מחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון מגלה כי צריכה חד פעמית של ריטלין פוגעת בכל סוגי הקשב

פרופ’ אבי אביטל

צריכה חד פעמית של ריטלין פוגעת במגוון סוגי קשב. זה אחד הממצאים העיקריים במחקר שערכו פרופ’-משנה אבי אביטל והמסטרנט יבגני חבקין מהטכניון. זאת במסגרת התואר השני של חבקין במעבדה לביולוגיה התנהגותית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.

המחקר כלל ממצאים משמעותיים נוספים: ריטלין משפיע באופן שונה על הפרעות קשב שונה, ולכן אבחון מדויק של ההפרעה חיוני להתאמה מיטבית של הטיפול.

הפרעת קשב היא שיבוש נוירו-התפתחותי המתבטא בתסמינים שונים ובהם קשיי ריכוז, קושי בשמירה על ערנות, חוסר סבלנות, קושי בהתמודדות עם הסחות דעת ולעיתים גם פעלתנות יתר. הערכות עדכניות מייחסות הפרעה זו ל-5% מאוכלוסיית הילדים ול-2.5% מאוכלוסיית המבוגרים הכלל עולמיות, אף שצריכת הריטלין בעולם המערבי גבוהה פי כמה עקב אבחון-יתר וניצול לרעה (abuse) של התרופה. בארה”ב, על פי הערכות מהעשור הקודם, רוב השימוש בריטלין (כ-60%) הוא שימוש מיותר או שימוש-יתר.

אחת התרופות השכיחות ביותר לטיפול בהפרעת קשב היא ריטלין, תרופה מקבוצת הפסיכו-סטימולנטים המבוססת על מתילפנידייט. זוהי תרופה לא ממכרת בעלת השפעות חיוביות מוכחות על למידה, על זיכרון ובמיוחד על הפרעת קשב. אף שה-FDA (רשות התרופות והמזון בארה”ב) אישרה כבר ב-1955 את השימוש בריטלין, ואף שמאז שנות השמונים חלה עליה דרמטית בתרופה זו בעיקר לבעיות קשב וריכוז, עדיין רב הנסתר על הגלוי באשר למנגנון פעולתו של הריטלין במוח. אחת הסיבות לכך היא שתהליך הקשב והפרעתו הם תופעות מורכבות הן מהבחינה ההתנהגותית והן מהבחינה הנוירו-פיזיולוגית.

השפעתו של הריטלין נחקרה עד כה בעיקר בבני אדם באמצעות מטלות ממוחשבות הבוחנות את סוג הקשב המושהה – היכולת להתרכז ולהתמקד לאורך זמן. במחקר הנוכחי נבחנו גם שני סוגי קשב אחרים: קשב בררני, שפירושו היכולת להתמקד באובייקט או מחשבה רצויים ולסנן הפרעות סביבתיות (כגון רעש או גירוי ראייתי), וקשב חברתי הקובע את היכולת לזהות גורם חברתי שכבר פגשנו בעבר.

יבגני חבקין

במחקר הנוכחי נבחנה ההשערה כי השפעת צריכה חד פעמית של ריטלין שונה מִצריכה כרונית (שבועיים רצופים). זאת בהקשר של שלושה סוגי קשב: מושהה שמיעתי, בררני וחברתי. המחקר נעשה בחולדות, המאופיינות בדמיון גנטי רב (96%) לאדם, תוך יישום גישת המדע התרגומי ממודל חיה לבני אדם. מחקר זה התבסס על בחינת מודל החולדה במבוך ייעודי שתוכנן לשם כך, על צילום וידאו ועל התאמת טכנולוגיות של עיבוד תמונה.
הממצאים מראים כי צריכה חד פעמית של ריטלין פוגעת בשלושת סוגי הקשב. הפגיעה בקשב החברתי באה לידי ביטוי בהתארכות משמעותית בזמן הנדרש לזיהוי שותף חברתי חדש בסביבה ובירידת המוטיבציה ליצור עימו קשר.

ההשפעה של צריכה כרונית היתה שונה. הקשב הבררני אמנם נפגע אבל בקשב המושהה, בקשב החברתי ובמשתנים המעידים על לחץ חל שיפור. לדברי פרופ’-משנה אביטל, “המחקר מגלה את ההבדל המשמעותי בין צריכה חד פעמית של ריטלין ובין שימוש כרוני ומצביע על חשיבות האבחון המדויק של סוג הקשב הפגוע. ממצאי המחקר יכולים להסביר העובדה שבמקרים רבים, גם השימוש הכרוני בריטלין אינה מועיל – פשוט כי השימוש אינו מותאם באופן אופטימלי להפרעה. לגבי שימוש חד פעמי, לאור המחקר ברור ששימוש כזה אינו מועיל ואף מזיק. את כל זה צריך כמובן לסייג בכך שאנחנו מסיקים ממודל חיה לבני אדם.”

פרופ’מ אביטל מוסיף כי ממצאי המחקר רלוונטיים לא רק להפרעות קשב אלא גם להבנת הפרעות רבות הבאות לידי ביטוי בליקוי קשבי – למשל הפרעת דחק בתר-חבלתית (פוסט טראומה). “לכן, בנוסף להמשך המחקר הבסיסי הפיזיולוגי, אנו מתעתדים לבחון את תוצאות המחקר בנבדקים הסובלים מפוסט-טראומה.”

בתמונות:

פרופ’ אבי אביטל ויבגני חבקין

קשב בררני

קשב שמיעתי מושהה

קשב חברתי

בסרטון: הדגמה של קשב בררני – היכולת להתמקד באובייקט או מחשבה רצויים ולסנן הפרעות סביבתיות

בתמונה המחולקת ל-4 – קשב בררני: בחינה במקביל של 4 נבדקים מקבוצות הניסוי השונות. באמצעות אלגוריתם ייחודי לניתוח וידאו, שפותח במעבדתו של פרופ’ אביטל, מבוצע מעקב אחר המסלול (הקו האדום) שהחיה עוברת במפגש עם אובייקט מוכר (הכוס בצד ימין) ובמפגש עם אובייקט חדש החדש (קוביית הלגו בצד שמאל)

בתמונה השנייה – רמת האקטיביות של הנבדק. רמת האקטיביות נמדדת במרחק הכולל שעברה ב-5 דקות (המסלול האדום בתמונה הקודמת). רמות הלחץ והחרדה נמדדות ביחס בין פעילות חולדה באיזור המוגן (סמוך לדפנות התיבה) לעומת מרכז התיבה

הטכניון ובנק הפועלים חנכו את מרכז המחקר המשותף TPADS

טקס חנוכת המרכז המשותף בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. מימין לשמאל: נעם זיגרסון, פרופ’ בועז גולני, אבי כוכבא ופרופ’ אבישי מנדלבאום.

“זהו רגע מכונן ומלא תקווה לעתיד, שבו חובר בנק גדול לאוניברסיטה טכנולוגית מובילה כדי לחבר את עולם הכלכלה עם העולם הדיגיטלי.” כך אמר פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, בטקס פתיחתו של מרכז “טכניון-פועלים למדעי הנתונים והמידע” (TPADS) בטכניון.

המרכז החדש הוקם על ידי בנק הפועלים והפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון במטרה לרתום מודלים טכנולוגיים חדשים לפיתוח בנקאות העתיד. במרכז החדש יפעלו יחד חוקרים מהטכניון ואנליסטים מהבנק כדי לענות על האתגרים המרכזיים בעולם הטכנולוגי-בנקאי. לדברי פרופ’ גולני “הזיווג הזה בין בנק הפועלים לטכניון, נראה מוזר במבט ראשון, אך הוא מושתת על החדשנות המאפיינת את שני השותפים. המהפכה הדיגיטלית משנה תפיסות שהתרגלנו אליהן ותוביל לכך שהבנקים ייראו אחרת לגמרי תוך עשור. גם האקדמיה, כמו העולם הפיננסי, חייבת להתאים את עצמה למהפכה הדיגיטלית.”

שיתוף הפעולה בין בנק הפועלים לטכניון מתקיים באמצעות חטיבת החדשנות שהוקמה בבנק ובמסגרת יוזמה משותפת שגובשה יחד עם דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון פרופ’ אבישי מנדלבאום.
אבי כוכבא, המשנה למנכ”ל בנק הפועלים והממונה על חטיבת החדשנות, אמר בטקס כי “לפני שנה הכרזנו על שיתוף הפעולה בינינו ואני שמח שהגענו ליום חגיגי זה של חנוכת המרכז המשותף. בנק העתיד הוא בנק פרואקטיבי המחויב להבין את צורכי הלקוחות ולהתאים את עצמו אליהם. חלק מרכזי בכך הוא פיתוח תחומי המידע וניתוח הנתונים ולכן חברנו לטכניון – על מנת לחזק את היכולות הללו אצלנו.”

אבי כוכבא, המשנה למנכ”ל בנק הפועלים והממונה על חטיבת החדשנות

“זהו פרויקט חדשני המושתת על יזמות פנים-ארגונית ועל יצירתיות בשני הצדדים השותפים,” אמר בטקס דיקן הפקולטה פרופ’ אבישי מנדלבאום. “יש כאן שותפות בין שווים – הבנק מספק נתונים ושותף מלא בניתוחם והטכניון מפתח כלים מתקדמים לניתוח נתונים ומיישם אותם על נתוני הבנק.

הדרך שעשינו יחד השנה הייתה משמעותית, ואנו ממשיכים בדרך שהתווינו כדי ליהנות מפירות המחקר המשותף.”

את המרכז מובילים הפרופסורים אביגדור גל ואורן קורלנד מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון יחד עם נעם זיגרסון, מנהל מידע ואנליטיקה בחטיבת החדשנות בבנק הפועלים.

