נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ופרופסור דני שכטמן ביקרו בסין במטרה להעמיק את שיתוף הפעולה עם אוניברסיטאות ובתי ספר בסין.

באמצע ינואר ביקרו בסין נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ופרופסור דני שכטמן. נלווה אליהם ד”ר משה מרום, מנהל פרויקט הטכניון בסין. בביקור זה נפגשו הפרופסורים לביא ושכטמן עם בכירים באוניברסיטת פקינג (המדורגת בראש טבלת האוניברסיטאות בסין), ודנו עמם בשיתוף פעולה בתחומים שונים ובהם חדשנות, הנדסת סביבה, כימיה, ועוד. בנוסף ביקרו השניים בבית הספר הצמוד לאוניברסיטת רנמין – בית הספר המוביל בבייג’ינג – ופרופסור שכטמן הרצה שם בפני 600 תלמידים.

הביקור הנוכחי בסין נועד להרחיב ולהעמיק את קשרי הטכניון בסין. בעתיד הקרוב ישקיע הטכניון רבות בביקורים כאלה כמו גם בבניית נוכחות ב-weibo (‘הטוויטר הסיני’), בחשיפת הטכניון בסין באמצעות ראיונות, כתבות וחומרים שיווקיים, ובקידום שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות ומוסדות חינוך אחרים.

במחוז גואנגדונג שבסין ייבנה, כידוע, מכון מחקר מדעי-טכנולוג על סמך ‘המודל הטכניוני’. “מכון טכניון-גואנגדונג” יוקם על פי הסכם שנחתם בשנת 2013 בין הטכניון, אוניברסיטת שנטאו וקרן לי קא שינג. במעמד חתימת ההסכם אמר פרובוסט אוניברסיטת שנטאו, פרופסור פּיי-הואה גו, כי אוניברסיטת שנטאו בחרה בטכניון מתוך 74 שותפים פוטנציאליים שנבחנו בקפידה – “משום שהטכניון הוכיח לָעולם מה נדרשת אוניברסיטת העתיד לעשות כדי להפיץ ערכים בעלי משמעות אזורית, לאומית ובינלאומית. מה שאנשי הטכניון ובוגריו עשו לקידום המשק הישראלי באמצעות מחקר וחדשנות, ראוי שיהווה דוגמה ומופת לאוניברסיטאות בסין. אם אוניברסיטאות רבות במחוז גואנגדונג ובסין כולה יפעלו כפי שהטכניון פועל בישראל, תתפתח גם אצלנו כלכלה מבוססת-חדשנות.”

העמקת הקשרים עם סין בכלל, והשותפות עם אוניברסיטת שנטאו בפרט, מבטאות את אסטרטגיית-הגלובליזציה שאומצה על ידי הטכניון, מגמה שהובילה גם לבניית מכון טכניון-קורנל לחדשנות ע”ש ג’ייקובס בניו יורק. במעמד חתימת הסכם טכניון-גואנגדונג אמר נשיא הטכניון כי “כשמחברים את הרוח הישראלית החדשנית והיזמית לגודלה הבלתי נתפס של סין, נוצרת שותפות אדירה. אנו מאמינים בגלובליזציה ובדיאלוג בין-תרבותי, ומקווים שבחיבור בין מתודולוגיות המחקר שלנו לבין משאביה של סין ועוצמתה ניצור מכון מחקר גדול, שיסייע לא רק לסין ולישראל אלא למין האנושי כולו.”

תום מייבלום מקבוצת Scenergy. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

חנה חבושה, מקבוצת EVENTO. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

מרתון הסטארט-אפ העולמי 3DS התקיים זו הפעם השלישית בטכניון, וקיבץ אליו שוב את מיטב הממציאים מהפקולטות השונות בטכניון. בין השאר מצאנו שם תוכנה המאפשרת להמשיך לדבר בנייד גם כאשר רשת הסלולר קורסת, חולצה המונעת התכווצות שריר בזמן אימון, ומכשיר  המאבחן מחלת ריאות על סמך צליל הנשימה.

מרתון הסטארט-אפ העולמי 3DS (3 Days of Start-up) התקיים החודש זו השנה השלישית בטכניון. הפעם הוא ריתק אליו לא רק את טובי הסטודנטים, אלא גם מנטורים מבכירי התעשייה. לשניים מהם, שהתנצלו ברגע האחרון על היעדרותם, היתה סיבה טובה במיוחד: גל הבר ואלון גונן, מייסדי חברת המסחר האלקטרוני Plus500, נדרשו להתייצב באותו הבוקר במקום אחר, שם הודיעו על הפיכתם לספונסר של קבוצת הכדורגל אתלטיקו מדריד, אלופת הליגה הספרדית.

גונן, בן 38, חיפאי במקור, הקים בשנת 2008 את החברה עם חמישה מחברי הילדות שלו וחבריו לספסל הלימודים בטכניון. בקיץ 2013 הפכה Plus500 לחברה ציבורית בשוק ההון הבריטי, וכעת היא נסחרת בו לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר יותר מפי חמישה מהשווי לפיו הונפקה. עומר אלעזרי, מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של החברה, ייצג את המייסדים ונתן פידבק מקצועי ואישי למשתתפי המרתון.

רשימת המנטורים הורכבה ברובה מבוגרי הטכניון, בהם מנכ”ל קבוצת ריטייל 3000, מתניה שוורץ, שהינו הבעלים של אופיס דיפו וכפר השעשועים, עופר לזובסקי המייסד של אתר האינטרנט 888 שהינו שותף בקרן ההון קיידאן קפיטל, רענן גווירצמן המנכ”ל לשעבר של ברודלייט ואחרים. אליהם הצטרפו גם דיתה ויהודה ברוניצקי, מייסדי אורמת טכנולוגיות והתורמים למרכז ברוניצה ליזמות, שליוו גם הם את היזמים הצעירים.

“בוגרי הטכניון משמשים השראה עבור סטודנטים רבים והם בסיסי הכוח שלנו”, אומר שי חיים, יוזם המרתון, שפעל בחסות תחרות המיזמים הארצית “ביזטק” ומרכז ברוניצה ליזמות.

111 סטודנטים מ-15 דיסציפלינות שונות, מהם 46 בעלי תואר ראשון, התחרו על מקום במרתון, שהינו פורמט גלובלי לפיתוח יזמות בשלושה ימים צפופים המדמים את העולם שבחוץ.

“משתתפי הקבוצות לא הכירו זה את זה לפני שלושה ימים,” אמר רפי נווה, מנהל מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. “אני מעריך שלמדתם רבות מהמסע שעברתם ומקווה שגם נהניתם. ראיתי שיפור מרשים מהרמה שהופגנה במרתון 3DS לפני שנה. בהזדמנות זו נזכיר לכם כי הטכניון מציע לכם מסגרות שונות של יזמות. אני מבקש מכם לא להפסיק. המשיכו ליזום ולפתח.”

לצד הסטודנטים הישראלים בלטו גם סטודנטים במסלול הבינלאומי של הטכניון, ואחד מהם הוא אילן מיסאנו, שהוכתר אשתקד כאחד מ-20 הצעירים המבטיחים של איטליה. הצעיר בן
ה-19 נבחר על ידי “איטליאן דיגיטאל צ’מפיון” – מגזין טכנולוגי בעל-שם באיטליה, בזכות יוזמתו להיות הראשון שהפיץ בארצו את בשורת “זרוע הסלפי”. אותו מוט המאפשר לצעירים לצלם את עצמם ממרחק מטר מפרצופם. “אצלכם בישראל יש הרבה מאוד ממציאים”, הסביר מיסאנו, המקדיש כיום את רוב זמנו ללימודי ביו-רפואה. “באיטליה אין כל כך הרבה ואילו אני זכיתי לחשיפה גבוהה בזכות העובדה ששיווקתי בן-לילה אלפי יחידות עם מיתוג מקורי. בעוד ארבע שנים אשמח להתגייס לצה”ל, אבל החלום האמיתי שלי הוא לעשות כסף בזכות המצאה בעלת ערך.”

הסטודנטים חולקו ל-9 קבוצות וליבנו את רעיונותיהם במשך שלושה ימים עמוסים. שיאו של המרתון היה במפגש הסיום, במהלכו הציגו הקבוצות את המיזמים שהחלו לפתח בפני קבוצת משקיעים שכללה בין היתר את מייסד Fiverr שי וינינגר, קובי רוזנגרטן שותף בקרן JVP, אירית ישראלי-כהנא מקבוצת האנג’לים Afterdox של יוצאי אמדוקס ואלכסנדר קנין מפוטוצ׳ינו שנרכשה ע״י חברת Shutterfly.

אופיר בר כוכב מהפקולטה להנדסת חשמל ייצג את קבוצת Correcto, אשר הציגה מודל לתרגום טקסטים לפי משמעותם. להמחשת הבעייה, הוא הציג טקסט של ענק המזון KFC: “Finger lickin good” שמשמעותו בתרגום חופשי לעברית, הינו “טעים (עד כדי) ללקק את האצבעות”, אולם בסינית הוא יתורגם למשפט, “אנו נאכל את האצבעות שלך”. הקבוצה החלה בכתיבת הקוד לאפליקציה, שתדע באמצעות טכנולוגיה ייחודית לבצע תרגום מדויק, במטרה להציע ללקוחותיה תרגום ל-17 שפות, אשר יהיה נאמן לכוונת המקור.

קבוצתו של תום מייבלום, סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, Scenergy הציעה אפליקציה ליצירת תמונות תלת מימד באמצעות מיזוג בין צלמים שונים, המצלמים בסמארטפון את אותו אירוע.

נדב בהונקר מקבוצת LAPAID הצביע בפתח המצגת שלו על צילום של קבוצת כוכבים. “בחרי כוכב,” הוא פנה אל אירית ישראלי-כהנא. בדרך זו המחיש נדב באופן מהיר וברור כמה קשה להנחות אדם נוסף על ידי דיבור בלבד להסתכל על פריט מסוים בתמונה. “חישבו על כך, שני רופאים המבצעים ניתוח לפרוסקופי, במהלכו הידיים של שניהם תפוסות ואחד מהם מעוניין להצביע על פרט כלשהו. בעולם מבוצעים 7.5 מיליון ניתוחי לפרוסקופיה בשנה. זהו שוק של 8.5 מיליארד דולר, שבו 25% מהזמן הממוצע המוקדש לניתוח מתבזבז על ענייני התמצאות”.

אלעד קרבי, דוקטורנט בפקולטה למדעי המחשב מקבוצת PRERARA, סיפר כי המיזם נולד מתוך רצונו ללמד את בתו הקטנה רותם כתיבה. “קשה לקבל החלטה כאשר האינטרנט מציע 80 אלף אפליקציות ואתה רוצה לבחור את המתאימה ביותר. האפליקציה שלנו תציע באופן ידידותי שאלות להורים, במטרה לאפיין את הצרכים המתאימים ולקבל את ההחלטה הנכונה.”

יונתן אלול, הנמצא במסלול ללימודים ביו-רפואיים, ייצג את קבוצת CRATUS. בראשית דבריו, הצביע על הפסדים בשיעור של 50 מיליון פאונד, הנגרמים מדי שנה לליגה האנגלית (הפרמייר ליג), רק מהתופעה של פציעות הקשורות בשרירים. הבעייה קיימת למעשה בכל סוגי הספורט וחברי הקבוצה מציעים לפתור את הבעיה באמצעות ביגוד מתקדם. החולצה שהוצגה כללה חיישנים וגופים אקטיביים צמודי בד, המסוגלים לעקוב אחר פעילות הספורטאי באמצעות מתקן אלקטרוני שיוצמד לבגד. באמצעות אלגוריתמים מיוחדים תפעל החולצה למניעת התכווצויות ופציעות שריר בסיום אימון.

חנה חבושה, סטודנטית לתואר שני בפקולטה להנדסה אזרחית, מקבוצת EVENTO, סיפרה אף היא כיצד קיבלה את השראה למיזם, במהלך הופעה של להקת “הדג נחש”. באמצע ההופעה יצאה חבושה לשירותים “וכאשר חזרתי, לא יכולתי לדעת כיצד להגיע חזרה אל החברה שלי בקהל הצפוף והסלולר לא עבד. התופעה הזו רווחת במקומות שבהם יש קהל רב, אבל מערכות הסלולר אינן מתפקדות כראוי בשל העומס. אנו מציעים מערכת Peer-to-peer שתפעל באמצעות WiFi-Direct. כלומר, כל משתמש יוכל לשוחח עם חברו באותה הקהילה, באמצעות תקשורת שתתבסס על הקשר בין הסמרטפונים. זה יכול לפעול נפלא לקראת אירועים, כאשר יוזם האירוע יכול להזרים מידע מראש, להעביר עדכונים ולהעניק שירותי ערך מוסף.

