↧
הנדסת מערכות פוגשת תחבורה
↧
“משפחת הטכניון”
ארבעת האחים לבית משפחת ח’יר מפקיעין לומדים השנה יחד בטכניון.
המושג “משפחת הטכניון” מתייחס לרוב לכלל החוקרים, הסטודנטים והעובדים בטכניון, אבל עבור משפחת ח’יר מפקיעין הוא מייצג מציאות משפחתית: ארבעה מתוך חמשת האחים במשפחה לומדים בטכניון, וכך גם ארוסותיהם של שני האחים הגדולים.
האח הבכור מאג’ד, בן 30, לומד בפקולטה להנדסת מכונות (שנה רביעית). לאחר שירותו הצבאי ביקש להתחיל ללמוד. “התחום של הנדסת מכונות תמיד משך אותי. קראתי מחקרים בתחום וזה עניין אותי. בחרתי בטכניון לאור המוניטין שלו וגם משום שהיה המוסד קרוב ביותר לבית שלי.” הוא אומר. מאג’ד החל את לימודיו במכינה הקדם-אקדמית של הטכניון, ואחר כך התקבל לפקולטה להנדסת מכונות.
בעקבות מאג’ד הגיע לטכניון אחיו הצעיר עלאא – הבן השלישי במשפחה, בן 25. לטכניון הוא הגיע לאחר שירות צבאי בתותחנים. “באתי לשיחת ייעוץ,” הוא מספר, “התלהבתי מהאתגר בטכניון. אבא שלי מאוד רצה שאלמד רפואה, אבל העדפתי ללמוד מדעי המחשב, כי אני אוהב את תחום התכנות.”
בעקבות שני האחים הגיעו לטכניון גם ארוסותיהם לובנה ולינה, אף הן מפקיעין. לובנה (23) תסיים השנה את לימודיה במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, עם התמחות בהוראת ביולוגיה ומדעי הסביבה, ולינה (20) לומדת בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול במסלול הנדסת מערכת ייצור ושירות (שנה שנייה).
“מאז התיכון רציתי ללמוד ביולוגיה,” מספרת לובנה. “זה תחום מסקרן שאני מאוד אוהבת. התחלתי את לימודי באוניברסיטת חיפה, אך מאג’ד עודד אותי להגיע לטכניון. ההורים שלי מאוד תומכים בי ועודדו אותי ללמוד. אני אוהבת לעבוד עם בני נוער ואני רוצה להיות מורה.”
“אבא שלי הוא מנכ”ל של חברת היי-טק במעלות, המייצרת רכיבי אלקטרוניקה,” אומרת לינה, “התחום שבו הוא עוסק עניין אותי תמיד, וכבר במהלך שנותיי בתיכון עבדתי במפעל בתהליכי הייצור השונים. עניין התפעול, ההשגחה על ייצור הרכיבים ותקינותם תמיד עניינו אותי. אני שמחה מאוד שאני לומדת בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול משום שהאווירה בפקולטה נהדרת והלימודים ברמה גבוהה ומאוד מעניינים.”
בשנה שעברה הצטרפה לחבורה, בעקבות אחיה הגדולים, גם האחות מאג’דה (20), ולאחר לימודים במכינה הקדם אקדמית בטכניון השתלבה במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, עם התמחות בהוראת החשמל והאלקטרוניקה. “אני רוצה להיות מורה לחשמל ולאלקטרוניקה במכללות,” היא אומרת.
בתחילת שנת הלימודים הנוכחית החלה גם האחות הצעירה מנאר (18) את לימודיה בטכניון – בפקולטה לביולוגיה. היא רוצה להיות רופאה ומקווה להתקבל לפקולטה היוקרתית על סמך ציוני השנה הראשונה בביולוגיה. “יש לה ציון ממוצע בגרות של 119, והשבוע היא תיבחן שוב בבחינה הפסיכומטרית – חסרות לה רק 25 נקודות,” מספר בהערכה אחיה עלאא, “אני בטוח שהיא תגשים את חלומה ותהיה רופאה.”
אב המשפחה ג’מאל גאה מאוד בילדיו. הוא נפצע בזמן שירותו הצבאי ומהלך חייו אילץ אותו לוותר על חלום ההשכלה הגבוהה, אבל הוא ואשתו הדייה החדירו בילדיהם את החלום האקדמי ועודדו את כולם לממש את הפוטנציאל הגלום בהם. “הלימודים הם אצלנו בדם,” אומר ג’מאל. “כבר כתלמידי תיכון בחרו הילדים ללמוד במגמות ריאליות: מתמטיקה, פיזיקה, אלקטרוניקה וביולוגיה. אמנם לא פשוט לתמוך כלכלית בארבעה סטודנטים בו זמנית, אבל הם תלמידים טובים, מקבלים מלגות ועובדים.”
האח החמישי במשפחה, בהאא (27) עדיין לא החל את לימודיו האקדמיים. הוא תומך כלכלית באחיו ובשנה הבאה כשיתאפשר מבחינה כלכלית יתחיל בלימודים.
במקביל ללימודיהם חונכים מאג’ד, עלאא ולובנה סטודנטים חדשים בשנה הראשונה ללימודים, בעיקר סטודנטים דרוזים, ומקלים עליהם את ההסתגלות לדרישות הגבוהות ולחיים בטכניון. פרויקט החונכות מתקיים ביוזמת היחידה לקידום סטודנטים בטכניון ולבני המשפחה רק שבחים ותודות על הסיוע הרב שקיבלו מהיחידה.
“הסמסטר הראשון בטכניון הכי קשה,” אומרת לובנה, ארוסתו של מאג’ד, החונכת קבוצת סטודנטיות דרוזיות. “ההלם של ההתחלה קשה, אני עובדת עם הסטודנטיות על חלוקת זמן נכונה, התמודדות עם המבחנים, עם מי ניתן להתייעץ ולמי לפנות. לי היתה חונכת והיא מאוד עזרה לי.”
כבר אמרנו שהכל נשאר במשפחה. חוץ מגיסתה לעתיד, לובנה היא גם החונכת של מאג’דה. “זה עוזר לי מאוד,” אומרת מאג’דה. “כולם מרגישים בתחילת השנה הראשונה בטכניון חוסר נוחות ולחץ, והמפגשים איתה ועם הסטודנטיות האחרות בקבוצה שהיא חונכת מסייעים לי מאוד.”
“לי היה מזל גדול,” אומר עלאא. “אחי מאג’ד סייע לי בשנה הראשונה ללימודים ועזר לי בלימודי המתמטיקה ובהתאקלמות בטכניון. הוא עזר לי לתכנן נכון את הזמן. לא לכולם יש אחים בטכניון והסיוע שאנחנו מעניקים לסטודנטים כחונכים בשנה הראשונה ללימודים מאוד חשוב ומשמעותי.”
ארבעה אחים יחד בטכניון – זה כיף. על כך הם מסכימים. כל אחד עוזר לשני בקורס שהוא טוב בו. לפעמים הם אוכלים יחד, וגם משתדלים לחזור יחד הביתה. לעיתים רחוקות, כשיש להם קצת זמן פנוי, הם מבלים במשותף, ובתקופת הבחינות הלחוצה, כאשר מישהו יוצא הביתה לכפר, בשובו הוא מביא לכולם אוכל וציוד.
“הטכניון הוא מקום נפלא מבחינה לימודית וחברתית,” מסכם עלאא, “יש כאן מרצים מצוינים, חשוב לי לציין במיוחד את פרופסור דוד צילג ז”ל, מהפקולטה למתמטיקה, שנפטר לפני שנתיים. אין מרצה בטכניון שהעביר את החומר כמוהו. הוא היה מורה מצוין, ואני חושב שכל הסטודנטים בטכניון צריכים להודות לו.”
בסוף השנה יסיימו מאג’ד ולובנה את לימודיהם בטכניון ויחזרו הביתה לכפר. הם מתכננים להתחתן ולמצוא עבודה – לובנה כמורה בבית הספר בפקיעין ומאג’ד כמהנדס מכונות. “נתגעגע אליהם”, אומר עלאא, “אבל אני משער שכולנו נחזור לכפר בעתיד, ואולי אפילו נקים יחד חברה. יש לנו את כל המקצועות הדרושים, אבל חשוב שקודם כל אחד יצבור ניסיון בתחומו.”
בתמונה בעמוד הבית – מימין לשמאל : לינה, עלאא, מנאר, מאג’דה, ג’מאל, מאג’ד ולובנה.
↧
↧
IMEC16 – 16th Israel Materials Engineering Conference
↧
הרצאת אורח ע”ש ישראל פולק –אירוע הפתיחה: פרופ’מיכאל בטי
↧
MEETING GLOBAL FOOD SECURITY CHALLENGES
MEETING GLOBAL FOOD SECURITY CHALLENGES
Experts Meeting – GWRI & ICL Joint workshop
24-25th February
↧
↧
תגליות מדעיות –פרופ’עדה יונת: איך מתחבר מחקר בסיסי על תרגום הצופן הגנטי להצעות לשיפור תרופות אנטיביוטיות ?
↧
המפתח לאנרגיות מתחדשות: דלק חלופי מבוסס חנקן. הרצאתו של אלון גרינברג דנה
↧
Green Photonics Symposium at Technion
↧
סימפוזיון: היסטוריה בקונפליקט
↧
↧
קורס תגליות מדעיות: תופעת התפלגות אחידה –פרופ’אורי שפירא
↧
קורס תגליות מדעיות: פיזיקה בחיי היום יום –פרופ’פיטר גולדרייך
↧
קורס תגליות מדעיות: על יופי ודיוק, אלקטרוניקה וקוונטים –פרופ’עדי שטרן
↧
קורס תגליות מדעיות: מהפכת הרפואה המותאמת אישית –פרופ’אהרון צ’חנובר
↧
↧
קורס תגליות מדעיות: מהפכת הלוויינים הזעירים –פרופ’פיני גורפיל
↧
תומבה 17/19 –מחנה קיץ בתורת המספרים
↧
אולימפיאדת המתמטיקה על שם פרופ’ירמיהו גרוסמן
↧
יום עיון לתלמידות מצטיינות בלימודי המתמטיקה בפקולטה להנדסת חשמל
↧
↧
יריד התעסוקה המקצועית
↧
כ-3000 מועמדים הגיעו ליום הפתוח בטכניון
כ-3000 צעירות וצעירים, הגיעו ליום הפתוח, המתקיים מידי שנה בטכניון וחושף בפניהם את מסלולי הלימוד לתואר ראשון, ב-18 הפקולטות ההנדסיות והמדעיות.
בלב הקמפוס הוקם “מתחם הפקולטות” בו הציגו סטודנטים וחברי סגל מהפקולטות ההנדסיות והמדעיות, הפקולטה לרפואה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה ותכנית המצוינים של הטכניון את תכניות הלימודים ואת מסלולי הלימוד המוצעים.
בנוסף עמדו לרשות המתעניינים נציגי יחידת דיקן הסטודנטים בטכניון, האמונים על מתן סיוע לסטודנטים, מעונות, מלגות ופעילויות רווחה. אגודת הסטודנטים בטכניון העמידה דוכן מיוחד באירוע בו הציגה את מגוון פעילויות החברה, הספורט והפנאי המתקיימות בקמפוס.
נציגי הפקולטות השונות ערכו למתעניינים סיורים בבניני הפקולטות ובמעבדות המחקר, התקיימו הרצאות מחקריות של מיטב חוקרי הטכניון, הרצאות היכרות עם הפקולטות ופגישות עם הדיקנים.
ליאור ינאי, בן 21, מכפר סבא, התעניין בלימודים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. “השילוב בין הכימיה והביולוגיה הוא שמעניין אותי,” אמר. “בדקתי גם אוניברסיטאות אחרות אבל אני רוצה ללמוד בטכניון ומקווה להתחיל כבר בשנה הבאה.”
אור כהן, בת 24, מחיפה, התעניינה בלימודי מתמטיקה ופיזיקה. “אני חיפאית לכן הכי טבעי שאלמד בטכניון, תמיד ידעתי שזה מקום טוב ללמוד בו,” אמרה. “הרבה אנשים הגיעו ליום הפתוח, הרבה יותר משציפיתי שיהיו.”
טימה קורמילצב, בן 24, מעפולה, התעניין בלימודים בפקולטה להנדסת מכונות. “יש לי את נתוני הקבלה ללימודים בטכניון, לכן אין לי שום סיבה ללמוד במקום אחר,” אמר. “שמו של הטכניון הולך לפניו, שמעתי שהלימודים די קשים אבל זה מה שנותן אחר כך את היוקרה בלהיות בוגר של המוסד.”
היום הפתוח מתקיים עד השעה 17:00. לרשות המתעניינים עומד לאורך כל היום מתחם הייעוץ לקראת רישום, בו ניתן ייעוץ אישי, סיוע בחישוב הסכם (סף הקבלה לטכניון המורכב מציוני הבגרות ומציון הבחינה הפסיכומטרית) ובמידת הצורך הכוונה לבחירת המסלול המתאים ביותר.
ניר שילה, מנהל השיווק של הטכניון, אמר כי “השנה הדגיש קמפיין הפרסום ליום הפתוח את הצטיינות הטכניון בתחומי הרווחה והתמיכה בסטודנט לצד ההצטיינות האקדמית. הקמפיין היה אינטרנטי בעיקרו וכלל פרסום בפייסבוק ובאתרי אינטרנט מובילים לצעירים.”
↧
“תיקצוב המחקר הרפואי – לעג לרש”
כך נאמר בכנס השנתי להנדסה ביו-רפואית שנערך בטכניון. “משרד האוצר אינו מבין את חשיבותו של המחקר הרפואי,” אמר בכנס מנכ”ל המרכז הרפואי רמב”ם; “‘מגדל התגליות’ שאנחנו מקימים ברמב”ם הוא פרויקט חיוני”; נשיא הטכניון: “הניסויים בבעלי חיים מצילים חיים”.
“התקציב הממשלתי השנתי למחקר רפואי בישראל – 7 מיליון שקלים – הוא לעג לרש.” כך אמר מנכ”ל המרכז הרפואי רמב”ם, פרופסור רפי ביאר, בכנס השנתי להנדסה ביו-רפואית, שהתקיים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון בשבוע שעבר. פרופסור ביאר אמר כי הוא שמח על השתתפותם בכנס של נציגים מן המגזרים הרלוונטיים השונים – אקדמי, תעשייתי, רפואי ומוניציפלי – אך מצר על העדרו של משרד האוצר. “לצערי, משרד האוצר אינו מבין למה נחוץ מחקר רפואי, ומדוע ‘מגדל התגליות’ שאנחנו מקימים אצלנו הוא פרויקט חיוני. הרגולטור מפריע לעריכתם של ניסויים קליניים – שאורכים כאן שנתיים במקום שלושה חודשים – וחוקרים בורחים מכאן כדי לבצע ניסויים במקומות כמו הודו וגרמניה. מה שנשאר לנו הוא אתם, האנשים שעוסקים בתחום, והרעיונות שלכם. זה הנפט שלנו.”
בכנס השתתפו מהנדסים, יזמים ורופאים. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “האתגר המרכזי שלנו כיום הוא להדוף את הגל שמובילים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים. אם הקבוצה הצעקנית הזו תמשיך בקמפיין שלה בלי תגובה הולמת יבוא הקץ למחקר הרפואי בכלל, ולפיתוחן של טכנולוגיות רפואיות בפרט.
“המתנגדים לניסויים, המשתלחים בחוקרים ופוגעים במחקר הרפואי, הפכו לקבוצה דומיננטית מאוד בתקשורת. המשימה שלנו היא להבהיר לציבור שהמחקר בבעלי חיים מציל חיי אדם, פשוט כך.”
“לתחום הטכנולוגיה הרפואית יש עתיד מבטיח ושוק עצום,” אמר בכנס היזם שמעון אקהויז. “בישראל, למרות ההתפתחות האדירה, עדיין קיימת בעיה של מימון יזמויות בגלל הסיכון הגבוה ואורך-הנשימה הנדרש בפיתוחים בתחום הרפואה.”
אקהויז, 68, החל את הקריירה כפיזיקאי בחברת רפאל, אך התפתח כיזם מצליח. בעשורים האחרונים נכנס לתחום הרפואי, ועד כה השקיע בעשרות חברות בתחום הטכנולוגיה הרפואית. “כשנכנסתי לתחום הזה חששתי שאנחנו כבר קרובים לרוויה. חוץ מאלסינט, שהיתה חלוצה בתחום הזה, לא היה כמעט כלום. כיום, במבט לאחור, ברור לי שטעיתי. לפני כעשור, כחבר בוועדה של ות”ת, שדנה בשאלה אם יש צורך בתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית, טענתי שזה תואר מיותר משום שבחברה שהקמתי בתחום הזה, כל המומחים באו מתחומים אחרים.”
לפני כשנה הקים אקהויז את “חממת אלון” ביקנעם, שמוקדשת לתחום הזה. “אני קורא לכם, העוסקים בתחום, לא להתייאש – יש מקורות מימון חדשים, ויש משקיעים שמבינים את הפוטנציאל האדיר שטמון בתחום הזה. אפשר להתפעל מהגידול המדהים שחל כאן בעשורים האחרונים – אפילו בהשוואה להיי-טק ה’רגיל’ שאנחנו מכירים. היתה כאן כניסה של גופים בינלאומיים גדולים כגון פיליפס וג’נרל אלקטריק, ובמקביל – יוזמות פרטיות שבהן שותפים יזמים שצמחו בחברות גדולות, רופאים בבתי חולים, ומהנדסים שהגיעו מתחומים אחרים לגמרי. זוהי דוגמה לתחום שצמח באקדמיה מתוך צרכים שעלו בשטח.”
דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, פרופסור אמיר לנדסברג, אמר כי החיבור בין הנדסה ומדעי החיים הוא כבר עובדה קיימת. “החיבור הזה כבר מהווה מנוע צמיחה בכלכלה, באקדמיה, בחברה וברפואה. התחום הזה גדל באופן אקספוננציאלי, ועל פי CNN צפויה בו צמיחה של כ-60% בעשור הקרוב. מתוך הבנה של חשיבות החיבור הזה פתחנו בסמסטר האחרון תוכנית משותפת לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית.”
דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, פרופסור אליעזר שלו, אמר כי כפי שהנדסה ביו-רפואית אינה אפשרית בלי רפואה, גם רפואה אינה אפשרית בלי הנדסה ביו-רפואית. “כיום, עיקר ההתקדמות ברפואה מתבטאת בפיתוחים הנדסיים ובהתקדמות במדעים המדויקים. אין ספק שהטכניון, כמוסד טכנולוגי מוביל הכולל פקולטה לרפואה, הוא מקום אידיאלי לפיתוחו של החיבור הזה.”
בתמונה בעמוד הבית: פרפסור פרץ לביא.
בתמונה העליונה: פרופסור ביאר.
בתמונה התחתונה: (מימין לשמאל): פרופסור פרץ לביא, פרופסור רפי ביאר, עו”ד יונה יהב, ראש העיר חיפה.
צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
↧