כ-5000 סטודנטים יגורו במעונות הסטודנטים בטכניון בשנת הלימודים תשע”ח – זהו המספר הגבוה ביותר של פתרונות דיור לסטודנטים בישראל

לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה אכלס הטכניון לראשונה את מעונות כפר הסמכה – המעונות היפים והמשוכללים ביותר בישראל, המיועדים לסטודנטים לתואר ראשון. המדובר ב-4 בניינים בני 9 קומות, המכילים 116 דירות ו-488 מיטות. במעונות החדשים, שתכננו האדריכלים יעל וירון גרנות, מתגוררים 448 סטודנטים ו-20 זוגות.

ארבעת בנייני המעונות (בהם גם בניין המעונות ע”ש לאודר) מצוידיים בתשתיות ובטכנולוגיות מתקדמות.

“הטכניון מציע את המספר הגבוה ביותר של פתרונות דיור לסטודנטים בישראל – כ-5,000.” כך אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “מעונות הסטודנטים בטכניון הם סמל לסובלנות ולדו קיום שכן גרים בהם אלה לצד אלה, בשוויון מלא, סטודנטים יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ’רקסים, חילונים, דתיים, סטודנטים מישראל ומחו”ל, נשים וגברים. הסטודנטים הם המשאב העיקרי של הטכניון, והם משקיעים זמן רב ומאמץ אדיר בלימודיהם. הגדלה משמעותית של היצע המגורים לסטודנטים תסייע גם בהוזלת מחירי הדיור בארץ.”

נור חסונה, תומר פרץ ומור כחלון הם שלושה סטודנטים המתחילים את לימודי השנה הרביעית בפקולטה להנדסה אזרחית. “המעונות מאוד עוזרים מבחינה כלכלית,” אומרת נור, “כי הדירות בחוץ מאוד יקרות וחוץ משכר דירה צריך לשלם גם חשמל, מים ואינטרנט, שכאן אנחנו מקבלים ללא תשלום. בנוסף, המעונות קרובים לכיתות וכשיש מבחן בתשע מספיק לצאת חמש דקות קודם.” לדברי תומר, “המעונות בטכניון בנויים ברמה גבוהה מאוד, עם חדר כביסה, חדר ישיבות וחוות מחשבים שבה אפשר להדפיס מה שצריך. שכר הדירה כאן מסובסד ולכן אתה יכול לחסוך ולקבל תמורה מלאה. ברגע שאתה גר בתוך הטכניון אתה קרוב לכיתות הלימוד ולמעבדות. זה מקום מאוד שלו, שבו יש לך כל מה שצריך כדי להצליח ולסיים את הלימודים כמו שצריך.”

“המעונות האלה נבנו עכשיו והם הכי חדשים בטכניון והכי טובים בארץ,” מוסיף מור. “להסתכל על הנוף ועל מה שאתה רואה ומה שאתה מקבל פה – זה מטורף. בנוסף, הטכניון מציע לסטודנטים אטרקציות וחיי חברה עשירים.”

לסרטון לחץ כאן:

לתמונות:

2,000 סטודנטים חדשים יחלו את לימודיהם בטכניון
הפקולטות המבוקשות ביותר לתואר ראשון הן רפואה, הנדסת חשמל, מדעי המחשב, הנדסה אזרחית והנדסת מכונות

לראשונה בטכניון: 40% אחוז מכלל הסטודנטים לתואר ראשון – נשים

שנת הלימודים תשע”ח תפתח בטכניון ביום א’ (22.10). השנה לומדים בקמפוס הטכניון בחיפה כ-14,000 סטודנטים ב-18 פקולטות, מתוכם 9,236 סטודנטים לתואר ראשון והיתר סטודנטים לתארים מתקדמים, מתוכם 1,142 לתואר דוקטור. השנה, פתח הטכניון את שנת הלימודים האקדמית גם בשלוחות הטכניון בעולם – בניו יורק ובסין. בחודש שעבר נחנך בניו יורק הקמפוס הקבוע של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס – מכון למחקר מדעי-הנדסי יישומי בלב מנהטן, ובכך הפך הטכניון לאוניברסיטה הראשונה בעולם שאיננה אמריקאית המעניקה תואר אקדמי על אדמת ארצות הברית.
במקביל, בסין החלו את לימודיהם במכון טכניון-גואנגדונג(GTIIT)  220  סטודנטים. מכון טכניון-גואנגדונג, האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין, ייחנך באופן רשמי בדצמבר הקרוב. המכון, שהוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו במחוז גוואנדונג בדרום מזרח סין, יהיה אוניברסיטת מחקר איכותית, ותוכניות ההוראה והמחקר בשנים הראשונות יתמקדו באיכות הסביבה.

בעשור האחרון חל גידול משמעותי באחוז הסטודנטיות הבוחרות בלימודים אקדמיים בתחומי המדעים וההנדסה, והשנה עומד אחוז הנשים מכלל הסטודנטים לתואר ראשון בטכניון על 40%. שיעור הסטודנטיות החדשות גבוה במיוחד בקרב בני המיעוטים – 53%.

קרינה פלטושין מאשקלון מתחילה השנה את לימודיה בפקולטה לביולוגיה. לדבריה, “החלטתי לבחור בטכניון בגלל השם הבינלאומי שלו והבנתי שהתואר בטכניון פותח דלתות. אני מאחלת לעצמי שאמצא חברים חדשים, שאקבל ציונים טובים ושאסיים את התואר בהצלחה. אני לא יודעת מה אעשה בעתיד אבל בטוחה שאמשיך ללימודי תואר שני.”

למיכל דובז’יק מכפר סבא ולגל סידי ממודיעין זהו היום הראשון ללימודי הנדסת התוכנה בפקולטה למדעי המחשב. שתיהן מתרגשות מהיום הראשון בטכניון. “בחרתי בלימודים בטכניון בשל מעמדו היוקרתי ורמת הלימודים הגבוהה. אני יודעת שיהיה לי קשה אבל מקווה שאצליח להסתדר,” אמרה מיכל.

“היום אתם מצטרפים למשפחת הטכניון, משפחה חזקה הכוללת כבר ארבעה דורות,” אמר המשנה לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ בטקס פתיחת שנת הלימודים. “הטכניון נוסד במטרה להכשיר את המהנדסים שיבנו את המדינה, ובהמשך הרחיב את פעילותו מתוך הבנה שהכשרה בסיסית בהנדסה אינה מספקת ויש צורך ביסודות מדעיים חזקים. כך הפך הטכניון לאוניברסיטת מחקר מובילה ברמה הלאומית והעולמית.”

“העולם החדש זקוק לכלים חדשים,” הוסיף פרופ’ שורץ, “זהו עולם דיגיטלי שבו המחשבים חיוניים בכל תחום, לא רק במדעי המחשב, וההצלחה בעולם הטכנולוגי מושתת לא רק על כישרון אלא גם על מגוון אנושי רחב. המשאבים המהותיים שנעניק לכם הם יכולת חשיבה, התמודדות עם בעיות, ונכונות לשבת כל הלילה על משהו שלא הצלחתם לפתור. הטכניון הוא מקום של אנשים חושבים וסקרנים שיובילו בעתיד את המשק הישראלי ואת העולם כולו. נכון שאתם רק בתחילת התואר הראשון, אבל אני קורא לכם להתחיל לחשוב כבר במהלך התואר על תארים מתקדמים. מדי שנה מסיימים את לימודי ההנדסה כחצי מיליון איש בסין ובהודו. רבים מהם אינם פחות חכמים מכם, והערך המוסף שלנו הוא התארים המתקדמים שמביאים איתם העמקה מחקרית והבנה רחבה יותר, יתרונות שבאים לידי ביטוי בשוק העבודה.”

את טקס פתיחת השנה הנחתה פרופ’ אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה בטכניון, שאמרה לסטודנטים: “היום מתחיל פרק חשוב בחייכם לא רק בהיבט האקדמי אלא גם בהיבטים רבים אחרים. הצטרפתם למוסד אקדמי מוביל בעולם בהנדסה ובמדעים, וכאן תקבלו את ההכשרה הטובה ביותר. בסקר סטודנטים שערכנו גילינו שסטודנטים מעדיפים ללמוד בטכניון משלוש סיבות עיקריות: המוניטין של הטכניון, רמת הלימוד הגבוהה והאווירה בקמפוס. לכן חשוב לנו שתתמקדו בלימודים אבל מדי פעם תרימו את הראש מהמחשב, תסתכלו סביב, תהנו משלל הפעילויות שמציע הטכניון ותחשבו היכן גם אתם יכולים לתרום.”

דיקן הסטודנטים פרופ’ בני נתן, אמר: “אתם מגיעים היום לטכניון אחר מכפי שהיה פעם. בטכניון של היום יש פעילות מגוונת מאוד מחוץ לזו האקדמית וחיי חברה עשירים. חשוב שתזכרו שאנחנו כאן בשבילכם בלשכת הדיקן. חוכמה אמיתית היא גם לדעת לבקש עזרה, ואם תצטרכו עזרה בכל נושא – במעונות, במלגות ובהלוואות, בסיוע אקדמי, בליווי פסיכולוגי וכו’ – אתם מוזמנים לבוא אלינו.”

יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון עומר עמית אמר כי “הטכניון הוא מקום נפלא, כפי שמראה גם סקר הסטודנטים הארצי. שביעות הרצון בטכניון היא הגבוהה ביותר בישראל, והוא גם המוסד שרוב הסטודנטים בישראל ממליצים ללמוד בו. נבחרות הספורט של הטכניון הן המובילות בתחרויות הספורט האוניברסיטאיות וכאן נמצא חדר הכושר הטוב ביותר באקדמיה והבריכה האולימפית היחידה בצפון. אתם מוזמנים ליהנות מחוגי הספורט, ממופעי המוזיקה, מהפאב בבית הסטודנטים ומשאר הדברים הנהדרים שיש לטכניון להציע לכם. הלימודים לא יהיו קלים, זה בטוח, וכולכם תחוו פה ושם גם כשלונות, אבל כאן תלמדו להתגבר עליהם ולהצליח.”

