Technion – Israel Institute of Technology

29 חברי סגל חדשים הצטרפו למשפחת הטכניון

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא: "אתם נכנסים ל'טכניון חדש', שמחצית מחברי הסגל האקדמי שבו הצטרפו אליו בעשור האחרון"

הנהלת הטכניון עם חברי הסגל החדשים

בשנת 2017 הצטרפו לטכניון 18 חברי סגל חדשים ו-11 רופאים הצטרפו כחברי סגל אקדמי לפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט (צוות בתי חולים). חברי הסגל החדשים עוסקים במגוון רחב של תחומים ובהם אבטחה במטבעות וירטואליים, בינה מלאכותית, רשתות נוירונים מלאכותיות, חומרים דו-ממדיים, מחשוב קוונטי, התנגשויות פרוטון-פרוטון במאיץ החלקיקים LHC בשוויץ, הכשרה והערכה בהוראת המתמטיקה, השפעת המיקרוביום (חיידקי המעי) על מערכת החיסון, מחלות עור תורשתיות ורפואת האם והעובר.

ביום ההכוון שנערך לחברי הסגל החדשים אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא כי "עבורנו זהו יום חג המציין את התחדשותו המתמדת של הטכניון בשנים האחרונות. יותר ממחצית מחברי הסגל האקדמי בטכניון הצטרפו אלינו בעשור האחרון. למעשה אפשר לומר שאתם מצטרפים ל'טכניון חדש'."

פרופ' לביא ציין כי "עם שישית מהתקציב של אוניברסיטאות גדולות כגון MIT אנחנו מצליחים להצטיין ולהוביל הודות לחיבור בין מצוינות ללא פשרות ותחושת שליחות. השנה חנכנו את שתי השלוחות הבינלאומיות שלנו – מכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס בניו יורק ומכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה בסין. הבחירה האמריקאית והסינית בטכניון נבעה לא רק מהמצוינות הטכניונית אלא מהצלחתו של הטכניון 'להפוך תפוזי יפו למוליכים למחצה' ולהוביל את פיתוחה של מדינת ישראל."

המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון מתניהו אנגלמן ציין את המאמץ המתמיד להגדלת מספר הסטודנטים לתארים גבוהים, את מספר הפוסט-דוקטורנטים וכמובן את מספר חברי הסגל בטכניון. "היעד שלנו הוא לגייס מדי שנה כ-30 חברי סגל חדשים, מה שמצריך השקעה עצומה. בכל שנה אנחנו משקיעים כ-60 מיליון שקל רק בהקמת מעבדות לחברי הסגל המצטרפים אלינו."

המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים פרופ' חגית עטיה אמרה כי הטכניון בוחר את חברי הסגל החדשים בקפידה רבה, וראייה לכך היא המלגות והפרסים הרבים שבהם זכו חברי הסגל המצטרפים לטכניון השנה. פרסים אלה כוללים את מלגת אלון, מלגת עזריאלי, פרס קריל, פרס ברונו, פרס בלוונטניק וחברות באקדמיה הישראלית הצעירה. פרופ' עטיה אמרה לחברי הסגל החדשים כי "במסלול הקידום בטכניון אנחנו מעריכים אתכם על סמך מחקר אך גם על סמך רמת ההוראה שלכם, שכן הטכניון הוא אוניברסיטת מחקר האחראית גם להכשרת מהנדסים, מדענים, רופאים וארכיטקטים. המשימה שלכם היא לבנות לעצמכם עצמאות, כלומר זהות מחקרית ייחודית, ובה בעת לחתור לאימפקט – להשפעה משמעותית על העולם."

חברי הסגל החדשים הם:

הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי –

ד"ר איתי אייל

ד"ר איליה גויכמן

ד"ר דניאל סודרי

הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך –

ד"ר גרהם דה-רויטר

מהפקולטה לפיזיקה –

ד"ר שי הכהן ג'ורג'י

ד"ר אנריקה קחומוביץ'

הפקולטה למתמטיקה –

ד"ר טלי פינסקי

הפקולטה למדעי המחשב –

ד"ר שחר יצחקי

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל –

ד"ר אוקסנה סטלנוב

ד"ר יוסף לפקוביץ'

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון –

ד"ר דן גרבר

ד"ר איציק כהן

ד"ר עפרה עמיר

ד"ר אורי שליט

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון –

ד"ר עומר יחזקאלי

הפקולטה למדע והנדסה של חומרים –

ד"ר אלעד קורן

הפקולטה לחינוך, למדע ולטכנולוגיה –

ד"ר זהבית כהן

הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט –

ד"ר נעמה גבע-זטורסקי

פרופ"ח ניצה גולדנברג-כהן (סגל בתי חולים – מסלול רגיל), ד"ר יונתן בוטבול, ד"ר רינת גבאי, ד"ר צבי גוטמכר, ד"ר רוני דודיוק-גד, ד"ר אתי דניאל-שפיגל, ד"ר ריאד חדאד, ד"ר איאד חמאיסי, ד"ר אלונה פז, ד"ר מיכל שטיין וד"ר רן שטיינברג (סגל בתי חולים – מסלול קליני).

29 חברי סגל חדשים הצטרפו למשפחת הטכניון

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא: "אתם נכנסים ל'טכניון חדש', שמחצית מחברי הסגל האקדמי שבו הצטרפו אליו בעשור האחרון"

הנהלת הטכניון עם חברי הסגל החדשים

בשנת 2017 הצטרפו לטכניון 19 חברי סגל חדשים ו-10 רופאים הצטרפו כחברי סגל אקדמי לפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט (סגל בתי חולים). חברי הסגל החדשים עוסקים במגוון רחב של תחומים ובהם אבטחה במטבעות וירטואליים, בינה מלאכותית, רשתות נוירונים מלאכותיות, חומרים דו-ממדיים, מחשוב קוונטי, התנגשויות פרוטון-פרוטון במאיץ החלקיקים LHC בשוויץ, הכשרה והערכה בהוראת המתמטיקה, השפעת המיקרוביום (חיידקי המעי) על מערכת החיסון, מחלות עור תורשתיות ורפואת האם והעובר.

חברי הסגל החדשים הם:

הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי –

ד"ר איתי אייל

ד"ר איליה גויכמן

ד"ר דניאל סודרי

הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך –

ד"ר גרהם דה-רויטר

מהפקולטה לפיזיקה –

ד"ר שי הכהן ג'ורג'י

ד"ר אנריקה קחומוביץ'

הפקולטה למתמטיקה –

ד"ר טלי פינסקי

הפקולטה למדעי המחשב –

ד"ר שחר יצחקי

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל –

ד"ר אוקסנה סטלנוב

ד"ר יוסף לפקוביץ'

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון –

ד"ר דן גרבר

ד"ר איציק כהן

ד"ר עפרה עמיר

ד"ר אורי שליט

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון –

ד"ר עומר יחזקאלי

הפקולטה למדע והנדסה של חומרים –

ד"ר אלעד קורן

הפקולטה לחינוך, למדע ולטכנולוגיה –

ד"ר זהבית כהן

הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט –

ד"ר נעמה גבע-זטורסקי

פרופ"ח ניצה גולדנברג-כהן

ד"ר יונתן בוטבול, ד"ר רינת גבאי, ד"ר צבי גוטמכר, ד"ר רוני דודיוק-גד, ד"ר אתי דניאל-שפיגל, ד"ר ריאד חדאד, ד"ר איאד חמאיסי, ד"ר אלונה פז, ד"ר מיכל שטיין וד"ר רן שטיינברג (סגל בתי חולים – מסלול קליני).

בכנס של האגודה הישראלית לפיזיקה שהתקיים בטכניון, השתתפו יותר מ-600 חוקרים וסטודנטים ובהם פיזיקאים בכירים מרחבי העולם

ג'ורג'ו פלוצ'י, המנהל המדעי של מאיץ החלקיקים האזורי SESAME שנחנך בירדן

"אני שמחה להרצות היום במדינה שבה מותר להשתמש בביטוי 'מבוסס מדע'." כך פתחה הפיזיקאית פרופ' ליסה רנדל את הרצאתה בטכניון, תוך התייחסות אירונית להחלטת ממשל טרמפ לאסור על המרכז לבקרת מחלות בארה"ב להשתמש בביטוי "מבוסס מדעית".

הרצאתה של פרופ' רנדל סיימה את הכנס השנתי של האגודה הישראלית לפיזיקה שהתקיים ביום ראשון, 17 בדצמבר 2017. נשיא האגודה, פרופ' יוסי אברון מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, ציין כי בכנס השתתפו יותר מ-600 פיזיקאים וסטודנטים לפיזיקה – מספר שיא בתולדות האגודה, שהוקמה לפני 63 שנה.

בכנס נדונו נושאים מגוונים ובהם תנועת הכוכבים סביב חור שחור עצום במרכז הגלקסיה ופעילותו של מאיץ החלקיקים שנחנך לאחרונה בירדן וישרת מדענים ישראלים, ירדנים, פלסטינאים, אירנים ועוד. את הכנס הוביל פרופ' עמית קרן מהפקולטה לפיזיקה בטכניון.

ג'ורג'ו פלוצ'י (Giorgio Paolucci) הציג את היכולות המרשימות של מאיץ החלקיקים האזורי SESAME שנחנך בירדן בחודש יוני 2017. המאיץ, הפועל תחת המוטו "מדע למען השלום", הוא סינכרוטרון שהיקפו 133 מטרים. הוא הוקם במטרה לעודד שיתוף פעולה מדעי בין ישראל, ירדן, מצרים, הרשות הפלסטינית, איראן, בחריין, פקיסטן, טורקיה וקפריסין. פלוצ'י, המנהל המדעי של המתקן, אמר כי "מאיצי החלקיקים בעולם מרוכזים באירופה, בצפון אמריקה ובמזרח הרחוק, ואין ספק שהגיע הזמן שגם במזרח התיכון יהיה מאיץ אזורי שיקדם את המדע והטכנולוגיה ויבלום את המגמה של בריחת המוחות לאירופה ולארצות הברית. כאן, בטכניון, זו הפעם הראשונה שאני יכול לומר שהסינכרוטרון האזורי אינו הבטחה אלא מציאות."

פרופ' ליסה רנדל בהרצאתה על החומר האפל והדינוזאורים

פרופ' ריינהרד גנצל (Reinhard Genzel) סיפר על תצפיות מדויקות של חור שחור עצום הנמצא במרכז הגלקסיה ומסתו גדולה פי 3 או 4 מיליון ממסת השמש. גנצל, שקיבל בשנת 2014 את פרס הארווי מטעם הטכניון, הוא חבר סגל באוניברסיטת ברקלי ומכהן כראש מכון מקס פלנק לפיזיקה חוץ-גלקטית בגרכינג, גרמניה. חורים שחורים הם אחת התוצאות המפתיעות של תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין, תחזית שקשה לאמת משום שהחור השחור אינו נצפה באמצעות טלסקופים. פרופ' גנצל ציין כי "בשלושת העשורים האחרונים אספנו ראיות נסיבתיות רבות הודות למערך הטלסקופים ESO בצ'ילה. לשמחתי קיבלנו המון עזרה מהטבע, שנתן לנו אלפי כוכבים שמסלוליהם סביב החור השחור מספקים לנו מידע רב על מאפייניו למרות שהוא עצמו בלתי נראה. האתגר שלנו לשנה הבאה הוא לאמת תחזיות נוספות של תורת היחסות הכללית בסביבה של חור השחור – למשל תופעת ההסחה-לאדום המתרחשת בקרני אור כתוצאה מהשפעתו של כוח הכבידה."

פרופ' אריק ורלינדה (Erik Verlinde) מאוניברסיטת אמסטרדם הציג פרשנות חדשה של תורת היחסות הכללית. פרשנות זו, המבוססת על האנטרופיה של המכניקה הקוונטית, מאפשרת לדבריו להחליף את החומר האפל כהסבר לפער הקיים בין תצפיות אסטרונומיות לחוקי הכבידה של ניוטון ואיינשטיין. החומר האפל נחשב לעובדה קיימת בקהילת המדע, אולם פרופ' ורלינדה טוען שאפשר "להסתדר בלעדיו" באמצעות הפרשנות הקוונטית של הכבידה. פרשנות זו נשענת בין השאר על התובנות של פרופסור יעקב בקנשטיין ז"ל, איש האוניברסיטה העברית בירושלים, לגבי הקשר בין תורת הכבידה לתרמודינמיקה.

נשיא האגודה פרופ' יוסי אברון (משמאל) עם ד"ר בינגהי יאן ממכון ויצמן

פרופ' ליסה רנדל (Lisa J. Randall), שנשאה את הרצאת הסיום של הכנס, סיפרה על הניסיון להבין מהו החומר האפל ועל ספרה האחרון "החומר האפל והדינוזאורים". פרופ' רנדל, פיזיקאית בכירה באוניברסיטת הרווארד, נכללה ברשימת מאה האנשים המשפיעים ביותר של מגזין טיים (2007), ובשנים 2004-1999 הייתה שיאנית הציטוטים בתחום הפיזיקה התאורטית. פרופ' רנדל ידועה בעיקר כמי שיצרה מהפכה בחשיבה על ממדים נוספים. לפי מודל רנדל-סונדרום, שהציגה ב-1999 עם ראמן סונדרום שהיה אז פוסט-דוקטורנט, קיים ביקום ממד חמישי עקום הממלא תפקיד מרכזי בקביעת מסת חלקיק ההיגס ובעוצמת האינטראקציה האלקטרו-חלשה.

