פרופסור-משנה סטפן רודיך

החומרים האנאיזוטרופיים שייצר פרופסור-משנה רודיך, על שער גיליון
Advanced Engineering Materials 2014, 16, No. 11
באדיבות
Copyright Wiley-VCH Verlag GmbH & Co. KGaA

מנגנון חדש של תנועה – עיוות זעיר המחולל תנועה גדולה. המיקרו-מבנה של החומר קובע כיצד תגיב יחידת-החומר הגדולה לפעולות חיצוניות שונות, כגון לחץ ומתיחה. כאן אנו רואים את מגוון ההתנהגויות של חומרים שונים בתגובה ללחץ

טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית פתחה בפני פרופסור-משנה סטפן רודיך, תיאורטיקן בהוויתו, אפשרות לבחון את המודלים התיאורטים שלו על יחידות-חומר ממשיות.

דמיינו לכם חומר שמשנה את צבעו כשמותחים אותו. תארו לכם יריעה דמוית-פלסטיק שהיא אטומה לחלוטין לרעש. תארו לכם מכשיר-הדמיה נטול קרינה, שיספק לנו תמונה תלת-ממדית של רקמה ביולוגית ברזולוציה גבוהה הרבה יותר מזו של מכשיר אולטרסאונד.

אלה כמה מהיישומים האפשריים של החומרים שמפתח פרופסור-משנה סטפן רודיך (Rudykh): חומרים מרוכבים רכים. עוד לפני הפוסט-דוקטורט הוא עסק בחומרים כאלה, אבל רק שם, ב-MIT, קרה משהו. “החשיפה למדפסות תלת-ממד מתקדמות פתחה בפנַי אפשרות לנסות טכניקות שונות למימוש הרעיונות שלי,” הוא אומר. “התלהבתי מאוד מהטכנולוגיה הזו, שמאפשרת לנו לבחון באופן ממשי את השפעתו של המיקרו-מבנה על תכונותיה של יחידת-החומר הגדולה יותר.”

את התואר הראשון והשני השלים באוניברסיטה הפוליטכנית של סנט-פטרסבורג, ואת הדוקטורט אצל פרופסור גל דה בוטון באוניברסיטת בן גוריון בנגב (2012). לאחר הדוקטורט, שכלל שהות בהארוורד ובקלטק, יצא רודיך לפוסט-דוקטורט אצל מרי בויס (Boyce) ב-MIT. בתום התקופה הוא חזר לטכניון, ובינתיים גם בויס עזבה את MIT , לטובת תפקיד דיקנית בית הספר למדעי ההנדסה באוניברסיטת קולומביה.

לטכניון הוא הגיע ביולי 2014 היישר מ-MIT. “הטכניון דומה ל-MIT, בין השאר, בתרבות המדעית שאומרת לחוקר: ‘אם יש לך רעיון – נסה אותו, תוכיח שהוא עובד!’; זה בדיוק מה שחיפשתי כאן.” הראיון עמו נערך במעבדתו החדשה בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל. על שולחנו מונחות חתיכות הפלסטיק שהדפיס על סמך המודלים התיאורטיים שפיתח. אם לדייק, אלה אינן חתיכות פלסטיק אלא פיסות מלבניות בצורת תיבה, עשויות פולימר שקוף או חצי שקוף, ולכל אחת מהן תכונות ייחודיות לה (הולכה חשמלית, גמישות/קשיחות, קשיוּת/רכּוּת וכו’).

מה שמיוחד בחומרים הללו הן שגם בתוך אותה פיסת חומר, התכונות המכניות והחשמליות משתנות ממקום למקום, ובהתאם לכיוון הלחיצה או המתיחה. כאשר לוחצים על אחת החתיכות האלה בנקודה מסוימת לא קורה דבר, אבל לחיצה בנקודה אחרת מובילה לכיפוף ולהתרוממות של שאר החומר.

חומרים מסוג זה, הקרויים חומרים אנאיזוטרופיים, מתאפיינים בכך שתכונותיהם משתנות בהתאם למיקום הפעולה וכיווּנָה. נייר ועץ הם חומרים כאלה: כשאנחנו רוצים לקרוע אותו בקו ישר, מוטב לנו לבצע את הקריעה לאורך הסיבים ולא ‘נגדם’; ואם ננסה לבקע גזע בגרזן ניתקל בתופעה דומה – חיתוך הגזע לרוחבו יהיה קשה, אבל מלמעלה למטה הגזע יתבקע בקלות יחסית.

פרופסור-משנה רודיך עוסק בחומרים מלאכותיים, אבל את ההשראה הוא מקבל מהטבע – אמנם לא מהעץ והנייר אלא מרְקמות ביולוגיות כגון קשקשי דג. בעיסוקו במחקר וביצירה של חומרים אנאיזוטרופיים מתעניין פרופסור-משנה רודיך בקשר בין המיקרו-מבנה של החומר לבין תכונותיו המאקרוסקופיות, כלומר בקשר בין המבנה החלקיקי שלו לבין תכונותיהן של יחידות חומר גדולות יותר. לְמה זה טוב? “במישור המחקרי יש כאן כלי חדש לגישור בין המיקרו-מבנה לתכונות החומר ביחידותיו הגדולות יותר – בחומרים מלאכותיים חדשים, אבל גם בחומרים מהטבע. לדוגמה, אנחנו יכולים להסיק מידע משמעותי על תכונות החומר לפי התנהגות האור בתוכו, או להבין כיצד משתנה המוליכות שלו כתוצאה מדחיסותו.

“במישור היישומי, מכיוון שאני משתמש בחומרים אלקטרו-אקטיביים (חומרים הממירים אנרגיה חשמלית באנרגיה מכנית ולהיפך), אני יכול גם לשנות את הצורה שלהם באמצעים חשמליים, או את התכונות החשמליות שלהם באמצעות לחץ ומתיחה. ככל שאנחנו מבינים טוב יותר את הקשר בין המבנה המולקולרי של החומר לבין תכונותיו ברמת המאקרו, אנחנו שולטים יותר טוב בפונקציות שאנחנו ‘מוציאים’ ממנו – אורכי גל, גמישות, זרם חשמלי וכו’. כך אנחנו יכולים, למשל, לייצר מסנן אור שיעביר רק אור בצבע מסוים, או ‘חומת קול’ שחוסמת את כל גלי הקול שנתקלים בה – משהו שהיינו רוצים לדוגמה באוזניות נגד רעש. בעצם, זהו אופק חדש למיכון רך ולרובוטיקה רכה.”

מחקריו של פרופסור-משנה רודיך כבר זכו להכרה מדעית נרחבת, בין השאר במאמר בכתב העת החשוב ביותר בפיזיקה – Physical Review Letters – ולאחרונה (בחודש נובמבר) גם ב- Advanced Engineering Materials, שהקדיש לו גם את תמונת השער. פרופסור ג’ורג’ פיטאס, ראש יחידת הפולימרים באוניברסיטת כרתים, מציין כי המחקר החדשני של בויס ורודיך מוכיח כיצד “כלים תיאורטיים מבוססים יכולים לנבא בהצלחה התנהגות של חומרים חדשים.”

פרופסור-משנה רודיך מאמין שהפיתוחים התיאורטיים שלו, והדגמים שהוא מדפיס בעקבותיהם, יובילו ליישומים משמעותייים. “סתם לדוגמה, מאחר שאנחנו יכולים ללמוד על הרכב של רקמה ביולוגית באמצעות בדיקת התנהגות האור בתוכה, נוכל לבצע הדמיה בלתי פולשנית ונטולת קרינה, שתהיה הרבה יותר מדויקת ומפורטת מטכנולוגיית האולטרסאונד הקיימת. חשוב לי לציין שהדרך עוד ארוכה, ואנו זקוקים לחוקרים נוספים שיסייעו לנו לקדם את המחקר.”

בקיץ 2016 תגיע לישראל אוניברסיטת החלל הבין-לאומית, הנחשבת למוסד המוביל והמתקדם בעולם ללימודי חלל. לרגל הגעתו של המוסד הנודד מדי שנה בין ערי העולם ולקראת שבוע החלל שיתקיים בסוף ינואר, מכריזים סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכניון על תחרות לעיצוב הכרזה הרשמית לתכנית הלימודים של האוניברסיטה בישראל. הזוכה יזכה בעט עיצוב דיגיטלית מתקדמת והכרזה שעיצב תייצג את אוניברסיטת החלל הבין-לאומית בישראל, תופץ בקהיליית החלל בארץ ובעולם ותשמש לקידום האוניברסיטה בישראל ולעידוד הרישום אליה.

הגשות לתחרות יעשו באמצעות אפליקציה מיוחדת בדף הפייסבוק של סוכנות החלל הישראלית, שאליה מוזמנים המשתתפים להעלות את הכרזות שיעצבו. מעצב/ת הכרזה שתוכרז כזוכה על ידי צוות השופטים, יזכה בעט עיצוב דיגיטלי מסוג – Wacom Intuos Pro Medium.כרזות נוספות אשר יועלו על ידי הגולשים לאפליקציה, יוצגו במשך תקופת התחרות בגלריה מיוחדת באפליקציה. במהלך תקופה זו יוכל ציבור הגולשים לבחור בכרזה “חביבת הקהל” באמצעות כפתור ה”לייק” שנמצא מתחת לכל תמונה. הכרזה שתזכה במספר ה”לייקים” הגבוה ביותר תזכה את בעליה במצלמת “גו-פרו”.

באתר משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ניתן למצוא הנחיות מדויקות ודגשים לעיצוב הכרזה. התחרות תתנהל במשך החודש וחצי הקרוב וההכרזה על המנצח תתקיים בכנס החלל הבין-לאומי על שם אילן רמון ז”ל שייערך בינואר הקרוב.

אוניברסיטת החלל הבין-לאומית מרכזת אליה מדי שנה את מנהיגי החלל העתידיים מכ-40 מדינות. בתכנית הלימודים בת תשעה שבועות לוקחים חלק המדען הראשי של נאס”א, נציגי סוכנות החלל האירופאית, אסטרונאוטים ומומחי אקדמיה אשר יחד יוצרים את רשת שיתופי הפעולה העתידיים בחלל. באוניברסיטת החלל לומדים המשתתפים כל מה שצריך לדעת על החיים בחלל –  מדעי החלל, ניהול ועסקים בחלל, חוק ומשפט בחלל, הנדסת חלל, יישומי חלל לאנושות ועוד. מדי שנה שולחת סוכנות החלל הישראלית מספר נציגים ישראליים להשתתף בתכנית הלימודים היוקרתית כאשר שיאה של ההשתתפות הישראלית תגיע לשיא עם אירוח האוניברסיטה במכון אשר בטכניון בקיץ 2016.

התחרות תיסגר ב-17 בינואר

אפליקציית התחרות בעמוד סוכנות החלל הישראלית בפייסבוק: http://bra.sc/Hlo

הנחיות וחומרים לעיצוב הכרזות: http://bit.ly/1uMGiDR

אדר’ מארק מימרם (משמאל) ודיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – פרופ’ יהודה קלעי

אדר’ מארק מימרם (משמאל), דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – פרופ’ יהודה קלעי ( במרכז) ופרופ’ אלונה נצן-שפטן (מימין)

“עלינו להתייחס באחריות ובצניעות לכדור הארץ ולסביבה התרבותית והאנושית שבתוכה אנחנו פועלים כמתכננים.” כך אמר האדריכל הצרפתי מארק מימרם לסטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. מימרם, שהקים גשרי-ענק בגרמניה, בצרפת, בסין ובמרוקו, הרצה על ממשקים אדריכליים, על אחריותו של המתכנן, וכמובן – על גשרים.

“אני מתנצל שעלי לדבר אתכם באנגלית,” אמר האדריכל הצרפתי מארק מימרם (Marc Mimram) בתחילת הרצאתו בפני מאות סטודנטים לארכיטקטורה בטכניון. “אמנם הייתי פעם מתנדב בקיבוץ רמות מנשה, אז אני יודע קצת עברית, אבל אלה בעיקר מילים של קיבוץ – למשל ‘כותנה’ ו’אבנים’ ו’אהלן’ – שאינן מתאימות להרצאה באדריכלות.”

