שלושים שנה לתכנית החלל הישראלית, 20 שנה ללווין הראשון “אופק”, עשר שנים ללווין הטכניון

בניין המכון לחקר החלל על שם נורמן והלן אשר, נחנך בטכניון בציון שלושים שנה לתכנית החלל הישראלית, עשרים שנה ללווין הישראלי הראשון “אופק” ועשר שנים ללווין הטכניון, “גורווין טקסאט”. בבניין החדש, הנמצא מול בניין קנדה, שלוש קומות, 1,600 מ”ר, שש מעבדות, חדר סמינרים, חדר כנסים ועל גגו מוצבת תחנת לווינים.

פרופסור חיים אשד, ראש תכנית החלל של מערכת הביטחון, אמר כי “הלווין האירני פרימיטיבי ואין לנו סיבה לחשוש ממנו”. עם זאת הזהיר כי המשגר אשר שיגר את הלווין הוא המסוכן וצריך להדאיג את העולם. “הסטודנטים בטכניון בנו ושיגרו לפני עשר שנים לווין מורכב ומסובך הרבה יותר. ניבאנו שהוא ישהה בחלל שנתיים והיום אנו חוגגים לו עשר שנים בחלל, והוא עדיין שם, חי, בועט ומשדר”, הוסיף.

פרופסור אשד ניבא כי בעוד שנה נתחיל לראות תיירות חלל. “בשלב הראשון התיירים יעלו לחלל, יראו זריחות ושקיעות מדהימות ויחוו חוסר כבידה, כל זאת במחיר של 200 אלף דולר”, פירט.

נציג המשפחה התורמת, רוברט אשר, אמר כי הוא מקווה שחקר החלל יביא לאיחוד וקירוב בין האנשים על פני כדור הארץ.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי במקרה זה השמים הם אכן הגבול ואיחל לחוקרי המכון עבודה ומחקר פוריים.

ראש המכון לחקר החלל בטכניון, פרופסור משה גלמן, אמר כי החלל, בגלל כוחו, השפעתו וסמליותו, חייב להיות במקום גבוה בסדר העדיפויות של מדינת ישראל וכי המכון לחקר החלל בטכניון יתרום למימוש חזון זה.

בתמונה: חונכים את הבנין החדש (מימין לשמאל): פרופסור עמרי רנד, דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופסור משה גלמן, נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, רוברט אשר ורעייתו מורין שיינבוק, פרופסור חיים אשד.

“לא להגדיל בשקל”

חוקר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון מזהיר את הציבור “לא להגדיל בשקל”, מפני שהעולם המערבי “סובל מעודף אכילה, עודף שתיה ועודף צריכה והדבר מסב לו בעיות בריאותיות וכלכליות קשות”.

פרופסור איתן גרסטנר, שהצטרף לטכניון באחרונה, חוקר את צריכת היתר של החברה המערבית. הוא טוען שכאשר מציעים לנו במסעדת המזון המהיר “להגדיל את המנה בשקל” (ומי מאיתנו לא עושה זאת?) – זהו שיווק בלתי אחראי. “הבעיה אינה באכילה עצמה, אלא באכילת יתר”, הוא אומר. “זו כבר מזמן אינה בעייתו של היחיד הצורך, אלא של החברה כולה. התנהגות היחיד מטילה הוצאות כבדות עלהמערכת הכלכלית”, הוא מסביר. “עמיתי, פרופסור פול דובסון מאנגליה, ואנוכי, חוקרים את השפעת השיווק על בעיות השמנת היתר ובזבוז מזון. רכישה עודפת של מזון  נצברת בגופנו – או בפחי האשפה שלנו.  אכילת יתר מיוחסת למחלות לב, לחץ דם גבוה, שבץ, וסוכרת. בנוסף, בעיות הנובעות מעודף המשקל גורמות להוצאות ניכרות ולעול כבד על כלכלות המערב. לאנשים שסובלים מעודף משקל יש סיכוי גבוה יותר לסבול מדיכאון לעומת חבריהם, השומרים על משקל תקין בעזרת אכילה מבוקרת. בנוסף להוצאות הרפואיות, לאנשים הסובלים מעודף משקל קשה יותר להתקבל למקומות עבודה, וההוצאות שלהם על מזון, ביגוד, ודלק  גבוהות. בארה”ב, למשל, יותר משליש מהתושבים הם אוביסטים (שמנים בצורה יוצאת דופן), ושליש נוסף סובל ממשקל יתר. 17% מבני הנוער בארה”ב סובלים ממשקל יתר. ההוצאה שגורמת תופעת האוביזם מסתכמת בארה”ב ב-147 מיליארד דולר בשנה. כאן כבר צריכה לבוא התערבות של קובעי המדיניות. חוץ מהבעיה הבריאותית והכלכלית, מדובר כאן גם בבזבוז רב – 6.7 מיליון טון של אוכל נזרקים באנגליה לבדה בכל שנה”. השמנת יתר ובזבוז מזון שכיחים באירופה, מזרח אסיה, וגם בישראל.

בראיון למגזין הטכניון שיופיע החודש, אומר פרופסור גרסטנר כי חלק מהאחריות לצריכת היתר של מזון לא בריא מוטלת על אנשי השיווק. “כשהם מפתים את הצרכן להגדיל את המנה שלו בשקל, או לקנות חטיפי שוקולד בעסקת “2+1″, הם פועלים בחוסר אחריות חברתית”, הוא מסביר. “גם שיווק הגורם לצריכת יתר של אלכוהול ותרופות חמור בעיני. בארצות הברית אסרו פעם על חברות תרופות לפרסם את מוצריהן ובמדינות מסויימות ניתן לקנות אלכוהול רק בחנויות מורשות ובזמנים מסויימים”.

בקורסים שלו אכן שם פרופסור גרסטנר את הדגש על האתיקה בשיווק ועל הוגנות בעסקים ומדגיש שאסור לגרום לצרכנים לקנות ולצרוך מוצרים ושרותים העלולים לגרום להם נזק. לכן הוא יוצא גם נגד התופעה של מזנוני “אכול ככל יכולתך” ומלונות “הכל כלול”.

פרופסור גרסטנר חקר ולימד בארה”ב ובאנגליה, והגיע בעבר לטכניון כפרופסור אורח. נושאי המחקר שלו מתמקדים בשירות לקוחות, איסטרטגיות שיווקיות, ותימחור. לאחרונה הוא מגלה עניין במודלים של עסקים חברתיים, דוגמת העסקים המתוארים בספר “עולם ללא עוני” של מוחמד יונס, חתן פרס נובל לשלום. “אני משתדל להראות לסטודנטים שלי שחברות יכולות להצליח גם כשמטרתן היא לא רק מיקסום רווחים”, הוא אומר.

בפיסגה יצויינו 25 שנים של שיתוף פעולה בין הטכניון ואוניברסיטת אאכן בגרמניה

שרת החינוך והמחקר של גרמניה, פרופסור אנט שבאן, אמרה כי לשתי המדינות יש מסורת ארוכה של שיתוף פעולה בתחום המדע. “בפיסגה יוצגו פרוייקטים מוחשיים, שמדעני שתי המדינות ימשיכו לפתחם ביחד”, הדגישה. “זהו דבר נדיר מאוד וממחיש עד כמה חזק שיתוף הפעולה בין שתי המדינות”, הוסיפה. השרה הזמינה את שר המדע הישראלי, פרופסור דניאל הרשקוביץ, לפתוח עימה בגרמניה בחודש הבא מכון מדעי בינלאומי גדול ולבקר במכון לחקר הסרטן.

שר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ, אמר כי על הפיסגה הייחודית הוחלט בשל הקשר המאוד מיוחד בין המדע והמחקר הישראלי והגרמני והודות לקשר האישי המיוחד בינו לבין השרה הגרמנית. “הפיסגה היא רעיון מיוחד במינו – להושיב ביחד את קובעי המדיניות וכל מובילי המחקר”, הוסיף. “יש לכולנו ציפיות מאוד גבוהות מהפיסגה הזו”.

עם השרה הגרמנית הגיעה פמליה גדולה של מדענים וראשי אוניברסיטאות. הם שמעו סקירה מנשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא ומהמשנה שלו למחקר, פרופסור עודד שמואלי, וביקרו במעבדות ובמכון המחקר והפיתוח ע”ש אלפרד מאן.

בתמונה: מימין לשמאל: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ והשרה פרופסור אנט שבן. צילום: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

יתקיים ב-17-18 בפברואר בתל אביב ובטכניון

הכנס הישראלי השנתי למדעי התעופה והחלל חוגג השנה יובל. הכנס, הנמשך יומיים, נערך בכל שנה מאז 1959, פרט לשנת 1974 עקב מלחמת יום כיפור.  הוא מהווה את האירוע המרכזי בו אנשי התחום, מן האקדמיה, התעשיה וכוחות הביטחון, נפגשים ומתעדכנים בחידושים האחרונים בתחום התעופה והחלל.

בכנס הראשון השתתפו כמאה איש, ואילו בשנים האחרונות מתקרב מספר המשתתפים לאלף – דבר המשקף את הגידול המדהים של ענף התעופה והחלל בארץ – מכלי טייס בלתי מאוישים, דרך מערכות טילים ועד לויינים ומשגרים. הכנס יתקיים ביום ד’ 17.2 במלון דן-פנורמה בתל-אביב וביום ה’- 18.2 בטכניון, בחיפה.

לרגל הכנס ה-50 ייערכו שתי פעילויות מיוחדות. האחת, פנל של מובילים בתעשיות הביטחוניות הגדולות – התעשייה האווירית, אלביט מערכות ורפאל  ובו ייחשפו החידושים האחרונים בכלי טייס בלתי מאוישים ומערכת “כיפת ברזל” נגד טילים. הפעילות השנייה היא מפגש 50 מחזורים – של בוגרי הפקולטה להנדס אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, אותה סיים הרוב הגדול של המשתתפים בכנס  לדורותיהם- מפגש שייערך בערב הראשון, בתל-אביב.

בכנס יינתנו מספר הרצאות מוזמנות: על כלי טייס זעירים- דמויי חרקים מאת פרופ’ ווי שי מאוניברסיטת מישיגן בארה”ב, הרצאה על גלי הלם והנזקים שהם גורמים – על ידי פרופ’ גבי בן-דור, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון, ופרופ’ נורברט פיטרס מאוניברסיטת אאכן בגרמניה ידבר על תופעות ורבולנטיות בשריפה. אורח הכבוד בכנס יהיה פרופ’ דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה.