הקבוצה של דניאל פז, סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסת חשמל, הגיעה אף היא עם רעיון בשם Stetho Smart. “מחלות הריאה הן גורם התמותה השלישי בארה”ב, המחסל 141,000 איש בשנה,” הסביר. “בארה”ב לבדה קיימים 28 מיליון חולים כרוניים במחלות ריאה. המיזם שלנו מציע אבחון של סוג המחלה באמצעות מכשיר המסוגל ‘להקשיב’ לריאות. קיימים כבר מדדים ברורים להבדלים שבין צליל נשימה נורמלי לצליל של אסטמה, או דלקת ריאות.”

מימין לשמאל: ד”ר ברנרד מוהר, פרופסור נועם אדיר, ד”ר פיטר נגלר ובני סופר. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

נציגי זרוע ההשקעות של חברת הענק ‘אבוניק’ ביקרו בטכניון במטרה לבחון שיתופי פעולה אפשריים.

משלחת של נציגים בכירים מחברת Evonik Venture Capital, זרוע של חברת ‘אבוניק תעשיות’, ביקרה בטכניון במסגרת מסע החשיפה שלה (Roadshow) בישראל. ד”ר פיטר נגלר, האמון על החדשנות הבינלאומית בחברה והמנכ”ל של Evonik Venture Capital ד”ר ברנרד מוהר נפגשו עם מנהל היחידה העסקית בטכניון, בני סופר, ועם פרופסור נועם אדיר, סגן המשנה לנשיא למחקר, במטרה לבחון שיתופי פעולה עם הטכניון. “ברצוננו לבחון אפיקים הקשורים בעיקר בהון סיכון, אך גם בהיבטים שונים של מחקר ופיתוח,” אמר נגלר. “אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מספר אוניברסיטאות ברחבי העולם ורואים בטכניון שותף פוטנציאלי מרכזי. מטרת הביקור היא להציג את ‘אבוניק’ ובה בעת ללמוד על הטכניון ולהתניע דיון בתחומי סינרגיה אפשריים ושיתופי פעולה. ”

‘אבוניק’ , אחת מחברות הכימיקלים (specialty chemicals) הגדולות בעולם, מעסיקה יותר מ-30 אלף עובדים, ומחזור המכירות שלה עומד על יותר מ-13 מיליארד יורו בשנה. Evonik Venture Capital , שנוסדה ב-2012, היא זרוע ההשקעות של ‘אבוניק’. היא פעילה ביותר ממאה מדינות ומשקיעה בחברות סטארט-אפ ובקרנות הון סיכון, תוך העדפה לחברות המאופיינות בטכנולוגיה חדשנית ובפוטנציאל צמיחה גבוה, בתחומים של כימיקלים מיוחדים, חומרים מתקדמים, ננו-טכנולוגיה, קלינטק, ביוטכנולוגיה וטכנולוגיה רפואית. בכוונת החברה להשקיע בחברות אלה כ-100 מיליון יורו.

החברה אמנם מקיימת קשרים הדוקים עם כמה קרנות הון סיכון וגופים נוספים בישראל, אולם עדיין לא ביצעה שום השקעה בישראל. במהלך הביקור הנוכחי נפגשה המשלחת גם עם חברות הזנק, קרנות הון סיכון, נציגי ממשלה ועם המדען הראשי במשרד הכלכלה, מר אבי חסון.

הטקס החגיגי יתקיים ביום רביעי הקרוב (4.2), בשעה 16:00, באולם צ’רצ’יל בטכניון.

הטכניון יעניק תואר דוקטור לשם כבוד ליזם ולממציא דין קיימן (Kamen). התואר יוענק לו בטקס חגיגי בטכניון במעמד נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, יו”ר עמותת FIRST ישראל אביהו בן –נון ובהשתתפות מאות תלמידים מקהילת FIRST, מכל רחבי הארץ.

קיימן חתום על 440 פטנטים בארה”ב ובחו”ל, בהם הסגווי ((Segway , מכונת הדיאליזה הביתית, Slingshot לסינון וטיהור מים, משאבת האינסולין הביתית ורבים אחרים. קיימן פועל ללא ליאות לקידום המדע והטכנולוגיה, ואחד ממקורות גאוותו הוא הקמתו של ארגון FIRST, אשר שם לו למטרה לעורר את הסקרנות והמוטיבציה בקרב ילדים ובני נוער, להכיר ולחקור את תחומי המדע והטכנולוגיה, באמצעות תחרויות רובוטיקה לגילאי 6-18.   הארגון נוסד מהבנתו של קיימן כי בני הנוער הם היזמים והמנהיגים של המחר.

ארגון FIRST (ללא מטרת רווח), שהוקם בשנת 1989, פועל ביותר מ-60 מדינות ברחבי העולם. בישראל פועל הארגון כבר למעלה מעשור בחסות הטכניון, בהשתתפות
כ- 7,000 בני נוער מכל הקשת החברתית והתרבותית בישראל.

התואר מוענק לדין קיימן “לאות הערכה על חזון של יזמות וחדשנות שהוליד המצאות רבות, ובהן מכשירים רפואיים שחוללו שיפור בטיפול הרפואי בעולם כולו; כהכרה על תרומתו ההומניטרית ליצירת עולם בריא, בטוח וטוב יותר. ובהוקרה על הקמת ארגון FIRST (For Inspiration and Recognition of Science and Technology), הפועל בישראל בחסות הטכניון ודוגל בתחרות שיתופית כדרך לטיפוח השראה ומוטיבציה בצעירים ברחבי העולם.”

במהלך השנים זכה קיימן בעשרות פרסים ואותות הוקרה, ובהם המדליה הלאומית לטכנולוגיה, שאותה קיבל בשנת 2000 מנשיא ארצות הברית דאז, ביל קלינטון‘ על המצאות שקידמו את הטיפול הרפואי ברחבי תבל.

הקונסורציום, הכולל גופים מכמה מדינות, יחבר את טכנולוגיית “האף האלקטרוני” לסמארטפון וכך יוביל לאיבחון יותר מוקדם, מהיר, זול ומדויק של מחלות רבות.

6 מיליון יורו – זה הסכום שיעניק האיחוד האירופי למַאֲגָד (קונסורציום) בראשותו של פרופסור חוסאם חאיק מהטכניון. במאגד שותפים חברת ‘סימנס’ וכן אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות בגרמניה, אוסטריה, פינלנד, אירלנד, לטביה וישראל. החברה הישראלית השותפה במאגד היא NanoVation-GS – ‘ספין אוף’ של הטכניון – ובראשה עומדים בוגרי הטכניון ד”ר גריגורי שוסטר ומר שגיא גליקסמן (M.Sc), שסיימו את תאריהם הגבוהים במעבדתו של פרופסור חאיק. חברת NanoVation-GS מתמחה בפיתוח ואינטגרציה של חיישנים מבוססי ננו-חומרים למכשור רפואי ולתחומים נוספים. מידע נוסף על החברה ניתן למצוא באתר www.nanovation-gs.com.

כבר בשנת 2011 הקצה האיחוד האירופי 5.4 מיליון יורו למאגד דומה בראשות פרופסור חאיק, כחלק מתוכנית המסגרת השביעית של האיחוד. המענק הנוכחי, שיינתן במסגרת תוכנית Horizon 2020, ישמש להעמקת הטכנולוגיה שבפיתוחה עוסק פרופסור חאיק בשנים האחרונות, מאז הצטרפותו לטכניון כחבר סגל בתום פוסט-דוקטורט ב- Caltech, קליפורניה. מדובר בטכנולוגיה לאיבחון מוקדם מדויק מהיר, זול ולא פולשני של מחלות על סמך הבל פה. איבחון כזה מאפשר לאתר מתוך האוכלוסייה הכללית ‘קבוצות סיכון’ המוּעדות למחלות ספציפיות, ולטפל בהן מבעוד מועד או בשלב מוקדם של המחלה. פרויקט זה נחל הצלחה גדולה הן בפן המחקרי והן בפן הטכנולוגי.

בשלב הבא של המחקר, שיישען על המענק החדש, יינתן דגש לחיבור הטכנולוגיה האמורה לסמארטפון. פרויקט זה – SNIFFPHONE – יוביל למוצר מצומד לסמארטפון שיהיה פשוט לתיפעול, רב פעמי (repeatable), ולא יעיק על המשתמש בתפקודיו היומיומיים. מטרה זו תושג באמצעות מערכי-חיישנים זעירים ש’יקראו’ את הבל הפה ויעבירו את הנתונים לטלפון נייד, וממנו למערכת עיבוד מידע. מערכת זו תפענח את הנתונים, תקבע אם הנבדק לוקה במחלה, ובמקרה שהתשובה חיובית תספק פרטים נוספים. SNIFFPHONE, להערכתו של פרופסור חאיק, הוא “פתרון מנצח הודות למאפייניו: הוא יהיה זעיר מפתרונות קיימים, זול מהם, יצרוך חשמל מועט ובעיקר יאפשר איבחון מוקדם, מיידי, מדויק ולא פולשני. איבחון מוקדם, למותר לציין, עשוי להציל חיים כשמדובר במחלות מסוכנות כגון סרטן.”

מאז הצטרפותו לטכניון כאיש סגל בפקולטה להנדסה כימית בסוף 2006 זכה פרופסור חאיק בעשרות פרסים, מענקים ואותות כבוד. בין השאר הוא זכה בפרס ההצטיינות ע”ש מארי קירי, מענק ה- European Research Councel (ERC), מענקי קרן ביל ומלינדה גייטס, ועוד. הוא נבחר לרשימת 35 המדענים הצעירים המובילים בעולם בדירוג של MIT, קיבל אות ‘אביר במסדר האקדמאים’ מטעם ממשלת צרפת ואת פרס הרשל ריץ (פעמיים), פרס טנא לננוטכנולוגיה, פרס האלווי למדעים יישומים, ועוד כ-45 פרסים ואותות כבוד אחרים. הוא נבחר לרשימת “50 המוחות המבריקים של המדינה”, לרשימת “ארבעת המדענים שהעולם מצדיע להם”, לרשימת “עשרת הצעירים המבטיחים במדינה”, ועוד. בנוסף לפרסים אלה, הניתנים בגין תרומה מחקרית בולטת, הוא קיבל גם את פרס ההוראה הגבוה ביותר שמעניק הטכניון – פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי. בשנת 2014, וביוזמת נשיא הטכניון, הוביל פרופ’ חאיק, בליווי פדגוגי של פרופסור-משנה מירי ברק, קורס פתוח מרובה משתתפים (MOOC – Massive Open Online Course) בתחום “ננו-טכנולוגיה ו-ננו-חיישנים”, שאליו נרשמו כ-42,000 איש.

מארגנת הכנס, פרופסור נעמי ביטרמן

אל”מ רם שגיא מחיל הרפואה בכנס

הדברים נאמרו על ידי אל”מ רם שגיא מחיל הרפואה על פצועי מלחמת האזרחים בסוריה, בכנס הבינלאומי השלישי בנושא “ארכיטקטורה ורפואה במאה ה-21″, שהתקיים בשבוע שעבר בטכניון.

בוגר הטכניון אל”מ רם שגיא סיכם שנתיים של טיפול ישראלי בפצועי מלחמת האזרחים בסוריה. “כשהגיעו ראשוני הפצועים הסורים לגבול הישראלי, לפני שנתיים בדיוק, לא היתה לנו שום התלבטות; מהרגע הראשון היה לנו ברור שעלינו לטפל בהם.” כך אמר ד”ר אל”מ רם שגיא, בוגר הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון והיום מפקד הרפואה בפיקוד דרום, ביום עיון שנערך בטכניון ביום חמישי. “הם קיבלו בדיוק את הטיפול שמקבל חייל צה”ל שנפגע, כפי שמתחייב משבועת חיל הרפואה – ‘להושיט יד עוזרת לכל פצוע ולכל חולה… אם אוהב ואם אויב’ – ומהמשפט הידוע ממסכת סנהדרין: ‘כל המקיים נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא’.”

