זה של הפורשים, ואני מקווה שמגמה זו תימשך”, אמר. “הטכניון עושה מאמצים רבים להחזיר מוחות לארץ”. הוא דיווח למאות חברי הקורטוריון מהארץ ומהעולם על הסכם שחתם הטכניון עם אוניברסיטת MIT, ולפיו יגיעו בוגרי טכניון לבתר דוקטוראט ב-MIT ובסיומו יחזרו כחברי סגל לטכניון.

להערכת נשיא הטכניון, שנת 2012 תהיה שנת שיא בהכנסות המוסד ממכירת ידע.

בין האירועים הבולטים של מושב הקורטוריון: פתיחת תערוכת התכשיטים של חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור מחקר דן שכטמן (“עדי לרעיתי”) – יום שני, 11 ביוני, בשעה 10.00 בבנין אולמן; תחרות “טכנוראש” (הטלת “אבן פינה” מגובה של 30 מטרים לעבר מטרה על הקרקע – לציון מאה שנים לטכניון) והרצאתה של אייבי ג’וזף כהן במסגרת סידרת ההרצאות לזכרו של יצחק מודעי ז”ל (שני האירועים האחרונים יתקיימו ביום רביעי, 13 ביוני).

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) עם מנכ”ל מיקרוסופט ישראל, דני ימין (משמאל) – בפתיחת מושב הקורטוריון. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

התערוכה מוצגת במסגרת אירועי מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים)

“אני מכונאי רכב מתוסכל ולכן פניתי לתכשיטנות”, גילה פרופסור שכטמן. “הבנתי את החומר ממנו עשיתי את התכשיטים טוב יותר מהמורה שלי, אודרי קריי, אבל היא הבינה טוב ממני באמנות. היא לימדה אותי שאסתטיקה איננה מדע מדויק. תכשיטים יוצרים באהבה, ברגש, לאט ובסבלנות. זה היה בשנת 1972, בעיר דייטון שבאוהיו. ציפי, אשתי, הייתה עסוקה בערבים בלימודי תואר שני בסוציולוגיה ואנוכי, פוסט דוקטורנט, מצאתי עצמי לומד בשעות הערב הפנויות ליטוש אבני חן במרכז לאמנויות”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי מושב הקורטוריון עומד בסימן 100 שנה להנחת אבן הפינה לטכניון ו”יתכן שהיום הנחנו את אבן הפינה לפקולטה לאמנות בטכניון”.

“עצם מעשה האומנות משתלב ומתומצת בידע המצוי ממילא באמתחתו של פרופסור שכטמן”, אומרת ענת הר-גיל, אוצרת התערוכה. “המתכת היא לחם חוקו שכן הוא מטלורג (מומחה למתכות) במקצועו. הוא מכיר אותה על בוריה והוא מכניע אותה, במקרה זה, ליצור את תכשיטיו. האמייל נאטם, לעתים נמוג בידיו עד שקיפות. המתכת נפרשת ומתכווצת. האמייל, המתכת, האבן מתמזגים בכור היתוך של חומר ורוח. החשיבה המדעית חמורה משהו. בה הוא נאחז. ממנה נובעת הצורה. בה בשעה, מעשה התכשיט הינו אמתלא בידו, לצאת הימנה. עילה להרפיית האחיזה במעבדה. המחשבה עכשיו הינה ויזואלית והיא מבקשת לנפות את התודעה מחוקיות סמויה אך קיימת. הידע המקצועי מתורגם לערכים פלסטיים וההתרחשות האמיתית היא זו המנתבת רישום סכמתי וכושר טכני לתוצר שיש בו יופי. ומעבר לכל ישנו המעמד, הסיפור. תכשיט כביטוי לרגש, סתם כך. כמו גם, תכשיט לציון אירוע. התהליך ניזון, מופרה ונבחן על ידי ‘קהל’ שאינו שכזה. אישה אחת. אישתו. ציפי. כשהמסע הזה תם, הוא עדיין לא נישלם. או אז מתחיל מקצה טקסי, אותנטי, צנוע. התכשיט מוענק לה בהפתעה. שכן למרות היותה שם, בטרם עשייה, היא כלל אינה שותפה לה”.

בתמונה: (מימין לשמאל): ענת הר-גיל, האוצרת, פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון, פרופסור דן שכטמן ואשתו, פרופסור ציפי שכטמן. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

בתערוכה מוצגים 15 תכשיטים והיא פתוחה לקהל במשך כל ימי מושב הקורטוריון, 10.6.12-14.6.12, בשעות 10.00-16.00, במרכז ההוראה ע”ש אולמן, קומה 4.

דיברה במושב הקורטוריון (חבר הנאמנים של הטכניון) על “חדשנות וצמיחה כלכלית” במסגרת ההרצאה השנתית בטכנולוגיה וכלכלה לזכרו של יצחק מודעי

בראש הרשימה המכובדת, לבד מישראל ומארה”ב, ניצבות שוויץ וגרמניה, ובתחתיתה – סין, הודו וברזיל.