השנה יינתנו כ- 90 הרצאות, בששה מושבים מקבילים, מהן כעשר הרצאות על ידי מרצים  מחו”ל, וכ-28 הרצאות מן התעשייה הישראלית, בהם ייחשפו לראשונה רבים מהחידושים בתחום התעופה בארץ. כבכל שנה, גם השנה תתקיים תחרות פרוייקטי סטודנטים מהטכניון.

יציגו את הפרוייקטים שלהם בשבוע הבא בכנס היובל לתעופה וחלל

ד”ר אהוד קרול, האחראי על הצגת פרוייקטי הסטודנטים בכנס, מסר כי “המל”ט החמקן” תוכנן לפעול במרחק של כ-3,000 קילומטרים ללא תידלוק מחדש. הוא יכול לשאת שתי “פצצות חכמות” במשקל של 500 קילוגרם כל אחת, ומצוייד בחיישנים שונים (אלקטרו-אופטי, אינפרא-אדום וראדאר) המאפשרים פעולה גם בחשיכה ובכל תנאי מזג אוויר. על הפרוייקט עבדו שבעה סטודנטים בהנחיית מר דרור ארצי.

“מעלית החלל” נועדה להביא את האיזוטופ הליום-3 מהירח לכדור הארץ. חומר זה נדיר מאד בכדור הארץ, אבל יכול לשמש כדלק גרעיני. המערכת שתוכננה מורכבת מקרוניות במשקל טון וחצי ה”נוסעות” על כבל באורך 325,000 ק”מ, מפני הירח עד למסלול סביב כדור הארץ ובחזרה. זמן נסיעת הקרונית בכיוון אחד הוא כ-200 שעות, והנעתה נעשית באנרגית השמש. לדברי הסטודנטים המתכננים, “מעלית” כזו בין הירח לכדור הארץ אפשרית וניתנת לביצוע תוך שימוש בטכנולוגיות קיימות. בתוך חמש שנים ניתן יהיה להחזיר את ההשקעה בה, בסך 15 מיליארד דולר, בהנחה שבכל שנה יובאו לארץ כחמישה טון של הליום-3. חמישה סטודנטים תיכננו את המערכת, בהנחייתו של ד”ר אלכסנדר קוגן.

“השפירית המעופפת” היא כלי טיס בעל מוטת כנף של 23 ס”מ וגוף באורך 20 ס”מ, מונע ע”י סוללה חשמלית ומנפנף בארבע כנפיו. אב טיפוס כבר נבנה והודגם בטיסה בתוך בניין הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון. מהירותה האיטית יחסית של השפירית מאפשרת לה להיכנס בקלות לחדרים דרך חלונות קטנים ולשלוח משם תמונות ממצלמה זעירה שניתן להתקין עליה. שמונה סטודנטים בנו אותה, בהנחייתו של פרופסור בני לנדקוף.

מערכת הניווט הלוויינית “אירנה” היא קונספט למערכת ניווט איזורית המבוססת על “לוויין אם” וארבעה “לווייני בנות”. ה”בנות” הן ננו-לוויינים במשקל של פחות מ-9 ק”ג, כל המערכת תוכננה להיות תחליף זול יותר למערכות GPS קיימות. הפרויקט בוצע ע”י שבעה סטודנטים בהנחיית ד”ר אלכסנדר קוגן.

כנס היובל לתעופה וחלל יתקיים בימים 17-18 בפברואר. מפגש היובל לפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל יתקיים ביום רביעי, 17 בפברואר, בשעה 19.00, במלון “דן פנורמה” בתל אביב.

בתמונה: הפרוייקטים של הסטודנטים לפי כיוון השעון – המל”ט החמקן (למטה משמאל), השפירית ולווין האם. צילום: דוברות הטכניון

על המחקר שקדו צוותים מהטכניון, מהמרכז הרפואי רמב”ם, מאוניברסיטת תל אביב, מהמרכז הרפואי “הדסה” ומהמכון הלאומי לבריאות בארה”ב

צוותי מחקר מהטכניון, מהמרכז הרפואי רמב”ם, מאוניברסיטת תל-אביב, מהמרכז הרפואי “הדסה” עין כרם ומהמכון הלאומי לבריאות בארה”ב, זיהו איזור בדנ”א המכיל גורם גנטי שכיח המעלה את הסיכון למחלות כליה. הגילוי פורסם בגיליון האחרון של כתב העת המדעי היוקרתי Human Molecular Genetics  (הגנטיקה המולקולארית של האדם).

קיימת הערכה כי  40 מליון בני-אדם בארה”ב חולים במחלת כליה כרונית בדרגות חומרה שונות. מתוכם, כחצי מליון מצויים בשלב המתקדם של המחלה המכונה כשל כלייתי סופני (בישראל כ-5,000 חולים). בשלב הזה נחוצים טיפולים רפואיים מצילי חיים באמצעות דיאליזה או ע”י השתלת כליה. טיפולים אלה עוזרים בהארכת חייהם  של החולים, אולם למרבה הצער, איכות חייהם עלולה להיפגע ובד”כ שיעור התמותה בקרבם צפוי להיות יחסית גבוה.

עד לא מזמן הוערך כי גורמים גנטיים מעורבים באופן מועט בהופעת סוגים שונים של מחלות כליה. אולם בשנים האחרונות הראו מחקרים בארה”ב, כי לאוכלוסיה ממוצא אפריקני יש רמת סיכון גבוהה פי ארבעה למחלת כליה סופנית לעומת האוכלוסייה מהמוצא האירופאי. במקביל נמצא, כי גם לאוכלוסיה ממוצא היספני יש רמת סיכון גבוהה (פי שניים) למחלת כליה סופנית בהשוואה לאוכלוסיה ממוצא אירופאי. כמו כן התברר כי המצב הכלכלי-חברתי של החולים לא מסביר את ההבדלים הניכרים בשכיחות המחלה בין האוכלוסיות השונות. עובדות אלה הצביעו על קיומו של גורם גנטי כלשהו המעורב בהופעת המחלה. ואכן לפני כשנה, שתי קבוצות חוקרים מארה”ב  זיהו גן על כרומוזום 22 (שם הגן: MYH9), אשר שינויים מסוימים בו מסבירים את השכיחות הגבוהה של מחלת כשל כליה סופנית באוכלוסיה ממוצא אפריקני.

צוות חוקרים בהובלת פרופסור קרל סקורצקי וד”ר דורון בהר, יחד עם הדוקטורנט שי צור וחוקרים עמיתים נוספים מהטכניון, מהמרכז הרפואי רמב”ם, מאוניברסיטת תל-אביב, מהמרכז הרפואי הדסה עין-כרם בירושלים, וכן ד”ר ולטר וסר וחוקרים מהמכון הלאומי לבריאות בארה”ב (NIH), מדווחים במאמר על זיהויים של גורמים גנטיים חדשים בגן MYH9המסבירים באופן טוב יותר את השכיחות הגבוהה של מחלת כשל כליות סופנית בקרב אוכלוסיות ממוצא אפריקני. במחקר זוהו גורמים גנטיים חדשים שמוצאם באזור מרכז אפריקה, אשר מעלים משמעותית את הסיכון למחלה הסופנית גם בקרב האוכלוסייה המעורבת של היספנים אמריקנים (בני תערובת ממוצא אירופאי, אפריקני ואמריקני-ילידי). הגורמים הגנטיים שזוהו על ידי  החוקרים – שכיחים מאוד ומצויים ב-45% מהאנשים ממרכז אפריקה. “גורמים אלה מעלים את הסיכון למחלה באופן משמעותי עד פי 3-5 לנושאים אותם”, אומרים החוקרים.

בניגוד לשכיחות הגבוהה של המחלה בקרב אפריקנים-אמריקנים, צוות המחקר של הטכניון ורמב”ם גילה בעבר כי יהודי אתיופיה אינם סובלים מרמה גבוהה יותר של מחלת כשל כלייתי סופנית. לפיכך מחקר גנטי השוואתי עתידי, עשוי לעזור בזיהוי המוטציה הספציפית האחראית לפגיעה בכליה ולהבנת המנגנון הגורם למחלה.

לדעת החוקרים, ממצאי המחקר עשויים לקדם את השימוש בבדיקות סקר גנטיות לאנשים המצויים בסיכון למחלת כשל כליה סופנית, זאת – לצורך טיפול מונע מקדים. כמו כן, ממצאי המחקר יקדמו מחקרים עתידיים, אשר עשויים להוביל לפיתוח טיפולים רפואיים חדשים המיועדים לטיפול ולמניעה של מחלת כשל כליה סופנית.

הצלחה נוספת לפרוייקט “טכניון לחיים”
“גלילאו” האירופי השקיע כמיליון וחצי שקל במיזם פיתוח של שעון אטומי

המשתתפים בפרוייקט של ארגון בוגרי הטכניון מקבלים הדרכה וייעוץ מבוגרי טכניון מנוסים

הטכנולוגיה החדשנית של 4DIMENSION מתבססת על נעילת תדר אות שעון לרזוננס אטומי בחומר מוצק, באופן דומה לזה המתבצע בשעון אטומי מבוסס גז. השימוש בחומר מוצק, מוריד את דיוק התדר של השעון ביחס לזה של שעון אטומי מבוסס גז אך מאפשר, מאידך, להוזיל את המחיר, להקטין את הגודל ולהוריד את צריכת ההספק באופן דרמטי. השעון אותו מפתחת 4DIMENSION יחליף את שעוני הקוורץ המדויקים. הפיתוח מאפשר לקבל שעון מדויק יותר, קטן יותר, זול יותר וירוק יותר (צריכת ההספק שלו נמוכה ביותר) ביחס לשעוני הקוורץ המדויקים. “החזון שלנו הוא שבכל GPS וטלפון סלולארי יותקן השעון שלנו שיאפשר שיפור משמעותי בביצועים”, אומר ד”ר להב גן, מנכ”ל החברה.