לתמונות מטקס פתיחת השנה לסטודנטים החדשים שהתקיים אתמול בטכניון

כנס מדעי – הנדסי בנושא אמוניה יתקיים בתאריכים 16-15 בנובמבר, ביוזמת הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, ויכלול מיצג תלת-ממדי של מפעל לייצור אמוניה

בתאריכים 16-15 בנובמבר יתקיים בטכניון כנס בנושא “אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד”. בכנס ידונו מומחים בעלי שם מכל העולם בסוגיות שונות ובהן בטיחות והערכת סיכונים, הסעת אמוניה באטמוספירה, ייצור אמוניה והשוק העולמי. הכנס יכלול מיצג תלת-ממדי וירטואלי של מפעל לייצור אמוניה, שפותח על ידי חברת לינדה הגרמנית.
אמוניה היא משאב חיוני לחקלאות, שכן היא הפלטפורמה המביאה אל הצמח את החנקן החיוני לו. למעשה, החקלאות המודרנית לא היתה אפשרית ללא האמוניה, המגדילה את היבול החקלאי במאות אחוזים. רוב האמוניה המיוצרת כיום – כ-90% ממנה – משמשת לדישון חקלאי.
הכנס, שיתייחס לאמוניה מהיבטים שונים, רלוונטי מאוד לסוגייה המעסיקה את השיח הציבורי בישראל: מיכל האמוניה וחלופותיו.
חמישה מומחים בינלאומיים יציגו מידע עדכני בכמה היבטים שונים הנוגעים לאמוניה:

• פרופ’ תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו על אחסון בטוח של אמוניה
• נורמן אולסון, מנהל המרכז לאנרגיה באיווה (IEC) על שימוש יעיל באמוניה להנעה, לדישון ולאחסון אנרגיה
• פרופ’ בלן קרטיקיאן מאוניברסיטת מדרס בהודו על ייצור, אחסון ושינוע אמוניה
• רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית על תכנון נכון ויעיל של מפעלי אמוניה

את הכנס מארגנים פרופ’ גדעון גרדר, דיקן הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון, וחבר הסגל פרופ’ דני לוין.

לתכנית הכנס המלאה לחצו כאן

כ-5000 סטודנטים יגורו במעונות הסטודנטים בטכניון בשנת הלימודים תשע"ח – זהו המספר הגבוה ביותר של פתרונות דיור לסטודנטים בישראל

לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה אכלס הטכניון לראשונה את מעונות כפר הסמכה – המעונות היפים והמשוכללים ביותר בישראל, המיועדים לסטודנטים לתואר ראשון. המדובר ב-4 בניינים בני 9 קומות, המכילים 116 דירות ו-488 מיטות. במעונות החדשים, שתכננו האדריכלים יעל וירון גרנות, מתגוררים 448 סטודנטים ו-20 זוגות.

ארבעת בנייני המעונות (בהם גם בניין המעונות ע"ש לאודר) מצוידיים בתשתיות ובטכנולוגיות מתקדמות.

"הטכניון מציע את המספר הגבוה ביותר של פתרונות דיור לסטודנטים בישראל – כ-5,000." כך אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. "מעונות הסטודנטים בטכניון הם סמל לסובלנות ולדו קיום שכן גרים בהם אלה לצד אלה, בשוויון מלא, סטודנטים יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ’רקסים, חילונים, דתיים, סטודנטים מישראל ומחו"ל, נשים וגברים. הסטודנטים הם המשאב העיקרי של הטכניון, והם משקיעים זמן רב ומאמץ אדיר בלימודיהם. הגדלה משמעותית של היצע המגורים לסטודנטים תסייע גם בהוזלת מחירי הדיור בארץ."

נור חסונה, תומר פרץ ומור כחלון הם שלושה סטודנטים המתחילים את לימודי השנה הרביעית בפקולטה להנדסה אזרחית. "המעונות מאוד עוזרים מבחינה כלכלית," אומרת נור, "כי הדירות בחוץ מאוד יקרות וחוץ משכר דירה צריך לשלם גם חשמל, מים ואינטרנט, שכאן אנחנו מקבלים ללא תשלום. בנוסף, המעונות קרובים לכיתות וכשיש מבחן בתשע מספיק לצאת חמש דקות קודם." לדברי תומר, "המעונות בטכניון בנויים ברמה גבוהה מאוד, עם חדר כביסה, חדר ישיבות וחוות מחשבים שבה אפשר להדפיס מה שצריך. שכר הדירה כאן מסובסד ולכן אתה יכול לחסוך ולקבל תמורה מלאה. ברגע שאתה גר בתוך הטכניון אתה קרוב לכיתות הלימוד ולמעבדות. זה מקום מאוד שלו, שבו יש לך כל מה שצריך כדי להצליח ולסיים את הלימודים כמו שצריך."

"המעונות האלה נבנו עכשיו והם הכי חדשים בטכניון והכי טובים בארץ," מוסיף מור. "להסתכל על הנוף ועל מה שאתה רואה ומה שאתה מקבל פה – זה מטורף. בנוסף, הטכניון מציע לסטודנטים אטרקציות וחיי חברה עשירים."

לסרטון לחץ כאן:

לתמונות:

הטכניון ובנק הפועלים חנכו את מרכז המחקר המשותף TPADS

טקס חנוכת המרכז המשותף בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. מימין לשמאל: נעם זיגרסון, פרופ' בועז גולני, אבי כוכבא ופרופ' אבישי מנדלבאום.

"זהו רגע מכונן ומלא תקווה לעתיד, שבו חובר בנק גדול לאוניברסיטה טכנולוגית מובילה כדי לחבר את עולם הכלכלה עם העולם הדיגיטלי." כך אמר פרופ' בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, בטקס פתיחתו של מרכז "טכניון-פועלים למדעי הנתונים והמידע" (TPADS) בטכניון.

המרכז החדש הוקם על ידי בנק הפועלים והפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון בטכניון במטרה לרתום מודלים טכנולוגיים חדשים לפיתוח בנקאות העתיד. במרכז החדש יפעלו יחד חוקרים מהטכניון ואנליסטים מהבנק כדי לענות על האתגרים המרכזיים בעולם הטכנולוגי-בנקאי. לדברי פרופ' גולני "הזיווג הזה בין בנק הפועלים לטכניון, נראה מוזר במבט ראשון, אך הוא מושתת על החדשנות המאפיינת את שני השותפים. המהפכה הדיגיטלית משנה תפיסות שהתרגלנו אליהן ותוביל לכך שהבנקים ייראו אחרת לגמרי תוך עשור. גם האקדמיה, כמו העולם הפיננסי, חייבת להתאים את עצמה למהפכה הדיגיטלית."

שיתוף הפעולה בין בנק הפועלים לטכניון מתקיים באמצעות חטיבת החדשנות שהוקמה בבנק ובמסגרת יוזמה משותפת שגובשה יחד עם דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון פרופ’ אבישי מנדלבאום.
אבי כוכבא, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על חטיבת החדשנות, אמר בטקס כי "לפני שנה הכרזנו על שיתוף הפעולה בינינו ואני שמח שהגענו ליום חגיגי זה של חנוכת המרכז המשותף. בנק העתיד הוא בנק פרואקטיבי המחויב להבין את צורכי הלקוחות ולהתאים את עצמו אליהם. חלק מרכזי בכך הוא פיתוח תחומי המידע וניתוח הנתונים ולכן חברנו לטכניון – על מנת לחזק את היכולות הללו אצלנו."

אבי כוכבא, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על חטיבת החדשנות

"זהו פרויקט חדשני המושתת על יזמות פנים-ארגונית ועל יצירתיות בשני הצדדים השותפים," אמר בטקס דיקן הפקולטה פרופ' אבישי מנדלבאום. "יש כאן שותפות בין שווים – הבנק מספק נתונים ושותף מלא בניתוחם והטכניון מפתח כלים מתקדמים לניתוח נתונים ומיישם אותם על נתוני הבנק.

הדרך שעשינו יחד השנה הייתה משמעותית, ואנו ממשיכים בדרך שהתווינו כדי ליהנות מפירות המחקר המשותף."

את המרכז מובילים הפרופסורים אביגדור גל ואורן קורלנד מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון יחד עם נעם זיגרסון, מנהל מידע ואנליטיקה בחטיבת החדשנות בבנק הפועלים.

לתמונות לחצו כאן

כנס מדעי – הנדסי בנושא אמוניה יתקיים בתאריכים 16-15 בנובמבר, ביוזמת הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון, ויכלול מיצג תלת-ממדי של מפעל לייצור אמוניה

בתאריכים 16-15 בנובמבר יתקיים בטכניון כנס בנושא "אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד". בכנס ידונו מומחים בעלי שם מכל העולם בסוגיות שונות ובהן בטיחות והערכת סיכונים, הסעת אמוניה באטמוספירה, ייצור אמוניה והשוק העולמי. הכנס יכלול מיצג תלת-ממדי וירטואלי של מפעל לייצור אמוניה, שפותח על ידי חברת לינדה הגרמנית.
אמוניה היא משאב חיוני לחקלאות, שכן היא הפלטפורמה המביאה אל הצמח את החנקן החיוני לו. למעשה, החקלאות המודרנית לא היתה אפשרית ללא האמוניה, המגדילה את היבול החקלאי במאות אחוזים. רוב האמוניה המיוצרת כיום – כ-90% ממנה – משמשת לדישון חקלאי.
הכנס, שיתייחס לאמוניה מהיבטים שונים, רלוונטי מאוד לסוגייה המעסיקה את השיח הציבורי בישראל: מיכל האמוניה וחלופותיו.
חמישה מומחים בינלאומיים יציגו מידע עדכני בכמה היבטים שונים הנוגעים לאמוניה:

• פרופ' תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו על אחסון בטוח של אמוניה
• נורמן אולסון, מנהל המרכז לאנרגיה באיווה (IEC) על שימוש יעיל באמוניה להנעה, לדישון ולאחסון אנרגיה
• פרופ' בלן קרטיקיאן מאוניברסיטת מדרס בהודו על ייצור, אחסון ושינוע אמוניה
• רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית על תכנון נכון ויעיל של מפעלי אמוניה
• קנט אנדרסון, סגן נשיא המכון לבטיחות והכשרה באמוניה, ידבר על בטיחות באמוניה במבט גלובלי.

