הפרויקט הזוכה באולימפיאדת הביוטכנולוגיה הראשונה לתלמידי תיכון שנערכה בטכניון:

הזוכה היא חוה הרמן, תלמידת י"ב באולפנת חורב בירושלים;

גמר האולימיפיאדה התקיים כמיזם משותף של הטכניון ומשרד החינוך

בתמונה, מימין לשמאל: יהודית דסקלו, הזוכים שי פרידמן (מקום שלישי), חוה הרמן (מקום ראשון) ועמית רייכר (מקום שני) ופרופ' אילת פישמן
קרדיט צילום: אס"ט – אגודת הסטודנטים בטכניון

חוה הרמן, תלמידת י"ב מאולפנת חורב בירושלים, זכתה במקום הראשון באולימפיאדה הארצית הראשונה לביוטכנולוגיה שנערכה בשבוע שעבר בטכניון. התלמידה השתמשה בחיידקים מהונדסים כחיישנים (ביוסנסורים) לזיהוי חומרים משבשי DNA, המסוכנים לאדם, במי שפכים.

יום השיא של האולימפיאדה התקיים בטכניון ביום שני, 26 בפברואר. זאת האולימפיאדה הראשונה מסוגה בישראל והיא נערכה בחסות הטכניון בסימן 70 שנה למדינת ישראל. את התהליך ואת אירוע השיא הובילו מטעם הטכניון פרופ' אילת פישמן, חברת סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ויו"ר ועדת המקצוע לביוטכנולוגיה, ומטעם משרד החינוך מפמ"רית ביוטכנולוגיה יהודית דסקלו. "זהו יום השיא לאחר עבודה ממושכת ומאומצת של תלמידים ומדריכים," אמרה פרופ' פישמן. "בתהליך הזה למדתם לא רק על ביוטכנולוגיה אלא גם על התמודדות עם קשיים, על יצירתיות, על עבודת צוות ועל הצגת פרויקטים. אני רוצה להודות ליהודית דסקלו שיזמה את האולימפיאדה, להנהלת הטכניון שנרתמה מיד לקידום הרעיון, ולמורים שלכם שזורעים בכם עניין וידע ומדליקים ניצוץ בעיניכם."

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' אדם שורץ בירך את התלמידים ואת המורים ואמר: "מה שיפה בתחרויות כמו זאת אינה העובדה שיש בהן מנצחים אלא שהן גורמות למשתתפים להשיג את הכי טוב שהם יכולים. אנחנו בטכניון מתמחים בזה – להוציא מכל סטודנט את הטוב ביותר שהוא יכול. הטכניון הוא מקום של הצטיינות במחקר ובהוראה אבל יותר מכך, הוא קמפוס פעיל ותוסס, עיר שלמה שיש בה תרבות וספורט ומסיבות ואפילו פאב. החיים הסטודנטיאליים חשובים לנו מאוד, ולכן אנחנו גאים להיות במקום הראשון בעולם בהכשרת סטודנטים לעולם הדיגיטלי, אבל גם במקום הראשון בישראל בתחרויות הספורט האקדמיות כבר כמעט 40 שנה."

לאחר מכן התקיימו ההרצאות הבאות:

כיצד מהנדסים רקמה? – פרופ' מרסל מחלוף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון;

CRISPR: העתיד כבר כאן – יומירן ניסן, אוניברסיטת תל אביב;

פיתוח תרופות חדשניות מבוססות ביו-ננוטכנולוגיה – ד"ר מור גולדפדר, הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון.

"ידוע שישראל היא אומת הסטארט אפ," אמרה פרופ' מחלוף, "אבל כיום אנחנו מובילים גם בעולם הביוטק – יישום של ידע ביולוגי לפיתוח תעשייתי. זהו שילוב של הייטק, הנדסה ומדע שבמסגרתו נערכים מחקרים רב-תחומיים שמובילים לפיתוח תרופות חדשות ופתרונות אחרים המשנים את חיינו. אני מקווה שרבים מכם יגיעו בהמשך לטכניון בכלל, ולפקולטה שלנו בפרט."

חוה הרמן מאולפנת חורב, שזכתה במקום הראשון בתחרות, תקבל מימון מלא של שכר לימוד לשנת הלימודים הראשונה בטכניון. בפרויקט שהגישה לתחרות היא השתמשה בחיידקים מהונדסים כך שישמשו כמולקולות חישה לזיהוי חומרים גנוטוקסיים במי שפכים. חומרים גנוטוקסיים הם חומרים המשבשים את ה-DNA ולכן סכנתם רבה. לדבריה, "כבר מכיתה ד' אני מתעניינת מאוד במדע ובטכנולוגיה, ובערב המגמות שהתקיים באולפנה בסוף כיתה ט' שמענו על המגמה מפיה של רכזת התחום בבית הספר, תמר מנחמוב – ומיד היה ברור לי שאלמד בה."

הטכניון מברך את מייסדי קבוצת אורמת, אנשי חזון ועשייה וממובילי התעשייה הישראלית, על זכייתם בפרס ישראל על מפעל חיים בתחום התעשייה, וגאה בתרומתם הרבה לתעשייה ולחברה בישראל.

בני הזוג ברוניצקי תומכים כבר שנים רבות בחזון היזמות בטכניון ובחינוך דור ההמשך של היזמים הטכנולוגיים בישראל. "מרכז ברוניצה ליזמות" בפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון הוקם בתרומת בני הזוג בשנת 2006 במטרה להעשיר את התרבות היזמית בטכניון ולעודד את התעשייה המקומית. זאת באמצעות הקמתן של חברות הזנק על ידי סטודנטים ובוגרי הטכניון.

השילוב בין ידע וחינוך אקדמיים לבין התנסות מעשית וחיבור לתעשייה מספק לסטודנטים בטכניון כלים לפיתוח רעיונות, להקמת חברות הזנק ולקידום היזמות הפנים-ארגונית בחברות גדולות. תוכנית BizTEC, המתקיימת במסגרת מרכז היזמות בטכניון, ליוותה את הקמתן של יותר מ-130 חברות הזנק שגייסו יותר מ-300 מיליון דולר. לאחרונה, אף תרמו בני הזוג ברוניצקי מלגות נוספות לסטודנטים שפיתחו מיזמים מבוססי חומרה.

יהודה הוא חבר בקורטוריון הטכניון – חבר הנאמנים של הטכניון ותורם רבות מזמנו לליווי סטודנטים בראשית דרכם היזמית.
בשנת 2007 העניק הטכניון לדיתה וליהודה ברוניצקי תואר "דוקטור לשם כבוד" על תרומתם "לפיתוחה של תעשיית טכנולוגית העילית בישראל ועל פיתוח טכנולוגיות חדשניות להפקת אנרגיה ממשאבים בלתי מתכלים – מאנרגיית השמש ועד לפסולת חקלאית".

יהודה ברוניצקי גדל בעיר דרוהוביץ' שליד לבוב (כיום באוקראינה). את דיתה, ילידת שכונת בורוכוב בגבעתיים, פגש בצעדת ירושלים בתחילת שנות השישים. ב-1965 הקימו השניים את אורמת, שפיתחה טורבינות לייצור חשמל ושורה של המצאות נוספות בתחום האנרגיה. לדברי יהודה, "דיברו אז על כך שבארץ אין נפט וצריך אנרגיה, אז דיתה רעייתי ואני מכרנו דירה בירושלים והקמנו את חברת אורמת." בני הזוג ברוניצקי מילאו תפקיד מרכזי בהכשרת דורות של יזמים טכנולוגיים ובהפיכתה של ישראל לאומת הסטארט-אפ. הם הובילו את אורמת למעמד של חברה גלובלית המעסיקה כ-1,200 עובדים ומכירותיה מסתכמות ביותר מחצי מיליארד דולר בשנה.

יהודה ודיתה ברוניצקי (במרכז) עם מובילי מרכז היזמות בטכניון

יהודה ברוניצקי מעניק פרס לסטודנטים בגמר תכנית היזמות BizTEC 2017

חברת סגל חדשה בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט

חוקרת את אוכלוסיית החיידקים שבמעיים ואת השפעתה על גופנו

אוכלוסיית החיידקים המתקיימת בגופנו ממלאת תפקיד קריטי במצבנו הבריאותי. אוכלוסייה זו, הנקראת מיקרוביום, משפיעה עלינו כבר בלידה, והמיקרוביום של תינוקות שעברו בתעלת הלידה שונה מזה של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי.

למיקרוביום תפקידים שונים ומפתיעים בעולם החי. פילים, למשל, אוכלים את הצואה שלהם כי היא מספקת להם עושר חיידקי שלא ימצאו בשום מקום אחר. הדיונון מסתווה באמצעות חיידקים המייצרים אור על גופו וכך מסתירים את צלו מטורפיו. המיקרוביום משפיע עמוקות גם עלינו, בני האדם, שכן הוא מעורב הן בשמירה על בריאותנו והן בשלל מחלות ובהן סוכרת, סרטן והשמנת יתר. הוא משפיע אפילו על מצב הרוח.

השפעת המיקרוביום על מערכת החיסון עומדת במוקד המחקר של ד"ר נעמה גבע זטורסקי, חברת סגל חדשה בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ובמרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC).

ד"ר גבע-זטורסקי, 39, נולדה במושב אומץ שבעמק חפר וגדלה ב"המון מקומות בעולם". כבר בילדותה, עוד לפני שידעה מה פירוש המילה "ביולוגיה", אהבה לאסוף עלים ולהתבונן בחלזונות ובבעלי חיים אחרים. כשהחלה ללמוד ביולוגיה גילתה כי אפילו חיידקים מתקשרים ביניהם ועם הסביבה, ותקשורת זו הפכה לימים למוקד המחקר המדעי שלה.

"כולנו יודעים שיש בגוף שלנו המון תאים," אומרת ד"ר גבע זטורסקי," אבל חשוב להבין שלחיידקים אלו תפקידים מאוד חשובים לבריאותינו ועל כן, עלינו ללמוד לחיות איתם בשלום. חיידקי המעיים, שהם האוכלוסייה העיקרית והצפופה ביותר במיקרוביום שלנו, מקיימים קשרים מורכבים עם גופנו – קשרים שהתפתחו במהלך ממושך של אבולוציה משותפת (co-evolution)."

דרכה האקדמית החלה בתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ובתואר שני ושלישי במכון ויצמן. בתארים המתקדמים עסקה בתגובות של תאי סרטן לתרופות ובפיתוח שילובי תרופות אנטי-סרטניות יעילים יותר, ובהמשך נכנסה לתחום המחקר הנוכחי – השפעת המיקרוביום במערכת העיכול על תאי מערכת החיסון. בדרך היא זכתה בפרסים רבים ובהם פרס אונסקו-לוריאל "למען נשים במדע" לשנת 2012. עד הצטרפותה לטכניון היא עבדה במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונוביולוגיה בבית הספר לרפואה בהרווארד. לאחרונה זכתה במלגת אלון – מלגה יוקרתית שנועדה לאפשר קליטה של חוקרים צעירים באוניברסיטאות בישראל – ונבחרה כ"עמיתת חורב" במסגרת תוכנית הטכניון למנהיגים מובילים במדע וטכנולוגיה.

במחקריה, שהתפרסמו ב-CELL, ב- Science ובכתבי עת מובילים אחרים, הראתה ד"ר גבע-זטורסקי כי הקשרים בין המיקרוביום למערכת החיסון משפיעים באופן דרמטי על תפקודה של מערכת זו. בתקופת שהותה בארה"ב פיתחה, לדבריה, "טכנולוגיה חדשה המאפשרת לנו לעקוב אחר המיקרוביום באורגניזם החי בזמן אמת. הטכנולוגיה הזאת מציגה לנו 'בשידור חי' את התקשורת בין החיידקים לבין עצמם ובינם לבין גופנו."

בשיטה שפיתחה מתבוננת ד"ר גבע-זטורסקי בחיידקים ובתאי המערכת החיסונית ולומדת את הקשרים ביניהם. בניסויים במודל עכבר היא הראתה את חשיבות חיידקי המעיים בהתפתחות מערכת החיסון. "כשאנחנו מוסיפים לאורגניזם חיידקים מתאימים, מערכת החיסון שלו מתפתחת ומתחזקת. זה מזכיר כמובן את ההתפתחות של מערכת החיסון של התינוק בתגובה לנוכחות חיידקים. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לנו לזהות את תפקידו של כל חיידק בתהליך הזה, והרעיון הוא שבעתיד נייצר מהחיידקים האלה תרופות ייעודיות לשיבושים שונים במערכת החיסון וכן למחלות שונות."

להרצאתה של ד"ר גבע זטורסקי בנושא המיקרוביום:

היבא עבוד משפרעם החלה ללמוד בטכניון בגיל 16 כי הלימודים בתיכון שעממו אותה

היבא עבוד

באמצע כיתה ט' ניגשה היבא עבוד למורה שלה למתמטיקה ואמרה לו שסיימה ללמוד את כל החומר לבחינה בחמש יחידות מתמטיקה. ברצינות? הוא שאל, והיא ענתה בחיוב. לאחר שבדק ומצא שאכן, הילדה מוכנה, הוא השיג אישור מיוחד ממשרד החינוך, והיבא ניגשה בסוף כיתה ט' למבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה וב-5 יחידות פיזיקה. בכיתה י' היא סיימה את שאר בחינות הבגרות במסגרת אקסטרנית, השלימה פסיכומטרי בציון 738 והחלה ללמוד בטכניון – לא בנוער שוחר מדע אלא כסטודנטית מן המניין בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי.

הטכניון כמובן לא עשה לה הנחות בתהליך הקבלה, אולם כדי לאפשר לה להתחיל ללמוד באקדמיה בגיל צעיר כל כך (16) נדרשו לה אישורים מיוחדים, ובכך סייעו לה באופן אישי שר החינוך נפתלי בנט – שהגדיר אותה בשיחה אישית כ"האיינשטיין הבא של ישראל" – ומנהל אגף החינוך לערבים עבדאללה ח'טיב.

היבא עבוד נולדה בשפרעם בשנת 2000 ולמדה בבית הספר הקתולי אל אוסקופיה. כבר בכיתה ח' זיהה מנהל בית הספר פארוק פרהוד את יכולותיה החריגות. במקביל ללימודים בחטיבת הביניים ובתיכון היא החלה להשתתף בפעילויות נוער שוחר מדע בטכניון ובתוכנית הפיזיקה "מדע חישובי" במכון דוידסון.

גם הלימודים בטכניון לא ממש קשים עבורה, ובכל זאת היא הפסיקה ללמוד בלט אחרי שבע שנים רצופות – כי "בכל זאת צריך להשקיע כאן המון שעות." בשנה שעברה כבר קיבלה תעודת "מצטיין נשיא" מנשיא הטכניון, והשנה התקבלה לתוכנית המצוינים של הפקולטה להנדסת חשמל. תוכנית "מצוינים באמ"ת (אלקטרוניקה, מחשבים, תקשורת)" נועדה לדרבן סטודנטים מצוינים למצות את יכולותיהם, לעסוק במחקר כבר במסגרת התואר הראשון ולטפח כישורים שישמשו אותם בעתיד באקדמיה ובתעשייה. כל סטודנט מקבל ליווי מיועץ אישי מצוות המחקר ויכול לעצב במידה מסוימת את מערכת הקורסים שלו. במסגרת התוכנית משתתפת היבא עבוד במחקר במעבדתו של פרופ'-משנה שחר קוטינסקי, חבר סגל בפקולטה. גם העתיד, מבחינתה, נמצא באקדמיה.

מאריא סאלח מנצרת, מוזיקאית ובתם של שני בוגרי טכניון, התחילה את השנה השלישית במסלול להנדסת מחשבים

מאריא סאלח

מאריא סאלח, סטודנטית במסלול להנדסת מחשבים בטכניון, נולדה בנצרת ונחשפה למוזיקה בגיל אפס. "אבא שלי הוא נגן עוד ובבית תמיד שמעו מוזיקה מסוגים שונים, גם קלאסית וגם אחרת. תמיד היו אצלנו יותר כלי נגינה מבני משפחה." בכיתה ד' היא החלה ללמוד נגינה בגיטרה, ושני אחיה הקטנים באו בעקבותיה עם כינור וצ'לו. הכינור והצ'לו עוררו בה רצון לנגן בכלי קשת, ובכיתה ז' החלה ללמוד לנגן בוויולה. "זה היה מעבר מורכב, כי הוויולה שונה מאוד מהגיטרה, עם מפתח מוזיקלי אחר, אבל אני אוהבת אותה מאוד." ואכן, היא התמידה וניגנה במשך שנים רבות בקונסרבטוריום "פוליפוני" בנצרת  – מקום המגשר בין תרבויות באמצעות סמינרים בנושאים שונים הקשורים למוזיקה והחברה. היא השתתפה גם בפרויקט אלחאן, שבמסגרתו מבקרים מוזיקאים בגני ילדים ובבתי ספר וחושפים את הילדים למוזיקה קלאסית.

השירה הגיעה מאוחר יותר. "מאז ומתמיד שרתי לעצמי בחדר, אבל רק בסוף י"ב העזתי לעלות על הבמה ולשיר בטקס הסיום." לאור התגובות החמות היא הופיעה אחר כך גם בימי ההכוון לסטודנטים חדשים בטכניון. "ביום ההכוון האחרון עליתי עם גיטרה ושרתי שני שירים של הזמרת האלג'יראית סועאד מאסי שהכרתי בזכות אמא שלי. מאסי משלבת בין השירה הערבית לשירה המערבית – שילוב שאני אוהבת מאוד."

כמו הבחירה במוזיקה, גם הבחירה בטכניון היתה טבעית לאור הרקע המשפחתי והחינוכי שלה. "קודם כל, ההורים שלי הם בוגרי הטכניון – אבא למד בפקולטה לפיזיקה ומלמד פיזיקה בתיכון, ואמא היא בוגרת מדעי המחשב (מסלול מערכות מידע) ומלמדת מחשבים." היא עצמה למדה פיזיקה ואלקטרוניקה בתיכון סנט ג'וזף אל מוטראן בנצרת, שם גם השתתפה במועדון הדיבייט. "בעקבות הדיבייט חשבתי גם על לימודי משפטים, אבל הרגשתי שעל משפטים אני יכולה בינתיים לוותר ועל מדע ואלקטרוניקה לא, אז בחרתי בטכניון. אני לא שוללת אפשרות ללמוד משפטים בהמשך ואולי לחבר בין העולמות האלה."

זו השנה השלישית שלה בלימודי תואר ראשון במסלול הנדסת מחשבים – מסלול משותף לפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב. "ההתחלה הייתה ממש קשה, בכלל לא דומה ללימודים בתיכון. קיבלתי לפעמים ציונים מאוד מאכזבים אבל התמיכה המשפחתית עזרה לי מאוד, וכמוה התמיכה של אנשים בטכניון, כמו פרופ' יוסף ג'בארין. למדתי איך לארגן את הזמן, מתי לוותר על שינה בלילה, וכיום אמנם עדיין קשה, אבל התרגלתי. התרגלתי גם לשבת ולהתרכז במשך שעות. בסופו של דבר אני אוהבת כל מה שאני לומדת וזה נותן לי המון מוטיבציה."

עומס הלימודים בטכניון לא משאיר לה הרבה פנאי אבל למוזיקה, לגיטרה ולוויולה היא תמיד מוצאת זמן – בחדר, בנגינה על הדשא בלב הקמפוס ובערבי ג'אם הנערכים בטכניון. "סבא שלי לימד אותי שאי אפשר בלי מוזיקה, וזה נכון. עבורי היא הכל – היא מרגיעה אותי, מאפשרת לי לבטא רגשות. אני מקווה למצוא גם זמן להתנדב, כי בעבר התנדבתי בעמותה של אנשים עם מוגבלויות, וזה משהו שמאוד חשוב לי."

לקראת יום האישה הבינלאומי: 600 תלמידות תיכון באירוע Tech Women 2018

האירוע שנערך היום נועד לעודד תלמידות מצטיינות להמשיך ללימודים אקדמיים במדע ובהנדסה. הדוקטורנטית עדי חנוכה מהפקולטה להנדסת חשמל אמרה בכנס: "כדי לשנות את השיח ולעודד סטודנטיות אני מנסחת את המבחנים שאני כותבת בלשון נקבה"

הדוקטורנטית עדי חנוכה

מקיבוץ נען ועד רמת גן, מאשדוד ועד נצרת עילית: כ-600 תלמידות תיכון מצטיינות מכל רחבי הארץ השתתפו היום (ד') ב-Tech Women 2018 – אירוע שמקיים הטכניון במטרה לעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודים אקדמיים בתחומים המדעיים וההנדסיים. האירוע נערך זו השנה השלישית ברציפות לכבוד יום האישה הבינלאומי, שיצוין מחר בארץ ובעולם, באדיבות הקרן להעצמת בנות ע"ש רוזלין אוגוסט.

כל התלמידות שהוזמנו לכנס לומדות לבגרות ב-5 יחידות מתמטיקה ובתחומי המדע והטכנולוגיה. הן נפגשו עם חוקרות וחברות סגל, עם בוגרות הטכניון ועם סטודנטיות לתארים מתקדמים, סיירו במעבדות ונחשפו לנושאי המחקר והלימוד בפקולטות.

בכיתה הראשונה בטכניון, שנפתחה ב-1924, עמד אחוז הנשים על 0.06%: אישה אחת מתוך 17 סטודנטים. במרוצת השנים, ובעיקר בעשור האחרון, גדל מאוד שיעור הסטודנטיות לתואר ראשון בטכניון והשנה הגיע לשיא של כל הזמנים -40%. שיעור הסטודנטיות לתואר דוקטור גבוה אף יותר: 42%.

במסגרת האירוע שמעו התלמידות הרצאות מדעיות וביקרו במעבדות בשמונה פקולטות הנדסיות ומדעיות בטכניון: הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי, הפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה להנדסת מכונות, הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל, הפקולטה לפיזיקה, הפקולטה למתמטיקה, הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך והפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון (מסלול להנדסת נתונים ומידע).

את האירוע פתחו שלוש סטודנטיות לדוקטורט בטכניון ששיתפו את התלמידות בנסיונן האישי ובחוויותיהן בטכניון. עמית סבח, דוקטורנטית בפקולטה לפיזיקה בטכניון, אמרה: "הייתי ילדה סקרנית שאף פעם לא הסתפקה בתשובות ותמיד דרשה הסברים מנומקים. לשמחתי, בבית ובבית הספר הרגשתי שלסקרנות שלי יש מקום, אבל כשהחלטתי להיות פיזיקאית היו אנשים שאמרו לי שזה מקצוע לבנים. זה כמובן לא נכון, ואני שמחה שלא הקשבתי להם. אחרי התואר הראשון בטכניון המשכתי לתואר שני ושלישי, וכיום אני חוקרת בהנחיית פרופ' נועם סוקר את תהליך היווצרותם של כוכבים כמו השמש שלנו. בטכניון קיבלתי כלים וידע שילוו אותי בהמשך חיי, ולכן אני אומרת: גם אם אתן לא בטוחות מה תרצו להיות כשתהיו גדולות – הטכניון הוא המקום הנכון להתחיל בו."