חברת 4D זכתה באחרונה במקום הראשון מבין המתחרים מישראל ובמקום השישי באירופה בתחרות ה-European Satellite Navigation. תחרות המיזמים של פרויקט ה-GPS האירופאי GALILEO, נערכת מדי שנה במינכן שבגרמניה. לתחרות היוקרתית מוזמנים בכירים מקשת רחבה של חברות ופרויקטים אירופאים. צוות החברה שנסע לתחרות זכה גם לחשיפה גדולה מול בכירי התעשייה הגרמנית.

בעקבות הזכייה בתחרות קיבלה החברה מענק כספי של כ-מיליון וחצי ש”ח מפרויקט GALILEO. עד היום פעלה D4 במימון עצמי והקימה מעבדה פיזיקאלית מתקדמת ביותר. המענק בו זכתה יאפשר לחברה לפתח את המוצר הראשון עד תחילת השנה הבאה.
במסגרת פרוייקט “טכניון לחיים” של ארגון בוגרי הטכניון, שהוקם בתרומתה של משפחת אגסי, מקבלים יזמים, סטודנטים בטכניון, ליווי, הדרכה וייעוץ מבוגרי טכניון מנוסים.

פרוייקט “טכניון לחיים” מנוהל בידי שירה צלנר ופועל בשיתוף עם מרכז ברוניצקי ליזמות בטכניון, בראשות פרופסור עוזי דה האן. הוא מקדם יזמים – סטודנטים בטכניון, באמצעות “מנטורים”, בוגרי טכניון מנוסים.

בתמונה: ד”ר להב גן. צילום – אור פלג, דוברות הטכניון

פרס הארווי היוקרתי הוענק אתמול בטכניון לפרופסור דיוויד באולקומב מאוניברסיטת קיימברידג’, אנגליה, ולפרופסור שיוג’י נקאמורה מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, ארה”ב. עד כה זכו 13 חתני פרס הארווי בפרס נובל ובכללם שתי זוכות פרס נובל האחרונות – אליזבט בלברן (רפואה) ועדה יונת ממכון ויצמן (כימיה).

פרופסור באולקומב קיבל את הפרס “בהוקרה על תרומתו המכרעת בגילוי התפקיד המרכזי של מולקולות רנ”א קצרות בויסות של ביטוי גנים. במחקריו בצמחים גילה פרופסור באולקומב כי טרנסגנים ווירוסים מושתקים ברמת הרנ”א על ידי מולקולות רנ”א קצרות. עבודה חלוצית זאת הביאה לגילוי חשיבותן של מולקולות רנ”א קצרות באורגניזמים רבים, לרבות בני אדם, והובילה לזיהוי של בסיס משותף לפעילותן.

לעבודתו של פרופסור באולקומב הייתה השפעה עצומה על המחקר הבסיסי במדעי החיים, וכן על החקלאות והביוטכנולוגיה, שבה משמשות מולקולות רנ”א קצרות ככלים לפיתוח גידולים-חקלאיים עמידים לוירוסים, לאיבחון ולטיפול במחלות קשות כמו סרטן, זיהום נגיפי, ומחלות ניוון עצביות”.

פרופסור נקאמורה קיבל את הפרס “בהוקרה על תרומתו המכרעת לפיתוח מקורות אור המבוססים על מוליכים למחצה מסוג III-V והכוללים חנקן. פרופסור נאקאמורה פרץ דרך במחקרים שהובילו ללייזר מוליך למחצה הפולט אור כחול אשר מאפשר הגדלה משמעותית של מערכות אכסון אופטי. מחקריו על דיודות פולטות אור כחול (BLUE LED) הובילו לפתוח דיודות פולטות אור לבן (WHITE LIGHT LED) שמוליכות למהפכה בשיטות הארה. הדיודות שפולטות אור לבן מחליפות שיטות הארה מקובלות מכיוון שהן יעילות בהרבה ממנורות ליבון ומבטיחות חסכון עצום בצריכת אנרגיה”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בטקס החגיגי כי “המדע ממציא את עצמו מחדש מידי יום, ולשני הזוכים יש חלק במהפכה הזו”.

פרופסור באולקומב הודה נרגשות על קבלת הפרס ואמר לקול צחוקו של הקהל: “אני מקווה שזכייתי בפרס החשוב הזה תהווה השראה למדענים צעירים, אשר יגידו לעצמם: אם פרופסור באולקומב יכול, גם אנחנו יכולים”.

פרופסור נקאמורה אמר כי הוא מקווה שפיתוחיו יסייעו בחיסכון ניכר בחשמל ובצמצום ההתחממות הגלובאלית. הוא הוסיף בחיוך: “כשתומס אדיסון גילה את החשמל, המצאתו לא יצרה כל תביעה משפטית. הגילוי שלי כבר גרר חמש תביעות משפטיות”.

פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזה”ת. מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.

בין זוכי פרס הארווי היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת, וישראל, ביניהם זוכה פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, לו הוענק הפרס בגין פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופסור ברט סאקמן שזכה בפרס נובל ברפואה, פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן, אשר זכה בפרס נובל בפיסיקה, פרופסור’ אדוארד טלר עבור תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית ופרופסור ויליאם ג’. קופף על המצאת הכלייה המלאכותית.

הצעות למועמדויות לפרס הארווי מתקבלות ממדענים מובילים ואישים בישראל ובעולם. חתני הפרס נבחרים על יד וועדת פרס הארווי בתהליך קפדני, בטכניון.

בתמונה: הזוכים (משמאל) מקבלים את פרס הארווי. צילום – שלמה שוהם, דוברות הטכניון

ארגון בוגרי הטכניון פתח במבצע “מחשב נייד לכל סטודנט”. המבצע הוא פרי יוזמתם של נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא ויו”ר ארגון הבוגרים, אייל קפלן.

“בעזרת בוגרינו, אנו מקווים שלא יהיה בטכניון סטודנט שבשל בעיות כלכליות לא יהיה לו מחשב נייד”, אמר פרופסור לביא. “היום המחשב הנייד הוא העט והמחברת של פעם. בתרומתם של בוגרי הטכניון הם יסייעו לסטודנטים הנזקקים ללמוד בתנאים שיביאו להצלחתם”.

בימים אלה מקבלים עשרות אלפי בוגרי הטכניון לביתם, בתוך עיתון “הטכניון”, שובר תרומה מיוחד.

“אנו מקווים לעזור לסטודנטיות ולסטודנטים הצעירים של הטכניון”, אמר יו”ר ארגון בוגרי הטכניון, אייל קפלן. “כאשר אנו למדנו בטכניון עוד לא היו מחשבים ניידים. היום אנחנו לא מבינים איך הסתדרנו בלעדיהם. אני קורא לחברותי ולחברי מארגון הבוגרים – לסייע לדור הבא של מהנדסים ומדענים”.

האתר נועד לקדם שילוב נשים בהנדסה, טכנולוגיה ומדעים ולעודד נשים צעירות ללמוד תחומים אלה. הוא יכלול סרטונים, פורומים, מאמרים ומידע רב על כל שלבי הקריירה של נשים בתחומי המדע וההנדסה. ישולבו בו ראיונות מצולמים עם נשים הנמצאות בשלבים שונים במסלול הקריירה שלהן ועם בוגרות הטכניון שהשתלבו בתעשייה בתפקידי מפתח.

כן יהיה פורום נשים שיענה בזמן אמת על שאלות של הגולשות. הפורום יופעל במתכונת “ימי מרתון”במהלך השבוע שבו יחול יום האשה הבינלאומי ולאחר מכן ישמש כבסיס מידע לגולשות. בין המרואיינות – ד”ר יואל מארק, סמנכ”ל פיתוח ביאהו ישראל, מוניקה אייזינגר, מייסדת, נשיאה ומנכ”לית של חברת Mind CTI, ד”ר איילת פישמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, רות אלון ממיייסדי “נטויז’ן” ועוד.

בתמונה: אתר “נשים בהנדסה, בטכנולוגיה ובמדעים”. צילום – דוברות הטכניון

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק היום (ד’) בטקס מרגש, לעשרה חברי סגל בטכניון ולפקולטה למתמטיקה.  בטקס נכחה משפחת ינאי המעניקה את הפרס, הזוכים ובני משפחותיהם ומרצים וסטודנטים מהטכניון. הפרס היוקרתי, שהוענק זו השנה השלישית ברציפות לחברי סגל על תרומתם המשמעותית לקידום החינוך האקדמי בטכניון, “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה ולמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.”

עשרה חברי הסגל שזכו השנה בפרס הם: פרופסור משה ברוך, פרופסור דפנה פישר גבירצמן, פרופסור מוריס אייזן, פרופסור אלון וולף, פרופסור עדית קידר, פרופסור אורן קורלנד, פרופסור לירון ידידציון, פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד, פרופסור אמיר שפילקה ופרופסור אורי שביט.

בנוסף, הוענק השנה לראשונה פרס הפקולטה המצטיינת לפקולטה למתמטיקה, על שחרתה על דגלה את המצוינות בהוראה ובשירות לכלל הסטודנטים בטכניון. “פעילות הפקולטה מתאפיינת על ידי הקפדה רבה על איכות ההוראה, מצוינות בשירות, אמפטיה לסטודנטים ויזמות חינוכית וטכנולוגית”, נכתב על ידי ועדת הפרס.

“זה יום חג להוראה בטכניון”, אמר בטקס נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. “אנו מוקירים את כלות וחתני הפרס המשמשים דוגמה למרצים בקמפוס כולו. ניתן כבר לומר שלמותג שנקרא פרס ינאי השפעות מרחיקות לכת על החינוך האקדמי בטכניון ואף מחוצה לו.” הנשיא אף התייחס בדבריו לאישור המלצות “ועדת כהן” להקלה בעומס הלימודי על הסטודנטים על ידי סנט הטכניון ואמר כי “כל המלצות הוועדה נועדו להקל אל הסטודנטים שלנו, בלי לפגוע במצוינות שהיא נר לרגלינו.”

“אנו רואים בזוכים בפרס סיירת איכותית המשפיעה על ההוראה בכל הקמפוס,” אמר המשנה לנשיא הטכניון למחקר, ויו”ר ועדת הפרס, פרופסור גדי שוסטר. “בשנה שעברה הכרזנו שמרצה אשר לא יעמוד בסטנדרטים של הוראה טובה – לא יוכל יותר ללמד קורסי חובה ואני שמח לבשר היום, שכמעט עמדנו ביעד. היום רק 5% מתוך 800 קורסי החובה בטכניון אינם נלמדים ברמה המספקת ואנו פועלים לשפר אף זאת.”