את הכנס הנערך בתמיכת נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, מארגנים פרופ' גדעון גרדר, דיקן הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון, וחבר הסגל פרופ' דני לוין.

לתכנית הכנס המלאה לחצו כאן

היום (2 בנובמבר) מציינים מאה שנים להצהרת בלפור. לטכניון מקום של כבוד בהקמתה של מדינת ישראל ובפיתוחה ולכן כבר ב-5.4.1925 במסגרת ביקורו בארץ הגיע שר החוץ הבריטי דאז הלורד בלפור לקמפוס הטכניון הישן בשכונת הדר בחיפה. העיתון 'דאר היום' דיווח כי "הלורד בלפור ובני לויתו והמנהיגים ויצמן וסוקולוב הגיעו ברכבת מיוחדת מבנימינה. מתחנת הרכבת באו ישר אל חצר התכניון ואחרי שנחו באחד החדרים כעשרה רגעים הופיעו לפני הקהל שקבלם בתרועות ממושכות ובהתלהבות המונית."

"במקום הזה," אמר הלורד בלפור, "רואים אנו את חזון ההוה, עיר חדשה עם ישוב חדש לנוכח הים הגדול תחת שמי התכלת. הנאספים העומדים פה שמחים רואים כאן את הנצחון על הטבע. חזיון של העבר והעתיד מתחברים יחד להרמוניה של הללויה." בהתייחסו לשני המוסדות האקדמיים הראשונים בארץ ישראל, האוניברסיטה העברית והטכניון, אמר בלפור כי "בעת שהמוסד הראשון בירושלם הוא בשביל המדע הנקי העיוני, נועד המוסד הזה בשביל מדע שמושי ושניהם משלימים זה את זה. בלעדי המדע העיוני אי אפשר להאנושיות להתקדם כשם שאי אפשר למצוא תקון בעולם בלי הלמודים השמושיים המעשיים."

ד"ר אפרים ושיץ, מראשי הוועד הלאומי, אמר כי : "על מורד ההר הזה שראה מזבחות שונים בימים הקדמונים בנינו גם אנחנו היום מזבח. לא מאבנים בנוי מזבחנו כי אם מאלפי לבות אנוש הפועמים בחזקה ורוחשים רק כבוד, אהדה וחבה. לא אש זרה היא אש מזבחנו, לא אש חצונית, כי אם שלהבת פנימית, אש קדש, אש לתמיד הבוערת אלפי שנים בקרב עמנו ותבער עד דור ודור. "

לידיעה המלאה בעיתון "דאר היום" מיום י"א ניסן תרפ"ה 7.4.1925: https://goo.gl/NW5kJp

בתמונה: לורד ארתור ג'יימס בלפור נואם בראש המדרגות לבניין הטכניוון הישן בשכונת הדר (היום מוזיאון המדעטק) מאחורי הפודיום משמאל. מאחורי שולחן הכבוד נראים, מימין לשמאל: ד"ר נחום סוקולוב (ידו על השולחן), פרופ' חיים וויצמן, ד"ר פישל וושיץ ומר שמואל פבזנר, ממייסדי הטכניון. בטקס נכחו גם מושל המחוז, הקונסול הצרפתי ומנהיג הקהילה הבהאית.

תודה לאיתי קרן, מנהל הארכיון ההיסטורי ע"ש נסיהו בטכניון. לאתר הארכיון הדיגיטלי: http://www.a-z.digital/search/?q=&arc_filter=IL-TEC-ARC

לאחרונה התקיים בטכניון הכנס הבינלאומי ה-15 בנושא ייצור בר-קיימא – GCSM.

זהו כנס משותף לטכניון ולאוניברסיטה הטכנולוגית בברלין, והתקיימו בו הרצאות של מומחים מובילים בתחומים של רובוטיקה, הדפסה תלת מימדית, וטכנולוגיות של קיימות (מניעת זיהום, ניצול משאבים אופטימלי ומחזור).

בחברה המודרנית הפכה הקיימות לרכיב מרכזי בתיעוש ובתכנון משאבים ופותחו טכנולוגיות ייצור חדשות ברחבי העולם. השילוב של המשך הגידול בכלכלה לשימור משאבי הטבע חיוני לאנושות, וההצלחה בקיום תעשייה בת-קיימא תשפיע רבות על העתיד.

הכנס סיפק פלטפורמה ליצירת קשרים בין אקדמיה, חוקרים מחוץ לאקדמיה, גורמים בתעשייה, מהנדסים וסטודנטים מכל העולם. המטרה היתה לשתף ידע בתחום הייצור בר-הקיימא, בעיקר בטכנולוגיות מבטיחות שישמרו על הסביבה ועל משאבי הטבע היקרים בתהליך הייצור.

בכנס השתתף פרופ' נויגבאור, ראש מרכזי פרנהופר בגרמניה, וראשי המרכזים. 180 איש השתתפו בכנס ובהם כ-120 מחו"ל. סטודנטים מגרמניה ומישראל הציגו פרויקטים מצטיינים בתחום התכן והייצור, והוצגו כ-120 מאמרים שיפורסמו בהמשך (Elsevier proceedings). במושב הפתיחה נשאו דברים נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, ראש עיריית חיפה יונה יהב, מייסד "ישקר" סטף ורטהיימר, פרופ' משה שפיטלני ופרופ' גונטר זלינגר מ-TU Berlin.

GCSM משמש פורום רב תחומי ובו דנים חוקרים מהאקדמיה, ממכוני מחקר ומהתעשייה בנושאים הקשורים לייצור בר-קיימא במסגרת כנסים המתקיימים מידי שנה במדינות שונות בעולם. הכנס נתמך גם על ידי האקדמיה הבינלאומית להנדסת ייצור (CIRP) ומרכז גורדון בטכניון, חברות  ישקר ו-HP Indigo. איגוד המהנדסים פרסם את הכנס בארץ.

פרופ' גונטר זליגר יזם את ה-GCSM ועומד בראשו ב-15 השנה האחרונות. פרופ' הולגר קול (TU Berlin) וד"ר רפי ורטהיים (פרנהופר בישראל) ארגנו את הכנס עם נציגי הטכניון פרופ' משה שפיטלני ופרופ' ענת פישר מהפקולטה להנדסת מכונות. במסגרת הכנס התקיימו סיורים בארץ – בגליל ובירושלים ששולבו עם ביקור בתעשיות מובילות – ישקר ו-HP Indigo.

נבחרת הטכניון תשתתף בשבוע הבא בתחרות הסטודנטים הבינלאומית לביולוגיה סינתטית – iGEM

קבוצת הטכניון לתחרות iGEM 2017. מימין לשמאל – שורה ראשונה: נועה, שיר, דנה, יהודה וסאלי. שורה שנייה: הדר, מאיה, מאי ונופר.

נבחרת הטכניון ובה תשעה סטודנטים תצא בשבוע הבא לבוסטון, ארה"ב כדי להשתתף בתחרות הסטודנטים הבינלאומית לביולוגיה סינתטית – iGEM.

iGEM היא תחרות בינלאומית בנושא ביולוגיה סינתטית, שמטרתה פיתוח מוצרים המבוססים על יצירה של מערכות ביולוגיות חדשות והפעלתן בתאים חיים. המתמודדים בתחרות נדרשים להגיש הצעת מחקר, לבצע מחקר עצמאי, לגייס את המימון הנדרש ולהציג את התוצאות בגמר.

התחרות, שתתקיים בתאריכים 13-9 בנובמבר, הפכה זה מכבר לאירוע משמעותי מאוד בעולם המדע ויתמודדו בה יותר מ-330 קבוצות סטודנטים מאוניברסיטאות מכל רחבי העולם. עד היום השתתפו בתחרות שלוש קבוצות מהטכניון, וכולן זכו במדליות זהב.

השנה פיתחו הסטודנטים מהטכניון טיפול מניעתי ("חיסון") לאלרגיות ולמחלות אוטואימוניות.

"הפרויקט שלנו עוסק בתחום האימונולוגיה," הסביר חבר הקבוצה יהודה וקסלר. "המטרה שלנו היא לפתח טיפול מונע למחלות אוטואימוניות ואלרגיות. כיום יש למחלות האלה טיפולים מסוימים, אבל לא טיפולים מניעתיים. הטיפול שפיתחנו יתאים לספקטרום רחב של מחלות משום שהוא 'מיירט' את התהליך בשלב מוקדם ומשפיע על חוליה מוקדמת בשרשרת ההתפתחות של המחלה."

נבחרות iGEM נבחנות גם על פי פעילותן בקהילה, וקבוצת הטכניון עוסקת בהקשר זה בקידום הסובלנות (tolerance) בחברה הישראלית. חברת הקבוצה שיר עובדיה מסבירה כי "הפרויקט המדעי שלנו עוסק בסובלנות של מערכת החיסון לגורמים מסוימים, ולכן החלטנו לעסוק גם בהקשר החברתי בסובלנות." במהלך הקיץ הם קיימו שני כנסים סביב נושא זה: האחד לנשים חרדיות מהדר הכרמל ומהקריות, שנפגשו עם נשות קריירה חרדיות, והשני לנשים מהקהילות השונות בשפרעם – יהודיות, מוסלמיות ונוצריות.