מימרם, יליד פריז (1955), מחזיק ב”אות אביר לגיון הכבוד הצרפתי” ובשלל תארים אקדמיים בהנדסה אזרחית, מתמטיקה (תואר שני), ארכיטקטורה ואפילו פוסט-דוקטורט פילוסופיה. מאז 1981 הוא תכנן והשלים שורה ארוכה של פרויקטים מגוונים בגרמניה, בצרפת, בסין, במרוקו ועוד. בישראל הוא עדיין לא הקים פרויקטים, אבל לפני כמה שנים הגה רעיון לחיבור הגדה המערבית לרצועת עזה בגשר רב-מפלסי. הגשר הזה, על פי הסקיצה שהכין, יכלול כביש, מסילת רכבת כפולה, צינור שיעביר מים מהים התיכון לים המלח, צינור נוסף של מים מותפלים, ופאנלים סולאריים שיהפכו אותו לתחנת הכוח הסולארית הגדולה בעולם. “אין לי כוונה להיכנס לדיון פוליטי בנושא,” הבהיר מימרם בהרצאתו, “אבל אני מאמין שהרעיון שלי – שהוא רק רעיון בשלב זה – הוא אופציה הגיונית מאוד, העדיפה על מעבר קרקעי ועל מעבר תת-קרקעי.”

הרצאתו של מימרם התמקדה בממשקים אדריכליים המחברים פנים וחוץ, ובהם ממשקים שקופים היוצרים חיבור בין פנים-המבנה לבין הרחוב, השמים והסביבה הטבעית והבנויה. “בעבודה האדריכלית שלנו אנחנו משנים את הפלנטה באמצעות שימוש בחומרים הקיימים בה, ולכן עלינו לנהוג בצניעות ובאחריות כלפי הסביבה,” אמר לסטודנטים ולאדריכלים שמילאו את האולם הראשי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. “בנוסף, עלינו להתחשב בתרבות ובמרקם האנושי שבתוכם אנחנו פועלים כאדריכלים. לכן אני קורא לכם: אל תהיו גלובליים – תהיו לוקאליים, אפילו כשהלוקאלי נראה לכם משונה.”

בהמשך הרצאתו התייחס מימרם לגשרים – תחום שבו הוא נחשב לאחד מהמתכננים המובילים בעולם. הוא הדגיש כי “גשר אינו סתם פונקציה תעבורתית, אלא מרחב ציבורי האמור לשרת את כלל הציבור.”

האדריכל זהר אלטמן, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שיזם את ביקורו של מימרם בפקולטה, אמר כי מדובר ב”אדריכל בעל שם עולמי, שמתכנן פרויקטים בקנה מידה עצום. בישראל, לצערי, נדמה לפעמים שהאדריכלות העולמית מתמקדת בארה”ב; אבל האדריכלות הצרפתית רואה באופן הרבה יותר ברור ועמוק את האדם שתוך המבנה, ולכן היא רלוונטית מאוד לישראל. אני שמח מאוד שמארק הסכים לבוא לכאן, ומקווה שנצליח להביא לטכניון אדריכלים צרפתים נוספים.”

“הגשרים והמבנים של מימרם מהווים השראה גדולה עבורי,” אומרת האמנית הישראלית סיגלית לנדאו. “במהלך העבודה שלי על פרויקט הגשר הצף בים המלח (גשר סמלי-רעיוני שישמש לתצפית, מחקר, הסברה וספורט) הוא פגש אותי ותרם ממרצו ומכשרונו בשלבי התכנון והמחקר של הפרויקט. על אף חבלי מימוש והגשמה לא פשוטים, תהליך העבודה עם מארק הנו מרגש ומעשיר, ונכונותו לחבור בהתנדבות לפרויקט הלא שיגרתי הזה ראויה להערכה רבה.”

יריד התעסוקה בשנה שעברה.
צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

יתקיים ביום רביעי הקרוב, 7.1.15, בהשתתפות אלפי סטודנטים. חברת רפאל תציג ביריד את מערכת כיפת ברזל.

נציגי 38 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, ישתתפו ביום רביעי הקרוב (7.1) ביריד התעסוקה של הטכניון. ביריד, שיתפרס על פני עשרות ביתנים (בבית הסטודנט, בבניין סגו ובבניין אמדו), ישתתפו אלפי סטודנטים, ורבים מהם עתידים למצוא עבודה באחת החברות הללו.

חברת רפאל, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, תציג ביריד את מערכת “כיפת ברזל”. בנוסף למיירטי המערכת תציב רפאל השנה גם את המשגר המלא המשמש חלק מסוללות “כיפת ברזל”. ברפאל מזמינים את המועמדים לשוחח עם נציגי החברה על תהליך הקבלה ועל מסלולי הקידום בחברה. אלפיים מתוך 6,500 עובדי רפאל הם בוגרי הטכניון,  ו-350 מהם הם סטודנטים בטכניון.

“זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי ההשקעה שלהם בלימודים נושאת פרי,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן, ” ולחברוֹת זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. אין לי ספק שהיריד יוביל להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במגזר הציבורי, הביטחוני והתעשייתי ובכך תורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

ברוריה זומר-פדידה, ראש יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים, אמרה כי הטכניון מקיים שני ירידי תעסוקה בשנה, שבהם משתתפות חברות רבות. “אנו פועלים רבות ובערוצים מגוונים, במהלך כל השנה, כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה.  בנוסף לירידים אנו מקיימים ימי זרקור ייעודיים, שבהם מגיעים נציגי החברות לפקולטות ספציפיות ומגייסים ישירות מתוכן. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.” לדבריה, קיימת יציבות בביקוש לעובדים בשוק התעשיות המתקדמות, וזו אינדיקציה חיובית למצב המשק הישראלי בימים אלה.

ביריד ישתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, אמדוקס, צ’ק פוינט, ברודקום, אלביט מערכות, EZ chip, EMC, אינטל, מרוול, מלנוקס, מטריקס, פולס 500 פיליפס, סאן-דיסק, קוואלקום, TDK ויאהו, וכן חברות הזנק קטנות יותר, חברות טכנולוגיה רפואית וחברת התרופות דקסל פארמה. בנוסף ישתתפו ביריד חברות פיננסיות – בהן “בלומברג”, המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב – וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן משתתפים ביריד משרד ראש הממשלה, הקריה למחקר גרעיני, תעש והתעשייה האווירית.

פרופסור אורית חזן

פרופסור-משנה אביב צנזור

שיטות-הוראה חדשניות נדונו בכנס השני בנושא ‘היבטים חברתיים של ההוראה והמחקר בטכניון’, שערכה המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה.

“העולם השתנה, אבל שיטות ההוראה באוניברסיטאות נותרו כשהיו.” כך אמר פרופסור משה סידי, משנה בכיר לנשיא הטכניון, בפתיחתו של כנס בנושא גישות חדשות ללמידה. “ברוב המקומות לומדים כיום כפי שלמדנו בצעירותנו, והמצב הזה חייב להשתנות. הרי כל המחקרים מוכיחים לנו שההרצאה – דרך הלימוד הקלאסית – היא שיטת ההוראה הגרועה ביותר. לכן עלינו לשנות את דפוסי ההוראה תוך שימוש בכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו, וגם למדוד באופן מתמיד את יעילותם של הכלים הללו.”

 מותק, הכיתה התהפכה

הצהרתו של פרופסור סידי גובתה בהרצאה של עוזרו בתחום קידום ההוראה, פרופסור דניאל לוין. פרופסור לוין, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית, העביר השנה לראשונה קורס במתכונת ‘הכיתה ההפוכה’ – שיטה שבה החומר נלמד בבית, לפני השיעור, באמצעות סרטוני וידיאו ושאלות אינטראקטיביות. לאחר מכן, בכיתה, נערך מפגש כיתתי (שאינו הרצאה), ואחריו תרגול בן שלוש שעות. המערכת האינטראקטיבית מאפשרת למרצה לראות מה עשו הסטודנטים בבית וכיצד ענו על השאלות, וכך – ברגע שהם נכנסים לכיתה – הוא כבר יודע בדיוק מהם הקשיים שלהם. רוב המפגש הכיתתי מוקדש לשאלות פתוחות, ושלב התרגול מתמקד בפתרון בעיות. פרופסור לוין הסביר כי “הכיתה הקלאסית מאופיינת בפסיביות: הסטודנט מן השורה פשוט יושב בכיתה ומקשיב, ומתחיל להיות אקטיבי רק בשלב שיעורי הבית – אבל אז המרצה כבר איננו, והמשוב שיקבל הסטודנט על שיעורי הבית יהיה חלקי מאוד ומאוחר מדי.

“במילים אחרות, בשיטה המסורתית אין הזדמנות לדיאלוג אמיתי – לא כשהמרצה בכיתה (כי הסטודנט פסיבי) ולא כשהסטודנט בבית (כי המרצה נעדר). ‘הכיתה ההפוכה’ יוצרת את הדיאלוג הזה, ולא רק על הנייר. בקורס שהעברתי הסמסטר, אחוז הנוכחות בכיתה היה גבוה משמעותית מקורסים קודמים, והסטודנטים היו הרבה יותר מעורבים בשיעור. אני מאמין שבקרוב – כשהם יקבלו את ציוני הבחינה – נגלה שגם רמת ההבנה והקליטה שלהם עלתה באופן מרשים. 15 שנה אני מרצה בטכניון, ואני מרגיש שבקורס הזה גיליתי את המקצוע מחדש.”

  האוניברסיטה הווירטואלית

פרופסור-משנה מירי ברק, חברת סגל במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הציגה לקחים מהקורס הראשון של “קורסרה” (coursera) בערבית: קורס מקוון בננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים. המרצה הוא פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית.

קורסרה היא מעין ‘אוניברסיטה וירטואלית פתוחה’, המבוססת על פלטפורמת לימודים אינטרנטית. “רעיון הקורס המקוון הפתוח (MOOC) נולד בקנדה, מתוך חשיבה סוציאליסטית ושאיפה להנגיש את ההשכלה לכל אדם,” הסבירה פרופסור-משנה ברק. “בהתאמת הקורס של חוסאם למדיום המקוון הזה נאלצנו להשקיע מחשבה רבה ושעות רבות. כאמור, זה היה ה-MOOC הראשון בהיסטוריה שניתן בערבית, והיה עלינו להמציא את השפה הערבית מחדש, במובן מסוים. צריך להבין שבניגוד לסיטואציה האקדמית הרגילה, כאן אין לנו ‘קהל שבוי’ ולכן עלינו להתאמץ מאוד כדי לשמר עניין וסקרנות בלתי פוסקים. עשינו את זה באמצעות הרצאות קצרות (10 דקות בערך), עם מעט מלל והמון ויזואליזציה.”

בקורס השתתפו כ-6,000 איש מכל רחבי העולם, לרבות מדינות המזרח התיכון, ובקורס המקביל באנגלית השתתפו 35,000 איש. “האינטגרציה בין אנשים מכל העולם, והעושר החברתי-תרבותי העצום, עוררו חשיבה חדשנית מאוד שהובילה לכמה המצאות ברמה של פטנט. כעת, לאור ההצלחה, אנחנו מנתחים את מה שקרה בקורס כדי לשפרו לקראת הסבב הבא, שיתחיל בחודש מרץ.”

 מבט ל’מבטים’

זה היה הכינוס השני בסדרת כנסים על ‘היבטים חברתיים של ההוראה והמחקר בטכניון’, המתקיימת במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, והוא אורגן על ידי פרופסור דניאל לוין (יו”ר הכנס), ראש המרכז לקידום ההוראה והלמידה ד”ר אביגיל ברזילי, ראש המרכז ללימודי רובוטיקה וטכנולוגיה דיגיטלית פרופסור-חבר איגור ורנר, וראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, פרופסור אורית חזן.

פרופסור חזן הציגה את תוכנית ‘מבטים’, המציעה לבעלי תואר טכניוני ללמוד תואר ראשון נוסף עם מלגת שכ”ל מלאה המוענקת ע”י הטכניון. היא מעניקה למשתתפיה תואר נוסף, תעודת הוראה וידע נרחב, פדגוגי בעיקרו, העשוי לשמש אותם בעתיד בין אם יילכו להוראה ובין אם ימשיכו לעבוד בעבודתם הנוכחית.