בהרצאתה, שהייתה פתוחה לקהל הרחב, דיברה פרופ' רנדל על החומר האפל. "תכונותיו של החומר האפל עדיין אינן ברורות לנו אבל קיומו הוא עובדה שאינה מוטלת בספק," אמרה פרופ' רנדל.

"החומר האפל מחזיק כ-26% מהאנרגיה ביקום – הרבה יותר מהאטומים ('החומר הרגיל') המחזיקים 5% בלבד, אך פחות מהאנרגיה האפלה המחזיקה 69% מהאנרגיה ביקום. מדוע הוא נקרא חומר אפל? כי בניגוד לחומר הרגיל, העשוי מאטומים, הוא אינו יוצר אינטראקציה עם האור ולכן איננו יכולים לראות אותו. לכן אולי נכון יותר לכנותו 'החומר השקוף'. אפילו כשהוא עובר בתוך הגוף שלנו אין לנו מושג שזה קורה."

מארגן הכנס, פרופ' עמית קרן

המחקר של פרופ' רנדל בהקשר של הכחדת הדינוזאורים החל בסקירה של כל המכתשים הידועים על כדור הארץ שקוטרם עולה על 20 קילומטר וגילם אינו עולה על 250 מיליון שנה. 26 מכתשים אלה נוצרו, לפי הראיות הקיימות, מפגיעת עצמים גדולים בכדור הארץ. במחקר התגלתה מחזוריות עקבית בהתהוותם של מכתשים אלה: מכתש חדש בכל 30 מיליון שנה בקירוב. לטענת פרופ' רנדל, הסיבה למחזוריות זו טמונה במחזוריות של סיבוב מערכת השמש סביב גלקסיית שביל החלב – פעם ב-30 מיליון שנה.

אחד המכתשים האלה, שהתגלה על ידי עובדי חברת הנפט המקסיקנית בחצי האי יוקטן במקסיקו, נחקר ותוארך. המכתש נוצר קרוב מאוד לזמן היכחדות הדינוזאורים (K-Pk extinction), ומכאן ההשערה שסמיכות הזמנים אינה מקרית. "מדובר בעצם שקוטרו יותר מ-10 קילומטרים והוא פוגע בכדור הארץ במהירות של 40 קילומטר בשנייה. לכן נהוג להניח שפגיעתו היא שגרמה להכחדת הדינוזאורים ולהכחדת 75% מן המינים היבשתיים באותה תקופה – לפני 66 מיליון שנה. ההשערה שלי היא שזו אחת מסדרה של פגיעות מחזוריות של עצמים גדולים בכדור הארץ, שגרמו בין השאר להכחדות ההמוניות בתולדותיו."

הכנס נערך בתמיכה של הטכניון,עיריית חיפה וחברת KLA-Tencor שאף מימנה השתתפות ל-80 סטודנטים מכל האוניברסיטאות בישראל.
פרסים הוענקו לחברי הסגל:
פרס נתן רוזן לבינה קליסקי מאוניברסיטת בר אילן
פרס יעקב בקנשטיין לבינגהאי יאן ממכון ויצמן למדע
ולסטודנטים:
פרס עמוס דה שליט לעדי אשכנזי מאוניברסיטת תל אביב
פרס אשר פרס לאדם רובין ממכון ויצמן למדע
פרס יואל רקח ליעקב קליאורין מאוניברסיטת בן גוריון

לתוכנית הכנס ולקישורים לתקצירים:

http://www.israelphysicalsociety.org/-ips-conference-2017/program

היריד ייערך ברחבי הקמפוס ביום ד', 27.12, בשעות 15:00-10:00

לראשונה יפעיל הטכניון ביתן ביריד, במטרה לגייס סטודנטים לעבודה במעבדות המחקר של חברי הסגל

62 חברות טכנולוגיה מהמובילות במשק הישראלי ישתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון שיתקיים ביום רביעי, 27 בדצמבר 2017. ביריד, שיתפרס על פני 145 ביתנים בשדרה המרכזית, בבית הסטודנט, בבניין אמאדו ובבניין צ'רצ'יל ישתתפו אלפי סטודנטים מכל הפקולטות בטכניון. עבורם זוהי הזדמנות לפגוש נציגים של חברות ישראליות ובינלאומיות ובהן אלביט, אינטל, רפאל, אפל, אפלייד מטריאלז, בלומברג, אמזון, מרוול, מלאנוקס, eBay, פייפאל, רכבת ישראל, צים, התעשייה האווירית ועוד.

השנה, לראשונה, יציע גם הטכניון אפשרויות תעסוקה לסטודנטים שלו. זאת במסגרת תוכנית #סולמות, החושפת את הסטודנטים למחקר במעבדות הטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון.

"התוכנית החדשה מציעה לסטודנטים בכל הפקולטות הזדמנות לצבור ניסיון מעשי ולהשתלב בצוותי מחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון," מסבירה פרופ' אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה בטכניון, שיזמה את הפרויקט הייחודי. "התנסות זו תקנה לסטודנטים ערך מוסף לקורות החיים שלהם ולעתידם המקצועי, בין אם יבחרו בקריירה אקדמית כסטודנטים לתארים מתקדמים או כחברי סגל ובין אם יפנו לקריירה בתעשייה כיזמים או כשכירים."

"חשיפת הסטודנטים והסטודנטיות לשוק העבודה מסייעת בגיבוש תפיסתם בנוגע לעתידם המקצועי," אמר דיקן הסטודנטים בטכניון פרופ' בני נתן, "ולחברות המשתתפות, זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. היריד יוביל ללא ספק להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים עמדות מפתח במגזר הציבורי, הביטחוני והתעשייתי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל."

ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים, אמרה כי "הטכניון מקיים בכל שנה שני ירידי תעסוקה שבהם משתתפות חברות רבות. במשך כל השנה אנו פועלים בערוצים מגוונים כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של המשק הישראלי. השנה נרשמה עלייה במספר החברות המחפשות סטודנטים מתחומי המדעים המדוייקים: מתמטיקה ופיזיקה. בנוסף נרשמה עלייה של 11% במספר החברות הכולל המשתתפות ביריד ועלייה של 15% במספר הביתנים, מה שמצביע על מגמת עלייה בביקוש לסטודנטים ולבוגרי הטכניון."

חוברת יריד תעסוקה: https://goo.gl/SyELhZ

הפרויקט פותח בתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע

בשרטוט : התכנון המכני של הלוויין

גאווה ישראלית: להק של שלושה ננו-לוויינים שיטוסו בטיסת מבנה מבוקרת בפעם הראשונה בעולם, ישוגר בסוף שנת 2018 לחלל – כך הודיעו היום הטכניון וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. להק הלוויינים ישוגר באמצעות חברת Innovative Solutions In Space ההולנדית, המתמחה בשיגור ננו-לוויינים, על גבי המשגר ההודי PSLV.

פרויקט "אדליס-סמסון" פותח בשנים האחרונות על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר החלל וחבר סגל בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, בתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. הפרויקט נועד להוכיח שלהק לוויינים יכול להחזיק במבנה מבוקר במשך שנה במסלול בגובה של כ-600 ק"מ.

"הטכנולוגיה הישראלית פורצת גבולות ומוכיחה שוב ושוב את חדשנותה," אומר שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. "אנו גאים להיות חלק מפרויקט הדגל הזה שמהווה תרומה משמעותית לקידום תחום החלל בישראל ולהכשרת סטודנטים בתחום."

הלוויינים ישמשו לקליטת אותות מכדור הארץ ולחישוב מיקום מקור השידור למטרות של חילוץ והצלה, איתור וזיהוי, חישה מרחוק וניטור סביבתי. גודלו של כל אחד מהלוויינים 10X20X30 ס"מ, בערך כגודלה של קופסת נעליים, ומשקלם הכולל כ-8 ק"ג. על גבי הלווינים יורכבו מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה ומכשירי ניווט. התוכנה והאלגוריתמים שינהלו את הטיסה פותחו במעבדה למערכות חלל מבוזרות בטכניון.

"המזעור בתחום הלוויינים, יחד עם טכנולוגיה ישראלית מתקדמת, מאפשרים לנו להצעיד את ישראל צעד חשוב קדימה בלוויינות זעירה," מסביר פרופ' גורפיל. "אפשר להשוות את מידת החדשנות של ננו-לוויינים למעבר ממחשב אישי דרך מחשב נייד לטלפון סלולרי, שמציע הרבה יותר יכולות מקודמיו."

בתמונה : פרופ' פיני גורפיל. (קרדיט צילום: מיקי קורן)

"תחום הננו-לוויינים מצוי בתנופה משמעותית בשנים האחרונות ומספר השיגורים מכפיל את עצמו מדי שנה," אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר. "עלויות הפיתוח והשיגור של לוויינים כאלו, המסוגלים למלא מגוון שימושים, נמוכות משמעותית מאלה של לוויינים רגילים. בעתיד הקרוב צפויות להופיע רשתות שיכללו אלפי ננו-לוויינים שיכסו את כדור הארץ ויאפשרו תקשורת אינטרנט מהירה בעלות נמוכה משמעותית מהמקובל כיום."

"תכנית הננו-לווינים התאפשרה לאור נדיבות לבם של תורמים מהארץ ומהעולם המבינים את חשיבות חקר החלל לביטחונה של מדינת ישראל ולשגשוגה," אומר פרופ' בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. "הטכניון מודה לתומכיו, ובראשם קרן אדליס, על הסיוע החשוב בהגשמת תוכנית זו, וגאה בשותפות האמיצה שלו עם תעשיית החלל בישראל. ללא עזרתם הפעילה של גורמי התעשיה הרלוונטיים לא היה אפשר להגיע להישגים הטכנולוגיים המרשימים אותם השיגה תוכנית אדליס-סמסון."

הפיתוחים הייחודיים של הלוויינים כולם תוצרת כחול-לבן: מערכת הנעה של רפאל, המבוססת על גז קריפטון, תהיה הראשונה מסוגה בעולם שתטיס לוויין זעיר. המקלט הדיגיטלי פותח על ידי אלתא ומערכת בקרת ההכוון פותחה במפעל מב"ת של התעשייה האווירית בשיתוף חוקרי הטכניון.

נוסף למערכת ההנעה יצברו הלוויינים אנרגיה דרך פאנלים סולריים שייפרשו לצדי כל לווין וישמשו ככנפיים שיוכלו לבקר את טיסת המבנה ללא שימוש בדלק, באמצעות התנגדות האוויר באטמוספירה. על גבי כל אחד מהננו-לוויינים יורכב מקלט דיגיטלי לקליטת אותות, שיהיה אחד המקלטים המורכבים ביותר שתוכננו אי פעם בננו-לוויין. המערכת לעיבוד המידע על הלוויין והאלגוריתמים שישמרו על המבנה יהיו ראשונים מסוגם בעולם ויתמכו בהפעלה אוטונומית של כמה לוויינים יחד. מערכת התקשורת והניווט תכלול שני מקלטיGPS שישמשו לניווט אוטונומי ומערכות תקשורת שבאמצעותן יתקשרו שלושת הננו-לוויינים זה עם זה ועם תחנת הקרקע – אתגר משמעותי שנפתר בפרויקט הנוכחי. תדר ייעודי ישמש להעברת מידע לכדור הארץ בפס רחב.

"אם נצליח להוכיח בניסוי בחלל שטיסת המבנה אפשרית," אומר פרופ' גורפיל, "זאת תהיה דחיפה משמעותית לפיתוח לוויינים קטנים וטכנולוגיות שקשורות למזעור רכיבים אלקטרוניים, לעיבוד יעיל בחלל ולמערכות הנעה בחלל. הטכנולוגיות המפותחות על גבי הננו-לוויינים יתרמו למגוון יישומים אזרחיים ולקידום תעשיית החלל בישראל."

סרטון שמשרד המדע הפיק על הפרויקט:

בכנס הבינלאומי נדונו תחומים רבים הקשורים ב"רפואה מדייקת" המבוססת על שימוש בביג-דאטה ובלמידה עמוקה

ד"ר קירה רדינסקי: "יש כאן מדע מסוג חדש לגמרי, שאינו עובד על השערה מוקדמת הנבדקת בניסוי אלא על נתונים הקובעים את השערת המחקר"

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בפתיחת הכנס

כנס בינלאומי ראשון מסוגו בנושא אינפורמטיקה ביו-רפואית התקיים לאחרונה בטכניון. תחום האינפורמטיקה הביו-רפואית מתבסס על ניתוח ממוחשב של מכלול המידע שנצבר באקדמיה, בבתי החולים ובקופות החולים. זאת באמצעות למידה עמוקה, ביג דאטה וטכנולוגיות נוספות המאפשרות לנתח מידע באופן חכם, מהיר ויעיל. המטרה היישומית: התאמה מדויקת של הטיפול למטופל הספציפי.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בירך את המארגנים, פרופ' רועי קישוני וד"ר קירה רדינסקי, על קיומו של הכנס. "אנחנו חיים בעידן מרתק במחקר המדעי, עידן שבו מידע נרחב משמש לשיפור האבחון והטיפול. אין ספק שישראל בכלל, והטכניון בפרט, הם מקום מצוין לכנס חלוצי כזה, שכן הטכניון הוא אחד המוסדות הטכנולוגיים היחידים בעולם שבמסגרתו פועלת פקולטה לרפואה."

היזם יונתן אדירי דיבר בהרצאת הפתיחה על "עידן המהפכה המתמדת". אדירי הוביל את צוות הייעוץ הטכנולוגי לנשיא שמעון פרס, תפקיד שבמסגרתו סלל ערוצים חדשים לשיתופי פעולה בארה"ב ובקוריאה. הוא היה נשיא המחזור הראשון (2009) של אוניברסיטת הסינגולריות שנוסדה על ידי נאס"א וגוגל וייסד את Healthy.io, חברה לאבחון רפואי באמצעות מצלמת הסמארטפון, שסוקרה לאחרונה ב"אקונומיסט" תחת הכותרת "עלייתו של הסלפי הרפואי".

היזם יונתן אדירי בהרצאת הפתיחה על "עידן המהפכה המתמדת"

אדירי תיאר את האתגרים שעמם מתמודדות חברות טכנולוגיה ואת העתיד הקרוב, שבו סמארטפונים ישמשו לאבחון זול ומהיר. "אנחנו נמצאים בעידן של מהפכה מתמדת," אמר אדירי בכנס. "מהפכות של חדשנות אינן מתרחשות אם אינן משתלמות מבחינה כלכלית. שוק הרחפנים, לדוגמה, עבר צניחת מחירים דרסטית – חלקים שעלו 100 דולר בב-2007 עולים כיום חצי דולר. כוח המחשוב של אייפון 4, שעולה כיום מאות דולרים, גדול מכוח המחשוב של המשלחת הראשונה לירח. גם ההצלחה של משגרי חלל רב פעמיים גדולה כל כך בגלל השיקול הכלכלי: משגרים כאלה חוסכים סכומי עתק. כדי להבין את זה, דמיינו לעצמכם שבכל פעם שמטוס היה מסיים טיסה הוא היה מושמד – זה היה המצב עם משגרי החלל הקודמים.

"ראוי לציין שישראל נמצאת במקום מצוין בעידן הזה, בנקודת מוצא מעולה לעיצוב העתיד ולהפצת ידע, בזכות מערכת מבוזרת יעילה וטובה של קבלת החלטות ועשייה."

חנה באייר, המדענית הראשית של הפרויקט האנושי באוניברסיטת ניו יורק, הציגה את "הפרויקט האנושי" (The Human Project) , שייצא לדרך בשנה הקרובה (2018) בעיר ניו יורק. במסגרת הפרויקט ייאסף במשך 20 שנה מידע מכ-10,000 איש המתגוררים בחמש שכונות בעיר ניו יורק. המידע, שיצטבר על פלטפורמת מחקר אחת, ישמש חוקרים מכל רחבי העולם בניתוח נתונים הקשורים בבריאות, בהשכלה, בגנטיקה, בסביבה ובאורח חיים וינסה למצוא את קשרי הגומלין בין המשתנים השונים באמצעות טכנולוגיות של ביג דאטה. לדברי באייר, "במקום לחפש נתונים ספציפיים ולקשר אותם לבריאות האדם ננטר באופן רציף ספקטרום עצום של נתונים הנוגעים בביולוגיה של האדם, בגנטיקה שלו, בהתנהגותו, בסביבתו, במה שהוא אוכל וכיצד הוא מתאמן ומה הוא קונה ועם מי הוא נפגש. הרעיון הוא למדוד כל מה שמדיד, על מדגם גדול ולאורך זמן, במטרה להסיק מסקנות יישומיות שיסייעו לנו לשפר את בריאות האדם."

פרופ' רועי קישוני וד"ר ורדה שלו, ראש המחקר והחדשנות במכבי שרותי בריאות

פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר, דיבר על אתגרי העתיד ברפואה מנקודת מבטו של ארגון הבריאות. "קופות החולים ובתי החולים מתמודדים כיום עם כמה אתגרים גדולים במקביל: הזדקנות האוכלוסייה, ריבוי מחלות ומגבלות תקציב קשות. חלק ניכר מהפתרון לאתגרים האלה ולמחויבותנו לשפר בהתמדה את איכות הטיפול טמון בטכנולוגיה. הטכנולוגיה עשויה לסייע לנו גם במניעת טעויות רפואיות, שהן גורם המוות השלישי בעולם – לפני תאונות, סוכרת ועוד; במניעת התערבויות מיותרות (או מזיקות), המהוות כיום כשליש מכלל ההתערבויות הרפואיות; ובביצוע התערבויות נדרשות שאינן נעשות כיום בכמעט מחצית מהמקרים לפי הערכות בעולם. שרותי בריאות כללית, האחראית כיום על 53% מאזרחי המדינה, מספקת לא רק רפואת קהילה אלא גם טיפול בבתי חולים. המידע הנצבר אצלנו עצום, והמטרה שלנו היא לכנס ולרתום אותו לטובת המטופל. זאת לדוגמה באמצעות רפואה פרואקטיבית המזמנת את המטופל לבדיקות חיוניות עוד לפני שהוא מרגיש שיש בעיה, לפני שהסימפטומים מופיעים. כיום יש לנו כמה הצלחות שזכו לתהודה עולמית בניבוי מחלות ובהתאמת טיפול למטופל הספציפי, ואנחנו עושים הכל כדי לשפר את השימוש שלנו בטכנולוגיה לטובת המטופל."

ד"ר ורדה שלו, ראש המחקר והחדשנות במכבי שרותי בריאות, אמרה בהרצאתה כי "אם בעבר הצוות הרפואי רצה מידע, הרי שהיום יש המון מידע ומה שחסר הם כלים לניתוחו. לנו במכבי שירותי בריאות יש יותר מ-2 מיליון מבוטחים – קבוצה גדולה ויציבה יחסית – וכל הבדיקות מבוצעות במעבדה אחת. זו נקודת מוצא מצוינת לשימוש בטכנולוגיות חדשניות לניתוח מידע, ואנחנו עושים מאמצים רבים לעשות זאת בדרכים היעילות ביותר. אחת הדוגמאות היא שיתוף פעולה עם מארגן הכנס היום, פרופ' רועי קישוני מהטכניון, בניתוח של בדיקות השתן המבוצעות בכל רחבי הארץ."

ד"ר קירה רדינסקי ופרופ' רועי קישוני ממרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון היו בין מארגני הכנס.

ד"ר קירה רדינסקי

ד"ר קירה רדינסקי, שהחלה ללמוד בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בגיל 15, השלימה בפקולטה שלושה תארים: תואר ראשון במסגרת תוכנית רוטשילד טכניון למצוינים ותואר שני ושלישי בהנחיית פרופ' שאול מרקוביץ'. כבר במהלך התואר השני היא פיתחה מתודולוגיה לניבוי ארועים עתידיים על סמך שאילתות באינטרנט. על סמך מתודולוגיה זו היא הקימה לימים את סיילס־פרדיקט (SalesPredict) , שנרכשה לימים על ידי eBay. החברה מנבאת עבור חברות את ההסתברות למכירת מוצרים לחברות אחרות, ובעקבות המכירה מונתה ד"ר רדינסקי למדענית הראשית של eBay בישראל. כיום היא פרופסור אורח בטכניון.

ד"ר רדינסקי הציגה בהרצאתה דרכים אפשריות לרתום למידה עמוקה וביג דאטה לזיהוי קשרים סיבתיים שונים הקשורים ברפואה. "במקום לחפש קשרים ספציפיים על סמך השערות שלנו אפשר לתת למחשב למצוא קשרים כאלה ללא הכוונה, ועל מדגם עצום. כך הצלחנו למצוא, לדוגמה, תופעות לוואי בלתי ידועות של תרופות ושל שילובי-תרופות שונים. להערכתי, בעתיד נוכל לא רק לבדוק השפעות בין-תרופתיות אלא גם לפתח תרופות חדשות בדרך הזאת. חשוב להבהיר שיש כאן מדע מסוג חדש לגמרי, שאינו עובד על השערה מוקדמת הנבדקת בניסוי אלא על נתונים הקובעים את השערת המחקר."

ד"ר קירה רדינסקי

פרופ' רועי קישוני הוא ראש מרכז לורי לוקיי למדעי החיים וההנדסה וחבר סגל בפקולטות לביולוגיה ולמדעי המחשב בטכניון. בשנת 2016 פרסם פרופ' קישוני מאמר בכתב העת Science, ובו הציג פלטפורמה חדשנית המאפשרת מעקב מדויק אחר האבולוציה של חיידקים בזמן שהם מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה. פלטפורמה זו הציגה הדגמה ראשונה מסוגה של הקשר בין הסתגלות גנטית לאילוצים מרחביים. בהרצאתו בכנס דיבר פרופ' קישוני על המהלכים הנדרשים נוכח החשש מעידן פוסט-אנטיביוטי, שבו חיידקים לא יגיבו עוד לתרופות אנטיביוטיות. "עלינו לדעת לא רק מה רמת העמידות של החיידק כרגע, אלא איזו רמת עמידות הוא צפוי לפתח, ואולי ליזום תהליך הפוך שגורם לו לפתח רגישות מחודשת לתרופה. זוהי 'רפואה-מַקדימה', שתספק לנו שיטות לאבחן את המחלה לפני התפרצותה, אבחון שיאפשר לנבא את העתיד ולייצר טיפול המותאם יותר למטופל."

בתחרות הפוסטרים המדעיים שהוצגו בכנס זכו:

במקום הראשון – הסטודנטית לינדסי מור ממעבדתו של פרופ'-משנה שי שן-אור

במקום השני – ד"ר עידן ילין ממעבדתו של פרופ' רועי קישוני

לראשונה גייס הטכניון עשרות סטודנטים לעבודה במעבדות המחקר של הסגל האקדמי

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בסיור ביריד. מימין לשמאל: דיקן הסטודנטים בטכניון פרופ' בני נתן, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, ואורית פיור, מנהלת הגיוס של Amazon Web Services.

אלפי סטודנטים ובוגרי טכניון השתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון שהתקיים בשבוע שעבר. היריד, שבו השתתפו 62 חברות מהמובילות במשק, התפרס על פני 145 ביתנים בכל רחבי הקמפוס. ביריד השתתפו חברות היי-טק מובילות ובהן אינטל, אלביט מערכות, אמזון, אפל, אפלייד מטריאלס, מלנוקס, מרוול, סיסקו, Dell EMC, eBay וPayPal-. בנוסף, השתתפו ביריד חברות פיננסיות ובהן בלומברג, JP MORGAN וחברות לייעוץ ולניהול פרויקטים. כמו כן השתתפו ביריד חברת רפאל, רכבת ישראל, צים, משרד ראש הממשלה והתעשייה האווירית.

השנה, לראשונה, הציע גם הטכניון אפשרויות תעסוקה במחקר לסטודנטים שלו. זאת במסגרת תוכנית #סולמות, החושפת את הסטודנטים למחקר המתקדם המתבצע במעבדות הטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון.

"לחברות הטכנולוגיה המובילות בארץ ובעולם יש ביריד נציגות מכובדת, המעידה על החשיבות שהן מייחסות לגיוס סטודנטים ובוגרי הטכניון," אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בסיור בין ביתני החברות. "לאחרונה דירג המגזין Times Higher Education את הטכניון במקום הראשון בעולם בהקניית כישורים דיגיטליים לבוגריו. הטכניון משקיע רבות בכך והשנה, לראשונה, אנו מציעים לסטודנטים שלנו הזדמנות להיחשף לעולם המחקר כבר במהלך הלימודים לתואר הראשון. זאת במסגרת תוכנית #סולמות, המזמנת להם התנסות ורכישת ניסיון במעבדות המחקר של חברי הסגל בטכניון. תוכנית זו תעניק לסטודנטים שלנו העמקה והרחבה בתחומי הלימוד שלהם ותספק להם יתרון משמעותי בשוק העבודה."

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא עם פרופ' אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה בביתן של תוכנית #סולמות ביריד

"היענות הסטודנטים לתוכנית החדשה #סולמות היתה גדולה מאוד," סיפרה פרופ' אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה בטכניון, שיזמה את הפרויקט הייחודי. "התנסות זו תקנה לסטודנטים ערך מוסף לקורות החיים שלהם ולעתידם המקצועי, בין אם יבחרו בקריירה אקדמית כסטודנטים לתארים מתקדמים או כחברי סגל ובין אם יפנו לקריירה בתעשייה כיזמים או כשכירים."

הביקוש ביריד היה לסטודנטים מכל הפקולטות. סטודנטים ובוגרים מהפקולטות להנדסת חשמל וממדעי המחשב היו המבוקשים ביותר על ידי החברות שהשתתפו ביריד, אך יחד עם זאת נרשמה גם עלייה משמעותית במספר החברות המחפשות סטודנטים מתחומי המדעים המדוייקים: מתמטיקה ופיזיקה ובתחומי ההנדסה – הנדסת מכונות, הנדסת חומרים, הנדסה ביו-רפואית ועוד.

תמי מלול, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת EQUASHIELD המשתתפת זו הפעם הראשונה ביריד של הטכניון, מחפשת סטודנטים ובוגרי טכניון בתחומי הנדסת המכונות, הנדסת חומרים והנדסה ביו-רפואית. החברה מתמחה בעבודה עם מערכות רובוטיות ומפתחת מערכת סגורה להולכת תרופות להגנה על הצוות הרפואי. החברה עוברת בימים אלה למפעל חדש ומגייסת לשורותיה עובדים נוספים.

"חשיפת הסטודנטים והסטודנטיות לשוק העבודה מסייעת בגיבוש תפיסתם בנוגע לעתידם המקצועי," אמר דיקן הסטודנטים בטכניון פרופ' בני נתן. "לחברות המשתתפות זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. היריד יוביל ללא ספק להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים עמדות מפתח במגזר הציבורי, הביטחוני והתעשייתי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל."

ברוריה זומר-פדידה, ראש ראש היחידה להכוון קריירה ו IAESTE-בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון, אמרה כי "הטכניון מקיים בכל שנה שני ירידי תעסוקה שבהם משתתפות חברות רבות. במשך כל השנה אנו פועלים בערוצים מגוונים כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של המשק הישראלי. השנה נרשמה עלייה של 11% במספר החברות הכולל המשתתפות ביריד ועלייה של 15% במספר הביתנים, מה שמצביע על מגמת עלייה בביקוש לסטודנטים ולבוגרי הטכניון."

חברת EQUASHIELD השתתפה לראשונה ביריד

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, דיקן הסטודנטים בטכניון פרופ' בני נתן וראש ראש היחידה להכוון קריירה ו IAESTE- ברוריה זומר-פדידה עם נציגי חברת PayPal

לרגל יום העברית החל היום, כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה

פרופ' שרגא אירמאי

תרומתו של הטכניון לאוצר המילים העברי אינה ידועה לרבים, אך במשך עשורים רבים הוביל הטכניון את חידוש השפה המדעית והטכנית בישראל. המילים: סכר, מגלש, "כילול" שפירושו אינטגרציה, "מיקשר-על" הוא היפרלינק, "חיברור" הוא חיבור לאינטרנט, "מרחב המחשוב" פירושו סייברספייס ו"מחשב ירך" הוא לפטופ. אלה כמה מהחידושים שהציעה הוועדה למונחים טכנולוגיים הפועלת במסגרת האקדמיה ללשון העברית.

את חידושם של מונחים טכנולוגיים בישראל הוביל במשך עשורים רבים פרופ' שרגא אירמאי, שהצטרף לטכניון בשנת 1936 כדי ללמד הנדסת מים וקרקע ושימש גם כחבר האקדמיה ללשון העברית. הוא היה המזכיר והיו"ר של הוועדה המרכזית למונחי הטכנולוגיה בטכניון, שפעלה כשלוחה של האקדמיה ללשון העברית. בפעילותו זו תמך בו מנהל הטכניון דאז ד"ר שלמה קפלנסקי, שראה בהכנת מילונים טכניים מקצועיים חלק מייעודו של הטכניון בהחייאת השפה העברית.

בתמונה: פרוטוקול הישיבה המשותפת של הטכניון והאקדמיה ללשון העברית מיום 21 בינואר 1958.

פרוטוקול

שלוש הקבוצות הזוכות בתחרות מתקבלות אוטומטית לתוכנית היזמות BizTEC

שלושה ימים (ולילות), 10 מיזמים, כ-50 סטודנטים מכל הפקולטות, כ-20 מנטורים ושופטים, 40 פיצות ושלושה רעיונות מצוינים שקיבלו כרטיס כניסה לתוכנית BizTEC 2018. אלה כמה מהמספרים מאחורי3DS – האקתון בן שלושה ימים שקיים מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון.

(3 Day Startup) 3DSהוא פורמט גלובלי לקידום יזמות בקרב סטודנטים, שאומץ על ידי הטכניון לפני כמה שנים וזוכה מאז להצלחה רבה. בהאקתון הנוכחי זכו שלוש הקבוצות הבאות:GiftPicker – מערכת המלצות לקניית מתנות, Malthus – פלטפורמה המסייעת לחקלאים לקבל החלטות מבוססות מידע, וShARe- – משקפי מציאות רבודה לצוותי חירום והצלה.
את הקבוצות בתוכנית ליוו מנטורים מנוסים מהתעשייה ובהם שי וינינגר, מייסד ונשיא למונייד, חברת ביטוח דיגיטלית עבור שוכרי דירות ובעלי דירות שגייסה לפני כשבועיים 120 מיליון דולר; רענן גבירצמן, לשעבר מנכ"ל ברודלייט שנמכרה לברודקום תמורת כ-200 מיליון דולר; עדי עזריה, מייסד ושותף בחברת הביג-דאטה Sisense; ואיתמר פרידמן, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת ויז'ואליד שנרכשה לפני כחודש על ידי עליבאבא ותהווה את הבסיס למרכז הפיתוח של עליבאבא בישראל.

הקבוצות הזוכות מקבלות כניסה אוטומטית לתוכנית BizTEC הארצית של הטכניון, שהולידה יותר מ-50 חברות שגייסו במהלך השנים מאות מיליוני דולרים. ההרשמה לתוכנית BizTEC פתוחה עד סוף פברואר לסטודנטים ולבוגרים טריים מכל המוסדות האקדמיים בישראל.

לפרטים נוספים>> https://www.facebook.com/BEC.Technion

פרופ'-משנה גליה מעין מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון פיתחה זרז חדשני המשפר משמעותית את תהליך הייצור של מימן ממים

פרופ'-משנה גליה מעיין

פירוק מים לצורך יצירת מימן הוא אתגר המעסיק בעשורים האחרונים קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם. זאת משום שדלק מימן הוא תחליף ירוק ואקולוגי לדלקים הקיימים: הוא מיוצר ממשאב זול וזמין – מים – וגם תוצר הלוואי של רכב מוּנע-מימן הוא מים, בניגוד לעשן המזהם הנפלט מכלי רכב המונעים בבנזין.

במאמר שהתפרסם בכתב העת Nature Catalysis מציגה פרופ'-משנה גליה מעין מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון קומפלקס מולקולרי, או אשכול-מולקולות מלאכותי, המשפר באופן דרמטי את יעילות פירוק המים על ידי חשמל. זאת באמצעות ביומימטיקה – תחום הנדסי המתבסס על השראת הטבע (ביו – חיים, מימטיקה – חיקוי). במקרה הספציפי מדובר בהשראת תהליכי פוטוסינתזה בטבע.

פוטוסינתזה היא תהליך טבעי שהתפתח במהלך האבולוציה בצמחים, בחיידקים ובאצות. בתהליך זה משמשת אנרגיית השמש להמרה של מים ופחמן דו-חמצני לחומר אורגני ולחמצן. תהליך זה חיוני לחיים על פני כדור הארץ, שכן כל בעלי החיים שאינם מסוגלים לבצע פוטוסינתזה, ובכללם האדם, ניזונים משרשרת המזון שראשיתה בחיידקים הפוטוסינתטיים. יתר על כן, גם החמצן שאנו נושמים מקורו בפוטוסינתזה.

אחד היסודות החיוניים בתהליך הפוטוסינתזה הוא מַנְגַּן (Manganese), שסמלו הכימי Mn. בהשראת הטבע נעשו נסיונות רבים לגייס את המנגן כזָרָז (קטליזטור) בפירוק מים לצורך ייצור מימן – תהליך הנקרא אלקטרוליזה של מים. מולקולת המים H₂O מכילה אטום חמצן ושני אטומי מימן, ופירוקה מבוצע על ידי הזרמת אנרגיה חשמלית. זאת באמצעות קתודה ואנודה – הקתודה מחזרת את המים, כלומר תורמת להם אלקטרונים ומושכת אליה את החמצן; והאנודה לוקחת מהם אלקטרונים ומושכת אליה את המימן. האתגרים בתהליך זה רבים, שכן במקרים רבים נדרשת השקעה של אנרגיה רבה כדי להתניע את התהליך. יתר על כן, זרזים רבים נהרסים בתהליך זה ומביאים לקיצו.

הקומפלקס המולקולרי שפיתחה פרופ'-משנה מעין צפוי לשנות את המצב. לקומפלקס האמור, שהוא למעשה מולקולה מורכבת בשם Mn₁₂DH, תכונות ייחודיות שמקנות לו יתרונות רבים בפירוק מים. בניסויים שנעשו בקומפלקס זה נמצא כי הוא מייצר כמות גדולה של אלקטרונים (זרם חשמלי) וכמות משמעותית של חמצן ומימן, וזאת בהשקעה אנרגטית נמוכה יחסית. לא פחות חשוב, הוא יציב – כלומר אינו נהרס במהירות כפי שקורה למולקולות אחרות המשמשות כזרז. לדברי פרופ' מעין, "בטבע, האבולוציה יצרה סביב המנגן מעטפת חלבונים המייצבת אותו ומונעת את התפרקותו. בהשראת המבנה הטבעי פיתחנו מעטפת אורגנית שמאפשרת את מסיסותו של קומלפקס המנגן במים ומייצבת אותו."

נעמה גלוז

רוב העבודה המתוארת במאמר נעשתה על ידי הסטודנטית נעמה גלוז במסגרת לימודי התואר השני שלה בהנחיית פרופ'-משנה מעין. גלוז ממשיכה את המחקר על קומפלקס המנגן הייחודי במסגרת לימודי הדוקטורט. במחקרים ראשוניים היא הצליחה להראות כי הקומפלקס מסוגל לפרק מים על ידי חשיפה לאור ממנורה פשוטה. כך יהיה אפשר בהמשך לייצר חמצן ומימן בכמויות גדולות במהירות רבה מאוד, והרעיון העתידי הוא להסתמך בתהליך זה על אנרגיית השמש בלי להיזקק לחשמל.

פרופ'-משנה מעין התאהבה בתחום הכימיה בשיעור הכימיה הראשון בכיתה י' "ומיד ידעתי שאני רוצה להיות פרופסור לכימיה." אחרי הצבא השלימה תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת תל אביב (בהצטיינות), תואר שני ושלישי במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק (NYU) ובאוניברסיטת פלורידה – שם החלה לחקור את קומפלקס המנגן. מאז שנת 2012 היא עומדת בראש המעבדה לכימיה ביומימטית בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון.

למחקר המלא לחצו כאן

תרשים 1 מדגים את ביצועי הזרז החדש במונחים של ייצור חמצן. החץ השחור מצביע על המתח המינימלי הדרוש לתהליך – מתח נמוך ב-50% בממוצע מהמתח הנדרש בהתקנים קיימים לפירוק מים.

תרשים 2 מציג את קומפלקס המנגן בטבע (משמאל) לעומת הקומפלקס שפיתחה פרופ'-משנה מעין. אפשר לראות שמוטיב המנגן-חמצן-מנגן-מים (צבוע בוורוד בתמונה), הממלא תפקיד חשוב בפעילות הקומפלקס בטבע, מופיע כמה פעמים בקומפלקס המלאכותי שפותח בטכניון. בנוסף, יוני המנגן בליבת הקומפלקס המלאכותי קשורים לקבוצות של חומצה אורגנית (מסומנת בעיגול צהוב בתמונה), שהן גם הקבוצות הקשורות ליוני המנגן בקומפלקס הטבעי. כמו כן, גם בקומפלקס המלאכותי וגם בטבעי יש מולקולות מים הקשורות בקשר חלש לחלק מיוני המנגן (מסומנות בעיגולים סגולים בתמונה), שהן המולקולות שאיתן הוא מגיב.

הטכניון חנך את מרכז אבי ושרה ארנסון לחקר המורשת הבנויה

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא עם גב' שרה ארנסון

ב-3 בינואר נחנך בטכניון מרכז אבי ושרה ארנסון לחקר המורשת הבנויה. המרכז, הפועל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בשיתוף הארכיון המרכזי של הטכניון, מתחדש עתה על בסיס תרומתה הנדיבה של משפחת ארנסון לזכרו של המהנדס אבי ארנסון ז״ל, ידיד הטכניון שנפטר בשנת 2015. המרכז לחקר המורשת הבנויה הוא בית לחוקרים בנושא. יש בו ארכיון המכיל אוספים חשובים וכן הוצאת ספרים המתעדת ומפיצה את אוצרות המורשת הבנויה.

באירוע, שהתקיים בהנחיית ראש המרכז פרופ׳ שמאי אסיף, בירכו סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ׳ בועז גולני ודיקנית הפקולטה פרופ׳ איריס ערבות. נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא וגב' שרה ארנסון הסירו את הלוט מעל שלט הכניסה למרכז, ופרופ' לביא אמר: "כמי שעוסק בחלומות במסגרת מחקריי, אני מתרגש לדבר באירוע הזה שהוא בגדר הגשמת חלום. ארכיון הטכניון הוא ארכיון התנועה הציונית, ובמרכז ארנסון קיים ומתפתח ארכיון חשוב של המורשת הבנויה בישראל. אנחנו אסירי תודה על התרומה הזאת, שמגיעה ממשפחתו של אבי ארנסון, שתרם רבות לטכניון בכלל ולפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בפרט. אבי ושרה ארנסון הם 'גרדיאנס' של הטכניון – תואר השמור לידידי הטכניון שסייעו לטכניון באופן נדיב במיוחד."

טקס הסרת הלוט: שרה ארנסון עם בני משפחתה ונשיא הטכניון

לאחר הסרת הלוט התקיימה קבלת פנים ובמהלכה יצאו ״עגלות המורשת״ מארכיון המרכז. העגלות שעוצבו ונבנו במרכז המורשת נועדו לאפשר את הצגתם של אוצרות המרכז לציבור. סטודנטים מהפקולטה הסיעו את העגלות ושיתפו את האורחים בכמה מהסיפורים המתועדים במרכז.

אבי ארנסון, יליד קנדה (1940) השלים תואר ראשון בהנדסה אזרחית בקנדה ושירת בצבא הקנדי ולאחר מכן בצה"ל. בישראל ייסד את חברת א. ארנסון, שהקימה מבנים חשובים רבים ובהם טרמינל 3 בנתב"ג, מלון הרודס באילת, בנייני משרד החוץ בירושלים וקניון שבעת הכוכבים בהרצליה. הוא מילא תפקידים מקצועיים וציבוריים ובהם יו"ר המוסד המאוחד לענף הבניין, סגן נשיא מרכז הקבלנים, חבר מועצת המנהלים של מכון התקנים וחבר בחבר הנאמנים של הטכניון.

"ילדינו מרדכי ונגה למדו בטכניון, וגורלנו נקשר בטכניון," אמרה אלמנתו שרה ארנסון בטקס חנוכת המרכז. "כשבאתי להנהלת הטכניון עם הרעיון להקים מרכז לחקר המורשת הבנויה גיליתי שאני מתפרצת לדלת פתוחה. כארכיאולוגית וכהיסטוריונית אני רואה חשיבות רבה בהקמתו מחדש של המרכז, שינגיש את החומרים הקיימים לחוקרים ולציבור הרחב בישראל."

פרופ' אלונה נצן-שיפטן מי שעמדה בשנים האחרונות בראש המרכז, תיארה בהרצאתה את גלגוליו של המרכז הפועל בפקולטה. "המרכז ממשיך מסורת ארוכה של תיעוד אדריכלי רחב היקף, שראשיתה ביחידה לתיעוד אדריכלי שהוקמה בטכניון ב-1975 והמשכה במרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה שנוסד על ידי פרופ׳ גילברט הרברט ב-1990. המרכז הנוכחי ממשיך ומרחיב את ארכיון האדריכלות הראשון בישראל."

בסיום האירוע השיק ד"ר ירמי הופמן את הספר "אפוריה: ארכיטקטורה של עצמאות — הסגנון הברוטליסטי של תל אביב יפו 1948–1977", שכתב יחד עם האדריכלית הדס נבו־גולדברשט. זהו הספר השני היוצא במסגרת הוצאת הספרים המחודשת של הפקולטה, שהפיקה בשנה שעברה את האוטוביוגרפיה של האדריכל יעקב יער, "החיים והארכיטקטורה".

סטודנטים מציגים את "עגלות המורשת"

פרופ' אלונה נצן-שיפטן

טכנולוגיה שפותחה בפקולטה למדעי המחשב ממירה תמונות לדגמים תלת-ממדיים

פרופ’ רון קימל

צילומי דיוקן, או בשמם הנפוץ תמונות פרופיל, הם תופעה נפוצה ומוכרת. אם בעבר נדרש לאדם סכום הגון כדי שצייר נודע יטרח לציירו, הרי שהמצאת הצילום הפכה את הדיוקן ללהיט פופולרי. הוזלת עלויות הצילום, התפתחות הצילום הדיגיטלי והמצאת הסלפי העניקו דחיפה נוספת לדמוקרטיזציה של צילום הדיוקן, וכיום מעטים הצעירים שאינם מצלמים את פניהם כמה פעמים ביום.

מבחינה רעיונית, צילום פנים הוא פעולה פשוטה: תרגום המבנה התלת-ממדי של הפרצוף לתמונה שטוחה, או דו-ממדית. בפעולה זו אנו מחסירים חלק מהמידע שלפנינו – המידע הקשור בממד השלישי, הוא העומק.

אתגר קשה הרבה יותר הוא הפעולה ההפוכה: שחזור המבנה התלת-ממדי של הפרצוף מתוך תמונה שטוחה. קשה, משום שכאן אנו נדרשים להפיק מידע שאינו נמצא ברשותנו – המידע הקשור בממד העומק. אם צילום דומה לתלישה של דף מתוך ספר, הרי שהשחזור דומה להפקה של הספר המקורי על סמך דף בודד.

המשימה המורכבת הזאת מעסיקה כבר שנים רבות את החוקרים במעבדה לעיבוד תמונה (GIP), בראשותו של פרופ’ רון קימל מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. פרופ’ קימל השלים את שלושת תאריו בטכניון, המשיך לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת ברקלי ושימש פרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד. מאז הצטרפותו לסגל הטכניון הוא הוביל מחקרים רבים בתחום של עיבוד תמונה, ובין השאר פיתח טכנולוגיה להתאמה אישית של מסכות אינהלציה לתינוקות (בשיתוף פרופ’ ישראל עמירב) ומערכת המבחינה בין תאומים זהים (עבודה של התאומים אלכס ומיכאל ברונשטיין, הראשון כיום הוא פרופסור בטכניון והשני פרופסור באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת לוגנו בשוויץ), והיה שותף בהקמתן של כמה חברות הזנק מצליחות.

בהנחייתו של פרופ’ קימל פיתחו הסטודנטים אלעד ריכרדסון ומתן סלע טכנולוגיה חדשנית לשחזור מבנה תלת-ממדי של פרצוף מתוך צילום דיוקן. טכנולוגיה זו מאפשרת שחזור של מבנה הפנים על סמך תמונות סלפי, מתוך תמונות מהאינטרנט למשל. בשורה התחתונה הם הצליחו במשימה, ולהצלחה זו יישומים פוטנציאליים רבים ובהם אנימציה על סמך צילום פרצוף, מניפולציה על דגם ממוחשב של שחקן (אווטאר), תכנון של ניתוח פלסטי והדפסת איברים להשתלה.

בתמונה: אלעד ריכרדסון ומתן סלע

הפתרון שפיתחו החוקרים מבוסס על למידה עמוקה (deep learning) – גישה שהובילה בשנים האחרונות לפריצה של משוכות טכנולוגיות שנחשבו עד לאחרונה ללא עבירות. בבסיס הגישה מונח הרעיון שבמקום ללמד את המחשב כללים וחוקים, המחשב ילמד בעצמו את ההכללות מתוך מאגר עצום של דוגמאות – ממש כפי שתינוק אנושי לומד. גם התשתית החומרית של הלמידה העמוקה – רשתות נוירונים רבודות – דומה מאוד לתשתית החומרית של המחשבה האנושית: המוח. וכמו המוח, מערכת זו אינה מוגבלת למה שלמדה עד שלב נתון; היא יכולה להמשיך ללמוד, להשתפר ולתקן טעויות ללא הרף וכך להשתכלל ולהתייעל. יתר על כן, ככל שהיא פעילה יותר כך היא משתפרת במהירות רבה יותר.

הלמידה העמוקה צמחה לפני כשבע שנים לאחר קיפאון מחקרי ממושך שזכה לכינוי “החורף של הבינה המלאכותית”. קיפאון זה השתרר בשנות ה-70 לאחר שורה של כישלונות ביישום רעיונות מהפכניים בתחום הלמידה החישובית (machine learning). ההתעוררות שאירעה בעשור האחרון נבעה מכמה הצלחות דרמטיות במימוש של בינה מלאכותית, בעיקר בהקשר של למידה עמוקה. בתהליך זה נרשמו הישגים חסרי תקדים

במגוון תחומים ובהם תרגום אוטומטי, משחקי מחשב, ניטור רגשות, ניתוח דיבור טבעי וקבלת החלטות מבוססת ניסיון.

סלע, ריכרדסון ופרופ’ קימל אינם הראשונים שהתמודדו עם אתגר התרגום של תמונות לתלת-ממד, אולם הטכנולוגיה שפיתחו עולה על קודמותיה בהיבטים רבים. אחת מפריצות הדרך בתחום זה נזקפת לזכותם של וטר ובלנץ (V. Blanz, T. Vetter), שדיווחו כבר ב-1999 על הצלחה בשחזור פרצוף על סמך מאתיים דוגמאות שהוזנו למערכת. אולם הטכנולוגיות הקודמות התבססו על ניתוח “הפרצוף הממוצע” ועל מיפוי נקודות קריטיות כגון זווית העין וקצה האף. החיסרון העיקרי: שחזור תבניתי המחמיץ את השונות העצומה בין פרצופים אנושיים. הרדוקציה למבנה הממוצע משטחת את אותה שונות ומחמיצה פרטים ייחודיים והבעות לא רגילות, והתוצאה היא שחזור גאומטרי גס שאינו משחזר תווי פנים ייחודיים כגון לחיים תפוחות, קמטים במצח וא-סימטריה של האף.

המערכת שפותחה בטכניון, לעומת זאת, לומדת את כל הניואנסים האלה, ואת האימון האוטומטי שלה משלימים מודלים גאומטריים ומודלים של יחסי חומר-אור (נוסחת למברט). התוצאה: עידון ודיוק של תווי הפנים בדגם המיוצר. ראוי לציין שאם בשלב קודם השחזור נעשה בשני שלבים – יצירת דגם גס ולאחר מכן שיפור תווי הפנים – הרי שכיום הכל מבוצע בתהליך אחד.

אפשר להקביל את הטכנולוגיה הזאת לתחום הספורט.כדורגלן המתאמן במשך שנים על תגובות למגוון עצום של סיטואציות במגרש ידע להגיב היטב לכל מצב. גם המערכת שפיתחו חוקרי הטכניון מתאמנת על המון דוגמאות (תמונות דו-ממדיות) ולומדת לתרגם אותן לתגובות (דגם תלת-ממדי). רק שכאן מדובר בתהליך מהיר הרבה יותר, המאפשר למערכת להגיע במהירות לניואנסים עדינים ומדויקים מאוד של מאפיינים ושל הבעה (expressiveness). ההתבססות על מיליוני דוגמאות מטעינה את המערכת במגוון עצום של פרצופים ייחודיים וכך מאפשרת לה לפענח ולשחזר כל פרצוף וכל הבעה, גם כשהתמונה אינה חזיתית.

סלע, בעל תואר ראשון ושני מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, בהצטיינות אחראי להיבטים הגאומטריים במחקר, שאותו הציג לאחרונה בכנס בהונולולו. כיום, במסגרת הדוקטורט, הוא עובד בין השאר על שיפור המערכת. ריכרדסון, שתרם למחקר את הצד של למידה עמוקה, סיים לאחרונה את התואר השני במסגרת העתודה האקדמית (תוכנית פסגות). רועי אור-אל, שמחקריו במסגרת התואר השני במעבדה תרמו רבות לפיתוח המערכת, עובד כיום על הדוקטורט שלו באוניברסיטת וושינגטון.

DELL EMC ואינטל העניקו מלגות הצטיינות לסטודנטיות בפקולטות למדעי המחשב והנדסת חשמל בטכניון

פרופ' דן גייגר דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון עם הסטודנטיות זוכות המלגה

בטקס השתתפו ד"ר ארנה ברי סגנית נשיא DELL EMC ומנכ"לית מרכז המצוינות בישראל, מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל קרין איבשיץ סגל ודיקני הפקולטות בטכניון

בשבוע שעבר התקיים בטכניון טקס חלוקת מלגות לסטודנטיות מצטיינות במדעי המחשב ובהנדסת חשמל. הטקס התקיים בהשתתפות דיקן הפקולטה למדעי המחשב פרופ' דן גייגר, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל פרופ' נחום שימקין, סגנית נשיא DELL EMC ומנכ"לית מרכז המצוינות בישראל ד"ר ארנה ברי ומנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל קרין איבשיץ סגל. את האירוע הנחתה פרופ'-משנה קרן צנזור הלל, האחראית על עידוד נשים למצוינות בפקולטה למדעי המחשב, שאמרה: "חשוב לנו לציין את ההצטיינות שלכן כדי להגדיל את מספר הנשים בשתי הפקולטות."

"אין לנו מחסור בסטודנטיות מצטיינות בפקולטה למדעי המחשב," אמר בטקס פרופ' גייגר, "ובכל זאת אנחנו מקפידים על הפרס המיוחד הזה משום שכיום עדיין קיימת הטיה מובנית כלפי נשים ומיעוטים. הדוגמה האישית של קרין וארנה, שהסכימו לבוא לכאן היום, היא מנוף נוסף להתגברות על ההטיות המושרשות האלה."

מימין לשמאל : פרופ' דן גייגר, ד"ר ארנה ברי, קרין איבשיץ סגל ופרופ' נחום שימקין

ד"ר ארנה ברי סיפרה כי בתקופת עבודתה כמדענית הראשית במשרד התמ"ת כי אנשים רבים נכנסו למשרד שלה ושאלו 'איפה המדען הראשי?'. "למזלי לא הייתי רגישה מדי לכל התגובות שקיבלתי במהלך חיי המקצועיים, בגלל היותי אישה. יש בעיה אמיתית בכך שנשים לא מבקשות לקבל תפקידים ולא מגישות מועמדות למשרה שלדעתן הן אינן עונות לדרישותיה במאה אחוז. לכן, אם אנחנו רוצים נשים, ואנשים מתרבויות שונות, עלינו להעריך אותם גם אם הם אינם מעריכים את עצמם מספיק. עלינו להעריך ולקדם אנשים לפי יכולותיהם ולא לפי שום קריטריון אחר."

בוגרת הטכניון קרין איבשיץ סגל, מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, אמרה כי "אינטל היא כיום חברת מידע שמתעניינת בכל תחום שיש בו הרבה דאטה, לדוגמה מכוניות אוטונומיות. העיסוק שלנו בדאטה מהיבטים שונים – חישוב, חישה, תקשורת מהירה ובינה מלאכותית – מחייבת אותנו להשקיע בקשרים עם האקדמיה." איבשיץ סגל, שהצטרפה לאינטל בשנת 2001, אמרה לסטודנטיות המצטיינות כי "חשוב להתייחס לכל קושי כאל הזדמנות. חשוב להבין גם שאי אפשר לעשות מהפכות לבד ולכן הסוד הוא תמיד לאסוף סביבכן אנשים מעולים מתחומים שונים ולבנות צוות מנצח. לעתים המהפכה לא נובעת מהמצאה ספציפית אלא מהחיבור בין טכנולוגיות קיימות ורעיונות קיימים, ולכן חשוב תמיד לנסות 'לחבר את הנקודות'. לשם כך דרושת עבודת נטוורקינג, שעבור הגברים היא דבר טבעי אבל אנחנו הנשים, צריכות יותר להשקיע בה."

הסטודנטיות הזוכות:

במלגות DELL-EMC זכו הסטודנטיות:
אלומה ברזלי, לינוי פניאס, נעמי רבקין ושובל משעל מהפקולטה להנדסת חשמל.
נוגה בר, נעה ברטמן ועפרי ריפס מהפקולטה למדעי המחשב.

במלגת אינטל זכו הסטודנטיות:
שרון רכניץ (תואר שני בהנחיית פרופ'-משנה יובל יעיש) ורותם כהן צדק מהפקולטה להנדסת חשמל.
רנא שחות (תואר שני בהנחיית פרופ' רועי פרידמן) ותסנים קאסם מהפקולטה למדעי המחשב.

ד"ר ארנה ברי סגנית נשיא DELL EMC נואמת בטקס

קרין איבשיץ סגל, מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל בטקס

הסטודנטיות זוכות מלגת אינטל עם דיקני הפקולטות ועם קרין איבשיץ סגל ומריאנה וקסמן מאינטל

פרופ' נחום שימקין דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון עם הסטודנטיות זוכות המלגה.

מזכר ההבנות בין הטכניון ל- IIST – המכון ההודי למדע החלל ולטכנולוגיות חלל – ימסד את שיתוף פעולה בין שני המוסדות בתחום חקר החלל

פרופ' פיני גורפיל

הסכם בין הטכניון למשרד המדע ההודי בתחום חקר החלל נחתם במהלך ביקור ראש הממשלה נתניהו בהודו. הקשר בין הטכניון והמכון ההודי למדע החלל ולטכנולוגיות חלל (IIST) נרקם בביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל בחודש יולי 2017. לאחרונה נפגשו בטכניון ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר וסגן נשיא סוכנות החלל ההודית ס.ו. שארמה. גם סגנית שגריר הודו בישראל, ד"ר אנג'ו קומר, ביקרה בטכניון.

לדברי פרופ' פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, "הכוונה היא לקדם שיתופי פעולה בין שני המוסדות אבל גם בין המוסדות האקדמיים לגורמים שונים בתעשייה. הודו חזקה מאוד בתחום השיגור, ובסוף השנה הנוכחית נשגר על גבי המשגר ההודי PSLV את 'סמסון' – להק של שלושה ננו-לווינים שיטוסו בטיסת מבנה מבוקרת לראשונה בהיסטוריה. אני מעריך שההסכם שנחתם עם IIST יאפשר לנו להתקדם ביעילות רבה יותר בהקשרים מחקריים ויישומיים כאלה."

המכון ההודי למדע החלל ולטכנולוגיות חלל נוסד בהודו בשנת 2007 כאוניברסיטת החלל הראשונה באסיה. מטרתו: הקניית השכלה איכותית בתחומי מדעי החלל וטכנולוגיות חלל לטובת תוכנית החלל ההודית. השותפות עם הטכניון מבוססת על פעילותו של מכון אשר לחקר החלל בטכניון ועל העובדה שהטכניון הוא האוניברסיטה הישראלית היחידה שבמסגרתה פועלת פקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל.

שיתוף הפעולה בין המוסדות יכלול מסלולים אקדמיים משותפים ופעילויות מחקר שבהם ישתתפו סטודנטים וחברי סגל משני המוסדות וכן מדענים מסוכנות החלל ההודית. שני המוסדות יקיימו חילופי סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים, יפתחו אפשרות לתואר אקדמי כפול (משני המוסדות) ויעודדו ביקורים הדדיים של מדענים משני המוסדות כמו גם שיחות וידאו. זאת בנוסף לשיתופי הפעולה שפותח ההסכם עם גורמים בסוכנות החלל ההודית ובתעשייה ההודית.

סטודנטים לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון עיצבו פתרונות מגורים מודולריים ממכולות למעונות סטודנטים בחיפה

"סטודיו אחד לאחד" בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, בהנחייתו של אדריכל גיא אוסטרן, בחן בחודשים האחרונים פתרונות מתקדמים לתכנון מעונות סטודנטים בסביבה אורבנית ובצפיפות גבוהה. הסטודיו יצר שיתוף פעולה מיוחד עם חברת הבנייה המודולרית "ישראמרין" בתכנון פתרונות מגוונים הממחזרים מכולות ימיות. דגמים של העבודות הזוכות, בגודל מלא, יוצגו בחצר ההדריון בקמפוס הטכניון ההיסטורי בחיפה

בתחילת פברואר יוצגו הדגמים הזוכים: MECHOLAKIT, של הסטודנטיות תמר פרדקין, מריה שווץ ושני קלוג, שמציע קיט הרכבה משישה מודולים הניתנים להתאמה לקהלי יעד שונים; ו- COMPACTING, של הסטודנטים איה גרייב, אור שטרית ורחלי קשי, המציע פתרון מגורים מינימלי ליחידים. הדגמים הזוכים מנצלים את שטחי המכולות באופן מיטבי ליצירת תנאי מחיה נוחים ואיכות אדריכלית גבוהה.

ביום ראשון (7.1) התקיים במתחם ההדריון בחיפה שלב השיפוט הסופי בתחרות הסטודנטים של "סטודיו אחד לאחד", שבמסגרתה פותחו הצעות המשלבות טכנולוגיות בנייה מודולריות ברקמה האורבנית. הסטודיו בחן את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות בנייה מתקדמות כפתרון דיור יעיל ומהיר והציע דרכים חדשות ליישומן. צוות השופטים כלל את ראש המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וראש ההדריון, פרופ' אדר' שמאי אסיף, מנחה הסטודיו הדוקטורנט אדר' גיא אוסטרן, יו"ר דירקטוריון קבוצת TSD המחזיקה בחברות "ישראמרין" ו-MODEL HOUSE, טרי ניומן, ומנהל השיווק של חברת "ישראמרין", שחר לוי.

לשלב הסופי של התחרות הגיעו ארבע קבוצות שהציגו את הקונספט שלהן לבנייתמעונות סטודנטים בבנייה מודולרית ממכולות בעיר חיפה. מתוכן נבחרו שני הפרויקטים הזוכים. פרויקט MECHOLAKIT של הסטודנטיות תמר פרדקין, מריה שווץ ושני קלוג מציע "קיט" להרכבת מעונות סטודנטים ליחידים, לזוגות ולמשפחות משישה מודולים קבועים הניתנים להרכבה בהתאם לקהל היעד. בנוסף מציג הפרויקט שימוש בערימת מכולות לטובת מבנה מגורים בקומות, בהתאמה לקמפוס הטכניון בהדר. פרויקט COMPACTING של הסטודנטים איה גרייב, אור שטרית ורחלי קשי מציע יחידת מגורים מינימלית ממכולה, שאפשר לחברה לבניינים קיימים, וזאת תוך ניצול אופטימלי של שטח הפנים ליצירת תנאי מחיה נוחים לדיירים.

חברת "ישראמרין" נטלה על עצמה את מימוש הגרעין של הדגם הזוכה הלכה למעשה, בקנה מידה מלא וברמת גימור גבוהה, בהשתתפות ובפיקוח של הסטודנטים והמנחה. כך נוצר שילוב בין הסטודנטים, שהם הדור הבא של האדריכלים בישראל, ו"ישראמרין" המציגה את מגוון הפתרונות שבידיה.

כל עבודות הסטודנטים וגרעין דגם האמת של העבודות הזוכות יוצגו בתערוכה בין 4-2 בפברואר במתחם ההדריון בהדר הכרמל. ביום שישי (2 בפברואר) יתקיים יום פתוח לקהילת הדר ולקהל הרחב שיכלול מגוון פעילויות. ביום ראשון (4 בפברואר) בשעות 19:00-16:00 ייחשפו הדגם והתערוכה בפני נציגים בכירים של הממשלה, העירייה והטכניון ויתקיים יום עיון תחת השם: "כאן בונים – מחקר תעשיה קהילה – בנייה אחד לאחד ב'הדריון' – בשיתוף חברת ישראמרין". ביום העיון יוצגו תוצרי הסטודיו, יתקיים סיור מודרך בתערוכה ויתקיימו הרצאות ודיון בנושא טכנולוגיות בנייה חדשות ומתקדמות.

במהלך כל ימי התערוכה יוצגו בחצר ה"הדריון" הדגמים המלאים וכל עבודות הסטודנטים. חוקרים מובילים בתחום טכנולוגיות הבנייה המתקדמות, מובילי דעה מתחום הבנייה והאקדמיה ונציגי משרד הבינוי יקיימו שיח פתוח עם הסטודנטים סביב המגמות החדשות בענף.

הסטודיו והתחרות סביב שיטות הבנייה המודולריות במכולות היא המשכה של מגמת הבנייה בשיטה זו, שהולכת ותופסת תאוצה ברחבי העולם. מדינות רבות בעולם מפתחות שיטות בנייה מודולריות כפתרון למצוקת הדיור.

ראש המרכז לחקר העיר והאזור וראש ההדריון, פרופ' אדריכל שמאי אסיף: "הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בוחנת שיתופי פעולה עם התעשייה לקידום פתרונות חדשניים בענף הבנייה. השנים הבאות יציבו בפנינו אתגרים גדולים יותר של קצב ואיכות מאלה הקיימים היום, ואנו מברכים את חברת 'ישראמרין' על התגייסותה לבחון, הלכה למעשה, את הרעיונות שפותחו על ידי הדור הבא של האדריכליות והאדריכלים הלומדים בפקולטה."

יו"ר דירקטוריון קבוצת TSD שמחזיקה בחברות "ישראמרין" ו-"MODEL HOUSE", טרי ניומן: "אנו מברכים על שיתוף הפעולה הפורה שנוצר עם הסטודנטים בטכניון ועם הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. ענף הבנייה מתקדם לכיוון של שימוש בשיטות בנייה מודולריות. הסבת מכולות לבתי מגורים נפוצה בערים מרכזיות ולאחרונה נבנו שכונות מגורים ממכולות בלונדון, באמסטרדם ובלאס וגאס. המכולה היא מבנה עמיד ויציב שנועד לעמוד בתנאי מזג אוויר קשים ביותר ומאפשרת תכנון ייחודי, מגוון ובנייה מהירה. לאחרונה נרשמת עלייה גדולה בעניין שמגלים בישראל בהסבת מכולות למגורים, בעיקר בזכות הגמישות התכנונית, עמידות גבוהה ברעידות אדמה, איכות בנייה, בנייה ירוקה וחסכונית ועוד. גם אנחנו ב'ישראמרין' מודים על ההזדמנות שניתנה לנו ללמוד יחד עם הסטודנטים מהתהליך האינטנסיבי של 'סטודיו אחד לאחד' בטכניון."

בתמונות:

העבודות הזוכות (MECHOLAKIT ו- COMPACTING) שנבנות בימים אלה על ידי חברת 'ישראמרין'

אדריכלות

הטכנולוגיה החדשה הובילה להרג תאי הסרטן הן בתרבית תאים והן בגידול הסרטני. המחקר נערך בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

תא סינתטי המכיל את כל המכונות המולקולריות הדרושות להפיכת תבנית די-אן-איי לאר-אן-איי ולחלבון פעיל. אבני הבניין הנמצאות בסביבה החיצונית נכנסות לחלקיק ומספקות את חומרי הגלם הדרושים לייצור החלבונים התרפויטיים.

חוקרים בטכניון הדגימו הצלחה בטיפול בגידול סרטני באמצעות "מפעל זעיר" – תא מלאכותי (סינתטי) המייצר חלבונים אנטי-סרטניים בתוך רקמת הגידול. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Advanced Healthcare Materials, מציג שילוב של ביולוגיה סינתטית, שבה מיוצרים חלבונים בדרך מלאכותית, עם העברה ממוקדת של תרופות לרקמה החולה (targeted drug delivery).

תאים סינתטיים הם מערכות מלאכותיות שיכולותיהן דומות לאלה של התא הטבעי ולעתים אף טובות מהן. כפי שתאי האדם מסוגלים לייצר מולקולות ביולוגיות שונות, כך יכול התא הסינתטי לייצר חלבונים ושומנים. למערכות מסוג זה פוטנציאל רב בתחום הנדסת הרקמות, בייצור איברים מלאכותיים ובחקר מוצא החיים.

יצירתם של תאים מלאכותיים מהווה אתגר הנדסי מורכב מאוד, המעסיק קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם. את המחקר הנוכחי, שבו פותח תא מלאכותי המשמש כמפעל זעיר לייצור חלבון ברקמה חולה, הובילו הדוקטורנטית ניצן קרינסקי ופרופ'-משנה אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון. החוקרים שילבו מכונות מולקולריות בתוך חלקיקים העשויים ליפידים, בדומה לממברנת התא הביולוגי הטבעי. הם הינדסו את החלקיקים כך שכאשר הם "מרגישים" את הרקמה הביולוגית הם משופעלים ומייצרים בתוכם חלבונים תרופתיים על פי תבנית DNA ששולבה בהם מבעוד מועד. אותם חלקיקים מסוגלים לקלוט מסביבתם החיצונית (רקמת הגידול למשל) את חומרי האנרגיה ואת אבני הבניין הדרושים להמשך פעילותם.

ייצור חלבונים בתוך תאים מלאכותיים, על ציר הזמן. צולם במיקרוסקופ קונפוקלי

לאחר ניסויים בתרביות במעבדה נבדקה הטכנולוגיה החדשה גם בעכברים. גם כאן, כאשר החלקיקים המהונדסים הגיעו לגידול הסרטני הם ייצרו חלבון שחיסל את תאי הסרטן.

המעקב אחר החלקיקים ופעילותם נערך באמצעות חלבון פלורסנטי ירוק (GFP) שאותו ייצרו החלקיקים. חלבון זה נצפה בזמן אמת באמצעות מיקרוסקופ פלורסנטי.

לדברי פרופ' שרודר, "החלקיקים שפיתחנו מסוגלים לייצר חלבונים מגוונים על ידי שינוי תבנית הדי-אן-איי המשולבת בהם. הם מודולריים, כלומר מאפשרים שיפעול של ייצור החלבון בהתאם למצבים סביבתיים שונים. על כן, התאים המלאכותיים שפותחו בטכניון עשויים למלא חלק חשוב במגמת הרפואה האישית – התאמת הטיפול לפרופיל הגנטי והרפואי של המטופל הספציפי."

במחקר שותפים פרופ' איתי בנהר וד"ר דב הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב.

למחקר המלא לחצו כאן

הדוקטורנטית ניצן קרינסקי

פרופ'-משנה אבי שרודר. קרדיט צילום: דורון גולן

בסרטון: היווצרות החלבונים בתא במשך 24 דקות

כתבת השער של כתב העת Blood האחרון מציגה ממצאים המשנים את דרך המחשבה שלנו על מטבוליזם הברזל. המחקר נערך על ידי חוקרות בטכניון בשיתוף עם עמיתים מארבע מדינות מחו"ל

ד"ר מריאנה טרומן-רוזנצביט. (צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

כתב העת Blood מציג בכתבת השער של גיליונו האחרון, שפורסם ב- 18 בינואר, מחקר שנערך ע"י ד"ר מריאנה טרומן-רוזנצביט ופרופ'-משנה אסתר מירון-הולץ מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. המחקר מציג לראשונה מנגנון הובלה והפרשה של פריטין, חלבון שעד כה נחשב מרכזי בעיקר באחסון הברזל בגוף האדם. מחקר מפתח זה משנה את דרך המחשבה שלנו לגבי הובלת הברזל בגוף ופותח ערוצים חדשים למחקר ולפיתוח טיפולים עתידיים במחלות רבות.

ברזל הוא מרכיב חיוני לתפקודם התקין של רוב הייצורים החיים. הוא אחראי להובלת חמצן בכדוריות הדם האדומות, לשפעול של אנזימים הקשורים ביצירת די-אן-איי ולהפקת האנרגיה במיטוכונדריה של התא. מחסור בברזל פוגע בהעברת החמצן לכל חלקי הגוף, בחלוקת התאים ובייצור האנרגיה בתא. עודף ברזל וברזל 'חשוף', כלומר ברזל שאינו עטוף בחלבון כלשהו, עשוי לעורר עקה חימצונית העלולה להזיק לאורגניזם. לפיכך, מחסור או עודף במאזן הברזל כאחד עלולים להוביל להתפתחות מחלות דלקתיות, סרטן ומחלות נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר ופרקינסון.

חלבון הפריטין הינו אחד הגורמים העיקריים בוויסות רמת הברזל התאי ובהגנת הגוף מפני הרעלת ברזל. המאמר מתאר את פיזורו של הפריטין בתוך התא ואת מנגנוני ההפרשה שלו אל מחוץ לתא. לדברי פרופ'-משנה מירון-הולץ, "פריטין הוא חלבון חשוב למאזן הברזל בגוף, ויש קורלציה חזקה בין שיבושים במאזני הברזל והפריטין לתופעות פתולוגיות ונוירופתולוגיות שונות. הממצאים שלנו מאפשרים הבנה מדויקת ומעמיקה יותר של מאפייני הפריטין, ושל התהליכים הבסיסיים המולקולריים שהוא עובר. הבנה כזו בעלת משמעות רבה כי היא עשויה לתרום לפיתוח טיפולים למחלות נוירודגנרטיביות רבות, המאופיינות בפיזור לא תקין של ברזל במוח."

על המחקר:

פרופ'-משנה אסתר מירון-הולץ. (צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

המחקר שהתפרסם ב- Blood התמקד באפיון הפיזור התוך תאי וההפרשה של הפריטין מתאים מקרופאגיים – תאים ממערכת החיסון הממלאים תפקיד מרכזי במחזור ברזל סיסטמי. המחקר כלל שימוש בכלים ביואינפורמטיים על מנת לחקור את האבולוציה של הפרשת פריטין, המבנה המרחבי שלו וכן טופולוגיות העשויות להיות מעורבות בפיזור הפריטין. "שימוש בכלים אלה איפשר לנו לחזות אזורים על פני הפריטין אשר משחקים תפקיד בהפרשתו. בעזרת שיטות ביוכימיות מגוונות, וכן בטכנולוגיית CRISPR-Cas9 המאפשרת עריכה מהירה של הגנום, גילינו שפגיעה באתרים מסויימים על פני הפריטין משנה את הפרשתו״, אומרת פרופ'-משנה אסתר מירון הולץ.

המאמר מגלה כי הפריטין מופרש בשני מנגנוני הפרשה לא קלאסיים, כאשר אחד המנגנונים הינו דרך שלפוחית ננומטרית בשם אקסוזום. לדברי ד"ר טרומן-רוזנצביט "קבוצות מחקר רבות לומדות כיום את הדינמיקה של הובלת חומרים באקסוזומים – פלטפורמה שמאפשרת לחומרים אלה לחדור את מחסום הדם-מוח. הפרסום הנוכחי מציג, לראשונה, כי פריטין המכיל אלפי אטומי ברזל נמצא באקסוזומים חוץ-תאיים. עדיין לא ברור מהו תפקידו של פריטין זה, אך אנחנו מעריכות כי לפריטין יש תפקיד מפתח בפיזורו של ברזל בין-תאי ברקמות כגון המוח, ולא רק באגירתו הבטוחה והזמינה של הברזל בתוך התא."
הגילויים של המחקר הנוכחי מביאים את הפריטין אל קדמת הבמה של המטבוליזם הסיסטמי של ברזל וכן חושפים כי הפריטין לא רק אוגר ברזל אלא גם מעבירו בצורה מבוקרת, ולמעשה משמש כבקר מרכזי של הברזל בגוף.

על החוקרות:

פרופ'-משנה אסתר מירון-הולץ, ילידת שוויץ, למדה מדעי התזונה בפקולטה לחקלאות וסיימה תואר שני ושלישי במחלקה לתזונת האדם של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בהנחייתם של פרופ' א.מ. קוניין ופרופ' י. מצנר ז״ל. היא ביצעה את מחקר הפוסט-דוקטורט שלה ב-NIH (המכונים הלאומיים לבריאות של ארה”ב), וב-2005 עלתה בשנית לישראל ומאז היא עומדת בראש המעבדה לתזונה מולקולרית בטכניון. במעבדה נחקרת בקרת מאזן הברזל באיברים שונים ותפקידה בהתפתחות תהליכים פתולוגיים המובילים למחלות מעי דלקתיות, לבעיות בפוריות הגבר ועוד. בהמשך למאמר ב- Blood ימשיכו חוקרי המעבדה ללמוד על תפקידו של הפריטין המופרש באורגניזם הבריא ובמחלות שונות ולפתח גישות להתערבות טיפולית בפיזור הברזל ברקמה.

ד"ר טרומן-רוזנצביט סיימה תואר ראשון בביולוגיה בטכניון והתגייסה לחיל הים בתור קצינת מחקר. במהלך שירותה הצבאי במכון לרפואה ימית חקרה רעילות של חמצן במוח באמצעות תאי לחץ מחקריים. במקביל היא השלימה תואר ראשון נוסף בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ולאחר מכן המשיכה לדוקטורט ישיר בהנחיית פרופ'-משנה מירון-הולץ. "הגעתי למעבדה של אסתר בעקבות כתבה עליה במגזין הטכניון וזכיתי במנחה מדהימה מבחינה אישית ומקצועית. היא חוקרת מלידה, חיה ונושמת מדע. היא יצירתית מאוד וטוהר המחקר הוא ערך עליון עבורה. למדתי ממנה המון."

לאחרונה התקבלה ד"ר מריאנה טרומן-רוזנצביט לתוכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה בארה"ב ובימים אלה שוקדת על מציאת מימון ללימודי הפוסט-דוקטורט שלה. לדבריה, "כבר במהלך הדוקטורט התנדבתי ב-NIH בארה"ב בזכות אסתר, והשהות שם הבהירה לי כמה חשוב להיחשף למחקר שנערך בחו"ל. המכון שבו אעשה את הפוסט-דוקטורט נחשב למוביל של תחום הטוקסיקולוגיה בעולם ואני מתכוונת ללמוד, לחקור ולהתפתח בו ככל יכולתי ולהביא את כל הידע לישראל".

לקריאת המאמר: https://goo.gl/oaSXTK

כתבת שער בכתב העת Blood

אתרים על פני חלבון הפריטין הממלאים, על פי המחקר הנוכחי, תפקיד מרכזי בהפרשה של פריטין

גלעיני הברזל של הפריטין נוכחים בננו-שלפוחיות הנקראות אקסוזומים

חברת סילנטיס (Sealantis) הישראלית, המפתחת דבקים וחומרי אטימה רפואיים ביולוגיים, הודיעה כי קיבלה אישור שיווק באירופה (CE Mark) למוצר SEAL-G Surgical Sealant. המוצר ™ Seal-G הוא אטם כירורגי המבוסס על דבק המופק מאצות ונועד למנוע דליפות בניתוחים במערכת העיכול. המוצר מבוסס על ידע שפותח בטכניון על ידי פרופ' חבצלת ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון. מדובר במוצר ייחודי וחיוני בשל הסיכון הגדול למנותח הנובע מדליפות תוכן מעי לחלל הבטן. דליפות אלה מתרחשות ב-5%-15% מהניתוחים.

סילנטיס סיימה בהצלחה ניסוי קליני באירופה ובישראל, שהדגים את בטיחות המוצר בניתוחי מעי.
הדבקים והאטמים הכירורגים של סילנטיס מבוססים על יכולת ההדבקה של אצות בסביבה רטובה, שרלוונטית מאוד במיוחד בניתוחים. הפלטפורמה הטכנולוגית של סילנטיס, המבוססת על ידע מהטכניון, תשמש את הרופאים המנתחים בשילוב עם הגישה המקובלת בניתוחים של סיכות או תפרים.

המוצר פונה לשוק פוטנציאלי ענק. סילנטיס מעריכה את פוטנציאל שוק הדבקים הרפואיים ב-2-1.5 מיליארד דולר, והיא פועלת לרישום ושיווק המוצר גם באסיה, בדגש על סין.

בעלי המניות בחברת סילנטיס הינם קרן תעוזה (בורסת ת"א: תעוזה), הטכניון וגופי השקעה מאסיה.

מוצר החברה

אבי קרבס, מנכ"ל קרן תעוזה ויו"ר סילנטיס, מסר כי "מוצר ה-Seal-G הוא פתרון ראשון מסוגו בשוק שכיום אין בו מענה רפואי קיים. בכך שהוא מונע דליפות וזיהומים בניתוחי מעיים משמש ה-Seal-G כמוצר מציל חיים, ויסייע לבתי חולים לקצר בחצי את זמן שהיית המטופל באשפוז ולהוזיל את עלויות הטיפול עבור בתי החולים והמבטחים הרפואיים".

תומר פוקס, מנכ"ל סילנטיס, מסר: "אנו גאים על קבלת אישור השיווק באירופה למוצר ה-Seal-G, ומצפים להתחיל בשיווקו במהלך 2018. המוצר הייחודי שפיתחנו יספק להערכתנו לראשונה פתרון יעיל, בטוח וזול יותר בהשוואה לכל חלופה רפואית אחרת, ואנו מאמינים כי יהווה בשורה עבור החולים והרופאים כאחד.
השלמת הניסוי הקליני וקבלת אישור השיווק באירופה מציבים את סילנטיס בעמדה מצוינת למסחור מוצריה ולמינוף הפלטפורמה הטכנולוגית לטובת פיתוח פתרונות להתוויות רפואיות חדשות".

אודות סילנטיס

סילנטיס מפתחת ומשווקת מוצרים חדשניים המבוססים על דבק רקמות מאצות עבור מגוון רחב של יישומים וצרכים קליניים. טכנולוגיית ההדבקה של סילנטיס מחקה את מנגנון ההדבקה של האצה בסביבת מים ומאפשרת יכולת הדבקה ומניעת דליפה בסביבה רטובה. מוצריה של סילנטיס אינם מכילים חלבון ובכך מבטלים סיכונים הקשורים לתגובת יתר של המערכת החיסונית.

הסטודנטית כרמל מרחב זכתה בתחרות לתכנון אתר ההנצחה המרכזי של החטיבה

הסטודנטית כרמל מרחב שעבודתה זכתה במקום הראשון

אירוע הצדעה ללוחמי חטיבת החי"ר כרמלי התקיים לאחרונה בטכניון. במסגרת האירוע הוכרזה התוכנית הזוכה בתחרות לתכנון אתר ההנצחה המרכזי של החטיבה בצפון הארץ.

לחטיבת כרמלי, שלחמה בכל מלחמות ישראל מאז מלחמת העצמאות ואשר הוציאה משורותיה שלושה רמטכ"לים ולמעלה מ-30 אלופים, לא היה מעולם אתר הנצחה מרכזי, ולכן הוחלט בעמותת החטיבה להקים אתר הנצחה חטיבתי בחורבת ירדה – אתר שנכבש על ידי חטיבת כרמלי בליל ה-16 ביולי 1948.

בין החטיבה לטכניון מתקיים קשר רב שנים, שתחילתו ב"פלוגת הסטודנטים" – סטודנטים מהטכניון ששירתו ב"הגנה" במקביל ללימודיהם. אלה היוו את הגרעין שסביבו הוקם גדוד 22 בחטיבה עם הקמתה בחודשים הראשונים של מלחמת השחרור. מסיבה זו, ומתוך הערכה ליכולותיהם של הסטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פנתה העמותה להנהלת הטכניון בבקשה לסייע לה בתכנון האתר. היענותם של נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא וסגן הנשיא לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים פרופ' בועז גולני הובילה לקיומו של קורס ייעודי שבו פיתחו סטודנטים מהפקולטה תכניות לאתר ההנצחה המרכזי.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא אמר בטקס כי במלחמת העצמאות סייע הטכניון במערכה, בין היתר במעורבותו במחלקה המדעית של משרד הביטחון ובחיל המדע. בנוסף, "מחצית מהסטודנטים במחזור ה-20 של הטכניון – מחזור תש"ח – גויסו למלחמה, ו-45 סטודנטים שלנו נפלו בה. החיבור שלנו לחטיבת כרמלי הוא חלק ממסורת הרואה בטכניון מוסד המחויב לשרת את האומה ואת האנושות, כי זה ייחודו של הטכניון – שלצד הקפדה על סטודנטים מעולים ועל חברי סגל יוצאי דופן מניעה אותנו תחושת שליחות."

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא מעניק למפקד החטיבה הנוכחי אל"מ פיני יוסף תעודת הוקרה מטעם הטכניון ללוחמי החטיבה לדורותיהם

במקום הראשון זכתה הסטודנטית כרמל מרחב, שתכננה את אתר ההנצחה תחת הכותרת "כְּכֻלָּנוּ". לדבריה, "ותיקי החטיבה ביקשו שזה לא יהיה רק אתר הנצחה אלא מקום שיחבר בין הנצחה לפעילות ולחיים. לכן יצרתי חיבור בין האתר למעיין הסמוך. במהלך העבודה גיליתי שסבא שלי, מאיר מרחב, היה מ"מ בגדוד 22, וגם דברים שהוא כתב נכנסו לתוכנית שהגשתי." בפרס השני זכו דניאל גואטה וטל פיין ובפרס השלישי דניאל גיפש ושירן יובל. שלוש התוכניות הזוכות יזכו את המתכננים – כולם סטודנטים בטכניון – במלגות בסכום כולל של 17 אלף שקל, תרומת רוטרי חיפה ועמותת חטיבת כרמלי.

הקורס המיוחד התקיים במסגרת המסלול לאדריכלות נוף בפקולטה, בראשותה של פרופ' נורית ליסובסקי כאחראית אקדמית, בהנחייתן של צופיה רוזנר-סלע ונאוה רגב ובייעוץ של פרופ' יוסי בן-ארצי, של הארכיאולוג ערן מאיר ושל אליקים בן חקון. חברי ועדת השיפוט היו האדריכלים אמיר בלום, ברוך ברוך, דפנה גרינשטין וגליה וייזר (שייצגה את משפחת כרמל), מורדי סלומון מעמותת רוטרי וצחי ברבר.

"אין לי ספק," אמר בטקס יו"ר עמותת כרמלי צחי ברבר, "כי איכותם ותרומתם האדירה של המהנדסים, האדריכלים והמדענים שיצאו מהטכניון קשורה לעבודה כי הטכניון אינו מסתגר במגדל השן האקדמי אלא רואה עצמו חלק בלתי נפרד מהווית החיים הישראלית. אירוע זה הינו דוגמה לכך."

פרופ' יוסי בן-ארצי

את הטקס הנחתה זוהר נתנזון, ראש היחידה לאירוח ואירועים בטכניון, והשתתפו בו המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' אדם שורץ, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' בועז גולני, יו"ר עמותת כרמלי צחי ברבר, יו"ר קרן אסתי לנדנברג רון לנדנברג, יו"ר סניף מוריה חיפה בעמותת רוטרי אילנה מלר, בתו של מפקד החטיבה הראשון משה כרמל אבישג כרמל, דיקנית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ' איריס ערבות והדיקן היוצא פרופ' יהודה קלעי. בנוסף לפרסים לשלושת המקומות הראשונים העניק נשיא הטכניון למפקד החטיבה הנוכחי אל"מ פיני יוסף תעודת הוקרה מטעם הטכניון ללוחמי החטיבה לדורותיהם. גם כיום נמנים סטודנטים רבים בטכניון על לוחמי החטיבה.

ארבעה סטודנטים מצטיינים מהטכניון חזרו מקורנל-טק לאחר שפיתחו שם יישומים חדשניים בתחומים שונים

הדס אורגד, מרוה מועלם, עוזי סמג'ה וחאדי חדאר התחילו את שנת הלימודים הנוכחית אחרי חווית קיץ ייחודית: שהות בקמפוס קורנל-טק בניו יורק. הקמפוס, שהחל לפעול הקיץ ונחנך רשמית ב-13 בספטמבר, הוקם בעקבות זכייתם של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שיזם ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג. במסגרת הקמפוס פועל מכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס.

שהותם של ארבעת הסטודנטים מהטכניון בקורנל-טק היא חלק מתוכנית לחילופי סטודנטים בין שני המוסדות. לדברי לירז מנצ'ל, אחראית קשרי טכניון-ג'ייקובס, "אנחנו בוחרים את הסטודנטים שלנו בקפידה, והתגובות בהתאם – המנחים שמארחים אותם שם מתפעלים מאוד מרמת הידע שלהם ומתפלאים שרובם סטודנטים לתואר ראשון שמעולם לא עסקו במחקר. השהות בקורנל-טק כמובן מעשירה את הסטודנטים אבל גם תורמת תרומה משמעותית למחקר בקורנל טק, ולכן נוצר שם ביקוש לסטודנטים נוספים שיגיעו בקיץ הבא. התקווה שלנו היא שבעקבות הקשרים האלה ייווצרו קשרי מחקר ארוכי טווח בין פרופסורים משני המוסדות."

עוזי סמג'ה, חיפאי, כבר מתחיל ליצור קשר כזה. "הגעתי לקורנל טק בתחילת הלימודים שלי לתואר שני ועבדתי עם פרופ' מור נעמן ממכון טכניון-קורנל על דפוסים של קריאת טקסט. הרעיון הוא להבין מה הקורא רואה, כמה זמן הוא עוצר על טקסט, מתי הוא חוזר לפיסקאות קודמות. זה משהו שהייתי רוצה להמשיך כאן במסגרת התואר השני, ואני מקווה שתהיה לי הנחייה משותפת של פרופ' נעמן עם חבר סגל מהטכניון."

הטכניון מספק למשתתפים בתוכנית כרטיס טיסה, ביטוח רפואי והוצאות קיום בסך 2,500 דולר. רוב הסטודנטים שוהים כ-8 שבועות בקורנל טק וזו עבורם ההזדמנות הראשונה להשתתף במחקר אקדמי. מרוה מועלם מהכפר עילבון עשתה את הקיץ בקורנל-טק בהנחיית פרופ'-משנה יואב ארצי החוקר את הממשק בין למידה עמוקה לעיבוד שפה טבעית. היא התמקדה ביכולתם של רובוטים להבין הוראות פעולה כתובות שהם מקבלים. מרוה הגיעה לטכניון אחרי לימודים בתיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים. כיום היא לומדת לתואר ראשון כפול – מתמטיקה ומדעי המחשב – במסגרת תוכנית רוטשילד טכניון למצוינים (שנה ג').

האדי ח'דר מהכפר ואדי חמאם לומד גם הוא במסגרת תוכנית רוטשילד טכניון למצוינים וזו השנה האחרונה ללימודיו במסלול הכפול של פיזיקה ומדעי המחשב. "הנסיעה לקורנל הייתה הזדמנות ראשונה לעבוד על בעיה מעשית משמעותית ולהרגיש שיש כאן תרומה ממשית לחברה." בהנחיית פרופ' איתי גורביץ הוא חקר, מנקודת מבט של מודלים מתמטיים, את הבעיה של התאמת תרומות כליה למטופלים הנזקקים להן. "יתכן שאני רוצה לתרום לאחי כליה, אבל עקב אי התאמה זה בלתי אפשרי. יתכן שהפתרון טמון בכך שמישהו אחר יתרום לאחי כליה ואני אתרום לאחיו של אותו תורם. יש כאן אפשרויות מורכבות מאוד ולכן חשוב מאוד לפתח מנגנון שעשוי לפתור אותן באמצעים מתמטיים."

הדס אורגד, ילידת נתניה הלומדת גם היא בפקולטה למדעי המחשב (שנה ב'), השתתפה בקורנל-טק בפיתוח אמצעי הגנה על משתמשי אנדרואיד מפני מעקב. לדבריה, "רבים מהיישומים החוקיים שאפשר להוריד ב-Play Store של אנדרואיד מאפשרות לגורם חיצוני לעקוב אחר המשתמש. האפשרות הזאת מנוצלת בעיקר בהקשר של אלימות בתוך התא הזוגי, כשבן הזוג של הקורבן מטיל עליו אימה ומשבש את חייו באמצעות אותם יישומים. מאחר שלא מדובר ברוגלות קלאסיות (spyware), אפליקציות האנטי-וירוס הקיימות בשוק לא מזהות אותן ולא מתריעות מפניהן. הפרופסורים שהנחו אותי שם, טום רינסטפרט וניקי דל, פיתחו 'רשימה שחורה' של אפליקציות קיימות עבור משתמשים שרוצים להגן על עצמם מפני מעקב כזה. הבעיה היא ששוק האפליקציות מתחדש בקצב מסחרר, ולכן התמקדתי בפיתוח תוכנה שמזהה אפליקציות כאלה גם אם אינן כלולות באותה רשימה שחורה."

בתמונות:

עוזי סמג'ה

מרוה מועלם והאדי ח'דר

הדס אורגד