זרם הפצועים מסוריה החל בטפטוף איטי – 7 פצועים ראשונים שהגיעו לגבול הישראלי
ב-16 בפברואר 2013. בסוף אותה שנה כבר היו בבתי החולים בישראל מאה פצועים סורים, ששמעו מחבריהם על הטיפול שקיבלו כאן. “כאמור, מעולם לא שאלנו את עצמנו אם עלינו לטפל בפצועים; שאלנו את עצמנו רק איך לטפל, והתשובה ניתנה על פי המקרה הספציפי – חלק מהפצועים טופלו על הגבול ושוחררו לסוריה, אחרים הגיעו לטיפול במרפאות צבאיות, והשאר הובאו לבתי חולים אזרחיים.”

אל”מ שגיא אמר את הדברים במסגרת הכנס הבינלאומי השלישי בנושא ‘ארכיטקטורה ורפואה במאה ה-21′, שנערך בשבוע שעבר בטכניון ביוזמת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים והפקולטה לרפואה בטכניון. הכנס היווה מפגש ייחודי של שני עולמות התוכן – רפואה וארכיטקטורה – והשתתפו בו גורמים מובילים בתחומים כגון שרותי בריאות, בתי חולים, בנייה וטכנולוגיה. השנה התמקד הכנס בנושאים גלובליים בעלי משמעות חברתית וכלכלית, ובהם הקמת בתי חולים ומבני בריאות במדינות מתפתחות, באזורי אסון ובמקרי חירום (בהשתתפות חיל הרפואה), וסוגיות הקשורות בתכנון בית החולים העתידי (בפאנל מיוחד בהשתתפות מנהלי בתי חולים ומקבלי החלטות).

אל”מ שגיא התגייס לצה”ל ב-1986, בתום לימודיו כעתודאי בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. במרוצת השנים הוא התקדם לתפקידים של רופא גדודי, חטיבתי, אוגדתי ופיקודי. הוא עמד בראש משלחות סיוע רבות ששלחה ישראל – לטורקיה (1999), הודו (2001), קניה (2002), האיטי (2010) והפיליפינים (2013) – ועליהן סיפר בכנס. “המשימות האלה מתאימות לחיל הרפואה, מפני שאנחנו מתורגלים בתרבות של כוננות והקפצה, ומוכנים לפעילות תוך זמן קצר. האתגר הגדול במשימות האלה הוא להתאים את הפתרון לתנאים הספציפיים. בהאיטי טיפלנו בנפגעי רעידת אדמה בדרגה 7, בתנאים של חום ולחות גבוהה, בבית חולים מאולתר שהקמנו על מגרש כדורגל. בפיליפינים טיפלנו בנפגעי הטייפון החמור ביותר בהיסטוריה המתועדת, על ידי ‘הרחבה’ (באמצעות אוהלים) של בית חולים קיים. המקרה הסורי שונה בכך שכאן זה לא פרויקט אד-הוק אלא פעילות מתמשכת.”

מארגנת הכנס, פרופסור נעמי ביטרמן, אמרה כי “כנס ייחודי זה מפגיש דיסציפלינות שונות מתוך הבנת חיוניותו של שיתוף פעולה כזה.” דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופסור יהודה קלעי, הסביר כי “הכנסים האלה נולדו מהניסיון לקרב את הפקולטה לרפואה לקמפוס ולדיסציפלינות ההנדסיות. בישיבות הראשונות שהתקיימו בנושא נשאלנו, אני ונעמי, מה הקשר בין ארכיטקטורה להתקנים רפואיים. הסברנו מיד שאנחנו מעצבים התקנים רפואיים גדולים במיוחד, שנקראים ‘בתי חולים’. כך נולד הכנס הזה, שמתקיים זו השנה השלישית תוך שיתוף פעולה של רופאים, ארכיטקטים, מקבלי החלטות וגורמים נוספים.” דיקן הפקולטה לרפואה, פרופסור אליעזר שלו, אמר כי אם בעבר התמקדו הרופאים ברפואה עצמה, הרי ש”כיום ברור הצורך בהתאמת הסביבה הפיזית לפעילות הרפואית ולטיפול בחולה.”

ד”ר מארק שיקוביץ (Shikowitz), שנשא את הרצאת הפתיחה בכנס, דיבר על פעילות במדינות מתפתחות ועל האילוצים הרבים שהיא מציבה בפני המשלחות המגיעות מהמערב: היעדר תשתית-חשמל סדירה, מחסור בציוד, ריבוי מגיפות, עוני חמור, וריחוק המחייב טיסות ונסיעות רבות. הוא הוסיף כי “זה הביקור הראשון שלי בטכניון, ואני חייב לומר לכם שלטכניון יצאו מוניטין בכל העולם, כלומר מחוץ לישראל וארה”ב. אני פוגש המון בוגרי טכניון – רופאים ומהנדסים – וכולם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה.”

הכנס הסתיים בפאנל של בכירים מתחומי הרפואה והארכיטקטורה, שדנו בקשר בין התחומים ובסוגיות הנוגעות לתכנונם של בתי חולים מתוך ראייה ארוכת טווח. בפאנל השתתפו דיקן הפקולטה לארכיטקטורה פרופסור יהודה קלעי; מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, ד”ר מסעד ברהום; האדריכל הראשי של שרותי בריאות כללית, אדר’ אבי תורג’מן; מנהלת המרכז לבריאות הנפש ‘מזרע’, ד”ר אילנה קרמר; מנהל הקריה הרפואית רמב”ם, פרופסור רפאל ביאר; מנהל המרכז הרפואי קפלן-הרצפלד, פרופסור יעקב יהב; ומנהל בית החולים רות רפפורט לילדים ברמב”ם, פרופסור עמוס עציוני.

בתמונה בעמוד הבית (מימין לשמאל): דיקן הפקולטה לארכיטקטורה פרופסור יהודה קלעי; מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, ד”ר מסעד ברהום; האדריכל הראשי של שרותי בריאות כללית, אדר’ אבי תורג’מן; מנהלת המרכז לבריאות הנפש ‘מזרע’, ד”ר אילנה קרמר; מנהל הקריה הרפואית רמב”ם, פרופסור רפאל ביאר; מנהל המרכז הרפואי קפלן-הרצפלד, פרופסור יעקב יהב; ומנהל בית החולים רות רפפורט לילדים ברמב”ם, פרופסור עמוס עציוני, משתתפי הפאנל בנושא תכנון בתי חולים

יו”ר אגודת מהנדסי המכונות בלשכת המהנדסים מר עמנואל ליבן (מימין) עם ראש המעבדה למנועי שריפה פנימית בטכניון ויו”ר הוועדה המארגנת של הכנס ד”ר לאוניד טרטקובסקי

ראש המעבדה למנועי בעירה פנימית ב-MIT היה הדובר הראשי בכנס הרביעי לטכנולוגיות הנעת כלי טיס בלתי מאוישים, שהתקיים בטכניון.

ב-29 בינואר התקיים בטכניון הכנס הרביעי לטכנולוגיות הנעת כלי טייס בלתי מאוישים (כטב”מ). בכנס, שנערך בבניין הפקולטה להנדסת מכונות ע”ש ד. דן ובטי קאהן בטכניון, הציגו מהנדסים וחוקרים מובילים מהתעשייה, האקדמיה וגופים ממשלתיים, את החידושים האחרונים בתחומי הטכנולוגיה הרלוונטיים להנעת כטב”מ. בין השאר נדונו נושאים כגון מנועי בוכנה, מנועים רוטוריים, שיטות הנעה חלופיות, הנעה חשמלית, סוגי דלק קונבנציונליים וחלופיים למנועי כטב”מ, ומגמות עתידיות. מפגש שנתי זה, שראשיתו לפני ארבע שנים כשיתוף פעולה בין הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, מפא”ת/משרד הביטחון והתעשייה, הפך לבמה מובילה לעוסקים בתחום, ונתמך השנה לראשונה גם על ידי משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. בכנס השתתפו כ-200 איש, מספר המצביע על חשיבותו ההולכת וגוברת של תחום הנעת הכטב”מ.

בהרצאה המרכזית בכנס הרצה פרופ’ וואי צ’אנג (Wai Cheng), ראש המעבדה למנועי בעירה פנימית ע”ש סלואן (Sloan) במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT). פרופ’ צ’אנג ניתח את מגמות הפיתוח של מערכות הנעה לכטב”מ, יתרונותיהם וחסרונותיהם של סוגי הנעה שונים, וסיכוייהם להשתלב בשוק הכטב”מ הגדל משנה לשנה. אחת המסקנות המרכזיות צ’אנג הייתה שגם בעשורים הקרובים מנועי שריפה פנימית ימשיכו להוות אמצעי הנעה עיקרי הן בתחום הכטב”מ והן בתחום האוטומוטיבי.

משתתפי הכנס נחשפו לנקודת מבטם של משתמשי ויצרני כטב”מ באשר לדרישות ממערכות הנעת כטב”מ והלקחים שהוסקו מזירות שימוש שונות. יו”ר אגודת מהנדסי המכונות בישראל, מר עמנואל ליבן, ניתח בהרצאתו את ההבדלים המהותיים בין מערכות הנעת כטב”מ ומערכות הנעה לכלי רכב, והציג גישות אשר יאפשרו שימוש בטכנולוגיות אוטומוטיביות מתקדמות, לטובת הנעת כטב”מ.

כן הוצגו בכנס פיתוחים חדישים של מערכות הנעה מתקדמות מסוגים שונים, החל בהנעה סולארית והנעה בעזרת חומרים משני-פאזה, שהוצגו בהרצאותיהם של פרופ’ ווייס ופרופ’ שר מהטכניון, ועד לקונספטים חדשים של מנוע בעירה פנימית. בהרצאתו של ד”ר שקולניק מחברת LiquidPiston (ארה”ב), הוצג קונספט חדיש של מנוע רוטורי המאפשר להשיג ערכי נצילות של עד כ-60% יחד עם פליטות מזהמים נמוכות, ומתגבר בכך על חסרונותיו העיקריים של מנוע וואנקל הידוע. כמו כן נחשף בכנס מנוע חדיש עם מיחזור תרמו-כימי המופעל בדלק מתחדש, אשר פותח במעבדה למנועי שריפה פנימית בטכניון. בפיתוח זה הצליחו החוקרים להפחית פליטות מזהמים לרמות בעלות השפעה אפסית, ולשפר את נצילות המנוע בשיעור שבין 6% ל-45%.

באי הכנס חלקו שבחים לד”ר לאוניד טרטקובסקי, ראש המעבדה למנועי שריפה פנימית בטכניון ויו”ר הוועדה המארגנת של הכנס, על פעילותו המבורכת לקידום תחום הנעת הכטב”מ בישראל, ועל הפיכת הכנס לבמה מרכזית לקידום דיאלוג ושת”פ בין האקדמיה, התעשייה וגופים ממשלתיים מובילים.

(מימין לשמאל) אביהו בן-נון, יו”ר עמותת FIRST ישראל, דין קיימן ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

קיימן: “טכנולוגיה היא כלי נפלא, אבל עלינו לזכור תמיד שהיא רק כלי”. נשיא הטכניון : “החזון שלנו – לעודד ילדים ואנשים צעירים לחלום”.

הטכניון העניק השבוע (ד’) תואר דוקטור לשם כבוד ליזם ולממציא דין קיימן (Kamen), בטקס חגיגי שהתקיים במעמד נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ויו”ר עמותת FIRST ישראל אביהו בן-נון, ובהשתתפות מאות תלמידים מקהילת FIRST, מכל רחבי הארץ.
התואר דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון הוענק לדין קיימן “לאות הערכה על חזון של יזמות וחדשנות שהוליד המצאות רבות, ובהן מכשירים רפואיים שחוללו שיפור בטיפול הרפואי בעולם כולו; כהכרה על תרומתו ההומניטרית ליצירת עולם בריא, בטוח וטוב יותר, ובהוקרה על הקמת ארגון FIRST (For Inspiration and Recognition of Science and Technology), הפועל בישראל בחסות הטכניון ודוגל בתחרות שיתופית כדרך לטיפוח השראה ומוטיבציה בצעירים ברחבי העולם.”

“החינוך הוא אחד הדברים החשובים ביותר בעיני, והטכניון הוא אחד ממוסדות החינוך המובילים והיוקרתיים בעולם. לכן המעמד הנוכחי – קבלת תואר ד”ר לשם כבוד מהטכניון – יקר מאוד ללבי”, אמר קיימן בטקס הענקת הפרס, והוסיף “טכנולוגיה היא כלי נפלא, אבל עלינו לזכור תמיד שהיא רק כלי, ולעולם לא לשכוח מה מטרתה – להפוך את העולם למקום טוב יותר.”