‘מבטים’ נולדה בעקבות ראיון שפורסם ב’הארץ’ בדצמבר 2010, ובו התריע נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא כי “הוראת המדעים בישראל בקריסה”.

 בשלוש שנות קיומה של החלו 300 סטודנטים את לימודיהם בתוכנית. ‘מבטים’ חוללה תפנית דרמטית בהרכב הסטודנטים במחלקה, ושילשה את מספרם. “כיום זו תוכנית הדגל של הטכניון בקידום הוראת הטכנולוגיה והמדעים.” אמרה פרופסור חזן, “לאור העובדה שכמחצית מהסטודנטים בתוכנית – בוגרי/ות הטכניון עם ידע מדעי והנדסי מבוסס – כבר מלמדים בבתי הספר, אנו צופים שתוך כעשור נראה גם את השינוי במערכת החינוך.”

 ה-Global Warming של ההשכלה העל-תיכונית

 הרצאתו של פרופסור-משנה אביב צנזור מהפקולטה למתמטיקה עסקה בשאלה “האם יעלה על הדעת שסטודנט בחדו”א לא יודע לחבר שברים?”, וכבר בתחילתה כתב המרצה את התשובה על הלוח: “כן”.

“המאה ה-21 מתאפיינת בירידה ניכרת במוכנות של סטודנטים, לא רק במתמטיקה ולא רק בישראל,” אמר פרופסור-משנה צנזור. “זה ה-Global Warming של ההשכלה העל-תיכונית. המצב הזה מוביל לכך שלרבים מהסטודנטים שמתחילים ללמוד בטכניון אין סיכוי אמיתי להצליח בקורסים בסיסיים כמו חדו”א או אינפי.

“מה עושים? הטכניון פיתח מענה: קורס-הכנה מקוון במתמטיקה, שנועד לרענן את הסטודנטים ולסגור את פערי-הידע שלהם לפני תחילת לימודיהם בטכניון.” הקורס מורכב ממאות סרטוני-וידאו קצרים באורך של 5 עד 15 דקות, ומתרגילי-בית אינטראקטיביים במערכת MathNet שפותחה בפקולטה למתמטיקה בטכניון. “אפשר לראות את הקליפים במהירות כפולה, לחזור אחורה מתי שרוצים, ולדלג על מה שכבר יודעים. קורס ההכנה נותן לסטודנט את כל הידע הדרוש כדי להגיע מוכן לקורסי המתמטיקה של השנה הראשונה בטכניון. הקליפים עומדים בכל הסטנדרטים הטכניוניים מבחינת רמתם, אבל מדברים אל הסטודנט בגובה העיניים.  ולא פחות חשוב, הם מנסים לספק הבנה אמיתית ולגרות סקרנות וחשיבה, ולא שינון נוסחאות.”

קורס ההכנה נועד בראש ובראשונה להכין סטודנטים שהתקבלו לטכניון לקראת בחינת הסיווג, שתחול מהשנה הקרובה על כל מי שלא עשה בגרות במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות. ד”ר צנזור מקווה שבעתיד יידרשו כל הסטודנטים לעבור את בחינת הסיווג, ויתכוננו לקראתה בעזרת קורס ההכנה. זאת משום ש”רוב המתקבלים עם 5 יחידות אינם מוכנים. אני קורא לטכניון להעלות את הסרטונים ליו-טיוב, כדי שיהיו זמינים בחינם לכל התלמידים והמורים בארץ, שכן אין כיום סרטונים כאלו בעברית. השקענו בהם המון, ואני מאמין שהם יהפכו לסרטונים פופולאריים ואפילו ויראליים בקרב תלמידי תיכון, בדומה לקורסי וידאו של הטכניון הנצפים על ידי סטודנטים מכל האוניברסיטאות בארץ. זו תהיה תרומה משמעותית של הטכניון לשיפור רמת המתמטיקה בבתי הספר בישראל.”

הרצאתו של פרופסור-משנה צנזור:

בתמונה בעמוד הבית: פרופ’ משה סידי

מדפסת תלת ממד למתכות, הראשונה מסוגה בישראל

כמה מוצרים שהודפסו במדפסת החדשה

זוהי מדפסת תלת ממד הראשונה מסוגה בישראל. היא מיועדת להדפסת מתכות כגון טיטניום לתעשיית החלל, לשתלים דנטליים, לתחליפי עצם ועוד, ומתיכה את חומר הגלם – אבקת מתכת – באמצעות קרן אלקטרונים. משרד המדען הראשי סייע למכון המתכות בטכניון ברכישת המדפסת, שעלותה 850 אלף יורו.

במכון המתכות של הטכניון החלה לפעול בימים אלה המערכת הראשונה בישראל להדפסה בתלת ממד של רכיבים מתכתיים באמצעות קרן אלקטרונים.

טכנולוגיית ייצור מרכיבים מתכתיים בהדפסה תלת ממדית, או בשמה המקצועי “ריבוד”, נחשבת לתחום חדשני ומכונה לא פעם “המהפכה התעשייתית השלישית”. השימוש בטכנולוגיה זו מאפשר לייצר רכיבים בעלי גיאומטריה מורכבת ביותר, וזאת כחלק אחד וללא צורך בעיבוד שבבי שהוא יקר ומסובך. על פי ההערכות, טכנולוגיה זו תהפוך לחלק בלתי נפרד מתהליכי המחקר והייצור בתעשיות התעופה והחלל, הרפואה והרפואה הדנטלית. זאת משום שהיא רלוונטית בכל תחום שבו נדרשת יכולת ייצור של רכיבים מתכתיים זעירים, בייחוד כאלה המאופיינים בגיאומטריה מורכבת במיוחד או מיועדים לפעול בתנאי סביבה קיצוניים. במערכת בטכניון כבר הודפס אבטיפוס של מיכל דלק ללוויין המיוצר אף הוא בטכניון. בהמשך מתוכננת הדפסת להבים למנועים, שתלים לברכיים ועוד.

המערכת החדשה, מתוצרת חברת ARCAM השוודית, משתמשת כאמור בקרן אלקטרונים על מנת להתיך חלקיקי אבקות מתכתיות. שיטת ההיתוך החדשנית בטוחה, זולה ואמינה יותר מהשיטה הרווחת כיום, המתבססת על קרני לייזר. יתרון נוסף של המערכת החדשה הוא יכולתה לעבוד עם מגוון רחב של סגסוגות מתכתיות, כשהמעבר ביניהן פשוט וקל הרבה יותר מאשר במערכות מבוססות לייזר. עלותה הכוללת של המערכת (רכישה, התקנה, הכשרה וציוד היקפי) מסתכמת בכ-850 אלף יורו, והיא מומנה בחלקה על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה.

בישראל קיימות רק שלוש מדפסות תלת ממד למתכת, שכולן עושות שימוש בטכנולוגית הלייזר הישנה יותר. המערכת החדשה בטכניון היא למעשה מדפסת תלת הממד למתכות הראשונה המוצבת במוסד אקדמי בישראל. “מכון המתכות, המוביל את המחקר בתחום זה בישראל ונהנה מחשיפה רבה לתעשייה הישראלית, הוא המקום הטבעי ביותר להובלה והטמעה של הטכנולוגיה החדשנית בישראל,” מסביר מנהל המכון חיים רוזנזון. “הקמת המרכז להדפסה בתלת ממד במכון תסייע בקידום התעשייה בארץ,  תיתן מענה לצרכים קיימים ועתידיים, ותעודד הסבת מפעלים לטכנולוגיות מתקדמות.”

פרטים נוספים על המערכת החדשה וזמינותה למחקרים שונים ניתן למצוא באתר מכון המתכות הישראלי:

http://iim.technion.ac.il

גלישה בבית ינאי

תמונות שצילמה בוגרת הטכניון שרון טננבוים, ובהן צילום של חוף בית ינאי, עלו על שלטי החוצות ברחבי קנדה.

על שלטי החוצות ברחבי קנדה מתנוססים בימים אלה צילומיה של בוגרת הטכניון שרון טננבוים (Sharon Tenenbaum). אחת התמונות צולמה בחוף בית ינאי בשנת 2012.

ב-26 בנובמבר התבשרה טננבוים על זכייתה בתחרות Paint the City, אשר נולדה לפני כמה שנים כפרויקט ניו-יורקי, והתפשטה מאז לאוסטרליה, לקנדה ולאנגליה. במסגרת הפרויקט עולות יצירותיהם של ציירים וצלמים נבחרים על שלטי חוצות בערים. זו השנה השנייה שהפרויקט מתקיים בקנדה, וצילומיה של טננבוים יעלו היום על שלטי החוצות בוונקובר, בטורונטו ובמונטריאול. “בשנה שעברה הקמתי דוכן בארוע שנקרא Raw Artists,” היא מספרת, “והמארגנת אהבה את העבודות שלי והגישה אותי לתחרות. אחרי שעברתי את שלב המיון המקצועי, שבו בוחרים אנשי מקצוע את המועמדים שימשיכו הלאה, מתקיים השלב השני והאחרון – הצבעה ברשתות החברתיות.”

ארבע התמונות הנבחרות, שאותן צילמה טננבוים בישראל, בקנדה ובארה”ב, יופיעו במשך חודש שלם בסבב בונקובר, בטורונטו ובמונטריאול. זו אינה הזכייה הראשונה שלה – היא זכתה בשלוש תחרויות צילום בינלאומיות – אבל “הפעם זה אחרת, כי הפרויקט הזה חושף את האמנות לציבור הרחב – כולל קהילות שאינן מגיעות למוזיאונים באופן טבעי.”

היא נולדה בתל אביב, עברה עם משפחתה לארה”ב כשהיתה בת שלוש, וחזרה לישראל בגיל עשר. את התואר הראשון רצתה לעשות דווקא בתחום האמנות, אבל במהלך הכנת תיק העבודות הנדרש לשם כך, נמלכה בדעתה. “ראיתי את הכשרונות שמתמודדים מולי ופחדתי מהדרישה ליצירתיות יומיומית, מתמדת.” היא נרשמה לטכניון ולמדה הנדסת מבנים, ולמרות העובדה שכיום כבר אינה עוסקת בתחום הזה, היא בטוחה בחשיבותם של הכלים שקיבלה כאן. “בטכניון למדתי להכיר את עצמי ולהבין שאני יכולה להגשים כל חלום אם אני מוכנה לעבוד קשה.”

לקנדה הגיעה באקראי. “ישבתי בבריכה עם ידיד שלי, שאמר לי שבקנדה יש ביקוש גדול למהנדסים בתחום ההנדסה האזרחית. עליתי על מטוס ולקחתי את העבודה הראשונה שמצאתי שם. זה היה משרד קטן להנדסה סביבתית, שלימד אותי המון על ניהול עסק עצמאי: לשווק את עצמך, לארגן את הזמן, להכין מצגות. אלה כלים שעזרו לי מאוד בשנים הבאות.”

בשלב מסוים היא החליטה לנטוש את המקצוע “כי עברתי שינוי, והנדסת הסביבה כבר לא ייצגה את האדם שנהייתי. הרגשתי שהמקום שהיה לי טוב כבר אינו המקום הנכון עבורי.” כשהודיעה לבוס על עזיבתה, הוא הביע את חששו מכך שהיא ‘תתגלגל לרחוב’, ביקש ממנה להמשיך לעבוד מהבית במשרה חלקית, ונתן לה מחשב לשם כך. היא נענתה להצעה, ובמקביל לעבודתה החלקית למדה צילום בכוחות עצמה, ולאט לאט שקעה בתחום הזה. “צילום הוא אוּמנוּת, כלומר אמנות שדורשת המון מיומנות ושליטה טכנית, לא רק יצירתיות. בשנים הבאות גיליתי שרבים מהצלמים המובילים בצפון אמריקה הם אנשים כמוני, שהגיעו לצילום מתחומים אחרים.”