מירב פרוים, יו”ר הוועדה האקדמית באגודת הסטודנטים, שהייתה שותפה לתהליך בחירת המרצים הזוכים, אמרה כי “זו תקופה של לבלוב ופריחה לסטודנטים בטכניון. בשנתיים האחרונות הטכניון הולך לקראת הסטודנטים ומשפר את ההוראה ותנאי הלימוד. אני מודה למשפחת ינאי שנתנו לנו, הסטודנטים, את האפשרות להוקיר את המרצים המוערכים.”

משה ינאי, חלוץ עולמי בתחום איכסון המידע, ביקש בתרומתו להחזיר מעט לטכניון כתודה והוקרה על הכלים לחיים שהמוסד העניק לו במרוצת לימודיו לפני ארבעים שנה. מאחר שזכר את תקופת לימודיו כקשה ולפרקים אפילו כטראומטית, הוא החליט, בעצה אחת עם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, לתרום 12 מיליון דולר אשר יוענקו למרצים שהצטיינו בתחום ההוראה, ובכך יתרום גם לסטודנטים בטכניון. הפרס, בסך 100 אלף שקלים למרצה, יוענק במשך עשרים שנה. משה ינאי חתם את טקס הענקת הפרסים במילות תודה לטכניון על שאיפשר לו לתרום בחזרה לחברה בדרך ראויה ומשפיעה. “לרשום צ’ק זה קל”, אמר, “הקושי הוא להשיג את התמורה הראויה. ההתקדמות בעולם האקדמי היא תוצר של מחקר וכתיבה אקדמית ואני מעריך מאוד את אלה שגם משקיעים בהוראה, משום שאין זה ברור מאליו.”

עשרה חברי הסגל שזכו השנה בפרס הם:

 פרופסור משה ברוך, הפקולטה למתימטיקה

מרצה בחסד עליון, שיודע ללמד חומר קשה בצורה ברורה ומובנת ולקדם כל סטודנט לפי יכולותיו. כל זאת, תוך יצירת אווירה נעימה בכיתה. זכיותיו בפרס מני להצטיינות בהוראה ומספר פעמים בתואר מרצה מצטיין טכניוני, הן עדות לכך. מעבר להוראה עצמה, פרופסור ברוך השקיע עבודה רבה בפיתוח ועדכון קורסים ובחברות בוועדות לבדיקה תקופתית של קורסי החדו”א (חשבון אינטגרלי ודיפרנציאלי). פרופסור ברוך נתן מספר רב של הרצאות לקהל הרחב, בהן הרצאת הפתיחה של תערוכה על מתמטיקאים יהודים בארצות דוברות גרמנית, שנערכה בשיתוף עם מוזיאון המדע בשנה שעברה, משכה קהל רב וזכתה להדים חיוביים מאוד. גולת הכותרת של עשייתו בשנים האחרונות היא ריכוז פעילויות הנוער בפקולטה. בפרט, ניהול וארגון מחנה הקיץ “תומבה” בתורת המספרים, שהוא יחיד מסוגו בארץ. רבים ממשתתפי המחנות, מאז 2007, ממשיכים לשמור על קשר וחלקם כבר לומדים כסטודנטים בטכניון.

 פרופסור דפנה פישר גבירצמן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

• מנחת הקורס סטודיו לאדריכלות, מפגש דו-שבועי עם קבוצת סטודנטים. הקורס שונה במידה ניכרת מאופן הלימוד הפרונטלי הנהוג בקורסים אחרים. פרופסור פישר גבירצמן אהובה מאוד על הסטודנטים, הן מבחינת התכנים אותם היא מעבירה והן מבחינת האופן בו היא מעבירה אותם. הסטודנטים המליצו עליה בחום לקבלת הפרס וציינו לטובה את אישיותה החיובית והנינוחה. לדבריה, מטרתה כמנחה להנחיל לסטודנטים ידע ותכנים ובו זמנית, לפתח אצלם את המיומנויות הדרושות והכלים הנחוצים לחיים של למידה, לעודד אותם לאהוב את הלמידה ואת המחקר כדרך חיים המבטיחה חיים עשירים ומרתקים ומגבירה את הסיכוי שיהיו אדריכלים טובים יותר.פרופסור מוריס אייזן, הפקולטה לכימיה

בעל מחויבות ומסירות עקביות להוראה ולקידומה בטכניון ומחוצה לו. פרופסור אייזן שימש מספר שנים כסגן דיקן לענייני הוראה, ובמסגרת תפקידו הוא קידם את ענייני ההוראה, על היבטיה השונים, בתוך הפקולטה ומחוצה לה על הצד הטוב ביותר. הפקולטה לכימיה מעניקה שירותי הוראה ליותר מ-3500 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון. כדיקן הפקולטה קידם פרופסור אייזן את נושא הוראת הכימיה ואת התמיכה בסטודנטים לתואר ראשון, ע”י הקמת מועדון סטודנטים ושיפור אמצעי ההוראה ופיתוחם בפקולטה לכימיה.

לפרופסור אייזן, הצלחה בולטת בהוראת קורסי כימיה, המיועדים לסטודנטים בשנת הלימודים הראשונה, שהוראתם היא אתגר מורכב.

 ·        פרופסור אלון וולף, הפקולטה להנדסת מכונות

 משמש כמרכז לימודי הסמכה בפקולטה להנדסת מכונות ומבצע את תפקידו במסירות וביעילות מרביים. פרופסור וולף משמש אוזן קשבת לסטודנטים הנקלעים למצוקה אקדמית ועושה ככל יכולתו לעזור להם להתמודד בהצלחה עם הלימודים בפקולטה. פרופסור וולף מלמד את הקורס “מבוא לתכן יצירתי” ומרכז את כל הפעילות בנושא זה, ברמת הפקולטה והטכניון במסגרת תחרות “טכנו ראש”. לשם כך, הוא נדרש להציע פרויקטים שיאתגרו את ציבור הסטודנטים, שטרם למדו את מכלול קורסי היסוד בהנדסה, לחשיבה הנדסית יצירתית, מקורית ועצמאית. פרופסור וולף ניחן במנהיגות טבעית וביכולת דידקטית גבוהה. הוא אזרח למופת ומרצה מצטיין, המשרה על תלמידיו את המיטב שבלימודי ההנדסה.

 ·        פרופסור עדית קידר, הפקולטה להנדסת חשמל

מרצה מצוינת העוסקת בחינוך במובן הרחב של המילה. בעלת יכולת נדירה לגבש ולסכם תובנות ובהתאם, להציג נושאים בצורה מובנית ובהירה. הדבר ניכר הן בהוראה הפרונטלית, הן בפגישות ההנחיה עם סטודנטים לתארים גבוהים והן בכתיבה עבור הקהילה המקצועית. פרופסור קידר מקפידה ופועלת ליחס הגון ושקוף כלפי הסטודנטים, מתוך תפיסה ברורה של תפקידה כמחנכת, ממנה נגזרים השקעת הזמן הדרושה בכל סטודנט ויחס שוויוני והגון לכל. היא דורשת רמה גבוהה ועבודה רבה מהסטודנטים, אך גישתה והעניין שהיא מעוררת גורמים לכך שהסטודנטים מעריכים רמה גבוהה זו.

 ·        פרופסור אורן קורלנד, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול

נכס הוראה מרכזי בפקולטה ובעל תרומה משמעותית להוראת קורסים, להנחיית משתלמים לתארים גבוהים במעבדת בינה עסקית שיזם ופיתח ובהדרכת הסטודנטים המצטיינים בפקולטה. יכולתו לשלב סוגיות מחקריות במסגרת הוראה של קורסים שונים בכל הרמות והצלחתו לאתגר את הסטודנטים באתגרים אינטלקטואלים, הם שגורמים להם להישאר לשבת בהרצאותיו ואף להירשם בהמוניהם לקורסי בחירה שהוא מציע. פרופסור קורלנד נותן את כל כולו לסטודנטים, הוא זמין להם 24 שעות ביממה, ונותן להם תחושה שאין כל מחיצה שעלולה לעכב אותם בדרכם אליו. למרות העדר המחיצות, הוא זוכה לכבוד ולהערכה מהסטודנטים, הוא תומך ומטפח את הסטודנטים העובדים תחת הדרכתו ומשמש להם דוגמה למצוינות.

 ·        פרופסור לירון ידידציון, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול

חבר סגל בפקולטה, בתחום הנדסת תעשייה והציב סטנדרטים חדשים למושג הצטיינות בהוראה כבר מהקורס הראשון שהעביר. פרופסור לירון ידידציון פיתח שיטות הוראה חדשניות ומקוריות, המעודדות את הסטודנטים למעורבות גבוהה בקורס ולהעמקה בחומר הנלמד. הוא מאפשר לסטודנטים לקחת חלק פעיל בהתנהלות הקורס, להתנסות בכתיבת תרגילים ובדיקתם, בעריכת מערכי שיעור וסיכומם. על אף שהדרישות בקורסים שלו גבוהות וחסרות פשרות, הסטודנטים לוקחים אחריות ועונים עליהן מתוך אתגר וסקרנות אמיתית ולא מתוך חובה. לפרופסור ידידציון קשר אישי וחם עם הסטודנטים, הוא מאתר סטודנטים בהם הוא מזהה פוטנציאל ומעודדם להצטיינות, כמו גם להמשך לימודים לתארים מתקדמים. פרופסור ידיד ציון הוא חבר סגל חדש יחסית, ועם זאת הוא הצליח כבר מהרגע הראשון להציב רף גבוה ביותר של מצוינות בהוראה.

 ·        פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד, הפקולטה להנדסה כימית

מרצה מעולה בפקולטה, המלמדת מקצועות שונים. מרכזת את הפן הביוכימי בפקולטה ומלמדת מספר קורסים. איפיוניה העיקריים של פרופסור ביאנקו-פלד הם עומק הידע, הרצון ללמד, סבלנות אין קץ לשאלות הסטודנטים, הנכונות להסביר שוב ושוב וההשקעה הרבה בתלמידים. פרופסור ביאנקו-פלד מרכזת גם את לימודי ההסמכה בפקולטה וקשובה לבעיות הסטודנטים. גישתה החיובית מביאה לכך שיש לה “מעריצים” רבים בקרב הסטודנטים והיא מבחינתה מקפידה לשמור על קשר חם עם התלמידים באופן שוטף, בכיתה ומחוצה לה, כדי לוודא בזמן אמיתי את אפקטיביות ההוראה. פרופסור ביאנקו-פלד אוהבת את הסטודנטים וזה ניכר. עם זאת, היא אינה מוותרת על דרישות ועל רמה אקדמית גבוהה. פרופסור ביאנקו-פלד היא מרצה לדוגמה בשל יחסה הטוב והצלחותיה, זאת בלי ויתור על רמת הלימודים הגבוהה.

 ·        פרופסור אמיר שפילקה, הפקולטה למדעי המחשב

הקורס “מערכות מסדי נתונים” הוא קורס קשה להוראה וציוני ההוראה בו נמוכים באופן עקבי. עם זאת לאורך העשור האחרון, קיבל פרופסור שפילקה בקורס זה את ציון המרצה הכללי הגבוה ביותר ואף ציוני העניין, הלמידה הפעילה וההערכה הכללית שלו הם הגבוהים ביותר שניתנו בקורס זה בעשור האחרון. לאור תפקודו המעולה של פרופסור שפילקה והתייחסותו המצוינת לסטודנטים, הוא מונה לפני כשנתיים לתפקיד מרכז לימודי הסמכה בפקולטה ולאחראי על תכניות המצוינות. פעילותו במסגרת תפקידים אלו הייתה רבה וחשובה, הוא הקדיש לה זמן רב ועזר רבות לסטודנטים.

 אורי שביט, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

• מרצה להנדסת מים. לדבריו חשיבה הנדסית  ”דרך המשוואות” היא הבסיס לניתוח ולהתמודדות עם בעיות הנדסיות ומדעיות שעדיין לא נפתרו. האתגר הניצב בפניו כמורה הוא האיזון בין ההוראה של כלים קלאסיים (שאין לוותר עליהם) ובין לימוד התהליכים והמנגנונים דרך חוקי היסוד והמשוואות המתארים אותם. את האתגר הניצב בפניו כמורה הוא רואה באיזון בין ההוראה של כלים קלאסיים ובין לימוד התהליכים והמנגנונים דרך חוקי היסוד והמשוואות המתארים אותם. “ללמד את הסטודנטים כמו שצריך זה אתגר לא פשוט,” אומר פרופסור שביט. “תחושת הרגע בו מצליחים לגרום לאולם מלא בסטודנטים להבין דבר מה שלא הבינו קודם, הוא רגע מרגש מאין כמותו המלווה אצלי בסיפוק רב.”

רובם יתחילו לעבוד בהוראה בשנת הלימודים הקרובה

36 נשים ו-51 גברים סיימו את לימודיהם במחזור הראשון להסבת אקדמאים ועובדי הי-טק להוראה, שקיימה המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. הם למדו את התכנית המלאה של לימודי תעודת הוראה בטכניון, המהווה תנאי להוראה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בבתי הספר. בשנה הבאה הם יעברו שנת התמחות בבתי הספר תחת פיקוח אקדמי של המחלקה להוראה ובעקבותיה יקבלו את רשיון ההוראה. הם למדו, בין השאר, כישורי הוראה, איך לעמוד בפני כיתה, איך להכין מערך שעור ואיך להכין מעבדה להוראה. הפרוייקט משותף למשרדי האוצר, החינוך והתמ”ת.

הקורס נמשך תשעה חודשים, ושילב לימודים בטכניון עם התנסות מעשית בבתי הספר. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בטקס פתיחת ההשתלמות, כי המשבר בחינוך הוא איום אסטרטגי על מדינת ישראל. “אתם פותחים היום את אחד המפעלים החשובים שנעשו במדינת ישראל בשנים האחרונות”, אמר למשתתפי הקורס. “מורים טובים הם נכס שהמדינה לא יכולה בלעדיו. תוספת איכותית של מורים היא אחת המשימות החשובות אשר ניצבות בפני המדינה. אני רואה בהיענותכם לעשות הסבה להוראה – שליחות אמיתית, ואין זו קלישאה”.

ראש המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, פרופסור אבי ברמן, אמר כי יש מחסור חמור במורים לטכנולוגיה וקורס ההסבה הגדול הזה חשוב מאין כמוהו.

נח גרינפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, הודה לטכניון על הירתמותו לתכנית “הכשרת אקדמאים להוראה”. הוא הבטיח כי משרדו יעשיר את מערכת החינוך בכח אדם איכותי שלא פנה מלכתחילה להוראה.

אילנה תג’ר-כהן, ממשתתפי הקורס, היא בעלת תואר שני במדעים, עסקה במחקר שנים רבות ובשנתיים האחרונות לימדה אסירים בכלא צלמון. עתה היא עומדת להקים מגמת רפואנים בבית ספר תיכון בנהריה. “שמעתי על התכנית ברדיו, בדרכי לעבודתי בכלא צלמון, והחלטתי להצטרף אליה”, סיפרה. “בהצטרפותי למערכת החינוך יש תערובת של חשש ואתגר”.

חברה ללימודים, יוני דינר, סיפר שבקבוצתם היו 18 נשים וגברים שהשתלמו בהוראת המדעים בביולוגיה, וכולם התקבלו עתה למערכת החינוך. הוא עצמו עומד להקים מגמת ביו-טכנולוגיה בתיכון עירוני ה’ בחיפה. קודם ההשתלמות הוא סיים את לימודיו כהנדסאי ביו-טכנולוגיה במכללת “אורט בראודה” בכרמיאל, אחר כך עבד בחברת “חיפה כימיקאלים” במעבדת פיתוח, משם המשיך ללימודי תואר ראשון בביולוגיה מולקולרית במכללת אריאל ועם סיום לימודיו, בהצטיינות, החל ללמוד לתואר שני בחקר המוח באוניברסיטת חיפה. כיום הוא עדיין עובד בחברת “בזק”, בתמיכה טכנית.
“תמיד רציתי ללמד”, הוא אומר. “זהו סיפוק אדיר להעביר מידע לאחרים ולראות שהם קלטו אותו. כן, אני יודע לקראת מה אני הולך וכאן נכנס הרצון של כולנו לנסות לשנות. אנו באים מהתעשייה ורוצים להביא שינוי. יש חששות, אבל זה אינו פחד משתק, אלא פחד מעודד שניתן לנתב אותו למקומות חיוביים”.

בתמונה: יוני דינר. צילום: דוברות הטכניון

תוצאות ראשוניות טובות לניסוי המשותף לטכניון, למרכז הרפואי רמב”ם ולחברות   IBMו-AeroScout
בתרגיל פיקוד העורף נוסה לראשונה שימוש במערכת מיוחדת המאתרת רופאים וחולים בזמן אמת

תוצאות ראשוניות טובות לניסוי המשותף לטכניון, למרכז הרפואי רמב”ם ולחברות IBMו-AeroScout. בתרגיל הגדול שערך פיקוד העורף באחרונה, נוסתה לראשונה מערכת מיוחדת המבוססת על תגים-משדרים אלקטרוניים. התגים נענדים על ידי חולים וחברי סגל של המערך הרפואי ומאפשרים את איתורם בזמן אמת.

הניסוי נערך כחלק מפרויקט רחב היקף בין חברת IBM, הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם. “במהלך תרגיל פיקוד העורף ברמב”ם הצמדנו תגי RFIDלכ- 50 ‘נפגעים’ ו-55 אנשי צוות, רופאים ואחיות”, מספר פרופסור אבישי מנדלבאום מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. “זו הייתה יוזמתו של מנהל חדר המיון ברמב”ם, ד”ר שלמה ישראלית, אשר הציע לבדוק את המערכת לראשונה באירוע רב נפגעים. אנשי הצוות תוייגו לפני תחילת התרגיל. ל’נפגעים’ הוצמד התג במהלך התרגיל, וזאת על ידי סטודנטים מהפקולטה שלנו שתורגלו יום קודם. הנתונים שנאספו אפשרו לנו לעקוב, בזמן אמת, אחרי כניסות, יציאות ותנועה של אנשי צוות וחולים במתחם התרגיל. כרגע אנו מנתחים את הנתונים במעבדת הפקולטה – המעבדה להנדסת מערכות-שירות – כדי לבדוק את היתכנות שימוש הטכנולוגיה בתרגילים עתידיים דומים  ומערכות בריאות נוספות”.

את הניסוי – מהתכנון ועד הביצוע – ריכז דוקטורנט הפקולטה, יריב מרמור, בעזרתם הפעילה של ד”ר ישראלית, מנהל התפעול של חדר המיון קובי מוסקוביץ וחוקר IBMבועז כרמלי. הניסוי קיבל את ברכתם ועידודם של מנהל רמב”ם, פרופסור רפי ביאר, ושני סגניו –  ד”ר ירון בראל ופרופסור שמעון רייסנר, שגם עמד בראש התרגיל ברמב”ם. המערכת היא מתוצרת חברת AeuroScout ,החברה המובילה בעולם בתחום איכון וניטור מבוסס Wi-Fi  של ציוד ואנשים במרחב הארגוני.

מהתוצאות שהתקבלו עד כה התברר כיניתן לחסוך שעות עבודה רבות ולנהל באפקטיביות את הצוות הרפואי ממחלקה למחלקה. אחד הקשיים העומדים בפני הצוות הרפואי באירוע מסוג זה, הוא מעקב אחר מיקומם של החולים והצוות ברחבי בית החולים. גם חולים אשר נשלחים למחלקה מסויימת עשויים להמשיך לנוע ברחבי בית החולים ואיתורם אורך זמן רב. מלבד העובדה שאת זמן החיפוש ניתן לחסוך בלחיצה על מקלדת המחשב ולקבל תמונה מדוייקת אודות מקום הימצאם, הרי שגם את הצוות הרפואי ניתן לנייד ממחלקה אחת לשנייה רק מתוך התבוננות בנתון המתאר את היחס בין מספר החולים לרופאים. “ברגעים קריטיים מסוג זה, מענה מהיר יותר לחולה הוא ללא ספק אקוטי”, אומר שי גטניו, מנהל קו המוצרים בחברת “ארוסקאוט”.

“כרגע אנו מעבדים את הנתונים במעבדה להנדסת מערכות-שירות בטכניון – כדי לבדוק את היתכנות שימוש הטכנולוגיה בתרגילים עתידיים דומים  ומערכות בריאות נוספות “, מוסיף ד”ר מנדלבאום.