קיימן חתום על 440 פטנטים בארה”ב ובחו”ל, בהם הסגווי ((Segway , מכונת הדיאליזה הביתית, Slingshot לסינון וטיהור מים, ומשאבת האינסולין הביתית. DEKA, החברה שהקים, מתמקדת ביישום הרעיונות שלו כמו גם בפיתוח מכשירים לפי הזמנה. בין השאר פיתחה החברה מסוקים ייחודיים, יד ביונית בעלת מוטוריקה עדינה חסרת תקדים, ו-iBot – כיסא גלגלים ייחודי שעל בסיסו פיתח קיימן את ה’סגוויי’.

במהלך השנים זכה קיימן בעשרות פרסים ואותות הוקרה, ובהם המדליה הלאומית לטכנולוגיה, שאותה קיבל בשנת 2000 מנשיא ארצות הברית דאז, ביל קלינטון” על המצאות שקידמו את הטיפול הרפואי ברחבי תבל’.

קיימן פועל ללא ליאות לקידום המדע והטכנולוגיה, ואחד ממקורות גאוותו הוא הקמתו של ארגון FIRST, שנוסד מתוך ההכרה בבני הנוער כיזמים וכמנהיגים של העתיד. הארגון פועל לטיפוח הסקרנות והמוטיבציה בקרב ילדים ובני נוער בתחומי המדע והטכנולוגיה, באמצעות תחרויות רובוטיקה לגילאי 6-18. “לפני עשר שנים התחלנו את הפעילות שלנו בישראל, לבקשת שמעון פרס,” סיפר קיימן, “פרס קיווה שיהיו בישראל 100 קבוצות של FIRST; השנה נרשמו לתחרות 700 קבוצות!”

את הרצאתו סיכם קיימן במילים נרגשות לבני הנוער שגדשו את האולם ואמר : “אילו התחלתי את חיי מחדש הייתי רוצה רק להתחיל להמציא מוקדם יותר, להתקדם מהר יותר. החיים קצרים – אל תבזבזו את הזמן. אם אתחרט על משהו, זה לא על השטויות והטעויות שעשיתי, אלא רק על הדברים שלא ניסיתי לעשות.”

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בירך את קיימן ואמר: “החזון של דין קיימן ושל פרויקט FIRST הוא החזון שלנו – לעודד ילדים ואנשים צעירים לחלום, ללמד אותם לעשות, ולוודא שהם עושים זאת יחד. המסר שלי אליכם, הילדים והנערים של FIRST, הוא זה: יצאתם לדרך שיש בה הזדמנות לשפר את העולם. אני מקווה שבדרך הזאת תעברו גם כאן, בטכניון.”

החברה, המפתחת אפליקציה להפעלת סמארטפון ללא מגע, זכתה במקום הראשון בתחרות שקיימה חברת התקשורת ‘ורייזון’. פרס נוסף הוענק ל- Voiceit,  שהוקמה גם היא על ידי שני בוגרי טכניון.

חברת Enable Sesame, שהוקמה על ידי בוגרי הטכניון עודד בן דב וגיורא ליבנה, זכתה בפרס הראשון – מיליון דולר – בתחרות שקיימה חברת התקשורת האמריקאית ‘ורייזון’ (Verizon). ‘ססמי’ פיתחה אפליקציה המאפשרת הפעלה של כל סמארטפון – על כל הפונקציות שלו – בתנועות ראש ובתנועות אחרות. אפליקציה זו מבוססת על המצלמה המובנית של הטלפון החכם, בלי צורך בשום חומרה נוספת.

פרס Powerful Answers Award ניתן בארבע קטגוריות – חינוך, בריאות, טכנולוגיות ירוקות ותחבורה – על המצאות ה”הופכות את העולם למקום טוב יותר”. הסכום הכולל של הפרסים הוא 6 מיליון דולר, והפרס הראשון בכל קטגוריה עומד על מיליון דולר. “ססמי” זכתה במקום הראשון בקטגוריית ‘חינוך’.

“הזכייה במקום הראשון מדהימה ומרגשת,” אמר היום עודד בן דב. “קיבלנו כאן חשיפה מטורפת, הכרה ממשית מענקית הסלולר ורייזון, ומענק שיאפשר לנו להאיץ את הפיתוח משמעותית ולהגיע באמת לכל אלו שיכולים ליהנות מהטלפון שלנו.”

את הפרק החדש תתחיל החברה בעמק הסיליקון – שם יעברו כל הזוכים ב’אקסלרטור’ מיוחד שנועד לקדם את החברות שלהם ויקבלו הזדמנות לפתח שיתופי פעולה עם ורייזון. “בשנה הקרובה נתמקד בגימור המכשיר ובהפצתו, בהוספת פונקציות שירחיבו את קהל המשתמשים, ובהרחבת התמיכה למכשירים נוספים כגון טאבלט.

“אולי זו קלישאה, אבל באמת שהפידבק שאנחנו מקבלים מהנסיינים שלנו, ומכלל הציבור, יותר מרגש מהפרס הכספי. אנחנו פותחים עולם שלם לאנשים שכה זקוקים לו – אנשים שמרותקים לבית שלהם. סמארטפון נגיש מהווה חלון לעולם של תוכן וקשרים שחורג מן המגבלות הפיזיות. אין לי ספק שבעתיד תשתלב הטכנולוגיה שלנו בתפעול של בתים חכמים ובהפעלה של תאורה, טלוויזיה, מזגן ועוד. עבור ססמי זו רק ההתחלה.”

את סיפורה של ‘ססמי’ אפשר להתחיל בנובמבר 2011 – ביום שבו נכנס גיורא ליבנה, בכיסא הגלגלים שלו, למשרדו של בן דב. “אני רוצה טלפון שמופעל ללא מגע,” הוא אמר. “ואני מבין שהטכנולוגיה שפיתחתם יכולה לאפשר את זה.” לאחר תקופת פיתוח ראשונית, שהובילה לאבטיפוס מוצלח, הקימו השניים את ‘ססמי’, שבראשה עומדים בן דב (מנכ”ל, בוגר הטכניון), ליבנה (שותף ומשקיע, בוגר הטכניון), והמפתח הראשי ולדי אוסטרובסקי – גם הוא, איך לא, בוגר טכניון.

“הטכנולוגיה הזאת,” מסביר ליבנה, “מאפשרת לאנשים כמוני להפעיל את מכלול הפונקציות בטלפון – גלישה, חיוג, משחקים וכו’ – ובעתיד גם פונקציות חיצוניות לטלפון, למשל הדלקת אור. עבורנו, מקלדות ומסכי מגע אינם חומרה נגישה, והאפשרות לעקוף אותם ולהפעיל טלפון ומחשב פותחת לנו חלון בתחומים רבים כמו חברה, תעסוקה ופנאי.”

ציטוטי משתמשים:

“התוכנה הזאת מקנה לי עצמאות – ופרטיות. לפני כן, במשך חמש שנים רצופות, לא קיימתי שיחת טלפון פרטית אחת” (דולטון ג’ונס, ארה”ב).

“אחד הדברים שתסכלו אותי יותר מכל הוא אי-יכולתי לערוך שיחות טלפון בכוחות עצמי. השתוקקתי לשלוח ולקבל הודעות בעצמי, ולהתקשר לאנשים בלי שאצטרך עזרה” (טרייסי טוד, דרום אפריקה).

“כיום אני יכול לעשות יותר דברים בבית: לשלם חשבונות, להזמין מוצרי מזון במחשב, ולקנות פרחים לאשתי” (גיורא ליבנה, מייסד ‘ססמי’, ישראל).

חברת Voiceitt, שהוקמה גם היא על ידי שני בוגרי טכניון, זכתה בתחרות ברבע מיליון דולר, בקטגוריית ‘בריאות’. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לאנשים הסובלים מקשיי דיבור להביע את עצמם באופן ברור.

מנכ”ל החברה הוא דני ויסברג, בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, וסמנכ”ל הטכנולוגיות הוא סטס טיומקין, שעשה את התואר השני שלו בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. הם מסבירים כי Talkitt, המוצר של Voiceitt, מיועד לאנשים הסובלים מקשיי דיבור מסיבות שונות, ובהן מום מולד, שיתוק מוחין, חירשות, פגיעת ראש, שבץ מוחי ו-ALS. Talkitt לומד את אופן הדיבור של האדם הספציפי בכמה צעדים פשוטים, ולאחר מכן מסוגל ‘לתרגם’ את דבריו בכתב ובקול מובן. כך מאפשרת החברה לאותם אנשים לתקשר עם הסביבה.

“לטכנולוגיה, אם משתמשים בה נכון, יש כוח לצמצם את הפער בין בעלי צרכים מיוחדים לבין אנשים ‘רגילים’,” אומר ויסברג. “כיום כבר יש יישומים רבים שמסייעים למתקשים-בדיבור להבהיר את עצמם, אבל אנחנו החלטנו לקחת את הנושא צעד אחד קדימה.”

ויסברג וטיומקין מקפידים לתת קרדיט מכובד ליואב מדן מהטכניון, שמלווה אותם כבר משלב מוקדם מאוד במסגרת תוכנית ‘טכניון לחיים’ (TFL). “פגשנו אותו בכנס בחיפה והוא אמר לנו: ‘אתם היורשים שלי’. יש לו אינטואיציה רבת שנים, ידע עצום בשיפור האלגוריתמים, וכרטיס ביקור שעליו כתוב DOING GOOD. החיבור איתו חשוב לנו מאוד, ובכל פעם שיש לנו מה להראות אנחנו נפגשים איתו.”

כיום עובדת החברה עם גופים רבים ובהם בית החולים אלין, בית אקשטיין ובית איזי שפירא, ומבססת את נוכחותה גם באוסטרליה ובארה”ב. בקישור הבא – סרט התודה שהכינו לכבוד הזכייה:

בלובי הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון התקיימה בחודש ינואר תחרות “בניית המהנדס”, שבה השתתפו 55 סטודנטים בשנה הרביעית ללימודיהם. במקום הראשון זכו הסטודנטים תומר פירן, מאיר ונמק ודוד לוי.
התחרות מתקיימת מדי שנה במסגרת הקורס “בניית המהנדס”, שאותו מעביר צבי המלי (Hemly) לסטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם בפקולטה. השנה נדרשו הסטודנטים לבנות מתקן מתקפל, הנשען על שלוש נקודות (סמכים) ומחזיק מעמד תחת עומס מקסימלי. למתמודדים הוגדרו מגבלות רבות, ובהן מסה מקסימלית של המתקן (300 גרם), עלות חומרים מקסימלית (300 ₪), וזמן-הקמה שאינו עולה על חמש דקות.
המלי, מהנדס אזרחי בוגר הטכניון (1983) והבעלים של משרד ‘צבי המלי מהנדסים’, מסביר כי “הקורס הזה מפגיש את הסטודנטים בפעם הראשונה עם העולם האמיתי, אחרי שבשלוש השנים הראשונות הם לומדים את החומר בנושאים נפרדים (סטטיסטיקה, דינמיקה, חוזק חומרים וכו’). זו בעצם הפעם הראשונה במהלך הלימודים שבה פוגשת התיאוריה את ההנדסה, והסטודנט נבחן על מבנה ממשי שנדרש לעמוד בהגדרות שפרסמנו מראש.”

הדמיה של stable α-hydrogen nitroxyl radical – הרדיקל היציב שפיתח פרופסור-משנה שפילמן

פרופסור-משנה אלכס שפילמן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון פיתח מולקולה חדשה בעלת מבנה יציב.

אתגר שהעסיק כימאים במשך עשרות שנים – הכנת מולקולות רדיקליות יציבות ושימושיות – בא אל פתרונו במחקר שנערך בטכניון. המחקר התבצע על ידי קבוצת המחקר של פרופסור-משנה אלכס שפילמן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון וד”ר מרק איירון ממכון ויצמן סייע בחישובים המסבירים את היציבות שהושגה. תוצאות המחקר פורסמו ביום שישי (6 בפברואר 2015) בכתב העת Nature Communications.

מולקולות רדיקליות הן מולקולות המכילות מספר אי-זוגי של אלקטרונים. אלקטרונים נוהגים להתארגן בצמדים וכך ליצור שיווי משקל אנרגטי, ולכן במצב האמור – מספר אי-זוגי של אלקטרונים, ואלקטרון אחד בלתי מזווג – קיים חוסר-איזון אנרגטי. כדי להשיג שיווי משקל אנרגטי נדרש למולקולה הרדיקלית אלקטרון נוסף, ולכן היא נוטה להגיב במהירות למולקולות אחרות, כלומר אינה יציבה.