היא קראה המון, רכשה בהדרגה  מיומנות וביטחון, והתמחתה בצילום בחשיפה ארוכה – שהוא התחום שלה גם כיום, בגיל 35. בשלב מסוים נפרדה מהמשרד שבו עבדה שש שנים, וכיום היא מסורה כל כולה לצילום. “ההצלחה בתחום הזה מותנית כמובן בתשוקה גדולה ללמוד ולעשות, להפשיל שרוולים ולעבוד קשה. אני עובדת המון על התמונות שלי אחרי הצילום – לפעמים ארבעים שעות עבודה על תמונה. זה לא משהו שנשלף מהשרוול.” כיום היא מתפרנסת מהוראת צילום בקנדה, בשיקגו ובניו יורק, ומשתפת פעולה עם שלושה צלמים שעוסקים בצילום ארכיטקטוני. היא עצמה דווקא חורגת מהתחום האדריכלי לאמנות רחבה יותר, כפי שזו באה לידי ביטוי גם ביצירות שיעלו היום על שלטי החוצות בקנדה.

שרון טננבוים

אירועי מים וצריכת מים יומיים (לנפש) בחלוקה לפי נגזרות הצריכה באמצע השבוע

צריכת מים ממוצעת יומית לנפש (לנ”י), לפי נגזרת הצריכה

מספר שימושים ממוצע לנפש (שנ”י), לפי נגזרת הצריכה

הישראלי הממוצע פותח את הברז 19 פעמים ביממה, וצריכת-המים היומית שלו עומדת על 123 ליטר. חוקרי הטכניון הציגו בכנס של מכון גרנד לחקר המים אלגוריתם ייחודי  המפלח את הרגלי צריכת המים הפרטי.

חוקרי הטכניון מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית פיתחו אלגוריתם הממפה את צריכת המים הביתית ומציע מודל לצמצומה. המערכת פותחה על ידי החוקרים כחלק ממחקר מקיף המתקיים בטכניון בשיתוף עם מכון  IFAK(Institut für Automation und Kommunikation) ממגדבורג בגרמניה, ובוחן את השפעתם של מיחזור וחיסכון במים בבתי מגורים על משק השפכים העירוני.

במסגרת המחקר, שהוצג לאחרונה בכנס חקר המים בישראל – הכנס השני לתלמידי מחקר של מכון גרנד לחקר המים בטכניון, נבנתה מערכת המנטרת ומקטלגת את שימושי המים באופן אוטומטי, ומספקת מידע על התפלגות צריכת המים בזמן אמת. במחקר, שנערך בהנחיית פרופסור ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, בחן הסטודנט דניס שטיינברג את התפלגות צריכת המים הביתית ברמת המכשיר הבודד. באמצעות האלגוריתם הממוחשב לזיהוי ואפיון צריכות מים של כל מכשיר “צורך מים” בבית שפיתח, מיפה שטיינברג את דפוסי צריכת המים בדירות המגורים שנוטרו. באמצעות נתונים שהתקבלו מחיישן יחיד (שפותח במסגרת המחקר) המבוסס על מד מים ואוגר נתונים שהותקן בכל אחת מהדירות האלגוריתם שפותח יודע לזהות את סוג הצריכה בכל רגע נתון – האם זו שטיפת ידיים, מכונת כביסה, הדחת אסלה וכיו”ב.

והנה המסקנות: אדם ממוצע פותח את הברז כ- 19 פעמים ביממה באמצע השבוע, וצריכת-המים היומית שלו עומדת על 123 ליטר (101 ליטר ללא השקיית גינה), ובסופי שבוע עולה בכ-20 ליטרים נוספים. השעה 3:00 בלילה היא ‘השעה המתה’ של צריכת המים, השעה 7:00 בבוקר היא שעת השיא, ובין 18:00 לחצות מסתמנת צריכה גבוהה מאוד. המקלחת, שאמנם תופסת בסך הכל 4% ממספר “אירועי המים” ביממה, היא צרכן-המים הגדול ביותר; הברזים תופסים 76% מסך האירועים אבל רק 18% מנפח הצריכה הכולל; והשקיית גינה (אם קיימת) מעלה את הצריכה הכוללת של כל דייר בשיעור של 17%.

ומה עם מכונת הכביסה, שבה מתגלגלים המים שעה ארוכה? הנה התשובה: מכונת הכביסה צורכת רק 8% מנפח המים באמצע השבוע ו-9.8% בסוף השבוע.

“המחקר התבסס על 16 משפחות מתנדבות, הגרות בדירות ובבתים חד משפחתיים”, מסביר שטיינברג, “בעזרת האלגוריתם שפיתחנו, מקבל כל צרכן את מפת צריכת המים שלו וכך הוא יכול לייעל את השימוש ולחסוך במים. אם יימצא מימון, נשמח להרחיב את המחקר לקבוצה גדולה יותר.”

“זהו מחקר ישראלי –גרמני משותף, המתקיים במסגרת קרן משותפת למשרדי המדע הגרמני והישראלי.” אמר פרופסור ערן פרידלר. “מטרותיו העיקריות הן ללמוד כיצד והיכן ניתן לחסוך במים, ולהבין את פוטנציאל מיחזור המים והשימוש במים אפורים והשפעתו על משק השפכים העירוני. האלגוריתם שפיתח דניס יאפשר לנו להבין בצורה יותר טובה את התפלגות צריכות המים התוך ביתיות ולהמליץ כיצד ניתן להגדיל את החיסכון במים ואת השימוש החוזר במים ברמת הבית הבודד”.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

תכנית ‘מתמטיקה תחילה’ הושקה בשבוע שעבר בטכניון, כמענה לירידה החדה במספר הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה. מנכ”לית משרד החינוך: “הטכניון מחזק את בתי הספר”.

“הטכניון, המוביל כיום את מסלול הקבלה-ללא-פסיכומטרי, מחזק  את בתי הספר ואת חשיבותן של בחינות הבגרות.” כך אמרה מנכ”לית משרד החינוך, מיכל כהן, בכנס ההשקה של תכנית ‘מתמטיקה תחילה’. בכנס, שהתקיים בשבוע שעבר במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, השתתפו הנהלת משרד החינוך וכמאה מנהלים ומנהלות בתי ספר מכל רחבי הארץ.

“אנחנו, במשרד החינוך, לוקחים על עצמנו חלק מהאחריות לירידה בלימודי המתמטיקה,” אמרה המנכ”לית כהן. “במרוצת השנים הפכו הזכאות-לבגרות והרדיפה אחר ציונים לחזוּת הכל. כתוצאה מכך התפתחה נטייה ללכת בדרך הקלה – מסלול של 3 או 4 יחידות, שמאפשר לתלמיד להתאמץ פחות ולסיים על בטוח, עם בגרות מלאה. המנהלים, מתוך המוטיבציה של ‘מקסימום זכאות’, הלכו באותו כיוון.

“כיום עלינו לתקן את הנזק הזה, ולכן אנחנו מדברים על למידה משמעותית. עם זאת, חשוב לי להבהיר שלמידה משמעותית אינה מנוגדת ללמידה הישגית. אדרבה, הן הולכות יחד. מבחני המיצ”ב, הבגרויות והפסיכומטרי מתחברים עם מגמת החקר, הלמידה המשמעותית והאקלים הבית-ספרי. עלינו לחזור למקום הבסיסי של הוראה ולמידה, של מורה ותלמיד, ולעודד את הילד ללמוד מתוך עניין אבל בלי לוותר על דרישות. כיום עומדות לרשותנו גם פלטפורמות טכנולוגיות ושעות פרטניות שלא היו זמינות לנו בעבר, ועלינו לרתום אותן למשימה החשובה של חיזוק לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר התיכוניים.”

 שליש מהתלמידים נושרים מהמסלול

פרויקט ‘מתמטיקה תחילה’ הוא יוזמה חדשה של משרד החינוך, הנתמכת על ידי קרן טראמפ, קרן רש”י, עמותת ‘שיתופים’ וגופים פרטיים. התוכנית התגבשה בעקבות הירידה המדאיגה במספר התלמידים הנבחנים בחמש יחידות בגרות במתמטיקה. “30% מהתלמידים המתחילים ללמוד לקראת חמש יחידות במתמטיקה נושרים בדרך, ונבחנים בסופו של דבר על 4 או 3 יחידות,” אמר מוהנא פארס, העומד בראש התוכנית. “זה בזבוז משווע של פוטנציאל – נערים ונערות שהצטיינו במבחני פיז”ה, שיכולים לעבור את המבחן הזה בציון מעולה, מוותרים מראש או בדרך. מי אשם? כולנו, גם אנחנו במשרד החינוך, בכך שלא עשינו מספיק לבלימת הנשירה ל-4 ו-3 יחידות; בכך ש’זיגזגנו’ ברמת המבחנים, שכמה מהם היו קשים באופן חריג; ובהעדרה של תכנית לימוד מובנית לחמש יחידות בגרות. העובדה שרק מחצית מבתי הספר התיכוניים בישראל (566 מתוך 1,129) מקיימים מסלול לחמש יחידות, גם היא בלתי מתקבלת על הדעת.”

מטרתה של תכנית ‘מתמטיקה תחילה’ היא להגדיל את מספר התלמידים הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעי המחשב, והיעד הראשון הוא המתמטיקה: להגדיל את מספר הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה מ-9.1% ל-15% תוך שנה, ול-30% תוך חמש שנים. זאת באמצעות תמריצים ממשיים ובהם תמיכה במורים, תקצוב שעות לימוד נוספות, פיצול כיתות, שיעורי העשרה אחר הצהריים (על ידי ארגונים חיצוניים), הדרכה של מנהלי בתי הספר והשתלמויות מורים להוראה של חמש יחידות לימוד – פעילות שהמחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה תמלא בה תפקיד חשוב. “המצב במקצועות האחרים (פיזיקה, כימיה ומחשבים) גרוע יותר,” אמר פארס, “אבל החלטנו להתחיל ממתמטיקה. למה? כי היא הבסיס. היא החסם המרכזי. ברגע שננצח שם, ננצח גם במדעים ובטכנולוגיה. היעד לשנה הראשונה – הכפלה של מספר הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה – נראה יומרני, אבל למעשה הוא ריאלי מאוד; מספיק רק להאט את הנשירה ל-4 יחידות.”

 הוראת המתמטיקה – משימה חלוצית

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא הודה לבכירי המשרד על פעילותם לקידום החינוך המתמטי ועל “חינוך הדור הבא של הסטודנטים שלנו. ההוראה, ובעיקר הוראת המתמטיקה והמדעים, היא כיום משימה לאומית חלוצית – ממש כפי שפעם היתה החקלאות. דרושים לנו חלוצים שהם מורים למדעים, וכך נולדה תכנית ‘מבטים’ בטכניון. כך נולד גם פרויקט ‘מורה לחיים’, שבמסגרתו בוחרים סטודנטים שלנו את המורים שליוו אותם בתקופת התיכון, ושבזכותם הם הגיעו לטכניון. בקרוב נעניק שוב את פרס ‘מורה לחיים’ לעשרה מורים נבחרים.”

בתמונה בעמוד הבית: מנכ”לית משרד החינוך מיכל כהן בכנס. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

הפרופסורים חזן ופייגין בכנס בשנזאן

המשלחת מהטכניון בכנס בשנזאן

משלחת פרופסורים ומרצים מהטכניון חזרה לאחרונה מכנס לחדשנות ויצירתיות בחינוך שהתקיים בעיר שנזאן בסין. בכנס השתתפו כ-700 מורים למדעים ומנהלי בתי ספר ממחוז גאונדונג והוא עסק בחדשנות בחינוך הטכנולוגי – מדעי.

פרופסור אורית חזן, ראש המחלקה לחינוך למדע ולטכנולוגיה בטכניון, הרצתה בכנס את הרצאת הפתיחה בנושא “חדשנות בחינוך למדע וטכנולוגיה בישראל”. בהרצאתה הדגישה פרופסור חזן את הצורך בעידוד תהליכי שינוי ושונות לקידומה של חדשנות בכלל ואת האופן שבו שיתופי פעולה בין מערכת החינוך, האקדמיה, התעשייה והמגזר הציבורי יכולים לקדם חדשנות בחינוך למדע וטכנולוגיה.

בנוסף הנחו מרצים וסטודנטים לתארים מתקדמים מהמחלקה לחינוך למדע ולטכנולוגיה מהטכניון סדנאות למנהלי בתי ספר במגוון נושאים: מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעי המחשב.

הסמינר התקיים במסגרת פעילות בית הספר הבינלאומי של הטכניון בסין, והוא התקיים יחד עם מחלקת החינוך של מחוז גואנגדונג ומחלקת החינוך העירונית של שנזאן.