חברת IBM, הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם משתפים פעולה, כבר למעלה משנתיים, בפרויקט מחקרי שמטרתו – שיפור השירות הרפואי המוענק לחולים. לפרויקט שותפים סטודנטים וחוקרים בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, חוקרים במעבדות המחקר של חברת IBMבחיפה, וחברי צוות רפואי וסיעודי במרכז הרפואי רמב”ם. אחת ממטרות הפרויקט היא פיתוח תיאוריות וכלים המאפשרים מעקב מבוסס-נתונים אחר חולים, החל בתהליך קליטתם בחדר המיון ולאורך תהליך אשפוזם בבית החולים. המעקב אמור לאפשר תכנון, הצבה וניוד משאבים שונים (רופאים, אחיות, עובדי מעבדה, כח עזר) באופן מיטבי. החולים יזכו לכן לשירות רפואי הולם ומהיר, תוך חיסכון בעלויות וקיצור תורים. בנוסף, מפתחים בפרויקט כלים מגוונים המשלבים טכנולוגיות מידע מתקדמות, שיטות סטטיסטיות, מודלים של חקר ביצועים, הנדסת תעשייה – בראשותו  של פרופסור אבי שטוב, פסיכולוגיה – בהנהגת פרופסור ענת רפאלי, והנדסת גורמי אנוש – בניהולו של פרופסור דני גופר.  מטרת הפרויקט לתרום  לשיפור כולל במערך השירות הרפואי.

מדובר בפרויקט ייחודי שנולד בפגישות שהתקיימו במהלך 2006-7 בין דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פרופסור בועז גולני, לבין מספר סגני נשיא של חברת IBMשביקרו בארץ ומנהל מעבדותIBM  בחיפה, מר עודד כהן. חב’ IBMמקדמת תחום מחקרי חדש אותו היא מכנהService Science, Management & Engineering , או בקיצור SSME. הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון יצרה לעצמה מוניטין רב בעולם בהיבטים ההנדסיים והמדעיים שלSSME  - וכך נולדה שותפות טבעית. שותפות זו איתרה את תחום השירות הרפואי כנושא בעל חשיבות עצומה, בו יש לטכניון ול- IBMעניין לפעול ביחד. במקביל, התקיימו פגישות עם מנהל ביה”ח רמב”ם, פרופ’ רפי ביאר, שהביע התלהבות מהרעיון, והציע לקיים את הפרויקט במספר מחלקות בביה”ח. כל אלו הובילו להסכם לשיתוף פעולה שנחתם בין הטכניון לחב’ IBM.

במסגרת הסכם שיתוף הפעולה, העבירה IBMלפקולטה תרומה משמעותית המאפשרת את הפעילות המחקרית. הפרויקט המשותף הוא, למעשה, תרומה של IBMלקהילה, שכן המחקר והכלים שייווצרו יעמדו לרשות החולים והצוות הרפואי, ללא כוונת רווח. הפרויקט מונחה ע”י וועדת היגוי המייצגת את שלושת הצדדים המעורבים – רמב”ם, IBMוהטכניון. הוא זכה להכרה בינלאומית, שבאה לידי ביטוי בפרס יוקרתי מהארגון האמריקאי ל- Service Research & Innovation Initiative (SRII)– פרס  שנועד לציין שותפות אקדמיה-תעשייה.

במסגרת התכנית למערכות אוטונומיות; בין השאר לומדים במרכז כיצד לכוון ארבה במעופו ו”מלמדים” טילים כיצד “לדבר” זה עם זה

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי המרכז “ימלא תפקיד מכריע במחקר שיתרום לביטחונה של מדינת ישראל”.

פרופסור מחקר דניאל ויס הודה למשפחת גולדשטיין על תרומתה, שאיפשרה את פתיחת המרכז. “אתם עוזרים לנו לשמור על ישראל”, אמר לבני הזוג גולדשטיין, ילדיהם ונכדיהם, שכולם נכחו בטקס. לדבריו, בקרוב תפתח התכנית למערכות אוטונומיות בטכניון מרכז נוסף – למערכות רפואיות.

ארנולד גולדשטיין אמר כי מדינת ישראל נמצאת תמיד בלבו ובלב רעייתו. “אנו רוצים שהיא תמשיך להתקיים בים העוינות בו היא שוכנת”, הוסיף. “רק הטכנולוגיה המפותחת שלה, שרובה באה מהטכניון – תשמור עליה”.

ד”ר גל ריבק, החוקר במסגרת המרכז החדש כיצד ניתן לכוון ארבה במעופו, אמר כי במקביל אכן ממזערים את הטכנולוגיה, כדי שהארבה יוכל לשאת אותה.

שבעה חוקרים נוספים מהטכניון העוסקים ברובוטיקה מתקדמת, הציגו את מחקריהם בפני התורמים.

בתמונה: מסוק זעיר ממעבדתו של ד”ר טל שימא, מוצג בפני ארנולד גודשטיין (מימין), ארלין גולדשטיין (משמאל) נכדיהם ונכדותיהם (בתווך). צילום: שלמה שהם, דוברות הטכניון

רכישת העיתון תחזק את הקשרים עם האגודה הישראלית לכימיה

כתב העת הישראלי לכימיה, Israel Journal of Chemistry, ייצא לאור על ידי Wiley-VCH, הזרוע המו”לית של  “ווילי” הממוקמת בויינהיים, גרמניה. Wiley-VCHרכשה את כתב העת בשלהי 2009, במלאת יובל לתחילת הקשר המדעי בין ישראל לגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. כתב העת הישראלי לכימיה חוגג את גליונו החמישים בשנה הנוכחית, והוא הפרסום הרישמי של האגודה הישראלית לכימיה. גיליון ינואר 2010 יצא לאור לאחרונה, והוקדש לכימיה של הריבוזום – מחוה לחתני פרס נובל בכימיה לשנת 2009, הפרופסורים עדה יונת, וקטרמן רמקרישנן ותומס סטייטס.

כתב העת מתמקד בנושאים אקטואליים, שכל אחד מהם נערך על ידי עורך-אורח ומכיל בעיקר מאמרי ביקורת מוזמנים. הגיליונות הבאים יסקרו אלקטרו כימיה אורגנית (מחווה לפרופסור אלן בארד, חתן פרס וולף לשנת 2008),  ,metal-catalyzed cross-coupling reactionננו-שפופרות וננו-מבנים. מערכת העיתון כוללת 12 כימאים ישראלים נודעים, ובוועדה המייעצת חברים 30 איש, 18 מהם חתני פרס נובל.

עורך כתב העת, פרופסור אהוד קינן מהפקולטה לכימיה בטכניון, הוא נשיא האגודה הישראלית לכימיה. לדבריו, “ההיסטוריה של כתב העת הישראלי לכימיה מייצגת מיקרוקוסמוס המאפיין את ההתפתחות המדהימה של המדע במדינת ישראל. כתב העת שרד ושגשג במים סוערים הודות למאמציהם ולמסירותם של כימאים נלהבים, ביניהם פליקס ברגמן, גבריאל סטיין, אהרון קציר, שלום שראל וחיים לבנון. כעת ייהנה כתב העת מן המומחים המסורים ב-Wiley-VCHואני משוכנע שמאמצינו המשותפים יביאו לאיכות גבוהה ולנראות בינלאומית נרחבת”.

סטיבן מירון, סגן נשיא ב-Wiley & Sons, מוסיף: “אנחנו שמחים מאוד להיות המו”לים של כתב העת הישראלי לכימיה, כתב עת נפלא שחיזק את קשרינו עם כימאים רבים ומשפיעים מישראל. שותפותנו עם האגודה הישראלית לכימיה משלימה את השותפויות החזקות שלנו עם אגודות כימיה באירופה ובאסיה”.

כתב העת, שהיה בעבר ירחון, יצא כבר בשישה גליונות השנה. מאמרים מסוימים יפורסמו לפני פרסומו של הגיליון כולו.

חוקרי הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם גילו גן המעורב בסיכון מוגבר למחלת כליות באנשים ממוצא אפריקני

חוקרי הטכניון והמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה גילו גן אשר מעורב בסיכון מוגבר למחלת כליות באנשים ממוצא מערב אפריקני. הגילוי פורסם בכתב העת המדעי Human Genetics.

פרופסור קרל סקורצקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, ומנהל פיתוח הרפואה והמחקר ונפרולוג בבית החולים רמב”ם, מסביר כי מחלת כליות כרונית משפיעה על חייהם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. מחלת כליות כרונית גוררת תסמינים רבים ובעיות בריאותיות ועלולה להוביל בסופו של דבר לכשל כלייתי, המצריך מתן דיאליזה או השתלה באותם אזורים בעולם שטיפולים אלה זמינים. טיפולים חיוניים אלו יקרים, ולמרות שהם מצילי חיים, חולים עדיין סובלים מירידה בתוחלת ואיכות החיים. משערים כי מבין חצי מיליון חולי הדיאליזה בארה”ב, לאזרחים ממוצא אפריקני הסיכון ללקות במחלת כליות גדול פי ארבע, ואלו חולים ממוצא היספני – הסיכון ללקות במחלת כליות גדול פי שניים יחסית לכלל האוכלוסייה. המחקר מראה כי גן APOL1, מרכיב בחלקיק נושא השומנים בדם  HDL, מעורב בסיכון המוגבר למחלת כליות באותה אוכלוסייה.