אבי ג’וזף כהן הציגה את שותפות קורנל-טכניון – המיזם המשותף להקמת מרכז המחקר המדעי-הנדסי יישומי בניו-יורק – כמיזם חשוב ביותר, הממזג משאבים פרטיים וציבוריים לטובת קידומו של החינוך המדעי-טכנולוגי, מתוך הבנה שחינוך זה הוא תנאי לצמיחה כלכלית בת-קיימא. “ההשקעה בחינוך היא ההשקעה הכלכלית החשובה ביותר, והמיזם של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בניו יורק היא דוגמה מצוינת להשקעה כזו”, אמרה.

“כלכלנים אוהבים לדבר על תמ”ג, על מצב שוק ההון ועל משתנים אחרים כמדדים למצבה הכלכלי של מדינה,” הוסיפה. “אבל אני מדברת כאן על מדדים שמשפיעים על הכלכלה בטווח הארוך, וחינוך איכותי הוא הגורם הבודד המשמעותי ביותר בהשפעה על צמיחה כלכלית. לכן עלינו להבין שהשכלה היא חלק בלתי נפרד ממדיניות כלכלית אפקטיבית.

“הקשר בין השכלה למצב כלכלי ותעסוקתי הוא קשר הדוק גם ברמה האישית; בארה”ב, שיעור האבטלה בקרב כלל האוכלוסייה הוא 8.2%, ואילו בקרב בעלי השכלה גבוהה – פחות מ-4%. רמת השכר למפרנס עיקרי במשפחה היא 85,000 דולר בשנה לבעלי השכלה גבוהה, ו-20,000 דולר לחסרי השכלה כזו. יתר על כן – המיתון בארה”ב פגע אמנם בכל המגזרים, בהקשרים של אבטלה ורמת שכר, אבל את הפגיעה החמורה ביותר ספגו חסרי ההשכלה הגבוהה.

“בישראל הנתונים דומים: 50% מהתושבים בעלי 8 שנות לימוד ומטה חיים מתחת לקו העוני, לעומת 10% בלבד מקרב בעלי השכלה גבוהה יותר. שיעור העוני הנרחב ביותר שורר, כידוע, בקרב החרדים והערבים, ושתי הסיבות העיקריות לכך הן חסך בהשכלה וגודלן הממוצע של המשפחות במגזרים אלה”.

אבי ג’וזף כהן הדגישה כי הנתונים הללו אמנם מעציבים, אולם ההכרה בהם היא תנאי לשינוי המצב לטובה. היא הצביעה גם על נקודות האור במצבן הנוכחי של ארה”ב וישראל – מחקר מדעי איכותי, שהוא גורם משמעותי בחוסן כלכלי.

בסיום הרצאתה העניק לה נשיא הטכניון, פרץ לביא, את ספרם של הפרופסורים שלמה מיטל ואמנון פרנקל על תרומתו הרבה של הטכניון ובוגריו למדינת ישראל, כמו גם ספר על הטכניון במאה השנים האחרונות.

בתמונה: אבי ג’וזף-כהן. צילם: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

שנים מהזוכים זכו גם בשנה שעברה

המתחרים נדרשו השנה לבנות מתקן שיטפס על חבל, ישליך לקרקע “אבן פינה” במשקל של 260 גרם שתפגע במטרה שעל הקרקע, וימשיך עד ראש החבל. על המשתתפים בתחרות נאסר להשתמש במקור אנרגיה כימי או חשמלי.

המתחרים קיבלו ציון על הגובה המקסימלי, על מרחק פגיעת “אבן הפינה” מהמטרה, ועל יצירתיות בעיצוב המתקן וחזותו.

שלוש מהקבוצות המתחרות קיבלו יותר מ-90 נקודות מתוך ה-100 האפשריות, ובשל הפער הקטן בניקוד החליטו השופטים לחלק את שלושת הפרסים – ששווים הכולל 18 אלף ₪ – שווה בשווה בין שלוש הקבוצות.

בתחרות השתתפו גם תלמידי כיתות ז’-ח’ ממרכז רון ורדי בראשון לציון, בהנחיית ידידיה, אביו של רון ורדי. קבוצה מהמרכז השתתפה בשנה שעברה בטכנוראש, וזכתה במקום הרביעי.

הפרויקטים הזוכים:

“מכשפה על מטאטא”: ישי צימרמן, מסגר מקיבוץ עין חרוד, שזכה בשנה שעברה במקום השני בתחרות יחד עם בנו ונכדתו, והשנה התחרה עם חתנו רונן אצילי מרמת צבי. המתקן שלהם הורכב מ-12 בקבוקי קוקה-קולה, שבהם אוויר דחוס שהניע את המתקן באמצעות וסת לחץ ובוכנות שטיפסו על החבל. גל וירון, שני בניו של ישי צימרמן, השתתפו גם הם בתחרות, אך לא הגיעו למקומות הראשונים.

“אסנדר”: פלג הראל מקיבוץ גן שמואל בנה – יחד עם אביו ועם חברו יאיר טילינגר – ‘מתקן זוחל’, שנפתח ונסגר כאקורדיאון וכך טיפס על החבל. ‘אבן הפינה’ נגררה אחרי המתקן, ותוזמנה ליפול 2.5 דקות לאחר שיגור המתקן. פלג זכה כבר פעמיים בעבר בתחרות הטכנוראש.