“העיר שנזאן היא עיר תאומה של חיפה,” סיפר פרופסור פאול פייגין, סגן נשיא הטכניון לנושאים אסטרטגיים, שהיה ממארגני הכנס. “מטרת הכנס היתה לחשוף את הטכניון והישגיו המדעיים בפני מורים למדעים בבתי הספר בעיר, כדי שאלה ימליצו עליו לתלמידיהם.”

פרופסור שטיאסני בהרצאה. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

מודל חדשני לחיזוי צונאמי הוצג בטכניון במסגרת יום עיון של היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות. המודל פותח על ידי פרופסור מיכאל שטיאסני (Stiassnie) מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

ארועי צונאמי, הגובים לעתים את חייהם של מאות אלפי אנשים ביום אחד, הם תולדה של רעידות אדמה בלב ים. התרוממות הקרקע מתחת למים יוצרת גל נמוך מאוד (בגובה עשרות סנטימטרים) וארוך מאוד (40 קילומטרים). גל זה נע בתחילה במהירות של כ-200 מטרים בשנייה,  ומאט בהדרגה. למרות האטה זו מתרומם הגל, כאשר הוא מתקרב לחוף, לגובה של מטרים ספורים ואף עשרות מטרים, ולכן גורם במקרים רבות נזק עצום ברכוש ובחיי אדם.

פיתוחה של ‘התרעת-צונאמי’, העשויה להציל רבים, מעסיק כיום מדינות, גופים וחוקרים רבים. עם זאת, עד היום לא נמצא מנגנון התראה אמין ומדויק דיו. הבעיה באיתור גלי הצונאמי בשלב התהוותם נובעת מכך שכאמור, אלה גלים נמוכים מאוד.

במחקר שנערך בטכניון פותח מודל חדשני, המבוסס על זיהוי גלים אקוסטיים-גרביטציוניים הנוצרים במקביל לגל הצונאמי כתוצאה מרעידת האדמה התת-ימית. בעוד גל הצונאמי נע במהירות התחלתית של 200 מטרים לשנייה, נע הגל האקוסטי במהירות גבוהה פי 7.5: 1,500 מטרים בשנייה. במקרה שרעידת האדמה מתרחשת במרחק רב מהחוף – 1,000 קילומטרים ויותר – מגיעים שני הגלים הללו לחוף בהפרש ניכר (שעה ואף יותר מכך). לפיכך עשוי הגל האקוסטי להוות התרעה להתקרבותו של גל צונאמי, וכך לאפשר פינוי מוקדם של האוכלוסייה.

האתגר הבא, הסביר פרופסור שטיאסני בהרצאתו, היה איתורם של אותם גלים אקוסטיים. מאחר שמדובר בגלים נמוכים מאוד (כ-10 סנטימטרים) קשה לאתרם מתוך גלי הרוח. עם זאת, ייחודם של גלים אלה בכך שבניגוד לגלי הרוח, מהירותם ועוצמתם סמוך לקרקעית נשמרות במהלך התנועה, ולכן ניתן למדוד אותם באמצעות חיישנים תת-מימיים. באופן זה מאפשרים גלים אלה התרעה אפקטיבית, לפחות במקרים שבהם רעידת האדמה התרחשה הרחק מהחוף.

פרופסור שטיאסני, שערך את המחקר עם שלושה סטודנטים שלו – ד”ר אוסמה קאדרי, הדוקטורנטית גלי הנדין והמסטרנט ארז איוב – הסביר כי המודל התיאורטי לוקח בחשבון את דחיסותם של מי הים. “מאחר שדחיסותם של נוזלים היא שולית למדי, נהוג לחקור גלים וזרמים בים מתוך הנחה שהמים הם בלתי-דחיסים. כאן, כאמור, נלקחה בחשבון דחיסותם של המים, והנחה זו הובילה לממצאים החדשים.” פרופסור שטיאסני מציין כי למודל האמור יש ערך נוסף מלבד חיזוי צונאמי: שיחזור הפרמטרים השונים (משך, מיקום, גודל התזוזה וכו’) של רעידת האדמה שחוללה את הגלים.

הרצאתו של פרופסור שטיאסני פתחה את יום העיון של היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בטכניון, והתקיימה לזכרו של פרופסור פטר אינדלמן. פרופסור אינדלמן, שהיה חבר סגל ביחידה, נולד ברוסיה, ובשנת 1980 סיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת קזאן, בנושא “אי-יציבות של זרימה דו-פאזית בתווך הטרוגני”. מאז הוא עסק בזרימה במצע נקבובי (קרקע, בעיקר), והיה לאחד מ’נפילי היחידה שלנו’, כהגדרתו של פרופסור שטיאסני. “לצערנו, פטר נפטר ב-2005, אך הפרסומים שלו עדיין מהדהדים בקהילה המקצועית. המאמרים שלו גרפו יותר מ-700 ציטוטים, ובשנת 2011 לבדה הוא צוטט חמישים פעמים – כלומר, עבודותיו רלוונטיות ועכשוויות גם היום.”

יום העיון כלל שורה של הרצאות של חברי היחידה: פרופסור יוחאי כרמל (“דחיקה תחרותית בטבע: תיאוריה או מיתוס”), פרופסור יעקב ממן (“ארבעים שנות מחקר בנושאי זיהום אוויר”), פרופסור דן ליברזון (“גלי רוח: היווצרות, התפתחות ופיזור כיווני”, פרופסור שמואל חסיד (“זרימת שיכבה רבודה בעלת סימטריה צירית”), ופרופסור גיא רמון (“ממברנות ‘חכמות’ למניעת אילוח בתהליכי התפלה”).

הענקת הפרס בשנה שעברה. מימין לשמאל : דיקן לימודי הסמכה פרופ’ יכין כהן, דיקן הסטודנטים פרופ’ מוריס אייזן ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

בטקס מיוחד שייערך בטכניון ביום שני הקרוב, 19 בינואר 2015, יוענקו עשרה פרסים למורי מדעים מצטיינים בבתי ספר תיכוניים, אשר נבחרו על ידי סטודנטים בטכניון.

אות הוקרה למורים ומורות למדעים ולטכנולוגיה יוענק בשבוע הבא בטכניון. האות המיוחד יוענק לעשרה מורים ומורות מכל רחבי הארץ, שזכו בתחרות “המורה שלי – מורה לחיים”. במסגרת התחרות המליצו סטודנטים מהטכניון על מוריהם למדעים מהתיכון, שהתוו את דרכם ושבזכותם בחרו ללמוד בטכניון.

נעמי כהן, מורה למתמטיקה מבית הספר לוינסון בקריית ים, תקבל פרס הצטיינות מיוחד. על נעמי המליץ בנימין ויצמן, סטודנט בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. “היא לקחה אותנו כמעין פרויקט אישי שלה. היינו הולכים אליה הביתה ללמוד (ללא שום עלות מצדנו), או נשארים בבית הספר אחרי הלימודים. בכל הזדמנות היא היתה משקיעה ונותנת מעצמה למען הצלחתנו. נעמי היא עבורי מורה לחיים משום שערך הנתינה והעזרה אצלה הוא ערך עליון ללא כל תמורה, בזכותה ההוראה הפכה אצלי למקודשת ואין לי ספק שגם אני אגיע לשם ביום מן הימים. נעמי נטעה בי ביטחון ואמונה בעצמי שעם רצון, התמדה והשקעה – גם אני יכול. היא מודל לחיקוי והשראה, ועבורי היא מורה לחיים.” את הפרס יעניק לנעמי כהן נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא.

במסגרת התחרות, שאותה יזמו המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה ואגודת הסטודנטים בטכניון, הוזמנו כל הסטודנטים בטכניון להמליץ על מורים למדעים שהשפיעו עליהם ובזכותם בחרו ללמוד מדעים והנדסה. לתחרות התקבלו 250 סיפורים מרגשים, מעצימים ומרתקים של סטודנטים על מורים שהעניקו להם ידע, מסוגלות, מצוינות ואהבה למקצוע.

המלצות הסטודנטים נדונו בוועדה מיוחדת, שכללה את דיקן הסטודנטים פרופסור מוריס אייזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה פרופסור אורית חזן, מזכיר לימודי הסמכה עדנה אדלר, ראש מדור רישום וקבלה אפרת נתיב רונן, והסטודנטים אייל אלרון, עדי באדר, אבי נתן ומור פרייברון-ישרים רכזת הפרויקט. בתהליך זה נבחרו עשרה מורים מצטיינים לפיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ומתמטיקה מכל רחבי הארץ:

נעמי כהן, מורה למתימטיקה בבית הספר לוינסון בקריית ים

עליזה רוט, מורה לפיזיקה בבית הספר בר אילן בנתניה

דודו שרייבר, מורה לפיזיקה בישיבת בני עקיבא בכפר הרא”ה

דני יוסף, מורה לפיזיקה בקריית החינוך אורט דרסקי בעכו

רענן דונוביץ, מורה לביוטכנולוגיה במעבדות בלמונטה בירושלים

שלומי כהן, מורה לאלקטרוניקה בתיכון הנדסאים הרצליה

קלודיה סאדן, מורה לכימיה בבית ספר תיכון כרמל

עודד רייכספלד, מורה למכטרוניקה בבית הספר אורט מגדים בכרמיאל

רוידה שיבאן, מורה למתמטיקה בחטיבת הביניים סריסה בירכא

איציק קנטור, מורה לפיזיקה בבית הספר הר וגיא בקיבוץ דפנה

המורה עליזה רוט, המלמדת בתיכון בר אילן בנתניה, קיבלה המלצה חמה מירדן לביא, סטודנטית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. “אין אצלה אף תלמיד שלא מוציא ציונים טובים,” כתבה ירדן, “ובכל זאת מדובר בפיזיקה, מקצוע ממנו חוששים רבים. עליזה באמת משקיעה מכל הלב ומעודדת בנות מהמגזר הדתי להשתלב בשוק הטכנולוגי ולא לחשוש ממקצועות הנדסיים. את האהבה שלי  לפיזיקה קיבלתי ממנה. היא הסבירה את הכל באופן כל כך פשוט ובהיר, שזה פשוט תענוג.”

עמית ווגפט, סטודנט להנדסת מכונות, המליץ על דני יוסף, המורה שלו לפיזיקה בקריית החינוך אורט דרסקי – עכו. “כבר מהשיעור הראשון בפיזיקה, בכיתה ט’, הבנתי שהמורה דני הוא אדם מיוחד. וצדקתי – הוא הצליח להשפיע על חיי, והעובדה שאני כאן בטכניון, ובמסלול המצוינות “ברקים”, נובעת במידה רבה ממנו. לפני אחד המבחנים בפיזיקה דני ביקש מאיתנו לשנן את עשרת הדיברות. כל התלמידים תהו לשם מה זה נחוץ, אך דני הבטיח כי יספר לנו בהמשך. ואכן, את השיעור האחרון בסוף השנה הקדיש דני לעשרת הדיברות. הוא סיכם כי מעבר למתמטיקה, למדע ולהנדסה יש דבר חשוב הרבה יותר – הערכים והאנושיות של האדם. הוא הדגיש שבין אם נמשיך בעתיד בלימודי מדעים ובין אם לאו, חשוב שנדע לכבד איש את רעהו, לנהוג ביושר ולהתנהג באנושיות. האירוע הזה נגע בי מאוד ואני בטוח שהוא זכור היטב גם אצל יתר התלמידים.”

יוסף רמאל, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, המליץ על רוידה שיבאן, המורה שלו למתמטיקה בחטיבת הביניים סריסה בירכא. “הייתי ילד רועש שתמיד נקלע לקטטות ומחפש תירוצים. כל המורים האחרים לא רצו לשמוע אותי ופסלו אותי עוד לפני שדיברתי. רוידה היתה המורה היחידה שהקשיבה לי. איתה לא הרגשתי כמו ילד. הרגשתי שמישהו מעוניין לשמוע את דעתי, שיש לי ערך כבן אדם. כל הישג שהשגתי בחיים, אני חייב לה. האישיות שלה, וההצלחה שלה להיות בן אדם קודם כל, מדבקות.”

הטקס ייערך ביום שני, 19.1.15, בשעה 18:00, באולם צ’רצ’יל בטכניון.

