סר פרייזר סטודארט (Fraser Stoddart) חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2016, הרצה בטכניון בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, על מכונות מולקולריות, במסגרת סדרת “הרצאות אפלויג”. לפני כן הוא נטע עץ בשדרת הנובליסטים בטכניון ותרם את חתימתו ל"קיר הנובליסטים" בפקולטה לכימיה

סר פרייזר סטודארט, ופרופ' יצחק אפלויג

סר פרייזר סטודארט, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2016, התארח בטכניון ונשא הרצאה במסגרת "הרצאות אפלויג". סדרת ההרצאות נוסדה על ידי אגודות ידידי הטכניון בארה"ב ובקנדה כמחווה לפרופ' יצחק אפלויג בתום כהונתו כנשיא הטכניון בשנת 2009.

סר סטודארט (Stoddart), כיום פרופסור באוניברסיטת נורת'ווסטרן, נולד בחווה בסקוטלנד בשנת 1942, השלים את כל תאריו האקדמיים באוניברסיטת אדינבורו ומאז חקר ולימד בשורה של אוניברסיטאות ומכונים. בשנת 2006 הוכתר כאביר (סֵר) על ידי אליזבת מלכת אנגליה וב-2016 זכה בפרס נובל בכימיה עם עמיתיו ברנרד פרינחה (הולנד) וז'אן-פייר סובאז' (צרפת), על תכנון וייצור של מכונות מולקולריות זעירות. השלושה פיתחו מולקולות זעירות המבצעות משימות מוגדרות ויישמו טכנולוגיה זו ביצירת ננו-מכונית, שריר ביוני, מעלית זעירה ועוד.

במסגרת הביקור נטע סר סטודארט עץ ב"שדרת הנובליסטים" בטכניון, שבה כבר ניטעו כ-20 עצים על ידי חתני פרס נובל שביקרו בטכניון. במעמד הנטיעה סיפר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא כי "בשנת 1950 לא היה במקום הזה כלום – רק הר – וכיום עומד כאן קמפוס חדש ומשגשג. אנחנו גאים על כך שהעץ הראשון שניטע על ידי נובליסט בטכניון הוא העץ של אלברט איינשטיין, הניצב מול בניין הטכניון ההיסטורי בהדר." סר סטודארט הוסיף את חתימתו ל"קיר הנובליסטים" בפקולטה וקיבל תעודת חברות בחברה הישראלית לכימיה מנשיא החברה, פרופ' אהוד קינן מהפקולטה לכימיה. לפני הרצאתו הוא נפגש עם דוקטורנטים מהפקולטה, פגישה שבמהלכה התפתחה שיחה מעניינת על מדע ועל קריירה אקדמית.

בפתיחת ההרצאה בטכניון הציג פרופ' אפלויג את עמיתו ואמר: "עקבתי שנים רבות אחרי הקריירה שלך בעניין ובהתפעלות. בזכות מחקריך הפך הרעיון של מכונות מולקולריות מחלום ערטילאי לתחום שבו מפותחות מכונות זעירות המסוגלות לבצע משימות שונות ומגוונות. בנוסף לתרומתך האדירה למדע בסיסי הובלת גם יישומים חשובים, למשל את צמצום השימוש בציאניד לכריית זהב. הפרסים שקיבלת, ובראשם פרס נובל, מעידים על חשיבות פועלך – קריירה שכוללת הכשרה של יותר מ-450 דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים ויותר מ-1,100 מאמרים מדעיים שזכו ביותר מ-100,000 ציטוטים."

בהרצאתו דיבר סר סטודארט על התפתחותו של רעיון הקשר המכני – קשר בין מולקולות השזורות זו בזו כמו חוליות בשרשרת. קשר זה שונה מהותית מקשרים כימיים אחרים. הוא סיפר על יישומים של מכונות מולקולריות בתחומים כגון אלקטרוניקה ורפואה ודיבר על היופי ועל היצירתיות שבמדע הכימיה ועל ההנאה מחקירת הלא נודע. סר סטודארט מתח ביקורת על המוסדות האקדמיים באירופה, שבשל המבנה ההיררכי שלהם אינם מעודדים מספיק חברי סגל וחוקרים בראשית דרכם  , ושיבח את האקדמיה האמריקאית. הוא הוסיף "אתם בטכניון, ובמדינת ישראל בכלל, הצלחתם בקידום המדע ובטיפוח יצירתיות, ושלושת פרסי הנובל בכימיה שניתנו לחוקרי הטכניון הם הראייה לכך."

פרופ' מרסל מחלוף

פרופ' מרסל מחלוף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, היא חוקרת בעלת שם עולמי בתחומים של הובלת תרופות, טיפול גנטי, תרפיה תאית והנדסת רקמות. היא עומדת בראש "המעבדה למערכות שחרור מבוקר כנגד סרטן ותרפיה תאית", שם היא מפתחת מערכות ממוזערות (ננו ומיקרו) להובלת תרופות וגנים; באנקפסולציה ("אריזה") של מערכות תאיות לטיפול בסרטן ובסוכרת; ובפיתוח פיגומים להנדסת רקמות לב, כלי דם ולבלב. פרופ' מחלוף מפתחת כלים אלה לשימוש קליני תוך יישום כלים הנדסיים ומדעיים מתקדמים. במסגרת מחקריה החדשניים הגיעה לפריצות דרך רבות, המאפשרות טיפול מדויק וממוקד יותר בסרטן מבלי לפגוע בתאים הבריאים, תוך שימוש בטכנולוגיות ביולוגיות חדשניות. טכנולוגיה זו אף נמצאת בימים אלה במו"מ למסחור.

פרופ' מחלוף סיימה את לימודי הפוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד ומשנת 2001 היא חברת סגל בטכניון. היא פרסמה יותר משישים מאמרים ופרקים בספרים, ושבעה פטנטים שלה נמצאים בתהליכי רישום.

"אני מודה למדינת ישראל על הכבוד שנפל בחלקי," אמרה פרופ' מרסל מחלוף בעקבות הבחירה בה להדלקת המשואה. "מדי שנה אני מחכה לטקס הדלקת המשואות, המייצג עבורי את המדינה והצלחתה. על כן אין זכות גדולה יותר מלהיות ראויה להדליק את המשואה לתפארת מדינת ישראל."

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בירך את פרופ' מחלוף ואמר: “אנו גאים בפרופסור מחלוף, דיקנית הפקולטה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון, הנמנית עם בכירי החוקרים בטכניון. בהישגיה מהווה מרסל מודל לחיקוי לדורות רבים של סטודנטים."

קבוצת המחקר

T2MED – האקתון יזמות רפואית, התקיים לאחרונה בטכניון. הקבוצה הזוכה, שפיתחה ידיים ביוניות לאנשים קטועי גפיים, תקבל 50 אלף דולר לקידום הטכנולוגיה ולמסחורה

מאת אורי ראובן, באדיבות עיתון פקטור

פרופ’ שמעון מרום, דיקן הפקולטה לרפואה, מבקר את הקבוצות המשתתפות ביחד עם הצוות המארגן

צוות Novel Hand הוא הזוכה במקום הראשון בתחרות היזמות T2MED שהתקיימה בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון. הצוות יקבל 50 אלף דולר לקידום הפרויקט מטעם האקסלרטור הטכניוני Drive, כרטיסי טיסה להאקתון הרפואי MedHacks, שיתקיים בחודש ספטמבר באוניברסיטת ג'והנס הופקינס וכניסה אוטומטית לתוכנית ביזטק 2018.

במקום השני בתחרות זכתה קבוצת VitaPod, המפתחת מכשיר הסורק בצורה יסודית את כף רגלו של חולה סוכרת כדי לאתר פצעים שהחולה אינו מודע להם בשל חוסר תחושה במערכת העצבים. המידע נשלח ישירות לרופא. במקום השלישי זכתה קבוצת SpeechBeat, שהציעה פתרון לבעיות גמגום באמצעות מטרונום.

זו השנה החמישית לקיומו של T2MED בתמיכת הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ובשיתוף מרכז ברוניצה ליזמות. ההאקתון מבוסס על שיטת 3 Days Startup ומאפשר ל-70 המשתתפים – סטודנטים לרפואה ולהנדסה מכלל הפקולטות בטכניון – לקדם פתרונות לבעיות מעולם הרפואה. את הסטודנטים ליוו בשלושת ימי האירוע מנטורים מנוסים בתחום היזמות הרפואית שתרמו מניסיונם העשיר בהכוונה ובשיפור הרעיונות בדרך למטרה הסופית – הצגת הפיתוח מול משקיעים פוטנציאליים בסגנון המקובל בעולם הסטארט-אפ (פיץ').

"לטכניון יש משהו מאוד מיוחד להציע – ההיבטים הטכנולוגיים וההנדסיים," אמר דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט פרופ' שמעון מרום בפתיחת הכנס. "החיבור הזה בין כל כך הרבה סטודנטים מהפקולטות השונות – זה בדיוק הדבר שהטכניון יכול להוסיף ללימודי הרפואה."

ערך מוסף

בקבוצה הזוכה Novel Hand חברים רון בסלר, דניאל בולטינסקי וקרין לינשיץ מהפקולטה להנדסת מכונות, עליזה רובין מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, נטע נחום מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, דפנה ליפשיץ מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון ודניאלה ליפשיץ מהפקולטות לפיזיקה ולהנדסת חומרים ומהמסלול לעיצוב תעשייתי. הקבוצה תכננה יד ביונית חדשנית שתיתן מענה לקטועי ידיים, שאינה גורמת לכאבים או שחיקה של איברים נוספים. היד הביונית תיוצר ותשווק במחיר הזול במספר סדרי גודל בהשוואה לפתרונות הקיימים כיום, מה שיאפשר ליותר ילדים קטועי יד לקיים אורח חיים המשלב פעילות גופנית. הידיים נשלטות באמצעות חיישן המוצמד לשריר הזרוע השולח אות לכיווץ אצבעות ביוניות, וכך מאפשר אחיזה של חפצים שונים בקלות. המיזם נולד במעבדות הרובוטיקה של הפקולטה להנדסת מכונות ואת פיתוחו מובילים הסטודנטים בולטינסקי ובסלר. לדברי בסלר, "החזון לפרויקט נולד מתוך צפייה בפרק של 'עובדה', שם הוצג סיפורו של אסף, ילד בן 13 שאיבד את שתי ידיו כתוצאה מהתחשמלות. הפרק הציג את מסעו בדרך להיות עצמאי ואת הפתרון שנמצא בסוף – ידיים ביוניות במחיר של יותר משני מיליון שקל.  הפרויקט שלנו נועד לאפשר לילדים האלה לרכוש ידיים ביוניות במחיר של מאות שקלים בלבד."