למרות הכלל הזה – לפיו מולקולות רדיקליות אינן יציבות – קיימים רדיקלים יציבים. בשנת 1900 התגלה לראשונה רדיקל אורגני יציב בעל מבנה שלישוני, טריפנילמתיל, על ידי פרופסור מוזס גומברג (Moses Gomberg) מאוניברסיטת מישיגן. התגלית ההיסטורית הזו הובילה לגילוי רדיקלים יציבים אחרים. בשנת 1960 התגלה TEMPO – רדיקל אורגני נוסף, יציב מאוד – על ידי לייבדיב וקאזארנובסקי (Lebedev and Kazarnowskii). מולקולות אלה משמשות כיום בתעשיית הפלסטיק הפרמצבטית, בייצור גומי וכן ברפואה, בחקלאות, בביו-כימיה ובמדידת מרחקים במערכות ביולוגיות כגון DNA.

עם זאת, לרדיקלים היציבים המוכרים יש חסרונות רבים, ובהם עלות ייצור גבוהה ומבנה מרחבי המגביל את השימוש בהם.

המולקולה החדשה שפיתח פרופסור-משנה שפילמן – stable α-hydrogen nitroxyl radical – עשויה לחולל שינוי דרמטי בתחום זה. זהו רדיקל יציב בעל מבנה מרחבי ‘שמיש’ יותר. בסיום המאמר מציין פרופסור-משנה שפילמן כי מולקולה זו אטרקטיבית במיוחד בהקשר של יישומים עתידיים בקטליזה ובהקשר של מחקרים ביולוגיים. “למעשה, נסללת כאן דרך ליישומים רבים בקטליזה, ביולוגיה ורפואה.”

אלכס שפילמן, יליד דנמרק, הגיע בגיל 18 לארץ כמתנדב בקיבוץ חמדיה. לאחר שחזר לדנמרק וסיים שם תואר שני ברפואה הוא שב לישראל, השלים דוקטורט במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט ב-ETH ציריך, וב-2009 הצטרף לטכניון כחבר סגל בפקולטה לכימיה.

במהלך התארים המתקדמים, וכן בפוסט-דוקטורט, עסק שפילמן בסינתזה אורגנית של חומרי טבע, כלומר בהכנת חומרים טבעיים במעבדה ובחקר פעילותם הביולוגית. כאשר הגיע לטכניון החליט לחזור אל המדע הבסיסי. “זו התפיסה האסטרטגית שלי כיום,” הוא מסביר. “אני רוצה להתחיל מתגלית מדעית בסיסית, ומשם לפתח אותה עד לסינתזה ויישום.

“כימיה היא תחום נהדר ומרתק, הדורש ממך המון יצירתיות. יש משהו מספק מאוד בפיתוח רעיון חדש ובהבאתו לידי מימוש.”

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור-משנה אלכס שפילמן 

ד”ר קירה רדינסקי בכנס. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

הענקת מלגות הצטיינות לסטודנטיות. משמאל לימין: דיקן הפקולטה למדעי המחשב פרופ’ עירד יבנה, פרופ’ אילת טל מהפקולטה להנדסת חשמל ו ד”ר יעל וילה, מנהלת מרכז המצויינות של EMC. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

ד”ר יואל מארק סגנית נשיא Yahoo! Labs בפאנל. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

שרי דואק, סטודנטית לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הקימה את WomenTechPRO – קהילה לנשים העוסקות בפיתוח טכנולוגיות. בכנס ‘להוביל בטכנולוגיה’, שנערך בטכניון, היא הבטיחה לקיים מרתון יזמות לפיתוח התרבות הטכנולוגית בצפון.

מאות סטודנטים וסטודנטיות השתתפו בכנס “להוביל בטכנולוגיה” שהתקיים ביוזמת הפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת חשמל בטכניון, קהילת WomeTechPROוקהילת Google Anita Borg Scholarship Alumni , כחלק מסדרת האירועים לציון הולדתה של ד”ר אניטה בורג, שפעלה לקידום נשים בתחומי הטכנולוגיה במטרה להגיע לשילוב של 50% נשים בתחומים הטכנולוגיים עד שנת 2020. לשם מטרה זו יסדה ד”ר בורג מלגות ותכניות לשילוב נשים בתחומי ההנדסה.

הדוברת המרכזית בכנס בטכניון היתה ד”ר קירה רדינסקי, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שהוגדרה לאחרונה על ידי מגזין “פורבס” כאחת מ-30 היזמים המבטיחים ביותר בעולם מתחת לגיל 30. במהלך לימודי הדוקטורט שלה, בהנחייתו של פרופסור שאול מרקוביץ’, פיתחה רדינסקי טכנולוגיה המאפשרת חיזוי תהליכים באמצעות כריית מידע. על בסיס הטכנולוגיה הזו הקימה את חברת הסטארט-אפ “SalesPredict”.בהרצאתה “המסע לניבוי העתיד” סקרה רדינסקי את המסלול שהוביל אותה לפריצת הדרך הטכנולוגית. היא החלה ללמוד בתוכנית המצוינים בטכניון כבר בגיל 15, ומאז השלימה שלושה תארים בפקולטה למדעי המחשב. במהלך לימודיה פיתחה רדינסקי שיטת ניבוי חדשנית, החוזה אירועים ברמת דיוק ממוצעת של 80%. זאת באמצעות אלגוריתם שפיתחה, המחפש במאגרי המידע תבניות החוזרות על עצמן. כך היא ביצעה סריקת ספרוּת חדשותית מ-500 השנים האחרונות, ובתוכה כל החומר שהתפרסם בניו יורק טיימס משנת 1880 והלאה, בניסיון למצוא מִתְאָם (קורלציה) בין אירועים מסוגים שונים. בין השאר גילתה שהשילוב בין בצורת לסוּפוֹת הוא סימן מקדים להתפרצות מחלת הכולרה. כיום היא מקיימת קשרים עם ארגונים רפואיים בינלאומיים במטרה ליישם את ממצאי המחקר שלה ולספק פתרון לאוכלוסיות הסובלות.

“המסע לחזות את העתיד והרצון להבין מה גורם למה הם שמניעים אותי,” אמרה בהרצאתה. “הפיכת עבודה אקדמית למוצר היא אתגר מורכב. בהיבט העסקי אנו מספקים למקבלי החלטות בחברות כלים תומכי החלטה, ויש חברות שהצלחנו להגדיל את המכירות שלהן פי ארבע ויותר.”
לסטודנטים שמילאו את האולם המליצה רדינסקי להיות “מערכות לומדות של עצמכם. תשאלו את עצמכם במה אני הכי טוב ומה אני אוהב לעשות, וכוונו את עצמכם לשם.”

במהלך האירוע הוענקו שש מלגות הצטיינות לסטודנטיות בפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת חשמל בטכניון, תרומת חברת EMC. ד”ר אורנה ברי, סגנית נשיא לחדשנות וצמיחה במרכזי המצוינות של EMC , בירכה את משתתפות הכנס: “אני מאחלת לנו שנשים בעלות השפעה ומנהיגות בעולם הטכנולוגי והעסקי יהיו עניין שבשגרה. זה מתחיל בנו הנשים. השאר יותאם לתרומתנו ולנוכחותנו באופן טבעי.”

בפאנל בנושא “משאיפות להצלחות”, שעסק בדרכים לפיתוח הקריירה הטכנולוגית, השתתפו ד”ר יעל וילה, מנהלת מרכז המצויינות של EMC, פרופ’ אילת טל מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ד”ר יואל מארק סגנית נשיא Yahoo! Labs ומנהלת מעבדות המחקר בישראל ובהודו, ועימד יונס, נשיא חברת אלפא-אומגה. “נשים צריכות להבין כבר מגיל הגן שהן יכולות לעשות הכל ולא לעצור את עצמן,” אמרה ד”ר וילה.

“נשים צריכות להשקיע יותר מחשבה בתכנון הקריירה שלהן,” הוסיפה פרופ’ טל. “סולידריות נשית היא כוח, ויחד תסייעו אחת לשנייה. זכרו שאתן שוות וראויות, וכי הצלחתכן אינה מקרית אלא פרי של עבודה קשה. אל תמעיטו בערככן. כדי להצליח יש לתאם מראש שתי קריירות – שלכן ושל בן הזוג. משפחה הבנויה על שתי קריירות יציבה יותר כלכלית.”

שרי דואק, סטודנטית לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הציגה בכנס את קהילת הנשים WomenTechPRO. דואק, שיזמה את הקמת הקהילה בטכניון, סיפרה: “זו קהילה של נשים העוסקות בפיתוח טכנולוגיות, והיא הוקמה כדי לקרב כמה שיותר נשים לתחומים הטכנולוגיים. בקהילה שלנו חברות 500 סטודנטיות ובוגרות הטכניון, ואנו נפגשות אחת לשבוע ועובדות יחד על פרויקטים ומיזמים משותפים. לנשים קל יותר להתחבר עם נשים אחרות, וזהו המפתח לשינוי התפישה לגבי טכנולוגיה ונשים ולהעלות את אחוז הנשים בתחום. מטרת הקהילה היא לגרום לנשים להרגיש נוח בכל פעילות טכנולוגית שהיא, החל מהשתתפות בהרצאות טכנולוגיות והאקתונים וכלה בפיתוח קריירה טכנולוגית עשירה ומוצלחת. בכוונתנו לקיים האקתון WomenTechPRO שפתוח לכולם בטכניון עם דגש על השתתפות נשים. לשם כך יתקיימו מפגשי העשרה והכנה מיוחדים עבור נשים המעוניינות להשתתף. הכנס בטכניון מקדם את פעילות הקהילה, ומטרתו להבליט את העשייה הנשית בטכניון ולחשוף את הסטודנטיות לנשים מוכשרות ומצליחות שכבר ‘עשו את זה’ ולגלות את סודות ההצלחה גם לנשים בתחילת דרכן.”

בתמונה בעמוד הבית: חברי הפאנל “משאיפות להצלחות”. מימין לשמאל : עימד יונס, נשיא חברת אלפא-אומגה, ד”ר יואל מארק סגנית נשיא Yahoo! Labs, ד”ר יעל וילה, מנהלת מרכז המצויינות של EMC ופרופ’ אילת טל מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

חלקיקי סיליקון נקבובי משמשים כפלטפורמה להובלת תרופות אנטי-סרטניות (הצבועות בתרשים בצבע ירוק-זוהר) ולשחרורן בגידולי סרטן השד. פירוק הסיליקון בסביבת הגידול הסרטני נחקר באמצעות שיטות דימות חדשניות. החוקרים עקבו אחר פירוק החומר ברקמה הסרטנית וחשפו את מנגנון הפירוק שלו, המאפשר שחרור של תרופות הכלואות בתווך הנקבובי.

פרופסור אסתי סגל

“אריזות סיליקון”, לשחרור מקומי של תרופות אנטי-סרטניות, מתפרקות באופן שונה ברקמת הגידול. המחקר נערך בטכניון, ב-MIT ובהארוורד. פרופסור אסתי סגל, העומדת בראש הקבוצה הטכניונית, מסבירה כי עובדה זו משפיעה על יעילותן הקלינית.

מאמר חדש בכתב העת היוקרתי Nature Communications חושף כי סיליקון ננו-נקבובי, המיועד לשחרור מבוקר של תרופות כימותרפיות, מתנהג בצורה שונה בסביבת גידול סרטני בהשוואה לרקמה בריאה. מדובר במחקר משותף הנערך בטכניון, ב-MIT ובבית הספר לרפואה בהארוורד. פרופסור אסתי סגל, העומדת בראש הקבוצה הטכניונית שהובילה את המחקר, מסבירה כי ״אנו מראים לראשונה כי ביו-חומרים בכלל, וסיליקון נקבובי בפרט, מתנהגים בצורה שונה כאשר הם מוזרקים (או מושתלים) בסביבת רקמה סרטנית. בשנים האחרונות הצלחנו להנדס סיליקון כך שישמש כ’אריזה’ המובילה תרופות אנטי-סרטניות ומשחררת אותן בצורה מבוקרת, וכעת התמקדנו במנגנון התפרקותו של הסיליקון ברקמת היעד הסרטנית.”