ביום חמישי, 19.2.15 יתקיים בטכניון היום הפתוח לתואר ראשון. מתעניינים בלימודים בטכניון מוזמנים להגיע ליום הפתוח בו הם יוכלו לסייר בפקולטות, לשמוע על מסלולי הלימוד הייחודיים ולראות את הטכניון בעיניים שלהם.

תחרות “ביזטק”, ליזמות סטודנטים ובוגרי אוניברסיטאות, החוגגת עשור לקיומה, הולידה 122 חברות הזנק, שגייסו יותר מ-100 מיליון דולר. סטודנטים מכל הארץ מוזמנים להירשם במהלך השבוע הקרוב לביזטק 2015.

באוקטובר 2014 זכתה חברת “אוגמדיקס” בפרס הראשון – 10,000 דולר – בתחרות “ביזטק” (BizTEC). החברה פיתחה טכנולוגיה חדשנית להכוונת רופאים-מנתחים במהלך הניתוח. “התחרות סיפקה לנו כלים פרקטיים בגיבוש התוכנית העסקית ועזרה מעשית מהמנטורים,” אמרו מייסדי החברה, “וכך סייעה לנו בפיתוח הטכנולוגיה ובתכנון הכיוונים העתידיים בפיתוח המוצר שלנו.”

תחרות BizTEC נוסדה בטכניון בשנת 2005 כיוזמה סטודנטיאלית שנועדה לטפח את היזמות בקרב סטודנטים בטכניון, ובמרוצת השנים שחלפו מאז הפכה לתחרות המובילה ביזמות סטודנטיאלית. כיום פתוחה התחרות לכלל הסטודנטים בישראל, ומשתתפים בה סטודנטים מכ-20 קמפוסים.

בעשור האחרון קמו מתוך ביזטק 122 חברות הזנק, שגייסו (במצטבר) יותר מ-100 מיליון דולר. “חברות הזנק קמות ונופלות על איכותו של הצוות,” אומר נדב אייל, מנהל התחרות, “והתפקיד שלנו הוא לסייע לסטודנטים לממש את הרעיונות שלהם לקראת הקמתה של חברה מצליחה.” מנהל מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, רפי נווה, אומר כי “כל הקבוצות המשתתפות מציגות בעיה אמיתית, ולכן יש לכולם פוטנציאל ממשי להצליח מבחינה עסקית.”

בעשר השנים הללו פותחו במסגרת התחרות פרויקטים חדשניים במגוון רחב של תחומים. בשנת 2006 זכתה במקום הראשון חברת LifeBond, שפיתחה תחבושת ביולוגית נוזלית העוצרת דימום מסיבי. ב-2007 זכתה PolyTouch, עם טכנולוגיה לייעול ניתוחי בקע בשיטת לפרוסקופיה (החברה נמכרה לפני כשלוש שנים תמורת 40 מיליון דולר). 2008 – DataStrata, מערכת אינטראקטיבית המאפשרת לאורחים במלון להזמין שירותים במלון ומחוצה לו (המערכת כבר פועלת כיום במלונות שונים). 2009 – Vizmo , המאפשרת הזמנה עצמאית של שירותים כבר במהלך השיחה עם מוקד השירות. 2010 – Windward, מערכת למיפוי דיגיטלי מדויק של האוקיינוסים והימים, לרבות מים טריטוריאליים וכלי שיט. 2011 – Pixtr, שפיתחה אלגוריתמים לשיפור אוטומטי של תצלומים. 2012 – Yevvo, אפליקציה המאפשרת שיתוף של שידור וידיאו חי באמצעות הסמארטפון. 2013 – Breezometer, אפליקציה לניטור רמת הזיהום באוויר באמצעות הסמארטפון (החברה גייסה 600 אלף דולר, ובמהלך השנה הנוכחית תפתח משרדים בארה”ב לאחר שהמוצר כבר הושק שם). ב-2014 זכתה במקום הראשון, כאמור, חברת Augmedics, עם מערכת לתמיכה ברופאים-מנתחים באמצעות הדמייה תלת ממדית.

כל הקבוצות המתמודדות בתחרות מקבלות, כמו “אוגמדיקס”, סיוע ממנטורים מנוסים והדרכה מתמשכת במסגרת ה”אקסלרטור” במרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. הנהלת התחרות מזמינה אתכם להירשם לביזטק 2015 עד יום א’ הקרוב, 25.1.2015.

http://bit.ly/register2015

40 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, השתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון. ביריד, שהתפרס על פני עשרות ביתנים שהוצבו בקמפוס הטכניון (בשדרה המרכזית של הטכניון, בבית הסטודנט, בבניין סגו ובבניין אמדו), גייסו החברות לשורותיהן מאות סטודנטים.

“אלפי הסטודנטים שסבבו בין ביתני הגיוס של 40 מהחברות המובילות במשק הישראלי הם עדות חיה למצוינות של הטכניון,” אמר פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים. “מצוינות זו מוצאת ביטוי לא רק במחקר המדעי, אלא גם בעובדה שבוגרי הטכניון מבוקשים מאוד גם בשוק העבודה התחרותי של היום. כל המנהלים שפגשתי ביריד מעידים כי הם מעדיפים לגייס בראש ובראשונה בוגרי טכניון.”

“השתלבותו של הסטודנט בעבודה במהלך הלימודים היא בעינינו חלק אינטגרלי בבניית עתידו המקצועי,” אמר פרופסור מוריס אייזן, דיקן הסטודנטים בטכניון. “היריד היה אמור להתקיים בשבוע שעבר, אך עקב תנאי מזג האוויר הקשים החלטנו לדחות אותו, כדי לאפשר לסטודנטים ליהנות מקיומו ולהיחשף לכמה שיותר חברות.”

חברת רפאל, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, הציגה ביריד את מערכת “כיפת ברזל”, שהיוותה מוקד משיכה לסטודנטים רבים שביקשו להצטלם לצידה. אלפיים מתוך 6,500 עובדי רפאל הם בוגרי הטכניון, ו-350 מהם הם סטודנטים בטכניון.

נירית עציון, מנהלת מרכז הגיוס של רפאל, ציינה כי האתגר הטכנולוגי והיציבות התעסוקתית שרפאל מציעה מושכים מצטיינים רבים מקרב הטכניון, כמו גם ממוסדות אקדמיים אחרים. “צריך לזכור ש’כיפת ברזל’ היא רק אחת ממאות מערכות המפותחות ברפאל. מגוון התפקידים שאנחנו מציעים למועמדים הוא גדול מאוד וכולל תחומי הנדסה רבים, לרבות תוכנה, אווירונאוטיקה, חשמל, מכונות ופיסיקה. בשל הדרישה הגוברת בקרב סטודנטים ובוגרים להצטרף לעבודה ברפאל, נמשיך גם ב-2015 לקיים מגוון רחב של פעילויות גיוס במטרה להביא אלינו את האנשים הטובים ביותר.”

עדי מורה, מנהלת צוות גיוס באינטל ישראל, האחראית על ביתן הגיוס של אינטל ביריד הייתה מרוצה מאוד. ” יש לנו משרות פתוחות הרלוונטיות לבוגרים ולסטודנטים. הטכניון מבחינתנו הוא מקור לגיוס כוח אדם איכותי. אינטל משתתפת קבועה ביריד התעסוקה בטכניון ואנו משקיעים משאבים רבים בגיוס הסטודנטים. בחיפה פועל מרכז פיתוח גדול שלנו שמעסיק אלפים ואנו פונים לקהל רחב של סטודנטים בתחומי מדעי המחשב, הנדסת חשמל, הנדסת מחשבים ומערכות מידע. לסטודנטים שאנו מגייסים היום יש אופק להשתלב בעתיד בחברה.”

אלכסנדרה מוליבר, סטודנטית מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול : אני בשנה האחרונה ללימודי ואני מחפשת משרות בתחום ההתמחות שלי, מערכות מידע. קיום היריד זו הזדמנות טובה עבורנו, הסטודנטים, לשמוע על משרות בחברות השונות ולהבין אילו משרות קיימות בשוק.”

קוסטה ז’וקוב סטודנט שנה ב’ בפקולטה למדעי המחשב התראיין לחברת אינטל. זה היה ראיון קצר, הוא אומר, הם מחפשים סטודנטים. זו פעם ראשונה שאני מחפש עבודה דרך היריד משום שבסמסטר הבא אני מתכנן לשלב עבודה עם הלימודים.

ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים, אמרה כי הטכניון מקיים שני ירידי תעסוקה בשנה וחברות רבות משתתפות בשני הירידים. “אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה מתוך מטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. בנוסף לירידים אנו מקיימים ימי זרקור ייעודיים, בהם מגיעים נציגי החברות לפקולטות ספציפיות ומגייסים ישירות מתוכן. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

לדבריה, קיימת יציבות בביקוש לעובדים בשוק התעשיות המתקדמות, וזו אינדיקציה חיובית למצב המשק הישראלי בימים אלה.

ביריד השתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, אמדוקס, צ’ק פוינט, ברודקום, אלביט מערכות, EZ chip, EMC, אינטל, מרוול, מלנוקס, מטריקס, פולס 500 פיליפס, סאן-דיסק, קוואלקום, TDK ויאהו, וכן חברות הזנק קטנות יותר, חברות טכנולוגיה רפואית וחברת התרופות דקסל פארמה. בנוסף השתתפו ביריד חברות פיננסיות – בהן “בלומברג”, המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב – וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן השתתפו ביריד משרד ראש הממשלה, הקריה למחקר גרעיני, תעש והתעשייה האווירית.

308 סטודנטים קיבלו בטקס חגיגי שהתקיים אתמול (19.1) באולם צ’רצ’יל בטכניון, תעודות הצטיינות מנשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא.

“בשנים האחרונות הפך הטכניון לשם נרדף למצוינות”, אמר לסטודנטים הנרגשים ולבני משפחותיהם, פרופסור לביא. “מצוינות אישית של חוקריו ומצוינות אישית של בוגריו, המצעידים את ישראל קדימה בזכות תרומה ומנהיגות יוצאי דופן בתחומי הכלכלה, החברה ובטחון המדינה. האתגר הגדול העומד בפנינו הוא כיצד להמשיך ולשמור על המצוינות ולהנחיל אותה גם לדורות הבאים.”

“בשבוע שעבר קיימנו יריד תעסוקה בטכניון”, הוסיף פרופסור לביא, “המסר של נציגי כל אחת מארבעים החברות שנטלו חלק ביריד היה כמעט זהה לחלוטין: “אנו מחפשים סטודנטים ובוגרי טכניון, עם קדימות למצטיינים שביניהם”. החברות המובילות במשק הישראלי, מחפשות אתכן ואתכם – סטודנטים מצטייני הנשיא.”
מספר הסטודנטים המצטיינים הגבוה ביותר – 70 במספר, הגיע מהפקולטה להנדסת חשמל. הסטודנט בעל הממוצע הגבוה ביותר – 99.9, לומד בפקולטה למדעי המחשב במסלול כפול למדעי המחשב ופיסיקה, ועושה בנוסף גם תואר במתמטיקה.

“אתם תובילו את התעשייה הישראלית בעתיד,” אמר למצטיינים גל הבר, בוגר הפקולטה למדעי המחשב בטכניון ומנכ”ל חברת פלוס 500 אשר תרמה מלגות לסטודנטים המצטיינים. “על מערכת החינוך בישראל לשלב לימודי טכנולוגיה כחלק מלימודי הליבה, כבר מבית הספר היסודי.”

את תעודות ההצטיינות העניקו לסטודנטים הנרגשים נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, דיקן הסטודנטים פרופסור מוריס אייזן, סגנית דיקן לימודי הסמכה פרופסור סימה ירון, סגן יו”ר אגודת הסטודנטים אלון כהן נזנין ודיקני הפקולטות בהן הם לומדים.

עשרה מורים ומורות למדעים קיבלו מהטכניון את אות ההוקרה “המורה שלי – מורה לחיים”. המורים המצטיינים נבחרו על סמך המלצות תלמידיהם-לשעבר, הלומדים כיום בטכניון.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא העניק השבוע אות הוקרה לעשרה מורים ומורות למדעים ולטכנולוגיה מכל רחבי הארץ, שזכו בתחרות “המורה שלי – מורה לחיים”. במסגרת התחרות המליצו סטודנטים מהטכניון על מוריהם למדעים בתיכון, שהתוו את דרכם ושבזכותם בחרו ללמוד בטכניון. זו השנה השנייה לקיומה של התחרות, המתקיימת בשיתוף המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה ואגודת הסטודנטים.