אל הצוות המכני הצטרפו בכנס סטודנטיות לרפואה, להנדסה ביו-רפואית ולהנדסת תעשייה וניהול, שקידמו את הפרויקט באופן דרמטי. לדברי בסלר, "הטכניון צייד אותנו בכלים מאוד טובים. יש לנו ידע טכני רב ובנינו מוצר, אבל אי אפשר לשנות את העולם בלי תמיכה כלכלית. T2MED לימד אותנו איך לעמוד על במה, להציג את הרעיון, אילו מכשולים צפויים בדרך ואיך להבין מי המתחרים בשוק שעשויים להפיל את החלום שלך."

מניעת נפילות

המנטורים פרופ’ אמי גליקסמן ופרופ’ רונן יפה בשיחה עם צוות

הכנס נפתח בהצגת עשרת הרעיונות שנבחרו על ידי 70 המשתתפים בשבוע שקדם לאירוע ובהתגבשות של קבוצות סביב אותם רעיונות. "בחרתי להשתתף בהאקתון כדי להכיר אנשים חדשים ולהיחשף לעולם חדש," אומר לוי וייס, סטודנט בשנה השלישית להנדסת תוכנה. "אני נמשך לתחום הרפואה אבל עדיין לא נחשפתי אליו, ו-T2MED הוא הזדמנות להביא את היכולות שלי לידי ביטוי."

הקבוצה של וייס פיתחה פתרון לנפילות בקרב אוכלוסייה מבוגרת. הפתרון מבוסס על הצמדת חיישני תנועה לגופו של המטופל וניתוח הנתונים הנאספים ובדרך זו לתת התראה מיידית במקרה של סיכון לנפילה. "כשהתחלנו לבחון את התוכנית העסקית הבנו שאנחנו צריכים למצוא שוק – להבין למי זה יכול לעזור," מסביר לוי. "בחרנו באנשים מבוגרים כי חיפשנו תועלת. הלכנו למחלקת הגריאטריה בקריה הרפואית רמב"ם כדי להבין את הצורך וקיבלנו פידבק חיובי."

שיתוף הפעולה עם אנשים מדיסציפלינות שונות הותיר אצל לוי רושם עמוק. "חברי הקבוצה נהדרים, וזה הדבר הכי טוב שאני יוצא איתו מ-T2MED. כל אחד הביא אתו צורת חשיבה שונה והיו אי הסכמות, אבל הכימיה הייתה ממש טובה. כל אחד ידע להביע את דעתו ולהגיד אם הוא מסכים אם לאו, והשתלבנו יפה למרות הקשיים."

אורחים מעבר לים ולאוקיינוס

חמישיית הסטודנטים מאוניברסיטת ג’ון הופקינס שהשתתפו בכנס

השנה השתתפו לראשונה בהקאתון גם סטודנטים בינלאומיים. חריסטוס פאנאגיוטו, מהנדס אווירונוטיקה קפריסאי, מציג נקודת מבט מרעננת: "הייתי מעורב ביזמות בקפריסין בשלוש השנים האחרונות, ולהיות כאן בישראל ולהתחבר לאנשים בתחום היזמות זה מאוד מעניין בשבילי, כי בהמשך זה עשוי ליצור קשרים שיהיה אפשר לפתח."

אורחים נוספים היו חברי התוכנית לתואר שני בניהול הנדסי מאוניברסיטת המחקר האמריקאית ג'והנס הופקינס, שהחליפו את מזג האוויר המקפיא של החוף המזרחי בארה"ב בשמש האביבית של ישראל. "באנו בהמלצת המרצה שלנו שהתבקש לאסוף קבוצה, והיינו נרגשים מאוד," מספרת ג'נה אוניל, בוגרת תואר ראשון בביוכימיה. קרולין מה, מהנדסת ביו-רפואה, אומרת: "בהתחלה הייתי קצת מתוחה, כי המשמעות של האקתון בשבילי זה לכתוב קוד במשך שלושה ימים, אז הייתי מופתעת שהתחרות היא למעשה פיתוח עסקי. זה היה מרגש להתנסות בזה ולראות את צורת החשיבה של הסטודנטים בטכניון. זו חוויה מצוינת."

השילוב של החמישייה האמריקנית בכנס היווה אתגר מבחינת השפה, אך הם השתלבו היטב בקבוצות הישראליות. קרולין מה הציגה את הפיתוח של קבוצתה יחד עם ג'ויאנה פרידמן, סטודנטית ישראלית מהפקולטה לרפואה, והסטודנט האמריקני ג'יימס שאמול הציג את המיזם של קבוצתו: מערכת להפחתת הלחץ על כף הרגל בזמן ריצה. המערכת מכילה חיישנים המותקנים בסוליית הנעל ומתריעה ברטט במקומות שונים בעת הרמת הרגל מפני השטח.

והעיקר לא לפחד

ייחודו של T2MED בסצנה של כנסי היזמות הארציים הוא בנוכחותם המסיבית של המנטורים. במהלך כל שלושת ימי הכנס זכו חברי הקבוצות לשתף את רעיונותיהם ולקבל משוב ממנהלי מחלקות רפואיות ומפרופסורים הקשורים בעולם היזמות הרפואית והטכנולוגית, מרופאים צעירים ומיזמים בכירים בעלי ניסיון יקר מפז. המנטורים סייעו למשתתפים בחידוד הצורך הדורש מענה, בבניית תכנית עסקית ובזיהוי השוק הפוטנציאלי ולא היססו גם לפסול רעיונות שלדעתם אינם ברי-פיתוח במסגרת הכנס. לדברי המנטור זיו בלסקי, המתמחה בהקמה ובטיפוח של סטארט-אפים בתחום המכשור הרפואי, "מה שמעניין במיוחד הוא העובדה שיש פה חבר'ה שממש שמחים לעשות משהו שהם מבינים בו מעט. אחד מהכישורים העיקריים של יזם זה לא לפחד להתמודד עם דברים שהוא אינו יודע עליהם כלום. להיות יזם זה להחליט שאתה רוצה לעשות משהו ולא לפחד מהאתגרים שעומדים מולך."

זיו מציין שבניגוד לסטארט-אפים טכנולוגיים "רגילים", דרכם של מיזמים בתחום הרפואי איננה קלה עקב ריבוי התהליכים הרגולטורים בתחום. עם זאת, כיום הטרנד בעולם היזמות הרפואית הוא Digital Health – מוצרי תוכנה שרלוונטיים לתחום הרפואי. "מוצרים כאלה קל יותר להביא לשוק, והרגולציה אינה בעייתית כמו במוצרים רפואיים רגילים."

על קו הסיום

Novel Hand – הקבוצה המנצחת של T2MED 2018

ערב היום השני התאפיין בהכנה סופית של מצגות הגמר, וחברי הקבוצות התאמנו בזה אחר זה על הפיץ' – הצגת הפרויקט בפני המנטורים ומארגני הכנס בזמן מוגבל, אשר נתנו להם את הערותיהם. זאת כהכנה לצהרי היום השלישי והאחרון, שבו הציגו את המצגות הסופיות בפני השופטים. השנה שבו לעמדת השופטים המשנה לנשיא הטכניון למחקר ויזמות פרופ' וויין קפלן, דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט פרופ' שמעון מרום, הדיקן הקודם של הפקולטה לרפואה פרופ' אליעזר שלו, מנכ"ל מור יישומים מקבוצת שירותי בריאות כללית פיני בן אלעזר ועוזיה גליל – חתן פרס ישראל, נשיא ויו"ר חברת עוזיה ייזום וניהול בע"מ. אליהם הצטרפו מנכ"לית הי סנטר יעל מיטלמן, מנכ"לית MyndYou רות פוליאקין ברוכי והיזמית ד"ר שולי שורץ.

את דברי הסיכום נשאה שיראל לבנון, סטודנטית לרפואה בשנה ד', שהייתה הרוח החיה בארגון הכנס יחד עם טל פלד ואיגור ויינר. לדבריה, "המטרה של האירוע מבחינתנו היא לגשר על הפערים בין השדה הקליני, ההנדסי, הכלכלי והשיווקי כדי לטעת ניסיון של חוויה ראשונה בעולם היזמות."

לאחר מכן עלו בזה אחר זה נציגי שמונת הצוותים להציג את הפרויקטים הסופיים של קבוצותיהם. השנה, לראשונה בתולדות הT2MED-, נהנו הקבוצות משימוש חופשי במדפסת תלת-מימד ובתמיכה גרפית של סטודיו Imaginet, שסיפק מעצב אישי לכל צוות שסייע להם במיתוג המוצר מבחינת לוגו, סלוגן ועיצוב הפרזנטציה. מעצב נוסף סייע בהפקת סרטונים תלת-ממדיים שהציגו את המוצרים.

עצרת הזיכרון לשואה ולגבורה תתקיים בטכניון היום (יום ה', 12 באפריל, כ"ז בניסן תשע"ח) בשעה 09:30 באולם העצרת ע"ש צ'רצ'יל. בעצרת יישא דברים דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופ' בני נתן, שיספר על השמדת יהודי יוון, בהרצאתו דור שני: לגדול בצילה של השואה.

במאי 1962 העניק הטכניון תואר דוקטור כבוד לארכיטקטורה לראש הממשלה דוד בן גוריון

תעודת דוקטור כבוד שהוענקה לבן גוריון

ב-22 במאי 1962 העניק הטכניון תואר דוקטור כבוד לארכיטקטורה לראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן גוריון. זו הפעם היחידה שהטכניון העניק תואר דוקטור כבוד לארכיטקטורה, והוא ניתן לבן גוריון "לאות הכרה והוקרה לפעילותו החלוצית, לחזונו הנעלה ולעוז רוחו אשר זיכוהו במקומו בתולדות עמנו כאדריכל מדינת ישראל ומעצבה."

התואר הוענק לבן גוריון במסגרת טקס חלוקת תארים שבו ניתנו תעודות ל-556 בוגרי טכניון חדשים.

בנאומו בטקס הודה בן גוריון לטכניון על הענקת התואר המכובד ואמר: "איני יודע אם המושג 'אדריכל' הולם המושג עיצוב פני המדינה. בתכנון בניין ובהקמתו עוסקים בחומר גלמי דומם, שהוא כחומר ביד היוצר ונשמע גם לאדריכל וגם לבנאי. לא כן מדינה. עיקרה של מדינה אינה ארץ ואינה ריבונות, אלא עם. לעברים הקדמונים לא היה כלל שם מיוחד ליחידה ארצית ריבונית שאנו קוראים בימינו בשם מדינה… המושג אדריכל אינו חל על עם. עם הוא ציבור חי, בעל צרכים, מאוויים, תכונות, יצרים, סגולות ושאיפות משלו ואין הוא חומר ביד היוצר."

לבוגרים החדשים של הטכניון אמר ראש הממשלה: "צאו לארבע קצוות הארץ, השתמשו בידע המדעי שלכם, ובנו את הארץ." לידידי הטכניון בארץ ובעולם אמר: "קדמו את המוסד הזה ששמו הטכניון כדי שחברי הסגל והסטודנטים שלו יוכלו לבנות את מדינת ישראל. אפשרו לישראל להרים תרומה בת קיימא להתפתחותה התרבותית והמדעית של האנושות. אפשרו למדע, לאמת ולידע לנבוע ממרכז ההשכלה שעל הר הכרמל. הפכו את העיר ששמה הטכניון לקרן אור המפציעה על קו האופק הישראלי."
התמונות באדיבות הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע"ש נסיהו

מנהל הטכניון בפועל פרופ' דוד גינזבורג (מימין) ודוד בן גוריון. צלם: גדליה אנושי

דוד בן גוריון נושא נאום בטקס

לסרטון מטקס הענקת התואר לדוד בן גוריון

עצרת לזכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות איבה וטרור

העצרת תתקיים מחר יום שלישי, ב' באייר תשע"ח, 17.04.2018 בשעה 12:30

מול קיר הנופלים, רחבה ע"ש ויטרבי, פורום שרמן

הציבור מוזמן

זוהי אחת התרומות האמריקאיות הגדולות בתולדות הטכניון והיא תשמש לגיוס חברי סגל, למחקר בקדמת הטכנולוגיה ולפיתוח תשתיות חדשניות

בתמונה (מימין לשמאל) ד"ר לינה לביא, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, נשיאת קרן דילר ג'קי ספיר ומנכ"ל אגודת ידידי הטכניון בארה"ב ג'ף ריצ'רד קרדיט תמונה : ATS

הטכניון הכריז על תרומה של 50 מיליון דולר מקרן משפחת הלן דילר. התרומה תשמש לתמיכה במרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע"ש הלן דילר.

התרומה, הזמינה לשימוש מיידי, תחזק את מעמדו של הטכניון כגורם מוביל במדע ובהנדסה קוונטית באמצעות מימון גיוס חברי סגל חדשים, ייסוד תשתיות מחקר, מימון ראשוני (seed) למחקר ולפיתוח והכשרת דור חדש של מהנדסים המומחים במכניקת הקוונטים.

"הטכניון הוא אחד המוסדות הטכנולוגיים הבולטים בעולם, והוריי האמינו כי ההשקעה בו חיונית לעתידן של מדינת ישראל והאנושות," אמרה בתה של הלן דילר, ג'קי ספיר, המכהנת כנשיאת קרן משפחת הלן דילר. "מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע"ש הלן דילר יסייע לישראל להבטיח את מקומה במהפכה הבאה במדע ובהנדסה."

מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע"ש הלן דילר – הראשון מסוגו בישראל – נועד לקדם את המדע הבסיסי, לתרגם את עקרונות מכניקת הקוונטים במגוון תחומים הנדסיים ולפתח יישומים בענפי תעשייה שונים. המחקר יתמקד בתקשורת קוונטית, בחישה ובאבחון קוונטיים, בסימולציות, בסימולטורים ובחומרים והתקנים קוונטיים. המרכז יהווה פלטפורמה לשיתוף פעולה בין מדענים ומהנדסים מהפקולטות להנדסת חשמל, פיזיקה, כימיה, מדע והנדסה של חומרים, הנדסת מכונות ומדעי המחשב העוסקים בפיזיקה קוונטית, בננוטכנולוגיה, בתקשורת ובתורת האינפורמציה.

מכניקת הקוונטים – תיאוריה בסיסית בפיזיקה המתארת את רמות האנרגיה הזעירות ביותר של אטומים ושל חלקיקים תת-אטומיים – חוללה מהפכה מדעית בתחילת המאה ה-20. כעת ניצבים מדעני הטכניון על סיפה של היכולת ליישם את מכניקת הקוונטים בדרכים הצפויות להשפיע על העתיד. טכנולוגיות שמקורן במדעים הקוונטיים יכללו מחשוב מאובטח לגמרי, תקשורת ועסקאות מקוונות, מחשבים בעלי כוח חישוב העולה עשרות מונים על זה של המחשבים הקיימים כיום וחומרים חדשים בעלי תכונות חשמליות, אופטיות ומגנטיות שיובילו להתקנים חדשים ולפתרונות חדשניים. טכנולוגיות חישה חסרות תקדים ישמשו לאבחון ולטיפול רפואי ולניטור חומרי לחימה כימיים, ביולוגיים וגרעיניים.

"מאז היווסדו צבר הטכניון ניסיון רב בזיהוי מוקדם של צורכי התעשייה ושל הזדמנויות לפיתוח המשק הישראלי," אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. "ניסיון זה כבר בא לידי ביטוי בעבר בתחומים רבים ובהם אווירונאוטיקה וחלל, מיקרואלקטרוניקה, אופטואלקטרוניקה וננוטכנולוגיה ואפשר לטכניון להוביל תמורות היסטוריות ששינו את פני המשק הישראלי והפכו את ישראל למעצמה טכנולוגית בעלת שם עולמי: אומת הסטארט-אפ."

מעורבותו של הטכניון במחקר במדעי הקוונטום החלה לפני שנים רבות. ב-15 במאי 1935 פרסם מייסד הפקולטה לפיזיקה בטכניון פרופ' נתן רוזן, יחד עם מורהו פרופ' אלברט איינשטיין ועמיתם פרופ' בוריס פודולסקי, את מאמרם ההיסטורי על שיזור קוונטי ועל פרדוקס EPR (שקיבל את שמו מהאותיות הראשונות של שמות המשפחה Einstein, Podolsky, Rosen). ב-1993 פרסמו פרופ' אשר פרס מהפקולטה לפיזיקה ועמיתיו את מאמרם החשוב על טלפורטציה קוונטית, שהיה לאבן דרך מרכזית באינפורמציה קוונטית ובתקשורת קוונטית. העיסוק הנרחב והמעמיק בפיזיקה קוונטית נמשך מאז ללא הפוגה, ורבים מחוקרי הטכניון הם מומחים בעלי שם עולמי בכל התחומים של מדעי הקוונטום וההנדסה הקוונטית.

שניים מחברי הסגל הבכירים בטכניון ייקחו חלק בניהול המרכז למדע, הנדסה וחומרים קוונטיים ע"ש הלן דילר: פרופ' גדי אייזנשטיין, ראש מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון, ופרופ'-מחקר מרדכי (מוטי) שגב, מחזיק הקתדרה ע"ש רוברט שילמן בפקולטה לפיזיקה.

"העולם ניצב בפתחה של מהפכת הקוונטום השנייה," אמר פרופ' אייזנשטיין. "היכולות המרשימות והמומחיות שנצברו בעולם בתחום הננוטכנולוגיה ב-15 השנים האחרונות סללו למדענים נתיב ליישום מכניקת הקוונטים בטכנולוגיות שישפיעו על האנושות בכללה."

"הטכניון ניצב בחזית המחקר בתחומים רבים ובהם מכניקת הקוונטים," אמר פרופ'-מחקר שגב. "כאן בטכניון הודגם לראשונה, על ידי פרופ' דוד גרשוני והסטודנטים שלו, שיזור קוונטי – תכונה בסיסית של מכניקת הקוונטים – עם אטומים מלאכותיים ('נקודות קוונטיות'). כאן פיתחו פרופ' אייזנשטיין וחברי הקבוצה שלו שעונים אטומיים זעירים וזולים שהגיעו לתעשייה. כאן פותחו תפיסות תאורטיות חדשניות (על ידי הפרופסורים נתנאל לינדנר, דניאל פודולסקי, אסא אוירבך והסטודנטים שלהם) בתחום של חומרים קוונטיים (מבודדים טופולוגיים) – חומרים בעלי השפעה עולמית עצומה. אלה רק כמה דוגמאות מתוך פיתוחים רבים ובהם אלה של הקבוצה שלי, שיצרה לאחרונה לייזרים מבודדים טופולוגיים שראשיתם בסימולטורים קוונטיים והמשכם בהתקנים בעלי פוטנציאל טכנולוגי ממשי. התרומה הנדיבה של קרן משפחת הלן דילר, שתוביל את הטכניון לפסגת המוסדות העולמיים בתחום המחקר הקוונטי, היא אירוע היסטורי."

"בעשור הבא יוביל הטכניון את מהפכת הקוונטום הודות לממשק הייחודי בין מדע בסיסי ויכולות הנדסיות," הוסיף פרופ' לביא. "ייסדנו את מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע"ש הלן דילר מתוך אמונה שהטכנולוגיה חיונית לכלכלתה של מדינת ישראל ולביטחונה. התרומה המרגשת של קרן משפחת הלן דילר תאפשר למרכז לפעול לטובת תושבי מדינת ישראל והאנושות כולה."

על מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע"ש הלן דילר

מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע"ש הלן דילר יתמקד בתקשורת קוונטית, חומרים והתקנים קוונטיים וטכנולוגיות חישה הצפויים לעצב את פני העתיד. אלה תחומי המחקר העיקריים שבהם יתמקד המרכז:

תקשורת קוונטית. בעידן שבו פרצות באבטחת סייבר מטלטלות ממשלות, מוסדות פיננסיים ורשתות מחשוב גדולות ברחבי העולם, פיתוחן של מערכות תקשורת בטוחות לחלוטין יהווה מהפכה של ממש. שום מערכת הצפנה שאינה קוונטית אינה יכולה לספק רמת אבטחה הדומה לזו של מערכות קוונטיות, ולכן פיתוחם של היבטים קוונטיים של מחשוב, תקשורת, אבטחת תקשורת, חישה ועיבוד אותות הוא אתגר חשוב מאין כמוהו.

חישה ואבחון קוונטיים. חיישנים קוונטיים, העולים בביצועיהם על כל אמצעי החישה המסורתיים, ישמשו לניטור מגוון נתונים פיזיקליים ביבשה, באוויר ובים. מערכות אבטחה רבות ובהן מערכות הגנה מפני טילים ואמצעים לראיית לילה ולזיהוי טילים ישתפרו לאין ערוך הודות לחיישנים והתקנים קוונטיים. יישומים אזרחיים כגון קציר אנרגיה, אבחון וטיפול רפואי ושיפור סביבתי באמצעות ניטור חומרים כימיים, ביולוגיים וגרעיניים מסוכנים ישפיעו רבות על החברה.

מחשוב קוונטי. מחשוב קוונטי הוא "הגביע הקדוש" של הטכנולוגיה הקוונטית. מחשבים קוונטיים שונים מאוד ממחשבים מבוססי טרנזיסטורים הפועלים על לוגיקה בינארית (0/1). זאת משום שמחשוב קוונטי פועל על עקרונות מכניקת הקוונטים ולכן הוא משתמש במספר אינסופי של צירופי 1 ו-0 וכך מייצר כוח חישובי שאינו קיים במחשבים סטנדרטיים.

חומרים קוונטיים. טכנולוגיות קוונטיות יצריכו חומרים חדשים ומשופרים. חומרים קוונטיים מאופיינים לעתים קרובות בתכונות חשמליות, אופטיות ומגנטיות חריגות מאוד הצפויות לסלול דרך למגוון רחב של התקנים קוונטיים חדשניים. שיטות חדשות לייצור חומרים חכמים ולאפיונם יפותחו לצד מחקר תאורטי מעמיק של תכונותיהם של חומרים אלה.

סימולטורים קוונטיים. מערכות קוונטיות יכולות לבצע סימולציות מורכבות מאוד יחסית למחשבים קיימים. לכן הן צפויות לחולל מהפכה בסימולציה של תהליכים בסיסיים בפיזיקה של חומר מעובה ושל אטומים קרים – צעד שיוליד טכנולוגיות חדשות, מערכות ביולוגיות ומערכות אופטיות כגון הלייזר הטופולוגי שפותח לאחרונה בפקולטה לפיזיקה בטכניון.

על קרן משפחת דילר

שמה של קרן משפחת דילר הולך לפניה בקהילה היהודית ובכלל באזור המפרץ בסן פרנסיסקו ובצפון אמריקה. אלפי בני נוער ישראלים ויהודים השתתפו בתוכנית עמיתי דילר המקרבת אותם לישראל ולזהותם היהודית. פרסי "תיקון עולם" שיזמה הקרן מוקירים בני נוער יוצאי דופן על פרויקטים התנדבותיים למען הקהילה. הקרן העבירה תרומות משמעותיות לאוניברסיטת קליפורניה סן פרנסיסקו לטובת חקר הסרטן והכריזה על בניין בית חולים חדש בסן פרנסיסקו. הקרן תורמת למוזאונים והקימה מגרשי משחקים חדשניים בפארקים מרכזיים בסן פרנסיסקו. תרומות הקרן שימשו את אוניברסיטת קליפורניה ברקלי, את אוניברסיטת קליפורניה סנטה קרוז ומוסדות נוספים להשכלה בישראל ובארצות הברית. לסנפורד והלן דילר שלושה ילדים, ובתם ג'קי ספיר מכהנת כנשיאת הקרן המשפחתית וכמנכ"לית חברת הנדל"ן המשפחתית פרומתאוס.

לתמונה לחצו כאן

בתמונה (מימין לשמאל) ד"ר לינה לביא, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, נשיאת קרן דילר ג'קי ספיר ומנכ"ל אגודת ידידי הטכניון בארה"ב ג'ף ריצ'רד

קרדיט תמונה : ATS

לפרטים נוספים: דורון שחם, דוברת הטכניון – 050-3109088

אתר מורשת וטבע של חטיבת כרמלי יוקם על סמך תוכנית של סטודנטית מהטכניון

בתמונה: גדוד 22 בטקס סיום מלחמת השחרור

אתר ההנצחה המרכזי של חטיבת כרמלי יוקם על סמך תוכנית של כרמל מרחב – סטודנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. זאת בעקבות זכייתה של מרחב בתחרות לתכנון אתר מורשת וטבע לחטיבת כרמלי, שנערכה בטכניון בשיתוף עם עמותת חטיבת כרמלי.

בין החטיבה לטכניון מתקיים קשר רב שנים, שתחילתו ב"פלוגת הסטודנטים" – סטודנטים מהטכניון – שהיוו את הגרעין שסביבו צמח גדוד 22 בחטיבה. עם פרוץ מלחמת העצמאות והקמת חטיבת כרמלי הופסקו הלימודים בטכניון והסטודנטים והמרצים נטשו את ספסלי הלימודים והתגייסו בספרייה בקמפוס הטכניון ההיסטורי. רובם התגייסו לחטיבת כרמלי שאך זה הוקמה תחת פיקודו של משה כרמל, מייסד החטיבה.

החטיבה בפיקודו של משה כרמל, ולאחר מכן בפיקודו של  בוגר הטכניון מרדכי מקלף – לימים הרמטכ"ל השלישי של צה"ל – השתתפה בכל הקרבות לשחרור חזית הצפון. היא שחררה ואבטחה את ישובי האזור (חיפה וסביבתה, גליל עליון ועוד) אך ספגה אבדות כבדות – יותר מ-420 נופלים, מתוכם כ-70 סטודנטים וחברי סגל מהטכניון.

לאחרונה, בעקבות ההחלטה על הקמתו של אתר הנצחה מרכזי, פנו נציגי העמותה להנהלת הטכניון, וכך נולד קורס ייעודי שבו פיתחו סטודנטים מהטכניון תכניות לאתר זה. המקום הנבחר הוא חורבת ירדה, אתר שנכבש על ידי לוחמי חטיבת כרמלי בליל ה-18-17 ביולי 1948 בקרב עקוב מדם מול הסורים. באתר, הסמוך ליישוב משמר הירדן, ניהלה החטיבה קרב חטיבתי עז וקשה, שבו נפלו 109 חללים שלה ושל כוחות נוספים. לכן הוחלט שזה המקום המתאים ביותר לתיאור העוז, הגבורה והנחישות של לוחמי החטיבה וכי מקום זו ישמש אתר מורשת והנצחה חטיבתית לחטיבת כרמלי.

בפרס השני זכו דניאל גואטה וטל פיין ובפרס השלישי דניאל גיפש ושירן יובל. שלוש התוכניות הזוכות זיכו את המתכננים – כולם סטודנטים בטכניון – במלגות בסכום כולל של 17 אלף שקל, תרומת קרן אסתי לנדנברג ז"ל, ומועדון רוטרי מוריה-חיפה. הקורס המיוחד התקיים במסגרת המסלול לאדריכלות נוף בפקולטה, בראשותה של פרופ' נורית ליסובסקי כאחראית אקדמית, בהנחייתן של האדריכליות צופיה רוזנר-סלע ונאוה רגב ובייעוץ של פרופ' יוסי בן-ארצי, הארכיאולוג ערן מאיר והדוקטורנט אליקים בן-חקון.

קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בנתה מכונת "רוב גולדברג" לכבוד יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל.
מכונת רוב גולדברג היא מתקן מורכב ככל האפשר לביצוע משימות פשוטות. הסטודנטים ביקשו ליצור מערכת הנדסית המציגה את הישגיהם של הטכניון ושל מדינת ישראל ובהם אירועים היסטוריים מרכזיים כדוגמת העלייה לארץ, הנחת אבן הפינה לטכניון, הכרזת העצמאות, הקמת הכנסת, בניית המוביל הארצי, הענקת פרסי נובל לחוקרים ישראלים ובניית "אומת הסטארט-אפ". את הקבוצה הובילו סתיו ילון, סטודנט לתואר שני וסער ניטצקי, סטודנט לתואר ראשון. לדברי סתיו "ניסינו לייצר מערכת מרהיבה שמבצעת פעולות הקשורות להישגיהם של הטכניון ומדינת ישראל. לפרויקט נרתמו סטודנטים רבים מהפקולטה להנדסת מכונות שהשקיעו מזמנם הפנוי את הפרויקט בזמן. המכונה הורכבה בכיתת הלימוד למבוא יצירתי להנדסת מכונות, המכילה את הציוד שנדרש להקמת המיצג המיוחד הזה."

לינק לסרטון: https://goo.gl/MNoGmU

7 מתוך 12 "מנהיגי התעשייה" בישראל הם בוגרי הטכניון. כך עולה מהרשימה שפרסם משרד הכלכלה לכבוד יום העצמאות ה-70. הרשימה נועדה להוקיר אנשים שתרמו רבות לקידום ענפי התעשייה בישראל, ואותות "מנהיגי התעשייה" יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים באביב במעמד נשיא המדינה. אלה הם 12 הנבחרים:
בוגר הטכניון יוסי ורדי, יזם סדרתי שהתפרסם עם מכירת מירביליס בשנות ה-90 – אחד האקזיטים הגדולים הראשונים בישראל – ונמנה עם מנהיגי תעשיית הסטארט-אפ הישראלית.
בוגרי הטכניון האחים זהר ויהודה זיסאפל, שייסדו עשרות חברות מצליחות ובראשן קבוצת רד. שני האחים שומרים על קשר הדוק עם הטכניון, קשר שגולת הכותרת שלו הייתה הקמתו של מרכז זיסאפל לננואלקטרוניקה בטכניון.
בוגרי הטכניון בני הזוג רים ועימאד יונס, שתרמו רבות לקידומו של המגזר הערבי בעולם התעסוקה. בני הזוג יונס הם מייסדי חברת אלפא אומגה, המפתחת ומייצרת ציוד רפואי בתחומים של ניתוחי מוח וטיפול במחלות נוירולוגיות.
בוגר הטכניון ד"ר שמעון אקהויז, יזם סדרתי שהוביל את פיתוח תעשיית הציוד הרפואי בישראל. ד"ר אקהויז ייסד את לומניס, את סינרון וחברות רבות אחרות, וכיום הוא מטפח סטארט-אפים צעירים בחממת אלון מדטק ונצ'רס.
בוגר הטכניון דן פרופר, מנכ"ל ויו"ר אסם. בנוסף לניהולה של חברת אסם, המעסיקה כיום כ-5,000 עובדים, תרם פרופר רבות לתעשייה הישראלית בתפקידו כנשיא התאחדות התעשיינים.
חמשת המנהיגים הנוספים הם מייסד חברת ישקר סטף ורטהיימר, מייסד אקרשטיין תעשיות גיורא אקרשטיין, מנכ"לית אינטל ישראל לשעבר מקסין פסברג, מייסד אמדוקס מוריס קאהן ומייסד כתר פלסטיק סמי סגול.

להודעה המלאה של משרד הכלכלה והתעשייה: http://bit.ly/2H4xlbz

בלוח השנה של מדינת ישראל ישנו רק יום אחד בו נעלמת הכיתתיות ועמה התוויות "שמאלני", "ימני", "בוגד", אשר הפכו כה שכיחות בשיח הציבורי בשנים האחרונות. העוינות ביום הזה מֵפָנַה את מקומה לתוגה ועצב. זה היום בו נמחקים המוצא העדתי והשייכות הדתית, ואנו מקבלים כמובן מאליו את העובדה שלמרות שבני אדם שונים זה מזה בעמדותיהם, בצבע עורם,   או בהשקפתם הדתית, כולם כולם הם חלק מהפסיפס האנושי שנוצר במדינת ישראל בשבעים השנים האחרונות.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא אותו יום נדיר בו העצב המעורב בתחושה עמוקה של געגוע והכרת תודה, גוברים על הפלגנות והכיתתיות שהפכו לצערנו לתו-היכר, כה מעיק וכה הרסני, של החברה בישראל.

מאז היווסדו, הטכניון היה ועודנו בבואה של אותו פסיפס אנושי מגוון של מדינת ישראל. עוד רגע קט נקשיב בדומיה לשמותיהם של הסטודנטים, חברי הסגל ועובדי הטכניון שנפלו במלחמות ישראל ובפעולות האיבה. השמות הללו משקפים גם הם את הרִקמה האנושית של השבטים שהתקבצו כאן במדינת היהודים, מדינת היהודים היחידה.

מִירָה הֶפְנֶר, שׁמוּאֵל שְׁטֶרְן וצבי שְׁטָרְקְמַן נולדו בפולין,           אַרְיֵה שְטוֹרְפֶר ברומניה, משֶה רַנְדֶל ודוד קֶזְשְטֶכֶר בגרמניה,   דוד מַהַלְאֵל במצרים, אברהם טָבָּח בבולגריה, אליהוּ אַמְסַלֶם בטבריה, סִינַי צִמְחִי בתל-אביב, אֶלִיַדָע בּן-שֶמֶש בירושלים,   רושָן קָשָנִי בפרס.

שניים מהשמות על לוח הזיכרון מאחוריי יוצאי דופן, עבור בִּנְיָמִין שְטָיין וצְבִי מוֹנַש, מלחמת הקוממיות לא הייתה המלחמה הראשונה בה השתתפו.

צְבִי (הרולד) מוֹנַש נולד בברלין, ובשנת 1936, בדקה ה-90 ממש, היגר עם הוריו לארצות הברית, שם למד בבית ספר טכני גבוה וסיים אותו בהצטיינות. בפברואר 1943 התגייס לצבא האמריקאי ושירת בחזית איטליה בדרגת קוֹרְפּוֹרָל (רב טוראי), תחילה ביחידת סיור מיוחדת ובהמשך כצנחן. בקרב אנציו הוא הצטיין ועוטר באות הצטיינות לאחר שלכד לבדו קבוצה של חיילים גרמנים. בקרב על כיבוש רומא נפצע קשה ואז חזר לארצות הברית להחלמה. כאשר השתחרר, החליט לעלות לארץ ישראל וללמוד בטכניון. לשם כך אף למד עברית והשתתף בארגון קבוצת נוער שעלתה באוניית מעפילים מצרפת. הוא הגיע ארצה ב-1946 והספיק ללמוד בטכניון שנה אחת. כאשר פרצה מלחמת העצמאות הוא התגייס לפלמ"ח, שירת בחטיבת הראל, ונפל בקרב על  נבי-סמואל  ב-23 באפריל 1948.

סיפורו של בִּנְיָמִין (ולטר) שְטָיין דומה. הוא נולד ליד פרנקפורט, ועם עליית הנאצים הוריו הצליחו להוציאו מגרמניה לארצות הברית, כאשר הם ואָחִיו הצליחו שנה לאחר מכן להגיע לארץ ישראל והתיישבו בנהריה. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה בנימין התנדב לחיל האוויר של ארצות הברית והשתתף בלמעלה מ-20 גיחות הפצצה מעל גרמניה. עם סיום המלחמה עלה לארץ וכאן נפגש עם הוריו לאחר 12 שנות פרידה.           הוא התקבל לטכניון לפקולטה להנדסה כימית, ובפרוץ מלחמת העצמאות התנדב לחיל האוויר. בנימין נפל בשדה התעופה       בתל אביב ב-6 ביוני 1948.

הם נקבצו ובאו מכל קצוות תבל. מהם חילוניים, מהם מסורתיים, מהם בוגרי ישיבות, אך בסיפור חייהם ישנם שני מְכָנִים משותפים, האחד הרצון להיות שותפים בהקמת מדינת היהודים, והשני המצוינות – "התבלט בכישוריו הטכניים", "הצטיין במתמטיקה", "בלט בלימודים וגילה כושר מנהיגות".

מילים אלו ודומות להן חוזרות ונשנות בסיפורי החיים של כולם. אך חלומם ללמוד בטכניון ולתרום להקמתו של הבית היהודי, נקטע באיבו בסערות הקרב.

לטכניון היה מקום מרכזי בבניית הכוח הצבאי של המדינה שבדרך. העיד על כך דוד בן גוריון במכתב ששלח לאגודת תומכי הטכניון בארצות הברית ב-1948:

"המאבק הנוכחי מדגיש עד כמה חיוניים הנכסים שהטכניון פיתח ב-25 שנות קיומו, המעבדות, הסדנאות, כולם משרתים כעת את המאמץ המלחמתי, כמו גם הספרייה שלו, צוות המורים והעובדים, ובראש ובראשונה, כמעט 2000 המהנדסים שיצאו משעריו, ומאות העובדים המקצועיים שהתחנכו בבית הספר הטכנולוגי שלו. גברים ונשים אלו מחזיקים לא רק במספר גדול של משרות מפתח טכניים ומדעיים בצבא הישראלי, בחיל האוויר ובצי, אלא גם במספר גדול של משימות אחרות הדורשות מנהיגות ויכולות ארגון".

ואכן, לטכניון הייתה תרומה אדירה למלחמת הקוממיות.            עד אפריל 1948, התאריך בו כל הסטודנטים חויבו בגיוס,           רבע מכלל הסטודנטים בטכניון כבר היו בשירות פעיל. כמו גם       130 סטודנטים אשר אומנו בפלמ"ח, או שהיו בתפקידי פיקוד, אשר היוו את גרעין הקצונה של הצבא, שזה עתה הוקם.      השיא היה במאבק על שחרור חיפה בו השתתפו סטודנטים ובוגרים גם בתכנון וגם בלחימה עצמה.

66 סטודנטים, חברי סגל ועובדים נפלו בקרבות, רובם המכריע בשורותיה של חטיבת "כרמלי", שבינה לבין הטכניון נרקם לאורך השנים קשר מיוחד של רעות, אחווה ודם. סטודנטים של הטכניון שירתו וממשיכים לשרת בחטיבה על גלגוליה השונים לאורך שבעים שנות קיומה של המדינה. לפני חודשים אחדים קיימנו כאן אירוע הצדעה מרגש במיוחד ללוחמי תש"ח של "כרמלי".

הטכניון, בסיוע הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, אף נרתם ליוזמה המבורכת להקים סוף סוף לחטיבה את אתר ההנצחה לו היא ראויה בחֹרְבַת יָרְדָה, שם לחמה החטיבה באחד הקרבות המכריעים בחזית הצפון במלחמת העצמאות. מפקד החטיבה הנוכחי, אלוף משנה פיני יוסף, יספר לנו עוד מעט על עלילות קרב זה.

בוגרי מחזור כ' של הטכניון, הלא הוא מחזור תש"ח, ששרדו את קרבות מלחמת העצמאות, קיבלו בסופו של דבר את תעודות התואר שלהם בטקס שנערך ב-9 במרץ 1949, לאחר שהטכניון, שהיה סגור כמעט שנה שלמה בשל הקרבות, נפתח מחדש. הטקס נפתח בהקראת שירו של המשורר משה טבנקין, "מִסְפֵד", שהוקדש לחללי מלחמת השחרור:

……

"הַשְכוֹל מִתְהַפֵּך בְּגַנֵּנוּ כְּחֶרֶב.

פּוֹקְדֵנוּ הַשְכוֹל, בֵּית-אֵם וּבֵית-אָב.

עִם שַחַר יָצָא נַעֲרֵנוּ – עִם עֶרֶב – –

בָּא בּוֹקֶר. תַּם יוֹם – הוּא לא שָב.

הָיָה נַעֲרֵנוּ – עֵץ זַיִת מַכְסִיף,

הָיָה – צַפְצָפָה חֲלוּמַת הֶעָלִים.

הָיָה נַעֲרֵנוֹ – אַלּוֹן מַעֲנִיף,

הָיָה הַתָּמִיר בַּדְקָלִים !

נוֹלַד נַעֲרֵנוּ בְּצֵל הַגִּלְבּוֹעַ.

רוּחַץ נַעֲרֵנוּ בְּנַחַל חֲרוֹד.

נַעֲרֵנוּ שֶלָנוֹ הַטּוֹב, הַגָּבוֹהָּ.

אֲהַבְנוּך עַד צְחוֹק וּדְמָעוֹת !

הָיָה נַעֲרֵנוּ – שְדֵה פַלְחָה מוֹרֶקֶת.

הָיָה – עַפְעַפֵּי שַחֲרִית נִקְרָעִים.

הָיָה – כְּתִפְרַחַת תַּפּוּחַ צוֹחֶקֶת.

הָיָה הַבָּשוּם בַּפְּקָעִים !

נִגְמַל נַעֲרֵנוּ לְאוֹר וְלִתְכֵלֶת.

נוֹעַד נַעֲרֵנוּ לִשְֹבוֹעַ יָמִים.

נַעֲרֵנוּ הַגֵּא, נַעֲרֵנוּ בְּרוֹש-יֶלֶד,

אֵיך זָנַק מוּל חֶרְמֵש הַדָּמִים !

הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּאוֹרֶן הַחוֹרֶש.

הָיָה – תְּאֵנָה הַחוֹנֶטֶת פַּגִים.

הָיָה נַעֲרֵנוּ – הֲדַס סְבוּךְ הַשוֹרֶש.

הָיָה הלוֹהֵט בַּפְּרָגִים !

הָיָה נַעֲרֵנוּ – בָּבַת-יִזְרְעֶאל,

טִיפְּחוּהוּ תְּכוֹל-שַחַק, מָטָר וְשָרָב.

לְפּוֹעַל-חַיָּיו עֵמֶק-רֵעַ יִחֵל,

יִחֵל וּבָטַח. לא לַשָוְוא ! –

הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּצוּק הַגִּלְבּוֹעַ,

הָיָה – כִּמְעוּף נְשָרָיו נֶאְדָּר –

אַמִּיץ וְנוֹעָז וְגָבוֹהָּ-גָבוֹהָּ

עַד אַחֲרוֹן רְגָעָיו מוּל הַצָּר.

הַשְכוֹל מִסְתוֹפֵף בְּעִמְקֵי אָהֳלֵינוּ.

הָיָה בִּנְתִיבֵנוּ הַשְכוֹל כְּעָמִית –

נוֹשֵא בְּכַּפָּיו אֶל חֶשְכַת אֲבֵלֵינוּ

נֵר יָגוֹן, נֵר גָּאוֹן – אֵש-תָּמִיד."

יהי זכרם ברוך.

תחרות כחול-לבן בהשתתפות קבוצות רבות של תלמידים מחו"ל: הטכניון חגג 9 שנים לתחרות ע"ש נדב שהם

פרופ' אדם שוורץ

"רובוטים ניידים זה כיף, אבל חשוב לא פחות הסיפוק שאתם מפיקים מבניית דברים מדהימים במו ידיכם." כך אמר פרופ' אדם שוורץ, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, בדברי הפתיחה לתחרות רובוטראפיק ה-9. "זה המקום להבין למה כדאי ללמוד בטכניון," הוסיף פרופ' שוורץ, "ותשובה אפשרית תמצאו בקרביים של רובוט ממוצע. אם תבדקו את מערכת ההפעלה, תגלו שכתב אותה בוגר מדעי המחשב בטכניון, את החיבורים ביצע בוגר הנדסת מכונות בטכניון ואת החיישן בנה בוגר הנדסת פיזיקה בטכניון".

בתחרות, בניהולו של מנהל מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון ד”ר יבגני קורצ’נוי, השתתפו השנה יותר מ-100 קבוצות ויותר מ-1,000 תלמידים ומורים מישראל, מארה"ב, מארגנטינה, ממקסיקו, מרוסיה ומאוקראינה.

תחרות רובוטראפיק ע"ש נדב שהם היא פרויקט משותף של משרד החינוך, מרכז הרובוטיקה ע"ש לאומי בטכניון, ארגון World ORT, ארגון "קדימה מדע" וההסתדרות הציונית העולמית בשיתוף עמותת YTEK וחברת Eytam Robotics. התחרות נועדה להקנות לתלמידים ידע ומיומנויות הקשורים בנהיגה בטוחה, וזאת כדי להפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים.

הרובוטים שבנו התלמידים הם למעשה מכוניות אוטונומיות הנדרשות לבצע משימות בזירה המדמה כביש. בחלק המאתגר של התחרות, המיועד לתלמידי התיכון, נבחנו השנה אלמנטים של נהיגה זהירה, נהיגה זהירה מתקדמת, מרוץ, רעיונות בתחום הזהירות בדרכים, מבחן חוקי נהיגה ושליטה במבנה של רכב במערכת התכנון SolidWorks.

פרופ' משה שהם

"אני רואה כאן סטודנטים ובוגרים שהשתתפו בעבר בתחרות כאשר היו תלמידים," אמר פרופ' משה שהם, העומד בראש המעבדה לרובוטיקה בטכניון. "אילו בחרו להיות נהגי מוניות יתכן שבעתיד הקרוב היו מוצאים את עצמם ללא עבודה, שכן העולם מתפתח לקראת מכוניות אוטונומיות."

ביאן קבלאן, ראש מועצת בית ג'אן לשעבר, סיפר כי בעקבות ההצטרפות לתחרות רובוטראפיק, הורחב לימוד הרובוטיקה לכל שכבות התלמידים בכפרו. "לימודי הרובוטיקה אצלנו מתחילים כבר בגנים היסודיים," סיפר קבלאן. "הם נותנים לתלמידים כלים להתפתח בתחומים חשיבתיים שהם מעבר למקצוע עצמו."

יונה ווינבאום, תלמיד כיתה י"א מבית הספר frankel jewish academy במישיגן, סיפר כי הקבוצה התכוננה לתחרות במשך שנה שלמה, שבמהלכה עזבה אותה המורה שליוותה אותה. על התחרות עצמה הוא אמר כי "זה שבוע מרתק, שבו ביקרנו במעבדות כימיה ורובוטיקה בטכניון ובמשרדי מייקרוסופט בחיפה. לא תיארנו לעצמנו את גודל התחרות. זה היה מעבר לציפיות שלנו. אנו לומדים ואנו נשתפר. נחזור בעוד שנה לטכניון – ונהיה טובים יותר!"

רשימת הזוכים בתחרות רובוטראפיק 2018:

בקטגוריית בתי ספר תיכוניים

• נהיגה זהירה – אורט ארגנטינה-1
• נהיגה זהירה מתקדמת – טומסק (רוסיה)
• מרוץ – אורט ארגנטינה-2
• רעיונות בתחום זהירות בדרכים – משגב-3 (ישראל) וטומסק (רוסיה)
• מבחן חוקי נהיגה – משגב-1 ומשגב-4 (ישראל)
• ידע במבנה של רכב בסביבת SolidWorks – אורט צ'רניבצי (אוקראינה)

בקטגוריית חטיבות הביניים

• מקום 1 בתחרות הכוללת – חט"ב עין מאהל
• בפרויקט רובוטראפיק – אורט אודסה
• בתחרות המירוץ – עין מאהל
• בית הספר הזוכה בפרס החדשנות: הימלפרב בנים ירושלים

בקטגוריית בתי הספר היסודיים

• מקום 1 בתחרות הכוללת – שמרית נתניה
• מקום 1 בפרויקט רובוטראפיק – שמרית נתניה
• מקום 1 בתחרות המירוץ – יסודי אלעין

בתחרות YTEK

שכבת גיל ג-ד – כפר בארה

שכבת גיל ה-ו – יסודי ב מגאר

שכבת גיל חט"ב – חט"ב בית גן

תמונות של קבוצות זוכות:

‎הישגים חסרי תקדים לישראל בתחרות הבינלאומית של ארגון FIRST.

‎

 הוד השרון עם זכייתם באליפות העולם

בסוף השבוע האחרון התקיימה ביוסטון שבארהב אליפות העולם ברובוטיקה של ארגון FIRST

‎באליפות השתתפו מעל 600 קבוצות אשר העפילו לשלב זה מרחבי העולם, מתוכן 23 קבוצות ישראליות.

בתום סוף שבוע ארוך, מותח ומרגש, הקבוצה מתיכון הדרים, הוד השרון ביחד עם 3 קבוצות אמריקאיות, זכתה באליפות העולם.

במעמד של 30,000 משתתפים הושמע ההמנון הלאומי לראשונה באליפות זו.

הקבוצה מתיכון זינמן, דימונה זכתה בפרס היו״ר היוקרתי ביותר,  ונמנית בין 3 הקבוצות אשר חוללו שינוי משמעותי בקהילה סביב מדע וטכנולוגיה.

הקבוצה הותיקה ממשגב, ניצחה בשלב המוקדמות והעפילה לראשונה לשלבי הגמר.

הריאלי חיפה ע״ש דודי זהר זכו בפרס ה Engineering Inspirstion בבית שלהן, והבטיחו את מקומן בתחרות הבינלאומית בשנה הבאה.

פעילות FIRST בארץ ובעולם, מבוססת כולה על מתנדבים. גם בתחום זה זכתה ישראל להכרה בינלאומית עם זכייתו של אלן גרין בפרס מתנדב השנה העולמי !

פרויקט פירסט הוא ארגון בינלאומי ללא מטרת רווח לחינוך טכנולוגי מתקדם אשר הוקם בארהב ב 1992

FIRST For Inspiration and Recognition of Science and Technology)

https://www.firstinspires.org/about/vision-and-mission

דין קיימן מייסד פירסט העולמית, אביהו בן נון מייסד פירסט ישראל ושר האנרגיה האמריקאי

מטרת הארגון – לאפשר לצעירים לגלות את ההתרגשות והתגמול של תחומי ההנדסה, המדע והטכנולוגיה, כל זאת באמצעות תכניות רובוטיקה חדשניות.

תכניות אלו המעוררות השראה בקרב ילדים ובני נוער, משלבות התרגשות, יצירתיות ומטפחות כישורי חיים ביניהם: ביטחון פנימי, תחושת מסוגלות, יכולת עבודה בצוות, יכולת קבלת החלטות, ניסיון בתכנון וניהול משאבים, כישורי מנהיגות ועוד, כל זאת על בסיס הערכים המרכזיים של FIRST

מקצועיות אדיבה ושיתוף פעולה במקביל לתחרותיות. ערכים אלו מביאים את המשתתפים והקהילה כולה לראיית הזולת בכל עת ולמעורבות פעילה בקהילה תוך הנאה מהסיפוק הטמון בידיעה שהתלמיד פועל בהגינות וברגישות

החוויה הגדולה של FIRST מגיעה לשיאה בתחרויות רובוטיקה ארציות ובינלאומיות

ב- FIRST משתתפים כ- 500,000 תלמידים ותלמידות מ 86 מדינות, הפעילות הענפה מתאפשרת בעזרתם האדירה של מאות אלפי מנטורים ומתנדבים.

FIRST ישראל נוסד בשנת 2005 על ידי האלוף במיל' אביהו בן-נון ובשיתוף עם הטכניון – המכון הטכנולוגי לישראל. הארגון מונה השנה מעל 15,000 תלמידים בישראל.

הן בישראל והן בעולם, פעילותנו נשענת על מעורבותם האדירה של מאות אלפי מתנדבים, השותפים לקהילת FIRST.

השנה לאחר ביצועיהם בגמר בישראל נבחרו לגמר הבינלאומי שהתרחש ביוסטון-  כ 500 תלמידים ישראלים מ 23 קבוצות

גמר האליפות התקיים באצטדיון מלא מול 30,000 תלמידים ומתנדבים אשר עמדו דום לשמע ההמנון הישראלי.

זו הפעם הראשונה שקבוצה ישראלית מגיעה להישג שכזה

מתוך כלל הקבוצות בעולם, 12 קבוצות ישראליות הגיעו לשלבים הגבוהים ביותר וקיבלו על כך פרסים.

דימונה עם זכייתם בפרס היו״ר היוקרתי על תרומה לחברה

זירת המשחק

כלל משתתפי פירסט ישראל באליפות

עבודת דוקטורט שנערכה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון וחקרה החלטות שוק ראשוניות של מאות חברות, מהווה בסיס לספר פרקטי חדש המסייע ליזמים ולמנהלים לבחור יישום מבטיח ולקבוע אסטרטגיית מיקוד חכמה.

ד"ר שרון טל

אחת העצות השכיחות ביותר ליזמים היא "פוקוס, פוקוס, פוקוס": סטארט-אפ חייב להתמקד בהזדמנות שוק אחת צרה בגלל המשאבים הדלים שעומדים לרשותו. באותה נשימה, ברור לכולם שסטארט-אפ חייב לשמור על גמישות ולטפח יכולת תגובה מהירה לשינויים, בגלל חוסר הודאות האופייני לחדשנות באשר היא.

ללא כל ספק, שני הרכיבים האלה גם יחד– מיקוד וגמישות- הם קריטיים להצלחה של המיזם. הבעיה היא שפעמים רבות הם סותרים זה את זה. למעשה, פוקוס חד וצר עלול לנעול את החברה לכיוון ספציפי אחד, ולפגוע באופן ממשי ביכולת הגמישות שלה. אז איך, אם בכלל, יכולים יזמים לשלב בין מיקוד וגמישות ולמצוא את האיזון העדין ביניהם?

ד"ר שרון טל – מרצה לשיווק וליזמות ומי שניהלה בעבר את המרכז ליזמות של הטכניון – נתקלה שוב ושוב ביזמים המנסים להתמודד עם הדילמה הזו בעת תפקידה כיועצת לסטארט-אפים במרכז. היא החליטה להקדיש את עבודת הדוקטורט שלה בכדי לחקור ולהבין טוב יותר כיצד יזמים מקבלים החלטות מיקוד שוק וכיצד היכולת לאזן בין מיקוד וגמישות משפיעה על ביצועיהם לאורך זמן. במסגרת המחקר היא ראיינה עשרות יזמים טכנולוגים ועקבה אחר כל החלטה אסטרטגית שקיבלו.

בראש ובראשונה, המחקר של טל הראה כי 72% מהמיזמים אכן נאלצו לשנות את שוק המטרה שלהם בשנים הראשונות להיווסדן. ממצא זה מצביע על הצורך הברור בשמירת הגמישות הארגונית, ועל כך שלא נכון יהיה להקריב יכולת זו על מזבח המיקוד החד. למעשה, אותן החברות במדגם שהצליחו למצוא את האיזון הדק בין מיקוד וגמישות השיגו בסופו של דבר את הביצועים הגבוהים ביותר בתחילת דרכן. היזמים בחברות האלה פעלו באופן מודע בכדי לשמור על הזדמנויות נוספות פתוחות ולהימנע מלנעול את עצמם לכיוון צר אחד. עצם המודעות להזדמנויות העתידיות סייע למיזמים לפתח את המשאבים והיכולות שלהם באופן רחב יותר ואפשר להם להיות גמישים לשינוי מבלי לפגוע ביכולתם להתמקד בהזדמנות אחת מבטיחה. טל ושותפה למחקר – פרופ מארק גרובר מאוניברסיטת EPFL שבשוויץ – כינו זאת אסטרטגיית המיקוד הגמיש.

לטענתם, חברות בכל שלב – החל מסטארט-אפ קטן ועד לארגונים גדולים – יכולות לאמץ לעצמן אסטרטגיה מסוג זה, באמצעות שלושה צעדים ברורים:

1. זהו שווקים נוספים שיכולים להוות אפשרות לשינוי כיוון או לצמיחה. אפשרות לשינוי כיוון מיועדת למקרה שבו ההזדמנות הנוכחית לא תצליח להפיק את הערך הרצוי, והזדמנות לצמיחה מיועדת למקרה שבו ההזדמנות הנוכחית אכן תפיק את ההצלחה המצופה.
2. העריכו עד כמה האפשרויות הנ"ל קרובות להזדמנות שאתם מתמקדים בה כעת. קירבה בין הזדמנויות שוק משמעותה שהיכולות והמשאבים הנדרשים לצורך פיתוח ושיווק המוצר – בשני השווקים – דומים יחסית. ככל שההזדמנויות קרובות יותר, כך ניתן למנף יכולות קיימות משוק אחד, בכדי להצליח בשוק האחר. וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים!
3. בחרו לפחות אפשרות אחת לשינוי כיוון ואפשרות אחת לצמיחה ושימרו עליהן פתוחות. כששומרים על אפשרות פתוחה משקיעים בה מעט מאוד משאבים ותשומת לב, רק בכדי להישאר עם האצבע על הדופק ולהבטיח שאנחנו לא נועלים את עצמנו מחוצה לה. קחו בחשבון את אפשרויות הצמיחה ושינוי הכיוון שלכם כשאתם מפתחים את הטכנולוגיה, רושמים פטנטים, חותמים על שיתופי פעולה או אפילו קובעים את שם המותג שלכם. זה בדיוק מה שיאפשר לכם לפתח יכולות רחבות וישמור אתכם גמישים ופתוחים לאורך זמן.

בכדי לסייע ליזמים ולמנהלי חדשנות לעצב אסטרטגיית מיקוד שוק מבטיחה, טל וגרובר השיקו לאחרונה ספר חדש העונה לשם Where to Play, בהוצאת הפייננשל טיימס. בספר הם מציגים מתודולוגיה ויזואלית וקלה ליישום לזיהוי, הערכה, ובחירה של הזדמנויות שוק, בכדי להפיק את הערך המרבי מחדשנות טכנולוגית. תהליך העבודה הזה מבוסס על הצלחות וטעויות של מאות יזמים מרחבי העולם, והוא משתלב ומוסיף ערך לכלים שכיחים אחרים בעולם היזמות, כמו ה Business Model Canvas ומתודולוגיית ה Lean Startup.

בקורס שהסתיים לאחרונה במסגרת התוכנית למנהל עסקים בטכניון, יישמו הסטודנטים את המתודולוגיה המוצגת בספר בהצלחה רבה על רעיונות חדשניים הקשורים לבית הטכניון. אחד המסרים העיקריים שהם לקחו עימם בסיום הקורס, היה שיזמים יכולים וצריכים לקבל החלטה אסטרטגית מושכלת שתשאיר אותם ממוקדים וגמישים כאחד. שכן מבלי היכולת לאזן בין השניים, הם עלולים למצוא את עצמם פשוט מחוץ למרוץ.

ברק אור

ברק אור, משתלם לתואר שני בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, הוא הזוכה בפרס גמונדר (Gemunder) לטכנולוגיות ביטחוניות בתחום ההגנה בחלל. הוא נבחר מתוך 10 מועמדים שהתמודדו על הפרס בתחרות השנתית שמקיים המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון.

אור, המשלים את התואר השני בהנחיית פרופ' יוסף בן-אשר, עוסק בפתרון בעיות בהנחיה ושערוך בגישות המבוססות על תורת המשחקים. בפתרון בעיות העוסקות בתרחישי יירוט טילים במערכות הגנה הושג שיפור משמעותי בסיכויי ההצלחה של הטיל.

ההצעה בתחרות שזיכתה את אור בפרס גמונדר היא "יירוט לווין בגישת תורת המשחקים" (Satellite Interception by Game Theory Approach). מדובר בפיתוח המשפר את ההצלחה ביירוט לוויני ריגול של מדינות אויב. לווינים אלה אוספים מודיעין לצורך יצירת בנק מטרות איכות ולכן מהווים איום קונקרטי על מדינת ישראל.

ברק אור השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ותואר ראשון נוסף בכלכלה וניהול בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול (בהצטיינות). במקביל ללימודיו לתואר שני בטכניון הוא עובד כמהנדס אלגוריתמי ניווט ושערוך בחברת Autotalks, המפתחת שבבים לתקשורת בין הרכב לסביבתו. טכנולוגיה זאת תורמת להפחתה משמעותית בתאונות דרכים ולצמצום פקקי תנועה על ידי תיאום בין כלי רכב גם כאשר אין קו-ראייה ביניהם.

בנוסף הוא מורה לפיזיקה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה ועוזר מחקר בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון. בתום לימודי התואר השני הוא מתעתד להמשיך לתואר שלישי בטכניון, בתחום בקרה ומערכות לומדות.

חלוקת הפרס לזוכה תתקיים במהלך הכנס השנתי שיקיים המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון בנושא "ביטחון ומלחמה בטרור- האתגר המדעי" בחודש דצמבר 2018.

בטכניון מצאו דרך מקורית לציין 70 שנים לעצמאות ישראל ברחבי העולם

קבוצות תלמידים מארה"ב ומוויטנאם זכו בתחרות רוב גולדברג הבינלאומית של הטכניון לרגל 70 שנה למדינת ישראל

המרכז הבינלאומי בטכניון יצא בתחרות הנדסית מיוחדת לרגל חגיגות 70 שנה למדינת ישראל. האתגר שהוצב בפני תלמידים מבתי ספר ברחבי העולם היה לבנות מכונת רוב גולדברג – מתקן מיוחד המתוכנן בצורה הנדסית מורכבת כדי לבצע משימה פשוטה באמצעות תגובת שרשרת משעשעת. המשתתפים נדרשו להרכיב מכונה שתשקף את תולדותיה של מדינת ישראל בהיבטים כגון היסטוריה, חדשנות ותרומה לעולם.

התחרות התקיימה בפעם השלישית ברציפות והשתתפו בה 37 בתי ספר תיכוניים מצטיינים מכל העולם, מוייטנאם, ניגריה, אוסטרליה, מדינות צפון אמריקה ודרום אמריקה, ספרד, קוריאה ורוסיה.
הטכניון, באמצעות המרכז הבינלאומי מפעיל שתי תכניות לתארים מלאים בשפה האנגלית – הנדסת מכונות והנדסה אזרחית ובעזרת התחרות הוא פונה לקהלים צעירים ומוכשרים שיעצבו את דור העתיד.

השנה התחרות היתה מרגשת במיוחד, היות ונושא התחרות היה 70 שנים למדינת ישראל. בתי הספר שלחו סרטונים מכל העולם תוך לימוד הנושא והצגתו בתחרות כמתבקש. בתי הספר הזוכים מווייטנאם ומארה"ב השקיעו מאמץ רב בלימוד ההיסטוריה של מדינת ישראל ושילבו אבני דרך משמעותיים בתולדותיה בבניית המכונה.

הזוכים בתחרות היו:

במקום הראשון, ובפרס של מלגה לשנת לימודים בטכניון, זכו שתי קבוצות: תלמידי בית הספר Katz Yeshiva בפלורידה ותלמידי בית הספר לה הונג פונג בוויאטנם.

במקום השני זכתה קבוצת בית הספר ברוריה, ארה"ב, ובשלישי תלמידי בית הספר 239 ברוסיה ותלמידי בית הספר צ'רלס סמית בארה"ב.

בפרס הסרטון הפופולרי זכו תלמידי לה הונג פונג מויאטנם.

לסרטונים של הקבוצות הזוכות

להכרזה על הזוכים

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה למיפוי המתאם (קורלציה) בין מקום גאוגרפי לרגשות שהוא מעורר

פרופ' ירח דויטשר

מהו הקשר בין מיקומנו הגאוגרפי לרגשות המתעוררים בנו? אילו מקומות נוטים לשמח אנשים ואילו מקומות גורמים להם כעס או עצב? כעת התשובות בידינו הודות למחקר משותף של חוקרים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ובמעבדות המחקר של AT&T.

המחקר, המאפשר לגלות את המתאם (קורלציה) בין מיקום ומצב רגשי, נערך כחלק מלימודי הדוקטורט של תלמיד המחקר בן גלון בהנחייתם של פרופ' ירח דויטשר מהטכניון וד"ר ירון קנזה מ- AT&T. השלושה פיתחו מערכת אלגוריתמית ליצירת מפת רגשות במרחב עירוני, בהתבסס על ניתוח הודעות במדיה החברתית כגון ציוצים בטוויטר.

עד כה התבססו מפות רגשיות על ניטור של מתנדבים באמצעות אמצעי חישה העוקבים אחר דופק, לחץ דם וכדומה. שיטה זו מגבילה מאוד את כמות המידע שאפשר לאסוף. כעת, הודות לגישה החדשה, אפשר לייצר מפות המבוססות על מידע עצום. חוקרי הטכניון הצליחו לשייך רגש למקום באמצעות ניתוח תחבירי של הודעות המכילות תגי מיקום. האלגוריתם שפיתחו מאפשר לאתר קשרים מובהקים בין רגש למקום ולנפות את הקשרים המקריים.

מפת הרגשות המיוצרת בטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מציגה את הרגשות האופייניים המבוטאים במקומות שונים. למפות מסוג זה מגוון שימושים אפשריים – לדוגמה, הן עשויות לסייע לתייר לבחור במקום הצפוי לעורר בו שמחה או רגשות רומנטיים ולהימנע ממקומות המשרים כעס ואיבה. מתכנני ערים יוכלו כעת לזהות אזורים שבהם התכנון מעורר רגשות שליליים ולשנותם כך שיעוררו רגשות אחרים. חוקרים במדעי החברה יוכלו ללמוד על קשרים בין התנהגות של קהילות לבין סביבתן ולזהות למשל אזורים המעצימים רגשות אמנותיים או זעם העשוי להוביל לאקטיביזם פוליטי.

ד"ר ירון קנזה

המחקר התמודד עם שלושה אתגרים עיקריים. ראשית, הודעות במדיה החברתית הן לרוב קצרות, כתובות ברישול ומכילות ביטויים, קיצורים וסלנג ולכן קשה לבצע אפיון רגשי מדויק שלהן. שנית, בכל מקום מבוטא מנעד רחב של רגשות, ולכן חשוב לסנן את הקשרים הדלים והאקראיים ולהשאיר רק את הקורלציות המשמעותיות והמובהקות. שלישית, כדי לקבל תוצאות משמעותיות בזמן קצר דרוש אלגוריתם מהיר המסוגל להתמודד עם כמויות נתונים עצומות.

השיטה המוצעת נבחנה על מאגר של עשרות מיליוני הודעות שנוצרו בעיר ניו יורק.  כעס, למשל, זוהה ברמה גבוהה בתחנות תחבורה ציבורית. עצב וכעס – בבתי ספר תיכוניים. חרדה – בקמפוסים אוניברסיטאיים אך גם במוזיאון השעווה של מאדם טוסו. שמחה, המלווה לעתים בהפתעה – במסעדות ובפארקים. כל הרגשות שנבחנו הופיעו בשכיחות גבוהה באזורי תיאטראות ובתי קולנוע.

לדברי הדוקטורנט בן גלון, המשך המחקר יתמקד בניתוח מעמיק של התוצאות, וזאת כדי להבין את הסיבות לקישורים שאותרו בין רגש למקום, ובהכנסת ממד הזמן למפות הרגש החדשות. המחקר נערך בארה"ב בין השאר בשל השימוש הרב שעושים האמריקאים ברשתות כגון טוויטר, אבל הטכנולוגיה רלוונטית בכל מקום שבו נעשה שימוש נרחב ברשתות אלה.

הדוקטורנט בן גלון

אזורים שבהם מבוטא כעס (ימין) ואזורים שבהם הקשר מובהק במיוחד (שמאל).

מקבצי הודעות המבטאות שמחה בסביבת Washington Square

כנס Umbrella ה-32 בנושא המרת אנרגיה ואחסון אנרגיה התקיים השבוע בטכניון בהשתתפות חוקרים ממכון יוליך ומאוניברסיטת אאכן בגרמניה

תמונה קבוצתית של המשתתפים בכנס

השבוע התקיים בטכניון כנס Umbrella ה-32 בנושא המרת אנרגיה ואחסון אנרגיה. כנסים אלה נערכים בשיתוף פעולה בין הטכניון לשני מוסדות בגרמניה: מכון המחקר יוליך (Jülich) ואוניברסיטת אככן (RWTH  Aachen). מטרתם של כנסים אלה: לקדם קשרי מדע ומחקרים משותפים בין שלושת המוסדות. את הכנס הנוכחי בטכניון מובילות תוכנית האנרגיה ע"ש גרנד והפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון.

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ' ווין קפלן, בירך את המשתתפים ואמר כי "תוכנית Umbrella היא דוגמה לשלם הגדול מסכום חלקיו, הודות לידידים ועמיתים מישראל ומגרמניה שעושים מדע מעולה יחד." פרופ' סבסטיאן שמידט, חבר מועצת המנהלים של מכון יוליך והאחראי על הקשר עם הטכניון, אמר כי "המונח  Umbrella פירושו ששלושת המוסדות פועלים מתוך רוח משותפת ונושאים משותפים. בשנתיים האחרונות, בעקבות שינויים שערכנו בפורמט של הכנסים, חל גידול משמעותי בהרשמה – וזו הצלחה גדולה מבחינתי."

פרופ' יועד צור, ראש תוכנית האנרגיה ע"ש גרנד, אמר כי "תוכנית האנרגיה בטכניון הוקמה לפני 10 שנים ועברה לאחרונה שינויים משמעותיים. במסגרת הקשר החשוב עם מכון יוליך ועם אוניברסיטת אככן החלטנו השנה להעניק פרס מיוחד על הצעות מחקר של חוקרים צעירים משלושת המוסדות."

הזוכים בפרסים הם פרופ'-משנה מתי סאס מהטכניון, שקיבל את הפרס על פיתוח התקנים המשלבים אחסון אנרגיה והתפלת מים רציפה; פרופ' סטפני אלגטי מאוניברסיטת אככן על מידול של להבי טורבינות רוח; ופרופ' יסים דורמוס ממכון יוליך על פיתוח בטריות סיליקון-אוויר.

פרופ' לורנץ זינגהייסר, ראש המכון לחקר האנרגיה והאקלים במכון יוליך, סיכם את הכנס: "זו הייתה הזדמנות נדירה להתפנות מהעבודה השוטפת לטובת דיונים, שיחות וקבלת מבט כולל על המחקרים המתקדמים ביותר בתחום. כל הנציגים מגרמניה מסכמים את הכנס כהצלחה גדולה."

מימין לשמאל: פרופ' סבסטיאן שמידט (יוליך), חתן הפרס פרופ'-משנה מתי סאס, פרופ' יואכים מאייר (אככן), המשנה לנשיא למחקר פרופ' וויין קפלן ופרופ' יועד צור

מימין לשמאל: פרופ' לורנץ זינגהייסר (יוליך), מנהלת רשות המחקר במוסד הטכניון ריטה ברוקשטיין ופרופ' יועד צור

מי יצליח להטיל ביצים מגובה 40 מ' ולהשאיר אותן שלמות? התשובה ביום רביעי בלב קמפוס הטכניון

בצהרי יום רביעי הקרוב, 2 במאי 2018, תתקיים בטכניון תחרות הטכנוראש תחת הכותרת "ביצקופטר X20".  הזוכים במקום הראשון, השני והשלישי יזכו ב-10,000 שקל, ב-5,000 שקל
וב-3,000 שקל בהתאמה. התחרות מתקיימת לזכרו של ניב-יה דורבן ז"ל, בוגר הטכניון וסטודנט מצטיין ובחסות ד"ר בוב.

השנה תהווה התחרות מחווה לתחרות ה"ביצקופטר"  – תחרות הטכנוראש הראשונה שהתקיימה בטכניון בשנת 1997. אז היתה המשימה השלכת ביצה מגג הבניין הגבוה בטכניון מבלי שתישבר, וכעת יוטלו הביצים ממנוף בגובה 40 מטר שיוצב בלב הקמפוס.

כ-16 צוותים הגיעו לקו הגמר. המתמודדים נדרשים לתכנן ולבנות מתקן שיועלה לגובה של 40 מטרים ואז ישוחרר כשבתוכו ביצים. הביצים, לא מבושלות, אמורות לגעת בקרקע מבלי להישבר, וזאת בזמן הקצר ביותר.

תחרות הטכנוראש נהגתה לפני 21 שנים על ידי ניב-יה דורבן ז"ל בהיותו סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. דורבן, שייסד את התחרות מתוך רצון לאתגר את הסטודנטים בטכניון במשימות הנדסיות יצירתיות, אמר אז כי "התחרויות נולדו כדי להרחיק את הסטודנט מספרי הלימוד וממסך המחשב, לתת לו במה לביטוי יצירתי תוך התמודדות עם אתגר התחרות – בעיות הנדסיות מורכבות באווירת כיף." את ההשראה להשלכת הביצה מגובה רב לקח דורבן מפרויקט Mars Pathfinder – הנחתת גשושית ראשונה על מאדים בקיץ 1997.

הסופרת תמר בורנשטיין-לזר, שקראה על התחרות בטכניון, כתבה בעקבותיה את "קופיקו בתחרות הביציקופטר", שהפכה לימים גם לפרק בסדרת הטלוויזיה קופיקו (עונה 2, פרק 19).

ניב-יה דורבן ז"ל התגייס לצבא בתום לימודי התואר הראשון בטכניון. במקביל לשרות הצבאי החל את לימודי התואר השני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. במרץ 2003 הוא נרצח ליד ביתו בתל אביב.

את התחרות מארגנת השנה מרינה מינקין, סטודנטית לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב, ומנחה האירוע הוא פרופ' עירד יבנה. השופטים הם פרופ' אלון וולף, פרופ' אלון גני, פרופ' תנחום וולר והוריו של ניב-יה פרופ' דוד דורבן ורעייתו רחל.

התחרות והפרסים ממומנים על ידי דוקטור רוברט שילמן ("דוקטור בוב"), שהשתלם בטכניון ולאחר מכן המשיך לדוקטורט ב-MIT.

התחרות תתקיים ביום רביעי 2 במאי 2018, בשעות 14:30-12:30, בטיילת מול רחבת הדשא המרכזית של הטכניון.

לסרטון מתחרות "ביצקופטר" 1997

לתמונות מ-1997

ניב-יה דורבן ז"ל (בחולצה הלבנה) בתחרות "ביצקופטר" 1997.
קרדיט צילום: דוברות הטכניון

ניב-יה דורבן ז"ל (בחולצה הלבנה) בתחרות "ביצקופטר" 1997.
קרדיט צילום: דוברות הטכניון

הנבחרת הישראלית הוכשרה בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון

נבחרת ישראל בכימיה

הישג מרשים לנבחרת ישראל בכימיה באולימפיאדת Mendeleev שהתקיימה במינסק, בלארוס: מדליית ארד לרז לוטן מתל אביב. רז זכה במדליה בתום תחרות מאתגרת המורכבת מחלק עיוני וחלק מעשי. בתחרות השתתפו שלושה תלמידים נוספים מישראל: רועי פאר, נועה קרסק וחן גלשטיין.

אולימפיאדת Mendeleev ה-52 היא אולימפיאדה בין-לאומית לכימיה, שבה משתתפים  תלמידי בתי ספר תיכוניים מכל רחבי אסיה ומזרח אירופה. ישראל משתתפת בה מאז שנת 2016, והשנה השתתפו בתחרות במינסק 135 תלמידים מ-22 מדינות.

משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס מובילים את הכשרת התלמידים להשתתפות באולימפיאדות המדעיות הבינלאומיות השונות במסגרת מיזם משותף שהחל השנה (תשע"ח).

הנבחרת הישראלית הוכשרה לקראת האולימפיאדה בפקולטה לכימיה ע״ש שוליך בטכניון. בראש התוכנית עומד פרופ' זאב גרוס והמאמנת הראשית היא ד"ר איזנה ניגל אטינגר, שהכשירה ואימנה עשרות תלמידים שמתוכם נבחרו חברי המשלחת. על הניהול האדמיניסטרטיבי ממונה ד"ר אביטל להב, ורבים מחברי הסגל בפקולטה סייעו בפרויקט. מהנדסת המעבדה גבריאלה הלוי, שהייתה מעורבת בהכשרת התלמידים לחלק המעשי באולימפיאדה, יצאה עם המשלחת.

רז לוטן

רז לוטן