סיליקון נקבובי (Porous Silicon) הוא שם כולל למשפחה של חומרים מבוססי-סיליקון המכילים חורים ננו-מטריים. חומר זה ידוע כיום כ’אריזה’ (פלטפורמה) יעילה להובלת תרופות, וזאת בשל תכונותיו הייחודיות: שטח פנים גדול (הזָמין להעמסת התרופה), תאימוּת ביולוגית (biocompatbility) והתפרקות בטוחה ולא רעילה בגוף (bio-degradability). בשנים האחרונות פיתחו פרופסור סגל והדוקטורנטית עדי צור בלטר ‘אריזות’ כאלה להובלת תרופות אנטי-סרטניות. באמצעות תכנון מדויק של קוטר הנקבוביות בסיליקון, ושליטה בכימיית פני-השטח שלהן, השיגה הקבוצה תכונות אופטימליות להסעת תרופות בתוך הגוף ולשחרורן באתר המטרה.

אחד הממצאים החשובים במחקר זה, שבו נבחנה הפלטפורמה האמורה ברקמות סרטן שד, קשור בתהליך הפירוק של הסיליקון. המחקר הוכיח שהגידול הסרטני משחרר חומרים הגורמים לחימצון מואץ של אותה ‘אריזה’ ומפרק אותה בקצב מהיר יותר בהשוואה לניסויים שנערכו במעבדה. המאמר שופך אור על תהליך פירוק הסיליקון בסביבת הגידול, ומאפשר תכנון מוקדם ומושכל של מבנה הסיליקון להשגת שחרור מבוקר של התרופה באתר המטרה.

על פרופסור אסתי סגל:

פרופסור סגל השלימה את שלושת התארים שלה בפקולטה להנדסה כימית בטכניון. בשנת 2007, לאחר פוסט-דוקטורט בפקולטה לכימיה וביוכימיה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו (UCSD), היא הצטרפה לפקולטה להנדסת ביו-טכנולוגיה ומזון בטכניון. כיום היא עומדת בראש המעבדה לננו-חומרים פונקציונליים בפקולטה, ובשנה האחרונה זכתה בפרס הנרי טאוב להצטיינות במחקר אקדמי ובפרס ינאי למצויינות בחינוך אקדמי.

שמו המלא של המאמר: 

Mechanism of Erosion of Nanostructured Porous Silicon Drug Carriers in Neoplastic Tissues

עשרה מרצים ופקולטה אחת בטכניון יקבלו את פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי. הטקס יתקיים ביום שלישי , 17.2, בשעה 18:00 בטכניון.

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי יוענק ביום שלישי הקרוב לעשרה מרצים בטכניון. פרס ינאי היוקרתי מוענק זו השנה הרביעית ברציפות על תרומה משמעותית לקידום החינוך האקדמי, “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה ולמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.”

עשרת חברי הסגל שזכו השנה בפרס הם:

• פרופ”ח ראובן בר-יהודה – הפקולטה למדעי המחשב
• פרופ”ח מרק גנדלמן – הפקולטה לכימיה
• פרופ”ח אדי מאיר-וולף – הפקולטה למתמטיקה
• פרופ”ח ערן יהב – הפקולטה למדעי המחשב
• פרופ”ח גדי קפלוטו – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
• פרופ”מ יזהר אור – הפקולטה להנדסת מכונות
• פרופסור דן גבעולי – הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל
• פרופ”מ יסכה גולדפלד – הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית
• פרופ”ח אסתר סגל – הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
• פרופסור מיילס רובין – הפקולטה להנדסת מכונות

בנוסף לחברי הסגל, יוענק השנה הפרס גם לפקולטה מצטיינת – הפקולטה לפיזיקה.

משה ינאי, חלוץ עולמי בתחום איחסון המידע, ביקש בתרומתו להחזיר מעט לטכניון כתודה והוקרה על הכלים-לחיים שהמוסד העניק לו במרוצת לימודיו לפני ארבעים שנה. מאחר שזכר את תקופת לימודיו כקשה, ולפרקים אפילו כטראומטית, הוא החליט, בעצה אחת עם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, לתרום 12 מיליון דולר אשר יוענקו למרצים שהצטיינו בתחום ההוראה, ובכך יתרום גם לסטודנטים בטכניון. הפרס, בסך 100 אלף שקלים למרצה, יוענק במשך עשרים שנה.

לינק להזמנה המלאה ומידע על הזוכים: http://www.4u2clive.com/yanai2015/#p=1

המתנדבים מהטכניון עם ילדי המועדונית

מתנדבים רבים מהטכניון השתתפו בנטיעות ט”ו בשבט, שקיימו ילדי מועדוניות חיפה ונשר בגן האקולוגי בטכניון.

כבר יותר מארבע שנים מתנדבים אנשי הטכניון – עובדים, חברי סגל וגימלאים – במועדוניות באזור, ומדי שנה נערכת בטכניון מסיבת ט”ו בשבט שבה משתתפים הילדים והמתנדבים. בשנתיים הראשונות לפעילות ההתנדבות חוזק גן קיסלק בעצים ובשיחים שנטעו ילדי המועדוניות בסימן “היום נטעתי עץ ועוד עשר שנים אשב לנוח בצלו בזמן לימודיי בטכניון”. בשנתיים האחרונות הוחלט לחזק את הגן האקולוגי בעשרות צמחי תבלין, צמחי תועלת ומספר עצים.

מאחר שהשנה היא שנת שמיטה נשתלו השתילים בעציצים שהכינו הילדים ממכלי מתכת משומשים, שאותם קישטו הילדים וצבעו. בנוסף כללה הפעילות סיור בגן האקולוגי, הכנת פיתות על טאבון, בינגו צמחים ותחרות הרחת צמחי תבלין. בטקס בירכו המתנדבים את הילדים, והילדים הקריאו משירי ט”ו בשבט.

פרופ’ ליאור גפשטיין. צילום: אבישג שאר ישוב

תכנית BIRAX, התומכת במחקר העשוי לסייע בטיפול במחלות קשות, תשקיע כ-18 מיליון שקלים בשמונה מחקרים ישראלים-בריטים. בשלושה מהמחקרים משתתפים חוקרים מהטכניון.

פרופ’ חוסאם חאיק

שגרירות בריטניה והמועצה הבריטית בחרו שמונה מחקרים ישראלים-בריטיים, מתוכם שלושה הקשורים בטכניון, שיקבלו תמיכה כוללת של כ-18 מיליון שקלים. מקורו של המימון בשורה של מוסדות מחקר וארגונים מובילים בבריטניה, ובהם אגודת הלב ואגודת הפרקינסון.

הסכום האמור ישמש לתמיכה תלת-שנתית במחקרים הצפויים לסייע בטיפול במחלות קשות. “הפרויקטים החדשים האלה עשויים לשנות משמעותית את חייהם של אנשים הסובלים מסכרת, מחלות לב וכבד, טרשת נפוצה ופרקינסון,” אמר שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד. “המדע נמצא בלב מערכת היחסים בין בריטניה לישראל. מדענים מובילים מבריטניה ומישראל כבר משתפים פעולה בפיתוח טיפולים למחלות הקשות ביותר, וזה משמח שכל כך הרבה גופים מובילים בתחום המחקר הרפואי תומכים בכך.”

להלן שלושת הפרויקטים המשותפים לטכניון ולאוניברסיטאות בבריטניה:

(1)   איתור התאים המתאימים לבנייה-מחדש של הלב – פרופסור יוסף איצקוביץ’-אלדור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ופרופסור ברונו פולט מאוניברסיטת אדינבורו. במחקר זה פועלים החוקרים לאיתור התאים המתאימים ביותר לבנייה-מחדש של רקמות לב. מחלת לב כלילית (CAD) היא הסיבה העיקרית להתקפי לב, שהם הגורם המוות (הבודד) העיקרי בעולם. אף ששיעור ההישרדות בהתקפי לב גבוה משהיה אי פעם, אין מרפא לכשל לב הנובע מהתקף לב.
לנוכח המחסור בתורמי לב מבקשת הקהילה המדעית לטיפול עתידי שיתבסס על רפואה רנגרטיבית, כלומר על תיקון או שיחזור של הרקמה הפגועה. הפרופסורים פולט ואיצקוביץ-אלדור מתמקדים בתאים הקרויים פריציטים(pericytes) , הניחנים ביכולת לשקם רקמות פגועות. הם זיהו את הפריציטים המתאימים ביותר ל’תיקון’ של צלקות בלב, ובמסגרת שיתוף הפעולה יבחנו דרכים לשימוש בתאים אלה.

(2)   תיקון לבבות שבורים על ידי שליטה בתאים באמצעות אור – פרופסור ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ופרופסור קריס דנינג מאוניברסיטת נוטינגהאם. כאן מדובר בעצם בדור הבא של קוצבי לב, המבוסס על תאים הנשלטים באמצעות אור. בפרויקט האמור יעבדו שני החוקרים המנוסים יחד לפיתוח טכנולוגיה לשיקום הלב אחרי דום לב. במוקד המחקר: קוצב לב המבקר את קצב הלב באמצעות אור במקום באמצעות פולס חשמלי. גישה זו עשויה למנוע בעיות קצב ברקמות-לב מושתלות.
שני החוקרים, שבעבר התחרו ביניהם, יפעלו גם לפיתוח דרכים חדשות לגידול תאי לב מתאי גזע. תאים הגדלים מתאי גזע שורדים טוב יותר ואינם צפויים לדחייה – שהיא אחת הבעיות הידועות בהשתלת רקמות.

(3)   שימוש בבדיקת-נשיפה לאיבחון פרקינסון – פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון ופרופסור רוג’ר בארקר מאוניברסיטת קיימברידג’. מדובר באיבחון מהיר של מחלת פרקינסון, שממנה סובלים כ-7.5 מיליון איש ברחבי העולם. במחקר זה תיבחן הטכנולוגיה הייחודית שפיתח פרופסור חאיק (“האף האלקטרוני”) – טכנולוגיה שכבר נוסתה באופן נרחב באיבחון סרטן ומחלות אחרות – בהקשר של איבחון פרקינסון. יעילותה של הטכנולוגיה האמורה באיבחון פרקינסון כבר הוכחה במחקר מצומצם שכלל 57 נבדקים. המחקר הבא יכלול כמאתיים נבדקים.

מנהל המועצה הבריטית בישראל, אלן גמל, אמר כי “תכנית BIRAX מייצגת את הדברים הטובים ביותר שיש לבריטניה ולישראל להציע לעולם: מדענים מובילים שפועלים יחד לשיפור חייהם של מיליונים. כשהחינוך והמחקר הבריטיים משתפים פעולה עם ישראל, הרווח אינו רק של שתי המדינות, אלא של האנושות כולה.”

פרופסור ריימונד דואק מאוניברסיטת אוקספורד, יו”ר המועצה המדעית בריטניה-ישראל, אמר כי “מעת לעת, פריצת דרך מדעית מובילה להתקדמות דרמטית בטיפול במחלות. תכנית BIRAX, בה תומכים טובי המדענים הבריטים, מתמקדת בטיפולים בעזרת תאי גזע ומכירה בכך שהעבודה המצוינת בתחום זה בישראל משלימה את הבסיס המדעי הבריטי. שילוב זה מעורר תקווה להתקדמות משמעותית במאבק במחלות רבות. איכות המדענים המעורבים בפרויקטים, ומגוון התחומים הרפואיים הנחקרים, יפעלו לטובת הכלל – ואוניברסיטה עולמית כאוקספורד תומכת בכך מאוד.”

החוקרים הישראלים הנוספים שזכו במענקים יחד עם עמיתיהם בבריטניה הם פרופסור בנימין גלזר מהמרכז הרפואי הדסה (זיהוי הגנטיקה של הסוכרת במטרה לפתח טיפולים חדשים), פרופסור גדעון גרוס ממרכז ידע גליל עליון (חידוש תאי מערכת החיסון כדי לטפל בסוכרת), פרופסור שלמה רוטשנקר מהאוניברסיטה העברית (שיקום תאי עצב שנפגעו מטרשת נפוצה), וד”ר יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית ( רגנרציה של הכבד באמצעות תאי גזע של המטופל).

