סדרת אירועים לכל המשפחה בטכניון ב-18 בספטמבר בשעות 16:00 עד 22:00 במסגרת ליל המדענים 2014, בסימן מדעי המים. הכניסה ללא תשלום.

המים מהווים למעלה מ-60% ממסת הגוף שלנו ומכסים למעלה מ-2/3 משטח כדור הארץ, ועדיין רובנו יודעים עליהם כה מעט. האם אנו יודעים מהו הפוטנציאל של מקורות המים הטבעיים של ישראל? איך מתפילים מי ים וכמה התפלה כבר פועלת? מהם הסכמי המים עם שכנינו? מה מכילים המים שאנו שותים? כיצד נוצרים גלים בים ומהי השפעתם על הגולשים ועל מבנים בים ובחוף? כיצד פועלת צוללת? את התשובות לשאלות הללו ולשאלות במגוון נושאים אחרים של מדע וטכנולוגיה ניתן יהיה לגלות במסגרת ליל המדענים 2014 שיתקיים בטכניון ב-18 בספטמבר, החל מהשעה  16:00 עד 22:00, ויעמוד השנה בסימן מדעי המים.

הטכניון מזמין את הציבור הרחב להשתתף בליל המדענים, אירוע שכל כולו חגיגה מדעית- מחקרית גדולה לכל המשפחה, בחסות משרד המדע והטכנולוגיה והאיחוד האירופאי. ליל המדענים מתקיים בכ-300 ערים ברחבי אירופה ובישראל.

אירוע ליל המדענים 2014 יתקיים בטכניון ויכלול מיצגים ופעילויות מדעיות מגוונות המתאימות לכל המשפחה. הבאים יוכלו לטעום מי-ים לפני ואחרי התפלה, לבנות ולהשיט סירות נייר, לבחון מקרוב כיצד פועל רובוט תת-ימי, ללמוד כיצד פועלת צוללת, ללמוד על הדרכים לזהות ולהתמודד עם זיהום מים וליהנות משפע של הרצאות, הדגמות ופעילויות לכל המשפחה. יהיו גם פעילויות משחק לצעירים יותר.

ליל המדענים של הטכניון נועד לילדים, נוער ומבוגרים – בגילאי 9 עד 99. כל מי שיש בו סקרנות להבין את מדעי וטכנולוגיות המים ביקום בו אנו חיים – מוזמן להשתתף ולהתפעל. אולי תמצאו כאן את עתידכם, ואולי רק תרוו את סקרנותכם – בכל מקרה כדאי להגיע. פסטיבל המדע לכל ילדה, ילד, נערה, נער, אישה ואיש – במוסד האקדמי המדעי וההנדסי הידוע והנחשב בין המובילים בעולם כולו – הטכניון, קורם עור וגידים בימים אלה.

בוגרי 2014 של בית הספר הבינלאומי בטכניון יוצאים לעולם.

 ב-7 באוגוסט 2014 חגג בית הספר הבינלאומי בטכניון את סיום המחזור השני של סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה אזרחית וסביבתית – תוכנית המתנהלת באנגלית ואורכת ארבע שנים. בקבוצת הבוגרים חברים 19 צעירים מוכשרים המייצגים כמעט את כל קצוות העולם – אלבניה, איטליה, ספרד, נורווגיה, הודו ודרום אפריקה, כמו גם ונצואלה, סין ודרום קוריאה.

סטודנטים, משפחות, חברי סגל, עובדים וחברים נאספו באודיטוריום צ’רצ’יל לטקס חגיגי במיוחד, ושיחות נרגשות בשלל שפות נשמעו ברחבי האולם.

את הארוע פתחה פרופסור ענת רפאלי, העומדת כיום בראש בית הספר הבינלאומי. היא בירכה את הבוגרים, את בני משפחותיהם ואת האורחים הנכבדים, ובהם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא; משנה בכיר לנשיא הטכניון, פרופסור משה סידי; מייסד בית הספר ומנהלו הראשון, פרופסור ארנון בנטור; דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופסור עודד רבינוביץ’; פרופסור פנחס בר יוסף, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית; ופרופסור מקסים שושני, המנהל האקדמי של בית הספר וחבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. פרופסור רפאלי הציגה את הנסיקה המהירה במספר הסטודנטים בבית הספר הבינלאומי  - מ-19 סטודנטים במחזור הראשון, שהחלו את לימודיהם בשנת ייסודו של בית הספר (2009) ועד 120 סטודנטים הלומדים בתוכנית כיום. ב-2020, על פי ההערכוֹת ילמדו בתוכנית 400 סטודנטים. היא הדגישה גם את גאוותו של הטכניון על הישגיהם של בוגרי בית הספר, ואת מחויבותו לחינוך הדור הבא של מהנדסים ומדענים, שירים תרומה משמעותית למדע ולטכנולוגיה. “אכן הצטיינתם,” אמרה לבוגרי המחזור השני. “חמישה מכם התקבלו ללימודים לתארים מתקדמים במוסדות המובילים בקנדה, ארה”ב ובריטניה, ארבעה מכם ימשיכו את לימודיהם כאן, ואחרים כבר מצאו עבודה בתחום לימודיהם. אנו גאים בכם מאוד.”

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר לבוגרים כי “בית הספר הבינלאומי הוא אחד הפרויקטים שנועדו להגשים את משימתו של הטכניון להפוך לאוניברסיטה מובילה בעולם, ואתם ההוכחה לכך. באתם מכל קצוות תבל – סין, דרום קוריאה, דרום אמריקה ודרום אפריקה הרחוקות ומאירופה הקרובה, ורשמתם הישגים מרשימים. רבים מכם מצטייני נשיא ודיקן. לכן אין זה פלא שהתקבלתם ללימודים לתארים גבוהים באוניברסיטאות מעולות.”

פרופסור לביא דיבר גם על המשך הדרך. “תחושת הסיפוק שיש לכם עכשיו, לאחר שרכשתם תואר בהנדסה, דומה לתחושתו של מטפס הרים שהגיע לפסגה לאחר טיפוס מפרך. כעת, מלמעלה, הוא יכול להתבונן במדרון שמתחתיו ולומר לעצמו ‘עשיתי את זה – צלחתי את האלגברה, את הפיזיקה ואת הנדסת רעידות האדמה והגשמתי את חלומי’. ואז הוא עשוי להביט הלאה, מעבר לפסגה, ולנסות לנבא כיצד תיראה הקריירה שלו בעוד עשרים שנה. אני מנבא כי העולם ימשיך להשתנות במהירות מסחררת – המאה ה-21 היא עידן של שינויים מהירים. הידע שרכשתם כאן בטכניון מספק לכם את הכלים הנחוצים לכם כדי להסתגל לעולם משתנה זה.”

פרופסור לביא הציג את הערכתו בנוגע לעתיד ההנדסה האזרחית. “כיום זהו תחום חשוב ביותר. ב- JTCII (מכון החדשנות טכניון-קורנל – פרויקט משותף לטכניון ולאוניברסיטת קורנל במנהטן) תפעל תוכנית ללימודי תארים גבוהים בתחום “הסביבה הבנויה”; ובשנה הבאה ייפתח TGIT (מכון טכניון-גואנדונג לטכנולוגיה) – האוניברסיטה המשותפת לנו ולסין – והתוכנית הראשונה לתואר ראשון שם תהיה בהנדסה אזרחית וסביבתית.”

שלושה קטעים מוזיקלים הועלו בטקס – אחד בביצוע אחד הבוגרים, יוטינג וואנג מסין, שניגן בקלרינט בתזמורת הטכניון, ויונזאו דזאנג בגיטרה, גם הוא מסין. להקת “Black & White”, שחבריה הם סטודנטים בטכניון, שרה שני שירים קלאסיים – אחד בצרפתית והאחר בעברית.

אריאל גבע, מנהל בית הספר הבינלאומי, תיאר את התרחבות הלימודים באנגלית בטכניון ואמר כי “יתכן שזה המחזור האחרון שבו אני ושאר חברי הצוות נכיר כל סטודנט בשמו.” הוא הוסיף כי “חשוב לי שתדעו שכולכם תהיו כאן אורחים רצויים, ואני מאחל לכם הצלחה.”