“כדי להבטיח שלטכניון יגיעו מועמדים מצטיינים אנו זקוקים בראש ובראשונה למורים מעולים,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בנאומו בטקס. “לכן החלטנו לפני שנה לפתוח ביוזמה להכיר ולהוקיר את המורים המצטיינים, המורים לחיים, אלו שאחראים לכך שתלמידיהם הם כיום סטודנטים בטכניון. המכנה המשותף למקבלי הפרס הוא יכולתם לשוחח עם תלמידיהם בגובה העיניים, להבין אותם, להקשיב, ולבסס מערכת יחסים בינאישית עם כל תלמיד ותלמיד. על בסיסה האיתן של מערכת יחסים זו נבנית המוטיבציה של התלמידים להצליח ולהצטיין, ובזכותה הם סופגים ממוריהם את הסקרנות, ההכרה ביכולתם והאהבה למדע.”

לתחרות התקבלו 250 סיפורים מרגשים, מעצימים ומרתקים בהם סיפרו סטודנטים על מורים שהעניקו להם ידע, והטמיעו בהם יכולות, מצוינות ואהבה למקצוע. המלצות הסטודנטים נדונו בוועדה מיוחדת, שכללה את דיקן הסטודנטים פרופסור מוריס אייזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה פרופסור אורית חזן, מזכיר לימודי הסמכה עדנה אדלר, ראש מדור רישום וקבלה אפרת נתיב רונן, והסטודנטים אייל אלרון, עדי באדר, אבי נתן ורכזת הפרויקט מור פרייברון-ישרים. בתהליך זה נבחרו עשרה מורים מצטיינים לפיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ומתמטיקה מכל רחבי הארץ:

נעמי כהן, מורה למתימטיקה בבית הספר לוינסון בקריית ים

עליזה רוט, מורה לפיזיקה בבית הספר בר אילן בנתניה

דודו שרייבר, מורה לפיזיקה בישיבת בני עקיבא בכפר הרא”ה

דני יוסף, מורה לפיזיקה באורט קריית מוצקין

רענן דונוביץ, מורה לביוטכנולוגיה במעבדות בלמונטה בירושלים

שלומי כהן, מורה לאלקטרוניקה בתיכון הנדסאים הרצליה

קלודיה סאדן, מורה לכימיה בבית ספר תיכון כרמל

עודד רייכספלד, מורה למכטרוניקה בבית הספר אורט מגדים בכרמיאל

רוידה שיבאן, מורה למתמטיקה בחטיבת הביניים סריסה בירכא

איציק קנטור, מורה לפיזיקה בבית הספר הר וגיא בקיבוץ דפנה

“חיפשנו מורים שלא מוותרים על תלמידיהם,” הסבירה מארגנת התחרות מור פרייברון, סטודנטית להוראת מדעי המחשב במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. “חיפשנו מורים ערכיים, יצירתיים, מעוררי השראה ומקצועיים בתחומם, המקדמים את תלמידיהם למצוינות בתחום המדעי ופורצים עבורם את השביל שאותו ממשיכים התלמידים כאן בלימודיהם בטכניון.”

נעמי כהן, מורה למתמטיקה מבית הספר לוינסון בקריית ים, קיבלה מנשיא הטכניון פרס הצטיינות מיוחד. על נעמי המליץ בני ויצמן, סטודנט בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. “היא לקחה אותנו כמעין פרויקט אישי שלה. היינו הולכים אליה הביתה ללמוד (ללא שום עלות מצדנו), או נשארים בבית הספר אחרי הלימודים. בכל הזדמנות היא היתה משקיעה ונותנת מעצמה למען הצלחתנו. נעמי היא עבורי מורה לחיים משום שערך הנתינה והעזרה אצלה הוא ערך עליון ללא כל תמורה. בזכותה ההוראה הפכה אצלי למקודשת, ואין לי ספק שגם אני אגיע לשם ביום מן הימים. נעמי נטעה בי ביטחון ואמונה בעצמי שעם רצון, התמדה והשקעה – גם אני יכול. היא מודל לחיקוי והשראה, וכאמור, עבורי היא מורה לחיים.”

“בצעירותי כמעט התחלתי לעבוד ברפאל,” סיפרה נעמי. “בסוף, לאחר לידת בני הראשון, בחרתי להיות מורה – ולרגע אינני מתחרטת. לאורך כל הדרך קיבלתי הוקרה ומכתבי תודה מהתלמידים, אבל הופתעתי שהמליץ עלי סטודנט שסיים את לימודיו לפני כל כך הרבה שנים ובכל זאת זכר אותי. אני אומרת תמיד לתלמידים: מההשקעה במתמטיקה תלמדו איך להשקיע בחיים. ”
את עליזה רוט, מורה לפיזיקה המלמדת בתיכון בר אילן בנתניה ואמא לשישה ילדים, ליוו בטקס בני משפחתה, תלמידות מבית הספר בו היא מלמדת וסטודנטיות בטכניון, שלמדו אצלה בעבר ועתה המליצו עליה לתחרות. “אלמלא עליזה לא הייתי לומדת היום בטכניון והייתי בוחרת בלימודי פסיכולוגיה,” סיפרה שיר, סטודנטית להנדסת חשמל בטכניון, “לא האמנתי שאני חכמה מספיק. בזכותה למדתי להאמין בעצמי. היא נשארת עם התלמידות הרבה אחרי שעות העבודה כדי להוביל אותן לבגרות בפיזיקה, והשנה אף הכפילה את מספר התלמידות במגמת הפיזיקה מ-13 ל-24. ”
הסטודנטית איילת אלפרט, שלומדת כיום רפואה בטכניון, סיפרה: “תמיד היה חשוב למורה עליזה שנצטיין. היא ניסתה לכוון אותנו לצאת וללמוד את מקצועות המדעים המדויקים בחוץ, והיתה מלמדת הכל בצורה מאוד מעניינת ומרתקת שגרמה לי באמת לרצות וללמוד את המקצוע בעתיד. בעזרת ניסויים שהיא ביצעה, ומיכשור שהביאה למעבדה בדרך-לא-דרך, היא ריתקה את כולנו והראתה כי פיזיקה היא אכן תיאור מדויק ויפה של המציאות.
המורה עליזה שימשה דוגמה אישית לכולנו. חלק גדול מבנות המגמה המשיכו ללמוד את המקצוע באוניברסיטה, והרבה בזכות העידוד שלה. היא מורה נפלאה, אני חושבת שאין ראויה ממנה לקבל את הפרס.”

הסטודנטית אפרת חרמון מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון המליצה על המורה שלה לביוטכנולוגיה, רענן דונוביץ ממעבדות בלמונטה בירושלים. “הפרס מרגש ומחמיא מאוד,” אמר דונוביץ. “המפעל הזה של הטכניון חשוב מאוד. הוא מעלה את קרנו של המורה בארץ ומדגיש את חשיבות ההוראה והחינוך, שמעמדם בקרב הציבור בארץ אינו מזהיר.”

יוסף רמאל, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, המליץ על רוידה שיבאן, המורה שלו למתמטיקה בחטיבת הביניים סריסה בירכא. “הייתי ילד רועש שתמיד נקלע לקטטות ומחפש תירוצים. כל המורים האחרים לא רצו לשמוע אותי ופסלו אותי עוד לפני שדיברתי. רוידה היתה המורה היחידה שהקשיבה לי. איתה לא הרגשתי כמו ילד. הרגשתי שמישהו מעוניין לשמוע את דעתי, שיש לי ערך כבן אדם. כל הישג שהשגתי בחיים אני חייב לה. האישיות שלה, וההצלחה שלה להיות בן אדם קודם כל, מדבקות.”

“עבורנו היא היתה הרבה יותר ממורה,” הוסיפה אמו של יוסף, אימאן, שהגיעה במיוחד לטקס. “היא היתה חברה ומחנכת. תמיד קשובה להורים ואנו מעריכים מאוד את עבודתה הקשה.”

“כל חיי עסקתי בהוראה,” סיפר איציק קנטור, המלמד פיזיקה בבית הספר הר וגיא שבקיבוץ דפנה. “העבודה שלי היא להכשיר אנשים לחיים ולהקנות להם ערכים באמצעות דוגמה אישית. חשוב לי שתלמיד שמסיים את לימודיו ירצה לשוב בעתיד לספסל הלימודים. אני מלמד את התלמידים לחקור, להטיל ספק ולהיות סקרנים וביקורתיים. הוראה אינה ‘עוד מקצוע’. כמורה אתה צריך כל הזמן למשוך ולסקרן את התלמידים, ולכן בכל שיעור שלי יש איזה קסם או חידה, דבר שימקד אותם וימרכז אותם אלי. כבר ארבעים שנה אני מורה, ובכל יום אני רק מצפה מחדש להיכנס לכיתה. אין סיפוק גדול יותר מהשפעה על אנשים, והחינוך הוא הדרך היחידה להשפיע.”

“שיחת הטלפון שבה נודע לי על קבלת הפרס שימחה אותי כל כך,” סיפר המורה לאלקטרוניקה שלומי כהן מתיכון הנדסאים בהרצליה. “זה טוב אפילו יותר מטלפון מאראלה ממפעל הפיס.” על שלומי המליצה הסטודנטית להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, נטליה רוגוז’אן.

לצפייה בתמונות מתוך הטקס לחצו כאן

בתמונה בעמוד הבית: המורים המצטיינים עם נשיא הטכניון. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון פרופ’ עירד יבנה ומנכ”ל מרכז המו”פ של מיקרוסופט בישראל יורם יעקובי. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

 הטכניון השיק היום, בשיתוף עם מיקרוסופט מו”פ, מיזם מיוחד במעבדה לפיתוח תוכנה ומערכות בפקולטה למדעי המחשב. המיזם יתמקד בתחום Internet of Things וישמש את הסטודנטים בפיתוח טכנולוגיות חדישות במהלך לימודיהם בתחום. המעבדה מדמה בעיצובה ובתשתיתה הטכנולוגית עבודה בתנאי סטארט-אפ, ולצורך זה צוידה בתוכנות ובמחשבים חדשניים, לרבות סמארטפונים וטאבלטים להרצת אפליקציות במהלך הפיתוח. כמו כן הושם דגש במעבדה על הדמיה ויזואלית של סביבת עבודה אמיתית. לצורך כך נבחר קו עיצובי נקי וצבעוני שמאפיין חברות טכנולוגיה. קו זה מדמה עבור הסטודנטים סביבת פיתוח אותנטית של מרכז מו”פ או סטארט-אפ.

הקורס הראשון שהתקיים במעבדה היה קורס לתכנות מערכות בסביבת ארדואינו בהנחיית פרופסור יוסי גיל ובסיוע מומחים ממיקרוסופט. במסגרת הקורס, שנועד לאתגר את הסטודנטים בפרויקטים עצמאיים של בניית מוצר, תכננו הסטודנטים מערכות חכמות המשלבות חומרה ותוכנה בעזרת בקרים מבוססי ארדואינו, שמחוברים ל- Azure, הענן של מיקרוסופט. בין הפרויקטים שהוצגו בהשקת המעבדה: כפפה מוזיקלית המגיבה לצבע ומנגנת צלילים התואמים לצבעים שונים; שליטה בטלפון בעזרת מחוות יד בזמן נהיגה; אפליקציית-הכוונה לאדם עיוור בעזרת הסמארטפון, ועוד.

יורם יעקובי, מנכ”ל מרכז המו”פ של מיקרוסופט בישראל, אומר: “האקדמיה מפתחת את המשאב הכי חשוב לתעשייה הישראלית: מהנדסות ומהנדסים איכותיים. לכן חשוב לנו להמשיך וליזום פרויקטים יחד עם האוניברסיטאות בישראל, כדי לתמוך בחדשנות באקדמיה ובהגדלת כמות הבוגרים שמסיימים בכל שנה את הפקולטות להנדסת מחשבים. חיזוק הקשרים בין האקדמיה לתעשיה חיוני לא רק לאקדמיה אלא גם לתעשייה, שניזונה מהמקוריות וחדות המחשבה שמייצרת האקדמיה הישראלית שנה אחר שנה. תכונות אלה מניעות את תעשיית ההיי-טק הישראלית”.