נבחרת הטכניון כוללת תשעה סטודנטים מפקולטות שונות שפיתחו את הפרויקט בהנחיית פרופ' רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ובסיועם של חברי הסגל פרופ' דורון מלמד מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ופרופ' אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, יחד עם פרופ' צילה צוקרמן, מנהלת היחידה להשתלות מח עצם בקריה הרפואית רמב"ם. הסטודנטים הם נועה אדן – שנה ד' בהנדסת ביוכנולוגיה ומזון, שיר עובדיה – שנה ד' בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מאי אשל – שנה ב' ברפואה, הדר גוטמן – מסיימת תואר בביוכימיה מולקולרית, דנה קדוש – שנה ד' בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, יהודה וקסלר – שנה ג' בהנדסה ביו-רפואית ורפואה, סאלי קורטם – מסיימת תואר בהנדסה כימית, מאיה אנגל – שנה ד' בהנדסה ביו-רפואית ונופר פנחס – שנה ד' הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

לאתר התחרות לחצו כאן

למפת הקבוצות המשתתפות בתחרות לחצו כאן

בית הטכניון מרכין ראש ביום השנה ה-22 להירצחו של ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין ז"ל, שהיה ידיד אמת של הטכניון.
עצרת לזכרו תתקיים היום, יום רביעי, י"ב בחשון תשע"ח, 1 בנובמבר בשעה 12:30, באולם הקולנוע בבית הסטודנט ע"ש שלום זילוני
יצחק רבין ז"ל היה ידיד אמת של הטכניון. ב-1990 הוענק לו, מידי נשיא הטכניון דאז, ד"ר מקס רייס ז"ל, תואר דוקטור לשם כבוד.
התואר הוענק לו "כהוקרה על תרומתו הרבה לבטחון מדינת ישראל ועל פעילותו בארץ ובעולם למען חוסנה של מדינת ישראל ולחיזוק מעמדה."
בנאומו הודה רבין לחברי הקורטוריון של הטכניון ואמר:
"איני יודע אם רק מציון תצא תורה, אבל חשוב שגם מחיפה ומהטכניון תצא תורה. עבורי זהו כבוד גדול, זכות גדולה, להיות חבר בחבורה מכובדת זו, שקורטוריון הטכניון בחר להעניק לה את התואר דוקטור לשם כבוד. הזכייה בכבוד המיוחד הזה מהמוסד המכובד והאיכותי הזה, הטכניון, היא אחד משיאי חיי."

חוקרים מהטכניון ומגרמניה פענחו את תהליך היווצרותן של מחטי הזכוכית של ספוגי הים הצוֹרָנִיים. התגלית חושפת את העיקרון שמאפשר ייצור טבעי של זכוכית ללא חימום

פרופ'-אמריטוס אמיל זולוטויאבקו מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים

ספוגיים ("ספוגי-ים") הם האורגניזמים הרב-תאיים העתיקים והפרימיטיביים ביותר – ראשיתם לפני יותר מחצי מיליארד שנים. יצורים אלה חיים בעיקר במים מלוחים וניזונים מחלקיקים של חומר אורגני. למרות פשטותם, כמה משפחות של ספוגיים פיתחו במהלך האבולוציה יכולת לייצר (synthesize) מחטי זכוכית – אלמנטים מבניים ייחודיים ומדויקים המספקים לספוג תמיכה מבנית, חוזק מכני והגנה מפני גורמים עוינים. המחט (ספיקולה) בנויה מתחמוצת צוֹרָן (סיליקה) ואורכה בין מיקרונים בודדים לכמה מילימטרים. מחטים אלה נוצרות כמבנים מסועפים תלת-ממדיים, המהווים דוגמה לסימטריה במערכות ביולוגיות (תמונה 1).

יצירת מחטי הזכוכית על ידי הספוג שוֹנָה לחלוטין מתהליכים מלאכותיים של עיבוד זכוכית, המצריכים חימום של החומר לכ-1,000 מעלות צלזיוס. המנגנון הטבעי של יצירת מחטי הזכוכית בטמפרטורת מי הים נחשף כעת לראשונה במאמר שכתב פרופ'-אמריטוס אמיל זולוטויאבקו מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יחד עם שותפיו בגרמניה ובראשם ד"ר איגור זלוטניקוב מהאוניברסיטה הטכנית בדרזדן. המחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, מציג את העיקרון של בניית מחטי הזכוכית בספוגי סיליקה (Demospongiae) – הקבוצה הגדולה ביותר במערכת הספוגיים. פענוח מבנה המחט מבוסס על ניסויים שנערכו ב- ESRF – מאיץ האלקטרונים האירופי בגרנובל, צרפת. ניסויים אלה בוצעו באמצעות שימוש בקרני X בשיטות המתקדמות ביותר: ננוטומוגרפיה ודיפרקציה תחת קרן ממוקדת.

החוקרים גילו שמחט הזכוכית נבנית סביב סיב אורגני שקוטרו כ-3 מיקרונים. סיב זה בנוי בעיקר מסיליקטאינים – חלבונים פעילים אנזימטית המזרזים את גידול תחמוצת הצורן. תהליך זה מבוקר על ידי תאים מתמחים הקרויים סקלטרוציטים (תאים בוני שלד).

תגלית מעניינת במיוחד נוגעת לסידור החלבונים בסיב. החלבונים מאורגנים בבלוקים ננומטריים המסודרים במבנה מחזורי ייחודי: משושה דמוי-גביש. הנקבוביות בתוך מבנה זה מלאות בסיליקה אמורפית. לדברי פרופ' זולוטויאבקו, "הבלוקים הננומטריים של חלבון ושל סיליקה אמורפית בנויים בסדר מחזורי היוצר נקודות חדות מאד בתבנית דיפרקציית קרני X (תמונה 2). דפוס זה מספק מידע מקיף לגבי הסימטריה ותהליך הסיעוף של המחטים."

בין השאר גילו החוקרים כי "הגזע העיקרי של המחט צומח במאונך למישור הבסיסי של סריג המשושה של החלבון, והקוצים שצומחים לצדדים מוּנְחים על ידי מישורים פירמידליים הניצבים בזווית של כ-66 מעלות יחסית למישור הבסיס. כך מתקבלת הצורה של טטראפוד – מפגש בין ארבעה קוצים. מצאנו גם מישורים נוספים שאחראים להיווצרות הסתעפויות דמויות מזלג (תמונה 1)."

לדברי פרופ' זולוטויאבקו, "מנקודת ראות הנדסית יש כאן תהליך מרתק שבו הטבע יוצר, מחומרים זמינים, מבני זכוכית מורכבים ביותר בטמפרטורות נמוכות – תהליך שהאדם עדיין לא הצליח לממש. אנחנו מעריכים שהמחקר שלנו, המפענח את מנגנון ההיווצרות של מחטי הזכוכית המסועפות בספוגיים, עשוי לספק השראה לתהליכי ייצור של חומרים ננו-גבישיים שימושיים ללא צורך בחימום לטמפרטורות גבוהות."

למאמר המלא לחצו כאן

המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים

תוצאות של דיפרקציית קרני X המסבירות את תהליך הסיעוף

לסרטון המתאר את היווצרות מחטי הזכוכית.

פרופ’-מחקר יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון – חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2017

פרופ'-מחקר אמריטוס יעקב זיו

פרס א.מ.ת. יוענק  היום חמישי הקרוב, 9 בנובמבר 2017, לפרופ’-מחקר אמריטוס יעקב זיו, מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, על תרומתו הגדולה בתחומי המידע והתקשורת.

הפרס ניתן בכל שנה בחסות ראש הממשלה על הצטיינות והישגים אקדמיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ועל תרומה מיוחדת לחברה. השנה מוענק לראשונה הפרס בקטגוריה של הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה, ופרופ' זיו הוא הראשון שזוכה בו.

פרופ’ זיו, יליד 1931, השלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ואחריהם דוקטורט ב-MIT (1962). לאחר כשמונה שנים במחקר ופיתוח (ברפאל ובמעבדות בל בארצות הברית) הצטרף לסגל הטכניון. במרוצת השנים זכה בפרסים יוקרתיים ובהם פרס חזית הידע של קרן BBVA, פרס ישראל במדעים מדויקים, פרס ביטחון ישראל (פעמיים), פרס מרקוני, פרס ריצ’רד המינג ופרס שאנון. הוא כיהן בתפקידים בכירים ובהם המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, יו”ר ות”ת ונשיא האקדמיה הישראלית למדעים והיה חבר באגודות אמריקאיות ואירופיות מובילות.

יעקב זיו נולד בטבריה בשלהי 1931. כשהיה בן 3 עברה המשפחה לרעננה, שם ניהל אביו, בן ציון זיו, את בית הספר “מגד”; בית הספר “זיו” ברעננה נקרא על שמו. בן ציון לימד את הילדים דקדוק עברי ותלמוד, אבל יעקב נמשך תמיד להנדסה. הוא זוכר בית עמוס בספרים ובהם ספר ברוסית על מהנדס החשמל גוליילמו מרקוני, חתן פרס נובל בפיזיקה לשנת 1909. את הספר קרא יעקב בגיל 11, בעזרת מילון רוסי-עברי, וכשסיים בנה משדר על פי ההוראות שבספר בתוספת אלתורים. הוא המתין בקוצר רוח שהוריו יצאו מהבית ואז חיבר את המשדר לחשמל. באותו רגע נשמע פיצוץ גדול והאור בבית כבה, אבל ליעקב הייתה זו תחילת הדרך לפרס מרקוני היוקרתי שבו זכה כעבור עשרות שנים.