"כשאתן חושבות על מהנדסי חשמל אתן לא מדמיינות אותי, אבל הנה אני – אישה ודוקטורנטית בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי," סיפרה לתלמידות הדוקטורנטית עדי חנוכה, מהפקולטה להנדסת החשמל. היא סיפרה לתלמידות על שני הפרויקטים שאותם היא מובילה בשנים האחרונות: מאיץ חלקיקים זעיר שיוכל לשמש במכשירי רנטגן והקרנה ומערכת לניטור מחלות על סמך תנועת העפעפיים.

"במסגרת לימודי הדוקטורט נסעתי להשתלם באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב," אמרה חנוכה. "האנשים בקבוצת המחקר שאליה הצטרפתי הופתעו לגלות שאני בת ולא בן, ומישהו מהם הוסיף שבנות לא אמורות ללמוד הנדסת חשמל אלא כלכלה ופסיכולוגיה. לכן אני מאמינה שצריך לחנך לא רק את הבנות ולומר להן שהן יכולות להגשים חלומות – אלא גם את הבנים שסביבנו. שיבינו שאנחנו לא נופלות מהם בכישורים וביכולות. אני מתרגלת סטודנטים בפקולטה וכשאני כותבת מבחנים אני מנסחת אותם תמיד בלשון נקבה כדי לעודד את הסטודנטיות שנבחנות – כי למה לכתוב תמיד בלשון זכר?".

ניצן קרינסקי, דוקטורנטית בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון, מפתחת במסגרת מחקר הדוקטורט תאים מלאכותיים המייצרים תרופות אנטי-סרטניות בתוך הגידול הסרטני. היא סיפרה על לימודיה במסגרת העתודה האקדמית, על שרותה הצבאי במחקר במכון לרפואה ימית ובניהול פרויקטים בענף המזון בצה"ל ועל ההחלטה להשתחרר מהצבא לטובת מחקר אקדמי בטכניון. "בכל השלבים האלה הייתי חייבת ליזום ולפנות לאנשים כדי להתקדם לשלב הבא. בגלל זה חשוב לי לומר לכן: כדי להצליח להגשים את החלומות שלכן אתן צריכות לעשות מה שטוב לכן, לקחת יוזמה, להתמודד עם האתגרים ובעיקר לא להתבייש."

הדוקטורנטית ניצן קרינסקי

הדוקטורנטית אפרת סבח

שמונה ברים חיפאיים יארחו חוקרות מובילות מהטכניון ביום שלישי, 20 במרץ 2018, בערב

יום האישה הבינלאומי הוא הזדמנות מצויינת להציג מקצת מהמחקרים פורצי דרך הנערכים על ידי חוקרות בטכניון. הן תצגנה תשובות מפתיעות לשאלות בחזית המחקר העכשווי בהנדסת חשמל, ברפואה, בביולוגיה, בכימיה, בביוטכנולוגיה ובארכיטקטורה. באירוע תרצה כל אחת משבע החוקרות באחד הברים החיפאיים על פי הפירוט הבא:.

האירוע מתקיים בחסות פרופ' אילת טל יועצת נשיא הטכניון לקידום נשים במדע ובהנדסה.

פרופ' משנה אכרם עליאן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון גילה מנגנון אשר מהווה את הבסיס למערך העמידות של נגיף ה-FIV, הנגיף שגורם ל"איידס החתולים"

FIV

פרופ'-משנה אכרם עליאן

– מחלת הכשל החיסוני בחתולים – נגרמת על ידי נגיפים הדומים מאוד ל-HIV-1, נגיף האיידס. במחלה זו, העוברת בין חתולים בעיקר באמצעות הרוק, נפגעת מערכת החיסון ואינה מצליחה להתמודד עם זיהומים, עם מחלות ועם התפתחות של תאי סרטן. המחלה אופיינית בעיקר לחתולי רחוב זכרים, הנוטים להיקלע לקרבות ולנשוך זה את זה.