בתמונה בעמוד הבית: מתיו גולד שגריר בריטניה בישראל, בכנס BIRAX השני שהתקיים בטכניון בשנה שעברה. צילום: אבישג שאר-ישוב

השותפות המחקרית החדשה בין המרכז הרפואי לנגון לבין הטכניון נחנכה בסדנה דו-יומית משותפת, שהתקיימה בעיר ניו יורק בסתיו 2014. באותה סדנה הציגו חוקרים משני המוסדות עידכונים באשר למחקריהם, וגיבשו דרכים אפשריות לשיתוף פעולה ביניהם. בתמונה, שצולמה במהלך הסדנה, מופיעים (מימין לשמאל) פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון; פרופסור אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, העומד בראש הקתדרה ע”ש ג’נט ודוד פולק במדעי החיים בפקולטה לרפואה ע”ש ברוך רפפורט בטכניון; ופרופסור דפנה בר-שגיא, סגנית-נשיא בכירה וסגנית-דיקן למדעים בלנגון, מדענית ראשית בלנגון.

בני הזוג לורה ויצחק פרלמוטר תרמו 9 מיליון דולר להקמת מרכז לחקר המטבולומיקה של הסרטן בטכניון ולמימון מחקרים משותפים לטכניון ולמרכז הרפואי של אוניברסיטת ניו יורק.

שני מוסדות מחקר מובילים – הטכניון והמרכז הרפואי לנגון של NYU – חוברים לשיתוף פעולה בין-לאומי ראשון מסוגו, לפיתוח טיפולים חדשניים בסרטן. מדובר בפעילות מחקרית נרחבת ומעמיקה, היוצאת לדרך הודות לתרומה משמעותית של 9 מיליון דולר מהנדבנים לורה ויצחק (אייק) פרלמוטר.

שליש מהתרומה (3 מיליון דולר) יממן שישה פרויקטי-מחקר שבראשם יעמדו חוקרים משני המוסדות. שני-השלישים הנותרים (6 מיליון דולר) ישמשו להקמת מרכז מחקר מתקדם בטכניון, שיתמוך באותם הפרויקטים ובמחקרים נוספים. מרכז המחקר יתמקד בתחום חדש ומבטיח: מטבולומיקה של הסרטן. היוזמה המשותפת צפויה לעודד תמיכה מצד מוסדות ויחידים ברחבי העולם, ששמו להם למטרה את המאבק בסרטן באמצעות מחקר ממוקד ואפקטיבי.

“לטכניון ולמרכז הרפואי לנגון חולקים מחויבות רבת שנים לקידום חקר הסרטן,” אמרה פרופסור דפנה בר-שגיא, סגנית-נשיא בכירה וסגנית-דיקן למדעים ב-NYU לנגון, מדענית ראשית בבית הספר לרפואה של NYU, ודמות מפתח בשותפות לנגון-טכניון. “זהו רגע נפלא בתולדות שני המוסדות, נקודת-זמן שבה נוכל למנף במשותף את הכישרון והיצירתיות של החוקרים שלנו על מנת להאיץ פריצות דרך במחקר. לחזונם ולנדיבותם של בני הזוג פרלמוטר, במיוחד בזמנים שבהם לא קל לגייס מימון למחקר בסיסי, תהיה השפעה כבירה.”

“אנו מקווים כי השילוב בין המומחיות והניסיון הייחודים של החוקרים ב-NYU ובטכניון יאפשר לנו להתגבר על כמה מהאתגרים הסבוכים הכרוכים בטיפול בחולי סרטן,” אמר פרופסור-מחקר אהרן צ‘חנובר מהטכניון, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, העומד בראש הקתדרה ע”ש ג’נט ודוד פולק במדעי החיים בפקולטה לרפואה ע”ש ברוך רפפורט בטכניון.

 במקביל להודעה על תרומת הענק הודיעו שני המוסדות על מינויים חדשים שיהיו חלק בלתי נפרד משיתוף הפעולה החדש:

פרופסור בנג‘מין ניל, ביולוג בעל שם בתחום מסלולי התמרת האותות בתא, הצטרף לאחרונה לסגל המרכז הרפואי לנגון כמנהל מרכז הסרטן ע”ש פרלמוטר. מאז 2007 ועד הצטרפותו ללנגון כיהן פרופסור ניל כראש מכון הסרטן של אונטריו במרכז הסרטן ע”ש הנסיכה מרגרט. פרופסור ניל ישתף פעולה עם פרופסור צ’חנובר בהובלת המחקר המשותף בין הטכניון ל-NYU. במסגרת תפקידיו הנוספים ב-NYU יופקד פרופסור ניל על גיבושם של פרויקטים תרגומיים בתחומים שונים ובהם אימונותרפיה, גנטיקה של הסרטן, טיפולים ממוקדים, אפיגנטיקה, הדמיה ותוכניות מורחבות בטיפול רפואי, ברפואה קהילתית ובאונקולוגיה תומכת.

פרופסור אייל גוטליב, מומחה עולמי במטבוליזם של הסרטן, יצטרף לטכניון על מנת להוביל את מרכז המחקר שיוקם על בסיס תרומתם של בני הזוג פרלמוטר. פרופסור גוטליב עומד כיום בראש יחידת המחקר למטבוליזם של הסרטן במכון ביטסון בגלזגו, סקוטלנד. מחקריו מתמקדים במטבוליזם ובמטבולומיקה של סרטן, תוך שילוב בין כימיה אנליטית למחקר בסיסי במטרה לחקור נקודות חולשה של גידולים סרטניים, ולפתח גישות קליניות חדשות לטיפול בסרטן. השניים יובילו יחד את המחקר המשותף במטבולומיקה של הסרטן.

מובילים את המאבק בסרטן

התרומה הנוכחית של בני הזוג פרלמוטר היא המשך ישיר למעורבותם רבת-השנים בחקר מחלת הסרטן. בינואר 2014 הם תרמו תרומת ענק של 50 מיליון דולר, במטרה לקדם את המחקר והטיפול בסרטן במרכז הרפואי לנגון. אז גם הוחלף שמו של מרכז הסרטן ב-NYU ל’מרכז הסרטן ע”ש לורה ויצחק פרלמוטר בלנגון, NYU‘. בני הזוג פרלמוטר חברים בחבר-הנאמנים של המרכז הרפואי לנגון.

התרומה הנוכחית מבטאת את מחויבותם של בני הזוג פרלמוטר לחיבורה של ישראל, הנהנית ממעמד של גורם עולמי מוביל במחקר ובחדשנות טכנולוגית, עם גופים ויוזמות אחרים בעולם. בני הזוג ציינו כי מוסדות ישראלים דוגמת הטכניון מובילים רבים מהחידושים העולמיים ברפואה, במדע ובטכנולוגיה, וכי יש להם ניסיון מוכח בפיתוח טיפולים יעילים בסרטן. חשוב היה להם, הוסיפו, להעמיק פעילויות אלו באמצעות שותפויות דוגמת שיתוף הפעולה החדש עם NYU לנגון.

“אייק ואני מחפשים מזה זמן רב אחר דרכים לקשור בין פריצות הדרך הישראליות במדע ובמחקר לבין מחויבותנו העמוקה למרכז הרפואי לנגון באוניברסיטת ניו יורק,” אמרה לורה פרלמוטר במעמד ההכרזה על התרומה. “השותפות בין הטכניון ו-NYU לנגון מאפשרת לנו לחנוך גישה ממוקדת למחקר ולטיפול בסרטן. אין לנו ספק כי מאמץ משותף זה, המונע כפילות של יוזמות מחקריות ומייעל את פעילותם של תורמים וחוקרים בולטים, יוביל לתוצאות דרמטיות במאבק במחלה איומה זו.”

מטבולומיקה של הסרטן – מפת דרכים לפריצות-דרך באיבחון ובטיפול

תחום המטבולומיקה של הסרטן יעמוד בלב פעילותה של מעבדת המחקר שתוקם בטכניון באמצעות תרומתם של בני הזוג פרלמוטר.
מטבולומיקה פירושה מחקר נרחב של תהליכים כימיים בתאים, כגון פירוק של סוכרים ושומנים. תהליכים אלו משפיעים על מגוון מחלות, לרבות סרטן, ומושפעים על ידן. ייחודם של התהליכים הכימיים המתרחשים בתאים סרטניים מעצים את חשיבות המטבולומיקה בחקר הסרטן. פיתוח הבנה כוללת של תהליכים כימיים אלה, באמצעות מטבולומיקה, חיוני הן לאיבחון המוקדם של הסרטן, הן לפיתוח טיפולים חדשניים.

הרחבה והעמקה של חקר המטבולומיקה של הסרטן יקדמו גישות חדשות בהדמיה, אבחון מוקדם באמצעות בדיקות דם ותרופות ממוקדות חדשות. בקידומם של כיווני מחקר אלה, המשלבים ביולוגיה, כימיה, מתמטיקה ומדעי המחשב, יש ערך רב לשיתוף פעולה בין מרכז מדעי-רפואי כמו NYU לנגון, לבין מוסד טכנולוגי-אקדמי מצטיין דוגמת הטכניון.

 השקת השלב הראשון בפרויקט

שיתוף הפעולה בין המרכז הרפואי לנגון לטכניון כבר יצא לדרך. בחסות המענק הראשון – 3 מיליון דולר – פורסם קול קורא בקרב חוקרי-סרטן מובילים בטכניון וב- NYU לנגון. תנאי מרכזי בפרסומים אלה הוא שבכל פרויקט חייב להיות ייצוג לחוקרים משני המוסדות.

הקול הקורא פורסם לאחר סדנה משותפת בת יומיים, שהתקיימה בעיר ניו יורק בסתיו 2014 וזכתה להצלחה רבה. במסגרת הסדנה עדכנו חוקרים משני המוסדות אודות מחקריהם ולמדו על אפיקים אפשריים לשת”פ עתידי. בהמשך ייבחרו כשישה פרויקטים, שכל אחד מהם יזכה למענק דו-שנתי בגובה חצי מיליון דולר – רבע מיליון דולר לכל אחד משני חוקרים-שותפים. המימון למחקרים הנבחרים יחל בשלהי אביב 2015.

על המרכז הרפואי לנגון באוניברסיטת ניו יורק:

המרכז הרפואי לנגון (Langone) באוניברסיטת ניו יורק הוא מוסד אקדמי-רפואי, ממוקד-מטופל, בעל שם עולמי. זהו אחד ממרכזי המצוינות המובילים בארה”ב בתחומים של טיפול רפואי, מחקר ביו-רפואי וחינוך רפואי.

המרכז הרפואי לנגון ממוקם בלב מנהטן וכולל ארבעה בתי חולים: טיש – בית חולים לרפואה דחופה; ראסק – לשיקום; בית החולים האורתופדי-אישפוזי למחלות מפרקים; והאסנפלד – בית חולים לילדים, המספק את כל שירותי הרפואה לילדים במרכז הרפואי. בנוסף פועל בלנגון בית הספר לרפואה של NYU, שהכשיר מאז 1841 אלפי רופאים ומדענים שהשפיעו על תולדות הרפואה. המרכז פועל ללא ליאות בשלושה נתיבים – שירות, הוראה ומדע – באמצעות מצוינות בטיפול רפואי, בחינוך ובמחקר. למידע נוסף: www.NYULMC.org.

ברוח טובה: יותר מ-3,000 צעירים הגיעו ליום הפתוח בטכניון למרות מזג האוויר הסגרירי.

יותר מ-3,000 צעירות וצעירים הגיעו היום (ה’) ליום הפתוח, המתקיים מדי שנה בטכניון. היום הפתוח חושף בפני המתעניינים את מסלולי הלימוד לתואר ראשון, ב-18 הפקולטות הפועלות בטכניון: הפקולטות ההנדסיות והמדעיות, הפקולטה לרפואה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, ותוכנית המצוינים של הטכניון.

ב”מתחם הפקולטות” שהוקם בלב הקמפוס הציגו סטודנטים וחברי סגל את תוכניות הלימוד ואת מסלולי הלימוד המוצעים. בנוסף עמדו לרשות המתעניינים נציגי יחידת דיקן הסטודנטים בטכניון, האמונים על מתן סיוע לסטודנטים, מעונות, מלגות ופעילויות רווחה. אגודת הסטודנטים בטכניון העמידה דוכן מיוחד, ובו הציגה את מגוון פעילויות החברה, הספורט והפנאי המתקיימות בקמפוס.

בבנייני הפקולטות ובמעבדות המחקר ברחבי הטכניון התקיימו סיורים, פגישות עם הדיקנים, הרצאות היכרות והרצאות מחקריות של מיטב חוקרי הטכניון.

נורה דראוושה, בת 17 מאיכסאל, מתעניינת בלימודי רפואה. “זו האוניברסיטה הראשונה שבדקתי,” היא אומרת. “באתי לראות ולדעת מה התנאים. היום הפתוח אורגן מצוין ולמדתי הרבה דברים חדשים. לימודים בטכניון הם העדיפות הראשונה שלי.”

שי גולדין, בן 21 מחיפה, מתעניין בלימודים בפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת תעשייה וניהול. “לימודים בטכניון הם האופציה הראשונה שלי. אני חושש להתחיל ללמוד כאן, אבל צריך לשאוף הכי גבוה. ארשם ללימודים כאן בשנה הבאה, אך אני עדיין מתלבט באיזו פקולטה.”

ארז לוי, בן 23 מחיפה, מתעניין בלימודים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. “טוב שבאתי ליום הפתוח,” הוא אומר. “קיבלתי הרבה מידע. בזכות היום הפתוח ארשם ללימודים בשנה הבאה.”

היום הפתוח מתקיים עד השעה 17:00. לרשות המתעניינים עומד לאורך כל היום מתחם הייעוץ לקראת רישום, בו ניתן ייעוץ אישי, סיוע בחישוב הסכם (סף הקבלה לטכניון, המורכב מציוני הבגרות ומציון הבחינה הפסיכומטרית), ובמידת הצורך הכוונה לבחירת המסלול המתאים ביותר.

ניר שילה, מנהל השיווק של הטכניון, אמר כי “גם השנה הדגיש קמפיין הפרסום ליום הפתוח את הצטיינות הטכניון בתחומי הרווחה והתמיכה בסטודנט, לצד ההצטיינות האקדמית. הקמפיין היה אינטרנטי בעיקרו, וכלל פרסום בפייסבוק ובאתרי אינטרנט מובילים לצעירים.”

משה ינאי. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא עם אשתו לינה ביחד עם משה ינאי ואשתו רחל. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

בנוסף להם זכתה הפקולטה לפיזיקה בפרס הפקולטה המצטיינת.

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק לעשרה חברי סגל בטכניון ולפקולטה לפיזיקה. בטקס נכחו משפחת ינאי המעניקה את הפרס, הזוכים ובני משפחותיהם, מרצים וסטודנטים מהטכניון. הפרס היוקרתי הוענק זו השנה הרביעית ברציפות, “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה ולמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.”

עשרה חברי הסגל שזכו השנה בפרס היוקרתי הם פרופ”ח ראובן בר-יהודה, פרופ”ח מרק גנדלמן, פרופ”ח אדי מאיר-וולף, פרופ”ח ערן יהב, פרופ”ח גדי קפלוטו, פרופ”מ יזהר אור, פרופסור דן גבעולי, פרופ”מ יסכה גולדפלד, פרופ”ח אסתר סגל ופרופסור מיילס רובין.

בנוסף הוענק פרס הפקולטה המצטיינת לפקולטה לפיזיקה, שחרתה על דגלה את המצוינות בהוראה ובשירות לכלל הסטודנטים בטכניון. ועדת הפרס ציינה כי “הפרס הוא אות הוקרה והערכה לתרומתם המתמשכת של אנשי הסגל האקדמי המנהלי והטכני אשר פעלו מתוך שאיפה למנף ולקדם את האיכות והמצוינות של החינוך האקדמי ביחידה ובטכניון במטרה לשפר ולטפח את האקלים הלימודי והחברתי ביחידה”.

“כאשר משקללים את כל הנתונים, הרי שאין כל ספק: לפרס ינאי השפעה מבורכת ומרכזית על התהליך שיפור איכות החינוך בטכניון.” אמר בטקס נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. “מאה וארבעים חברי הסגל החדשים שהצטרפו אלינו בשנים האחרונות, מצטרפים לטכניון חדש. טכניון בו למצוינות בהוראה שמור מקום של כבוד, לצד המצוינות המחקרית ששמעה יצא עד למרחוק. בטכניון של היום זוכי פרס ינאי הם מודל לחיקוי, כאשר צירוף המילים “חתן פרס ינאי” הפך לתו תקן נחשק למצוינות בהוראה.” הנשיא התייחס בדבריו להמשך תהליך יישום המלצות ‘ועדת כהן’ להקלה בעומס הלימודי: “סמסטר חורף תשע”ה, שהסתיים זה עתה, הוא הסמסטר הראשון במתכונת החדשה והמקוצרת בת 13 שבועות. כזכור קיצור הסמסטר מ 14 ל 13 שבועות היתה אחת מהמלצותיה המרכזיות של הועדה. לצד המלצה זו, נמשיך בהטמעת שאר המלצות הועדה, שעל הבולטות שבהן נמנות הבטחה לבחינות הוגנות, מניעת חפיפה בין מבחנים ללימודים והקפדה על פרסום הציונים במועד. כל אלה נועדו נועדו לשפר בד בבד את איכות החינוך, כמו גם את איכות החיים בטכניון. ”

המשנה הבכיר לנשיא, הפרופסור משה סידי ציין בדבריו כי “כבמחקר, כך גם בהוראה וחינוך, הטכניון הציב לעצמו מטרה להיות הטוב והמקצועי ביותר. המכנה המשותף של המצוינות במחקר ובהוראה הוא איכותם האנושית של החוקרים והמורים. כלים טכנולוגים, איכות הכיתות ושאר אמצעי הפירוטכניקה הינם אך ורק כלי עזר בידי המורים המצוינים ללמד ולחנך. את המצוינות קובע האדם, לא הכלים. עשרה מרצים איכותיים שכאלו מקבלים היום את הפרס היוקרתי ביותר להוראה.

אייל גניס, יו”ר הוועדה האקדמית שהיה שותף לתהליך בחירת המרצים הזוכים, אמר כי “כמעט לכל סטודנט, יש הרצאה אחת האהובה עליו במיוחד, ומרצה אחד לו הוא מצפה בכיליון עיניים. מרצה אשר ביכולותיו המופלאות, מצליח להפר את השגרה הטכניונית. מרצה אשר בניגוד לעמיתיו הקוראים-מן-המצגת, מצליח להנפיש ולהחדיר חיות אל התוכן המועבר: מרצה אשר מקשר בין החומר הנלמד לבין הצפוי לנו כעובדים בתעשייה או במחקר; מרצה אשר ניחן בחוש הומור בריא; מרצה אשר גורם לסטודנטים להיות פעילים בשיעור; מרצה שבזכות גישתו האוהדת כלפי הסטודנטים, קונה את הקשבתם. אלו הם המרצים אשר זוכים בפרס היום.”

משה ינאי, חלוץ עולמי בתחום איחסון המידע, ביקש בתרומתו להחזיר מעט לטכניון כתודה וכהוקרה על הכלים-לחיים שהמוסד העניק לו במרוצת לימודיו לפני ארבעים שנה. מאחר שזכר את תקופת לימודיו כקשה, ולפרקים אפילו טראומטית, החליט בעצה אחת עם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא לתרום 12 מיליון דולר אשר יוענקו למרצים שהצטיינו בתחום ההוראה, ובכך יתרום גם לסטודנטים בטכניון. הפרס, בסך 100 אלף שקלים למרצה, יוענק במשך עשרים שנה. משה ינאי חתם את טקס הענקת הפרסים במילות תודה לטכניון על שאפשר לו לתרום בחזרה לחברה בדרך ראויה ומשפיעה. “לרשום צ’ק זה החלק הקל,” אמר. ” בעולם האקדמי קיימת מוסכמה לגבי חשיבות הפרסום. אם תפרסם ותשקיע בכך תזכה לתמורה אישית. בחינוך, אין אמנם פרס נובל, אך התמורה לחברה גדולה לא פחות. אני חש שהמטרה הזו ראויה.”

בול המוקדש ל’שנת האור הבינלאומית’. באדיבות השירות הבולאי

פרופסור מייק לויט – מימין – מקבל חברות בחברה הישראלית מידי יור האגודה פרופסור אהוד קינן. קרדיט צילום : אלעד מנוחין, החברה הישראלית לכימיה

פרופסור מייקל לויט, חתן פרס נובל בכימיה לשנת  2013: “האהבה שלי לכימיה ניצתה בזכות סדרת טלוויזיה”.

הכנס ה-80 של החברה הישראלית לכימיה (ICS) התקיים בשבוע שעבר בתל אביב. בכנס השתתפה משלחת חוקרים בכירים מאוניברסיטת סטנפורד, ובהם שני חתני פרס נובל בכימיה: פרופסור מייקל לויט, חתן הפרס מ-2013 (על פיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות), ופרופסור וויליאם מורנר, שקיבל את הפרס ב-2014 (על פיתוחים בתחום המיקרוסקופיה הפלורוסצנטית). לארגון הכנס אחראית השנה הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, ונשיא החברה הישראלית לכימיה הוא פרופסור אהוד קינן, חבר סגל בפקולטה זו.

הכנס נפתח בהשקת בול המוקדש ל’שנת האור הבינלאומית’, שעליה הכריז האו”ם, ולשלושת חתני פרס נובל בכימיה לשנת 2013 – אריה ורשל, מרטין קארפלוס, ומייקל לויט, שנשא את הרצאת הפתיחה בכנס.

שגריר ארה”ב בישראל, דניאל שפירו, אמר כי “סיפור ההצלחה של ישראל מושתת על המדע, והחברה הישראלית לכימיה היתה מרכיב מרכזי בבנייתה של הצלחה זו עוד לפני קום המדינה. ואף שממשלות ישראל וארה”ב מסייעות בשימון הגלגלים, כוחם העיקרי של קשרי המדע בין שתי הארצות מושתת בעיקר על החברה הישראלית לכימיה ומקבילתה האמריקאית, הפועלות לקידום המצוינות באקדמיה, ביצירת אקלים מעודד חדשנות, ובהפגנת נכונות ליטול סיכונים ולהעלות רעיונות חדשים.”

במהלך היום הראשון העניקה החברה פרסים רבים, ובהם פרס טנא היוקרתי בננו-טכנולוגיה ע”ש לאה טנא לפרופסור אפרת ליפשיץ, חברת סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, על “פיתוח ויישום של טכניקות-איפיון מתקדמות לננו-מבנים. הישגיה הבין-תחומיים השפיעו עמוקות על תחום הננו-מבנים של מוליכים למחצה, ועוררו הדים ברחבי העולם”. רומן וקסנבורג, סטודנט של פרופסור ליפשיץ, זכה בפרס מצוינות.

מייקל לויט: בזכות סדרת טלוויזיה

בהרצאת הפתיחה סיפר מייקל לויט כי האהבה לכימיה ניצתה בו כשצפה בסדרה ‘חוט החיים’ של פרופסור ג’ון קנדרו, ששודרה ב-BBC בשחור לבן בתחילת שנות השישים. “בהמשך בחרתי בפיזיקה, כי זה נראה לי פשוט יותר מכימיה – ‘כמה משוואות וזהו’ – אבל בסופו של דבר התגלגלתי לכימיה וליישומיה הרפואיים.”

לויט עשה את התואר השני ואת הפוסט-דוקטורט אצל פרופסור שניאור ליפסון במכון ויצמן, “שאחראי במידה רבה לזכייתנו בפרס נובל.” בשהותו בישראל התאהב בישראלית ונישא לה, וגם הדוקטורנטית הראשונה שלו (מירי הירשברג) היתה ישראלית. “המעמד הנוכחי מרגש אותי מאוד,” אמר לויט. “ובהזדמנות זו אני מבקש להודות לוועדת פרס נובל שבחרה בנו – לא על עצם הבחירה בנו אלא על האומץ להכיר בחשיבותה של שיטה – שיטה חישובית שתרמה רבות לביולוגיה ולרפואה. בסופו של דבר, המנצח הגדול הוא תחום המחקר שלנו.

“הקריירה שלי התרחשה בתקופה של שינויים עצומים במדע, שהונעו על ידי הטכנולוגיה. קשה לתאר את גודל השינוי שהתחולל בעולם המחשבים תוך כמה עשורים. ב-1967 עבדנו על מחשב עם זיכרון של 1 מגה-בייט, שעלה 40 מיליון דולר ותפס חדר שלם; כיום אפשר לקנות בכמה אלפי דולרים לפטופ קטן עם זיכרון של 10 ג’יגה. אילו התחוללה התפתחות דומה בשוק הרכב, היינו יכולים לקנות היום וולבו בשלושה דולר, להסיע בו חמישים אלף נוסעים במהירות של מיליון קמ”ש, ולהחנות אותו בתוך קופסת נעליים.”

בתום דבריו המליץ לויט למדענים הצעירים שבאולם להיות אמיצים (“קחו סיכונים, אבל לא טפשיים מדי”), ללכת עם התשוקה ולהיות מקוריים, עקביים, טובים ונדיבים.