מצטיין המחזור, מיכאל זולמן  מדרום אפריקה, אמר בדברי הסיכום שלו: “זהו כבוד גדול עבורי לייצג את הכיתה הזאת, שהפכה עבורי למשפחה… היינו כולנו באותה סירה, יחד בהצלחות ובקשיים, כאילו באנו מאותו מקום… אתם באמת נפלאים ומיוחדים – הלכתם באומץ אל הלא נודע, באתם לארץ שעבור רובנו נמצאת שמונה שעות טיסה מהבית, ועשיתם דברים מדהימים כמו בניית קאנו מבטון וזכייה בתחרות ארצית… אני מאמין שלכולכם צפוי עתיד מרשים, והערב אני מרגיש שאני מוקף ב’ווינרים’… כל אחד מאיתנו נגע בחייהם של האחרים, וכולנו יצאנו נשכרים מכך. הערב הזה הוא הערב האחרון שלנו כאן כקבוצה. תודה לבית הספר הבינלאומי של הטכניון, עשיתם עבודה נפלאה… אבקש לסיים בציטוט מד”ר סוס, שמתחיל במילים ‘עם רגליים בנעליים, עם שכל בראש, תמצא את הדרך שלך, אל תחשוש!’ – וממשיך כך: ‘אתה יכול ויודע, מוכן ומזומן, אתה הוא זה שיחליט לאן’.”

הפרופסורים עודד רבינוביץ’ ומקסים שושני העניקו את התעודות ל-11 הסטודנטיות ושמונת הסטודנטים.

בית הספר הבינלאומי נוסד ב-2009, וכל הלימודים בו מתנהלים באנגלית. בית הספר מציע מסלולים לתואר ראשון, סמסטר בחו”ל, התמחות מחקרית, סיורים לימודיים ומגוון של מסלולים לתארים מתקדמים. עד היום למדו בבית הספר כ-720 סטודנטים, וזאת בנוסף לסטודנטים מאוניברסיטאות מובילות בעולם המשתתפים בסיורים הלימודיים. בית הספר הבינלאומי הוא התחנה הראשונה למשתלמי פוסט-דוקטורט מחו”ל.

הכסף, שמקורו בקרן מיוחדת שהוקמה במיוחד לשם כך,
מיועד לסיוע ליותר מ-600 הסטודנטים שגויסו במהלך המבצע

קרן מיוחדת שהקים הטכניון גייסה עד כה למעלה מחצי מיליון דולר לסיוע לכ-600 הסטודנטים שנקראו לשירות מילואים במהלך מבצע “צוק איתן”. יצוין כי זו אינה הפעם הראשונה בה הטכניון נוקט בדרך זו על מנת להקל ולסייע לסטודנטים בעתות חירום. כך למשל, גויסו למעלה משני מיליון דולר לסיוע רחב היקף בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

במסמך משותף שפרסמו הנהלת הטכניון, אגודת הסטודנטים ודיקן לימודי הסמכה, פרופסור יכין כהן, מפורטות ההקלות וההטבות שיעניק הטכניון לסטודנטים שגויסו,  וכן לשאר הסטודנטים אשר שגרת חייהם ולימודיהם נפגעה בשל המצב.

פרופסור משה סידי, משנה בכיר לנשיא הטכניון, אמר כי “בכך ממשיך הטכניון את המסורת שנקבעה במבצעים קודמים, כדוגמת ‘עופרת יצוקה’ ו’עמוד ענן’: להקל על הסטודנטים ככל האפשר, מבלי לפגוע בדרישות האקדמיות הגבוהות הנהוגות בטכניון.”

למעלה -600 סטודנטים מן הטכניון גויסו למילואים במהלך מבצע “צוק איתן”. כבר במהלך המבצע החלו הנהלת הטכניון ואגודת הסטודנטים לפעול להקל על המגויסים ולסייע להם במהלך שירותם. עתה, הוחלט כאמור על שורת הקלות והטבות למשרתים במילואים ולכלל הסטודנטים. הרשימה המלאה הופצה בקרב ציבור הסטודנטים והמרצים.

סטודנטים אשר שרתו במילואים בתקופת המבצע יזכו לשורה של הקלות, ובהן בחירה בציון מאוני “עובר” (בינארי) בשני מקצועות, תוספת זמן של 25% בבחינות מסוימות, הכרה בציון הגבוה משני ציונים, העברת ציוני מעקב מסמסטר אביב תשע”ד לסמסטר חורף תשע”ה, מעבר לקורסי המשך גם אם הדרישות לקורס-הקדם עדיין לא הושלמו, דחייה בהגשת עבודות, ביטול (ללא תשלום) של מקצועות שהסטודנט היה רשום אליהם בסמסטר אביב תשע”ד ועוד. בנוסף, תינתן לסטודנטים נקודת זיכוי אחת על שירות מילואים בן שבעה ימים, ושתיים על שירות מעל שבועיים.

כל הסטודנטים ששירתו במילואים במהלך המבצע יזכו לשני מועדי בחינה בכל קורס.  בנוסף יינתן תגבור אקדמי (שעות חניכה, סדנאות ומרתונים) על ידי אגודת הסטודנטים, היחידה לקידום סטודנטים והפקולטות השונות בטכניון.

במישור הכספי והמנהלי יינתנו, בין היתר, מלגות השתתפות בשכר לימוד למשרתים במילואים. גובה המלגות ייקבע על בסיס המשאבים שיעמדו לרשות הטכניון ועל פי משך השירות. כן הוחלט על פטור מתשלום שכר לימוד עבור עד שני מקצועות בסמסטר קיץ, בכפוף למשך השירות. הטכניון אף לא גבה שכר לימוד עבור סמסטר הקיץ מהסטודנטים שגויסו. גם גביית שכר הדירה מדיירי המעונות שגויסו נדחתה ובהמשך יקבלו פטור מתשלום בכפוף למס’ ימי המילואים.

באשר לכלל הסטודנטים בטכניון – מאחר שגם סטודנטים שלא שירתו במילואים נפגעו עקב המצב, יעניק הטכניון סיוע גם לסטודנטים אלה. בעיקר בכל הנוגע למועדי הבחינות.

דני מגנר,  יו”ר אגודת הסטודנטים, אמר כי “כבעבר, הטכניון היה הראשון לפרסם התאמות והקלות לציבור המשרתים. האגודה מודה להנהלת הטכניון על הקשב הרב וההתייחסות שניתנה למגוון אוכלוסיות שנקלעו למצוקה בעקבות המצב הביטחוני, ולציבור המילואימניקים בפרט. אנו גאים מאד בכך שגם במקרה זה הטכניון הוכיח שהוא מוביל בארץ בכל הנוגע לסיוע והתאמות לסטודנטים ששירתו במילואים.”

פרופסור סידי הוסיף כי “מעבר להחלטות אלה ולהנחיות המועצה להשכלה גבוהה מינה הטכניון ועדה מיוחדת, בראשות הדיקן ללימודי הסמכה, פרופ’ יכין כהן, שתדון בהתאמות פרטניות, על פי בקשותיהם הספציפיות של סטודנטים. זאת, כאמור, מתוך תפיסה שעלינו להקטין ככל האפשר את הנזק האקדמי והאישי שנגרם לסטודנטים, בלי לפגוע בדרישות האקדמיות הגבוהות.”

שנתיים אחרי מדליית הזהב: קבוצת סטודנטים מהטכניון תתמודד שוב בתחרות הבינלאומית iGEM, עם טכנולוגיה חדשנית לזיהוי מידי של רעלים במזון

מוצר שפותח על ידי 11 סטודנטים מהטכניון וסטודנט ממכללת ויצ”ו יתמודד בקרוב בתחרות הבינלאומית iGEM (מכונה מהונדסת-גנטית). לפני שנתיים השתתפה בפעם הראשונה קבוצה מהטכניון בתחרות, וזכתה במדליית זהב אירופית. המדליה הוענקה לקבוצה בגין פיתוח טכניקת “סוס טרויאני” להסעת תרופות בגוף באמצעות וירוסים.

קבוצת הסטודנטים מהטכניון, צילום: קרן-אור גרינברג

תחרות2014  iGEM, שתיערך באוקטובר  ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס), נועדה לעודד סטודנטים לקדם באופן עצמאי פרויקט שלם בתחום הביולוגיה הסינתטית. ביולוגיה סינתטית היא תחום מדעי והנדסי, שבו מפותחות מכונות ביולוגיות המגיבות לסביבתן. ב- iGEM משתתפות 250 קבוצות מאוניברסיטאות ברחבי העולם. המתמודדים בתחרות נדרשים להציג את הפרויקט שלהם בשלמותו – לרבות פיתוח הרעיון, מודל כלכלי, proof of concept  וכיו”ב.

