הפרט מסתמך בהחלטותיו על פונקציות מוחיות שהוכיחו את אמינותן בעבר. כך עולה ממחקר שערך שחף וייס בהנחיית פרופ'-משנה דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון

פרופ'-משנה דורי דרדיקמן

לעתים המוח מסוכסך עם עצמו. תארו לכם שאתם תיירים היוצאים מהרכבת התחתית (או מהכרמלית) בעיר גדולה, וצריכים להחליט לאיזה כיוון ללכת. אזורים שונים במוח נותנים לכם הוראות סותרות: האחד אומר לכם ללכת לעבר המגדל הגבוה הנראה במרחק; האחר אומר לכם ללכת בכיוון ההפוך – לעבר השמש.

הקונפליקט בין שני אזורי המוח יסתיים כנראה ב"ניצחון" של אחד מהם. אם תלכו לכיוון השמש, סימן שהאזור השני "ניצח" תוך התעלמות מהנתון של כיוון המגדל.

כעת נשאלת השאלה – מדוע סמכנו דווקא על האזור הראשון ולא על המלצתו של השני? אולי כי השמש מוכרת לנו יותר ולכן נתפסת כאמינה יותר מהמגדל הלא מוכר?

מחקר שנערך בטכניון והתפרסם בסוף השבוע בכתב העת Current Biology מגלה שאכן, הפרט מסתמך בהחלטותיו על אזורים מוחיים שהוכיחו בעבר הקרוב אמינות רבה יותר. את המחקר ערכו שחף וייס ועמיתים נוספים בהנחיית פרופ'-משנה דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ובשיתוף פעולה עם פרופ' דוד עילם מהחוג לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. פרופ'-משנה דרדיקמן הוא מומחה בחקר המפה הקוגניטיבית במוח – המפה הפנימית המאפשרת לנו להתמצא במרחב ולנווט בו. המחקר נערך בחולדות והתמקד ביכולתו של הפרט להתמצא במרחב אחרי שחווה דיסאוריינטציה – אובדן התמצאות.

סביבת הניסוי הייתה זירה מלבנית שבאחת מפינותיה הונח מזון. כל אחת מהחולדות בניסוי למדה היכן נמצא המזון ואז עברה דיסאוריינטציה – סיבוב-במקום שגרם לה, בחלק מהמקרים, ללכת בטעות לפינה הנגדית, הריקה. לדברי פרופ'- משנה דרדיקמן מדובר ב"טעות סיבובית" הנפוצה במינים רבים בעולם החי ונובעת מכך שהפינות המנוגדות במלבן זהות זו לזו מבחינה גאומטרית. טעות סיבובית דומה עלולה לקרות לאדם שיצא מתחנת הרכבת התחתית והלך בטעות צפונה במקום דרומה.

שחף וייס

במחקר נבדק הקשר בין האותות במוח לבין התנהגותו של הפרט. במוח נבדקו תאי כיוון הראש, המעידים על הכיוון שאליו מביט הפרט. לדוגמה, כשאנו מסתכלים צפונה, התאים האלה שולחים מסר ש"אתם מסתכלים צפונה". דיסאוריינטציה מתרחשת כשהדיווח של תאים אלה מתהפך ומטעה את הפרט.

תאי כיוון הראש הם חלק ממערכת של תאי עצב האחראים לתפקודים של זיכרון והתמצאות מרחבית. תאים אלה נמצאים במכלול ההיפוקמפוס (Hippocampal formation), שהוא אזור רגיש במיוחד להתפתחות של מחלת אלצהיימר. ואכן, דיסאוריינטציה מרחבית היא אחד מסימני המחלה.

"שאלת המחקר שלנו," מסביר פרופ'-משנה דרדיקמן, "הייתה באילו נסיבות המפה הפנימית, המיוצגת על ידי תאי כיוון הראש, מנבאת התנהגות. הממצאים שלנו היו ברורים מאוד: המפה הפנימית תנבא התנהגות רק אם בפעמים הקודמות היא הפגינה אמינות ולא 'פישלה'. במילים אחרות, הפרט יסמוך על התפקוד המוחי הרלוונטי רק אם הוא זוכר אותו לטובה מהעבר הקרוב. במקרה של היציאה אל הרחוב מהרכבת התחתית, אם תחושת הכיוון הפנימית של תאי כיוון הראש עזרה לנו להתמצא בפעמים קודמות, נסתמך עליה. אם לא – יתכן שנעדיף לפתוח Google Maps."

ממצאי המחקר חורגים מסוגיית ההתמצאות במרחב ומעידים על מנגנון נרחב יותר: השפעתה של מערכת מוחית נתונה על ההתנהגות תלויה באמינות שהפרט מייחס לאותה מערכת על סמך זיכרונות מהעבר הקרוב. אם המערכת 'פישלה' בהקשר של רמת האמינות שלה, היא לא תשפיע על ההתנהגות במהלך המשימה הבאה. לדברי פרופ'-משנה דרדיקמן, "למחקר הזה יש השלכות על הבנת הקשר בין המוח לבין ההתנהגות. אנו לומדים שהמוח אינו מקשה אחת וכי יש להמשיך ולחקור את המנגנונים המוחיים הקובעים מה במוח יכתיב את החלטותינו ואת התנהגותנו בעתיד."

המחקר נערך בתמיכת הקרן הלאומית למדע, מכון רפפורט, קרן פרינס למחקר מחלות ניווניות של המוח וקרן אדליס.

למאמר המלא לחצו כאן

מכלול ההיפוקמפוס ותרשימי פעילות של סוגי תאים אופייניים באיזור זה

תערוכה שנפתחה בחיפה מציגה פרויקטים של סטודנטים בטכניון בנושא גל השריפות שהתחולל בצפון בנובמבר 2016

סמנכ"ל התפעול של הטכניון זהבה לניאדו

במלאת שנה לגל השריפות בצפון נפתחה בחיפה תערוכה ייחודית המציגה את הנוף לאחר השריפה בעיני סטודנטים מהטכניון, בהנחייתה של האומנית דלית שרון. הסטודנטים הציגו את העבודות בארוע שהתקיים במתנ"ס רמות ספיר בחיפה, שם מתקיימת התערוכה.

הצגת העבודות נערכת כשנה לאחר השריפות שהובילו לפגיעה ב-800 בתים, לפינויים של 17,000 תושבים מבתיהם, לשריפת 25,000 דונם ולמאמצי כיבוי שכללו הטלת 9,000 טונות מים על האש.

"הטכניון סייע לנפגעי השריפה במגורים במעונות וביצירת חלופה עבור ילדי גן שנשרף, ומאז אנחנו משתפים פעולה בפרויקטים רבים עם רשויות הכיבוי, העירייה ומשטרת ישראל," אמרה סמנכ"ל התפעול של הטכניון זהבה לניאדו. "הטכניון מרחיב את מעורבותו בעיר חיפה, והשאיפה שלנו היא לקיים פעילות קבועה בקרב התושבים."

דיקנית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון פרופ' איריס ערבות אמרה כי "מיד לאחר גל השריפות, עוד לפני שידענו את כל הפרטים, התכנסנו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ביוזמת פרופ"ח אלון-מוזס, ראש המסלול לאדריכלות נוף. תוך זמן יצאנו לשטח בשיתוף החממה החברתית בטכניון. בעקבות זאת למדנו, גיבשנו תוכניות והצענו הצעות בתהליך שבו היו מעורבים סטודנטים ומורים רבים בפקולטה."

דיקנית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ' איריס ערבות

פרופ"ח אלון-מוזס אמרה כי "לטכניון חשוב להיות מחובר לקהילה, לחזור לשכונת הדר שם פעלה הפקולטה בעבר במסגרת הקמפוס ההיסטורי, ולהציג במתנ"ס המקומי ולא בקמפוס או בעירייה. רבים מהסטודנטים הם תושבי חיפה ולכן נרתמו לפעולות השונות לאחר השריפה: קורס לתיעוד השריפה, ועדת מומחים משותפת לטכניון ולגופים אחרים וסדרה של קורסים אקדמיים שעסקו בשריפה מהיבטים שונים. השפעתנו על העירייה מוגבלת, אבל אנחנו מעמידים לרשותה ידע רב, כלומר זורעים זרעים ומקווים שהרשויות ישקו אותם וייהנו מפירותיהם."

הפרויקטים המוצגים בתערוכה הם:

פתרונות קהילתיים למתכנן – פרויקט של ירון צלניק, זהר ארני, נחום שי ובר מאירוביץ' שפותח בקורס "טבע עיר שריפה" בהנחיית פרופ'-משנה דניאל אורנשטיין: יצירת אזורי חיץ המבוססים על פעילות אנושית קהילתית באזור הממשק בין העיר לטבע.

מוצב – פרויקט של רם סגל במסגרת הקורס "עיצוב תומך חיים" בהנחיית דניאל מטקלף: שמירה אוכלוסיית הצב הארץ הישראלי הנמצאת בסכנת הכחדה.

מערכת חיישנים לזיהוי מוקדם של שריפות ולהתראה עליהן – פרויקט של מוהנד מרוואת ומוחמד חג'גרה מהפקולטה להנדסת חשמל, בהנחיית קובי כוחיי מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי.

הרקבה – פרויקט של נעם אטיאס במסגרת הקורס "עיצוב תומך חיים" בהנחיית דניאל מטקלף: עידוד ההתאוששות העצמית של המערכת האקולוגית באמצעות שימוש בשאריות הגזם ובפסולת הטבעית הנשארות בשטח לאחר השריפה.

טיפוס מקומי – פרויקט של אדר שרף, מורן בריסקר וזהר ארני במסגרת סטודיו אדריכלות נוף בהנחיית תמר דראל פוספלד ויעל סופר: תכנון מחדש של גבעת זמר בחיפה.

תיעוד של התחדשות היער

טיפוס מקומי – צילום מתוך הפרויקט של אדר שרף, מורן בריסקר וזהר ארני

הרקבה – פרויקט של נעם אטיאס

תמונה מתוך הפרויקט "נקודת מפנה"

שרידי השריפה וצילומיהם

מוצב – פרויקט של רם סגל

פרופ’-משנה ציפי הורוביץ-קראוס, מייסדת המרכז לדימות מוחי בילדים בטכניון, מפענחת את המנגנונים המורכבים היוצרים הפרעות למידה

פרופ’-משנה ציפי הורוביץ-קראוס

כמעט מחצית מתלמידי ישראל, כך פורסם לאחרונה, מאובחנים כלקויי למידה. נושא זה עולה בדיונים רבים במערכת החינוך ומחוצה לה, וגם הקהילה המדעית מעמיקה את המחקר באשר להיבטים הפיזיולוגים של לקויות הלמידה.

פרופ’-משנה הורוביץ-קראוס, אחת החוקרות המובילות בתחום זה, הצטרפה לטכניון כחברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה אחרי קריירה אקדמית מרשימה ומגוונת. במהלך הפוסט-דוקטורט היא גילתה סמנים אלקטרופיזיולוגיים המאפשרים למדוד כמותית את יכולתם של קוראים המתקשים לזהות את טעויות הקריאה שלהם. היא גילתה גם שאותם סמנים משקפים את האפקטיביות של תוכניות התערבות בילדים עם לקויות למידה: כשיכולת הקריאה השתפרה, מוחם של הקוראים המתקשים הפגין עלייה בעוצמת הפעילות המוחית בעת ביצוע טעות בקריאה.

בעקבות המחקר החלוצי קיבלה הורוביץ-קראוס את מלגת פולברייט היוקרתית, שתומכת בחוקרים ישראלים מצטיינים היוצאים לפוסט-דוקטורט בארצות הברית, ויצאה לפוסט-דוקטורט שני במחלקה לרדיולוגיה בבית החולים לילדים בסינסנטי, אוהיו. שם היא חקרה את תרומתן של יכולות חשיבה גבוהות (חשיבה מורכבת) לתהליך הקריאה בילדים. זאת באמצעות ניטור פיזיולוגי של פעילות המוח במכשיר fMRI.

“לקות למידה מגבילה כמובן את יכולותיו של הילד בקליטת חומר ובעיבודו בדרכים קונוונציונליות.” היא אומרת, “אבל לא פחות חמור מכך – היא פוגעת בדימוי העצמי ובתחושת השייכות שלו ועלולה לפגום ביכולתו לקבל החלטות הן בתחום החברתי הן בבחירת דרכו האקדמית והתעסוקתית.”

פרופ’-משנה הורוביץ-קראוס יודעת היטב על מה היא מדברת. “שני אחיי סובלים מהפרעות קשב ומדיסלקציה, מה שגרם להם סבל רב בתקופת הילדות. שניהם חכמים מאוד, עם אינטואיציה מצוינת ויכולות אנליטיות גבוהות, אבל מתקשים בקריאה. כל אספת הורים הייתה עבורם חוויה מלחיצה ולא נעימה. אירועים אלו השפיעו על בחירותיהם כבוגרים.”

פרופ’-משנה ציפי הורוביץ-קראוס וילדה ליד מכשיר MRI המותאם לילדים בסינסינטי

אהבתה לשני אחיה התחברה להתעניינותה בנוירוביוכימיה, והיא הבינה שבאקדמיה תוכל לקדם את חקר הגורמים הפיזיולוגיים בהפרעות למידה ולמפות סמנים אובייקטיבים ללקות קריאה. ואכן, כבר בדוקטורט היא חקרה את מאפייני המוח של אנשים עם קשיי למידה וגילתה כמה חיונית ההתערבות המוקדמת בהתפתחותו של הילד. “מדובר במנגנון מוחי מורכב מאוד ולכן נדרש מחקר רב-תחומי, כמעט הוליסטי,” היא אומרת. “זו הייתה המוטיבציה שלי בפוסט-דוקטורט השני, בסינסינטי.”

כשהגיעה לסינסינטי הופתעה לשמע הטענה ש”אצלנו בסינסינטי אין דיסלקטים.” מאחר שידעה שמדובר בלקות גנטית הקיימת

בכ-15% מהאוכלוסייה היא ניסתה להבין את הטענה המוזרה, וגילתה שאוהיו פשוט לא הכירה אז בהגדרות של אגודת הדיסלקציה העולמית. “כמה חודשים אחרי שהגעתי קיבלה מדינת אוהיו את ההגדרות האלה, ופתאום מאות הורים התדפקו על דלתנו בבקשה לסיוע.” בתום הפוסט-דוקטורט היא הקימה שם את המרכז לחקר אוריינות בילדים, שפעל לגילוי מוקדם של סמנים אובייקטיבים ללקות קריאה במטרה למנוע את התפתחות הלקות.

“בארצות הברית, וכיום בטכניון, אני עובדת לפי מודל ‘מינוס תשע עד תשע’. מטרת המודל היא לגלות את הסמנים המוקדמים ביותר לקשיי קריאה עוד לפני הלידה, על סמך אבחון של ההורים ולעקוב אחרי הילד עד גיל 9, שבו הוא אמור לקרוא באופן שוטף. הזמינות של סורקי MRI מחקריים וידידותיים לילדים אפשרה לי לעבוד שם עם מגוון רב של ילדים בריאים, מתינוקות ועד גיל 21, ולאסוף ממצאים חסרי תקדים בנושא הקשר בין המוח המתפתח והלמידה.”

למרות התנאים הטובים והצלחתו העצומה של המרכז במחקר ובטיפול היא החליטה לחזור לישראל ולהצטרף לשורות

הטכניון, “כי ידעתי שכאן, בארץ כל כך מגוונת מבחינת השפות, הניבים ורמות האוריינות, אוכל לנהל מחקר מדעי מעמיק ולפתח הבנה כוללת ומדויקת של הקשרים בין מאפיינים

מוחיים, למידה ובעיות למידה.”

עליה בסנכרון בין אזורים במוח בעקבות אימון קריאה הנמשך חודש. הנבדקים דיסלקטים, והגברת הסנכרון משפרת את יכולותיהם הניהוליות

לשם כך היא הקימה בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה את המרכז הראשון בישראל לדימות מוחי בילדים (neuroimaging-center.technion.ac.il). באמצעות מכשירי EEG ומודל MRI ידידותי לילדים, וסביבה נעימה שנבנתה לשם כך, היא עובדת עם ילדים עם הפרעות שונות – דיסלקציה, בעיות בעיבוד שמיעתי, הפרעות פסיכיאטריות ובעיות נוירולוגיות. לדבריה, “בעיות בקריאה נובעות מהפרעות שונות ומגוונות. בסופו של דבר, קריאה היא המצאה אנושית ולא יכולת הישרדותית טבעית. כדי לקרוא נדרש המוח האנושי לתאם ביעילות בין כמה מערכות עצביות, ופגם בכל אחת מהן עלול להוביל לבעיית קריאה.”

הבשורות הטובות הן שבשלב הילדות, המוח הוא איבר פלסטי מאוד, כלומר אפשר לשנותו באימון ובתרגול. “לכן זה חלון הזמן האידיאלי להתערבות, וזה גם הזמן שבו אנחנו יכולים לאפיין את התפתחות השפה ואת התפתחותו המקבילה של המוח.’”

המרכז לדימות מוחי בילדים מתאים לילדים מגיל אפס עד 18 ומעורבים בו מומחים וסטודנטים ממגוון תחומים ובהם ביולוגיה, פסיכולוגיה, פיזיקה, פסיכיאטריה, שפה, מדעי המחשב, הנדסת חשמל והנדסה ביו-רפואית. החוקרים פועלים יחד כדי לשפר את האבחון הנוירוביולוגי ולפתח פרמטרים כמותיים לבדיקות הקשורות בבעיות קריאה ובניבויין. “מאחורי הלקויות השונות מסתתרים ילדים נפלאים, חלקם מבריקים ממש, והמשימה שלי היא להצביע על הסמנים הנוירוביולוגיים שיובילו לאבחון מוקדם וכך לאפשר לילדים האלה למצות את עצמם כילדים, כנערים וכמבוגרים. כדי להרחיב את היכולות שלנו אני שואפת לרכוש למרכז סורק MRI לילדים, שיאפשר לנו לחקור במדויק את המנגנונים המוחיים שבבסיס הלקות וכך לראות את מה שמסתתר מתחת לקרחון. בסופו של דבר יש כאן הרבה סקרנות אבל גם שליחות גדולה: לאפשר לדורות הילדים הבאים לגדול ללא לקויות שמובילות לסבל, לחוסר אונים ולאלימות.”

כך עולה מסקר שפורסם לאחרונה ב-Times Higher Education

הטכניון הוא המוסד המוביל בעולם בהקניית כישורים דיגיטליים לבוגריו ובהכשרתם למהפכה הדיגיטלית. כך עולה מסקר עולמי שפורסם לאחרונה ב-Times Higher Education. בסקר שערך המגזין נשאלו נציגי חברות מובילות בעולם לגבי הכישורים הנדרשים מבוגרי מוסדות אקדמיים, שיאפשרו להם להסתגל היטב למהפכה הדיגיטלית ולשוק העבודה של ימינו. הטכניון דורג, כאמור, במקום הראשון ברשימת המוסדות האקדמיים המקנים לבוגריהם את הכישורים הדיגיטליים הטובים ביותר. במקום השני בדירוג זה דורג הקולג' האוניברסיטאי של לונדון (UCL) ובמקום השלישי המכון הקוריאני למדע וטכנולוגיה (KAIST). הנציגה האמריקאית היחידה בין 10 המובילות בדירוג זה היא MIT, שדורגה במקום ה-6.

"זו תעודת כבוד לטכניון," אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בעקבות פרסום המדד. "בשנים האחרונות הטכניון שם דגש על הכשרת הסטודנטים לצרכיה המשתנים של המהפכה הדיגיטלית. כתוצאה מכך מתרחב המחקר הבין-תחומי בטכניון ומתקדם בצעדי ענק, בתהליך לשילוב בין מדעי החיים וההנדסה. כמו כן, מיושמות טכנולוגיות למידה מתקדמות הכוללות הנהגת קורסי MOOCS – קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים בשפות שונות, ופיתוח גישת "הכיתה ההפוכה", השמה דגש רב על לימוד עצמי של הסטודנטים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ובהן טכנולוגיות ויזואליות ומציאות רבודה. בנוסף, חיזוק מעמדו הגלובלי של הטכניון, הבא לידי ביטוי בהקמתן של שלוחות הטכניון בניו יורק ובסין ובשיתופי פעולה אסטרטגיים עם אוניברסיטאות מובילות בעולם, מסייע לנו להיות קשובים לצרכי התעשייה המשתנים ברחבי העולם."
מפרסמי הסקר מציינים כי מוסדות אקדמיים ברחבי העולם נמדדים יותר ויותר על סמך המסוגלות התעסוקתית שהם מספקים לבוגריהם, ובמקומות מסוימים בעולם מקושרת התמיכה הממשלתית במוסד מסויים בהצלחת בוגריו בשוק העבודה.

גרף המציג את הטכניון בראש דירוג האוניברסיטאות המקנות כישורים דיגטליים לבוגריהן.

בחודש הבא ייחנך בשנטאו מכון גואנגדונג-טכניון

תמונה קבוצתית, מימין לשמאל : ד"ר רפאל אהרוני, צ'רלס נג, פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר, לי ג'יאנג, אהובה שפילר, פרופ' פרץ לביא ו CY לאו

בשבוע שעבר התקיים במלון אינטרקונטיננטל בהונג-קונג אירוע "הטכניון, סין וישראל – שותפים בחדשנות". באירוע השתתפו נציגי ממשלת האזור המיוחד של הונג-קונג (SAR), אנשי הון סיכון מהונג-קונג ומסין ונציגים מהתעשייה ומהאקדמיה.

האירוע נועד להציג בפני הקהל את תעשיית ההייטק הישראלית, את מקומו של הטכניון בהתפתחותה, את פעילותה ש ל קרן הטכנולוגיה החדשה UG-Technion Partners, L.P ואת שיתופי הפעולה בין ישראל, הונג-קונג וסין במסחור טכנולוגיות. בכנס הוצג סרטון המציג את הקרן כגשר בין האקדמיה ועולם המסחר, שיתוף פעולה שיהפוך רעיונות חדשניים למוצרים שישפיעו על חיינו.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא הציג את עולם ההייטק הישראלי ואת תפקידו של הטכניון כמנוע חדשנות בישראל ובעולם. עוד נאמו בארוע חתן פרס נובל בכימיה פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר;

נשיא מכון גואנגדונג-טכניון מר לי ג'יאנג; הקונסולית הכללית של ישראל להונג-קונג אהובה שפילר; יו"ר לשכת המסחר ישראל-הונג קונג ד"ר רפאל אהרוני; השותף הבכיר בשותפות UG-Technion Partners, L.P ומייסד-שותף בקרן United Gain Capital, CY לאו, שותפתו של הטכניון בקרן ההון-סיכון החדשה; ומנכ"ל שותף לקידום השקעות ב-Invest Hong Kong, צ'רלס נג.
נג התייחס לתפקידה של הונג-קונג ביוזמת "דרך המשי החדשה" (BRI) שנועדה לחבר את סין לאירופה ולמזרח התיכון, לרבות ישראל. את קרן לי קא-שינג ייצג באירוע מר פרנק סיקסט.

"הקשר בין ישראל, מדינה קטנה שבורכה ברעיונות גדולים והמצאות טכנולוגיות רבות, לבין סין הגדלה במהירות והצמאה לטכנולוגיות חדשות, מזמן סינרגיה פורייה," אמר CY לאו. "אנחנו מאמינים שבהינתן מוצר טוב, סין היא המקום הטוב ביותר להשיקו- ארץ אחת, שפה אחת וקמפיין פרסום אחד שפונים ל-1.4 מיליארד תושבים."

מכון גואנגדונג-טכניון (GTIIT) ייחנך בחודש הבא בסין בסמוך לעיר שנטאו. זוהי שותפות היסטורית בין הטכניון לבין אוניברסיטת שנטאו הסינית. האוניברסיטה נוסדה בתמיכתם של מושל מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו, ממשלת סין וקרן לי קא-שינג (LKSF). פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, התמנה למשנה לנשיא המכון.

קרן United Gain Capital,  שהונה עומד על 200 מיליון דולר, תתמקד בהשקעות בחברות מדע וטכנולוגיה הקשורות לטכניון ולבוגריו. על ייסודה של הקרן הוכרז במסגרת אירועי הקורטוריון בטכניון בחודש יוני. הקרן.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא

פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר

יאיר הרבסט, סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסת מכונות, מפתח ידיים ביוניות לילדים ולמבוגרים קטועי ידיים בשיתוף עמותת Haifa3D

יאיר הרבסט

הסטודנט יאיר הרבסט חוקר, במסגרת התואר השני בפקולטה להנדסת מכונות, את השימוש במציאות מדומה למטרת שיקום. זאת בשני אפיקי מחקר: שיטות חדשות להנגשת תמונות לאנשים עם ליקויי ראייה ופיתוח כפפה והתקן הנלבש על הזרוע – התקן לתרגול של רופאים מתמחים ולשיקום חכם המותאם אישית. המחקר לתואר השני נערך בהנחיית פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ’ ליהי צלניק-מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי.

זו אינה הפעילות הראשונה של יאיר בתחום השיקום, שכן זה כמה שנים הוא מתנדב בעמותת Haifa3D ובפרויקט המרכזי שלה, “תנו לי יד בתלת-ממד”. מטרת הפרויקט: הדפסת ידיים מותאמות אישית לילדים הזקוקים לכך ותמיכה טכנית מתמשכת.

Haifa3D נוסדה בשנת 2013 על ידי ד”ר יואב מדן וד”ר יעקב מלינוביץ’, שאליהם חבר הרופא ד”ר חזי שוטלנד, וכיום היא פועלת כשלוחה של פרויקט e-NABLE העולמי. פרויקט זה נוסד על ידי ד”ר ג’ון שול מהאוניברסיטה הטכנולוגית של רוצ’סטר (RIT), והיד המודפסת הראשונה בעולם יוצרה במסגרתו בשנת 2012 לילד דרום אפריקאי קטוע יד. כיום משתמשים בידיים שמפתחת העמותה העולמית אלפי ילדים ומבוגרים בכמאה מדינות.

יאיר החל לעסוק בפיתוח ידיים ביוניות כבר בפרויקט הגמר שלו לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. עם שותפו לפרויקט מורן דוודי, כיום סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסת חשמל, ובהנחייתו של ד”ר יואב מדן, הם פיתחו יד תותבת לבנימין, ילד בן 14 מפתח תקווה. היד תוכננה להעביר לבנימין משוב של תחושה וטמפרטורה מהעצמים שהיא תופסת, וכך לאפשר לו לבצע פעולות עדינות כגון שתיית מים מכוס פלסטיק חד-פעמית מבלי למעוך אותה. התוצר הסופי של הפרויקט משמש בייצורן של ידיים תותבות עבור ילדים אחרים ברחבי העולם.

ד”ר יעקב מלינוביץ’

ד”ר יעקב מלינוביץ’ וד”ר יואב מדן, המובילים כיום את הפרויקט החיפני, מסבירים כי “היד המודפסת מחוללת שינוי לא רק בתפקוד הגופני של הילד אלא גם בדימוי העצמי שלו. הניסיון שלנו מראה שהידיים האלה משפרות את מעמדם האישי של הילדים, ורובם מבקשים מאתנו לעצב אותן באופן בולט – כיד של גיבור-על, של סופרמן או של איירון מן למשל – כדי לשפר את הסטטוס החברתי שלהם.”

“הממסד בישראל אינו נותן פתרון רפואי וכלכלי לילדים שנולדו ללא כף יד,” אומר יעקב. “הבעיה היא שהילדים חסרי כף היד אינם מקבלים אחוזי נכות מהביטוח הלאומי, כי לכאורה הם מתפקדים היטב כתלמידים. לכן במקרים רבים נדרשים ההורים, לממן את הפרוטזות האסתטיות. התקנים אלה מתחלפים לעיתים יותר מפעם בשנה עקב גדילת הילד ואינם מספקים פתרון תפקודי כלשהו. אנחנו בעמותה מספקים את הידיים ללא כל תשלום. מדובר בידיים מכניות בעלות תפקודים בסיסיים. עלות החומרים נמוכה כי היד פשוטה יחסית ומיוצרת במדפסת תלת-ממד על ידי מתנדבים.”

יאיר ושותפיו כבר הובילו פרויקטים רבים ובמסגרתם העניקו ידיים חדשות ליותר מ-20 מטופלים. להערכתו, “הפרויקט המורכב ביותר שלנו היה עם הפצוע הקשה ביותר ב’עופרת יצוקה’, בן שפיצר. בעקבות פגיעת פגז טנק בבית שבו שהה איבד בן את ידו הימנית, וידו השמאלית נפגעה קשה. בתהליך ארוך ומורכב פיתחנו עבורו כפפה ייחודית לשיפור התפקוד של יד שמאל ויד תותבת ליד ימין.”

ד”ר יואב מדן

פעילותה של העמותה ממוקדת בילדים, שחלקם סובלים ממום מולד ואחרים מקטיעות בעקבות תאונה. דוד, בן 4, הוא הילד הצעיר ביותר שהעמותה התאימה לו יד. ידיים תותבות מותאמות אישית פותחו גם עבור איליה, הלומד בגן חובה, ועבור בנימין מפתח תקווה שכבר הוזכר כאן. שלי, “הבת הבכורה” של הפרויקט, התגייסה לצה”ל הקיץ, בהתנדבות, אחרי כמה שנים שהיא משתמשת בידיים תותבות שפיתחה העמותה. בכל הפרויקטים האלה היה יאיר מעורב באופן אישי.

אנשי העמותה מבקשים לציין כי הם מחפשים סטודנטים ומתנדבים אחרים לפעילויות השונות. סטודנטים יכולים לסייע לעמותה במסגרת פרויקט אקדמי.

פעילות העמותה החיפנית ממוקדת בישראל, אבל מפעם לפעם נקראים הפעילים לסייע לאנשים בחו”ל. כך היה במקרה של ווריס, צעיר ניגרי שארבע מאצבעותיו נקטעו בתאונה. “במקרה הזה,” מסביר יאיר, “נדרש תכנון ייחודי שיאפשר לו להמשיך להשתמש באגודל הטבעי. זאת הייתה עבורנו התנסות ראשונה בווריאציה כזאת, ובסופו של דבר הצלחנו להשלים את התכנון על פי תמונות שנשלחו אלינו מניגריה. מאחר שאין לווריס מדפסת תלת-ממד זמינה הדפסנו עבורו את היד בסיוע הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, שלחנו לו אותה והוא אכן

משתמש בה.”

יאיר מציין שהעדפותיהם של המטופלים מגוונות מאוד. באפריקה הנטייה היא לבקש ידיים בצבע העור, אבל במערב ילדים רבים מבקשים דווקא ידיים חריגות, בולטות, צבעוניות או ארוכות יותר, שהופכות אותם למעין גיבורי-על. “אבל מבחינה אחת,” מסכם יאיר, “כולם רוצים אותו דבר: לתפקד טוב יותר במשחק בכדור, בשתייה ובאכילה ובשאר פעילויות היומיום. להיות כמו כולם.”

60 מנהלים ומנהלות במערכת החינוך מכל רחבי הארץ השתתפו ביום עיון שקיים הטכניון בנושא טיפוח מנהיגות מדעית-טכנולוגית

60 מנהלים ומנהלות במערכת החינוך מכל רחבי הארץ השתתפו ביום עיון שקיים הטכניון בנושא טיפוח מנהיגות מדעית-טכנולוגית. יום העיון נועד לחשוף מנהלי בתי ספר תיכוניים לפעילות הטכניון בקידומה של מנהיגות זו ובחשיבותה למדינת ישראל. עוד השתתפו בו מפמ"רים (מפקחי רכזי מקצוע), מנהלי מחוזות במשרד החינוך, נציגי צה"ל (פרויקט עתידים) ומנהלי רשתות החינוך.

"טיפוח לימודי המדע וההנדסה במערכת החינוך חיוני לקידומה של מדינת ישראל כמו גם לקידומם האישי ולקריירה התעסוקתית של התלמידים בעתיד," אמרה דיקנית לימודי הסמכה בטכניון פרופ' אורית חזן. "למנהלי התיכונים, המחליטים בין השאר על הקצאת המשאבים למגמות השונות, השפעה רבה על בחירותיהם של התלמידים. מאחר שרבים ממנהלים אלה רכשו את השכלתם במדעי הרוח והחברה חשוב לנו לחשוף אותם למדע ולהנדסה ולאפשרויות שתחומים אלה פותחים בפני התלמידים."

בעשורים האחרונים מהדק הטכניון את קשרי הגומלין שלו עם מערכת החינוך, במטרה לעודד תלמידים בכלל, ותלמידות בפרט, לבחור בלימודי מדע והנדסה. במסגרת זאת יזם הטכניון בין השאר את הפרויקטים הבאים:

• תחרות "המורה שלי – מורה לחיים" שנועדה להוקיר מורים מעולים ומסורים במיוחד שטיפחו את תלמידיהם ועודדו אותם לרכוש השכלה מדעית והנדסית. הבחירה במורים הזוכים מבוססת על משאל שנערך ע"י אגודת הסטודנטים בטכניון בקרב הסטודנטים בטכניון, המגישים לוועדת השיפוט את נימוקיהם לבחירה במורים שהשפיעו על דרכם והובילו אותם לטכניון.
• היחידה לנוער שוחר מדע, הפועלת לטיפוח אוריינות מדעית בקרב הנוער ולהרחבת אופקיו באמצעות לימוד חוויתי במעבדות ובחדרי לימוד חדישים ובהדרכת סטודנטים מהפקולטות השונות בטכניון.
• Tech Women – יום חשיפה שבמסגרתו מתארחות בטכניון תלמידות תיכון מצטיינות ולומדות, מפיהן של סטודנטיות וחברות סגל, על הטכניון ועל האפשרויות הטמונות בלימודים בו. האירוע מתקיים בתמיכת הקרן להעצמת נשים צעירות ע"ש רוזלין אוגוסט.
• סיורים מאורגנים לתלמידי תיכון, המאורגנים על ידי המרכז לרישום וקבלה בטכניון.

מפגש המנהלים נפתח בברכת נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, שהדגיש את חשיבות המנהלים ביצירת מוטיבציה ללימודי מדע והנדסה. אחריו דיברו עם המנהלים המשנה הבכיר לנשיא פרופ' אדם שורץ וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' בועז גולני. בהמשך התקיים סיור בקמפוס ובפקולטות ונערך פאנל סטודנטים שלמדו בבתי הספר שמנהליהם השתתפו ביום העיון. עדן אבישי סטודנט תוכנית "רוטשילד טכניון למצוינים" סיפר למנהלים על התוכנית, ואילנה לוסטיג מנהלת המרכז הקדם-אקדמי בטכניון הציגה את היחידה לנוער שוחר מדע.

מניתוח המשובים שהתקבלו בתום יום העיון עולה כי האירוע השפיע לטובה על המשתתפים בהיבטים רבים ובהם תדמית הטכניון, חשיבותם של המדע וההנדסה וכוונתם של המנהלים לעודד את תלמידיהם ללמוד בטכניון.

הפרסים היוקרתיים המדגישים חדשנות ומצויינות מוענקים למדענים ולמהנדסים בתחילת דרכם העצמאית

קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזו היום על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל.

פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים באמצעות ציון הישגיהם יוצאי הדופן, הכרה בהבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד ועידוד חדשנותם המחקרית.

היוזמה, אשר נוסדה ב-2007 בארה"ב, היא תוכנית הדגל של קרן משפחת בלווטניק והיא מנוהלת על ידי האקדמיה למדעים של ניו יורק. השנה יוענקו הפרסים לראשונה בישראל, בשיתוף עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. שלושה מדענים ומהנדסים צעירים יקבלו כל אחד מענק בלתי מוגבל בסך 100,000 דולר – מהפרסים הגדולים ביותר שהוענקו לחוקרים בתחילת דרכם.

מבין 47 מועמדים, הנמנים עם חברי הסגל המבטיחים ביותר באוניברסיטאות ישראל עד גיל 42 ושהומלצו על-ידי האוניברסיטאות, בחרו ועדות השיפוט המדעיות שלושה זוכים מצטיינים בשלושה תחומים – מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה, וכימיה – אחד מכל תחום.

עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ' אהרן צ'חנובר, חבר האקדמיה וחתן פרס נובל, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים בניו יורק. בוועדות המקצועיות שבחרו את המועמדים בכל אחד משלושת התחומים נכללו מדענים מובילים מישראל ומהקהילה המדעית הבינלאומית.

ואלה חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2018:

ד"ר צ'רלס דיזנדרוק

ד"ר צ'רלס דיזנדרוק (37), פרופסור משנה, הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

ד"ר דיזנדרוק הינו מומחה בתחום ההולך וגדל של "מכאנוכימיה", שבו כוח מכני משמש להנעת תגובות כימיות. באמצעות מכאנוכימיה ניתן לפתח חומרים "חכמים" אשר מגיבים עם מאמץ מכני ומדווחים על פגיעה מכנית ברמה המולקולרית ואף מסוגלים לתקנה בצורה אוטונומית.

פרופ' ענת לוין (39), פרופסור-חבר, הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל

פרופ'  לוין הביאה לתרומות פורצות דרך בתחום המתפתח של צילום חישובי, אשר עושה שימוש בטכניקות חישוביות כדי לפתח יכולות הדמיה חדשות שמצליחות לגבור על הגבולות של מערכות אופטיות מסורתיות (ומערכות הדמיה אחרות). המחקר שלה מיושם, בין היתר, בשיטות לחידוד תמונות שהיטשטשו כתוצאה מרעידה של המצלמה בידי הצלם או מבעיות פוקוס, בהוספת צבע לתמונות ישנות שצולמו בשחור-לבן, ביצירת מסכי תלת מימד המאפשרים חווית צפייה ריאלית יותר, ועוד.

ד"ר עודד רכבי (36), מרצה בכיר במחלקה לניורוביולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב

עבודתו פורצת הדרך של ד"ר רכבי חושפת מנגנונים וחוקים חדשים של הורשה שאינם תלויים בשינויים ברצף ה- DNA (הורשה של מולקולות רנ״א). מנגנוני ההורשה האלה מאפשרים בין היתר לתכונות נרכשות לעבור מדור לדור. מחקריו יכולים לעזור לנו להבין כיצד תכונות מורכבות ומחלות עוברות בירושה – צעד ראשון לקראת טיפול במחלות רבות שבהן לא זוהו גורמים גנטיים.

"שלושת הצעירים יוצאי הדופן הללו מגלמים את הרוח החדשנית ואת העומק המדעי של המוסדות האקדמיים והמחקריים בישראל", ציין לן בלווטניק, מייסד ויו"ר Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק. "עבודתם של החוקרים המבריקים הללו תקדם את המדע ברחבי העולם לדורות הבאים".

פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציינה: "פרסי בלווטניק ממלאים את הצורך בהכרה ובתמיכה במדענים צעירים בישראל שהגיעו להישגים מדעיים יוצאי דופן. ועדות השיפוט המדעיות נדרשו למשימה מאתגרת כדי לזהות את החוקרים הבולטים ביותר בקרב עשרות חוקרים צעירים מצטיינים".

אליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים בניו יורק, אמר כי "באמצעות איתור החוקרים המבטיחים ביותר בישראל והתמיכה בהם, הפרסים הללו לא רק יעניקו השראה לילדי ישראל לבחור בקריירה מדעית, אלא גם יאפשרו לצעירים המבריקים והטובים ביותר בישראל להיות חלק מהקהילה הבינלאומית של פרסי בלווטניק, אונליין ופנים-אל-פנים, וייצרו שיתופי פעולה גלובאליים בעלי השפעה חסרת תקדים. יתרה מזאת, באמצעות הרשת העולמית של האקדמיה למדעים של ניו יורק, ההישגים המדעיים של ישראל יזכו לבולטות אף רבה יותר מכפי שהם זוכים לה כיום".

פרופ' ענת לוין

פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים ב-4 בפברואר 2018. חתני הפרס יצטרפו לרשת של עמיתיהם כחברים בקהילת המדענים של בלווטניק, המונה כיום למעלה מ-220 זוכי פרסי בלווטניק מן התכנית האמריקאית בת העשור. חתני הפרס יזכו גם הם להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק בניו יורק המתקיים מדי קיץ, אליו מתכנסים החוקרים להחליף רעיונות חדשים וליצור שיתופי פעולה חוצי דיסציפלינות.

על אודות פרסי בלווטניק למדענים צעירים

פרסי בלווטניק למדענים צעירים, שיסדה ב-2007 קרן משפחת בלווטניק ומנהלת האקדמיה למדעים של ניו יורק, הוענקו תחילה למדענים ולמהנדסים מצטיינים במדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט. בשנת 2014 הם הפכו לפרסים לאומיים ומוענקים מאז מדי שנה לזוכים מכל רחבי ארה"ב. למעלה מ-2,900 מדענים מכ-280 מוסדות אקדמיים בארה״ב הוגשו במהלך השנים כמועמדים לפרסי בלווטניק למדענים צעירים, ומהם זכו יותר מ-220 מדענים.

בשנת 2017 הושקו הפרסים גם בבריטניה, לקידום הכרה בחברי סגל צעירים – מדענים ומהנדסים – מסקוטלנד, ווילס, צפון אירלנד ואנגליה.

על אודות קרן משפחת בלווטניק

קרן משפחת בלווטניק תומכת באופן פעיל במוסדות מובילים בתחומי החינוך, המדע, התרבות והצדקה בארה"ב ובעולם כולו, ובכלל זה בבריטניה ובישראל. בראש הקרן עומד התעשיין והפילנטרופ האמריקאי לן בלווטניק. מר בלווטניק הוא המייסד והיו"ר של Access Industries, קבוצה פרטית אמריקאית המנהלת השקעות גלובליות במגוון ענפים: משאבי טבע וכימיקלים, מדיה ותקשורת, נדל"ן, טכנולוגיה ומסחר מקוון. בין היתר, מחזיקה הקבוצה בבעלותה את קבוצת כלל תעשיות הישראלית.
למידע נוסף: www.accessindustries.com

על אודות האקדמיה למדעים של ניו יורק

האקדמיה למדעים של ניו יורק היא ארגון עצמאי ללא מטרת רווח שהוקם ב-1817 ומאז פועל להניע פתרונות חדשניים לאתגרי החברה באמצעות קידום מחקר, חינוך ומדיניות בתחומי המדעים. באמצעות למעלה מ-20 אלף חברים מ-100 מדינות ברחבי העולם, האקדמיה יוצרת קהילה גלובלית של מדע לטובת האנושות. למידע נוסף: www.nyas.org או ב-: Twitter @NYASciences.

על אודות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בתחום המדע בישראל.  האקדמיה נוסדה על פי חוק ב-1961 ופועלת כמרכז לאומי למדע ישראלי בכל תחומי המדעים, החברה והרוח.

האקדמיה מונה 125 חוקרים וחוקרות נבחרים הפועלים בשתי חטיבות – חטיבת מדעי הרוח וחטיבת מדעי הטבע. משימתה היא קידום מצוינות מדעית ישראלית, ייעוץ לממשלה בעניינים של מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, פרסום מחקרים שיש בהם כדי לקדם את המדע, ושמירה על קשר פעיל עם הקהילה המדעית הבינלאומית.

 למידע נוסף על הזוכים:

http://blavatnikawards.org/honorees/israel-laureates/anat-levin/
http://blavatnikawards.org/honorees/israel-laureates/charles-diesendruck/
http://blavatnikawards.org/honorees/israel-laureates/oded-rechavi/

הכנס השנתי "ביטחון ומלחמה בטרור – האתגר המדעי" התקיים בטכניון. במסגרת האירוע הוענקו פרסים לסטודנטים על פרויקטים מצטיינים בתחום הפיתוח הביטחוני

הזוכה בפרס הראשון מאיר נמירובסקי

מערכת תצפית אוטונומית, מערכת לקבלת החלטות בספינה ושמיכת הגנה מפני רסיסים – אלה הפיתוחים הזוכים בתחרות לחידושים ביטחוניים של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון לשנת 2017.

הפרסים לסטודנטים המצטיינים הוענקו במהלך הכנס "ביטחון ומלחמה בטרור – האתגר המדעי", שהתקיים זו השנה ה-14 בטכניון מטעם המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון, בראשות תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, שבמסגרתו מתנהלים המכוניםPMRI  ו-MADRI  והמכון לחקר ביטחוני עתידי ע"ש משפחות מדבדי, ד"ר יחיאל שוורצמן, רעיה וד"ר פטר גנסלר. השנה הכנס זכה לתמיכה גם מלשכת סגן המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, בראשותו של פרופ' דניאל ריטל. את הרצאת הפתיחה בכנס נשא אלוף (מיל') יעקב עמידרור.

בפרס הראשון זכו מאיר נמירובסקי מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל וסתיו סופר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון. השניים פיתחו מערכת תצפית אוטונומית המזהה אובייקטים חשודים ומתריעה עליהם בזמן אמת. לדבריהם, "המערכות הקיימות מספקות מידע רב, אך ניתוחו מצריך כוח אדם רב ומיומן, וכאשר הניתוח מבוצע בשטח הוא גוזל מזמנם של הלוחמים ומתשומת לבם." המערכת שפיתחו משלבת רכיבים אופטיים וחישוביים ואלגוריתם עיבוד תמונה מתחום הלמידה העמוקה (Deep Learning), המספק למערכת יכולות של למידה ושיפור עצמי. המערכת לומדת לזהות אובייקטים רלוונטיים (חייל, נשק, קסדה וכו') ומשתפרת ככל שהשימוש בה תכוף יותר.

בפרס השני זכו בני הזוג אורי יוסילביץ מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון ואשתו דניאל יוסילביץ מהפקולטות למתמטיקה ולמדעי המחשב על פיתוח מערכת קבלת החלטות בספינה.  אורי, בוגר האקדמיה הימית של קורס חובלים (בשיתוף אוניברסיטת חיפה), לומד כיום לתואר ראשון נוסף בהנדסת מחשבים ותוכנה בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון. דניאל, ששירתה בצבא כמפקדת צוות וכמפקדת מחלקה, לומדת בטכניון במסלול המשולב בפקולטות למתמטיקה ולמדעי המחשב.

הזוכה בפרס הראשון סתיו סופר

השניים פיתחו מערכת לצמצום נזקים בספינות צבא. זוהי פלטפורמה מבוססת מידע לקבלת החלטות, העוקבת אחר נתוני מערכות הבקרה של הספינה (גלאי העשן, לדוגמה) ומעדכנת את הגורמים הרלוונטיים בזמן אמת. המערכת מבוססת על נהלים קיימים בנוגע למקרים ותגובות בספינה ומעבירה לבעלי התפקידים הנחיות לתגובה אופטימלית לצמצום הנזק והסכנה. זאת תוך תקשורת בזמן אמת עם מערכות הספינה ועם גורמים חיצוניים כגון שירותי הכיבוי.

בפרס מיוחד מטעם פיקוד העורף זכה מתן ימפולסקי, שפיתח שמיכת הגנה מפני רסיסים. ימפולסקי, הלומד במסלול ביוכימיה מולקולרית בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, שירת כקצין בקרה אווירית בחיל האוויר. השמיכה שפיתח מיועדת למי שמסיבות שונות אינו יכול להתמגן כראוי בפרק זמן קצר – למשל אנשים הנמצאים בשטחים פתוחים כגון שדות, מטעים וחוף הים. לדברי ימפולסקי, "השמיכה שפיתחתי מיועדת בעיקר נגד רסיסים הניתזים מראשי-קרב מאולתרים המכילים מסמרים, שברי מתכת וכו'. היותה קלה לנשיאה – 4 ק"ג לכל היותר – מאפשרת למשתמש לשאת אותה לכל מקום ולהתגונן מפני הרסיסים כשהוא רחוק ממחסה מוסדר."

אלוף (מיל') יעקב עמידרור מהמרכז למחקרים אסטרטגיים בירושלים נשא את הרצאת הפתיחה בכנס. עמידרור שימש כראש המטה לביטחון לאומי, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, המזכיר הצבאי של שר הביטחון ומפקד המכללות הצבאיות. בהרצאתו על התפתחות המצב הגיאו-פוליטי באזורנו אמר עמידרור כי "אנו נמצאים בתקופה הפכפכה ואלימה שאינה צפויה להסתיים בקרוב. ישראל היא הדמוקרטיה האמיתית היחידה באזור, ושאר המשטרים הם חיבור של דיקטטורה, שחיתות ואבטלה גבוהה – שילוב שמנבא אי יציבות ומחאות עממיות.

"עם זאת, על מדינת ישראל מרחף איום קיומי אחד בלבד: איראן גרעינית. יש בישראל גורמים המזלזלים באיום הזה, אבל מי שבקיא בנתוני המודיעין מבין שהאיראנים אכן רוצים להשמיד את מדינת ישראל, וזאת באמצעות טילים בטווח הקצר ונשק גרעיני בטווח הארוך, מתוך שאיפה להגשים את החלום הנושן של חצי הסהר הפרסי – אימפריה שתגיע עד הים התיכון. זהו מצב של א-סימטריה משום שעלינו לנצח תמיד, וכאן טמונה חשיבותו של הטכניון – היכולת להקדים את האויב מבחינה טכנולוגית. היתרון הזה קריטי למדינת ישראל."

הזוכים בפרס השני בני הזוג אורי ודניאל יוסילביץ

תא"ל אליעזר טולדנו, שיחל בקרוב את כהונתו כמפקד אוגדת עזה, סקר את התפתחות צה"ל מאז תקופת היישוב ועד היום. תא"ל טולדנו, מח"ט הצנחנים לשעבר וכיום המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אמר כי  "בתחילת הדרך היה הכוח טמון ברוח, כלומר באומץ ובדבקות. כיום ברור שהרוח אינה מספקת ושהטכנולוגיה כבר אינה הערת שוליים אלא מרכיב מרכזי ביכולת הצבאית. הטכנולוגיה מגדירה את מסגרת הפעולה, ועל המפקד כיום להכיר ולהבין אותה. לא מספיק שיהיו לנו אנשי טכנולוגיה בעורף; עלינו לבזר את הידע הטכנולוגי עד לרמת הלוחם."

בכנס הוצגו גם כמה פיתוחים חדשים של חוקרי הטכניון הממומנים מתקציב ה-PMRI  במסגרת המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון. ד"ר ארז ריבק מהפקולטה לפיזיקה בטכניון הציג את "הטלסקופ הנפרש" – אחד הפיתוחים הבשלים ביותר הנתמכים על ידי המרכז. ד"ר ריבק, שעבד בעבר בנאס"א, הסביר כי פיתוחו של טלסקופ חלל מציב אתגרים רבים שכן כדי שיתאים לשיגור הוא חייב להיות קל וקומפקטי בממדיו, אך כדי שיהיה אפקטיבי נדרשת לו מראה גדולה. הפתרון, כאמור, הוא טלסקופ הנפרש בחלל. הטלסקופ שפיתח ד"ר ריבק שוקל 16 קילו וממדיו בשיגור 20x30x30 ס"מ. בחלל הוא נפתח באופן אוטונומי לקוטר של 90 ס"מ. במחקר שותפים חוקרים נוספים מהטכניון ובהם פרופ' אהוד בכר, פרופ' פיני גורפיל ופרופ' סטיב ליפסון.

פרופ' אלון גני מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל הציג בכנס גישה חדשנית לשיפור יעילותם של מנועי דלק מוצק באמצעות תוספת נוזל (מחמצן נוזלי). גישה היברידית זו משפרת את יעילות המנוע במונחים של פוטנציאל אנרגטי.

אלוף (מיל') יעקב עמידרור

פרופ'-משנה יזהר אור מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הציג פיתוחים בתחום של "רובוטיקה רכה" – רובוטים אלסטיים, נטולי מפרקים, המפותחים בהשראת הטבע ומפגינים יתרונות עצומים על רובוטים מפרקיים. בין השאר הוא הציג רובוטים שפותחו במעבדתו ומחקים את תנועת הזחל Inchworm.

המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון (CSST) נחנך בטכניון בשנת 2002, במטרה לקשר בין הטכניון למערכת הביטחון בארץ ולגורמים בעולם. זהו מרכז בין-תחומי התומך במחקרים פורצי דרך שיש להם יישומים פוטנציאליים הן במערכות ביטחוניות והן בשוק האזרחי. תחומי המחקר רבים ומגוונים: אב"כ, חלל, עיבוד תמונה, אנרגיה, לייזרים ועוד. עיקר המימון מגיע מ-PMRI ומ-MADRI – שתי קרנות של הפילנתרופ הקנדי פיטר מונק.

משתתפי הכנס הודו לפרופ' אמריטוס אבי מרמור, שהוביל את המרכז מאז היווסדו ועד מאי 2017 ולרינת קליין שריכזה את עבודת המרכז ואיחלו הצלחה למחליפיהם תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל ולד"ר תמר מילגרם מסטר, רכזת המחקר והמינהל של המרכז.

איור של שמיכת הגנה מפני רסיסים שפיתח מתן ימפולסקי שזכה בפרס מיוחד מטעם פיקוד העורף

תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, ראש המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון

אסף הרשקוביץ, בן 31, יחל בקרוב את הדוקטורט במקביל לעיסוקיו המגוונים בעולמות המוזיקה והקפוארה

 אסף הרשקוביץ

בקרוב יתחיל אסף הרשקוביץ את לימודי הדוקטורט בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון. הוא נולד ברמת גן לפני 31 שנה. אביו, שנפטר לפני ארבע שנים, היה מהנדס מבני משק ותכנן ובנה הרבה רפתות בישראל. "ממנו קיבלתי את הערך של לימודים, את ההבנה שלימודים זה לא רק חשוב אלא מעניין." גם המוזיקה הייתה נוכחת בבית, וכבר מגיל צעיר היה מאלתר לו במה ומיקרופון מצעצועים ומופיע מול כולם.

אחרי לימודי התיכון – כיתת מחוננים בבית הספר אוהל שם ברמת גן – התגייס לתותחנים, שם התקדם עד לתפקיד מ"פ בהשלמה החיילית. בתום שש שנות שירותו הצבאי השתחרר וטס לברזיל כדי להשתלם בתחום שבו עסק מכיתה ט': קפוארה. "זה היה היעד היחידי שעמד על הפרק מבחינתי. היה לי ברור שאני טס לברזיל ומעמיק את הידע שלי בקפוארה. חוץ מהאימונים הפיזיים ומהאטרקציות התיירותיות התאהבתי בתרבות, במוזיקה ובאווירה הברזילאית כולה."

עוד בהיותו בברזיל הוא נרשם לטכניון וחזר היישר ללימודים לתואר כפול במדע והנדסה של חומרים ובכימיה. "הגעתי לטכניון אחרי שש שנים שרובן בפיקוד, כלומר אחריות גדולה, ואמרתי לעצמי שעכשיו אהיה אדון לעצמי ואתמקד רק בלימודים."

תוך שלושה חודשים התמוססה ה"שאיפה" הזאת לטובת פעילות באס"ט – אגודת הסטודנטים בטכניון – בתחילה כנציג סמסטר, אחר כך כיו"ר ועד חומרים וחבר בדירקטוריון אס"ט וכיום כיו"ר תארים מתקדמים באס"ט. "תמיד הרגשתי, ודאגתי להגיד שכיף ללמוד בטכניון. באמת. יש המון סטיגמות ושמועות, אבל מי שלומד כאן יודע להעריך לא רק את הרמה האקדמית הגבוהה אלא גם את החיים התרבותיים והחברתיים שיש כאן. גם היום, כשאני עם הפנים לדוקטורט, אני עדיין רואה את השירות שהאגודה נותנת לסטודנטים כגורם מרכזי בחיי הקמפוס."

 קבוצת המחקר של פרופ' משנה יכין עברי, אסף הרשקוביץ השלישי מימין

לקראת תום התואר הראשון היה לו ברור שהוא ממשיך לתואר שני, ואז נתקל במודעה של פרופ'-משנה יכין עברי, חבר סגל חדש בפקולטה להנדסה ומדע של חומרים, שנחת בטכניון אחרי פוסט-דוקטורט ב-MIT. "התייעצתי עם סטודנטים לתארים מתקדמים והם הזהירו אותי שלהשתתף בהקמת מעבדה מאפס זאת משימה מאוד מורכבת. אבל ידעתי שזה גם אתגר מרתק, והלכתי על זה. בדיעבד, הבחירה ביכין הייתה מעולה כי יכין הוא מנחה שמאפשר חופש פעולה נרחב אבל יודע גם ללחוץ ולמקד כשצריך."

במסגרת התואר השני, שיתחלף בקרוב בדוקטורט, הוא חוקר חומרים פֶרואלקטריים ייחודיים – חומרים הזוכרים את הכיווניות החשמלית שלהם. "החומרים האלה מאופיינים בכיווניות חשמלית שאפשר לשנותה באמצעות מתח חיצוני, ואני מתמקד בהשפעת הטמפרטורה על תכונות אלה. הקו המנחה שלנו בעבודה הוא שאיפה להבנה של התהליכים הפיזיקליים הבסיסיים ופיתוח רעיונות ליישומים טכנולוגים מתקדמים." המחקר נעשה בעיקר באמצעות מיקרוסקופיית כוח אטומי (AFM), ולכן יחל הדוקטורט בשהות בת חודש בטיוואן, שם ילמד הרשקוביץ כיצד לגדל שכבות ננומטריות מאחת מקבוצות המחקר המובילות בעולם בתחום זה.

במקביל ללימודים התובעניים בטכניון, ול-45 ימי מילואים בשנה, אסף ממשיך לעסוק בקפוארה בגבעתיים כחלק מקבוצת "Cordao De Ouro" וכמי שמוביל שם קבוצת הופעות. בשנים האחרונות גם עבר קורס מדריכי אמנויות לחימה בווינגייט והספיק להעביר שיעורים בהתנדבות בטכניון. האהבה הגדולה שלו למוזיקה וקצב לא פסקה מעולם, ובמהלך השנים הוא הצטרף ללהקת המתופפים האפרו-ברזילאית Black Samba שאותה הוא מנהל כיום. "עומס הלימודים בטכניון גדול ממילא, וקצת חששתי שהחזרות יהיו קשות מדי, אבל מהר מאוד גיליתי שכל מה שקשור בלהקה הזאת, והאהבה הגדולה שאנחנו מקבלים מהקהל, רק מעלים את המוטיבציה להצטיין ולהצליח בכל התחומים."

רוצים להגיע? להרשמה הקליקו

בגיליון החדש של מגזין הטכניון תוכלו לקרוא על שלל נושאים ובהם היפהפייה הנמה של עולם החי (עמ' 16), הנוירולוגיה של ליקויי למידה והאפשרות לתקנם (21), ידיים ביוניות לילדים (42) ועלייתם של המטבעות הווירטואליים (46). הסרטונים במגזין הדיגיטלי יספרו לכם על חנוכת מכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס בניו-יורק (4), מיפוי רשת החשמל העירונית על סמך צילום מתוזמן (11), תרגום של "סלפי" לדגם תלת-ממדי (14), התנועה הקולקטיבית של מושבות ה- Salpidaבאוקיינוס (23), הקרב החיידקי-ויראלי על האור התת-מימי (29) ותהליך הרכבתו של מיקרוסקופ הענק החדש בטכניון (40).

לקריאת המגזין: https://goo.gl/ypvZQV

אם עדיין אינכם ברשימת התפוצה, אתם מוזמנים ללחוץ על הקישור המופיע בצד שמאל למעלה

יו"ר הוועדה ד"ר אברהם נגוסה: "אנחנו מוקירים את שליחותו של הטכניון ואת תרומתו בקליטת העולים ובשילובם בחברה הישראלית"

מימין לשמאל: ח"כ יואל רזבוזוב, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ויו"ר הוועדה ח"כ ד"ר אברהם נגוסה

ב-23 בנובמבר ביקרו בטכניון חברי ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, בראשותו של ח"כ ד"ר אברהם נגוסה. בביקור השתתפו  גם חבר הוועדה ח"כ יואל רזבוזוב, נציגי משרד העלייה והקליטה ונציגי ארגוני עולים. במסגרת הביקור פגשו המבקרים סטודנטים עולים הלומדים בטכניון ונחשפו למערך התמיכה המלווה אותם.

ד"ר נגוסה הודה על ההזמנה לביקור בטכניון ואמר: "אנחנו מוקירים את שליחותו של הטכניון ואת תרומתו בקליטת העולים ובשילובם בחברה הישראלית. חינוך והשכלה הם כלים חיוניים להצלחה, וחשוב להקנות אותם גם לעולים החדשים. עולים שיקבלו כאן השכלה ראויה ירגישו שהם חלק מהמקום וגם יתרמו יותר לחברה."

בטכניון לומדים כיום 560 עולים ממדינות רבות ובהן אתיופיה, רוסיה, קנדה, מדינות דרום אמריקה, ארה"ב וצרפת. הסטודנטים העולים מקבלים מלשכת דיקן הסטודנטים, ומהיחידה לקידום סטודנטים הפועלת במסגרתה, תמיכה מקיפה הכוללת היבטים אקדמיים, כלכליים וחברתיים.

דיקן הסטודנטים פרופ' בני נתן תיאר את חוויותיו כסטודנט עולה מיוון: "הגעתי בתחילת שנות ה-70 בלי לדעת מילה אחת בעברית, והסמסטר הראשון שלי היה כישלון מוחלט. אבל הטכניון היה טוב אלי וכך השלמתי שלושה תארים. היום המערכת שלנו טובה אפילו יותר, עם סיוע פסיכולוגי, סיוע במעונות, תמיכה אקדמית ותמיכה כלכלית. המשימה שלנו היא תמיכה בחלש, כי אם לא נתמוך באדם החלש נפגע ברקמה של החברה הישראלית."

בדברי הברכה שלו לוועדה כרך נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא את תולדות הטכניון עם קליטת העלייה והדגיש את מחויבותו של הטכניון לפעילות זו. "כבר בראשית דרכו החליט הטכניון לקבל חברי סגל וסטודנטים ללא קשר למוצאם ולאמונותיהם, והחלטה זו לא השתנתה עד היום. בשנות התשעים חוללה העלייה ממדינות ברית המועצות שינוי עצום גם בטכניון. מספר הסטודנטים זינק תוך שנתיים ב-25%, וחלק מאותם סטודנטים עולים הם כיום חברי סגל."

מימין לשמאל: הסטודנט יצחק אביאל, ראש היחידה לקידום סטודנטים דליה פלד, דיקן הסטודנטים פרופ' בני נתן, הסטודנט אלכסיי קצנר, דיקנית לימודי הסמכה פרופ' אורית חזן, יו"ר ועדת הקליטה ח"כ ד"ר אברהם נגוסה, הסטודנט שי אביג, הסטודנט טל רומנסקי, הסטודנטית שירלי קבדה ונציגי משרד הקליטה

"אנו מייחסים חשיבות רבה לחשיפת הטכניון לקהלים רבים שאינם מכירים את הפעילות המערכתית של הטכניון, המעניק יחס אישי לכל סטודנט וסטודנטים הלומדים בו מבלי לוותר על מצוינות ורמה אקדמית," אמרה במפגש פרופ' אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה, שהזמינה את הוועדה לביקור בטכניון, "הטכניון מחוייב לתת לכל עולה שיכול/ה להצליח בלימודים בטכניון את התמיכה המתאימה. אנו נסייע ככל שצריך ונשקיע את המשאבים הדרושים, אך לא נוותר על מצוינות. מצוינות זו חשובה לכולנו, ובפרט לסטודנטים, על מנת להבטיח את השתלבותם בהצלחה בחברה בישראל."

במסגרת הביקור התקיים פאנל ובו השתתפו שישה סטודנטים עולים שסיפרו על חווית הלימודים שלהם בטכניון, על האתגרים הגדולים ועל התמיכה המערכתית שהטכניון מעמיד לרשותם. הסטודנטים הם  שי אביג, בן למשפחה ממוצא אתיופי הלומד בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי; אלכסי  קצנר, שעלה לבדו מאוקראינה ועומד לסיים תואר ראשון בהנדסת מכונות; טל רומנסקי, שעלה לבדו מברזיל ולומד כיום בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון; יצחק אביאל, בן למשפחה ממוצא אתיופי שלא ידע על הטכניון עד שפנו אליו מהעתודה, וכיום לומד בפקולטה להנדסת מכונות; שירלי קבדה, העומדת להתחיל תואר שני בהנדסת מכונות במסגרת תוכנית העתודה עתידים-ברקים; וג'רמי אנסל מקנדה, הלומד בפקולטה להנדסת חשמל. "למדתי בבית ספר דתי לאומי בארה"ב ביסודי ובתיכון," סיפר אנסל, "בגיל 13 ביקרתי בישראל עם המשפחה שלי, והתאהבתי – מדינה שכולם מדברים בה עברית ובכל פינה יש מסעדה כשרה. אחרי התיכון הגעתי לישראל, ואחרי שנה בישיבה התגייסתי להנדסה קרבית. בתום השירות שקלתי ללמוד ב-MIT, אבל בסוף החלטתי ללמוד בישראל, וכפי שרציתי את האוניברסיטה הכי טובה בארה"ב, כאן בחרתי באוניברסיטה הכי טובה – הטכניון. צריך להודות שגם ההפרש בשכר הלימוד עזר לי בהחלטה…

התחלתי את הלימודים כאן בהנדסת מכונות והמשכתי בהנדסת חשמל. כיום אני בן 24, נשוי ואב לילד שנמצא כאן בגן בטכניון. החלום? להתחיל לעבוד אחרי התואר, אולי בהתחלה כשכיר אבל בשאיפה להקים סטארט-אפ."

ראש היחידה לקידום סטודנטים דליה פלד, שהנחתה את הפאנל, אמרה: "האנשים האלה הם חלק מהפסיפס האנושי שמרכיב את הטכניון, והסיפורים האישיים הם שנותנים לנו דלק ואנרגיה לעזור להם."

במעבדת המחקר לרובוטיקה של דר' ארז כרפס, בפקולטה ע"ש ויליאם דוידסון להנדסת תעשייה וניהול למדו חברי הוועדה על רובוטים קוגניטיביים. חוויה מיוחדת צפתה לחברי הוועדה בעת ביקורם בסדנת פרויקט הפורמולה של הטכניון בפקולטה להנדסת מכונות. ח"כ נגוסה הביע את הערכתו לסטודנטים בטכניון, שבנוסף ללימודים המאתגרים מוצאים את הזמן גם לייצג את הטכניון בכבוד בתחרויות בינלאומיות.

"התפעלתי מהשאיפה למצוינות ולחדשנות ומאיכותם של הסטודנטים הלומדים בטכניון", סיכם ד"ר נגוסה את הביקור בדף הפייסבוק שלו, "בפגישתי עם הסטודנטים העולים שמעתי מהם על השתלבותם בלימודים ועל האתגרים הנצבים בפניהם. ביקשתי מצוות ההנהלה הבכיר לעשות כל מאמץ להקל על העולים ולתת להם את הכלים הדרושים להצלחתם בלימודים. ההשקעה בחינוך והמצוינות הם המפתח להצלחה בחיים ולצמצום פערים בחברה. יישר כוח להנהלת הטכניון ולסטודנטים."

כתב העת Science: חוקרים בטכניון פענחו את תהליך ההיווצרות של "עדשות מחוסמות" בסביבה תת-ימית

קבוצת המחקר, מימין לשמאל: ד"ר אלכס קצמן, ד"ר אירינה פולישצ'וק, פרופ' בעז פוקרוי, יעל אטינגר וסטס קוזצ'קביץ'

קבוצת מחקר בינלאומית, בראשות פרופ' בעז פוקרוי וחוקרים מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, גילתה כיצד מייצר נחשון הים Ophiocoma wendtii חומרים הדומים לזכוכית מחוסמת, וזאת בתנאים השוררים מתחת למים. הממצאים, שפורסמו היום בכתב העת המדעי היוקרתי Science, צפויים להוביל לפיתוח דרכים חדשות לייצור חומרים קרמיים חזקים למגוון שימושים.

החוקרים חשפו את מנגנון ההגנה הייחודי של עדשות עמידות במיוחד הממוקמות על זרועותיו של ה- Ophiocoma wendtii – נחשון ים המתגורר בשוניות מתחת למים. על זרועותיו של אורגניזם זה מתפתחות מאות עדשות ממקדות אור בתהליך העשוי לסייע בפיתוח חומרים קרמיים עמידים. העדשות, העשויות גיר, חזקות ומדויקות, ופענוח המבנה הגבישי והננומטרי שלהן העסיק בשלוש השנים האחרונות את פרופ' בעז פוקרוי ואת קבוצת המחקר שלו בטכניון.

פרופ' פוקרוי חוקר חומרים הנוצרים על ידי יצורים חיים ומפיק חומרים מלאכותיים דומים בשיטות השואבות השראה מהטבע. צדפים, פנינים, עצמות ושריון-צב הם דוגמאות לביו-מינרלים – מינרלים הנוצרים על ידי האורגניזם עצמו.

"מה שמרשים בביו-מינרלים הוא שהם עשויים מהחומרים הזמינים לאורגניזם – גיר, לדוגמה," אומר פרופ' פוקרוי. "מהנדסים לעולם לא יבחרו גיר כחומר בנייה עמיד, אבל הטבע עושה זאת, ובהצלחה, על ידי אסטרטגיות שונות של חיזוק והקשחה. יתר על כן, בעלי החיים האלה מייצרים את הביו-מינרליים בתנאים הנתונים בטבע, בלי תנורים ומכשירי לחיצה המשמשים במעבדות. לכן ברור שלנו, כמדענים וכמהנדסים, יש הרבה מה ללמוד מהתהליכים האלה."

פרופ' בעז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון

בשנת 2001 פורסם בכתב העת Nature מאמר של פרופ' ג'ואנה אייזנברג (שהייתה מאוחר יותר המנחה של פרופ' פוקרוי בפוסט-דוקטורט שלו בהרווארד), ובו תיאור ראשון של המערכת האופטית המתוחכמת של נחשון הים – Ophiocoma wendtii, העשויה מעדשות מיקרוסקופיות הבנויות מחומר הקרוי קלציט. עדשות אלה ממקדות את אור השמש ומקרינות אותו על מרכזים עצביים המעבירים את המידע לשאר הגוף דרך מערכת העצבים.

"עדשות ה- Ophiocoma wendtii מיוצרות בים הפתוח, לא במעבדה, ולמעשה גילינו אסטרטגיה לחיזוק של חומר פריך ולהגדלת עמידותו, בתנאים טבעיים," אומר פרופ' פוקרוי. "מדובר ב'הנדסת גבישים' ובחיסום בלי חימום ובלי לחיצה – תהליך שעשוי להיות יעיל מאוד במדע ובהנדסה של חומרים."

לשם השוואה, זכוכית מחוסמת ובטון דרוך מיוצרים על ידי מאמצי לחיצה – כוחות הדוחסים את החומר ומשאירים אותו במצב דחוס יותר ממצבו הטבעי. חיסום זכוכית, לדוגמה, מבוצע על ידי חימום החומר וקירורו המהיר. בתהליך זה מתקרר החלק החיצוני של החומר מהר יותר מחלקו הפנימי וכך דוחס אותו.

חוקרי הטכניון גילו כי השלב המכריע בייצור עדשת ה- Ophiocoma wendtii הוא המעבר מפאזה אמורפית – הפאזה שבין נוזל ומוצק – לפאזה הגבישית. בשלב זה מתבדלים מכלל החומר חלקיקי קלציט ננומטריים העשירים במגנזיום ומאופיינים בצפיפות גבוהה יותר ברמה האטומית. השוני בין ריכוזי המגנזיום בחלקיקי הקלציט השונים יוצרת דרגות שונות של קושי, צפיפות ולחץ באזורים שונים בחומר. החלקיקים העשירים במגנזיום לוחצים על החלק הפנימי של העדשה בתהליך התגבשותה וכך "מחסמים" אותה לחומר גבישי שקוף וקשיח מאוד.

נחשון הים Ophiocoma wendtii

"הטבע מפגין יצירתיות רבה בשיפור יכולותיו של האורגניזם בהקשרים שונים כגון חוזק, חישה והגנה עצמית, וכאן אנחנו רואים יעילות רבה בשימוש שעושה ה-Ophiocoma wendtii בחומרי הגלם הזמינים ומייצר בתנאים הנתונים עדשות חזקות ומדויקות מאוד," אומר פרופ' פוקרוי.

כעת יוכלו מדענים ומהנדסים לרתום את האסטרטגיה שהתגלתה במחקר לטובת הקשחה וחיסום של חומרים קרמיים מלאכותיים המשמשים במגוון יישומים – מעדשות אופטיות ועד מנועי טורבו ושתלים ביו-רפואיים.

תהליך היווצרותן של עדשות הקלציט פוענח בשורה ארוכה של ניסויים במתקנים שונים ובהם מאיץ החלקיקים בגרנובל (צרפת) ומיקרוסקופ "טיטן" בטכניון. האנליזה המכנית (האנליטית והניסויית) בוצעה על ידי פרופ' ניקולא פוגנו מאוניברסיטת טרנטו באיטליה, אוניברסיטת קווין מרי בלונדון וקרן אדוארדי אמלדי בסוכנות החלל האיטלקית. במאמר שותפים פרופ' פוקרוי ו-9 חוקרים נוספים מהטכניון: ד"ר אירינה פולישצ'וק, אביגיל ברכה, יעל אטינגר-גלר, סטס קוזצ'קביץ', ד"ר אלכס קצמן, ד"ר ירון קאופמן, ד"ר דוד לוי ולאוניד בלוך. השותפים בחו"ל הם פרופ' פופה גילברט מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, ד"ר גורדון קלר ממוזאון הטבע במחוז לוס אנג'לס, פרופ' ניקולא פוגנו, ד"ר פול זסלנסקי מבית החולים שָריטֶה בברלין ומדענים ממאיץ החלקיקים בגרנובל. המחקר נערך בתמיכה של מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה בטכניון, מלגת אלון והמועצה האירופית למחקר.

למחקר המלא לחצו כאן: https://goo.gl/JekGCk

מימין: תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים חודר של דגימות דקות שהוכנו מהעדשות שעל זרוע ה- Ophiocoma wendtii. המחקר הנוכחי מגלה את נוכחותם של ננו-חלקיקים עשירים במגנזיום המשתלבים באופן קוהורנטי בגביש הקלציט. משמאל: תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של אחת העדשות שעל זרוע האורגניזם. למרות צורתן העקמומית של העדשות, כל עדשה היא גביש יחיד.

התגלית סוללת דרך לזיהוי חולי סרטן שיגיבו היטב לטיפול במעכבי PRMT5 – אנזים המעודד התפתחות תאים סרטניים.
את המחקר הוביל פרופ' זאב רונאי ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC)

פרופ' זאב רונאי

מחקר חדש של פרופ' זאב רונאי מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט וראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC), חושף לראשונה את תפקידו הקריטי של חלבון בשם שרפין בהתפתחות גידולים סרטניים.
המאמר, שהתפרסם השבוע בכתב העת The Journal of Clinical Investigation, מראה כי לשרפין תפקיד מרכזי בבקרת PRMT5 – אנזים חשוב המעורב בהתפתחות סרטן. כיום נעשים נסיונות לעכב את פעילותו של PRMT5 בחולי סרטן אולם הגילוי החדש, המצביע על תפקיד השרפין בבקרת PRMT5, מאפשר לזהות את קבוצות החולים שבהן עיכוב  PRMT5 צפוי להיות יעיל יותר.

המאמר קושר את השרפין לשניים מהתהליכים החיוניים בתפקוד החלבון בתא – מתילציה ואוביקוויטינציה. מתילציה היא תהליך ביולוגי המשתיק גנים וכך משפיע על תפקודן של פוקנציות בחלבון. אוביקוויטינציה מובילה לפירוק חלבונים משובשים כדי שלא יפגעו בתפקודם של התא, האורגניזם והרקמה. שני התהליכים האמורים נחקרו רבות, אולם במחקר הנוכחי מתברר שליחסי הגומלין ביניהם יש משמעות רבה בהתפתחותו של הגידול הסרטני.

החלבון המרכזי שנחקר על ידי קבוצת המחקר בראשות פרופ' רונאי הוא שרפין (SHARPIN). החוקרים גילו כי סוגי סרטן רבים – לרבות מלנומה, סרטן הערמונית, סרטן השד וסרטן הריאות – מאופיינים ברמה גבוהה של שרפין. יתר על כן, הם הראו כי עיכוב של חלבון זה בולם מסלולים המאיצים את התפתחות הגידול הסרטני.

בתרשים: שרפין (חץ צהוב) פוגע בפעילות הגן MTA (חץ כחול) הבולם את פעילות האנזים PRMT5. כתוצאה מכך עולה רמת הפעילות של PRMT5 ובעקבותיה גדלה יכולת ההישרדות של תאי מלנומה. על סמך רמת השרפין בתא (משולש ירוק מימין) אפשר לחזות את ההשפעה העתידית של מעכבי PRMT5 (משולש כחול משמאל) על המטופל.

המחקר הנוכחי חושף כאמור את תפקידו של השרפין בבקרת PRMT5. שרפין, מתברר, מכתיב את פעילותו של PRMT5 ואת מעורבותו במתילציה של חלבונים. לדברי פרופ' רונאי, "שרפין מכוונן את פעילותו של PRMT5. במילים אחרות, הוא מעין נווט שמראה ל- PRMT5 לאן ללכת וכך קובע אילו חלבונים יעברו מתילציה. האנליזה שביצענו מאפשרת להעריך את רמת התגובה העתידית של המטופל לטיפול במעכבי PRMT5: כאשר רמת השרפין נמוכה, הטיפול צפוי להיות אפקטיבי יותר."

המחקר בוצע בשיתוף חוקרים מהמכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן-דייגו (SBP) יחד עם פרופ'-משנה יונגסו קים וחוקרים באוניברסיטת שנטאו בסין. זהו מחקר ראשון המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו, והוא מומן בחלקו על ידי תוכנית המחקר המשותפת לשתי האוניברסיטאות. פרופ' רונאי, ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC) ויועץ מדעי ראשי במכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן-דייגו (SBP), זכה בשנה שעברה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה העולמית לחקר המלנומה .(SMR)

המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון הוא גוף ראשון מסוגו בישראל, שימזג את הידע הנרחב ואת הניסיון הרב שנצברו בטכניון ובמרכזים הרפואיים המסונפים אליו בתחומי הרפואה האונקולוגית.

כתב העת המדעי היוקרתי Science מדווח על תגלית מדעית פורצת דרך המדמה "מפץ גדול" פוטוני בסקאלה הננומטרית. את המחקר ערך צוות חוקרים בראשותו של פרופ' ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

המפץ הגדול הפוטוני: אי סדר חלש יוצר הפרדה חלשה ננומטרית בין פוטונים עם ספין הפוך (אדום וכחול) – "אפקט ספין-הול פוטוני". רק באי סדר מוחלט מתרחש "המפץ הפוטוני" – פוטונים בספינים הפוכים מתפצלים וממלאים את כל מרחב התנע – "אפקט רשבא הפוטוני". התופעה מתארת מעבר פאזה טופולוגי שמתבטא בשבירת סימטריה. המחקר נערך בהשראת מודלים בקוסמולוגיה שמתארים את המפץ הגדול. בתמונה מתוארות ננואנטנות מסיליקון, והמעבר מאנטנות מסודרות בכיוונן לאי סדר מוחלט מתבטא במדידת עליה חדה של האנטרופיה (כמדד לאי סדר). קרדיט איור : Ella Maru Studio

כתב העת Science מדווח על תגלית מדעית פורצת דרך שחשפה קבוצת המחקר של פרופ' ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות ומהמכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי (RBNI) בטכניון. התגלית מדגימה מעבר ממערכת פיזיקלית מסודרת למערכת לא מסודרת באופטיקה בסקאלת הננומטר, ומדגימה "מפץ גדול" פוטוני בסקאלה הננומטרית בתנאי מעבדה, בדומה למודלים הקיימים בקוסמולוגיה.

"המחקר  שלנו עוסק בפיתוח רכיבים אופטיים בסקלת הננומטר ובהבנת האינטראקציה

בין האור למבנים קטנים," מסביר פרופ' חסמן, ראש המעבדות לננו אופטיקה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. "מטרת המחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת Science ואשר בוצע בהשראת מודל "המפץ הגדול" בקוסמולוגיה היתה להדגים כיצד מערכת פיזיקלית עוברת ממבנה של סדר לאי סדר. ניסינו להבין את מנגנון מעבר הפאזה הטופולגי (מעבר ממצב מסודר לאי סדר קיצוני כתוצאה משבירת סימטריה) בסקאלה הננומטרית."

המחקר בוצע על ידי קבוצת המחקר לננואופטיקה בראשותו של פרופ' חסמן, שבה חברים תלמידי המחקר אלחנן מגיד, מיכאל ינאי, ארקדי פאירמן, איגור יולביץ' והחוקר ד"ר ולדימיר קליינר.

"המפץ הפוטוני" הודגם בעזרת מטא-משטחים ננומטריים המבוססים על אנטנות זעירות מסילקון (ננואנטנות). "באמצעות ננואנטנות שייצרנו במעבדה בטכנולוגיית סיליקון פיתחנו דרך לשליטה באי הסדר במערכת – בהגדלת האנטרופיה," מסביר פרופ' חסמן.

"האור מורכב מפוטונים, חלקיקים ללא מסה שנעים במהירות האור. כל פוטון מתנהג כמו סביבון המסתחרר עם כיוון השעון או נגד כיוון השעון. (בטרימנולוגיה המדעית: ספין חיובי או ספין שלילי ).

כאשר עוברים ממצב מסודר למצב בו יש אי סדר קטן, כלומר משנים מעט את הזווית של הננואנטנות, מתרחש "ספין-הול פוטוני",  פיצול מרחבי של הפוטונים בעלי ספינים הפוכים, פוטונים בעלי סחרור חיובי נעים לכיוון מסוים ובעלי הסחרור השלילי נעים לכיוון המנוגד. זהו פיצול קטן מאוד בסקלת הננומטר ולכן השתמשו החוקרים ברעיון של פרופ' יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל-אביב, הנקרא מדידה קוונטית חלשה, כדי למדוד הפרדה ננומטרית בין שני מצבי ספין של חלקיקי האור. עם הגברת אי הסדר וכאשר המערכת מגיעה לנקודה קריטית, בה יש אי סדר מוחלט, מתרחש "מפץ גדול" בננואופטיקה, דהיינו  פיזור של הפוטונים בעלי ספינים הפוכים לכל הכיוונים (בטרימנולוגיה המדעית -"אפקט רשבא הרנדומלי"). שבירת הסימטריה במערכת מתבטאת ביצירת מערבולות אופטיות הקרויות פגמים טופולוגיים. מערבולות אופטיות נוצרו כתוצאה  מאינטראקציה בין מסלול הפוטון (חלקיק האור) לספין שלו. במדידה התגלתה תופעה ייחודית מאוד – גידול מרחבי דרמטי במספר המערבולות האופטיות ויצירת דחייה בין המערבולות כתוצאה מאי הסדר."

אי סדר חלש גורם לאפקט ספין הול פוטוני. קרדיט איור : Ella Maru Studio

אי סדר מוחלט גורם לאפקט רשבא אופטי רנדומלי ("מפץ גדול" פוטוני). קרדיט איור : Ella Maru Studio

התגלית היא פריצת דרך מדעית עולמית שהתבצעה כאמור לראשונה במעבדתו של פרופ' חסמן בטכניון והיא מתארת "מפץ גדול" פוטוני, כלומר "מפץ גדול" בסקאלה ננומטרית המבוסס על אור.
המחקר נותן השראה להבנת אי סדר במצב מוצק ויתרום רבות לתחום הספינטרוניקה. בנוסף, הוא פותח אפשרויות לתכנון חומרים פוטוניים תוך בקרה של דרגת האי סדר שלהם.

פרופ' חסמן הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום הננופוטוניקה –אינטרקציה של פוטונים עם מבנים בקנה מידה ננומטרי , וייסד את תחום הספינאופטיקה. בשנים האחרונות פיתח פרופ' חסמן יחד עם חברי קבוצת המחקר שלו מערכים של ננואנטנות מסיליקון, שבאמצעותן ניתן לעצב אלומות אור ולשלב מספר רב של רכיבים אופטיים ברכיב בודד ננומטרי.

חברי הקבוצה לננואופטיקה בראשותו של פרופ' חסמן השותפים למחקר. מימין לשמאל: ארקדי פאירמן, מיכאל ינאי, פרופ' ארז חסמן, דר' ולדימיר קליינר, אלחנן מגיד ואיגור יולביץ
צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ' חסמן מציין בגאווה את ההישגים הגדולים של קבוצתו "בארבע השנים האחרונות פרסמנו כל שנה מאמר פורץ דרך בכתב העת Science. הישגים אילו היקנו לאלחנן מגיד את פרס וולף היוקרתי לדוקטורנטים מצטיינים ב-2017. קבוצת המחקר שלי הניחה את היסודות בשנת 2001 לתחום המטא-משטחים האופטיים – photonic nanoscale metasurfaces, שכיום נחשב לאחד התחומים החמים ביותר באופטיקה, ומעבדות מחקר רבות בעולם עוסקות בתחום זה."
קבוצתו של פרופ' חסמן כוללת חוקרים מדיספלינות שונות, פיזיקה ומדעי ההנדסה, העוסקים הן במחקר בסיסי והן במחקר יישומי המוביל ליישומים רבים בתעשיית ההייטק.

לפרופ' חסמן שיתוף פעולה פורה עם אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, המניב מחקרים פורצי דרך ופרויקטי מחקר משותפים, וכמו כן מאפשר לחוקרים בקבוצתו להוביל מחקרים עם עמיתים בארה"ב. המחקר נתמך ע"י הקרן הלאומית למדע (ISF) והרכיבים מומשו במרכז לננו-אלקטרוניקה ע"ש זיספל (MNFU).

למאמר בכתב העת SCIENCE לחצו כאן

לסרטון הסבר על המחקר

בגיליון החדש של מגזין הטכניון תוכלו לקרוא על שלל נושאים ובהם היפהפייה הנמה של עולם החי (עמ' 16), הנוירולוגיה של ליקויי למידה והאפשרות לתקנם (21), ידיים ביוניות לילדים (42) ועלייתם של המטבעות הווירטואליים (46). הסרטונים במגזין הדיגיטלי יספרו לכם על חנוכת מכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס בניו-יורק (4), מיפוי רשת החשמל העירונית על סמך צילום מתוזמן (11), תרגום של "סלפי" לדגם תלת-ממדי (14), התנועה הקולקטיבית של מושבות ה- Salpidaבאוקיינוס (23), הקרב החיידקי-ויראלי על האור התת-מימי (29) ותהליך הרכבתו של מיקרוסקופ הענק החדש בטכניון (40).

לקריאת המגזין: https://goo.gl/ypvZQV

אם עדיין אינכם ברשימת התפוצה, אתם מוזמנים ללחוץ על הקישור המופיע בצד שמאל למעלה

מכון גואנגדונג-טכניון: הרוח הישראלית חוברת לעוצמה הסינית. המכון יפעל להכשרת האליטה המדעית-הנדסית שתעצב את העולם בעשורים הבאים

קמפוס מכון גואנגדונג-טכניון החדש בסין. קרדיט צילום: מכון גואנגדונג-טכניון

היום, 18 בדצמבר 2017, נחנך בסין מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT). המיזם הוא פרי שותפות היסטורית בין קרן לי קא שינג, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו והטכניון. הטקס התקיים היום בשעות הבוקר (שעון סין) במעמד הוגה הרעיון מר לי קא-שינג, ראש עיריית שנטאו דזנג ג'יאנגה, ראש עיריית חיפה יונה יהב, חתן פרס נובל בכימיה פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה הגבוהה, קונסול ישראל בגואנגדז'ו נדב כהן, קונסולית ישראל בשנגחאי אהובה שפילר, נציגי הממשל הסיני ומאות אורחים מרחבי העולם.

"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!", ‏‎אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. "במסורת היהודית אומרים ברכת 'שהחיינו' כביטוי להכרת תודה על היותנו חיים ובריאים ועל כך שנפלה בחלקנו הזכות לחוות את הרגע הזה. אין לי ספק שכולנו שותפים היום לתחושה זו של השתאות והכרת תודה במעמד חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון מכון טכנולוגי לישראל, כאן בעיר שנטאו שבמחוז גואנגדונג.

"הקמתו של קמפוס אקדמי חדש זה, שבו ילמדו הסטודנטים הנדסה כימית, מדע והנדסה של חומרים והנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מבשרת עידן חדש של מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים. זהו הישג מדהים."

פרופ' לביא התייחס בנאומו לדמיון הרב בין המסורת היהודית לתרבות הסינית, דמיון הכולל מורשת כתובה עתיקה ורחבה, הצבת המוסר במרכז התרבות והתייחסות להשכלה כאל ערך מרכזי. הוא הודה לפילנתרופ לי קא-שינג, שיוזמתו ותמיכתו הכספית הניעו את המיזם.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בטקס. קרדיט צילום: לין ג'יאן

מכון גואנגדונג-טכניון נוסד בתמיכתם של מושל מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו, ממשלת סין וקרן לי קא שינג (LKSF). הוא נועד להכשיר אליטה מדעית-הנדסית שתשפיע על סין ועל העולם כולו בעיקר בהיבטים הקשורים באיכות הסביבה. המכון יקדם שיתופי פעולה עם אוניברסיטת שנטאו ועם הטכניון, ובתחום הרפואה כבר מתקיימים שיתופים כאלה.

בראש האוניברסיטה החדשה עומד נשיא מכון טכניון-גואנגדונג מר לי ג'יאנג, שאמר בטקס כי "סין הגדולה מציעה לטכניון כר פעולה נרחב לממש בו את מצוינותו האקדמית. עלינו ללמוד מישראל חשיבה חדשנית מהי."

מטעם הטכניון מוביל את המכון חתן פרס נובל לכימיה פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר. לדבריו, "פתיחת קמפוס הטכניון בסין היא עדות נאמנה ליחסים המצוינים בין סין וישראל וחשוב לא פחות – להערכה הרבה של הענק הסיני להישגים המדעיים וההנדסיים של ישראל הקטנה ולחינוך המוביל אליהם. חשוב לזכור שגם לנו יש מה ללמוד מן הסינים – תכנון והקמה של פרויקטים גדולים, עמידה בלוח זמנים וחריצות אינסופית. אין שום ספק שכל הצדדים המעורבים במיזם יפיקו ממנו תועלת רבה."

מר לי קא-שינג מגיע לקמפוס מכון גואנגדונג-טכניון ומתקבל על ידי הסטודנטים. קרדיט צילום : Chen Shi

חנוכת הקמפוס מתרחשת שנתיים בלבד אחרי הנחת אבן הפינה למכון, שנערכה בדצמבר 2015 מול קהל של כ-5,000 איש ובהשתתפות הנשיא התשיעי שמעון פרס ז"ל, שאמר אז: "הקמת שלוחת הטכניון בסין מוכיחה כי החדשנות הישראלית חוצה גבולות גיאוגרפיים. סין היא אחת השותפות המרכזיות של ישראל בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק, ולשתי המדינות יש הרבה מה לחלוק ומה ללמוד זו מזו."

מיד לאחר הטקס הרשמי היום המשיכו המשתתפים לפתיחתה של תערוכה חדשה שעוצבה במיוחד לרגל האירוע. התערוכה "Technion Wisdom – The Art of Science" מציגה 37 מחקרים ופיתוחים של חוקרי הטכניון ושל בוגריו. יוצרת התערוכה ענת הר-גיל העניקה לפיתוחים אלה פרשנות אמנותית המנגישה אותם לכלל הציבור.

במסגרת הארוע יתקיים גם כנס מדעי בהשתתפות חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת שנטאו. ההרצאות יעסקו בנושאים שונים ובהם ביולוגיה ימית, תכנון חופים ורפואה.

מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה

קמפוס מכון גואנגדונג-טכניון החדש בסין. קרדיט צילום: מכון גואנגדונג-טכניון

מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT), שהוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו, הוא אוניברסיטה איכותית, חדשנית ומכוונת-מחקר. הקמפוס החדש משתרע על פני שטח של 100,000 מ"ר וכולל 13 בניינים, 29 כיתות לימוד, 14 מעבדות הוראה ו-55 מעבדות מחקר. 6 בניינים משמשים למגורי סטודנטים וחברי סגל.

בשנה שעברה העניק משרד החינוך הסיני אישור הוראה למכון גואנגדונג-טכניון, אשר "יפעיל ויקדם את התוכניות לתארים מתקדמים (מאסטר ודוקטור) על סמך הניסיון הרב של הטכניון בתחום זה, ותעודות הבוגרים יונפקו על ידי הטכניון. מכון גואנגדונג-טכניון יחתור לצמיחה כלכלית ולפיתוח חברתי על בסיס התחומים שבהם מצטיין הטכניון ובהתאם לאתגרים הסביבתיים שעמם מתמודדת סין."

בהתאם לאישור משרד החינוך הסיני ילמדו במכון בעשור הראשון (בין השנים 2026-2017), כ-3,000 סטודנטים, מהם 300 לתארים מתקדמים. בהתחלה יציע המכון לתלמידי תואר ראשון מסלולים בהנדסה כימית, בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובהנדסת חומרים. תחומי הלימוד למאסטר הם הנדסה כימית, הנדסת חומרים, הנדסת מזון, הנדסת סביבה, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה. תחומי ההשתלמות לתואר דוקטור יהיו בהנדסה ובמדעים בהתאם לתחומי ההתמחות של חברי הסגל במכון.

בהמשך הדרך יכלול המכון שלוש פקולטות אקדמיות: מדע, הנדסה ומדעי החיים. בשנים הבאות יגדל המכון הן בשטחו הבנוי והן במספר הסטודנטים וחברי הסגל, אולם כדי לשמור על רמת ההוראה הגבוהה יתבצע הגידול בהדרגה. בשנת 2036 צפויים ללמוד במכון גואנגדונג-טכניון כ-5,000 סטודנטים, כאלף מהם לתארים מתקדמים. שטח המכון יורחב בהתאם משטחו הנוכחי, 100,000 מ"ר, ל-400,000 מ"ר בעתיד.

ההתקשרות בין הטכניון למחוז גואנגדונג הובילה לכמה הסכמים נוספים לשיתוף פעולה, ובהם מזכר הבנות לשיתוף פעולה מדעי בין מדינת ישראל למחוז גואנגדונג, הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי וכן הסכם ערים תאומות בין הערים חיפה ושנטאו.

לסרטון מהקמפוס החדש

טקס חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בטקס. קרדיט צילום: לין ג'יאן

פרופ' פרץ לביא: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!"‏‎
במסורת היהודית אומרים ברכת 'שהחיינו' כביטוי להכרת תודה על היותנו חיים ובריאים ועל כך שנפלה בחלקנו הזכות לחוות את הרגע הזה.
אין לי ספק שכולנו שותפים היום לתחושה זו של השתאות והכרת תודה במעמד חנוכת מכון גואנגדונג-טכניון מכון טכנולוגי לישראל, כאן בעיר שנטאו שבמחוז גואנגדונג.
לפני שנתיים בדיוק, ב-16 בדצמבר 2015, הונחה אבן הפינה למכון, והיום כבר לומדים כאן 216 סטודנטים שיהפכו לבוגרי המחזור הראשון של מכון גואנגדונג-טכניון בשנת 2021.

הקמתו של קמפוס אקדמי חדש זה, שבו ילמדו הסטודנטים הנדסה כימית, מדע והנדסה של חומרים והנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מבשרת עידן חדש של מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים. זהו הישג מדהים.
הקמתו של קמפוס חדש ומרהיב זה לא הייתה קורמת עור וגידים ללא החזון הנחוש, הנדיבות המפליגה והמסירות העמוקה שהפגין מר לי קא שינג וללא מנהיגותן של ממשלת מחוז גואנגדונג, העיר שנטאו והנהלת אוניברסיטת שנטאו, שותפתנו במיזם.

מר לי היקר, אמרת בעבר, כי "אדם יכול להשתמש בכישוריו כדי לרכוש כבוד, אך רק תרומתו תוכל לגעת בזולת". אתה השגת את שניהם – זכית בכבוד עצום הודות ליכולותיך המגוונות ונגעת בחייהם של אנשים רבים בעבר ובחייהם של רבים מספור בעתיד – דורות עתידיים של סטודנטים – הודות לתרומתך. על זאת, בשמנו ובשמם, נהיה אסירי תודה לך לעד.
הרעיון של הכרת תודה טבוע עמוק בתרבות היהודית והסינית, והוא אינו המכנה המשותף היחיד בין שתי המסורות. הערכים שאנו חולקים הופכים את השותפות הנחנכת היום לשיתוף פעולה טבעי וחם. הנה כמה ערכים נוספים המשותפים לנו ולכם:

•בשתי התרבויות נתפס המוסר כערך מרכזי.
•שתי התרבויות מוקירות הורים וקשישים ומייחסות חשיבות רבה לקשרים שבין הורים לילדיהם.
•לשתי התרבויות היסטוריה ארוכת שנים של מסורת כתובה.
•שתי התרבויות פועלות על פי לוח שנה ירחי, ושתיהן מוסיפות חודש נוסף בשנים מסוימות כדי להתאים את החודשים לעונות החקלאיות.
ואולי ההיבט הרלוונטי ביותר לחגיגה שלנו כאן היום:
•השכלה היא ערך מרכזי במסורת היהודית ובמסורת הסינית.
"ספר המאמרות של קונפוציוס" פותח במילים: "אמר החכם: מי שלומד תורה וחוזר עליה לפרקים, וכי לא הנאה היא לו? מי שבא אליו חבר ממרחק, וכי לא תענוג הוא לו? מי שלא הכירו בו הבריות כערכו ואף על פי כן לא בא לכלל תרעומת – וכי לא איש המעלה הוא?"
הקטע הראשון של המאמרות, ספר שסינים רבים למדו בעל פה במהלך הדורות, מתמקד בלמידה, בביקור חברים ובטיפוח תכונות טובות. במסורת היהודית, אותם ערכים מכונים מידות. אלה הערכים שאנשים שואפים לטפח במהלך חייהם.

מקבילה יפה נוספת ניתן למצוא בשאלה ששואל דזה גונג, אחד מתלמידיו של קונפוציוס, ובתשובתו של קונפוציוס. "שאל דזה גונג: כלום יש מאמר אחד שראוי לו לאדם לנהוג על פיו כל ימיו? אמר החכם: הלא הוא המאמר על נתינת הדעת על חבר. את מה שאינך מייחל לעצמך אל תעשה לאחרים". זוהי המקבילה הסינית לפתגם של הלל הזקן ביהדות -‏ מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך.
שאילת שאלות גם היא משהו סיני מאוד ויהודי מאוד. במאמרות של קונפוציוס, הפועל "לשאול" מופיע יותר מ-100 פעמים, וגם כאן במכון גואנגדונג-טכניון אנו מעודדים לשאול שאלות חקרניות, סקרניות, מחקריות, המובילות את הסטודנטים ואת החוקרים של היום ושל המחר במסע לגילוי פלאי המדע הסובבים אותנו, למען האנושות.
לסיום, הרשו לי להביע משאלה כי הסטודנטים ימשיכו בדרך המצוינות, יום אחר יום.
ברכותיי!

* הציטוטים מתוך מאמרות/ קונג פו צה (קונפוציוס) בתרגום דניאל לסלי ואמציה פורת, מוסד ביאליק ירושלים 1969

לצפייה בנאום: