ציור של האזור המרכזי של NGC 5548 (לא בקנ”מ מדויק). הדיסקה סביב החור השחור מפיצה קרני X וקרינה אולטרה-סגולה, אופטית ואינפרה-אדומה ומוקפת בטבעת אבק. הקווים הקמורים מציינים את זרם הגז הנע לאורך קווי השדה המגנטי של הרוח של דיסקת הספיחה. האזור המעורפל עשוי מתערובת של גז מיונן ובתוכו חלקים צפופים וקרים יותר, והוא קרוב יותר לאזור הפנימי של פליטת קרינת אולטרה-סגול. אזור הקו הצר וקולט-החום נמצאים יותר בחוץ.

חוקרי הטכניון בצוות בינלאומי שגילה זרם גז מהיר המסתיר חור שחור על-מסיבי. החוקרים זיהו זרם גז סמיך הנע במהירות כלפי חוץ וחוסם 90% מקרני ה-X שמפיץ החור השחור העל-מסיבי שבמרכז הגלקסיה.

צוות ביינלאומי של אסטרונומים, ובהם פרופסור אהוד בכר, ראש מכון אשר לחקר החלל וד”ר שי כספי מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, גילו כי בחור השחור העל-מסיבי שנמצא בלב גלקסיה NGC 5548  התחולל לאחרונה שינוי מוזר ובלתי צפוי, המתרחש רק לעיתים רחוקות מאוד בלִבה של גלקסיה פעילה. החוקרים זיהו זרם גז סמיך הנע במהירות כלפי חוץ וחוסם 90% מקרני ה-X שמפיץ החור השחור העל-מסיבי שבמרכז הגלקסיה.

פעילות זו עשויה לגלות דברים חדשים על האינטראקציה בין חורים שחורים על-מסיביים לבין הגלקסיות המארחות שלהם. התוצאות פורסמו בכתב העת המדעי היוקרתי  Science.

התגלית היא תוצאה של מערך תצפיות נרחב שכלל את הטלסקופים העיקריים של NASA ושל ESA: XMM-Newton, טלסקופ החלל האבל, סוויפט,  NuSTAR, צ’נדרה ואינטגרל. קבוצה בינלאומית בראשות יֶלֶה קסטרה מהמכון ההולנדי לחקר החלל (SRON) ניהלה את פרויקט הניטור הנרחב ביותר על גלקסיה פעילה בשנים 2013-2004.

“ערכנו תצפית מדוקדקת על זרמים מגלקסיות פעילות במשך כעשור, אבל עד כה לא הצלחנו לפצח את מנגנון הפעולה שלהן. כעת, בתצפיות הנוכחיות, איתרנו לראשונה את מקורה של ה”רוח” הזו והצלחנו למדוד את מהירותה הגבוהה” אמר פרופסור בכר, מומחה עולמי בספקטרוסקופיית קרני-X של רוחות מגלקסיות פעילות.

החוקרים מסבירים כי זיהוי הרוח המאסיבית הוא הראָיה הישירה הראשונה לתהליך-המיסוך (שנחזה לפני זמן רב) שנדרש כדי להאיץ זרמי גז חזקים, או “רוחות”, למהירויות גבוהות. הקבוצה מדווחת כי מדובר בפריצת דרך בהבנת יחסי הגומלין בין חורים שחורים על-מסיביים לבין הגלקסיות המארחות אותן.

חומר הנופל לתוך חור שחור מתחמם ופולט קרני X וקרינה אולטרה-סגולה, לפני שהוא נבלע אל תוך החור. קרינה זו עשויה לחולל רוחות הנושבות כלפי חוץ. הרוחות עשויות להיות חזקות כל כך, שהן סוחפות איתן גז שהיה אחרת נופל לתוך החור השחור. רוחות אלו מווסתות את נפילת החומר אל תוך החור, ועשויות אפוא להשפיע הן על גדילת החור השחור, הן על גדילת הגלקסיה. אם החומר הנופל הוא שמזין את החור השחור, הרוח שזה עתה התגלתה היא עדות להפרעות האכילה שלו.

אבל הרוחות נוצרות רק אם נקודת המוצא שלהן מוגנת מקרני X. זרם-הגז שנתגלה עכשיו בגלקסיית סַייפֶרט NGC 5548  - טיפוס-גלקסיה שנחקר באופן נרחב בחמישים השנים האחרונות – מספק הגנה כזו, אשר נמשכת כבר שלוש שנים לפחות.

מיד אחרי שטלסקופ החלל האבל צפה ב- NGC 5548 ב-22 ביוני 2013 זיהה הצוות שינויים דרמטיים שהתחוללו מאז התצפית הקודמת של האבל ב-2011. חברי הצוות  איתרו חתימות של גז קר הרבה יותר מהגז שנצפה בעבר, והדבר מעיד כי הרוח התקררה כתוצאה מירידה דרמטית בקרינת X מייננת שמקורה בגרעין הגלקסיה.

שילוב וניתוח של מידע משש תצפיות איפשר לצוות לצרף את חלקי הפאזל. חורים שחורים על-מסיביים בגרעין של גלקסיות פעילות כגון NGC 5548 “מסלקים” כמויות אדירות של חומר באמצעות רוחות רבות עוצמה של גז מיונן. לדוגמה, הרוח המתמשכת של NGC 5548, שעליה ידוע כבר עשרים שנה, מגיעה למהירויות העולות על 1,000 קילומטר בשנייה.

אבל כעת צצה רוח חדשה, חזקה ומהירה הרבה יותר. “הרוח החדשה מגיעה למהירות של 5,000 קילומטר בשנייה,” אומר קסטרה. “זרם הגז החדש חוסם 90% מקרני ה-X (באנרגיות נמוכות) שמגיעות מקִרבת החור השחור, ומכסה כשליש מהאזור שפולט את הקרינה האולטרה-סגולה במרחק ימי-אור ספורים מהחור השחור.”

מסע מונפש בגלקסיה הפעילה NGC 5548

במרכזה נמצא חור שחור על-מסיבי, הכבד פי 40 מיליון מהשמש שלנו, וכל זה מרוכז באזור הקטן ממסלול כדור הארץ סביב השמש. גז המתערבל סביב החור השחור הזה נשאב לתוכו, מחמם את המעטפת סביבו ויוצר קרינת X חזקה ואנרגטית. הילה לוהטת זו של קרני X מתודלקת על ידי דיסקת ספיחה המסתובבת במהירות. הדיסקה יוצרת גם רוחות חזקות ולא אחידות של גז חם, הנזרק לחלל. הגז מכיל אזורים צפופים שעשויים להסתיר את קרני ה-X הנפלטות לכיוון כדור הארץ, וקו הראיה שלנו אל החור השחור מוצג בקו הירוק. בהמשך (החוצה יותר) אנו רואים את הרוחות הנוצרות על ידי החלקים החיצוניים יותר של דיסקת הספיחה, שם נמצאים “העננים רחבי הקו” (broad line clouds). במרחק שנות אור מהחור השחור בולעות הרוחות החמות גם חלק מקרינת ה-X ומהאור האולטרה-סגול המגיעים מן הגרעין. רוחות אלו עשויות להתקרר כאשר העננים הפנימיים חוסמים את האור מן הגרעין. העוצמה הנפלטת מן הגרעין חזקה כל כך, שהיא משפיעה על חלקים נרחבים של הגלקסיה המארחת. גודלה של הגלקסיה מאות אלפי שנות אור, והיא נמצאת 240 מיליון שנות אור מאיתנו.

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור אהוד בכר.

האור מגיע מלמעלה ומרוכז על ידי תאי הגלייה לכיוון קולטני האור. תאי הגלייה מתפקדים כסיבים אופטיים ומפרידים את האור הנכנס על פי צבעיו (באדום) לפני הגעתו לשכבת קולטני האור (בכחול)

כך מפרידה הרשתית את הצבעים ומגדילה את רגישות העין פי 10.

קבוצת מחקר בין-תחומית מהטכניון חשפה לראשונה, בכתב העת Nature Communications, את תפקידה האופטי החשוב של הרשתית בשיפור קליטת האור בעין. מחקר זה מוכיח כי הרשתית היא איבר אופטי מתוחכם, ולא רק מערכת להתמרת אור לאותות חשמליים ולעיבוד ראשוני של המידע החזותי.

המחקר מראה כי האור, החודר לעין דרך האישון ונופל על הרשתית, מופרד לפי צבעיו על ידי תאי  הגְלִיָה  (תאי תמיכה), המתפקדים כסיבים אופטיים בתוך הרשתית. תאים אלו, כך מתברר, מאספים ומוליכים ביעילות את האור בתחום הירוק-כתום עד המדוכים האחראים לראיית היום, ומאפשרים לאור בתחום הכחול-סגול להתפזר אל הקנים האחראים לראיית הלילה. הפרדת צבעים זו מאפשרת שיפור של עד פי 10 בראיית היום ההיקפית, מבלי לפגוע בראיית הלילה. זהו פתרון אבולוציוני מתוחכם התואם את מבנה רשתית העין, בה ממוקמים קולטני האור מאחורי שכבות תאי העצב ושלוחות העצב המעבדות את התמונה.

במחקר נבנה דגם חישובי המנבא את התופעה ברשתית ההיקפית של אדם ושל יונקים אחרים הפעילים ביום. דגם זה אומת בניסויי מעבדה, שבהם נמדד האור המתקדם בתאי הגלייה לעומקה של הרשתית עד לקולטני האור. במדידות אלו נבדק – עבור כל צבע בתחום האור הנראה – כמה אור עובר בתוך תאי הגלייה וכמה אור מתפזר אל מחוץ לתאים. כאמור, הפילוג הספקטרלי נמצא מתאים לדגם החישובי, והאור אכן נע לאורך תאי הגלייה עד הגיעו לקולטנים.

המחקר נערך בשיתוף פעולה בין הפקולטות לפיזיקה ורפואה בטכניון, על ידי תלמידי המחקר עמיחי לבין ושאדי ספורי ומנחיהם, הפרופסורים אדו פרלמן וארז ריבק.

הטכניון גאה על כך ש”כיפת ברזל”, שהוכיחה את עצמה גם בסבב היירוטים האחרון, פותחה ברפאל על ידי קבוצת מהנדסים רחבה שבראשה עומדים בוגרי הטכניון. מהנדסים אלה ממשיכים לשפר את המערכת ללא הרף, “תוך כדי תנועה”, במטרה להגן על חייהם של תושבי ישראל.
לסרטון המסביר כיצד פועלת מערכת כיפת ברזל  http://bit.ly/1mxUzEs
לכתבה על תרומתם של בוגרי הטכניון לפיתוח המערכת http://bit.ly/VIJiay

הדמיה של לויין בפרויקט “סמסון”

במכון לחקר החלל בטכניון התקיים סקר-תכן, שבו הוצגה ההתפתחות בפרויקט “סמסון”.

ב-18 ביוני התקיים במכון לחקר החלל בטכניון CDR  (סקר-תכן קריטי) של פרויקט “סמסון” (SAMSON) – שיגור ראשון של שלושה ננו-לוויינים  בטיסת מקבץ. בסקר, שהוא מעין אבן דרך קריטית לקראת בניית הלוויינים, הוצגו המשימות המדעיות וכל תתי-המערכות.

פרויקט “סמסון”, שהוא מיזם חלוצי בתחום הלווינוּת המבוזרת, כולל שלושה לוויינים זעירים, שינועו בגובה של כ-700 קילומטר מעל כדור הארץ בטיסת-מקבץ אוטונומית. פירוש הדבר שהלוויינים ישמרו על מבנה מבוקר בחלל, וזאת על ידי תקשורת בין לוויינית ותיקון מסלוליהם באופן עצמאי.

המשימה הראשית של “סמסון” היא הוכחת היתכנות של טיסת-מקבץ של ננו-לוויינים בחלל, והשנייה – איתור מדויק של אנשים ואוניות במצוקה. את המחקר מוביל פרופסור פיני גורפיל, ואת בניית הלווינים – מהנדס המערכת אבנר קידר. תחנת הקרקע, וכן המקור הקורֵן (המדמה את האדם הזקוק לחילוץ) ימוקמו בטכניון.

“הטכניון נתן לנו מנדט עצום: לתכנן מערכת ראשונה מסוגה, לבנות אותה ולהביא לשיגורה לחלל,” אמר ראש המכון לחקר החלל, פרופסור אהוד בכר. “בנוסף, הטכניון נותן את חלק הארי בתקציב שלנו. עם זאת, מדובר בפרויקט גדול ומורכב מאוד, שלא יכולנו להוציא לפועל בלי שותפים בתוך הטכניון (המכון לחקר החלל, הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, המעבדה לתקשורת בפקולטה להנדסת חשמל) ומחוץ לטכניון (התעשייה האווירית,  רפאל, משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית, אורט בראודה). לכן, מבחינתנו, אנחנו מובילים כאן מיזם לאומי.”

פרופסור בכר אמר כי “זה פרויקט יומרני מאוד, עם סיכון גבוה, לוח זמנים קשיח וציפייה עצומה להצלחה, ולכן זה הדבר הכי קרוב לסטרט-אפ שעשיתי בקריירה שלי. וזה כמובן מסובך במיוחד כי יש כאן אלמנט משמעותי של חומרה.”

פרופסור גורפיל הסביר כי המערכות בשלושת הלוויינים יופעלו באנרגיה סולרית, והנעת הלוויינים – באמצעות מערכת הנעה בגז דחוס בלחץ גבוה.

שיגורם של שלושת לווייני סמסון מתוכנן למחצית הראשונה של 2016, כמטען נוסף באמצעות אחד השיגורים המסחריים. המכון לחקר החלל נמצא במו”מ עם מספר גורמי שיגור ברחבי העולם בשאיפה לחתום בקרוב על חוזה שיגור.

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור אהוד בכר, ראש המכון לחקר החלל.

תרשים המתאר את היווצרות “צבירי היונים” הפוגעים ביעילות הממברנה

פרידמן-בישופ, מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, חוקרת תופעות אלקטרו-כימיות בתהליכים של טיהור מים.

נגה פרידמן-בישופ, דוקטורנטית בפקולטה להנדסה כימית, תקבל היום (א’, 13/4/2014) את מלגת נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית. פרידמן היא אחת משמונה זוכים במלגה, שגובהה 200 אלף שקל לחוקר.

בעבודתה בוחנת פרידמן תהליכים אלקטרו-כימיים בטיהור מים. פרופסור סלבה פרגר, המנחה אותה בעבודת הדוקטורט, מסביר כי “התפלת מים נעשית כיום באמצעות ממברנות. ההנחה המקובלת היא כי היונים של המינרלים הנדחים על ידי הממברנה נאלצים לעבור אותה כיונים בודדים. התגלית של נגה, המבוססת על שיטות אלקרו-כימיות חדישות, היא שהיונים מצליחים ‘לרמות את הממברנה’ על ידי יצירת צברים (אגרגטים) גדולים – מה שמאפשר להם מעבר קל יותר. את התגלית הזאת אנחנו מיישמים במודלים חדשים שיעזרו בתכנון תהליכי התפלה ובפיתוח ממברנות טובות יותר.”

כיום קיימים מודלים רבים ושונים המתארים את התהליכים שעוברים המים בממברנות, אבל המודל האלקטרו-כימי של פרידמן-בישופ ופרופסור פרגר מגלה אינפורמציה חדשה ומעמיקה. “כאמור, התגלית העיקרית שלנו היא שבממברנה, בניגוד לסברה המקובלת, לא נוצרים רק יונים נפרדים (מיוננים) אלא גם צבירי-יונים (אגרגטים) שפוגעים בפעילות הממברנה. המחקר שלנו מסביר את השינויים הנוצרים בעקבות הצטברות זו, וכך מאפשר לנסח דרכים לפתרון הבעיה.”

מלגת הנשיא, שנוסדה בשנה שעברה, ניתנת מדי שנה לכשמונה דוקטורנטים מצטיינים. כל שנה מתמקדות המלגות בתחום מחקר אחר. בשנה שעברה היה זה תחום המוח, והשנה – מים, חקלאות ואיכות הסביבה.

בפרויקט יוצגו יצירות אמנות של סטודנטים, עובדים וחברי סגל בטכניון.

“קיר טיילת” הוא פרויקט חדש של מיצגים, שהוקם במטרה לתת במה אמנותית לאוכלוסיית הטכניון – סטודנטים, עובדים וחברי סגל. הפרויקט, שהוקם על ידי ענת הר-גיל מהאגף למיחשוב ומערכות מידע, ממוקם בטיילת שבלב הקמפוס ומכיל חמש מסגרות מתכת קבועות ש’יארחו’ יצירות של אנשי הטכניון.

המיצג הראשון בפרויקט הוא “אתנכתא.קומית” – חמישה עמודים מתוך ספרם המשותף של הפרופסורים עירד יבנה ופרדי ברוקשטיין, חברי סגל בפקולטה למדעי המחשב. בספר (שראה אור בהוצאת קרפד + מודן) מובאות עלילות ומהתלות מהווי הפקולטה והטכניון בחרוזים שכתב פרופסור יבנה, ועם איוריו של פרופסור ברוקשטיין.

פרופסור מיכאל גליקמן

מחקר שנערך בפקולטה לביולוגיה בטכניון סולל אפיק חדש לפיתוח תרופה למחלת אלצהיימר.

חוקרי הפקולטה לביולוגיה בטכניון הוסיפו תרומה משמעותית להבנת המנגנון היוצר את רובד החלבון (‘פלאק’) הגורם למחלת האלצהיימר. כך מפרסם כתב העת המדעי Nature Chemical biology.

“החלבונים, המהווים את אבני הבניין שלנו, עוברים במהלך חיינו מעין בקרת איכות”, מסביר פרופסור מיכאל גליקמן, אשר בהנחייתו הגיעה ד”ר דריה קרוטאוז לגילוי המפתיע במהלך עבודת הדוקטורט שלה. “החלבונים הפגומים נשלחים לפירוק בפרוטאזום (‘מכונה ביולוגית’ המסלקת אותם על ידי מיחזורם לחלבונים חדשים), אך חלק קטן מהם ‘חומק’ מתהליך זה. חלבונים שחמקו מפירוק בפרוטאזום מצטברים ועשויים להזיק בהגיעם למסה קריטית, דבר שקורה על פי רוב בגיל מתקדם.”

במחקרם אפיינו החוקרים מוטציה שהיתה ידועה אצל חולי אלצהיימר. המוטציה, UBB+1, פוגעת בחלבון האוביקוויטין, המסמן חלבונים אחרים לפירוק בפרוטאזום. על גילויו של חלבון האוביקווטין זכו הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר מהטכניון בפרס נובל בכימיה (יחד עם ארני רוז מארה”ב).

עד כה היתה הסברה המקובלת בקהילה המדעית שמוטציה זו פוגעת בתפקוד הפרוטאזום עצמו. פרופסור גליקמן וצוותו, בניהולה של נועה רייס והסטודנטית דריה קרוטאוז, גילו שסברה זו אינה נכונה. על פי ממצאיהם מעוכבים החלבונים הפגומים בדרכם לפרוטאזום, מצטברים ויוצרים את ה’פלאק’. לדברי פרופסור גליקמן, “הגילוי פותח אפיק חדש לפיתוח תרופה למחלת האלצהיימר.”

בתמונה בעמוד הבית: ד”ר דריה קרוטאוז

למאמר המקורי:

 http://www.nature.com/nchembio/journal/vaop/ncurrent/full/nchembio.1574.html

הטכניון שולח ברכת “חזק ואמץ” לסטודנטים, לעובדים ולחברי הסגל שגויסו למילואים בצו 8. כולנו מחכים לשובכם, בריאים ושלמים.

נעשה כל שביכולתנו כדי לסייע לכם הסטודנטים להשתלב חזרה במסלול הלימודים מיד בשובכם.

הטכניון מחזק את ידי תושבי האזורים אשר נפגעו מירי טילים, רקטות ופצמ”רים, ובמיוחד את תושבי הדרום וחבל עוטף עזה.

הטכניון שולח את תנחומיו למשפחות הנופלים ומאחל רפואה שלמה לפצועים – חיילי צה”ל ואזרחים – אשר נפגעו בלחימה ובהתקפות הטילים השונות.

כך נבעט המין האנושי ממרכז היקום.

שיחה עם פרופסור מריו ליביו, אסטרופיזיקאי בכיר במכון למדעי טלסקופ החלל.

לראיון מתוך מגזין הטכניון לחצו כאן

“מודל תיאורטי טוב חוסך הרבה ניסויים”.

פרופסור-משנה יעל יניב, מומחית באנרגטיקה ואלקטרו-פיזיולוגיה של תאי קוצב בלב, מלהטת בין תיאוריה לניסוי. פרופסור-משנה יעל יניב חוקרת את מנגנוני ייצור האנרגיה בלב ואת השפעתם על קוצב הלב ועל יכולתו הכיווצית, וכל זה תוך התמקדות בביו-פיזיקה של תאי הקוצב הראשי.

לכתבה המלאה מתוך מגזין הטכניון לחצו כאן

הבנת מנגנון הפעולה עשויה להשפיע על הטיפולים בסרטן ובהיפר-פיגמנטציה

חוקרים בטכניון “תפסו על חם” את פעילותו של האנזים טירוזינאז ברמה המולקולרית, וזאת באמצעות מיכשור מתקדם של קריסטלוגרפיה בקרני X. כך מדווח השבוע כתב העת Nature Communications.

במחקר מעורבות שתי פקולטות טכניוניות: הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון והפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. במעבדתה של פרופ”ח אילת פישמן, בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, מתמקדים בהבנת הקשר בין מבנים של אנזימים לתיפקודם. אחד האנזימים הללו הוא טירוזינאז, הנפוץ בכל רמות החיים: במיקרו-אורגניזמים, בצמחים ובחיות. הוא אחראי על השלבים הראשונים בייצור הפיגמנט הכהה מלנין. בגוף האדם נמצא הטירוזינאז בתאי מלנוציטים באפידרמיס, והמלנין הנוצר לא רק קובע את צבע העור, השיער והרשתית, אלא גם ממלא תפקיד חשוב בהגנה מפני קרינת UV. מוטציה באנזים זה היא הסיבה העיקרית לאלביניזם (לבקנוּת), המוביל להפרעות ראייה ולרגישות לקרינה. בפירות וירקות גורמת פעילות הטירוזינאז להשחמה, והתוצאה היא נזק כלכלי למְגַדלים.

הטירוזינאז מבצע שתי תגובות-חימצון עוקבות: הפיכתן של מולקולות אורגניות קטנות (כגון חומצת האמינו טירוזין) לדי-פנול, ואחריה הפיכת הדי-פנול לקווינון (quinone), המאפשר את יצירת המלנין. האנזים זקוק לשני יוני נחושת, והדעה המקובלת בקהילה המדעית היתה שכל אחת משתי התגובות מתרחשת על יון נחושת אחר.

מור גולדפדר, דוקטורנטית בהנחיה משותפת עם פרופסור נעם אדיר מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

והפוסט דוקטורנטית ד”ר ריטה קנטייב, השתמשו בקריסטלוגרפיה של קרני-X על מנת לפתור לראשונה את המבנה של טירוזינאז חיידקי בנוכחות של שני הסובסטרטים: המונו-פנול טירוזין, והדי-פנול דופה (L-Dopa). בנוסף, הן הצליחו לפתור מבנה עם סובסטראט נוסף, שבו ניתן היה לראות בבירור את התוצר הקטליטי של האנזים בעת היווצרותו. הדוקטורנטית סיון יששכר-עובדת, אשר חוקרת שימושים של האנזים במזון, היתה שותפה למחקר. התוצאות מוכיחות שכל הסובסטרטים מיוצבים בצורה זהה לחלוטין באתר הפעיל של האנזים, ופונים רק אל אחד מיוני הנחושת.

 הבנה של מנגנון הפעולה והמבנה של הטירוזינאז עשויה לסייע בטיפול בהיפר-פיגנטציה ובכתמי זיקנה, בשיפור רגישותם של תאי מלנומה לטיפול בקרינה, ובמניעת השחמה בפירות וירקות.

Goldfeder, M., Kanteev, M., Isaschar-Ovdat, S., Adir, N. and Fishman, A. (2014) Determination of tyrosinase substrate binding modes reveals the mechanistic differences between type-3 copper proteins. Nat. Commun. DOI 10.1038/ncomms5505.

באיור נראה האתר הפעיל של טירוזינאז מהחיידק Bacillus megaterium, ובו מיוצבים המונו-פנול טירוזין (למעלה) והדי-פנול דופה (למטה) בצורה זהה

חלק המתנדבים שעסקו באריזת החבילות

כמאתיים חבילות נשלחו לקראת סוף השבוע שעבר לכוחות צה”ל ברצועת עזה במסגרת יוזמה של אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט), ובכספי תרומות שהעבירו סטודנטים ועובדים בטכניון. תוכנה של כל חבילה נקבע על פי בקשות ספציפיות שהגיעו מן הלוחמים והלוחמות, והמוצרים נארזו בטכניון על ידי סטודנטים, עובדים וילדי עובדים. חברת “עזרא הובלות” סייעה ללא תמורה בהובלת החבילות. מאס”ט נמסר כי מבצע המשלוחים לחזית יימשך, וכי האגודה תשמח לפניות נוספות.

אדווה לוי ורועי כהן ערכו את צילומי הזוגיות שלהם בקמפוס הטכניון – כאן הם הכירו והתאהבו.

את אדווה לוי ורועי כהן תפסנו הבוקר בקורס צלילה באילת – הכנה לירח הדבש, שיכלול צלילות רבות באי אקזוטי שעדיין לא נבחר. לקראת החתונה, הצפויה באוקטובר הקרוב, הם ערכו סדרה של צילומי זוגיות בקמפוס הטכניון. “זאת היתה הבחירה הטבעית,” אומרת אדווה. “כי כאן הכרנו, כאן התפתחה האהבה שלנו, ויש פה המון מקומות סנטימנטליים מאוד עבורנו.”

רועי (בן 30, יליד קרית אתא) ואדווה (28, קרית טבעון) הכירו לפני ארבע שנים, בתקופת הלימודים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.  ”למדנו המון קורסים ביחד,” מספרת אדווה, “ובשלב מסוים התחלנו ללכת יחד לחדר הכושר בטכניון, ושם הידידות הפכה לקשר רומנטי.”

כשהיה כבר ברור להם ש”זה זה” נפרדו השניים מבתי ההורים לטובת דירה שכורה בנוה שאנן, שאותה הם חולקים עם כלבתם האהובה לֶק. רועי כבר סיים את הלימודים בטכניון, לאדווה יש עוד סמסטר אחד, ושניהם עובדים באינטל. החתונה, כאמור, באוקטובר.

צילומים: ארז בניסטי צלם : 052-4405442 www.facebook.com/erez.benisty.Photographer

נבחרת הטכניון בתחרות

צוות סטודנטים מהטכניון זכה במקום החמישי בתחרות בינלאומית לפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים

צוות של סטודנטים מהטכניון זכה במקום החמישי (מתוך 48 נבחרות) בתחרות היוקרתית של האגודה הבינלאומית לכלי טיס בלתי מאוישים (AUVSI), שהתקיימה בחודש יוני במרילנד, ארה”ב.

נבחרת הטכניון, שכללה סטודנטים מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל והפקולטה למדעי המחשב, פיתחה מערכת מוטסת המבצעת תצפית, זיהוי מטרות, העברת תקשורת והטלת מטענים למטרה – וכל זאת בכלי טיס אוטונומי לחלוטין. שני כלי הטיס שפיתחו הסטודנטים מצוידים במערכות מתקדמות רבות: מצלמה מיוצבת, מחשב מוטס לעיבוד התמונה ומערכת תקשורת לשליטה, בקרה והעברת תמונות. תחנת הקרקע כוללת מערכת שליטה למעקב אחרי הטיסה האוטונומית, איסוף תמונות ועיבודן, ומערכת תקשורת לפיקוד, בקרה והעברת התמונות.

בחלקה הראשון של התחרות, לאחר שלב אישורי הבטיחות, הציגו הסטודנטים לחבר השופטים את מוכנות המערכת לטיסה ((Flight Readiness Review. מתוך 48 הנבחרות שהתחילו את התחרות, רק 29 הגיעו לשלב הסופי: קו הטיסה. שני המטוסים של נבחרת הטכניון עברו בהצלחה את כל הבדיקות.

בקו הטיסה ניתנו לצוותים 20 דקות להכנת המערכת, כולל התחנה הקרקעית. מנחה הפרויקט, דרור ארצי, סיפר כי “במשך שלושים דקות ביצענו את המשימות שלקחנו על עצמנו – טיסה אוטונומית דרך נקודות שהוגדרו, זיהוי תמונות, הטלת ביצה מגובה 350 רגל אל מעגל מטרה ברדיוס של 50 רגל, ועוד. השופטים התלהבו מאוד מביצוע תרגיל הטלת הביצה.”

במהלך תשעת החודשים שקדמו לתחרות התנסו הסטודנטים בפיתוח מערכת כוללת, בייצור כלי טיס, בביצוע אנליזות וניסויים מורכבים, בתפעול המערכת כולה תוך עבודת צוות מתואמת (CRM) ובביצוע פרישׂה מבצעית. “קיבלנו סיוע ותמיכה מכמה חברות וארגונים,” אומר ארצי, “ובכלל זה מגזין ‘ישראל דיפנס’, חברת רפאל, התעשייה האווירית, התוכנית למערכות אוטונומיות בטכניון, המעבדה לעיבודים גיאומטריים של תמונות במדעי המחשב בטכניון, אלביט מערכות וחברת VectorNav. הצוות הדגים בתחרות את הרמה האקדמית הגבוהה של בוגרי הטכניון לעתיד, והציג שוב את יכולותיה של ישראל בפיתוח מערכות משולבות וכלי טיס בלתי מאוישים”.

הפרויקט יוצג בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בערב מיוחד שיתקיים לציון האירוע ובכנס UVID 2014, שיתקיים ב-17 בספטמבר 2014 באולמי Avenue בקריית שדה התעופה בן גוריון.

תמונות של הנבחרת:

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.762329447123602.1073741863.570358199654062&type=1

סרט על הנבחרת:

https://www.youtube.com/watch?v=MaVU98ciuWU&feature=youtu.be

אתר התחרות:

http://www.auvsi-seafarer.org/news-events

מדעי המחשב דורגו במקום ה-18 בעולם; עלייה למקום ה-43 בדירוג הפקולטות ההנדסיות

הטכניון שומר ומבסס את מקומו ברשימת 100 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. כך עולה ממדד שנגחאי, המוביל בעולם לדירוג המוסדות להשכלה גבוהה שהתפרסם ביום שישי שעבר (15.8). מהמדד עולים מספר נתונים מעניינים לגבי מקום הטכניון בצמרת האקדמית העולמית :

• תחום מדעי המחשב בטכניון דורג במקום ה-18 בעולם  זו השנה השלישית ברציפות. הדירוג הגבוה ביותר של מוסד ישראלי כלשהוא במדד.
• בדירוג הפקולטות ההנדסיות  דורג הטכניון במקום ה-43. מדובר בעלייה של 3 שלבים לעומת השנה שעברה. גם בתחום זה מדורג הטכניון ראשון מבין המוסדות הישראלים והיחיד בין ה-50 הראשונים בעולם.
• בדירוג הכללי דורג הטכניון במקום ה-78. המשך עקבי של מקומו בשנים האחרונות, (מקומות 77 ב-2013 ו-78 ב-2012).

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בעקבות פרסום מדד שנחאי: “מדדים ודירוגים, בהם שבריר של נקודה יכול לשנות את מיקומה של אוניברסיטה משנה לשנה, דורשים משנה זהירות בהתייחסות אליהם. עם זאת, מדד שנגחאי הוא המוביל בין הדירוגים העולמיים והוא ממשיך להחמיא למדע הישראלי בכלל ולטכניון בפרט. משמחת במיוחד ההכרה במקומו של הטכניון בצמרת המוסדות בעולם בתחומי ההנדסה ובמיוחד במדעי המחשב. הנתונים הללו, כמו גם מדדים אחרים ואף יותר מכך אירועי הקיץ האחרון, שבים ומדגישים ביתר שאת את חשיבות אוניברסיטאות המחקר לחוסנה הלאומי של ישראל”

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, וההנהלה הבכירה בטכניון, מברכים את משלחת ההזדהות של ה-ATS (אגודת ידידי הטכניון בארה”ב), בראשות יו”ר קורטוריון הטכניון מר לארי ג’קייר ונשיא ה-ATS סקוט לימסטר. תודה על האהבה, התמיכה והעידוד שאתם מרעיפים על מדינת ישראל ועל הטכניון.