המערכת המוצעת על ידי הקבוצה החיפאית, Safie , היא התקן ביו-טכנולוגי לגילוי רכיבים מזיקים או אלרגניים במזון, במים ועוד. המכשיר מזהה חומרים כאלה – רעלנים, כספית, גלוטן, אגוזים וכיו”ב – גם כשהם נמצאים בריכוז נמוך. לזיהוי אחראים חיידקי E.coli שהונדסו-גנטית כך שיפיצו אור ירוק לנוכח ריכוזים של רעלנים או אלרגנים. “הרעיון הוא להעניק לכל אדם אפשרות לבדוק באופן עצמאי ומיידי מהי תכולת המזון שלו,” אומרת רבקה פלדמן, סטודנטית לתואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, העומדת בראש הקבוצה.

“ההתקן עצמו יהיה מעין מקל שעליו קבוצת החיידקים המתאימה לחומר המוגדר, ואנו מציעים להנדס את החיידקים כך שגם אם רק אחד מהם יזהה את החומר המזיק, כולם יאירו.”

פלדמן, העומדת כאמור בראש הקבוצה, נולדה בארה”ב וגדלה באנגליה, ובגיל 17 הגיעה לביקור בישראל במסגרת משלחת נוער. “מיד הבנתי שכאן אני רוצה לחיות, וכעבור שנתיים חזרתי לכאן לצמיתות,” היא מספרת. פלדמן התנדבה לצה”ל ובמשך שנתיים שירתה בחטיבה הטכנולוגית, שם הכירה מהנדסים רבים ובוגרי טכניון – בהם בעלה לעתיד. בתום התקופה החלה ללמוד בטכניון, וכעת היא מסיימת תואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ומתכוננת לתחרות iGEM (שהיא גם חלק מפרויקט הגמר שלה בטכניון).

על התחרות שמעה לראשונה בשנת 2012, כשהמשלחת מהטכניון חזרה עם הזהב. פלדמן התלהבה וביקשה להשתלב במשלחת הבאה, שיועדה ל-2014. “בתחילת 2013 התחלנו ללמוד על התחרות, לקרוא על פרויקטים שזכו בה בעבר, ולחשוב על רעיונות. בקיץ הקודם עברנו הכשרה בתחום הביולוגיה הסינתטית, ובינואר השנה התחלנו עבודה במעבדה, בהנחיית פרופסור רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובליווי של חוקרים נוספים מהפקולטה.”

המוצר – מזהה רכיבים אלרגניים ורעלים במזון

עד כה גייסה הקבוצה מימון חלקי מגופים שונים, ובהם חברות ביו-טכנולוגיה, ופתחה בפרויקט מימון-המון http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=10603)) כדי לסייע במימון הטיסה והשהות בחו”ל. “התרמנו גם בני משפחה וחברים,” כך פלדמן,” אבל עדיין  חסרים לנו כ-12 אלף שקלים.”

במקביל להכנות לתחרות מובילים חברי הקבוצה פרויקט שכותרתו “ביולוגיה סינתטית ב-3 שפות”. פרויקט זה, הנערך בעברית, ערבית ואנגלית, נועד לספק קרקע משותפת לשיחה ולעבודה בין ערבים ויהודים דרך עולם הביולוגיה הסינתטית והמדע. במסגרת הפרויקט עורכים חברי הקבוצה הרצאות העשרה ומפגשי התנסות בעבודת מעבדה, ומשתתפים כמנחים אורחים באירועי מדע ארציים. “הדגש שלנו הוא על קבוצות מעורבות של נוער יהודי וערבי, מתוך אמונה שהמדע חוצה גבולות של דת תרבות ומסורת.”

פרס מיוחד לנבחרת הטכניון בתחרות Formula student שנערכה באיטליה

משלחת הטכניון לתחרות הבינלאומית Formula Student חזרה אתמול לישראל לאחר שזכתה בפרס מיוחד, שהוענק לה על ידי המעצב הראשי של קבוצת פיאט (אלפא רומאו, מזראטי ופרארי). הפרס ניתן לה על עיצוב הרכב היפה ביותר, וכן על השיפורים המשמעותיים ביותר מאז התחרות הקודמת. בדירוג הכללי, דורגה במקום ה-28 מתוך 44, ובפרזנטציה העסקית במקום 12.

בראש נבחרת הטכניון, המונה כ-40 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון, עומדים דוריס פיטילון ואחמד עומרי. דוריס, ילידת ארה”ב, גדלה בחולון, סיימה הקיץ את התואר הראשון בפקולטה להנדסת מכונות

במסגרת העתודה האקדמית, ובקרוב תתגייס לחיל החימוש. אחמד, שגדל בגרמניה ובכפר סנדלה שליד עפולה, עשה בטכניון תואר ראשון במסגרת תוכנית נ.ע.מ (נוער ערבי מצטיין) וכיום הוא לומד לתואר שני בהנדסת מכונות. חברי הקבוצה מציינים את תרומתו העצומה של ראובן כץ, ראש מגמת תכן וייצור בפקולטה להנדסת מכונות, שסייע להם בגיוס המימון, דאג להם למעבדה, ושילב את הפרויקט בקורס שנתי בהנחייתו: קורס “תכן מוצר חדש”. פעילות הקבוצה מומנה בחלקה על ידי תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון (GTEP).

צילום: רז שוויצר

“ברגע ששמעתי על הפרויקט ידעתי שאני בפנים,” אומר מיכאל קוצ’נקו, סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, שהופקד על חיפוי הרכב וגם נהג בו בתחרות. “בניית הרכב הייתה עבורי הגשמת חלום ילדות. בנינו רכב הרבה יותר חזק ממה שצריך, ואני מאוד גאה בתוצאה.”
“נמשכתי לפרויקט כי רציתי לעשות משהו פרקטי במהלך הלימודים,” אומרת דוריס פיטילון, “ובניית הרכב היא הנדסת מכונות במיטבה. זה הדבר העיקרי שהעסיק אותי בשנתיים האלה, ומה שלמדתי בו בהיבטים של ניהול והנדסה לא למדתי בשום מקום אחר. התחרות עצמה היתה חוויה מדהימה. הגיעו לשם קבוצות מכל העולם, שישנו יחד בקמפינג שליד מסלול המרוצים, וההווי היה נהדר.”

התחרות כללה בדיקה של היבטים הנדסיים (“התחרות הסטטית”) ואחריה המקצים השונים הבוחנים תאוצה, מהירות וביצועים. “למדנו את לקחי השנה שעברה והגענו הרבה יותר מוכנים, עם רכב חזק ומהיר יותר. הגענו לתוצאה מצוינת במקצה התאוצה (75 מ’ ב-4.3 שניות), וגם במקצה הסיבולת (endurance).”

במכונית הטכניון נהגו ארבעה מחברי הקבוצה: דוריס, מיכאל, גלעד אגם ודוד אמריליו. במשך השנה האחרונה התאמנו הנהגים ב”דן קרטינג” בחיפה, שם הוקצו להם סימולטור והדרכה ללא תמורה. תורמים נוספים הם חברת “כנפית”, שסיפקה את חיפוי הקרבון, “פלאסקו” שהטיסה את הרכב לאיטליה ובחזרה, ו”סגל בייקס״ שתרמו מגנזיום ועיבוד שבבי. בימים אלה מגבשת הנבחרת את הצוות הבא, הצפוי לייצג את הטכניון בתחרות של 2015.

 בקישור: סרטון המציג את ההכנות לתחרות

https://www.youtube.com/watch?v=7lu2lMIiGpw&feature=youtu.be

ארגוןSAE  מארגן מזה שלושים שנה אירועים ותחרויות שונות המיועדות לסטודנטים להנדסה מרחבי העולם. התחרות היוקרתית ביותר במסגרת פעילות הארגון היא Formula student, בה נדרשים הסטודנטים לתכנן ולייצר מכונית מירוץ.

המחזור השמיני של “נוער ערבי מצטיין” חגג את סיום המכינה.

בתחילת ספטמבר התקיים בטכניון טקס הסיום של המחזור השמיני של מכינת נ.ע.מ – נוער ערבי מצטיין. עד כה סיימו את התכנית 120 בוגרים – מהנדסים ומהנדסות אשר נקלטו בתעשיית ההיי-טק בישראל, בבתי החולים ובמסלולי לימוד לתארים מתקדמים.

בוגרי המכינה הגיעו לטכניון לפני שנה מבתי ספר שונים ברחבי הצפון, במטרה להמשיך ללימודים גבוהים ולרכוש מקצוע. ואכן, מתוך 48 מסיימי המחזור ממשיכים 38 ללימודי תואר ראשון בטכניון. שירלי יוגב, מנהלת תוכנית נ.ע.מ, ציינה את האחווה והכבוד ההדדי ששררו בכיתה והובילו את התלמידים להצלחה במכינה, והודתה למנהל המכינה מולי דותן. היא אמרה לבוגרים כי “נמשיך ללוות אתכם במהלך כל שנות הלימודים עד ההשמה בתעסוקה או בלימודים לתארים מתקדמים. נלווה אתכם ברגעי ההצלחה וברגעי הקושי – אל תהססו לפנות, כי כאן תמיד הדלת פתוחה ושמורה לכם אוזן קשבת.”

הטקס התקיים בנוכחות זאב חיות, מנכ”ל עמותת “ידידי עתידים”; וואליד מאסלחה, מנהל אגף משאבי אנוש ומנהל בבנק ערבי ישראלי; גליה קידרוני, מנהלת אחריות תאגידית בבנק ערבי ישראלי; דנה פארן, מנהלת השיווק בעמותת “ידידי עתידים” יועצת המכינה ענבר זומרפלד והרכזת החברתית אסמה יוסף. בנק ערבי ישראלי אימץ את התוכנית, ומסייע לסטודנטים בחלוקת מצרכי מזון בחג הרמאדן, בסדנאות ובהדרכה לתלמידים בתחום ניהול פיננסי אישי.

התמונה באדיבות המרכז ההיסטורי של הצי האמריקאי

התמונה באדיבות יואב שכנר

כולנו מכירים מהקולנוע את קצה הפריסקופ המציץ מן המים ומסגיר את מיקומה של הצוללת • “פריסקופ וירטואלי” שפותח בטכניון מאפשר לראשונה תצפית תת-מימית לגמרי על הנעשה מעל פני הים.

מאת ארין ביבה, כתבת “Tested” *

במרוצת השנים התחוללו שינויים מסוימים בתכן הפיזי ובמכניקה הפנימית של הפריסקופ, אולם עניין אחד נשאר כשהיה: כדי לראות מה מתרחש מעל פני הים, אפילו הפריסקופ המודרני המתקדם ביותר חייב להגיח מן המים. וכשהפריסקופ משמש כלי מלחמה שמטרתו לחמוק מאוניות אויב, ברור שהִתבַּלטוּת הזו אינה מהלך חכם. זו הסיבה שכבר יותר מעשר שנים מנסים מדענים ומהנדסים לתכנן פריסקופ וירטואלי – מכשיר שיוכל לראות מה קורה מחוץ למים מבלי שייאלץ לעלות מעל פני הים. קבוצת חוקרים בטכניון רשמה כעת התקדמות מרשימה בעניין זה.

 פריסקופים: היסטוריה מקוצרת

הפריסקופ הראשון, על פי המידע המצוי בידי הצי האמריקאי, תוכנן בשנת 1854 על ידי כימאי צרפתי בשם אֶדְמֶה איפוליט מרי-דייבי. היה זה פשוט גליל ארוך, שבכל אחד מקצותיו קוּבְּעה מראה בזווית של 45 מעלות. בעשורים שלאחר מכן נעשו כמה נסיונות לשפר את המכשיר, ואחת הגירסאות היתה גליל שבתוכו נקבעו שמונה מנסרות.

 הפריסקופ המודרני, הזכור לנו מהקולנוע, היה גירסה משופרת של דגמים אלה. הגירסה החדשה, שנרשמה כפטנט ב-1911 על ידי ד”ר פרדריק קולמורגן, החליפה את סדרת העדשות (או המנסרות) בצמד טלסקופים. מבנה זה ביטל כליל את הצורך בקביעה של עדשות לאורך הגליל ושל מראות בקצותיו, ואיפשר לבנותו באורכים שונים ולהקטין את הפתח המגיח מן המים. קולמורגן ייסד חברה שפיתחה ושכללה את הטלסקופ, וחברה זו – קולמורגן – פועלת עד היום.

התכן המקורי של קולמורגן עבר כמה שיפורים במרוצת השנים – תוספת של ראיית לילה, זיהוי תבניות כוכבים, הגדלה אופטית ואנטנות לתקשורת לווינית – אבל המבנה הכללי נותר כמעט ללא שינוי. רק בשנות השישים פיתח הצי האמריקאי את פריסקופ טיפוס 18, שצויד במצלמות טלוויזיה שהעבירו את התמונות לכל רחבי הצוללת וגם תיעדו אותן.

לפני כעשור החליף הצי האמריקאי את הפריסקופים בצוללות התקיפה “וירג’יניה” בתרנים פוטוניים, שהם זרועות טלסקופיות שבראשן מותקנות מצלמות דיגיטליות ומצלמות אינפרא-אדום. מאחר שאין במכשירים אלה מראות ולא טלסקופים, אין צורך למקם תחתם חדרי בקרה. לפיכך הרחיק הצי את המי”ק (מרכז ידיעות הקרב) מדופנות הצוללת והוריד אותו לסיפון נמוך יותר, שם יש הרבה יותר מקום.

 פריסקופים בעתיד

לתרנים פוטוניים יתרונות רבים, ועיקרם בעובדה שהם משיטים את הצוללת אל העידן הדיגיטלי. עם זאת, גם הם מאלצים את המשתמש “להציץ” מעל לפני המים, ולכן אינם חמקנים אמיתיים.

יואב שכנר, פרופסור בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, עובד על פיתוחו של פריסקופ טוב יותר. את השנים האחרונות הוא הקדיש להתמודדות עם הבעיות העיקריות הקשורות בפיתוחו של פריסקופ וירטואלי שיוכל לתעד מתוך המים את הפעילות מעל פני הים.

 המכשול העיקרי בדרך לבנייתו של פריסקופ תת-ימי הוא השתברות האור במפגש בין המים לאוויר. תופעה זו מוכרת לכל מי שצלל אי פעם בבריכה והביט למעלה, או הכניס כפית לכוס מים: כאשר קרני האור חודרות למים, הן נשברות, ופירוש הדבר שהעצמים שמחוץ למים (או בתוך המים, בדוגמת הכפית) נראים מעוותים. ככל שפני המים גליים יותר כך מתעקמות קרני האור בכיוונים שונים, וכתוצאה מכך מתעוותים יותר העצמים שבחוץ.

כדי לקבל תמונה ברורה מנקודת מבט תת-מימית עלינו לתקן את העיוות שנוצר במדיום (תווך) אוויר-מים. אחת הדרכים לעשות זאת היא למדוד את הגלים ולהבין כיצד משפיעה תנועת המים בכל רגע נתון על התמונה המתקבלת. אתגר זה נראה סבוך מכדי שאפשר יהיה לממשו, אבל באסטרונומיה כבר מבוצע תיקון כזה מזה שנים רבות. “הצפייה בחלל מבעד לטלסקופ קרקעי עוברת באטמוספירה,” מסביר שכנר את ההשראה לפתרון החלוצי שלו, “ולכן על האסטרונומים למדוד את העיוותים שגורמת האטמוספרה לקרני האור ולתקנם. לשם כך הם משתמשים בכוכב מנחה, כלומר עצם שמיימי שצורתו ידועה, או יוצרים עצם וירטואלי כזה על ידי הקרנת לייזר לעבר האטמוספירה העליונה, ואז מודדים את העיוותים המתרחשים בה.”

לרוע המזל, בלב ים אין עצמים רבים שיכולים לשמש כוכב מנחה, מלבד אחד: השמש! לפיכך תכנן שכנר מערכת צילום הנעזרת בשמש (או בירח, בשעת לילה) כנקודת ייחוס קבועה המאפשרת לבטל את העיוות בתמונות. כך זה עובד: חצי משדה הראייה של המצלמה מכוסה במערך חורים – פיסת מתכת שבה נוקבו חורים במרחק 1.8 ס”מ זה מזה. מתחת למערך החורים מותקן מפזר-אור חצי-שקוף, המאפשר לנקודות האור הבוקעות מהחורים לנחות על משטח וכך לגלות למשתמש באיזה כיוון הן נעות בעת חדירתן למים.

 ”אם המים אינם שקטים לגמרי, הקרניים נשברות ומתעוותות באופן שונה בכל חור, והמרווחים בין הנקודות המוקרנות על המסך יהיו בלתי-אחידים משום שהגלים יוצרים הפרעות. הנקודות אינן מתמקמות במיקומן הצפוי, והתנהגות סוררת זו היא עבורנו מקור מידע חשוב מאוד. באמצעות צילום המסך ומדידת תנועת הנקודות, ביכולתנו למדוד את העיוות.”

החצי השני של שדה הראייה של המצלמה אינו מכוסה, אלא פשוט מופנה אל היעד (השמש או עצם אחר) ומצלם תמונה מעורפלת. הסיבה לכך שהמצלמה חצויה היא שמִן ההכרח לצלם את שתי התמונות בעת ובעונה אחת כדי “למפות” נכונה את העיוות שיוצרים המים. השמש היא נקודת ייחוס סטטית יעילה במיוחד במקרה שהעצם המבוקש נמצא בתנועה. ברגע שהתמונה מצולמת היא מנותחת על ידי אלגוריתם ייעודי המשווה בין שתי התמונות, מחשב את העיוות ומבטל אותו.

ובכן, איך נראות התמונות המצולמות על ידי הפריסקופ החדשני הזה, ‘סטלה מאריס’ שמו? “הן לא מושלמות, אבל איכותן הולכת ומשתפרת,” אומר שכנר. “עד כה השגנו ירידה משמעותית בעיוות, גם אם לא ביטלנו אותו כליל. אנו מנסים לעשות משהו שלא נעשה בעבר. למיטב ידיעתנו, המבוססת על הספרות המקצועית, איש מעולם לא הציג פריסקופ וירטואלי. אנשים דיברו על זה, אבל אנחנו הצלחנו להציג לראשונה מערכת בסיסית וגולמית הפועלת בהצלחה. אלה כאמור התוצאות הראשוניות.”

בכוונת שכנר ושניים מהסטודנטים שלו, מרינה אלתרמן ויוחאי סבירסקי, לפתח גירסה ישימה-מסחרית של המערכת. בנוסף לשיפור הרזולוציה של התמונות ובהירותן מתכנן שכנר לצמצם את גודל המערכת (המערכת הנוכחית היא קופסה גדולה). “יש לנו עוד שפנים בכובע. המערכת הנוכחית ראשונית מאוד, גדולה ומגושמת, אך טובה כפיילוט. עלינו לדעת את זווית השמש יחסית למערכת, ולשם כך אנחנו משתמשים במצפן גולמי ובפלס בסיסי. יהיה נחמד אם נצליח להכניס למערכת חיישן אלקטרוני שיספק לנו אוריינטציה מדויקת יותר של המערכת. בכוונתנו גם לשפר את הרזולוציה באמצעות צמצום המרחק בין החורים, אם כי יש כאן מגבלה מסוימת: אם המרחק בין החורים קצר מדי, קשה לשייך את נקודות האור לחורים הנכונים.”

אף שמדובר במערכת בסיסית, שכנר מספר שהוא כבר קיבל פניות מגורמים המעוניינים להטמיע אותה. הוא אומר שהמוצר הסופי עשוי להועיל לא רק לצוללות, אלא גם לצוללנים המבקשים לדעת את האוריינטציה שלהם במים. הטכנולוגיה החדשה עשויה לסייע גם למדענים החוקרים חיות החותכות את המים בתכיפות – למשל לוויתנים ודולפינים המזנקים מתוך הים – בניסיון להבין כיצד הן נעות בין שני המדיומים ללא הפרעה. לפיתוחו של מוצר מסחרי כזה יידרשו, מכל מקום, כמה שנים נוספות.

* הכתבה שלעיל מבוססת על מאמר שפורסם באתר המדעי Tested ב-2 בספטמבר 2014:

www.tested.com/science/464266-inventing-modern-periscope

הפריסקופ הווירטואלי: חשיפה ראשונה ב”ליל המדענים” שיתקיים בטכניון ביום חמישי הקרוב

מופע של דוקטור מולקולה

טכנולוגיית התפלה חדשנית

ליל המדענים עמד השנה בסימן מדעי המים * בין האטרקציות: פריסקופ וירטואלי, מתקן ייחודי להתפלת מים, דגם של צוללת, דוכן לבועות סבון ענקיות ועוד.

הציבור ניצח: “חוכמת ההמונים” הישראלית העריכה כמעט במדויק את משקל המלח בים המלח. הערב, בטכניון, הכריז שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי כי החציון של התשובות שסיפק הציבור בסקר עמד על 42.8 מיליארד טון מלח, בשעה שחישובי המדענים עומדים על 42.7 מיליארד טון.

ההכרזה, במעמד נשיא הטכניון, התקיימה מול אלפי המבקרים שהציפו את הטכניון לרגל אירועי “ליל המדענים”.  ”הצלחת התרגיל,” אמר השר, “היא בכך שהוא עורר את סקרנות הציבור לשאלה ישראלית מאוד – כמה מלח יש בים המלח, שבו רובנו רחצנו לפחות פעם אחת.” השר הודה לנשיא הטכניון ולמומחה המים פרופסור אורי שמיר על “תצוגה מרהיבה”.

הפעילויות השונות, שהתרכזו בלב קמפוס הטכניון, כללו הרצאות והפעלות בנושאים שונים ומגוונים: התפתחות משק המים, מנגנון הפעולה של מתקן התפלה, איכות מי השתייה, פריסקופ שאינו מציץ מהמים, אקוסטיקה תת-ימית, איך גל נולד, דוכן ליצירת בועות סבון ענקיות ועוד.

באירוע הציגו מדעטק, המוזיאון הימי, חברות מובילות בתעשיית המים, מקורות ורפא”ל, וכן עמותת “נוער שותה מים ודעת”.

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור אורי שמיר, השר יעקב פרי, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא

מרכז הידע לחדשנות בטכניון משלים בימים אלה את ההכנות האחרונות לקראת ההתכנסות החמישית של פורום המנהלים לחדשנות. המפגש הראשון יתקיים ב-11 בנובמבר. ההרשמה בעיצומה.

“פורום המנהלים לחדשנות” התכנס לראשונה בשנת 2010. כיום הוא הוא מאגד בתוכו כ-80  מנכ”לים ומנהלים בכירים, בלמעלה מ-40 חברות מובילות במשק, בהן “אלביט”, ‪”אינטל”, “ביוסנס”, וובסטר”, “אמדוקס”, “רפא’ל”,”, “HP Indigo” “כתר פלסטיק”, “תמה תעשיות”, “סטפאק” ועוד.

הפורום נועד להקנות למנהלים ידע מעשי הנוגע להתנעת תהליכי חדשנות בארגונים במטרה לשמר את היתרון התחרותי של הארגון ולתרום לצמיחתו וכן לעודד שיתופי פעולה וחילופי ידע בין החברות לבין עצמן.

מפגשי הפורום יתמקדו השנה במגמות החדשנות ויעסקו בנושאים כגון “האינטרנט של הדברים”, “ביג דאטה” “מחשוב ענן” “הדפסת תלת מימד”  “הגנת הסייבר” “E- Commerce” והשלכותיהם ברמת הארגון. על המרצים השנה יימנו: בועז מעוז, מנכ”ל סיסקו ישראל; דר’ איה סופר, מנהלת תחום ניתוח נתונים ומחשוב אנליטי בIBM  העולמית; אמנון בר-לב, נשיא צ’ק פוינט; רותי קידר, סמנכ”לית טכנולוגיות פיתוח ב- Microsoft Israel; ניר פלג, ראש אגף בכיר מו”פ במטה הקיברנטי במשרד ראש הממשלה; סער יוסקוביץ’, מייסד ומנכ”ל Augory; גלעד בכר, מנכ”ל MOBurst; אלי איטין מאמדוקס.

מפגשי הפורום יתקיימו אחת לחודש, בטכניון בחיפה, מלבד מפגש אחד,  אשר יתקיים ב- Microsoft  Technology Center  ברעננה. מפגש הראשון יכלול משחק תפקידים עסקי שיעסוק באסטרטגיות השונות ליצירת צמיחה ארגונית תוך סקירת השיקולים של מקבלי ההחלטות בזמן אמת. ישתתפו בו זה אנשי מפתח מתחום התעשייה, המשפט, האקדמיה והפיננסים.

מפגשי הפורום ייחתמו השנה ב”האקתון” לפיתוח רעיונות חדשניים, על בסיס המגמות שיידונו במפגשים במהלך השנה.

מנהלים ומובילי חדשנות אשר מעוניינים להיחשף לחזית הידע בתחום החדשנות, במטרה לקדם וליישם תהליכי חדשנות בארגון מוזמנים להצטרף לפורום, ההרשמה בעיצומה.