“ביצבץ 2000″: אייל כהן (סטודנט להנדסת מכונות בטכניון) ומתן אוריין (תעשייה וניהול) בנו מתקן שנפל במרחק הקטן ביותר ממרכז המטרה – 21 סנטימטרים. אייל זכה בשנה שעברה במקום הראשון בתחרות הטכנוראש (היו-יו הגבוה בעולם). מתן ואייל הם חברים מאז כיתה ט’, ולדבריהם הם מאזנים זה את זה – “כל פעם שאחד מאיתנו נסחף, השני מוריד אותו לקרקע. המתקן הוא תוצר של העבודה המשותפת שלנו.” אביו של חברה של מתן, שהוא חרט, עזר בחריטה ובהרכבה המדויקת של המתקן, שהונע באמצעות שלושה בלוני-ענק.

תחרות “טכנוראש” נערכת בטכניון לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

בתמונה: הסבא ישי צימרמן (במרכז, במכנסים קצרים) עם קבוצתו ועם המתקן הזוכה – “מכשפה על מטאטא. צילום: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

זהו תיעוד ראשון של מערכת כימית בפירות שמעודדת הפצת זרעים על ידי יונקים

תיאוריית ההרתעה הישירה קובעת כי חומרי הגנה (מטבוליטים שניוניים) בפירות בשלים ירתיעו טורפי זרעים, אבל לא ישפיעו, או ישפיעו בצורה מועטת, על מפיצי זרעים. אכן, מספר מחקרים הראו כי ציפורים, מפיצות זרעים, ניזונות מפירות בעלי חומרי הגנה בעוד המכרסמים נרתעים מהם. עם זאת, מנגנון זה הוצג רק על סמך הבדלים ברמת המחלקה, לדוגמא בקולטנים מסוג vanilloid  הנמצאים ביונקים אך חסרים בעופות.

“כאן אנו מציגים ממצאי ניסויים פיסיולוגיים והתנהגותיים המראים את השימוש בחומרי הגנה מסוג פצצת שמן החרדל המעודדים הפצת זרעים בספקטרום רחב, ללא תלות במחלקה (לדוגמא: יונקים לעומת עופות), בפירות רכפתן המדבר, במטרה לכפות שינוי התנהגותי בציר הזמן האקולוגי, המעודד טורפי זרעים לנהוג כמפיצים”. אומרת החוקרת, מיכל סמוני-בלנק, שחקרה את הנושא בהנחיית הפרופסורים זאב ארד מהטכניון ועדו יצחקי מאוניברסיטת חיפה. “שינוי זה מושג באמצעות מידור ייחודי של פצצת שמן החרדל, היוצר שפעול של המערכת רק כאשר בעל החיים צורך זרעים וציפה גם יחד. כך נוצר ‘דירבון’ להפצה המוביל לעדות ראשונה בעולם של מכרסם המפיץ זרעים על ידי יריקה”. ממצאי המחקר מציגים את כוחם של חומרי ההגנה בשינוי יחסי חיה-צמח מיחסי טורף-נטרף ליחסים הדדיים, ומספקים חיזוק לתיאורית ההתרעה הישירה גם ברמה התוך-מינית, בנוסף לרמה הבין-מינית.

סרטון וידאו: http://www.youtube.com/watch?v=BaTFV0Jo26Y

בתמונות:

למעלה- צמח רכפתן המדבר עם אשכולות הפירות העסיסיים. הפירות הלבנים הם פירות בשלים (ניתן לראות מספר פירות שנקטפו מונחים בכף היד). פירות הרכפתן מכילים את פצצת שמן החרדל: גלוקוזינולטים שהם חומרים יציבים נמצאים אך ורק בציפה ואילו האנזים מירוזינאז שמשפעל אותם נמצא אך ורק בזרעים. מנגנון זה מעודד את בעלי החיים להפיץ את הזרעים ועל ידי כך להמנע מתוצרי הפירוק הרעילים של פצצת שמן החרדל. צילום: מיכל סמוני-בלנק

למטה- תהליך אכילת פרי הרכפתן על ידי הקוצן המצוי. הקוצן ניגש לפרי ומחזיק אותו בין רגליו הקדמיות. הקוצן אוכל את הפרי כשהוא ניזון מהציפה אך נמנע מצריכת הזרעים. צילום: מיכל סמוני-בלנק

סטודנטים בטכניון הציגו תוכניות לבנייתו של מפעל אמוניה רווחי, שיאפשר את העתקת מיכל האמוניה ממפרץ חיפה

“חידושו של ייצור האמוניה בישראל אינו רק אפשרי אלא גם רווחי”, כך נקבע בעבודה של סטודנטים מהטכניון בהנחיית פרופסור דניאל לוין מהפקולטה להנדסה כימית. הסטודנטים הציגו תוכניות לבנייתו של מפעל אמוניה רווחי, שיאפשר את העתקת מיכל האמוניה ממפרץ חיפה.