“הקורס הוא מעבדה של יוזמה ומקוריות,” אמר פרופסור יוסי גיל, ראש המעבדה לפיתוח תוכנה ומערכות ומנחה הקורס, “אנחנו מספקים לסטודנטים ציוד, משאבים, הדרכה וסיוע, והם מביאים איתם כישרון, יצירתיות ודמיון, ואכן מצליחים להפתיע אותנו שוב ושוב.”

המיזם בפקולטה למדעי המחשב הוא חלק משיתוף פעולה מתמשך בין מרכז הפיתוח של מיקרוסופט לטכניון. במסגרת שיתוף פעולה זה נפתח מרכז מחקר אקדמי משותף למיקרוסופט ולטכניון בתחום המסחר האלקטרוני. שיתופי פעולה אלה הם חלק מ- U.next- תוכנית מקיפה של מרכז המו”פ של מיקרוסופט המתמקדת במוסדות אקדמיים, סטודנטים וחוקרים בישראל. התוכנית כוללת תמיכה בסטודנטים, תוכניות פדגוגיות, מענקי מחקר, גישה לכלים ולמשאבים של מיקרוסופט וכן אירוח סדנאות וכנסים. מטרת התוכנית לעודד מצוינות אקדמית במחקר ולימוד על ידי מינוף יכולותיה ומשאביה של החברה.

יושבים מימין: פרופסור דני שכטמן ומנהלת הקרן, סולינה צ’או. התמונות באדיבות קרן לי קא שינג.

משלחת של סטודנטים, תלמידים ועיתונאים מהונג-קונג ביקרה בטכניון במימון קרן לי קא שינג. מנהלת הקרן אמרה כי הונג-קונג יכולה ללמוד מהטכניון שיעור ביצירתיות, בחדשנות וביוזמה.

משלחת של כ-100 איש מהונג קונג ביקרה החודש בטכניון. הביקור אורגן ומומן על ידי קרן לי קא שינג בשיתוף הטכניון והקונסוליה הכללית של ישראל בהונג קונג. במשלחת השתתפו למעלה מ-40 סטודנטים וחברי סגל מארבע אוניברסיטאות מובילות בהונג קונג, 10 תלמידי תיכון, 22 אנשי תקשורת, ונציגי קרן לי קא שינג.

חברי המשלחת גדשו את אולם ההרצאות במרכז המבקרים בטכניון והקשיבו להרצאתו של נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ולאחר מכן להרצאה בנושא חדשנות מפיו של פרופסור שלמה מי-טל. פרופסור פול צ’אנג, סגן נשיא למחקר באוניברסיטת הונג קונג, ציין כי “באנו עם הסטודנטים והתלמידים הטובים ביותר בהונג קונג כדי ללמוד מהטכניון כיצד מקימים אימפריה של יזמות. הטכניון הוא אוניברסיטה ששמה הולך לפניה, בוודאי בקרב אנשים כמוני העוסקים בהנדסה. הטכניון עשה רבות בתחום היזמות, בו נמצא עתידם של הצעירים הנמצאים כאן. החדשנות והטכנולוגיה הם התקווה של הדור הצעיר, והם שיאפשרו לו להגשים את חלומותיו.”

כאות תודה על האירוח בטכניון העניק פרופסור פול צ’אנג לנשיא הטכניון עט נובע שייצר בעצמו, בין השאר מעץ זית שמקורו בבית לחם. “העץ הזה הגיע מארץ הקודש וחוזר לארץ הקודש, וכך צריך לקרות גם לידע המדעי והטכנולוגי. אני יצרן עטים חובב, ומאמין שהעט מסמל את העברת הידע מדור לדור – התפקיד המוטל על אוניברסיטאות כמו זו שלנו וכמו הטכניון.”

בשנת 2013 הכריזה קרן לי קא שינג על תרומה של כ-130 מיליון דולר לטכניון, במסגרת ההסכם להקמתו של “מכון טכניון-גוואנדונג” בסמוך לאוניברסיטת שנטאו בסין. סולינה צ’או, העומדת בראש הקרן, סיפרה אתמול על הקשר החם שנרקם בין מר לי קא-שינג לבין הנהלת הטכניון במהלך המגעים להקמת המכון. היא פתחה את דבריה בעברית – “שלום ובוקר טוב” – והמשיכה באנגלית. “בביקור הראשון שלי כאן הסביר לי נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שהטכניון תופס את היצירתיות לא כשורה של רעיונות מבריקים אלא כדרך חיים. אנחנו בהונג קונג יודעים היטב שדרושות לנו יצירתיות, חדשנות ויוזמה כדי להגיע אל ‘הארץ המובטחת’, והקשר עם הטכניון חשוב לנו משום שאלה דברים שנוכל ללמוד ממנו. לכן הגענו לכאן – סטודנטים, חברי סגל, עיתונאים ואנשי הקרן – כדי לחשוף את הטכניון בפני הדור הצעיר ובפני התקשורת בהונג-קונג.”

פרופסור לביא הסביר כי “מאז הקמתו פעל הטכניון כאוניברסיטה משימתית, כמוסד שאינו מסתפק בהנחלת ידע אלא שואף להפוך את העולם למקום יותר טוב. בביקורו ההיסטורי אצלנו, בספטמבר 2013, השתמש מר לי קא-שינג בביטוי העברי ‘תיקון עולם’ לתיאור המשימה המשותפת שלנו. אני, כמובן, מסכים אתו לגמרי: משימתן של האוניברסיטאות חייבת לחרוג מן המחקר, ההוראה ורכישת המקצוע; עלינו להעניק לסטודנטים שלנו את הכלים שיאפשרו להם לשנות את השכונה, את העיר, את המדינה ואת העולם.

“אלפי חברות הסטארט-אפ הישראליות, שרובן הוקמו על ידי בוגרי הטכניון, פועלות לשיפור העולם. גם תרופת ‘אזילקט’ לטיפול בפרקינסון, שנולדה בטכניון ונמכרת כיום ברחבי העולם, הופכת אותו למקום טוב יותר עבור כלל תושביו – ולא חשוב אם הם יהודים או מוסלמים, נוצרים או בודהיסטים. ההצלחה שלנו נובעת מאותה משימה שלקחנו על עצמנו – ‘תיקון עולם’ – ומהמפגש בין סגל מעולה וסטודנטים מעולים.

“במסגרת שאיפתנו להשפיע על העולם, ובסיועו הנדיב של מר לי קא-שינג, אנו מקימים יחד עם אוניברסיטת שנטאו, מחוז גוואנדונג ועיריית שנטאו את מכון טכניון-גוואנדונג בסמוך לאוניברסיטת שנטאו. עוד יוזמה גלובלית גדולת ממדים היא מכון טכניון-קורנל לחדשנות ע”ש ג’ייקובס, שכבר החל לפעול בניו יורק במשרדים שהקצתה לנו חברת ‘גוגל’. בהמשך יעבור המכון לקמפוס הנבנה כיום על האי רוזוולט.

“אנו מאמינים שעתיד המדע מושתת על עשייה בין תחומית. שלושת חתני פרס נובל שלנו – הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ’חנובר ודני שכטמן – אמנם קיבלו את הפרס על עבודה שעשו לבדם במעבדותיהם, אבל המודל הזה כבר לא עובד כיום. התקדמות מדעית אפשרית בימינו רק באמצעות שילוב בין דיסציפלינות, ולכן אנחנו מקימים בטכניון מרכזים (hubs) אינטר-דיסציפלינריים, שבהם עובדים יחד חוקרים וסטודנטים מפקולטות שונות ומדיסציפלינות שונות. כך החלטנו לבנות גם את מכון טכניון-קורנל לחדשנות ע”ש ג’ייקובס – לא במבנה של פקולטות אלא בשלושה מרכזים, שבכל אחד מהם תתקיים פעילות אינטר-דיסציפלינרית. שכן כך תיראה האקדמיה של העתיד.”

במסגרת ביקורם בישראל עברו חברי המשלחת ‘מסלול ישראלי מקוצר’, הכולל יום אחד של “טירונות” (אימונים וקרבות פיינטבול), יום באקדמיה (הביקור בטכניון) ויום בתעשייה (חברת גוגל). בנוסף הם הספיקו לישון במדבר, לבקר במצדה ובים המלח, ולקיים ‘מירוץ למיליון’ ברחובות יפו העתיקה. נשיא הטכניון אמר להם כי “אני מאחל לכם המשך מהנה בביקורכם בטכניון ובישראל, ומקווה לפגוש את חלקכם במכון טכניון-גואנגדונג בשנת 2017.”

מימין לשמאל: פראטיק קמסרה (הודו), ריימונד טוואזן (יפן-ארה”ב), מרסדס ולרו (ארה”ב), סמנתה ברנדון (ארה”ב), אבי פלוק (ארה”ב), קתרין ראנד (ארה”ב)

סטודנטים במסלול לניהול והנדסה באוניברסיטת ג’והנס הופקינס ביקרו בטכניון, ובחממת אלון מדטק ונצ’רס, כדי ללמוד איך מתרגמים רעיונות טכנולוגיים ליזמות עסקית.

משלחת סטודנטים מאוניברסיטת ג’והנס הופקינס בארה”ב ביקרה בטכניון במטרה ללמוד פרק ביזמות טכנולוגית. במשלחת חברים חמישה סטודנטים הלומדים בתוכנית-מגיסטר מיוחדת של ג’והן הופקינס, והמתרגלת שלהם. במסגרת לימודיהם יוצאים הסטודנטים לביקורים במקומות שונים, וזו הפעם הראשונה שביקור כזה נערך בישראל ובטכניון.

“הביקור כאן הוא בהחלט אחד משיאי התוכנית,” אומרת המתרגלת, סמנת’ה ברנדון, “מפני שמדובר במסלול מעשי להנדסה וניהול, שאמור להוביל אותנו ליזמות טכנולוגית, וכאן בטכניון אנחנו נחשפים בפעם הראשונה ליזמות ממשית שכזו. בין כותלי האקדמיה הכל נראה תמיד יפה וחלק, אבל כאן אנחנו רואים כמה מכשולים ואתגרים יש בדרך האמיתית.”

“הצטרפתי לתוכנית הזאת בגלל השילוב של עסקים והנדסה,” מספר פראטיק קמסרה, סטודנט מהודו הלומד בתוכנית בג’והן הופקינס. “למדתי בהודו הנדסה, ורציתי לרכוש ידע ניהולי ועסקי בלי לאבד את האלמנט ההנדסי. זה בהחלט שילוב מעולה, וכאן בטכניון אנחנו רואים אותו עובד.”

“אנחנו מופתעים בעיקר מהשקט בישראל,” אומרת ברנדון. “התקשורת מציירת את ישראל כמדינה קשה, מפחידה ואפילו קצת כעולם שלישי. אבל כשאתה מגיע לכאן – ולכולנו זו הפעם הראשונה בישראל – אתה נדהם מהשקט, מהפתיחות ומהקידמה. אומרים על ארה”ב שהיא מדינת-מהגרים? ישראל היא מדינת-מהגרים הרבה יותר מובהקת – נהג המונית שלנו אתמול היה פולני, והרבה מחברי הסגל והסטודנטים בטכניון מגיעים ממדינות אחרות.”

במהלך ביקורם בישראל ביקרו הסטודנטים בחממת ‘אלון מדטק ונצ’רס’ ולמדו על שתיים מהחברות בחממה: Butterfly Medical ו-Eva Visual. בהמשך, כשיחזרו לארה”ב, הם יפתחו תוכנית עסקית עבור החברות הללו. זה יהיה פרויקט הגמר שלהם בתואר השני, והוא כמובן יועיל לשתי החברות הישראליות. אלון מדטק ונצ’רס, הפועלת ביקנעם, היא חממה פרטית בבעלותו של היזם ד”ר שמעון אקהויז, בוגר הטכניון. החממה מתמחה בתחום המכשור הרפואי ופועלת במסגרת תוכנית החממות של המדען הראשי, ומשקיעה בכל חברה הפועלת במסגרתה כ-3 מיליון שקל כהשקעת סיד.