הגילוי עורר עניין רב בקהילה המדעית העולמית, המבקשת למצוא את הקשר הגנטי שיוצר סיכון מוגבר בקרב האוכלוסייה האפריקנית למחלת כליות ולהיזקקות לדיאליזה או השתלה. זיהוי הגן הנכון המגביר את הסיכון – הכרחי להבנת הסיבה הבסיסית לאותו סיכון מוגבר, ויאפשר לפתח אסטרטגיות למניעה או האטה של הכשל הכלייתי. בשנתיים האחרונות התמקדו עשרות מחקרים בגן המכונה MYH9, כגן האחראי להבדלים האלה בין אוכלוסיות, אבל לא זוהו מוטציות שעשויות להיות אחראיות לקשר הזה. בשל כך החליטו חוקרי הטכניון ורמב”ם לחפש מעבר ל-MYH9, וזאת באמצעות בחינה ממוחשבת של מאגר מידע המכונה “פרוייקט אלף הגנומים”. המידע שנאסף, יחד עם תוצאות שהושגו בניתוח DNAשל 955 אפרו-אמריקנים והיספנו-אמריקנים ו-676 אנשים מ-12 קהילות באפריקה, הוביל את החוקרים  לשינויים גנטיים ספציפים בגן APOL1, כגורמים (ולא רק סמנים גנטיים) לאותו סיכון מוגבר למחלת כליה בקרב יוצאי מערב אפריקה. רכיב מרכזי בזיהוי המוטציות ב-APOL1, בהקשר של כשל כלייתי, היה היעדרן של מוטציות אלה ב-306 אתיופים שנבדקו. כמה ממחברי המאמר הנוכחי כבר דיווחו בעבר כי אתיופים מוגנים יחסית ממחלות כליה. התגלית הנוכחית מספקת הסבר ביולוגי להגנה זו. השכיחות המוגברת של המוטציות במערב אפריקה נבעה כנראה מכך שאותן מוטציות המסכנות את נושאיהם במחלות כליה כיום, נתנו בעבר הגנה מפני מגיפות זיהומיות.

המוטציות האמורות ב-APOL1משנות ככל הנראה את צורתם ואת תפקודם של חלבונים המקודדים על ידי הגן, וכך פותחים חלון לפיתוח טיפולים ודרכי מניעה, בתקווה שבכך יצומצם הצורך בדיאליזה ובהשתלה ותגדל תוחלת החיים של חולי כליות. בנוסף, ממצאים אלה פותחים שדה מחקר חדש – חקר משפחת הגנים APOLלמחלות כליה בכלל, ולגילוי מוטציות נדירות יותר בגנים ממשפחת APOL, שעשויות גם הן לגרום מחלות כליה בקבוצות אוכלוסייה רבות.

גן APOL1ידוע במעורבותו בעמידות למחלת השינה האפריקנית – מחלה הנגרמת על ידי טפילים התוקפים את המוח וגורמים, בסופו של דבר, תרדמת ומוות. מחלה זו עדיין נפוצה באזורים מסוימים באפריקה, ונחשבת לסיבה מרכזית בתמותה באפריקה. עובדות אלו גרמו לחוקרים לשער כי סיכון מוגבר לכשל כלייתי בין אנשים ממוצא אפריקני החיים כיום בצפון אמריקה עשוי להיות קשור להגנה שמספקים שינויים גנטיים בגן APOL1מפני מחלת השינה האפריקנית ואולי מפני מחלות אחרות.

חוקרי הטכניון ורמב”ם אומרים כי השלכות רפואיות מיידיות הקשורות לסריקה הן זיהוי מוקדם של סיכון לכשל כלייתי, הבנת הסיבה ליתר לחץ דם באוכלוסיות סיכון, בדיקה גנטית של APOL1בהשתלת כליה מקבוצות סיכון, ולדגש מוגבר על הורדת גורמי סיכון סביבתיים לכשל כלייתי בקבוצות סיכון ע”פ בדיקה גנטית. האתגר במחקרים עתידיים הוא להרחיב את הקישורים האפידמיולוגיים, הביולוגיים והרפואיים בין וריאציות של גן APOL1והסיכון לספקטרום רחב של מחלות כליה, ולהגיע לטפול מניעתי מבוסס על הבנה ביולוגית.

סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון תכננו מרכז מבקרים בכפר הנוער “הדסה נעורים”. ביוזמה משותפת של הכפר והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניוןהוחלט שהתרגיל המסכם בקורס מבוא לתכנון ארכיטקטוני של השנה הראשונה יהיה תכנון מרכז המבקרים בכפר.

נבחר אתר ייחודי הנמצא בקצה ציר הכניסה לכפר, פונה לים ומהווה שער כניסה לטיילת המתהווה.

הסטודנטים התמודדו עם צורת המבנה, אופן העמדתו ביחס לטופוגרפיה, הגדרת החללים ותפקודם. הם התבקשו להתאים את המבנה לצרכי המשתמשים וליצור עבורם מקום חוויתי, תוך התייחסות לתנאים הסביבתיים והאקלימיים. פיתוח שטחי החוץ והקשרים בין פנים לחוץ היוו מרכיב חשוב בתרגיל.

לצורך הכרת דיירי המקום והאנשים המלמדים ומנהלים את המוסד, שהו הסטודנטים במשך יומיים בכפר הנוער, וקיימו פעילויות לימודיות שונות בהנחיית מורים מהפקולטה ובשיתוף תלמידי הכפר. ההיכרות עם המקום והמעורבות הרגשית העמיקו והעשירו את העבודות ואת השיח האדריכלי/חברתי סביבן.

דיון בעבודות הסטודנטים התקיים בטכניון בסוף חודש יוני, ומתוך העבודות שהוגשו נבחרו 18 עבודות שהוצגו בתערוכה בכפר.

התערוכה נפתחה בשבוע שעבר באירוע חגיגי רב משתתפים בו נכחו הסטודנטים והמנחים מהטכניון, תושבי “הדסה נעורים”, מדריכים, תלמידים וחברי הנהלת הכפר. לסטודנטים ניתנה הזדמנות להציג את עבודותיהם בפני “הלקוחות” ותושבי הכפר קיבלו משב רוח רענן , יצירתי ומלא אנרגיה.

כפר הנוער “הדסה נעורים” נוסד בשנת 1948 ויועד מראשית דרכו לטיפול בילדי עולים. הוא ממוקם על חוף הים בסמוך למושב בית ינאי ומשתרע על שטח של כ-400 דונם. הכפר מנוהל כעמותה עצמאית ללא כוונות רווח, בבעלות משותפת של הסוכנות היהודית וארגון נשות הדסה.

כיום מתחנכים בכפר כשלוש מאות חמישים נערים ונערות, כ- 200 מהם בתנאי פנימייה.

בנוסף לביה”ס התיכון פועלים בכפר מכללה ללימוד מקצועות הרכב והמרכז הלאומי לאתלטיקה קלה. כמו כן מופעלות במקום תכניות חינוך ייחודיות של הסוכנות היהודית ובשיתופי פעולה עם חברות מסחריות ועם צה”ל.

הצוות החינוכי בכפר פועל ליצירת תמונת עתיד מיטבית למתחנכים. קהילת תושבי הכפר מתגבשת כקהילה חינוכית הרואה את יעודה בהעצמה והעשרה של בני הנוער. לצד החינוך הטכנולוגי המאפיין את המקום פועל הצוות לקיום סביבת חיים ברת קיימא המבוססת על פיתוח ידע אקולוגי לשם יצירת סביבה ביתית, חברתית וכלל אנושית בריאה יותר.

בסביבה כזו יוכלו הנערים להיות פעילים ויצרניים, דבר שיחזק את תחושת השייכות שלהם ויצור גאווה עצמית וסיפוק. בימים אלה מפותח מתחם ובו פינת חי, חקלאות ימית (גידול ורביית דגי נוי) וחממה לגידול תבלינים וצמחי מרפא.

הנהגת המקום שוקלת הקמת מרכז מבקרים חינוכי תיירותי שיקבל את באי הכפר, יציג את התכנים החינוכיים, את התפיסה הקהילתית, את פעילות הנוער ויכלול מיזמים כלכליים של הנערים. המרכז ישמש הן לאירוח קהלי מבקרים שונים (תיירים, תורמים, מועמדים להרשמה, תושבי הסביבה) והן להתכנסות, מפגשים חברתיים, בילוי ועבודה של חברי הקהילה והנערים.

תלמידי “הדסה נעורים” בחרו את העבודות המצטיינות והסטודנטים מהטכניון שזכו במקום הראשון, נעה פרנקפורט ודניאל הרשקוביץ, הוזמנו להתארח בכפר לסוף שבוע.

המורים המלמדים את המקצוע: ארכ’ רונית ביטון (יוזמת הרעיון), ארכי’ אודי בלפרמן, ארכ’ אורן גולדשטיין, פרופסור רבקה השמשוני (מרכזת), ד”ר אריאל טיבי, ארכ’ יהודית מנספלד, ארכ’ דורית פרשטמן, ארכ’ קרן שוהם.

בתמונה: בחירת העבודה הזוכה. צילום: גיא שחר, דוברות הטכניון

מחקר בטכניון מגלה כי נמלת האש הקטנה מתבססת בארץ בעיקר הודות להשקיית הגינות והשדות

רועי פדרמן, בעבודת המאסטר שלו בהנחיית פרופסור יוחאי כרמל מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, בנה מודל ממוחשב הממפה את איזורי ההתפשטות הפוטנציאלית של הנמלה בארץ. בעזרת המודל הוא גילה שהשקיית שדות וגינות מאפשרת את התבססותה והתפשטותה של הנמלה הקטנה בישראל, שכן היא יצרה סביבה דומה לאיזור הגידול הטבעי שלה. הנמלים הראשונות התגלו בעמק הירדן בשנת 2005.

נמלת האש הקטנה (מילימטר וחצי גודלה) נמצאת ברשימת 100 הפולשים הגרועים בעולם. היא פוגעת במגוון המינים המקומי ומתועדים מקרים של  תקיפת עיניים של יונקים. עקיצתה מכאיבה ביותר, היא מטרידה תושבים בבתיהם ובמקרים מסוימים מבריחה פועלים מהשדות ומעודדת גדילה של כנימות מזיקות לחקלאות. הדברתה קשה מאוד. מקרה מיוחד בו הצליחו להדבירה הוא בגלפאגוס שבו בוצעו פעולות ניטור והדברה אינטנסיביות.

רועי פדרמן בדק את יעילות שיטות הניטור המשמשות כיום בארץ. הוא ממליץ במחקרו להשתמש בעיקר בחיפוש ישיר של קינים. לצורך וידוא הדברת הנמלה המכאיבה וההרסנית הוא ממליץ על שילוב של חיפוש ישיר ושימוש בפיתיונות במרחקים שלא עולים על שני מטר בין פיתיונות בדומה לשימוש שנעשה בגלפגוס.

“מנגנון ההתפשטות העיקרי של נמלת האש הקטנה הוא האדם”, אומרים חוקרי הטכניון. “הוא גם מעביר אותה ממקום למקום וגם משקה את הגינות והשדות, ובכך יוצר בשבילה ‘סביבה טבעית’ להמשך הגידול וההתפשטות”.

בתמונות: נמלות האש הקטנות ליד עט כתיבה ועל פיתיון. צילום: רועי פדרמן, דוברות הטכניון.

לומדים מיומנויות יסוד (כמו חשיבה מתמטית והעשרה באנגלית) וכן מדעי המחשב, מדעי הטבע, הנדסה וטכנולוגיה

55 מדריכות ומדריכים מלווים את המשתתפים, רבים מהם סטודנטים בטכניון שהשתתפו בסדנאות הקייץ כשהיו תלמידים. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שביקר את המשתתפים וצפה בפעילויותיהם, אמר כי הוא שמח לראות מאות צעירות וצעירים שבחרו לעסוק במדע בחופשת הקייץ. “אתם המדענים של המחר”, אמר למשתתפים. “אני מצפה לראותכם בטכניון בעוד כמה שנים, כסטודנטים מן המניין”.

האחים גיל ונעם קורניצר משתתפים בסדנאות הקייץ של הטכניון זו השנה השלישית. “אנחנו מעדיפים את זה על פני קייטנה רגילה”, הם אומרים. “זה גם תורם לנו וזה גם כיף”.

הם בחרו לעסוק השנה ב”ביוטכנולוגיה בשירות האדם”, גיל לקח גם את “העולם הדיגיטאלי” ונעם אחיו את ה”אנימציה ברשת”.

רויטל חליף, המנהלת האקדמית, אמרה כי המשתתפים עוסקים במדע נטו ולא מעוניינים בפעילויות אחרות. “כל משתתף מגיש בסוף פרוייקט סיום וברובוטיקה – הפרוייקט הוא קבוצתי”, היא מסבירה. דורון אדלדינג, המנהל האדמיניסטרטיבי, מציין בסיפוק שהסדנאות המדעיות הן “כיף גם למדריכים, שכן אין לנו כלל בעיות משמעת”.

בימים הקרובים יצטרפו לישראלים גם משתתפים מחו”ל, שיתחילו את המחנה המדעי הבינלאומי “סאיטק”.

בתמונה: גיל קורניצר (יושב מימין), אחיו נעם (יושב משמאל), עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (עומד משמאל), עם המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין ועם ראש המרכז הקדם אקדמי, פרופסור שמעון גפשטיין. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

אלי דזמסי מגאנה הגיע בשנת לימודיו הראשונה לממוצע ציונים של 97.4;  חברו, דניאל פלמן מפרו, הגיע לממוצע של 94.7

כאשר סיים אלי דזמסי בהצטיינות את לימודיו בבית הספר התיכון בגאנה, הוא בא לבקר את סבתו המתגוררת ברמת גן. בישראל החלה לנקר במוחו המחשבה על לימודים בטכניון. עם שובו לגאנה, הוא נכנס לאינטרנט ומצא כי הטכניון הקים בית ספר בינלאומי להנדסה, בשפה האנגלית. אלי נרשם מיד, ובחודש שעבר, עם תום הסמסטר הראשון ללימודיו – הוא כבר קיבל מנשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ומראש בית הספר הבינלאומי להנדסה, פרופסור ארנון בנטור, את הפרס “מצטיין נשיא”, עם ממוצע ציונים מדהים של 97.4.

אמו יעל, יהודיה דתית, ואביו קופי, שר לשעבר בממשלת גאנה, כמו גם אחותו תמר ואחיו שלמה – קיבלו ממנו בביתם בפרברי אקרה הבירה את הבשורה ושמחו מאוד על הצטיינותו. “אבא סיים לימודי הנדסת מכונות בגאנה ובא לארץ להמשך לימודיו”, מספר אלי בעברית רהוטה (אמו מקפידה לדבר עברית עם ילדיה בגאנה). “הוא פגש כאן את אמי, התגייר, הם התחתנו ונסעו לגאנה. שם פתח אבי חברה עצמאית ולפני שמונה שנים, כשבגאנה היו בחירות דמוקרטיות, הוא הצטרף לפוליטיקה והיה שר בממשלת גאנה”.

יעל ממשיכה לשמור על אורח חיים דתי במדינה האפריקנית, ומקפידה על השבת ועל כל החגים. היא עשתה דוקטורט בחינוך מדעי ובימים אלה נמצאת בהליכים לפתיחת בית ספר פרטי.

“קיבלתי חינוך טוב”, מספר אלי. “למדתי בבית ספר פרטי ואחר כך בתיכון ממשלתי. הייתי תלמיד טוב וגם בטכניון אני משתדל להצליח. אני טוב בעיקר במקצועות אותם אני אוהב. כך קיבלתי 100 בחדו”א”.

חדו”א הם ראשי תיבות של “חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי” – אימת הסטודנטים בשנה הראשונה בטכניון. גם בשאר המקצועות ציוניו גבוהים מאוד, מה שהביא אותו לקבלת הפרס היוקרתי “מצטיין נשיא” הטכניון.

אבל אלי לא מתמקד רק בלימודים. הוא משחק כדורגל פעם בשבוע ולא הפסיד את משחקי המונדיאל בטלוויזיה. כשגאנה הפסידה לאורוגוואי במשחק הדרמטי, הוא בכה ביחד עם השחקנים כאשר אסמואה ג’ייאן “ירה” כדור עונשין מ-11 מטרים למשקוף השער האורוגוואי, בדקה ה-120, בתום ההארכה.

“הצלחתי בלימודים היא הודות לאמא”, אומר אלי בפסקנות. “כשהיינו קטנים – היא ישבה ולימדה אותנו, כאשר חזרנו מבית הספר. היא מלמדת בצורה יעילה מאוד”.

ומה הלאה?

אלי מחייך. “יש לי עוד שלוש שנים בטכניון, ואחר כך – הכל פתוח”.

דניאל פלמן, בן 19, הגיע מפרו לבית הספר הבינלאומי להנדסה של הטכניון. הוא הגיע לארץ בחודש יולי בשנה שעברה, לאולפן קיץ. כאשר שמע על בית הספר החדש שנפתח בטכניון, עזב את האולפן והצטרף אליו. לאחר כארבעה חודשים נפטר אביו, הוא חזר לפרו למשך חודש והפסיד הרבה לימודים. “היה קשה”, הוא מספר. “גם התאבלתי על אבי, גם הפסדתי חודש שלם, אבל הציונים לא נפגעו. הופתעתי מכך. חשבתי לעבור עם ציון 55, אולי 70, אבל לא חלמתי על ציונים גבוהים כל כך”.

איך זה קרה?

“אבי ז”ל תמיד אמר לי – תשקיע ותלמד, אל תחשוב על שום דבר אחר בזמן הלימודים, ועתידך מובטח. ואילו מאמי למדתי חריצות מהי”.

את בית הבינלאומי של הטכניון הוא מגדיר כ”מתנה שנפלה בחיקו”. כסטודנט במחזור הראשון הוא חש כחלוץ לפני המחנה, נהנה מהאינטראקציה עם אנשים מכל העולם, גר עם סטודנט מאורוגואי ורוצה להיות מהנדס מים. הוא שיבח את הרוח המיוחדת המפעמת בין הסטודנטים שיצרו חבורה מגובשת היוצאת גם לטיולים משותפים, נהנית מפעילות חברתית ענפה וחבריה מתגוררים במעונות הסטודנטים ביחד עם סטודנטים ישראלים. ארבע הסטודנטיות ו–19 הסטודנטים הגיעו מ- 14 מדינות בחמש יבשות – אמריקה (ארה”ב וקנדה), דרום אמריקה (אורוגוואי ופרו), אירופה (איטליה, דנמרק, צרפת, ספרד ואלבניה), אפריקה (דרום אפריקה, גאנה וגיניאה) ואסיה (סין והודו). 30% מהסטודנטים בבית הספר הבינלאומי החדש של הטכניון הינם ממדינות מתפתחות.

“המחזור הראשון אשר מסיים את שנת הלימודים הראשונה הנו הגרעין להגשמת חזון הקמת בית ספר בינלאומי בכל תחומי ההנדסה בטכניון, שבמסגרתו ילמדו 1,000 סטודנטים תוך 10 שנים, והם יגיעו מכל קצוות העולם”, אומר דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית וראש בית הספר, פרופסור ארנון בנטור. ” לבית הספר הבינלאומי החדש יעדים גם במישור הלאומי ובהם הכשרת בוגרים ממדינות מפותחות ומתפתחות אשר ישמשו כ’שגרירי רצון טוב’ של ישראל ויוכלו למנף את התעשייה הישראלית בשוק הגלובלי, והיבט ציוני של משיכת נוער יהודי מוכשר לשילוב של ציונות ולימודי הנדסה ברמה אקדמית בינלאומית”.

תוכנית הלימודים הראשונה נבחרה להיות הנדסה אזרחית וסביבתית. “ענף זה, המופקד על בנייה ותשתיות, הוא ענף גלובאלי”, הסביר פרופסור בנטור.  ”חברות ישראליות רבות בתחום זה פועלות בחו”ל ואנו מאמינים שבסיום לימודיהם יהיו הסטודנטים שלנו לשגרירי רצון טוב של ישראל בארצותיהם וחלקם אף ישמשו נציגים של החברות הישראליות בחו”ל”.

המנהל האקדמי של בית הספר, פרופסור אמנון כץ, מספר כי בתחילה למדו הסטודנטים במכינה שנמשכה ארבעה חודשים, בה למדו גם עברית. “מדובר בתהליך דו כיווני, אשר  בו, מצד אחד, נייצא את הידע הרב שנצבר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ובישראל בתחומי התשתית והמים ונהפוך את בוגרי התכנית למובילים בתחומם ולשליחי רצון טוב למדינת ישראל, ומן הצד השני הסטודנטים שלנו ייהנו ממפגש עם סטודנטים מוכשרים מכל העולם”.

המנהל האופרטיבי של בית הספר, אריאל גבע, מציין את ההצלחה של גיוס סטודנטים, שהיא פועל יוצא של המוניטין הבינלאומי של הטכניון ומאמצי השיווק הנרחבים שכללו, בין השאר, ביקורים בבתי ספר תיכוניים מובילים בארה”ב ובאירופה, ביקורים בתערוכות לימודים בינלאומיות וחשיפה באמצעות  האינטרנט.

בתמונה: אלי דזמסי מקבל תעודת סטודנט מצטיין מנשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא