כנס בנושא “כימיה וביוטכנולוגיה בשירות האדם” ייערך בטכניון במלאת מאה שנה ל”תגלית האצטון” של הנשיא הראשון

ביום ג’, 18 בנובמבר, יתקיים בטכניון כנס ייחודי במלאת מאה שנים ל”תגלית האצטון” של ד”ר חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל. הכנס, שכותרתו “כימיה וביוטכנולוגיה בשירות האדם”, יתקיים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. הכנס יחל בשעה 9:00 בבוקר.

נשיא החברה הישראלית לכימיה, פרופסור אהוד קינן מהטכניון, מסביר כי פעילותו המדעית של  ד”ר חיים ויצמן בתחום הכימיה – ענף שהוא הבסיס לכל מדעי הטבע – היא “מופת העשוי לשמש השראה לדור הצעיר. לד”ר ויצמן היו מעל ל-120 פטנטים בתחומים שונים, ובהם תהליכים כימיים לייצור חומרי צבע, ייצור כימיקלים ודלק על ידי התססה של עמילן וסוכר מצמחים, ייצור גומי סינתטי איכותי, תחליפי מזון ועוד.”

ההמצאה הידועה ביותר של ד”ר ויצמן, שהכנס יציין 100 שנים להולדתה, היתה שיטה חדשנית להפקת אצטון מתירס. במלחמת העולם הראשונה שימש האצטון לייצור חומרי נפץ, והמחסור בו פגע במאמץ המלחמתי של בריטניה. התהליך החדשני שפיתח ד”ר ויצמן חיזק את יוקרתו בקרב מנהיגי בריטניה ואת קשריו עם אישים כגון שר החימוש לויד ג’ורג’ ושר הימייה וינסטון צ’רצ’יל. קשרים אלה סייעו לד”ר ויצמן בפעילותו הציונית, שהובילה להצהרת בלפור.

“אילו חי ד”ר ויצמן עמנו כיום, הוא היה שמח לראות כי הכימיה היא אחד היסודות העיקריים של כלכלת ישראל,” אומר פרופסור קינן. “מוצרים כימיים מהווים כ-40% מכלל הייצור התעשייתי של ישראל ו-25% מהייצוא. שניים מתוך 10 נשיאי ישראל – חיים ויצמן ואפרים קציר – היו כימאים, ואין זה מפתיע שכל ששת פרסי הנובל, שהוענקו עד היום למדענים ישראלים, היו בתחום הכימיה. בישראל פועלים כ-6,000 כימאים, 5,000 מהנדסי כימיה ו-800 מורים לכימיה. השנה, כאשר אנו חוגגים 80 שנה להקמתה של החברה הישראלית לכימיה, ראוי לזכור כי מדעי הכימיה והתעשייה הכימית מהווים רכיב מרכזי בקיומה של המדינה.”

ד”ר דורית טייטלבאום, מפמ”ר כימיה במשרד החינוך, ציינה כי “הכימיה היא לא רק מקצוע מדעי בסיסי חשוב כשלעצמו, אלא גם בסיס חשוב מאוד למדעים נוספים. בלי כימיה אי אפשר לבצע מחקר מהותי ופורץ דרך ברפואה, בביוטכנולוגיה, בביוכימיה, במדע החומרים ובכל שטחי ההנדסה. לכן פועל משרד החינוך לחיזוק לימודי הכימיה בכל בתי הספר התיכוניים.”

רחל ויצמן שנאורסון, יו”ר עמותת מורשת חיים ויצמן, ציינה כי “העמותה עוסקת בשימור ופיתוח מורשתו של ד”ר חיים ויצמן, בעיקר לשם חינוך בני נוער וסטודנטים להצטיינות מדעית ולשילובה בצורכי החברה הישראלית.”

רפואה אישית והשלכותיה

חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור אהרון צ’חנובר מהטכניון, ירצה על מהפיכת הרפואה המותאמת-אישית: האם אפשר לרפא את כל המחלות ובאיזה מחיר? כיצד מגיעות תרופות אל ארון התרופות שבביתנו?  מה שורשן ומה מקורן? תרופות רבות וחשובות, כמו אספירין ופניצילין, התגלו באקראי. בעקבות התגליות האקראיות הללו, ועם התפתחות הכימיה והיכולת לייצר מולקולות מורכבות, הגיע עידן הגנום, שבו אפשר לסרוק ספריות ענק, בנות מיליוני מולקולות, עד למציאתו של החומר בעל ההשפעה הרצויה. כיום אנו עומדים בפתחו של עידן חדש בפיתוח תרופות ובריפוי מחלות – עידן הרפואה המותאמת אישית.  הגנום האנושי, שנחשף לפני כעשור, יאפשר לנו לפענח ולהבין את מנגנוני הפעולה של מכלול החלבונים בגוף, ולפתח מולקולות קטנות שיווסתו את פעולותיהם. מדובר ברפואה מסוג חדש, המותאמת למחלתו של החולה האינדיבידואלי ואיננה תופסת אותו כחלק מקבוצה. רפואה זו כרוכה בבעיות אתיות רבות, הנובעות מחשיפת מידע גנטי על כל אחד מאיתנו.

ויצמן: מדען ומנהיג

פרופסור מוטי גולני מאוניברסיטת תל אביב ירצה על חיים ויצמן מנקודת מבט ביוגרפית: האם היה מדען בשליחות מדינית או מנהיג, כימאי לשעבר? גם פרופסור צבי רפופורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים ידבר על חיים ויצמן ככימאי יצירתי ופורץ דרך במדע, מתחילת עבודתו בברלין ועד סוף תקופת מנצ’סטר. פרופסור חיים אביב מחברת הרבמד בע”מ, מחלוצי התעשייה הביו-טכנולוגית בישראל, ירצה על עבר, הווה ועתיד בתחום המרתק הזה. בוגר הטכניון ד”ר שי מרצקי מחברת בונוס ביוגרופ ירצה על שימוש בתאי גזע לצרכים רפואיים. פרופסור דן תאופיק ממכון ויצמן למדע ידבר על פיתוח אנזימים חדשים מעל ומעבר לטבע. ד”ר גל ארליך, ממשרד הפטנטים ארליך את פנסטר בע”מ, ירצה על מורכבותו של נושא הקניין הרוחני בתחומי הביוטכנולוגיה. פרופסור איילת פישמן מהטכניון תרצה על אבולוציה של אנזימים במבחנה ופיתוח גיבורי-על לטובת התעשייה. פרופסור רון מילוא ממכון ויצמן למדע ידבר על אוכל ודלק מאוויר וכן על צמחים, חיידקים ובני אדם. ד”ר אורן בקר מחברת וידאק פארמה יחתום את התכנית בהרצאתו: “האם ניתן להכניס חולדה לתוך המחשב – או כיצד שינה המחשב את עולם פיתוח התרופות?”

 הגופים המארגנים הם החברה הישראלית לכימיה, הפיקוח על הוראת הכימיה במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, ועמותת “מורשת חיים ויצמן – המדע בשירות החברה”. הכנס נתמך על ידי הטכניון, המועצה הציונית בישראל, יד חיים ויצמן, עורכי פטנטים ארליך את פנסטר, חברת בונוס ביוגרופ וחברת וידאק פארמה.

פרופסור אורית חזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, חזרה מביקור בפינלנד עם מסקנה ברורה: גם מדינת ישראל יכולה – וצריכה – לקחת אחריות על חינוך אזרחיה, להכניס למערכת החינוך תהליכי למידה משמעותיים, ולהחזיר את החינוך המקצועי. כי “מערכת החינוך שלנו היא משאב אסטרטגי, שקריסתו תסכן את עתידה של המדינה”.

לכתבה המלאה מתוך אתר Ynet לחצו כאן

התפרצויות שמש, צילום: יגאל פתאל

“המועדון האסטרונומי בטכניון” נפתח בהרצאה שעסקה בשמש ובהשפעתה.

ב-10 בנובמבר 2014 נפתח רשמית “המועדון האסטרונומי בטכניון”, בארוע שכלל הרצאה ותצפית אסטרונומית שבהן נכחו כמאה איש. המועדון הוא יוזמה משותפת של אגודת הסטודנטים, מכון אשר לחקר החלל והאגודה הישראלית לאסטרונומיה (IAA).

“הכוונה היא לקיים מדי חודש ארוע כזה, המקרב את הציבור הרחב לתחום האסטרונומיה,” אמרה אור כהן, סטודנטית במסלול המשולב לפיזיקה והנדסת אווירונוטיקה וחלל וחברה באגודה הישראלית לאסטרונומיה. פרופסור אהוד בכר, ראש המכון לחקר החלל, אמר כי כבר שנים רבות הוא חולם לקיים פעילות מסוג זה בשיתוף הסטודנטים בטכניון, והודות לאור כהן יצא הרעיון הזה אל הפועל.

את ההרצאה נשא ד”ר יגאל פת-אל, יו”ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים. “אני רוצה לדבר הערב על השמש,” אמר ד”ר פת-אל. “השמש היא הכוכב הכי חשוב לנו בשמים, כי בזכותה יש לנו חיים. אמנם היא לא כוכב גדול במיוחד, ואינה נמצאת במרכז הגלקסיה אלא בשוליה, אבל יש לה יתרונות רבים מבחינתנו, האסטרונומים: אפשר לצפות בה מכל מקום, דרך הפילטרים הטבעיים של עננים ואובך, ולא צריך לקום בשבילה באמצע הלילה.”

בהרצאתו שבר ד”ר פת-אל כמה מיתוסים הקשורים בשמש, למשל המחשבה שמרכז המסה של מערכת השמש נמצא בתוך השמש (“רוב הזמן זה נכון, אבל לא תמיד”), שהאדם הוא יצור מרכזי מאוד (“אנחנו רק אבק כוכבים, כי כל דבר על כדור הארץ, כולל היצורים החיים, עשוי מחומרים שמקורם בהתפוצצויות של כוכבים”), ושהשמש היא כדור עגול וחלק (“נהוג לומר ‘ברור כשמש’, אבל השמש מלאה כתמים, כפי שאפשר לראות כשמביטים בה היטב”).

ד”ר פת-אל הסביר כי החום והלחץ השוררים במרכז שמש יוצרים היתוך גרעיני, ובמהלך התנגשות אטומי המימן הופך חלק קטן מהמסה (כ-0.7%) לאנרגיה, שחלקה מגיע לכדור הארץ. “בשל הצפיפות הגבוהה בתוך השמש, האור מוחזר בתוכה פעמים רבות עד שהוא מתקרר ונפלט ממנה כאור צהוב – וכך אנו מכירים אותו.”

פרופסור פרץ לביא ומר ביל פנס

“אמריקה און-ליין” תשקיע 5 מיליון דולר במחקר שיתקיים בטכניון, ב-JCTI ובמרכז הפיתוח של AOL בישראל; בכירי AOL מארה”ב ומישראל ביקרו השבוע בטכניון.

AOL הודיעה בסוף השבוע שעבר כי תשקיע 5 מיליון דולר במחקר שיתקיים בטכניון, ב-JCTI (הקמפוס המשותף לטכניון ולאוניברסיטת קורנל) ובמרכז הפיתוח של AOL בישראל. שיתוף הפעולה יעודד חוקרים בטכניון ובקורנל-טק להעמיק את מחקריהם בתחומים כגון תקשורת, מזון, בריאות, חינוך, בטיחות, ממשק אדם-מחשב ועוד, להעניק למקבלי החלטות מידע נרחב ומדויק יותר, ולהעצים קהילות מקומיות.

 מרכז הפיתוח של AOL בישראל מתמחה בפיתוח חדשנות בתחום ה-Online video, ולכן יתמקד המחקר בטכניון בנושא זה ויעסוק בבדיקת השפעות הצפייה בווידאו על תחושות הצופה. המחקר יכלול חוקרים מתחום הפסיכולוגיה, מדעי המחשב ועוד, ו-50% מהחוקרות יהיו נשים. פרופסור מור נעמן, חבר סגל ב-JCTI, אמר כי “שונוּת היא יעד משמעותי של כל ארגון, בין אם אקדמי או אחר, והטכנולוגיות שאנו מפתחים ישרתו אוכלוסייה שחציה נשִׁים. לפיכך מן הראוי שהרכב צוות החוקרים ישקף יחס זה.”

משלחת של נציגים בכירים מחברת AOL ביקרו בטכניון ביום ב’ (17.11.2014), בראשותו של ביל פנס, סמנכ”ל טכנולוגיות ב-AOL  העולמית. חברי המשלחת התקבלו על ידי נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופסור בועז גולני, וראש המרכז להנדסת מחשבים בטכניון, פרופסור רפי רום.

פנס ועמיתיו ביקרו במעבדה לעיבודים גיאומטריים של תמונות, בפקולטה למדעי המחשב. במעבדה, בראשותו של פרופסור רון קימל, הוצגו מסכת אינהלציה מותאמת-אישית וטכנולוגיות של מציאות-רבודה. לאחר מכן ביקרה המשתחת במעבדה למערכות מקבילות, בראשות פרופסור צחי בירק, בפקולטה להנדסת חשמל.

משרד החינוך מציג את נבחרת העתיד: מדעניות פורצות דרך

משרד החינוך פרסם כרזה שמטרתה לעודד תלמידות ללמוד מדעים. בכרזה מופיעות 11 מדעניות ישראליות, חמש מהן חברות סגל בטכניון או בוגרות הטכניון:

פרופסור שולמית לבנברג, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, מתמחה בהנדסת רקמות ותאי גזע.

פרופסור מרסל מחלוף, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מתמחה בהנדסת רקמות ובפיתוח מערכות להובלת תרופות אנטי-סרטניות.

פרופסור יונינה אלדר, הפקולטה להנדסת חשמל, מתמקדת בשנים האחרונות בשיטות דגימה ובעיבוד אותות במערכות תקשורת ובהדמיה רפואית, ובביולוגיה חישובית.

ד”ר כנרת קרן, הפקולטה לפיזיקה, מתמחה בהתארגנות עצמית במערכות ביולוגיות.

ד”ר קירה רדינסקי, שייסדה את חברת ההזנק SalesPredict על סמך עבודת הדוקטורט שלה בטכניון, שבה פיתחה מתודולוגיה חדשנית לניבוי אירועים.

במשרד החינוך מציינים כי קידום נערות ונערים ללימודי מדע וטכנולוגיה הוא צורך לאומי, ומקווים ש”המדעניות המוצגות בכרזה יהוו מודל להשראה לכלל התלמידים ולתלמידות בפרט, ויעודדו אותם לעסוק בתחומים מאתגרים ומרתקים של המתמטיקה, המדעים והטכנולוגיה בחטיבות העליונות, ולקראת בחירת קריירה לעתיד לבוא.”

לידיעה המלאה מתוך אתר משרד החינוך לחצו כאן

פרופסור צ’חנובר

הטכניון והחברה הישראלית לכימיה ציינו מאה שנים ל”תגלית האצטון” של ד”ר חיים ויצמן, שהשפיעה עמוקות על מלחמת העולם הראשונה ועל ההיסטוריה הציונית.

ביום ג’, 18 בנובמבר, התקיים בטכניון כנס לציון מאה שנה ל”תגלית האצטון” של ד”ר חיים ויצמן, תחת הכותרת “כימיה וביוטכנולוגיה בשירות האדם”. בכנס השתתפו מדענים רבים מחברות עסקיות וממוסדות אקדמיים, וכן מאות תלמידי מדעים מבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ.

“ויצמן עשה ביו-טכנולוגיה לפני שהמציאו את המונח הזה,” אמר המנחה פרופסור אהוד קינן מהטכניון, “ומורשתו כמדען חשובה לא פחות ממורשתו כמנהיג ציוני. לבני הנוער הרבים שהגיעו לכאן אני מבקש לומר: אם אתם מחפשים חיים קלים, ויצמן איננו המודל לחיקוי, אבל אם אתם מחפשים חיים מרתקים, ויצמן הוא המודל האולטימטיבי. וזיכרו שנקודת המוצא שלכם טובה הרבה יותר, ולכן סיכוייכם להצליח הרבה יותר גבוהים.”

פרופסור קינן, חבר סגל בפקולטה לכימיה בטכניון ונשיא החברה הישראלית לכימיה, דיבר על מרכזיותה של הכימיה במדע ובחיים. “שני נשיאים-כימאים היו למדינת ישראל – חיים ויצמן ואפרים קציר – וששת פרסי נובל שהוענקו למדענים ישראלים, שלושה מהם מהטכניון, היו כולם בתחום הכימיה. ד”ר ויצמן ידע היטב כי המדע וההנדסה הם היסודות לקידמה, ובניסוחו: ‘עלינו  לתת את כל תקוותינו במדע של ישראל. היא ארץ קטנה ואוצרותיה דלים, נוכל לעשות ממנה משהו ממשי רק אם נבסס אותה על יסודות המדע ועמודי הטכניקה’.”

 בשנת 1914 ניתנה לד”ר חיים ויצמן הזדמנות להטביע חותם בהיסטוריה של בריטניה; הצבא הבריטי העמיד לרשותו מפעל שבו יוכל לממש את המצאתו – ייצור אצטון בדרך חדשנית. התהליך החדשני שפיתח ויצמן התבסס על התססת תירס באמצעות חיידק ייחודי שייקרא לימים על שמו (קלוסטרידיום אצטובוטיליקום ויצמן), ונועד במקורו לייצור גומי סינתטי; אך צורכי הצבא הבריטי היו אחרים. כך הפך ד”ר ויצמן לגורם מרכזי בייצור חומרי נפץ עבור צבא בריטניה במלחמת העולם הראשונה. פעילות זו העניקה לו יוקרה רבה בקרב מנהיגי בריטניה, וזו תורגמה לסיוע לפעולותיו במישור הציוני ולימים, יש אומרים, גם להצהרת בלפור. “אי אפשר להבין את ההיסטוריה של בריטניה במלחמת העולם הראשונה בלי להתייחס לתרומתו של חיים ויצמן,” אמר בכנס ד”ר רוב דיקסון, משנה לשגריר בריטניה בישראל.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי גם הטכניון חב את קיומו, במידה רבה, לד”ר ויצמן. “בשנת 1901 מונה ויצמן על ידי הקונגרס היהודי בבאזל, יחד עם ברתולד פייבל ומרטין בובר, לדון בשאלת הצורך באוניברסיטה יהודית. ויצמן המליץ בפני הקונגרס בחיוב: ראוי להקים אוניברסיטה יהודית, שתהיה אוניברסיטה טכנולוגית. ממשרדו באוניברסיטת ז’נבה הוא פעל לקידומה של היוזמה הזאת, שהובילה להקמת הטכניון.”

פרופסור אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, נשא את הרצאת הפתיחה, שעסקה במהפכת הרפואה המותאמת-אישית. “זו בעצם המהפכה השלישית, אחרי עידן-התגליות-המקריות, שהתרחש במאות ה-19-20 וכלל בין השאר את גילוי הפנצילין; ועידן הסריקה, שהוביל לפיתוח שיטתי יותר של תרופות ושל טכנולוגיות הנדסיות כגון “חלקי חילוף” מלאכותיים. המהפכה הנוכחית, השלישית, מפנה את הזרקור מן המחלה אל החולה, ולכן היא נקראת ‘רפואה מותאמת אישית’.

“הרפואה החדשה הזאת, המוּנעת על ידי ריצוף הגנום והוזלתו של תהליך הריצוף ממיליארד דולר ל-200 דולר (לכל הגנום של אדם אחד) תוך 14 שנה בלבד, היא מהפכה אמיתית, והיא מאפשרת לנו לנבא איך יגיב המטופל הספציפי לטיפול כלשהו. כיום ברור לנו שכל אדם הוא תמהיל של תכונות רבות ושונות, כגון מיגדר, מוצא וסוג דם, וטיפול שהוא יעיל לאדם אחד עשוי להיות בלתי יעיל, ואפילו מזיק, לאחר. ריצוף ה-DNA הוא שלב ראשון בלבד במהפכה, ולא הקשה ביותר, שכן אחריו באים ריצוף ה-RNA וריצוף החלבונים. ככל שנתקדם במסע הזה נקבל פרופיל מדויק יותר של החולה הספציפי, ונוכל לנבא באופן טוב יותר ויותר מהו הטיפול האופטימלי עבורו.

“אם כן, הרפואה החדשה היא רפואה מנבאת. בכך יתרונה ובכך חסרונה – שכן ידע הוא מקור לדאגה. ברגע שאנחנו יודעים, כמו אנג’לינה ג’ולי, על מוטציה מסוימת בגנים שלנו, אנחנו יכולים להחליט מה לעשות עם גופנו – לדוגמה, האם לבצע כריתה מוֹנעת או לא; אבל הידע הזה מאלץ אותו לקבל החלטה גם לגבי הדור הבא, הנושא חלק מהמטען הגנטי שלנו, והחלטה זו מורכבת אפילו יותר. זאת אחת הסיבות לכך שההכרעה בדבר הטיפול עוברת במידה רבה מן הרופא אל החולה.

“4,000 שנים נדרשו לאנושות כדי להכפיל את תוחלת החיים הממוצעת של האדם מ-25 שנה ל-50, ורק מאה שנה נוספות כדי להאריך אותה ב-30 שנים נוספות. זה הישג שקשה לתאר, אבל יש לו גם מחיר, בדמותן של מחלות חדשות כמו סרטן ואלצהיימר, שלא הכרנו קודם. הרפואה מתמודדת עם הבעיות החדשות הללו, אבל עלינו לזכור תמיד את הסוגיות האתיות שמתעוררות בעקבות כל התפתחות רפואית וביו-רפואית.”

להלן ההרצאות האחרות שנישאו בכנס:

פרופסור מוטי גולני, אוניברסיטת תל אביב: ד”ר חיים וייצמן, מבט ביוגרפי.

פרופסור צבי רפופורט, מכון ויצמן: חיים וייצמן הכימאי.

אבישי לוי, מנכ”ל מיגל: מחקר תרגומי – הממשק שבין מחקר לפיתוח.

ד”ר שי מרצקי, בונוס ביוגרופ: שימוש בתאי גזע לצרכים רפואיים.

פרופסור דן תאופיק, מכון ויצמן למדע: אנזימים – מעל ומעבר לטבע.

ד”ר גל ארליך, Ehrlich & Fenster, Patent and Trademark Attorneys: קניין רוחני.

פרופסור איילת פישמן, הטכניון: אבולוציה של אנזימים במבחנה: פיתוח גיבורי-על לטובת התעשייה.

רון מילוא, מכון ויצמן למדע: אוכל ודלק מאוויר – צמחים, חיידקים ואנחנו.

ד”ר אורן בקר, מנכ”ל ונשיא וידאק פארמה: האם ניתן להכניס חולדה לתוך המחשב?

בתמונוה בעמוד הבית: פרופסור אהוד קינן על הבמה

פרופסור יוג’ין רבקין

כנס DIMAT בקיץ האחרון. באדיבות DIMAT 2014

ועדת ההיגוי של DIMAT קבעה: הכנס הבא יתקיים בישראל. כנסי DIMAT מפגישים חוקרים מובילים בתחום הדיפוזיה בחומרים.

ועדת ההיגוי של DIMAT קבעה כי הכנס הבא של של DIMAT יתקיים בישראל. פרופסור יוג’ין רבקין, דיקן הפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, אמר כי “זוהי החלטה מרגשת מאוד, בעיקר לנוכח העובדה שהיא התקבלה בעיצומה של מתקפת הטילים על ישראל. הוועדה בחרה בנו על פני פלורידה, הונגריה ופולין, ועבורי זו הבעת אמון בישראל, והכרה של הקהילה המדעית הבינלאומית ברמתו הגבוהה של המחקר המדעי הנעשה בטכניון.”

DIMAT מאגד חוקרים העוסקים בתחום הדיפוזיה – תנועת-אטומים אקראית (“הילוך אקראי”) – במוצקים. תופעה זו ממלאת תפקיד מרכזי בכמה תהליכים טכנולוגיים חשובים כגון ייצור טרנזיסטורים על גבי שבבי סיליקון. כנסי DIMAT נוסדו לפני יותר משלושים שנה, וכיום הם מהווים ארוע מדעי משמעותי מאוד עבור הקהילה המדעית העוסקת בדיפוזיה.

פרופסור רבקין רכש את השכלתו במכון לפלדה וסגסוגות בעיר מוסקבה (תואר ראשון) ובמכון למצב מוצק בצ’רנוגולובקה שבמחוז מוסקבה (דוקטורט). לאחר הדוקטורט עבד בקבוצה של פרופסור גוסט במכון מקס-פלנק באוניברסיטת שטוטגרט, בתחילה כפוסט-דוקטורנט ואז כעוזר הוראה. ב-1997 הצטרף לפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, ולאחרונה מונה לדיקן הפקולטה.

החלטת ועדת ההיגוי לקיים את הכנס הבא (2017) בישראל פורסמה בכנס DIMAT האחרון, שהתקיים הקיץ במינסטר, גרמניה. יחד עם פרופסור רבקין נסעו לכנס הדוקטורנט דור עמרם והמסטרנט נמרוד גזית. גזית זכה במדליית ארד בתחרות הפוסטר הטוב ביותר, ואילו עמרם זכה השנה (לפני הכנס) בפרס Acta materialia , וזאת על מאמרו שהתפרסם בכתב העת Acta materialia בשנת 2013. הוא אחד מעשרה זוכים שנבחרו על ידי צוות שופטים על סמך איכות המאמר, מכתבי המלצה ופוטנציאל מנהיגותי.

ד”ר גל מרקל

פרס ציגלר לשנת 2014 הוענק לד”ר גל מרקל, על פיתוח טיפול חדשני במלנומה.

ד”ר גל מרקל, 35, הוא הזוכה בפרס ציגלר לשנה זו. הפרס הוענק לו ב-21 בנובמבר על פיתוחו של טיפול חדשני במלנומה. בהמשך הארוע התקיימה הרצאתו של פרופסור זקי קריים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, שם נערך הטקס, בנושא “תופעות הנגרמות על-ידי חסר ביוד”.

ד”ר מרקל, מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ובית החולים שיבא,

מתמחה באימונו-אונקולוגיה – טיפול בסרטן באמצעות מערכת החיסון. הפרס הוענק לו על פיתוח נוגדן חדש כנגד חלבון  - CEACAM1 חלבון הממלא תפקיד מרכזי בהתפתחות מחלה גרורתית אגרסיבית וקטלנית. החלבון צפוי לשמש בטיפול אימונותרפי במלנומה ממאירה, והניסויים הקליניים אמורים להתחיל כבר בשנה הקרובה. בארוע קבלת הפרס הרצה ד”ר מרקל על “סרטן מתחת לרדאר” – כלומר על האופן שבו ‘מסתתר’ הגידול הסרטני וכך חומק ממערכת החיסון.

ראובן ציגלר ז”ל נולד בשנת 1907 בבוברקה, פולין. הוא הצליח לשרוד בשואה יחד עם רעייתו מלכה ועם בנו צבי ציגלר, שהוא היום חבר סגל בפקולטה למתמטיקה בטכניון. בשנת 1946 עלתה המשפחה לישראל והתגוררה בירושלים, ושם נולדה הבת עדנה שכטמן (כיום פרופסור בסטטיסטיקה באוניברסיטת בן גוריון). בשנת 1948 הגיעה משפחת ציגלר לחיפה, וראובן עסק במסחר בעצים והיה חבר פעיל בלשכת המסחר בעיר.

בשנת 1971 נפטר ראובן ממחלה ממארת, ומשפחתו החליטה להנציח את זכרו בהקמת קרן שתעניק פרסים לרופאים-חוקרים צעירים על עבודת מחקר בעלת יישומים רפואיים. הפרס מוענק אחת לשנתיים, החל משנת 1974, וגובהו 7,000 שקלים. הוא פתוח למועמדים מכל האוניברסיטאות, מכוני המחקר ובתי החולים בישראל, ועד היום זכו בו 20 חוקרים, שבעה מהם מהטכניון. “נראה כי פרס ציגלר מנבא הצלחה בעתיד,” אמר פרופסור מיכאל אבירם, מנחה הארוע, “שכן רבים מזוכי הפרס זכו לעמדות מכובדות מאד ברפואה ובמחקר רפואי בארץ ובעולם.” חברי ועדת הפרס הם מיכאל אבירם (יו”ר), ישראל וולודבסקי, זאב הוכברג, נתן קרין, זאיד עבאסי ואסיה רולס.

גשר בין האקולוגי לעירוני – הפרויקט של עינת לובלינר

עינת לובלינר

“פגשנו כאן דור חדש של סטודנטים, עם עומק אינטלקטואלי מרשים ואומץ לגעת בסוגיות המסעירות את החברה הישראלית” – כך אמרו השופטים בתחרות עבודות הגמר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

עינת לובלינר ולוטם סגל הן הזוכות במקומות הראשונים בתחרות עבודות הגמר שהתקיימה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. דיקן הפקולטה, פרופסור יהודה קלעי, אמר למתחרים כי “הזכייה שלכם היא הזכייה שלנו, והתחרות היא הזדמנות לראות ולהראות לסטודנטים החדשים לאיזו רמה אנחנו מצפים כאן.” הטקס, שכלל גם פרסים רבים אחרים, התקיים  ביום רביעי, 29 באוקטובר בניהולה של פרופסור רבקה אוקסמן ובהנחייתו של פרופסור יאשה גרובמן.

צפון תל אביב: הירקון כגשר

בפרס רייסקין זכתה עינת לובלינר על עבודתה “טיפולוגיות של אקולוגיה עירונית”, שעסקה בדופן הירקון בתל אביב. היא גדלה בשיכון ל’ בתל אביב, והפרויקט הנוכחי קשור מאוד לעובדה ש”גרתי בתל אביב, אבל תמיד אמרו לי שאני מנותקת ממנה. כעת ניסיתי להציע חיבור בין העיר לכל מה שנמצא מעבר לירקון.”

הארכיטקטורה לא היתה חלום-ילדות שלה, ואין לה שום אדריכל במשפחה. “זה קצת קלישאי, אבל נדלקתי על התחום הזה כשהייתי בפריז. כשחזרתי לארץ התחלתי לברר על אפשרויות לימוד, ולמרות שהתקבלתי גם לבצלאל, חברים המליצו לי על הטכניון, והשתכנעתי.”

במסגרת לימודיה בטכניון יצאה לסמסטר באוניברסיטת דלפט, הולנד, ו”זה היה הסמסטר הטוב בחיי, שגם נתן לי פרספקטיבה על הטכניון – פתאום הבנתי כמה הפקולטה בטכניון רצינית ומעמיקה, וכמה דברים חשובים למדתי כבר בסמסטר הראשון.” במסגרת לימודיה בפקולטה עשתה כמה פרויקטים, ובהם מרכז למידה בכפר הנוער “הדסה נעורים”  בבית ינאי ו”ספרייה כמרחב אורבני” בשפרעם. לאחרונה זכתה במקום הראשון בתחרות של מגזין “אדריכלות ישראלית” בשיתוף האיחוד האירופי.

הפרויקט הנוכחי, בהנחיית גבי שוורץ ודקלה יזהר, נולד כאמור מתוך חווית הניתוק בין תל אביב ‘האמיתית’ למרחב שמצפון לירקון. “מקרה הבוחן שלי היה דופנות פארק הירקון והאפשרות לגשר בין שני חלקי העיר. בממד הרחב יותר ניסיתי ליצור מודל של ‘עיוּר אקולוגי’ המגשר בין אקולוגיה לאורבניזציה, ואמור להחליף את התפיסה של טבע ועיר כשתי ישויות מתחרות שאי אפשר ליישב ביניהן.”

בפרס השני זכו שני פרויקטים – “כלכלת שדה שכונת הארגזים” (עמרי שורץ) ו”בני ברק” (רות גרסטל) – ובפרס השלישי עבודתו של גילי קסלמן על הכנסת וגבעת השלטון בירושלים. יו”ר ועדת הפרס, צבי אפרת, אמר כי “הפרויקטים האלה נגעו באומץ לב  בסוגיות המסעירות את החברה הישראלית. פגשנו כאן דור חדש של סטודנטים שיש להם עמדה ברורה בשאלת מקומו של האדריכל בחברה. בתחרות הנוכחית אנחנו עדים לעומק אינטלקטואלי מרשים מאוד – גם ביחס לשנים עברו וגם ביחס למה שאני רואה במקומות אחרים בעולם. בעבודות שהוגשו ניכר הקשר בין מחקר לפרויקט, וכמי ששואפים לטשטוש הגבול בין אקדמיה לפרקטיקה אנו רואים בכך הישג גדול. ראויה לציון המחויבות הפוליטית והחברתית הניכרת בעבודות, כמו גם הרגישות הרבה. עם זאת, ראוי לציין את המחיר של אותה מחויבות ושל אותו עומק: מימד דידקטי ‘נחמד’ ו’נכון’, שהוא פחות אקספרימנטלי, רדיקלי וביקורתי.”

פרופסור אלונה נצן-שיפטן הוסיפה כי איכות הפרויקטים, והאמירה האמיצה וממוקדת, הן תוצאה של חיבור בין פרויקט הגמר לקורס ב’אדריכלות חוקרת’. “זהו חלק מתוכנית הלימודים החדשה, ובאופן זה הפרויקט אינו  מתפתח לאחר המחקר, אלא המחקר נעשה דרכו. במילים אחרות, העמדה המחקרית מתנסחת באמצעות הפרויקט ובכך מעניקה לו עומק ועוצמה.”

“פרויקט מגובש ושלם”. לוטם סגל

באר שבע: לחפש את העיר

במקום הראשון בתחרות הפרויקטים באדריכלות נוף זכתה לוטם סגל על הפרויקט “כאפיקים בנגב”, בהנחיית אמיר מילר ואסיף ברמן. “אדריכל הנוף,” אומרת סגל, “מנצח על תזמורת שלמה – אקולוגיה, תשתיות, אדריכלות, קהילה, מדיניות ועוד – ואמור להוביל לתוצאה מתפקדת וגם הרמונית.” היא עובדת גם כמדריכת טיולים, ולכן רואה בעיסוק בשורשיות כחלק אינטגרלי מהעיסוק באדמה. ההשראה שלה, וגם שמו של הפרויקט, לקוחים מהמקורות.

“למעשה הצגתי כאן חזון לגן-רחוב,” היא מסבירה. “באר שבע תוכננה לראשונה על פי מודל ‘עיר גנים’, שפותח בעבר כפתרון לבעיות העיור הבלתי נשלט באנגליה. באופן אירוני, מודל שמטרתו הבראת העיר הותיר את באר שבע הצעירה חסרת תחושת עירוניות. הפרויקט שלי מציע להסתכל דווקא על פירבור גניה של העיר כנקודת מוצא לתכנון. הטמעת תכונות הרחוב בתוך הגן, המאפשרת חזרה אל עקרונות הרחוב האורגני, שיחררה אותי מהכבלים של תקנֵי תחבורה ותשתיות, ואיפשרה לי תכנון חופשי ויצירתי יותר, המתחשב בהולך הרגל.”

גדעון שריג, יו”ר ועדת השיפוט בפרס, אמר כי מדובר ב”פרויקט מגובש ושלם, המציע פתרון כולל ברמה העירונית, המקומית והרובעית. בכלל, הסטודנטים לאדריכלות נוף הפגינו יכולת ניתוח מרשימה, ולא פחות חשוב – תכנון מרשים על סמך אותו ניתוח.”

בפרס ע”ש גרהרט וגרטרד קרפלוס זכה אמיל ישראל, על הדוקטורט שלו בנושא “צדק חברתי ושוויון הזדמנויות בעידן של פרבור עירוני”, בהנחיית פרופסור אמנון פרנקל. בפרס ע”ש אילנה ליבמן זכתה יוני אבידן, על עבודת המאסטר שלה בהנחיית פרופסור (אמריטוס) גבריאלה גולדשמיט.

פרופסור דוד גרשוני

פרס לנדאו מטעם מפעל הפיס יוענק לפרופסור דוד גרשוני מהטכניון, על תרומתו המחקרית ביצירת פוטונים שזורים.

פרופסור דוד גרשוני, מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, יקבל את פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים על שם לנדאו לשנת 2014. זאת על תרומתו לפיתוח עתידי של הֶתְקֵן הפולט זוגות של פוטונים שזורים. ועדת הפרס ציינה כי “שיטה זו שונה מהותית מקודמותיה, ויתרונה באפשרות לשכפל התקנים אלה וכך לייצר פוטונים שזורים לפי דרישה. לשיטה זו חשיבות רבה במחקר הניסיוני בתחום של אינפורמציה קוואנטית.”

פרופסור גרשוני, יליד 1953, רכש את השכלתו האקדמית בטכניון. ב-1986 יצא לפוסט-דוקטורט במעבדות בֶּל בניו-ג’רזי, ולאחר כשנה התקבל שם כחבר סגל ועסק במחקר ובפיתוח. ב-1991 חזר לטכניון, הפעם כחבר סגל אקדמי בפקולטה לפיזיקה.

בשנת 2006 הוכיח פרופסור גרשוני את אפשרות יצירתם של פוטונים (חלקיקי אור) שזורים באמצעות מוליך-למחצה. שיזור (entanglement) הוא תופעה שבה שני חלקיקים קוונטיים מתנהגים כתאומים פיזיקליים המקיימים ביניהם קורלציה קוונטית: כאשר מאפייניו של אחד החלקיקים משתנים, משתנים בו זמנית גם מאפייני של החלקיק-התאום, ואי אפשר לתאר את מצבו של האחד בנפרד ממצבו של השני.

בעבודה משותפת עם פרופסור יוסף אברון והדוקטורנטים ניקה אקופיאן ונתנאל לינדנר הוכיח פרופסור גרשוני – באופן תיאורטי וניסויי כאחד – כי בתנאים מתאימים, מוליך-למחצה בעל ממדים ננומטריים עשוי להוות מקור של אור שזור. החוקרים הוכיחו כי אפשר לבנות התקן המבוסס על מקורות אלה, שיאפשר לייצר פוטונים שזורים ‘על פי דרישה’ – צעד משמעותי בדרך לתקשורת קוונטית, מחשוב קוונטי ואולי אף טלפורטציה.

 ”מעשה כשפים במרחב”

ההיסטוריה של השיזור הקוונטי יסודה במחקר עיוני שערכו אלברט אינשטיין, בוריס פודולסקי ונתן רוזן (רוזן היה ממייסדי הפקולטה לפיזיקה בטכניון). בשנת 1935 פרסמו השלושה את המאמר, המכונה בקיצור EPR  - האותיות הראשונות של שמותיהם. במאמר זה באה לידי ביטוי הסתייגותו של אינשטיין מהמכניקה הקוונטית, ה’מרשה’ לכאורה מצב שבו המידע נע במהירות הגבוהה ממהירות האור. אינשטיין האמין כי ‘אפשרות’ זו אינה אלא פיקציה, או כלשונו: “מעשה כשפים במרחב” (spooky action at a distance).

נילס בוהר, אבי המכניקה הקוונטית, טען בתגובה למאמר ה- EPR כי אותה ‘פעולה מרחוק’ דווקא אפשרית, בהיותה מבוססת לא על ‘השפעה מכנית’ אלא על ‘השפעה לוגית’ על התנאים המגדירים את אפשרויות ההתנהגות של המערכת. אינשטיין לא נותר חייב, והגדיר את תגובתו של בוהר כ”פלפול תלמודי”.

בשנת 1962 הראה הפיזיקאי האירי ג’ון בל כי את מחלוקת איינשטיין-בוהר אפשר להכריע באופן ניסויי. ניסויים שנערכו בשנות השבעים והשמונים, בעקבות המודל המתמטי שניסח בל, הוכיחו כי חלקיקים שזורים אכן ניחנים בקורלציות המופלאות שמנבאת המכניקה הקוונטית. המחקר של הפרופסורים גרשוני ואברון, שהתבסס בין השאר על עבודתו התיאורטית של חבר הפקולטה בעבר, פרופסור מחקר אשר פרס ז”ל, היווה פריצת דרך במסלול זה.

“למעשה הראינו כיצד ניתן לפתח התקן ש’יורה’ צמד פוטונים שזורים ברגע הרצוי,” מסביר פרופסור גרשוני. “התגלית הזאת היא צעד חשוב בדרך מהטכנולוגיה הנוכחית (הקלאסית) לטכנולוגיה העתידית (הקוונטית). הטכנולוגיה הנוכחית – לרבות מיחשוב, תקשורת, תאורה, איחסון מידע ועיבוד מידע – מבוססת על מוליכים-למחצה, ולכן התגלית שלנו רלוונטית מאוד לעולם ההיי-טק. אנחנו מפתחים מבנים ננומטרים של מוליכים-למחצה הפועלים למעשה כ’אטומים מלאכותיים’, שאפשר להסביר ולנבא את התנהגותם על סמך המכניקה הקוונטית. אנו מאמינים כי התגלית שלנו תקדם את התחום של עיבוד-מידע קוונטי שיעמוד בבסיס טכנולוגיית העתיד, והמוטיבציה המחקרית שלנו נובעת גם מהתקווה שהטכנולוגיה תצעד בעקבות המחקר, ושבעתיד הלא-רחוק נוכל לראות טכנולוגיה קוונטית אמיתית בשימוש נרחב.”

 פרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר על שם לנדאו מוענק למדענים שהגיעו להישגים ראויים בתחומם ותרמו תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר. פרופסור גרשוני יקבל את הפרס בתחום הפיזיקה, על פי החלטת ועדת השיפוט, שבה חברים הפרופסורים דן שחר, שמואל פישמן ואורה וולמן. הזוכים בקטגוריות האחרות הם פרופסור דנה וולף (בתחום הווירולוגיה), פרופסור אלישע קימרון (חקר הלשון העברית), פרופסור אמיר שגיא (חקלאות), פרופסור הווארד ליטווין (מדעי הזיקנה), ופרופסור דניאל חנוך וגנר (הנדסה כימית והנדסת חומרים).

קבוצת הסטודנטים המשותפת לשתי הפקולטות מתוך פוסטר שהציגה הנבחרת לאחר הזכייה.

הקבוצה, המל”ט ודיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בערב סיכום הפרויקט

הטכניון ציין את זכייתו של צוות סטודנטים בין-פקולטי במקום החמישי ב’תחרות המטוס האוטונומי’ במרילנד.

ב-12 בנובמבר ציינו הפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת אווירונוטיקה וחלל את זכייתה של קבוצת סטודנטים מהטכניון במקום החמישי ב’תחרות המטוס האוטונומי’ הבינלאומית. הפרויקט והדגם הזוכה הוצגו בפני הקהל.

צוות הסטודנטים זכה במקום במקום החמישי (מתוך 48 נבחרות) בתחרות היוקרתית של האגודה הבינלאומית לכלי טיס בלתי מאוישים (AUVSI) שהתקיימה במרילנד, ארה”ב. נבחרת הטכניון, שכללה סטודנטים משתי הפקולטות, פיתחה שתי מערכות מוטסות המבצעות תצפית, זיהוי מטרות, העברת תקשורת והטלת מטענים למטרה – וכל זאת בשני כלי טיס אוטונומיים לחלוטין. בכל אחד מכלי הטיס הותקנו מערכות מתקדמות ובהן מצלמה מיוצבת, מחשב מוטס לעיבוד התמונה ומערכת תקשורת לשליטה, בקרה והעברת תמונות. תחנת הקרקע כוללת מערכת שליטה למעקב אחרי הטיסה האוטונומית, איסוף תמונות ועיבודן, ומערכת תקשורת לפיקוד, בקרה והעברת התמונות.

בקו הטיסה ניתנו לצוותים 20 דקות להכנת המערכת, כולל התחנה הקרקעית. מנחה הפרויקט, דרור ארצי, סיפר כי “במשך שלושים דקות ביצענו את המשימות שלקחנו על עצמנו – טיסה אוטונומית דרך נקודות שהוגדרו, זיהוי תמונות, הטלת ביצה מגובה 350 רגל אל מעגל מטרה ברדיוס של 50 רגל, ועוד. השופטים התלהבו מאוד מביצוע תרגיל הטלת הביצה.”

במהלך תשעת החודשים שקדמו לתחרות התנסו הסטודנטים בפיתוח מערכת כוללת, בייצור כלי טיס, בביצוע אנליזות וניסויים מורכבים, בתפעול המערכת כולה תוך עבודת צוות מתואמת (CRM) ובביצוע פרישׂה מבצעית. “קיבלנו סיוע ותמיכה מכמה חברות וארגונים,” אומר ארצי, “ובכלל זה מגזין ‘ישראל דיפנס’, חברת רפאל, התעשייה האווירית, התוכנית למערכות אוטונומיות בטכניון, המעבדה לעיבודים גיאומטריים של תמונות במדעי המחשב בטכניון, אלביט מערכות וחברת VectorNav. הצוות הדגים בתחרות את הרמה האקדמית הגבוהה של בוגרי הטכניון לעתיד, והציג שוב את יכולותיה של ישראל בפיתוח מערכות משולבות וכלי טיס בלתי מאוישים”.

קבוצת מעל”ה, שהוקמה על ידי סטודנטים בטכניון, פועלת ליישום הידע המדעי-הנדסי לטובת הסביבה ורווחת האדם.

באחד מימי ד’, בשעות הצהריים, נאספו מאות סטודנטים בטכניון סביב בלון גדול וירוק שריחף באוויר מעל מרכז הקמפוס. תשומת הלב הזאת היתה בדיוק מה שחברי קבוצת מעל”ה ביקשו להשיג. “הבלון, או בשמו הרשמי HIGH-AIR, הוא הפרויקט הראשון שלנו,” מסביר אוריאל קלר, מייסד הקבוצה.

“זוהי בעצם פלטפורמה מעופפת וניידת למדידת איכות האוויר בחתכי גובה שונים. גובהו של הבלון נתון להחלטת המפעילים, והוא מאפשר למדוד את רמת הזיהום במיקומים שונים ובגבהים שונים. הדגמנו את הפלטפורמה הזאת כאן בטכניון, אבל היא כמובן מתאימה לכל מקום שבו אנחנו מבקשים לנטר את זיהום האוויר באופן מהיר ופשוט.”

קבוצת מעל”ה (מהנדסי העתיד למען הסביבה) הוקמה בינואר 2014 במטרה לרתום את הידע הנלמד בטכניון לטובת הסביבה. קלר, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פנה לחבריו הסטודנטים בפקולטה בהצעה להקים את הקבוצה, וההיענות עלתה על כל ציפיותיו. המתרגל עוז קירה הפנה אותם לפרופסור דוד ברודאי, חבר סגל בפקולטה ומנהל  - TCEEH המרכז למצוינות בחשיפה סביבתית ובריאות בטכניון – שהגיב ליוזמה בהתלהבות. הקבוצה התרחבה במהירות אל מעבר לגבולות הפקולטה, וכיום היא מונה כעשרים סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון. חוקרים צעירים וחברי סגל ביחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות נרתמו ללוות את הקבוצה בהיבטים המקצועיים. “היעד שלנו הוא לגשר בין מחקר והנדסה לקהילה וחברה,” מסביר קלר, “וזאת באמצעות קהילת-סטודנטים ירוקה בטכניון, שתפעל למען הסביבה ולשיפור המודעות לסביבה על סמך הידע המדעי וההנדסי של חבריה.”

הפרויקט השני של הקבוצה, AIR-CLASS, חוקר את הקורלציה בין איכות האוויר במרחב הלימודי לבין יכולות הלמידה של סטודנטים (ריכוז וכיו”ב), וזאת באמצעות אפליקציה הקולטת נתונים ומציגה אותם בזמן אמת. “כדי לחבר לניסוי את כלל הסטודנטים בטכניון אנחנו עורכים אותו בבניין אולמן, ומקווים להביא אותו בהמשך לבתי ספר, כפעילות חינוכית מדעית וסביבתית”.

פעילות מעל”ה – ההגייה הנכונה היא מַעְלָה – היא כאמור יוזמה סטודנטיאלית, המתבצעת על ידי חבריה בהתנדבות מלאה. “זו פעילות שנוצרה מתוך החברוּת. מבחינתנו היא פתוחה לכלל הסטודנטים, וכבר גילינו שדווקא סטודנטים שאינם מתחום הסביבה מביאים איתם רעיונות רעננים ומקוריים. אנחנו מזמינים חברים חדשים להצטרף, ומבטיחים להם הזדמנות להעשיר את שנות הלימודים ולהתכונן לעשייה שתבוא אחריהן. גם ארגונים וגופים עסקיים מוזמנים לשתף איתנו פעולה ולקדם יחד את טובת הציבור.”

 לפרטים נוספים: פייסבוק https://www.facebook.com/mala.technion    דוא”ל:  mala.technion@gmail.com

פרופסור ג’יימס אליסון – באדיבות The University of Texas MD Anderson Cancer Center

פרופסור ריינהרד גנצל – באדיבות Max Planck Institute for Extraterrestrial Physics

פרס הארווי לשנת 2014 יוענק לחוקר-הסרטן ג’יימס אליסון ולאסטרופיזיקאי ריינהרד גנצל. כ-20% מחתני פרס הארווי זכו לימים בפרס נובל.

הטכניון יעניק את פרס הארווי לשנת 2014 לפרופסור ג’יימס אליסון מטקסס (בתחום בריאות האדם) ולפרופסור ריינהרד גנצל מגרמניה (במדע ובטכנולוגיה). הפרס, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887) וניתן מדי שנה לגברים ונשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות.
כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל, ואחד מהם הוא שוג’י נקמורה, המקבל היום את פרס נובל בפיזיקה על פיתוח ה-LED הכחול.

פרופסור ג’יימס אליסון (James P. Allison), העומד בראש המחלקה לאימונולוגיה במכון לסרטן ע”ש אנדרסון, יקבל את פרס הארווי על פיתוח פרדיגמה חדשה לטיפול בסרטן ועל תרומתו התיאורטית והיישומית לטיפול בסרטן. מכון אנדרסון, המסונף לאוניברסיטת טקסס, מדורג במקום הראשון בין מכוני הסרטן בארה”ב.

אליסון, שנולד בשנת 1948 בטקסס, עוסק בתחום האימונותרפיה – טיפול באמצעות חיזוק המערכת החיסונית – בעיקר בהקשר של טיפול בסרטן. הוא חקר רבות את תאי ה-T, הממלאים תפקיד חשוב במערכת החיסונית, וגילה כי מולקולה בשם CTLA-4, המעכבת אותם, מונעת מהם לתקוף גידולים סרטניים. בעקבות התגלית פיתח פרופסור אליסון נוגדן שיחסום את אותה מולקולה-מעכבת וכך יאפשר לתאי ה-T ‘לעשות את העבודה’ ולתקוף את הגידול. בעקבות מחקרו פותחה התרופה Ipilimumab (Yervoy בשמה המסחרי), שאושרה על ידי ה-FDA  במאי 2011 לטיפול במלנומה מתקדמת. כיום חוקר אליסון אפשרויות להשתמש בה ובתרופות-מעכבות דומות לטיפול בסוגי סרטן אחרים.

פרופסור ריינהרד גנצל (Reinhard Genzel) יקבל את פרס הארווי במדע וטכנולוגיה על הוכחת קיומו של חור שחור במרכז גלקסיית שביל החלב (הגלקסיה “שלנו”). גנצל, יליד 1952, הוא חבר סגל באוניברסיטת ברקלי ומשמש כראש מכון מקס פלנק לפיזיקה של החלל החיצון בגרכינג, גרמניה. בשנת 2002 קבע גנצל, יחד עם שותפיו למחקר בגרמניה ובקליפורניה, כי במרכז הגלקסיה מצוי אובייקט שגודלו פחוּת מגודלה של מערכת השמש, אך מסתו גדולה פי 3 או 4 מיליון ממסתה של השמש, דהיינו חור שחור עצום. קביעה זו הסתמכה על התאוצה החריגה של כוכבים הסמוכים למרכז הגלקסיה. גנצל השתמש בשיטות אופטיות חדשניות, ובצילום אינפרא-אדום, כדי להתגבר על ההפרעות האטמוספריות ועל החלקיקים הנמצאים בחלל.

פרס הארווי של הטכניון ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזרח התיכון. בין זוכי הפרס היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת, וישראל. הנה כמה מהם: חתן פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, קיבל את פרס הארווי על  פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופסור ברט סאקמן (פרס נובל ברפואה), פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן (פיזיקה), פרופסור אדוארד טלר על תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית, ופרופסור ויליאם קופף על המצאת הכלייה המלאכותית.

A. ההתפתחות העוברית מתחילה מתא בודד, המתחלק לתאים רבים. בשלב הגסטרולציה מתרחשת תנועה של תאים, המחלקת אותם לשכבות-הנבט השונות: אנדודרם (ירוק), אקטודרם (כחול) ומזודרם (אדום). מכל שכבת-נבט נוצרות רקמות ספציפיות (מערכת העיכול, למשל, נוצרת מהאנדודרם; העור ומערכת העצבים מהאקטודרם; והשרירים מהמזודרם).
B. במהלך האבולוציה, יצורים חד תאיים שהתחילו לקיים חיים שיתופיים ביטאו תכונות של האנדודרם שאנו רואים היום. היצורים הרב תאיים הקדומים ביותר ביטאו רק תכונות אלו, אבל בהדרגה אימצו חלק מהתאים תכונות נוספות. כך נוצר האקטודרם, ומאוחר יותר המזודרם.

פרופסור איתי ינאי מהפקולטה לביולוגיה פענח את סדר ההיווצרות האבולוציוני של “שכבות-הנבט” בעובר. לתגלית הדרמטית יש גם השלכות יישומיות משמעותיות.

פרופסור איתי ינאי, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון, פתר חידה רבת שנים: מהו סדר ההיווצרות האבולוציוני של שכבות-הנבט בעובר. הפתרון המלא מופיע במאמר שפורסם אתמול (10 בדצמבר 2014) במהדורה הדיגיטלית המוקדמת של כתב העת Nature. על המאמר חתומים פרופסור ינאי, תמר השמשוני (ככותבת ראשית), מרטין פדר, מיכל לוין ובריאן הול.

עוברים של בעלי חיים מפותחים, ובהם האדם, מכילים בהתפתחותם שלוש קבוצות תאים: אנדודרם, אקטודרם ומזודרם. קבוצות אלה, הקרויות “שכבות-נבט”, נוצרות בתהליך הגסטרולציה, המתרחש אצל עוברים אנושיים בשבוע השלישי של ההריון. בשלבים הבאים מתפתחות שכבות-הנבט לאברי גוף שונים; האנדודרם, לדוגמה, מתפתח לרקמות פנימיות בלוע, בכבד, בריאות ובצינור העיכול, כמו גם לחלקים מסוימים במערכת הרבייה.

מאז המאה ה-19 מתחבטת קהיליית הביולוגים בשאלה איזו שכבה נוצרה ראשונה במהלך האבולוציה.
התעלומה רבת השנים נפתרה כעת הודות לטכנולוגיה חדשנית להכנת דוגמאות לריצוף, שפותחה בטכניון על ידי פרופסור ינאי בשנת 2012. באמצעות טכנולוגיית CEL-Seq, הוכיחו ינאי ועמיתיו כי סדר ההיווצרות האבולוציוני של שכבות-הנבט הוא זה: אנדודרם, אקטודרם, מזודרם. במאמר שהתפרסם אתמול מסבירים החוקרים כי שכבת האנדודרם מקורה באורגניזמים חד-תאיים קדומים, אשר בהתחברותם זה לזה יצרו את בעלי החיים הרב-תאיים הראשונים. רק בשלב מאוחר יותר התפתחו ביצורים מפותחים אלה שכבות-הנבט האחרות.

ריצוף הוא תהליך שפותח בשנות השבעים והתפתח מאז בקצב מטאורי מבחינת דיוק, מהירות ועלות (שירדה מ-100 מיליון דולר לאלפי דולרים כיום – לריצוף ה-DNA של אדם בודד).  לתהליך זה, המגלה את סדר הנוקלאוטידים במקטע של DNA  או RNA, חשיבות עצומה במחקר הביולוגי-גנטי, כמו גם בהתקדמותה של האנושות לעבר רפואה מותאמת-אישית. רפואה זו, המבוססת על “מפת הגנום האישית” של המטופל, תאפשר לצוות הרפואי לקבוע לכל אדם את הטיפול האופטימלי עבורו בהתאם לתכונותיו המוּלדות, ההיסטוריה המשפחתית שלו, אורח חייו, גילו וכיו”ב.

כיום נעשית הכנת הדוגמאות לריצוף בשיטות שונות, שחלקן יעילות יותר וחלקן יעילות פחות. יתרונה העיקרי של CEL-Seq, השיטה החדשה שפיתח פרופסור ינאי, טמון בכך שהיא מאפשרת מעקב אחר פעילותם של כל הגנים בעת ובעונה אחת, ברזולוציה של תא בודד. לדברי פרופסור ינאי, “הוכחנו שהשיטה שלנו מניבה תוצאות רגישות יותר, ליניאריות יותר ועקביות יותר (בנות-שיחזור) מן השיטות האחרות, והדגמנו זאת בחקר ההתפתחות העוברית של תולעת C. elegans.”

כדי  להמחיש את כוחה של טכנולוגיית CEL-Seq מציע פרופסור ינאי לדמיין את התא החי הבודד, על 20,000 הגנים שבו, כחדר שהותקנו בו 20,000 מתגי-תאורה. אם נרחיב כעת את היריעה, הרי שלפנינו בית מרובה-חדרים, שכל אחד מחדריו שונה ממשנהו. “בבית כולו, כלומר בגוף החי השלם, יש המון חדרים כאלה, וכל אחד פועל באופן אחר משום שהנורות – הגֶנים – נדלקות וכבות בקונסטלציות שונות. זו הסיבה ששני תאים, המכילים את אותם גנים, עשויים להתנהג באופן שונה מאוד זה מזה – כי הגנים ‘נדלקים’ ו’כבים’ בקונסטלציות מגוונות מאוד. הגדוּלה של CEL-Seq היא ביכולתה לספק לנו ריצוף ברזולוציה של תא בודד, ולבדוק בתא הזה את מצבו של כל אחד מהמתגים – האם הוא כבוי או דולק. באופן הזה אנחנו יכולים לדעת אילו מתגים אחראים לכל פעילות או תכונה בתא הבודד ובגוף כולו.”

לתגלית הדרמטית יש גם השלכות יישומיות משמעותיות. “כשאנחנו עוקבים אחר התפתחותם של תאים שונים במהלך האבולוציה, אנחנו יכולים ללמוד אילו רכיבים בתא הם ‘מקובעים’ ואילו ברי-שינוי. על בסיס הידע הזה נוכל לדעת על אילו רכיבים בתא נוכל להשפיע כדי לשפר את מצבו של האורגניזם, ומאילו רכיבים עלינו להתעלם בידיעה שאין ביכולתנו לשנותם.”

קבוצת המחקר של ינאי מעורבת כיום במחקר רחב היקף, המשתרע על פני כמה יבשות. באמצעות CEL-Seq ובשיתוף קבוצות חוקרים מכל העולם חוקרת הקבוצה את מכלול הגנים בעשרה מינים שונים של בעלי חיים, תוך התמקדות בפעילותם של גנים אלה במהלך ההתפתחות העוברית של כל אחד מהמינים. “ברצוננו לראות מה הופך את החיה לחיה, מהו המכנה המשותף לכל בעלי החיים.”

לאחרונה יצא פרופסור ינאי למכון רדקליף למחקר מתקדם באוניברסיטת הארוורד, שם הוא עובד על יישום נוסף של טכנולוגיית CEL-Seq: חקר הסרטן. “בעשר השנים האחרונות עבדתי על התפתחות ואבולוציה, כפי שהן משתקפות בביטוי הגנטי; כעת הבנתי שגידולים סרטניים הם למעשה הרחבה טבעית של המחקר שלי, מאחר שגם כאן מדובר בתאים שמתפתחים וגדלים.” את המחקר האמור הוא מבצע בדגי-זברה.

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור איתי ינאי ודוקטור תמר השמשוני

העגלה שפיתחו הסטודנטים

הסטודנטים אוהד רוסנק ועמרי אלימלך עם העגלה העוקבת

סטודנטים בטכניון פיתחו אלגוריתם חדשני, המאפשר לעגלת הקניות לעקוב אחר הקונה מבלי שיצטרך לגעת בה. גם את העגלה עצמה הם בנו לבדם.

דמיינו לכם תמונה עתידנית: אתם בסופרמרקט, ועשרות עגלות מטיילות בין המדפים באופן עצמאי, נוסעות כמו כלב נאמן אחר הקונים, עוקבות אחריהם ממדפי החלב למדפי הלחם, ממדפי הירקות לקופה. נשמע נחמד? עמרי אלימלך ואוהד רוסנק, סטודנטים לתואר ראשון מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, פיתחו עגלת קניות כזאת: עגלה רובוטית הנעה באופן עצמאי ועוקבת אחר הקונה.

עמרי ואוהד, בני דודים וחברים טובים מילדות, אהבו תמיד לבנות דברים ולהבין כיצד הם פועלים. “כשהיינו קטנים,” מספר עמרי, “שיחקנו הרבה בלגו הנדסי ובנינו רובוטים. אנחנו מאוד אוהבים לבנות דברים, ותמיד היה לנו ברור שכשנהיה גדולים נלמד הנדסה בטכניון.”

“כשהיינו צריכים לבחור פרויקט גמר,” מוסיף אוהד, “היה לנו ברור שנעסוק בפרויקט הקשור לרובוטיקה, וכך הגענו למעבדה לבקרה, רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה.”

הרעיון לפרויקט הספציפי עלה במוחם של השניים בעקבות חוויותיו של אוהד עם אמו בסופרמרקט. “אמא שלי אוהבת לקנות בסופר, מעמיסה עגלות, ופשוט נמאס לי ללכת אחריה בסופרמרקט ולדחוף את העגלה, אז החלטנו לפתח עבורה עגלת קניות רובוטית-עצמאית, שתעשה במקומי את העבודה.”

“אמא של אוהד התלהבה מהרעיון, והתחלנו לעבוד על הפרויקט באופן רציני,” אומר עמרי. “התחלנו לחקור באינטרנט ולחפש פרויקטים דומים שנעשו בעבר. להפתעתנו, לא מצאנו עגלות רובוטיות הנעות באופן עצמאי. מצאנו כמה עגלות העוקבות אחר הקונה בהפעלה בשלט רחוק, אך לא עגלה רובוטית שתעקוב אחריו באופן אוטונומי ממש.”

חברי סגל בפקולטה חשבו שהרעיון לפרויקט קצת שאפתני מדי לתואר ראשון, משום שהוא מבוסס על עיבוד תמונה בזמן אמת, אך השניים לא אמרו נואש. הם השקיעו חשיבה רבה בכתיבת האלגוריתם שיאפשר את זיהוי הקונה ועקיבה אחריו בזמן אמת.

על העגלה הרכיבו השניים מצלמת קינקט, הנותנת תמונת עומק טובה ומסוגלת לזהות אנשים בתמונה. המצלמה מעבירה את המידע למעבד שמריץ את אלגוריתם הזיהוי ודואג שמכל האנשים בתמונה, העקיבה תתבצע רק אחרי הלקוח הספציפי שאחריו העגלה אמורה לעקוב.  “זו מערכת לומדת,” מסביר עמרי, “והמעבד אוגר את מידע חדש ומשפר את הביצועים כל הזמן. פיתוח אלגוריתם זה היה האתגר המרכזי והמשמעותי ביותר בפרוייקט”

 ”גם את העגלה ייצרנו לבד,” אומר אוהד. “מצאנו עגלת קניות מפורקת במזבלה, חלודה וללא גלגלים, ובנינו אותה מחדש. ריתכנו את המבנה שלה כך שיהיה קל ויעיל לרובוט מסוג זה , חיברנו לה מצלמת קינקט, סוללה חזקה וכרטיס מחשב, תוך הקפדה יתרה על  עיצוב המוצר.”

קובי כוחי, ראש המעבדה לבקרה, רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה להנדסת חשמל, הנחה וליווה את הסטודנטים בפרויקט. “הפרויקט קיבל את הציון 100. מבחינתנו בפקולטה, התהליך שהסטודנטים עוברים כדי לבנות את עצמם מבחינה מקצועית הוא הדבר המשמעותי, ולאו דווקא המוצר הסופי. במהלך הקורס נדרשים הסטודנטים לחקור לעומק טכנולוגיות חדשות, והם נחשפים ליזמות ולפיתוח מוצר.”

“מבחינתנו הצלחנו בפרויקט,” מסכמים אוהד ועמרי. “זהו פרויקט סטודנטיאלי שיש להמשיך לעבוד עליו ולשפר אותו. אנו מאמינים שבעתיד יפותח  שבב ייעודי שיחליף את המעבד  שהשתמשנו בו. המוצר שלנו עדיין לא מושלם, אבל נמשיך ונפתח אותו בעתיד.”

בתמונה בעמוד הבית (מימין לשמאל): אוהד רוסנק, קובי כוחי ועמרי אלימלך עם העגלה שפיתחו

הטכניון מאחל חג שמח לסטודנטים, לעובדים ולכל בית ישראל.

צפו בברכת הטכניון לחג החנוכה בסרטון הבא:

התלמידים והמדריך ד”ר דן קופרמן מהמרכז לחינוך לרובוטיקה וטכנולוגיה דיגיטלית בטכניון

מימין לשמאל: ד”ר דן קופרמן מהמרכז לחינוך לרובוטיקה וטכנולוגיה דיגיטלית בטכניון והתלמידים מור פיקמן, דור שטרית, רותם גל ונבו כהן

לכבוד החנוכה : תלמידי אורט ביאליק תכנתו בטכניון שלישיית רובוטים המגישה סופגניות, יוצקת שמן ומדליקה את הנרות בחנוכייה.

במרכז לחינוך לרובוטיקה וטכנולוגיה דיגיטלית בטכניון מצאו דרך מיוחדת ומקורית לציין את חג החנוכה: שלישיית רובוטים, דמויי אדם, שהאחד מהם מגיש סופגניות, השני יוצק שמן מהכד, והשלישי מדליק את הנרות בחנוכייה.

הפרויקט, בהנחייתו של מנהל המרכז ד”ר דן קופרמן, בוצע על ידי תלמידים מצטיינים מכיתה י’, הלומדים במגמה מדעית-הנדסית בבית הספר אורט ביאליק.
“פעם בשבוע אנחנו מגיעים למרכז הרובוטיקה בטכניון לשיעורי רובוטיקה של שעה וחצי,” מספרת התלמידה מור פיקמן, המשתתפת בפרויקט. “הרובוט תוכנת להגיב לרעש, והוא מתחיל לפעול בתגובה לשלוש מחיאות כף.”
תלמיד אחר, כפיר לוי, מוסיף: “במסגרת הפרויקט כתבנו תוכנה מיוחדת הגורמת לרובוט להדליק נרות חנוכה על פי הסדר הנכון, ואחר כך להניח את הנר המדליק במקומו של השמש. לאדם זו פעולה פשוטה, אך לרובוט היא מורכבת, ונדרשו לנו שעות עבודה רבות עד שהשלמנו אותה בצורה הטובה ביותר.”

“המרכז לרובוטיקה משמש כמקום מפגש בין תלמידים לסטודנטים המפתחים ומקדמים שיטות להוראת טכנולוגיה,” אמר ראש המרכז, פרופסור איגור ורנר מהמחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. “מטרת המרכז היא ללמד את הילדים טכנולוגיה באמצעות המפגש עם הרובוט. התלמידים מתכנתים וחוקרים את פעולת הרובוטים. הם למדו במרכז שפת תכנות, ודרך החקר על פעולת הרובוט פיתחו בעצמם את יכולות התנועה שלו.”

היום (10.12.14) מציין הטכניון עשור לנובל הישראלי הראשון במדעים, שהוענק לפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר מהטכניון, ולעמיתם פרופסור ארווין רוז מאוניברסיטת קליפורניה בשנת 2004, על גילויה של מערכת האוביקוויטין. הארוע הציב את הטכניון ואת ישראל בחזית המחקר העולמית.

לכתבה וראיון על זוכי הפרס מתוך אתר Ynet לחצו כאן

הסטודנטים דוגמים קרקע מזוהמת בשטח האסון

קבוצת סטודנטים מהטכניון יצאה לערבה כדי לבחון אפשרות לשיקום הקרקע באמצעות פירוק ביולוגי – פירוק של הנפט באמצעות חיידקים.
בתחילת דצמבר נפגעה שמורת עברונה שבערבה כתוצאה מדליפת צינור נפט. בארוע, שהוגדר כאסון האקולוגי החמור בתולדות המדינה, דלפו מן הצינור חמישה מיליון ליטרים של נפט גולמי, שזיהמו את הקרקע וגרמו נזק סביבתי רב. בעקבות זאת התגייסו לסייע סטודנטים מהטכניון, כולם חברי קבוצת מעל”ה (מהנדסי העתיד למען הסביבה).
קבוצת מעל”ה, המונה כעשרים סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון, הוקמה בינואר 2014 במטרה לרתום את הידע הנלמד בטכניון לטובת הסביבה. חוקרים צעירים וחברי סגל ביחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות נרתמו ללוות את הקבוצה בהיבטים המקצועיים. זו יוזמה סטודנטיאלית, המתבצעת בהתנדבות מלאה.
“הגענו לשטח הפגוע ונפגשנו עם אנשי רשות הטבע והגנים, הפועלים לשיקום השמורה,” סיפר מייסד מעל”ה אוריאל קלר, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. “נדהמנו מעוצמת הנזק. בשמורה עדיין זורמים נחלים שחורים, ושלוליות נפט רבות נקוו לאורכם. בעלי חיים רבים מצאו את מותם באסון וגם הצמחייה שחורה. זו תמונה של שמורת טבע שנחרבה.
“הרעיון שלנו הוא לשקם את הקרקע באמצעות חיידקים המסוגלים לעכל את הנפט ולצמצם את הנזק האקולוגי. זה נוסה בעבר בדליפות נפט בעולם, כדוגמת דליפת הנפט הגדולה
ב-2010 במפרץ מקסיקו. דגמנו קרקע בכמה נקודות שזוהמו, והבאנו אותן למעבדה בטכניון כדי למצוא אוכלוסיית חיידקים טבעית בקרקע שתוכל לעכל את הנפט, באמצעות שיטות גידול ביולוגיות ומיכשור מתקדם. בבדיקה נתייחס לפרמטרים הידרולוגיים, גאולוגיים ואקולוגיים כדי לייצר מודל חישובי שיתאר את הטיפול בקרקע.”

הסטודנטים המתנדבים פועלים בהנחייתם של פרופסור אורי שביט מהיחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות, ופרופסור סימה ירון מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

סטודנטים וגופים המעוניינים לסייע לפרויקט מוזמנים לפנות במייל

mala.technion@gmail.com

קו אוטובוס המקשר בין תחנת הרכבת חוף כרמל והטכניון דרך מנהרות הכרמל.

קו אוטובוס חדש ומהיר, מתחנת הרכבת חוף כרמל לטכניון ובחזרה, יחל לפעול ב-1.1.2015. הקו החדש יעמוד לשירות הסטודנטים שלוש פעמים ביום, בתיאום עם לוח הזמנים של רכבת ישראל. האוטובוס בקו החדש יעבור דרך מנהרות הכרמל והוא צפוי לחסוך לנוסעים זמן רב.

 ”הביקוש לקו החדש עלה מהשטח,” אומרים ביחידת המכרזים והלוגיסטיקה של הטכניון. “פנו אלינו חברי סגל וסטודנטים מכל התארים המגיעים מדי יום לטכניון מתל אביב באמצעות הרכבת, בבקשה לסייע להם בתחבורה מתחנת הרכבת לטכניון ובחזרה. כיום מחבר בין הטכניון לתחנת חוף כרמל קו 11, שהוא קו ארוך יחסית העובר בכל העיר. לשמחתנו נענתה חברת אגד לבקשת הטכניון, והקו החדש יחל לפעול ב-1 בינואר 2015.”

 שעות פעילות הקו:

מתחנה מרכזית חוף כרמל לטכניון: יציאת הקו בשעות  7:30 ו-7:57.

מהטכניון לתחנה מרכזית חוף כרמל: שעת יציאה 16:25.

להלן פירוט התחנות :

לדרכי הגעה נוספות לטכניון לחצו כאן