הוא זוכר לטובה את לימודיו בתיכון גימנסיה הרצליה ובעיקר את כרמי יוגב, מורה למתמטיקה ולפיזיקה ולימים מנהל הגימנסיה. אולם הלימודים נקטעו בשל מלחמת השחרור, ויעקב גויס בגיל 16. בתום המלחמה חזר לבית הספר וסיים במהירות את הלימודים. לאחר שירות סדיר בצבא כטכנאי מכ”ם הוא החל ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, המשיך לתואר שני והתקבל לרפאל. בעידודו של ראש היחידה המדעית במשרד הביטחון ארנסט דוד ברגמן יצא לדוקטורט בתורת המידע ב-MIT, משם חזר לרפאל כראש מחלקת תקשורת והביא לארץ את הטרנזיסטורים הראשונים.

פרופ’ משה זכאי, שהיה דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בראשית שנות ה-70, הוא שהביא לטכניון את פרופ’ זיו. יחד עם פרופ’ ישראל צדרבאום ופרופ’ ישראל בר דוד חוללו השניים בפקולטה מהפכה שסימנה את ראשיתה של אומת ההזנק הישראלית והולידה לימים את הפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

עם פרופ’ אברהם למפל מהפקולטה למדעי המחשב פיתח פרופ’ זיו בשנת 1977 את אלגוריתם למפל-זיו, ששימש בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות כגון TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF ומילא תפקיד מרכזי בפורמטים PDF (למסמכים) ו-MP3 (למוזיקה). זהו אלגוריתם לדחיסת מידע המאפשר דחיסה ללא אובדן מידע (lossless compression), ללא תלות במבנה הנתונים וללא ידיעה מוקדמת של תכונותיהם הסטטיסטיות. על בסיסו של אלגוריתם זה פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום בהתקני זיכרון, במחשבים ובטלפונים חכמים.

פרופ’ זיו השתתף גם בפיתוחו של אלגוריתם ויינר-זיו במעבדות בל. אלגוריתם זה, המהווה כיום חלק ממערכת ההפעלה של מיקרוסופט, מאפשר את דחיסתן של תמונות רבות ממצלמות שונות, למשל במשחקי כדורגל, ואת שידורן בעת ובעונה אחת.

לדברי פרופ’ זיו, “הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה היא קטגוריה חדשה בפרס א.מ.ת. ואני שמח מאוד על הוספתה ומקווה שבעתיד יצטרפו אליי זוכים נוספים מהטכניון. ההכשרה שקיבלנו בטכניון במדעים המדויקים הייתה ממש מעולה. הודות לכך יכולתי להוביל ברפאל את תחום הטרנזיסטורים שאיש לא הכיר בישראל. במחקר בהנדסת מחשבים ותקשורת נהוג להגדיר את החסמים המתמטיים של ביצועי המערכת העתידית, ובשלב הבא לנסות להתקרב לחסמים אלה ככל האפשר באמצעות תוכנה וחומרה. במקרה של אלגוריתם זיו-למפל הוכחנו את הטענה שרצינו להוכיח, והאלגוריתם נהפך לאבן בניין בסיסית ביישומים רבים.”

המושל ברוס ראונר ונשיא אוניברסיטת אילינוי טימוטי קילין חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה מחקרי -אקדמי עם הטכניון

מימין לשמאל: נשיא אוניברסיטת אילינוי טימוטי קילין, המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ' וויין קפלן ומושל אילינוי ברוס ראונר

בשבוע שעבר נחתם בטכניון מזכר הבנות לשיתוף פעולה בין הטכניון ואוניברסיטת אילינוי. על ההסכם חתמו המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ' וויין קפלן, מושל אילינוי ברוס ראונר ונשיא אוניברסיטת אילינוי טימוטי קילין. "כפי שאתם רוצים לשפר את חייהם של תושבי ישראל, אנחנו רוצים לשפר את איכות חייהם של התושבים שלנו," אמר בטקס מושל אילינוי. "שיתוף הפעולה החדש ישרת את כולנו, והשלם יהיה גדול מסכום חלקיו. יש בינינו מכנה משותף רחב מאוד – היסטוריה רבת שנים, חזון שאפתני ותשוקה לקדם את האנושות."

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ' וויין קפלן, אמר כי "כיום ברור שפיתוחן של טכנולוגיות משמעותיות אינו אפשרי בלי הבסיס הרחב של המדע הבסיסי. המטרה של הטכניון היא לשמור על איזון בין המחקר הבסיסי ליישום, וזאת תוך כדי הצבת טובתה של מדינת ישראל כמרכיב מרכזי באסטרטגיית המחקר והפיתוח שלנו." הוא הציג את האסטרטגיה הגלובלית של הטכניון, שבמרכזה הקמתם של מכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס בניו יורק ושל מכון גואנגדונג-טכניון שייחנך בסין בחודש הבא.

לאחר הטקס נפגש המושל עם ראש עיריית חיפה יונה יהב ועם בכירים נוספים מהטכניון ובהם המשנה הבכיר לנשיא פרופ' אדם שורץ, ד"ר גבריאל שמר מהיחידה העסקית (T3), פרופ' כרמל דומשלק מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון וראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע"ש הירושי פוג'יווארה בטכניון פרופ' אלי ביהם.

אוניברסיטת אילינוי (University of Illinois System) היא למעשה מאגד של אוניברסיטאות ומכונים שכבר הכשיר כ-700 אלף בוגרים וכיום לומדים בו יותר מ-80 אלף סטודנטים. נשיא האוניברסיטה טימוטי קילין אמר בביקור: "כמו הטכניון, אנחנו חותרים למצוינות. לנו יש יתרון של גודל ולכם יש יתרונות אחרים – למשל המהירות שבה אתם מתרגמים מחקרים ליישומים ומביאים מוצר לשוק. אין לי ספק שכל הצדדים ירוויחו משיתוף הפעולה בינינו."

אתמול, 13 בנובמבר, נפתח שבוע המודעות העולמי לאנטיביוטיקה, שידגיש את חשיבותו של שימוש נכון בתרופות אנטיביוטיות. בהזדמנות זו אנו שמחים להציג סרטון חדש שפרסם לאחרונה המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI). סרטון זה מתאר מחקר דרמטי מאוד בתחום האנטיביוטיקה, שהתפרסם ב- 9 בספטמבר 2016 בכתב העת Science (http://science.sciencemag.org/content/353/6304/1147).

המחקר, שנערך בראשותו של פרופ׳ רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה ומדעי המחשב בטכניון עם צוותו בהרווארד ובטכניון, מציג פלטפורמה חדשנית המאפשרת מעקב מדויק אחר האבולוציה של חיידקים המפתחים עמידות בתגובה למפגש עם תרופות אנטיביוטיות. באופן רחב יותר מדובר בהדגמה חיה ראשונה מסוגה של הקשר בין הסתגלות גנטית לאילוצים מרחביים. המחקר נתמך על ידי מכוני הבריאות האמריקאים (NIH) ועל ידי האיחוד האירופי (מענק ERC). את צוות המחקר במעבדה של פרופ׳ קישוני הובילו ד"ר מייקל ביים וד"ר תמי ליברמן. חוקרים נוספים בצוות המחקר הם אריק קלסיק, רמי חייט, רותם גרוס ועידן ילין.

במאמר הוצגה מערכת הניסוי -MEGA-plate – צלחת פטרי מלבנית עצומה המחולקת לרצועות ישרות ושוות המכילות ריכוזי-אנטיביוטיקה בשיעורים הולכים וגדלים. החיידקים הנעים מריכוזי אנטיביוטיקה נמוכים לריכוזים גבוהים יותר מפתחים, בתהליך אבולוציוני מהיר, צאצאים העמידים לריכוז החדש. באמצעות  צילום דולג זמן הציגו החוקרים אבולוציה בשידור חי.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא: "שום נושא בשנים האחרונות לא עורר כל כך הרבה רגשות בציבור, בתעשייה ובממשלה כמו סוגיית האמוניה. הכנס שנפתח היום בטכניון מפגיש את המומחים המובילים בתחום כדי ליצור שיח מבוסס -מדע בנושא"

המשתתפים בכנס

תחת הכותרת "אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד" נפתח היום (ד') בטכניון כנס ראשון מסוגו בנושא האמוניה. בכנס משתתפים מומחים מכל העולם בעלי שם בתחומים שונים, בהם בטיחות והערכת סיכונים, הסעת אמוניה באטמוספירה, ייצור אמוניה והשוק העולמי. הכנס נערך במימון מלא של הטכניון, ללא כל מימון חיצוני מהתעשייה או מכל מקור אחר, ומטרתו לגבש עמדות בנושא מיכל האמוניה וחלופותיו.

"לצערי, הטכניון לא היה עד כה חלק מהדיון הציבורי, למעט התבטאויות של אנשים שכיהנו כאן כפרופסורים והביעו את דעתם הפרטית," אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בפתיחת הכנס. "לכן החלטתי שראוי לקיים כאן בטכניון סדנה מקצועית לחלוטין בנושא. פרופ' גדעון גרדר ופרופ' דניאל לוין מהפקולטה להנדסת כימית ע"ש וולפסון הובילו את ארגון האירוע החשוב הזה שנפתח כאן היום. ראוי לציין שמדובר בסדנה מקצועית, שבה ידברו המומחים הגדולים בעולם בתחום האמוניה – מומחים שלא היו חלק מהוויכוח המקומי-ישראלי בשנתיים האחרונות."

"האמוניה תופסת כיום מקום מרכזי בשיח הציבורי בישראל, וחשוב להביא לבמה את הידע המצטבר בנושא זה," אמר בכנס דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון פרופ' גדעון גרדר. "הכנס הנוכחי, שהוא הראשון מסוגו בישראל, נועד להציג את הידע הקיים במגוון רחב של נושאים הקשורים לאמוניה ובהם ייצור אמוניה, הסעתה, הערכת סיכונים ותנועת אמוניה באטמוספירה. המומחים המובילים בעולם בתחומים אלה, מהאקדמיה ומהתעשייה, ידונו בכנס בהיבטים אלה במטרה לעורר שיח מדעי מבוסס שישפיע על הדיון הציבורי ועל קבלת ההחלטות בנושא."

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא

"אני עובד עם אמוניה כבר שלושים שנה," אמר בכנס קנט אנדרסון, נשיא לשעבר במכון הבינלאומי לקירור אמוניה, יו"ר לשעבר במכון לבטיחות והכשרה באמוניה ואחד המומחים המובילים בעולם בנושא בטיחות אמוניה. "יש מאחורינו 150 שנות היסטוריה של אמוניה, בעיקר לשימושים חקלאיים, וצריך להבין שהאמוניה חיונית לחקלאות המודרנית, כלומר לתזונת העולם. בנוסף, היא משאב טבעי ממש כמו מים, ויש לה חלק חשוב בהיווצרות החיים.

"בעולם שלנו יש לאמוניה יתרונות מצוינים כחומר קירור, כבסיס לדשן וגם להנעה – וכדלק יש לה יתרון כי אינה פולטת אוזון ואינה 'תורמת' להתחממות הגלובלית. בטבע נוצרים מדי שנה כמיליארד קוב בשנה, והאדם מייצר 140 מיליון קוב. סין היא היצרנית הגדולה כיום – שליש מהייצור העולמי. ישראל – 120 אלף טון, כעשירית מהייצור העולמי. 80% מהאמונה מופנית לחקלאות, 18% לתהליכי ייצור, 2% לקירור.

"למדתי בעיקר על אסונות שבהם נפגעו בני אדם ומה אפשר ללמוד מהם. בסופו של דבר, האמוניה 'זוכה' ליחסי ציבור גרועים מאוד, והדיווח השלילי עליה חורג מכל מה שנהוג בתעשייה. חשוב לדעת את הסיכונים אבל להבין אותם באופן רציונלי ועובדתי, ואלה העובדות: כמו בכל חומר, הרעילות נקבעת על ידי מינון. לכן הנפגעים הראשונים הם המעגל הפנימי – העובדים במתקן האמוניה. אחרי כמה מאות מטרים האמוניה מתפזרת כל כך שאינה מסוכנת, אבל אנשים יכולים להריח אותה גם מ-10 קילומטר ומכאן הנטייה לפאניקה.

"במקרים רבים, פאניקת האמוניה היא 'חד קרן שחור' – בעיה מדומיינת. מוות מאמוניה הוא נדיר מאוד יחסית לתעשיות אחרות, והפגיעות מתרחשות רק בסביבת מקום התקלה. לכן ראוי להתייחס לאמוניה בכבוד, לא בפחד. עם זאת, אם ננתח ברצינות מקרים של 'כמעט תאונה' נוכל למנוע תאונות עתידיות, גם את הקטלניות שבהן. "

דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון פרופ' גדעון גרדר

רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית, המתמחה בהקמת מפעלים קטנים, דיבר בכנס על תכנון נכון ויעיל של מפעלי אמוניה. "המטרה שלנו היא להקים מפעלי אמוניה קטנים ובינוניים שיהיו מעולים מבחינה בטיחותית אבל גם מבחינה ניהולית. השיטה שלנו היא סטנדרטיזציה של המפעל ומודולריזציה שלו, שמאפשרת להקים את המפעל לפי הצרכים הספציפיים." חברת לינדה מציגה בכנס מיצג תלת-ממדי וירטואלי של מפעל לייצור אמוניה, שפותח על ידה, המאפשר תרגול של ניהול ותהליכים.

ד"ר אלי שטרן, מומחה לפיזור מזהמים באטמוספירה, שימש בעבר כמדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה וגם כיועץ ל- EPA  – הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, הנחשבת למוסד הגדול והמשמעותי בעולם בתחומו. בדבריו הוא התייחס לדו"ח שפירסמו עשרת המדענים בסוף 2016, שהזהיר מפני פגיעה במיכלית עם 60,000 טון של אמוניה. לדבריו, "בפועל מדובר באוניה קטנה הרבה יותר. עם זאת, צריך להבין את שלושת סוגי הסכנות:

1. דליפה מהאוניה אל המים – ארוע חמור מאוד אם כל 12,500 טונות אמוניה ישפכו למים.
2. דליפה מהצינור המזרים לחוף את האמוניה.
3. דליפה בדרך למפעלים. "

ד"ר ג'ורג' פמיני אמר בכנס שהוא מתנגד לשינוע באמצעות איזוטנקים וכי הוא תומך בשינוע באמצעות אוניה קטנה וצינור.

פרופ' תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו, דיבר בכנס על אחסון בטוח של אמוניה. "התוצאה של דליפת אמוניה תלויה במשתנים רבים ובהם תנאי האחסון, בעיקר טמפרטורה ולחץ. כאשר מדובר באחסון בלחץ גבוה, הדליפה יוצרת ענן אמוניה העשוי להיות כבד מהאוויר בעקבות המפגש בין אמוניה למים שבאוויר. במקרה כזה, הסכנה גדולה יותר בהקשרים של רעילות ודליקה. זו הסיבה שיש לתת את הדעת לאיכותם של מתקנים לאחסון אמוניה ולהסעתה. "

הכנס יימשך מחר (יום ה') וידברו בו נורמן אולסון, מנהל המרכז לאנרגיה באיווה (IEC) על שימוש יעיל באמוניה להנעה, לדישון ולאחסון אנרגיה ופרופ' בלן קרטיקיאן מאוניברסיטת מדרס בהודו על ייצור, אחסון ושינוע אמוניה.

לתכנית הכנס המלאה לחצו כאן

קנט אנדרסון, נשיא לשעבר במכון הבינלאומי לקירור אמוניה, יו"ר לשעבר במכון לבטיחות והכשרה באמוניה

רוברט טיקובסקי מחברת לינדה הגרמנית

ד"ר אלי שטרן, מומחה לפיזור מזהמים באטמוספירה

פרופ' תומס ספייסר, ראש מרכז המחקר לסיכונים כימיים באוניברסיטת ארקנסו

קבוצת Prismatix מהטכניון ומהמרכז הרפואי בני ציון פיתחה בדיקה מהירה לזיהוי רגישות של חיידקים לאנטיביוטיקה. הקבוצה קיבלה את הפרס הבינלאומי היוקרתי בלונדון

הדוקטורנטית היידי לאונרד (מימין) ופרופ' שראל הלחמי

קבוצת Prismatix , שבה שותפים חוקרים מהטכניון ומהמרכז הרפואי בני ציון, קיבלה אתמול בלונדון את מענק Discovery בסך 18,000 יורו. הפרס הוענק לחוקרים כדי לקדם פיתוח טכנולוגיה מבטיחה לזיהוי מהיר של עמידות (או רגישות) של חיידקים לאנטיביוטיקה.

את המחקר מובילים פרופ׳ אסתר סגל, הדוקטורנטית היידי לאונרד  ולירן הולצמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, פרופ׳ עופר נתיב (מנהל המחלקה האורולוגית בבני ציון), פרופ׳ שראל הלחמי (סגן מנהל המחלקה האורולוגית בבני ציון), ופרופ׳ לי קנהאם מאוניברסיטת ברמינגהם.

הטכנולוגיה החדשנית שפיתחה הקבוצה מאפשרת זיהוי רגישות/עמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה בתוך פחות משלוש שעות. היא מבוססת על גידול של חיידקים, שמקורם בדוגמא הקלינית, על גבי שבבי סיליקון פוטוניים זעירים.

הדוקטורנטית היידי לאונרד, שמובילה את עבודת המחקר, מסבירה כי ״על ידי מדידה פשוטה של החזרת האור מפני השטח של השבב הביולוגי אנחנו יכולים לקבוע אם החיידקים מתים או חיים בנוכחות סוגי אנטיביוטיקה שונים ובטווח ריכוזים רחב. רמת האבחון שמספק השבב תוך פחות משלוש שעות אינה נופלת מזו של שיטות מעבדה קלאסיות, המצריכות המתנה של שעות רבות ואפילו ימים שלמים."

באירופה לבדה נדבקים כארבעה מיליון אנשים במחלות זיהומיות שנרכשות בבתי החולים עצמם. התאמה מהירה של האנטיביוטיקה הנכונה עשויה להיות קריטית לבריאותו של המטופל ולמניעת התפתחותם של זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

השיטה הנהוגה כיום מצריכה משלוח של הדגימה (שתן למשל) למעבדה מיקרוביולוגית מרכזית. צוות המעבדה המיומן מבודד את החיידק, זורע אותו על מצעי גידול מתאימים ובוחן את גידולו בנוכחות אנטיביוטיקה בשיטות ידניות או אוטומטיות. בדיקות המעבדה דורשת
כ-24 שעות לאימות קיומו של זיהום חיידקי וזמן רב יותר להתאמת האנטיביוטיקה המיטבית, כך שהתהליך כולו אורך לעתים שתי יממות ויותר. כדי להיאבק בזיהום עד לקבלת האבחון ניתנת לעתים "אנטיביוטיקה גורפת" העלולה לעודד התפתחות עמידות חיידקית. מומחים ברחבי העולם מזהירים מפני "עידן פוסט-אנטיביוטי" ומעריכים כי בשנת 2050 תגבה העמידות לאנטיביוטיקה כ-10 מיליון קורבנות בשנה – יותר מהתמותה מסרטן.

לתחרות Discovery ניגשו השנה קבוצת רבות מרחבי העולם, אולם רק 13 מהן זכו במענק. המימון למענקים ניתן על ידי חברת MSD (מרק). הזכייה תשמש את קבוצת Prismatix להמשך פיתוחם של התקנים מיקרופלואידיים שיתבססו על השבב הפוטוני ויאפשרו אנליזה מהירה של דגימות קליניות כגון דם ושתן. המענק נועד לסייע לקבוצות הזוכות לקדם את פיתוחיהן לקראת ההתמודדות על פרס הסופי – 10 מיליון יורו. על הפרס הסופי, הממומן על ידי קרן Nesta הפועלת לקידום פתרונות לאתגרים הגדולים של תקופתנו, יתמודדו יותר
מ-240 צוותים מ-41 מדינות. המתמודדים נדרשים לפתח פתרון זול, מהיר ופשוט שיאפשר לצוותים רפואיים להתאים אנטיביוטיקה אופטימלית למטופל.

התוצאות הראשוניות של המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי ACS Nano והוצגו בכנס האורולוגיה האירופי שהתקיים לאחרונה בלונדון. כעת, כאמור, זוכה הקבוצה בפרס Discovery, הניתן במסגרת תחרות Nesta’s Longitude Prize. טקס חלוקת המענקים התקיים במסגרת שבוע המודעות העולמי לאנטיביוטיקה במטה קרן Nesta בלונדון. Prismatix יוצגה בטקס על ידי היידי לאונרד המובילה את צוות המחקר ופרופ' שראל הלחמי.

שבבי Prismatix הם שבבי סיליקון זעירים המאפשרים גידול של חיידקים ישירות מדוגמה קלינית. תגובת החיידקים לסוג האנטיביוטיקה ולריכוזה מתורגמת לפלט אופטי המאפשר לקבוע מהי האנטיביוטיקה האופטימלית לחיידקים אלה ומהו המינון הדרוש.

חברי הקבוצה. למעלה, מימין לשמאל: לירן הולצמן, היידי לאונרד ופרופ׳ אסתר סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. למטה, מימין לשמאל: פרופ׳ שראל הלחמי ופרופ׳ עופר נתיב מהמחלקה האורולוגית במרכז הרפואי בני ציון ופרופ׳ לי קנהאם מאוניברסיטת ברמינגהם.

נבחרת הטכניון ובה תשעה סטודנטים זכתה במדליית זהב ב- iGEM – תחרות הסטודנטים הבינלאומית לביולוגיה סינתטית, שהתקיימה בארה"ב. זו הפעם הרביעית שקבוצה מהטכניון זוכה במדליית זהב בתחרות זו.

קבוצת הטכניון לתחרות iGEM 2017

התחרות הבינלאומית נועדה לעודד פיתוח של מוצרים המבוססים על יצירה של מערכות ביולוגיות חדשות והפעלתן בתאים חיים. המתמודדים בתחרות נדרשו להגיש הצעת מחקר, לבצע מחקר עצמאי, לגייס את המימון הנדרש ולהציג את התוצאות בגמר. Igem היא כיום אירוע משמעותי מאוד בעולם המדע, והשנה התמודדו בה 310 קבוצות סטודנטים מ-44 מדינות. הקבוצה הישראלית השנייה שהתמודדה בתחרות היא קבוצה מהמכללה האקדמית תל חי, שזכתה במדליית ארד.
השנה פיתחו הסטודנטים מהטכניון טיפול מניעתי ("חיסון") לאלרגיות ולמחלות אוטואימוניות.

"הפרויקט שלנו עוסק בתחום האימונולוגיה," הסביר חבר הקבוצה יהודה וקסלר. "המטרה שלנו היא לפתח טיפול מונע למחלות אוטואימוניות ואלרגיות. כיום יש למחלות האלה טיפולים מסוימים, אבל לא טיפולים מניעתיים. הטיפול שפיתחנו יתאים לספקטרום רחב של מחלות משום שהוא 'מיירט' את התהליך בשלב מוקדם ומשפיע על חוליה מוקדמת בשרשרת ההתפתחות של המחלה." מאחר שמדובר בחיסונים, המעוררים דיונים ציבוריים טעונים, הפיקה הקבוצה ספר אתיקה העוסק באתיקה של חיסונים ובאתיקה של הטיפול הספציפי המיועד לתינוקות.

נבחרות iGEM נבחנות גם על פי פעילותן בקהילה, וקבוצת הטכניון עוסקת בהקשר זה בקידום הסובלנות (tolerance) בחברה הישראלית. חברת הקבוצה שיר עובדיה מסבירה כי "הפרויקט המדעי שלנו עוסק בסובלנות של מערכת החיסון לגורמים מסוימים, ולכן החלטנו לעסוק גם בהקשר החברתי בסובלנות." במהלך הקיץ הם קיימו שני כנסים סביב נושא זה: האחד לנשים חרדיות מהדר הכרמל ומהקריות, שנפגשו עם נשות קריירה חרדיות, והשני לנשים מהקהילות השונות בשפרעם – יהודיות, מוסלמיות ונוצריות.

נבחרת הטכניון כוללת תשעה סטודנטים מפקולטות שונות שפיתחו את הפרויקט בהנחיית פרופ' רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ובסיועם של חברי הסגל פרופ' דורון מלמד מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ופרופ' אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, יחד עם פרופ' צילה צוקרמן, מנהלת היחידה להשתלות מח עצם בקריה הרפואית רמב"ם. הסטודנטים הם נועה אדן – שנה ד' בהנדסת ביוכנולוגיה ומזון, שיר עובדיה – שנה ד' בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מאי אשל – שנה ב' ברפואה, הדר גוטמן – מסיימת תואר בביוכימיה מולקולרית, דנה קדוש – שנה ד' בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, יהודה וקסלר – שנה ג' בהנדסה ביו-רפואית ורפואה, סאלי קורטם – מסיימת תואר בהנדסה כימית, מאיה אנגל – שנה ד' בהנדסה ביו-רפואית ונופר פנחס – שנה ד' בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

סרטון המסביר את הטיפול המניעתי שפיתחו הסטודנטים:

לאתר התחרות לחצו כאן

הסטודנטיות יפעת שני ואלה ריכנטל זכו במקומות הראשונים בפרס רייסקין ובפרס אדמוני

יפעת שני מציגה את הפרויקט

שני פרסים מרכזיים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הפרסים חולקו במסגרת "הנבחרים" – התחרות השנתית לעבודות סטודנטים שהתקיימה בפקולטה ביום ראשון, 29 באוקטובר.

את הארוע, שבו חולקו עשרות פרסים על פרויקטים מצטיינים, הנחתה פרופ'-משנה דפנה פישר-גבירצמן. דיקנית הפקולטה פרופ' איריס ערבות אמרה כי "הארוע הזה, שמציין את פתיחת שנת הלימודים בפקולטה, חוגג גם את העבודות המצטיינות של השנה שעברה. אני מודה מאוד לתורמי הפרסים, שכן הפרסים מסמנים את המצוינות ומעודדים אותה. אתם, בוגרי הפקולטה המקבלים את הפרסים, תשפיעו על דמותה של הסביבה הבנויה בעולם עירוני צפוף וטכנולוגי המתמודד עם אתגרים סביבתיים עצומים. ארכיטקטורה ואדריכלות נוף נוגעות בסוגיות רבות ובהן התייעלות אנרגטית, צדק חברתי ואמפטיה בעולם טכנולוגי."

בפרס אלימלך אדמוני באדריכלות נוף זכתה אלה ריכנטל, העובדת כיום במשרד שלמה אהרונסון אדריכלים בירושלים.  היא גדלה באור יהודה ולאחר שנת שירות בפנימיית "מצפה ים" שירתה כמדריכת טיולים בבית ספר שדה הר הנגב במצפה רמון. לאחר סמסטר לימודים ב"מכון ערבה" בקטורה החלה את לימודיה בטכניון "מתוך אהבה לסביבה, לעיצוב ולחברה ומתוך רצון לקחת חלק ביצירת סביבות חיים חדשות הנובעות מתוך גישה רגישה והוליסטית." הפרויקט הזוכה, OUT OF WATER, ממוקד בתכנון משאב המים כבסיס למינוף קהילה מדברית מוחלשת. זאת דרך המקרה של הכפר הפלסטיני עוג'ה הסמוך ליריחו. לדברי ריכנטל, "למרות היותה של ישראל מדינה מובילה בהשבת מים לחקלאות, החקלאות הפלסטינית בבקעה מסתמכת רק על מקורות מים שפירים. התוכנית שלי מציעה אסטרטגיה לחיזוק החקלאות וכלכלת הכפר, שימור התרבות המקומית ומינוף ערכים סביבתיים – דרך המים."

במקום השני בפרס אדמוני זכתה עדי אלמליח ("עבודה עברית זרה") ובמקום השלישי חן פררה (חקלאות עירונית בפתח תקווה).

במקום הראשון בפרס רייסקין ע"ש ליאון וישראל רייסקי, זכתה יפעת שני, עם  פרויקט העוסק ביכולתה של אדריכלות לשקף ולייצר מציאות חברתית. מקרה הבוחן הוא הקיבוץ המשתנה. בעבודתה בוחנת שני את השאלה כיצד אפשר "לפרק ולבנות מחדש" את הקיבוץ כך שיתאים לדפוסי השיתופיות החדשים בעידן ההפרטה. היא מציעה ליצור מרחב המאזן בין הצורך בפרטיות  לבין הצורך בשמירה על חברה שיתופית על כל יתרונותיה.

במקום השני בפרס רייסקין זכתה חלי הרשקוביץ (תכנון חדש למגורי הבדואים בנגב) ובמקום השלישי רים שורוש (התחדשות עירונית בעיר התחתית בחיפה).

אלה ריכנטל

אלה ריכנטל: תוכנית אב לאזור עוג'ה, המתבססת על משאב המים

יפעת שני: הצגה של פירוק מגורי הבוגרים בקיבוץ וחיבורם מחדש לחדר האוכל

יפעת שני