לאתר הפורום לחצו כאן

להרשמה לחצו כאן

פרופסור נקמורה ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בטקס הענקת פרס הארווי (2009) בטכניון

פרופסור שוג’י נקמורה, שזכה לפני חמש שנים בפרס הארווי של הטכניון, הוא אחד משלושת חתני פרס נובל בפיזיקה לשנת 2014.

פרופסור שוג’י נקמורה, אחד משלושת הזוכים בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2014, זכה בעבר בפרס הארווי של הטכניון. פרס הארווי ידוע כ”מנבא נובל” – 13 מחתני פרס הארווי זכו לימים בפרס נובל.

“זכייתו של נקמורה בפרס נובל מוצדקת וראויה,” אמר פרופסור גדי אייזנשטיין, ראש המכון לננו-טכנולוגיה בטכניון, שהמליץ בזמנו על הענקת פרס הארווי לפרופסור נקמורה.  ”נקמורה הוא חלוץ משמעותי מאוד בתחום ה-LED  וברכיבים אופטו-אלקטרוניים בכלל. הוא הצליח לגדל (לייצר) גבישים איכותיים של גליום-ניטריט, ובכך חולל מהפכה עצומה בתחום האופטיקה. בהמצאת ה-LED הכחול הוא סלל את הדרך לתאורת LED  לבנה, שהשלכותיה על הסביבה עצומות. טכנולוגיה זו, התופסת מקום הולך וגדל בנורות ובמסכים, מובילה לחיסכון דרמטי באנרגיה ומאפשרת ייצור של נורות בעלות תוחלת חיים ארוכה במיוחד. לפיכך, מעבר לפריצת הדרך המדעית החשובה כשלעצמה, יש כאן השלכות יישומיות מרחיקות לכת.”

יחד עם נקמורה יקבלו את פרס נובל בפיזיקה הפרופסורים איסאמו אקסאקי והירושי אמאנו, על “המצאת דיודות הפולטות אור כחול, שאיפשרו את פיתוחם של מקורות-אור חזקים וחסכוניים באנרגיה”.

פרס הארווי הוא הפרס המדעי היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, והוא ניתן מאז שנת 1972 לציון הערכה והוקרה על תרומות חדשות ובולטות במדע, בטכנולוגיה וברפואה , ועל תרומה יוצאת דופן לשלום במזרח התיכון. קרן הפרס, שהוקמה על ידי ליאו מ’ הארווי ז”ל (1887- 1973), תעשיין וממציא מלוס אנג’לס, מעניקה מדי שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.

במעמד קבלת פרס הארווי ב-2009 אמר נקמורה כי “הטכניון הוא אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם. יש כאן המון אנשים חכמים שניחנו בתפיסה היי-טקית. בעיני הטכניון הוא אוניברסיטה מופלאה.”

משרדי הטכניון יהיו סגורים בין התאריכים 8.10.14 ועד 18.10.14.

בתאריך 19.10.14 נחזור לפעילות מלאה.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ולצדו (יושבים) דיקן לימודי הסמכה-פרופסור יכין כהן, דיקן הסטודנטים-פרופסור מוריס אייזן ויו”ר אגודת הסטודנטים-דני מגנר

2,185 סטודנטים חדשים החלו היום את לימודיהם בטכניון, וייהנו ממסלולי לימוד יחודיים והרחבה משמעותית של המעונות.

“המשך הקיצוצים בהשכלה הגבוהה פירושו איום ממשי על חוסנה העתידי של ישראל,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא לסטודנטים החדשים שהחלו את לימודיהם בטכניון. “היפוך מגמה והגדלת התקציבים פירושם ישראל חזקה יותר כלכלית, חברתית וביטחונית גם בדורות הבאים. קל מאד לקצץ ולפגוע, קשה ויקר הרבה יותר לשקם ולבנות מחדש”. פרופסור לביא אמר את הדברים בטקס החגיגי של פתיחת שנת הלימודים בטכניון, שהתקיים אתמול (19.10.14) במסגרת יום ההכוון לסטודנטים חדשים.

השנה מציע הטכניון כמה מסלולי לימוד חדשים וייחודיים, במטרה לספק מענה לצורך הגובר במומחים בתחומים חדשניים של מדע, הנדסה וארכיטקטורה. הסטודנטים במסלול המשותף של הנדסת חומרים וביולוגיה (BSc) ילמדו על מגוון נושאים כגון שתלים העשויים חומרים מיוחדים, מערכות זעירות להחדרת תרופות, ותיקון רקמות פגועות של שריר ועצם. תוכנית הלימודים החדשה בפקולטה לארכיטקטורה, אשר הותאמה לצורכי המאה ה-21, כוללת עתה שני תארים נפרדים – “בוגר במדעי הארכיטקטורה” (B.Sc) ותואר “מגיסטר לארכיטקטורה ובינוי ערים” (M.Arch) עם אוריינטציה מעשית והתמחויות ספציפיות. התוכנית ברובוטיקה ומערכות אוטונומיות (מגיסטר ודוקטורט) מתמקדת בדור הבא של מערכות טכנולוגיות: מערכות המתפעלות את עצמן באופן עצמאי – ללא מפעיל אנושי – בתחומי הרפואה, החלל ועוד. בפקולטה לרפואה נפתח מסלול מדעי חדש, לקראת תואר בוגר במדעי הרפואה, המיועד למועמדים בעלי ציון סכם גבוה המעוניינים בידע מעמיק במדעי החיים והרפואה.

הלימודים בטכניון החלו לפני 90 שנה בדיוק, בשנת 1924, עם 17 סטודנטים להנדסת בנאות וארכיטקטורה. כיום לומדים בטכניון יותר מ-13,000 סטודנטים, ומספר בוגרי הטכניון עבר הקיץ את רף ה-100,000. לנוכח העליה המתמדת במספר הסטודנטים מתחילה בימים אלה בנייתם של מעונות עבור 500 סטודנטים נוספים. זאת בנוסף על המעונות הקיימים, המציעים כבר עתה פתרונות דיור לכ-4,500 סטודנטים – נתון המציב את הטכניון במקום הראשון בתחום המעונות. בניית המעונות החדשים התאפשרה בזכות תרומת הענק של המיליארדר הסיני לי קא-שינג.

הטכניון משיק את האפליקציה החדשה שלו לסטודנטים. לראשונה יהיה כל המידע הרלוונטי והעדכני ביותר זמין לסטודנטים בכל עת במרחק נגיעה.

היכן ומתי תתקיים הבחינה? מהי מערכת השעות וכמה קיבלתי במבחן? סטודנטים בטכניון יוכלו לקבל מעתה מענה לשאלות הבוערות באמת באמצעות אפליקציית הטכניון החדשה לטלפונים חכמים. את האפליקציה, פרי פיתוחו של האגף למחשוב ומערכות מידע בטכניון, יכולים הסטודנטים להוריד ישירות למכשירי האייפון או האנדרואיד שלהם.

לצד גישה למערכת השעות, לוח המבחנים והציונים, עדכונים וחדשות אחרונות, מצטיינת האפליקציה החדשה בממשק הניווט הייחודי שלה, המאפשר הגעה מדויקת ליעד המבוקש בדרך הקצרה והמהירה ביותר. הצורך בניווט מדויק חזר ועלה במהלך אפיון הצרכים שבוצע בשלב התכנון, זאת לאור העובדה שלקמפוס הטכניון, השוכן על צלע הכרמל, מבנה טופוגרפי ייחודי והוא מתאפיין בריבוי מבנים המשתרעים על פני שטח גדול.

להורדת האפליקציה חפשו “הטכניון” בחנויות האפליקציות או לחצו על הלינק המתאים:

משתמשי אנדרואיד:

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.mobitti.technion

משתמשי אייפון:

https://itunes.apple.com/il/app/htknywn/id912763943?mt=8

אפליקציית הטכניון מתאימה לכל טלפון חכם עם מערכת הפעלה אנדרואיד 2.3 ומעלה או iOS 6 ומעלה (אייפון)

הטכניון חוגג פתיחת מחזור שני בתוכנית הלימודים ברוסית. הסטודנטים במחזור הראשון כבר משולבים בפקולטות השונות בטכניון.

27 סטודנטים מחבר המדינות החלו ללמוד בטכניון – זהו המחזור השני במסגרת תוכנית הלימודים בשפה הרוסית. בטקס הפתיחה החגיגי של המחזור, שהתקיים ב-5 בנובמבר, הציגו שניים מבוגרי המחזור הראשון את חוויותיהם מהשנה הראשונה. “נתתם לנו הזדמנות להשתלב בטכניון ובישראל,” אמרו פולינה סולובייצ’יק ודוד שפילפויגל. “בטכניון קשה ללמוד, כי כאן הכישרון הוא רק חלק קטן בהצלחה. חייבים לעבוד אחרי יום הלימודים, ואין כמעט זמן לשום דבר אחר, אבל העזרה העצומה של צוות התוכנית הביאה אותנו עד כאן. בזכותכם אנחנו עכשיו סטודנטים בטכניון.”

התוכנית פועלת תחת קורת הגג של בית הספר הבינלאומי של הטכניון, ובשיתוף פעולה בין הטכניון לארגון “נתיב”, פרויקט “מסע” ומשרד החינוך (האחראי על לימודי העברית בתוכנית).פרופסור ענת רפאלי, העומדת בראש בית הספר הבינלאומי בטכניון, אמרה לסטודנטים החדשים כי “אנחנו רוצים למשוך צעירים כמוכם לטכניון ולמדינת ישראל,  ולסייע לכם באתגר ההשתלבות כאן. אני מבטיחה לכם שכאן תקבלו את ההכשרה הטובה יותר במדע ובהנדסה, ומבקשת את עזרתכם בכך שתלמדו בכל הרצינות את המקצועות המדעיים וההנדסיים, וכן את השפה העברית.”

פרופסור ענת רפאלי הודתה לנעמי בן עמי, ראש “נתיב”, על היוזמה והסיוע שאיפשרו לפרויקט לצאת לדרך בשנה שעברה. בן עמי הודתה לצוות בית הספר הבינלאומי והביעה תקווה שהתוכנית תחזק את הקשר בין ישראל ליהודי חבר המדינות. “אני מאחלת הצלחה למי מכם שיישאר בישראל, וגם למי שיבחר לחזור הביתה. כולכם תהיה שגרירים שלנו.”

“מרגש לראות כאן את בוגרי המחזור הראשון, המשולבים כיום בפקולטות השונות, ובעיקר לשמוע אותם מדברים עברית,” אמר מנהל בית הספר הבינלאומי אריאל  גבע. “אתם, הסטודנטים החדשים, הפגנתם אומץ רב בבואכם לכאן. אתם יוצאים לדרך קשה וארוכה, אבל מרתקת, ואנחנו כאן כדי לעזור לכם בכל דבר.”

את המחזור הראשון החלו 22 סטודנטים צעירים, מהם 20 זכאי-עלייה ממדינות מזרח אירופה, המקבלים ממשרד הקליטה מימון מלא של לימודיהם. סטודנטים אלה השתלבו לאחרונה בהצלחה בפקולטות השונות בטכניון.

במחזור השני שנפתח עתה לומדים 27 סטודנטים, המתחילים את השנה במכינה קצרה ומרוכזת (ארבעה חודשים), שבה הם לומדים מתמטיקה, פיזיקה ועברית. בסמסטר השני הם ילמדו ארבעה קורסים בסיסיים בלימודי הנדסה ומדעים. בקיץ 2015 – בתום שנת הלימודים הראשונה, המתקיימת ברוסית וכוללת 400 שעות של לימוד עברית – הם יתחילו ללמוד יחד עם כלל הסטודנטים בטכניון בעברית בפקולטה שיבחרו.

רכזת התוכנית, לובה בלג’ייבה, מסבירה כי ברוסיה ובאוקראינה מסתיים התיכון בגיל מוקדם יחסית, ובוגרי התיכון מחפשים מסלולים אקדמיים. “כאן בטכניון מאפשרים להם לימודים אקדמיים איכותיים בלי להתנות זאת במכינה מראש.” לובה, שעבדה בסוכנות היהודית ברוסיה, עלתה לישראל ב-2009 והחלה לעבוד בטכניון לפני כשנתיים.

התאומים קונסטנטין וגריגורי סנצ’יכין, בני 18, גדלו במוסקבה. לתוכנית הרוסית הם התוודעו עוד בהיותם בתיכון, ועברו תהליך מיון שכלל ראיון-סקייפ וסיור בטכניון. “היינו כאן ב-2013, נפגשנו עם הסטודנטים והאנשים שמובילים את התוכנית, והבנו שזה מה שמתאים לנו.” הוריהם, העוסקים בתחומי התיירות והביטוח, בעלי השכלה טכנולוגית, עודדו אותם בכך.

גרגורי, נגן חצוצרה, חולם ללמוד הנדסת חומרים, וקונסטנטין, המנגן בסקסופון וקלרינט, רוצה ללמוד הנדסה ביו-רפואית. “הייתי ברוסיה באולימפיאדה ביו-רפואית שנקראת step into the future, והתחום הזה מעניין אותי מאוד. ברוסיה יש פער גדול מאוד ברמות של בתי הספר התיכונים, ומהתיכונים היוקרתיים מגיעים לאוניברסיטאות היוקרתיות. למרות שלמדנו בתיכון מצוין רצינו להגיע לטכניון, בגלל ההיסטוריה המרשימה שלו והסגל המצוין.”

מחכים לתוצאות

הכנות לתחרות

בפעם השנייה תוך שנתיים: מדליית זהב לקבוצת סטודנטים מהטכניון בתחרות iGEM העולמית.

קבוצת הטכניון לתחרות iGEM העולמית בבוסטון חזרה לישראל עם מדליית זהב. הקבוצה, שבה חברים 11 סטודנטים מהטכניון וסטודנט אחד ממכללת ויצ”ו, יצאה לתחרות עם פיתוח חדשני בשם Safie : הֶתְקֵן ביו-טכנולוגי לגילוי רכיבים מזיקים ואלרגניים במזון, במים ועוד. המכשיר מזהה את החומרים הללו – גלוטן, רעלנים, אגוזים, כספית וכיו”ב – גם כשהם נמצאים בריכוז נמוך. זאת באמצעות חיידקי E.coli שהונדסו-גנטית כך שיפיצו אור ירוק בתגובה לנוכחותם של רעלנים או אלרגנים.

“הרעיון הוא להעניק לכל אדם אפשרות לבדוק באופן עצמאי ומיידי מהי תכולת המזון שלו,” אומרת רבקה פלדמן, העומדת בראש הקבוצה. “ההתקן עצמו הוא מין מקל שעליו קבוצת החיידקים המתאימה לחומר המוגדר, ואנו מציעים להנדס את החיידקים כך שגם אם רק אחד מהם יזהה את החומר המזיק, כולם יאירו.”

תחרות iGEM נוסדה על ידי MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס), ונועדה לעודד סטודנטים לקדם באופן עצמאי פרויקט שלם בתחום הביולוגיה הסינתטית. מדובר בתחום מדעי והנדסי, שבו נערכים נסיונות אינטר-דיסציפלינריים לבנייה של מכונות ביולוגיות המגיבות לסביבתן. המתמודדים – כ-250 קבוצות מרחבי העולם – נדרשים להציג את הפרויקט שלהם בשלמותו, לרבות פיתוח הרעיון, מודל כלכלי, proof of concept  וכיו”ב.

רבקה פלדמן, ילידת ארה”ב, שמעה על התחרות בשנת 2012, כשהמשלחת הקודמת מהטכניון חזרה מ- iGEMעם מדליית זהב. המדליה הוענקה לקבוצה בגין פיתוח טכניקת “סוס טרויאני” להסעת תרופות בגוף באמצעות וירוסים. פלדמן התלהבה וביקשה להשתלב במשלחת הבאה, שיועדה ל-2014. הקבוצה שהקימה פועלת בהנחיית פרופסור רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובליווי של אורנה עטאר, ליאור לוי, ענבל ועקנין, מיכל ברונוסר ונועה כץ. הנסיעה לתחרות מומנה באמצעות התרמה של חברים ובני משפחה, וכן בפרויקט מימון-המון (headstart).

ללא כל קשר לתחרות מובילים חברי הקבוצה פרויקט שכותרתו “ביולוגיה סינתטית ב-3 שפות”. פרויקט זה, הנערך בעברית, ערבית ואנגלית, נועד לספק קרקע משותפת לשיחה ולעבודה בין ערבים ויהודים דרך עולם הביולוגיה הסינתטית והמדע. במסגרת הפרויקט עורכים חברי הקבוצה הרצאות העשרה ומפגשי התנסות בעבודת מעבדה, ומשתתפים כמנחים-אורחים באירועי מדע ארציים. “הדגש שלנו הוא על קבוצות מעורבות של נוער יהודי וערבי,” אומרת פלדמן, “מתוך אמונה שהמדע חוצה גבולות של דת תרבות ומסורת.”

התמונות באדיבות קבוצת הטכניון ל-iGEM  2014

עו”ד ארנה לין

הפקולטה לרפואה בטכניון הקדישה את יום העיון השנתי ביחסי חולה-רופא, ע”ש פרופסור אהרון ולירו ז”ל, למקצוע הרפואה בעידן “הרפואה מתגוננת”.

“רפואה – מקצוע מסוכן” – זו היתה כותרת הרצאתה של עו”ד ארנה לין, שהתקיימה לאחרונה (28/10/2014) בפקולטה לרפואה בטכניון. “רפואה היא מקצוע מסוכן מסיבות רבות – מחלות מדבקות, עבודה קשה, מיעוט שעות שינה ועבודה במצבי חירום – אבל אני אדבר על הסיכון המשפטי.”

עו”ד לין דיברה על הסכנות שב”משפטיזציה” של הרפואה, וציינה כי ל”רפואה מתגוננת” השלכות חמורות, ובהן השקעה רבה ברישום הרפואי על חשבון העבודה הקלינית. במרכז הרצאתה עמדה פרשת הטיפול בילדה זיו שריקי, שבה נתבעו שלושה רופאים בטענות שקריות וזוכו בתום תהליך פלילי שארך שבע שנים. “עצם העמדתם לדין נוראה בעיני, כי לא מדובר בנטישת חולה ולא במקרה של רופא-כונן שלא הגיע למחלקה, אלא בשלושה רופאים שעשו את עבודתם היטב, ובטעות שהיתה של האחות בלבד.”

זיו שריקי אושפזה בבית החולים בני ציון ב-2001 לצורך טיפול כימותרפי, במהלכו נגרם לה נזק חמור עקב “מנת יתר” של מגנזיום – זריקה המכילה מגנזיום במינון הגדול פי 100 מהמינון שרשמה הרופאה. טעות זו של האחות היא שהובילה לתביעת רשלנות רפואית נגדה ונגד שלושת הרופאים ב-2003. עו”ד לין, שייצגה את אחד הרופאים, הסבירה כי במהלך המשפט נדרשו הסניגורים להתמודד עם טענות שקריות מצד התביעה. הטענות לפיהן איבדה הפעוטה את הכרתה; שאנשי הצוות הרפואי התעלמו מסימפטומים מחשידים; ש’התוצאה הטרגית היתה נמנעת אילולא רשלנותם של שלושת האנשים’; ושהם ‘היו שבויים בקונספציה שגויה, בעטיה לא בדקו את הילדה כראוי, חרף תחינותיהם של בני משפחתה, או שהתעלמו מנורות האזהרה שהבהבו שוב ושוב’ – בכל הטענות הללו לא היתה, לדברי לין, אמת. הרופאים נהגו כשורה, והרופאה המטפלת הגיעה למחלקה לאחר שהוזעקה ואף השתתפה בהחייאת הילדה. איש מארבעת הרופאים המעורבים בפרשה לא נתקל מעולם בהרעלת מגנזיום, ולכן לא עלתה אפשרות זו על הפרק. רק בדיעבד התברר שמנת המגנזיום הגבוהה (48 CC) היא שגרמה לנזק החמור.

“ומדוע בכלל הוגשה תלונה למשטרה? כי המשפחה פנתה לעורך דין, וזה מה שהוא המליץ לה לעשות – כי תביעה פלילית מועילה גם לתיק האזרחי, וגוררת גם את התקשורת פנימה. ואכן, הפרשה זכתה להתייחסות נרחבת אצל אילנה דיין.

“האחות הגיעה להסדר טיעון ותבעה את הרופאים – אף שבדרך כלל לא נהוג לאפשר הסדר טיעון לנאשם העיקרי. בנוסף, התביעה לא זימנה עדים מומחים. ראוי לציין כי הרופאים נתבעו על סעיף בלתי סביר בחוק העונשין – 338א7 – המאפשר להטיל מאסר של שלוש שנים על ‘נותן טיפול רפואי או כירורגי [העלול לגרום לנזק] לאדם שהתחייב לטפל בו’. זהו סעיף התנהגותי, כלומר, אפילו אם לא נגרם נזק בפועל, הרופא עשוי להיתבע.”

הרצאתה של עו”ד ארנה לין פתחה יום עיון בנושא יחסי חולה-רופא בצִלה של הרפואה המתגוננת. זאת במסגרת ימי העיון ביחסי חולה-רופא ע”ש פרופסור אהרון ולירו ז”ל. פרופסור רוזלי בר, ממארגני יום העיון, סיפרה כי משפחת ולירו (ואלערו) הגיעה לירושלים כבר במאה ה-15, בעקבות גירוש ספרד ב-1492. אהרון, יליד 1913, סיים את הגימנסיה העברית בגיל 17 ויצא ללמוד בברמינגהאם, שם קיבל תואר ראשון ברפואה ובכירורגיה (ללא תואר MD). בשובו לארץ ישראל קיבל מממשלת המנדט רישיון עיסוק ברפואה, והתמחה בירושלים. במלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי במצרים ובמפרץ הפרסי, ולאחר מכן החל לעבוד בבית החולים רמב”ם. לאחר שהות קצרה ב”פוריה” הפך למנהל מחלקה ברמב”ם, ולימים היה לאחד האבות המייסדים של הפקולטה לרפואה (1969). בשעות הפנאי עסק בציור ובגולף.

המרצה השני ביום העיון היה פרופסור אברהם לורבר, חבר סגל בפקולטה לרפואה, שסיפר על פרשה של תביעה נגדו. זהו סיפורה של מטופלת שאובחנה על ידו, כבר בהיותה תלמידת תיכון, כחוֹלה במחלת לב ראומטית. לקראת נישואיה יעץ לה פרופסור לורבר שאם רצונה בילדים, רצוי שתמהר, שכן יתכן שבהמשך תתקשה להרות וללדת. במהלך השנים הבאות ילדה המטופלת חמישה ילדים בריאים. ההיריון הראשון היה מצוין, בשני היא אושפזה כמה פעמים עקב הפרעות בקצב הלב ובעיות נוספות. בהריון השלישי היא הונשמה וברביעי סבלה מפרפורי לב. כאמור, היא המשיכה להריון נוסף וילדה ילד חמישי.

“בגיל 41 עברה המטופלת החלפת מַסתֵם,” סיפר פרופסור לורבר. ” ובעקבות זאת קיבלנו ‘מתנה’: מכתב מעורך דין, שכתב לי בשפה מאוד בוטה שאיני ראוי להיות רופא, שאני רשלן מאוד ושהזנחתי את המטופלת. לטענתו, לא הסברתי לה שהריונות במחלת לב ראומטית הם מסוכנים, וכלל לא התייחסתי אליה בתקופות שבהן אושפזה בבית החולים.

“זאת היתה חשיפה ראשונית שלי לדבר כזה. עמיתים אמרו לי ש’הם פשוט רוצים כסף, אל תיקח את זה אישית’. מעולם עד אותו רגע לא חשבתי במונחים של רפואה מתגוננת. הקפדתי תמיד לתעד את הפעולות שלי כרופא, לא מתוך התגוננות משפטית אלא כחלק ממהלך הטיפול. בסופו של דבר זוכינו (אני והמכון שלי), אבל זה לקח כמעט שמונה שנים – שנים קשות מאוד – ובכל התקופה הזאת המטופלת המשיכה להגיע אלי, ואני כמובן לא סירבתי לטפל בה.”

פרופסור לורבר הוסיף כי “המפלצת הזאת” – ההגנה המשפטית הנדרשת כנגד תביעות רשלנות – מהווה נטל כבד על תקציבו של המרכז הרפואי רמב”ם. “יש בהחלט יד קלה על ההדק בתביעות נגד רופאים, במקרים רבים מתוך ניסיון לגרוף רווח. אפשר לתבוע אותנו כמעט בלי להסתכן מבחינה משפטית. אני מבקש להבהיר שמקצוע הרפואה הוא מקצוע מופלא, שלא כולו ‘סרט אימים’, אבל מקרים כאלה הם קשים מאוד.”

מנהלת המרכז הרפואי כרמל, פרופסור חן שפירא, תקפה גם היא את מגמת המשפטיזציה ואת הרפואה המתגוננת “שהיא רפואה נוראה, הגוררת בדיקות מיותרות ועלויות כלכליות אדירות.”