 המיכל, המשמש לאיחסונה של אמוניה מיובאת, “עלה לכותרות” במלחמת לבנון השניה, בעקבות מתקפות הטילים על אזור הצפון והחשש מנזילת אמוניה מהמיכל כתוצאה מפיצוץ. בתחילת השנה הנוכחית הודיעו שרי התמ”ת והגנת הסביבה כי מיכל האמוניה יועתק מחיפה לאתר אחר.

מאז פסק ייצור האמוניה בישראל, לפני כשלושה עשורים, מיובאת אמוניה דרך נמל חיפה ומאוחסנת במיכל הממוקם במפרץ. לפיכך, חידושו האפשרי של ייצור אמוניה בישראל יבטל את הצורך בשימוש במיכל.

תוכניות שהכינו סטודנטים (שנה רביעית) בפקולטה להנדסה כימית, במסגרת קורס תכן ואנליזה בהנחייתו של פרופסור דניאל לוין, מראות כי חידוש הייצור אפשרי ואף כדאי. בפרויקט הגמר שלהם נדרשו הסטודנטים לתכנן מפעל רווחי לייצור 450 טון אמוניה ביום מגז מתאן. לדברי פרופסור לוין, ייצור בקצב האמור יספק את הביקוש לאמוניה במדינת ישראל, ויבטל את הצורך במיכל האיחסון בחיפה, שהוא “מתקן מיושן ולא בטוח, שבשלושים שנות קיומו לא בוצעו בו מעולם הבדיקות התקופתיות הנחוצות. פגיעה במתקן הזה עשויה לגרום לאסון המוני באזור מפרץ חיפה, למשל במקרה של מלחמה או רעידת אדמה”.

הסטודנטים חולקו לשלוש קבוצות, שתיפקדו כחברות עסקיות לכל דבר ונדרשו להציג תוכנית הנדסית ועסקית לבניין המפעל בדרום הארץ. הם בנו את התוכנית באמצעות סימולטור  UNISIM ועל סמך טכנולוגיית ההפקה שפיתחה החברה הגרמנית לינדה (Linde), שגם שלחה לטכניון נציג מטעמה. אורחים נוספים בערב הצגת העבודות, שהתקיים בטכניון, היו נציגים של החברות ברן, בזן וכרמל אולפינים. אדריאן הלל, סמנכ”ל בכיר בחברת ברן, אמר כי בחודש אפריל הגישה החברה הצעה להקמת מפעל אמוניה בנגב, בעקבות קריאתו של משרד התמ”ת להגיש הצעות כאלה. “מצגות הסטודנטים שראיתי כאן הערב מרשימות מאוד, וזהו שיעור חשוב מאוד עבורם לקראת ‘החיים האמיתיים’ בתעשייה,” אמר הלל.

“זו היתה תקופה אינטנסיבית מאוד,” מספרים הסטודנטים אופיר לירון, הדר נבו ויונתן וינברג. “זה הסמסטר האחרון בשנת הלימודים האחרונה, ויישמנו כאן בעצם את כל מה שלמדנו בשנים האלה. עבדנו בקבוצות של 19 סטודנטים, באופן עצמאי מאוד, וזו היתה התנסות מעשית הדומה מאוד למה שצפוי לנו לאחר היציאה לשוק העבודה”.

דני ימין, מנכ”ל מיקרוסופט ישראל, התמנה במושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) האחרון ליו”ר הוועד המנהל של  הטכניון והוא מחליף בתפקידו את יורם אלסטר, שסיים את תפקידו לאחר תשע שנים.

הועד המנהל הוא הרשות המכוונת והמחליטה בין מושבי הקורטוריון (הרשות העליונה של הטכניון), בכל הנוגע לענייני הטכניון. בין סמכויותיו: פיקוח על התקנת תקנות ומינויים, הענקת תארי כבוד, פיקוח על התקנונים ונהלים לשמירה על המשמעת של הסטודנטים, פיקוח ניהולי, כספי ונכסי ועוד.

יו”ר הועד המנהל נבחר על ידי הוועד המנהל מבין חבריו נציגי הציבור, לרבות מי שהיה חבר בוועד המנהל וסיים תקופת כהונה מרבית ועל פי המלצת ועדת החיפוש לבחירת יו”ר הוועד המנהל.

דני ימין, בוגר הטכניון,  מכהן כמנכ”ל מיקרוסופט ישראל מאז שנת 2004. במקביל הוא מכהן בשנים האחרונות בתפקידי ניהול שונים בטכניון, לרבות חבר בוועד המנהל ויו”ר מועדון ה-100 של ארגון בוגרי הטכניון.

פרופ’ פרץ לביא נשיא הטכניון: “ניסיונו הניהולי העשיר של דני ימין בארגון גלובאלי חיוני כיום  בעת שהטכניון עצמו נכנס יותר ויותר לזירה הגלובאלית. הקמת מרכז המחקר של הטכניון וקורנל בניו יורק היא מסוג האתגרים שעמם נתמודד בשנים הקרובות, כמו גם קידום הטכניון בארץ. אני מצפה לעבוד יחד עם דני ימין  בתפקידו החדש ומאמין שניסיונו העשיר אכן יתרום רבות להתמודדות עם האתגרים המקומיים והגלובאליים החדשים”.

דני ימין, מנכ”ל מיקרוסופט ישראל ויו”ר הועד המנהל של הטכניון: “אני שמח להרחיב את פעילותי בטכניון שהוא מוסד בעל תפקיד מרכזי במדינת ישראל. הקשר בין התעשייה לאקדמיה חיוני לשני הצדדים ואני מאמין כי ביחד עם פרופסור פרץ לביא נשיא הטכניון, הנהלת הטכניון וחברי הוועד המנהל נמשיך לממש את הפוטנציאל הגדול של הטכניון בארץ וברחבי העולם”.

בתמונה (מימין לשמאל): יורם אלסטר, פרופסור פרץ לביא ודני ימין. צילום: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

תכנית “נעם” (נוער ערבי מצטיין) של עמותת “ידידי עתידים” הוקמה וממומנת על ידי איתן ורטהיימר ומביאה לטכניון צעירות וצעירים ערבים בעלי יכולת ממשפחות מצוקה

תכנית “נעם” (נוער ערבי מצטיין) בטכניון תצדיע למאה בוגריה הראשונים בכנס שייערך בטכניון, ובמרכזו הרצאת חתן פרס נובל, פרופסור מחקר דני שכטמן, על “חשיבות ההשכלה ההנדסית המדעית”.  כן ישתתפו בכנס איתן ורטהימר, המקים והמממן של התכנית, נשיא הטכניון וראשי חברות הי-טק שבוגרי “נעם” כבר עובדים בהן.

סאמר ג’מאמעה הוא אחד הבוגרים. כיום הוא כבר עובד בחברת “אמדוקס” בנצרת, לאחר שסיים את לימודיו בטכניון בהנדסת תעשיה וניהול וכלכלה. הוא יליד יפיע, בן בכור במשפחה בת ארבעה ילדים. אביו, פועל בנין, משקיע רבות בילדיו. “אל תהיו כמוני”, הוא אומר להם. “אני בן 46 וכבר עייף”.

סאמר למד בבית הספר התיכון בכפרו. המנהל הציע אותו לפרוייקט “נעם”, הוא נבחן, התראיין והתקבל. “כל הזמן ידעתי שאגיע לטכניון”, הוא אומר. “אם לא הייתי מתקבל לתכנית, הייתי עובד כמה שנים, חוסך ומגיע לטכניון. ‘נעם’ נתן לי מכינה, מעונות ולימודים בחינם, לימודים נטו בלי בעיות פרנסה. הכל מומן על ידי התכנית. קיבלנו גם הכנה לפסיכומטרי, עובדים סוציאליים שפתרו לנו בעיות ושירלי היא כמו אמא שניה שלי”.

בדברו על שירלי הוא מתכוון לשירלי יוגב, מנהלת התכנית. סאמר גם מדבר בחום רב על איתן ורטהיימר שפתח בפניו ובפני חבריו את שערי הטכניון בפרט וההשכלה הגבוהה בכלל. “אני נותן שעורים פרטיים בבית הספר שלי, בהתנדבות. אני גם מייצג את הפקולטה שלי, בהתנדבות, ביום הפתוח ומציג אותה בפני מועמדים ללמוד בטכניון. זה המעט שאני יכול לעשות בתודה ובתמורה לכל מה שקיבלתי מ’נעם’. היום אני עובד בפיתוח ורוצה להמשיך לתואר שני. כן, בודאי בטכניון. נכון, לא קל כאן, אבל אני מת על המוסד הזה. אני בא לכאן בכל יום ראשון גם אם אין לי לימודים. תכנית ‘נעם’ היא גשר לטכניון בשביל צעירות וצעירים ערבים. והמכינה מרככת את הלם המעבר מהלימודים בתיכון. כולם בכפר שלי שמעו על ‘נעם’ ושואפים להתקבל לתכנית הזו”.

התכנית נפתחה ביולי 2006 וכיום לומדים במסגרתה 280 סטודנטיות וסטודנטים.

בתמונה: סאמר ג’מאמעה

וזאת בניגוד לדעה הרווחת. לגילוי השלכות מרחיקות לכת על מכשירים הבנויים על פריקה חשמלית אשר מתרחשת בפרק זמן של ננו-שניות.

חוקרי הטכניון גילו שדות חשמליים “נסתרים” בערוצי פלסמה וסתרו בכך את הדעה שרווחה עד כה ולפיה אין שדות כאלה בפריקות חשמליות במשכי זמן של ננו-שניות. כך מגלה כתב העת המדעי היוקרתי “פיסיקל רוויו לטרס” (Physical Review Letters).

לגילוי חוקרי הטכניון מהפקולטה לפיסיקה יש השלכות מרחיקות לכת על מכשירים אשר בנויים על פריקה חשמלית המתרחשת בפרק זמן של ננו-שניות. “99.9% מהיקום אשר סביבנו מורכב מפלסמה”, מסביר ד”ר שוריק יתום אשר ערך את המחקר בהנחיית פרופסור יעקב קרסיק מהפקולטה לפיסיקה. “בכדור הארץ יש מעט מאוד פלסמה ואנו מפיקים אותה במעבדות. היא שימושית כאשר אנו מנסים להפיק אנרגיה, משתמשים בה בהתקנים רבים כמו גנרטורים ומדחסי מיקרוגל, לצרכי סטריליזציה, במסכים, במנועים ללווינים קטנים ובאחרונה החלו להשתמש בה לצרכי ריפוי של פצעים. כאשר מדובר בפרקי זמן של ננו שניות, הדעה הרווחת עד כה הייתה שאין התנגדות גדולה ואילו אנו בטכניון גילינו שדות חשמליים רבי עוצמה אשר מתורגמים להתנגדות לא מבוטלת וכתוצאה מכך נגרם איבוד אנרגיה”.

חוקרי הטכניון מצאו בפלסמה נוכחות של שדות חשמליים של עד עשרות קילוולט/ס”מ. בכדי למדוד את השדה החשמלי מבלי לשנות את תכונות הפלסמה הנמדדת משתמשים החוקרים לרוב בשיטות אופטיות. בניסוי המתואר השתמשו חוקרי הטכניון בשתי קרני לייזר קוהרנטיות, אשר פיזורן יוצר שתי קרניים קוהרנטיות נוספות, באפקט הנקרא “פיזור רמאן”. מדידת היחס בין שתי הקרניים החדשות מאפשר למדוד את השדה החשמלי ברזולוציית זמנית מאוד גבוהה. השדות החשמליים יוצרים התנגדות אשר מובילה לאבדן אנרגיה משמעותי, שעד כה לא נחשב למשמעותי.

בתמונה: פרופסור יעקב קרסיק

שר החינוך, הרב שי פירון, הודיע לפרופסור מחקר מוטי שגב כי הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה וחקר הפיזיקה לשנת תשע”ד, ובירך אותו. בנימוקי הוועדה נאמר כי “פרופ’ שגב הוא פיזיקאי פורץ דרך בתחום האופטיקה והלייזרים. תרומותיו פורצות הדרך מהוות מקור השראה ועבודותיו המדעיות מצוטטות באלפי מאמרים מדעיים”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך את פרופסור מחקר שגב והודה לו על הכבוד הרב שהוא מביא לכל בית הטכניון.

אנו מביאים כאן ראיון שנערך עם פרופסור שגב בעיתון הטכניון.

 במהירות האור

 כאשר המנחה קרא בשמו, התקדם פרופסור מוטי שגב לקידמת הבמה, לבוש במכנסי ג’ינס וחולצה לבנה. הוא דילג עליה בקלילות ולקול צחוקו של הקהל המעונב שמילא את אולם הקונגרסים במינכן קיבל את הפרס היוקרתי EPS Quantum electronics .

פרופסור מוטי שגב מהפקולטה לפיסיקה חוקר את התנהגות הסוליטונים – חבילות גלים השומרות על צורתן. הן לכודות בתוך עצמן וכך שומרות על תצורה קבועה. למעשה, הסוליטון הבודד מתנהג, גם ביחסיו עם סוליטונים אחרים, כאילו היה חלקיק.

פרופסור שגב וקבוצתו בפקולטה לפיסיקה משתמשים באופטיקה לא ליניארית כדי ללמוד על תופעות בסיסיות המתרחשות ברחבי הפיסיקה הלא ליניארית. בארבע השנים האחרונות התפרסמו ארבעה מאמרים של מוטי שגב ושותפיו למחקריו, בכתב העת המדעי היוקרתי “נייצ’ר”. ההישג הזה הוא כה נדיר, עד כי עורכי “נייצ’ר” החליטו לראיין את פרופסור שגב, מוטי בפי כל, על מעבדתו ועבודתו.

“הסוליטונים מופיעים במיגוון מערכות”, הוא מסביר. “מנוזלים ועד לפלזמה, גלים אקוסטיים על מולקולות DNA, ערור בתורת המיתרים ועד תופעות גרביטציוניות בחורים שחורים. סוליטונים נמצאים בהרבה מקומות ובהרבה תחומים”.

כיצד בחרת בתחום המסובך הזה?

“הוא סיקרן אותי. בבתר דוקטורט נפתחו לי העיניים”.

מוטי שגב נולד ברומניה. בהיותו בן 3 עלתה משפחתו לארץ. הביאו אותם באישון לילה לבית שאן. עם אור ראשון התעורר אביו, שלמה, הביט סביבו ואמר קצרות: “אנחנו נוסעים לחיפה”.

בעיר הכרמל התיישבה המשפחה בשכונת סטנטון בעיר התחתית. שכונת עוני קשה. בהיות מוטי בן שש הוחל בפינויה, ומשפחת סקג’ו פונתה לשכונת “משפרי דיור” בנוה שאנן.

מוטי הקטן הצטיין בלימודיו מלכתחילה. בחופש הגדול, בין כיתה א’ ל-ב’, הוא כבר עשה ניסוי בשדה ליד הבית, עם סיד מסביב לאבן. התוצאה הייתה מהממת. ארבע כבאיות הגיעו כדי לכבות את האש, בעוד מוטי מתחבא מתחת למיטה בחדר של הוריו, שלמה וזלדה.

להרבה דברים לא היה כסף במשפחת סקג’ו, אבל לספרים תמיד היה. ניצה מובשוביץ-הדר, לימים פרופסור בטכניון, הייתה המורה של מוטי לחשבון ומתמטיקה. היא הייתה הראשונה שגילתה את כשרונו הרב בכיתה ז’ ושלחה אותו לחוגים למחוננים בטכניון.

למרות הצטיינותו הבולטת, “עף” מוטי מבית הספר תיכון עירוני ג’. היועצת, ברוריה צפריר, לקחה אותו תחת חסותה והתחייבה שמעתה ואילך הוא יהיה בר שליטה. “בית הספר שיעמם אותי”, הוא מודה. “לשעורי תנ”ך לא באתי עד כיתה י”ב. מה שעניין אותי היו הכדורסל, השומר הצעיר ובנות”.

בצבא היה בקורס טייס. החזיק מעמד 14 חודשים, עד שחצה את הגבול לירדן עם מטוס “פוגה מגיסטר”. הוא הושעה מהקורס למשך שנה, חזר לגרעין הנח”ל שלו, ונכנס ללבנון במבצע ליטני. לקורס טייס כבר לא חזר. השתחרר מהצבא כקצין בדרגת סגן, ובמילואים הוא היה מפקד פלוגת סיור. סגנו היה יאיר מרדכי מקיבוץ שלוחות בעמק בית שאן. לפני כמה שנים נתקל יאיר בצעיר ערבי בדרך לקיבוצו. הוא התחיל לתחקר אותו, ואז המחבל הפעיל את חגורת הנפץ שלו והתפוצץ ביחד איתו. כשפרופסור שגב מספר זאת, הוא מתקשה להסתיר את רגשותיו.

עם שחרורו התקבל מוטי לטכניון, לפקולטה להנדסת חשמל. הוא סיים את התואר הראשון לאחר שבעה סמסטרים ו-250 ימי מילואים. הוא היה זכאי, בגלל המילואים הרבים, לסמסטר תשיעי בחינם, אבל לא היה לו צורך אפילו בסמסטר שמיני. חוץ מ-250 ימי המילואים הוא עבד בכל שנות לימודיו בהדרכת נוער שולים בטירת כרמל, תירגל סטודנטים בפקולטה למתמטיקה והדריך טיולים ברחבי הארץ. לכן היה רק מצטיין דיקן ולא מצטיין נשיא. הוא עשה מסלול ישיר לדוקטורט בהנדסת חשמל, נישא לטל ולזוג הצעיר נולדו יאיר, טמיר וירון.

בתר דוקטורט הוא עשה ב”קלטק” והיה עמית מחקר בכיר ופרופסור בפרינסטון, עד שחזר ארצה, עם כל המשפחה, בסוף 1998. “חזרתי רק בגלל ציונות ובגלל הרצון לגדל ילדים ישראלים”, הוא מרגיש צורך להסביר. “ואני לא מצטער”, הוא מזדרז להוסיף.

בטכניון טוב לך?

“אני מאוד אוהב את המחקר בטכניון, אבל יש לי גם הרבה ביקורת שאיני מסתיר אותה”.

אתה הילד הנורא והמוכשר של הפקולטה?

פרופסור שגב צוחק ומתקן: “לא, אני לא הילד הנורא. אולי אני ילד רע שאיכפת לו מאוד מהטכניון”.

לעבודה הוא מגיע במכנסיים קצרים ובסנדלים. הסטודנטים שלו אומרים שהוא מאוד תובעני, דורש מהם הרבה, כמעט כמו שהוא דורש מעצמו, אבל מצד שני הוא אבהי ודואג להם, לא רק בתחום המקצועי אלא גם בתחומים אישיים, כמו מציאת עבודה ופתרון בעיות כלכליות. אפילו בני ובנות הזוג של הסטודנטים שלו נמצאים בקשר איתו. כעת יש לו עשרה סטודנטים – ששה דוקטורנטים וארבעה מסטרנטים. הוא נפגש עם כל אחד מהם יום-יום. לכל סטודנט יש פרוייקט משלו, מוגדר היטב. מילה לא יוצאת מקבוצת שגב, בלי שהוא יראה אותה קודם ויאשרה. על דלת חדרו כתוב הציטוט: ” עגום המנחה שתלמידו לא עבר אותו”.

לפרופסור מוטי שגב אין כל סיבה להיות עגום. עשרה סטודנטים שלו הם היום פרופסורים ב-MIT, פרינסטון, אוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת פלורידה, אוניברסיטת סן פרנסיסקו, אוניברסיטת קלאוסטהל בגרמניה, האוניברסיטה הלאומית של טאיוואן, אוניברסיטת זאגרב בקרואטיה, אוניברסיטת לאקוילה באיטליה ובטכניון.

 אי-ליניאריות פירושה שתכונות התווך שבו עובר האור משתנות כתוצאה מנוכחות הגל. בנסיבות מסויימות הופכת אלומת האור, בהשפעת אפקטים לא ליניאריים, למעין עדשה מרכזת. התוצאה – במקום ההתבדרות המוכרת לנו מאלומות אור רגילות, נוצרת תופעה של מיקוד עצמי: האלומה “לוכדת” את עצמה ושומרת על מימדים קבועים, בלי להתבדר כמו אלומה רגילה. זהו “הסוליטון המרחבי”.

הסוליטונים המרחביים התגלו בשנות הששים. עם זאת, יצירתם של סוליטונים יציבים כאלו דורשת תווך מיוחד, ולפיכך רק בשנות השמונים ניתן היה לבנות את המערכות המתאימות לכך.

באפריל 2006 דיווח “נייצ’ר” כי קבוצה בראשותו של פרופסור מוטי שגב הצליחה ליצור גביש פוטוני ההופך ממוליך למבודד כתוצאה מהעברת אור דרכו. את הניסוי ביצעו טל שוורץ וגיא ברטל, שני דוקטורנטים שלו, ופרופסור שמואל פישמן, אף הוא מהפקולטה לפיסיקה. הרעיון הועלה לראשונה בשת 1958 על ידי פרופסור פיליפ אנדרסון, שאף קיבל פרס נובל על כך. הוא הראה תיאורטית כי כאשר מגדילים את אי הסדר בחומר גבישי – האלקטרונים “נתקעים” והגביש הופך ממוליך למבודד. התיאוריה זכתה לשם “מיקום אנדרסון” ומאז ניסו חוקרים רבים ברחבי העולם להוכיח נסיונית את התיאוריה של אנדרסון בחומר גבישי, אך לשווא. מוטי שגב וקבוצתו עקפו את הבעיה בכך שביצעו את הניסוי לא בגביש רגיל (חומר), אלא בגביש פוטוני (גביש הבנוי מגלי אור).

החברה הממשלתית “נתיבי הגז הטבעי לישראל” תשתתף לראשונה ביריד ותציע לסטודנטים ולבוגרי הטכניון להצטרף לשורותיה

נציגי 36 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, ישתתפו ביום רביעי הקרוב (8.1.14) ביריד התעסוקה של הטכניון. ביריד, שיתפרס על פני עשרות ביתנים בבית הסטודנט ובבניין אמדו בטכניון , צפויות החברות לגייס לשורותיהן כאלפיים סטודנטים.

חברת “נתיבי הגז הטבעי לישראל”, החברה הממשלתית להקמה ולתפעול המערכת הארצית להולכת גז טבעי, תשתתף השנה לראשונה ביריד במטרה לגייס סטודנטים ובוגרי טכניון. “אנו מבקשים לגייס לשורותינו מנהלי פרויקטים מהפקולטות להנדסת מכונות, הנדסה אזרחית וסביבתית והנדסת תעשייה וניהול,” אמר מנכ”ל החברה שמואל תורג’מן, “לאור המגמה של ביסוס משק האנרגיה על גז טבעי, בשנים הקרובות צפוי גידול משמעותי בשימוש בגז טבעי. במסגרת היערכותה לגדילת הביקוש, החברה מצויה בעיצומה של תכנית רחבת היקף, במסגרתה יוקמו מקטעי גז חדשים, יוכפלו מקטעים קיימים ויחוברו צרכנים נוספים. החברה צפויה לגדול בשנים הקרובות, ונשמח לצרף לשורותינו סטודנטים ובוגרי טכניון, בדגש על בוגרי תואר שני בהנדסת אנרגיה וגז טבעי. מנהלים רבים בחברה שלנו הם בוגרי הטכניון, ואנו רואים חשיבות רבה בחשיפת החברה וצרכיה לקהל הסטודנטים בטכניון.”

חברת רפאל, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, תציג ביריד טיל יירוט של “שרביט קסמים” – מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך, אשר נמצאת בשלבי פיתוח ועברה בחודש נובמבר האחרון ניסוי יירוט מערכתי מלא.

“זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי, ולחברות זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. “אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במשק הישראלי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

ברוריה זומר-פדידה, ראש יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים, אמרה כי הטכניון מקיים שני ירידי תעסוקה בשנה וחברות רבות משתתפות בשני הירידים. “אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה מתוך מטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. בנוסף לירידים אנו מקיימים ימי זרקור ייעודיים, בהם מגיעים נציגי החברות לפקולטות ספציפיות ומגייסים ישירות מתוכן. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

לדבריה, קיימת יציבות בביקוש לעובדים בשוק התעשיות המתקדמות, וזו אינדיקציה חיובית למצב המשק הישראלי בימים אלה.

ביריד ישתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, EZ chip, אינטל, מרוול, מלנוקס, פיליפס, סאן-דיסק, TDK ויאהו, וכן חברות הזנק קטנות יותר, חברות טכנולוגיה רפואית וחברת התרופות דקסל פארמה. בנוסף ישתתפו ביריד חברות פיננסיות – בהן “בלומברג”, המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב – וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן משתתפים ביריד משרד ראש הממשלה, הקריה למחקר גרעיני והתעשייה האווירית.

ביום ג’, 1.4.2014, בין השעות 10:00-14:00, תקיים הפקולטה להנדסת מכונות את ‘יום נשים’ 2014, בשיתוף עם חברות מובילות, המחלקה להעצמה חינוכית בעיריית חיפה ומדור רישום וקבלה בטכניון. ליום זה יגיעו תלמידות מדעים ומועמדות מיידיות ללימודים בפקולטה.