המחלה מתפתחת בשלושה שלבים: שלב אקוטי המאופיין בחום ובנטייה מוגברת לזיהומים פנימיים וחיצוניים; שלב רדום (לטנטי) נטול תסמינים שבמהלכו נחלשת מערכת החיסון בהדרגה ושלב הכשל החיסוני, העשוי להופיע רק לאחר שנים רבות, ובו מערכת החיסון נחלשת עד כדי סכנת חיים. בשלב השלישי עלול החתול למות מזיהומים פשוטים יחסית שלא היו פוגעים בו אילו מערכת החיסון שלו הייתה תקינה.

אף שנגיף ה-FIV אינו מדביק בני אדם, מחלה זו מעסיקה גופים רבים בעולם הן משום הדאגה לחתולים עצמם אך חשוב מכך, עקב ההקבלות הרבות לנגיף האיידס.

למרות המאבק העולמי במגפת האיידס, ממשיכה מחלה זו לגבות אלפי קורבנות מדי שנה. למרות התנגדותם של תאי-הגוף המותקפים, וחרף השימוש בתרופות ייעודיות, מצליח נגיף האיידס, HIV-1, לשרוד ולהתרבות בתא החי ולפתח עמידות הולכת וגוברת.

ד"ר מיטל גלילי

כוחו של נגיף האיידס נובע מהשונות הרבה בגנום שלו, המתאפשרת באמצעות אחד החלבונים אותו הוא מייצר, חלבון  ה"שעתוק לאחור" (reverse transcriptase). הגנום הנגיפי בנוי מ-RNA, אולם חלבון זה יודע "לתרגם" את אותו RNA לדי-אן-איי בכיוון ההפוך מהתהליך הנפוץ בטבע. FIV ו-HIV-1, כמו רטרו-וירוסים אחרים, יודעים "לשתול" את אותו DNA בגנום של המאכסן, כלומר הגוף הנדבק בהם, ובכך לגרום לתא המאכסן לייצר העתקים חדשים של הנגיף. משום חשיבותו הגבוהה להתרבות הנגיף, חלבון זה מהווה בסיס משמעותי לפיתוחן של תרופות חדשות כנגד מחלת האיידס אשר יאפשרו להתגבר על העמידויות השונות שאותם נגיפים ממשיכים לייצר.

כעת, במאמר שהתפרסם בכתב העת PLOS Pathogens, פרופ'-משנה אכרם עליאן וד"ר מיטל גלילי מהפקולטה לביולוגיה בטכניון הראו לראשונה את מבנה החלבון של הנגיף החתולי בצורתו התלת-ממדית. כך הם גילו באמצעותו את מנגנון העמידות של הנגיף לתרופות כנגד חלבון ה"שעתוק לאחור" – מנגנון המבוסס על תצורת כיס סגורה שמונעת קישור של תרופות מסוג NNRTI.

מבנה זה מדגיש עד כמה חלבוני הנגיפים הללו נתונים לשינויים מזעריים המאפשרים לפתח עמידות כנגד תרופות תוך שימור הפונקציונליות של החלבון, דבר אשר לא נצפה עד היום בנגיף HIV-1. לדברי פרופ'-משנה עליאן, "באמצעות מבנה זה ניתן יהיה לפתח תרופות חזקות וספציפיות יותר שיאפשרו להתגבר על העמידויות המתפתחות בקצב מטאורי בנגיף האיידס. אנחנו מקווים שעל בסיס התגלית שלנו יפותחו תרופות ש'יפרצו' את אותו כיס וכך יאפשרו לאותן תרופות לעכב את התרבות הנגיף בחתולים. מובן שבשל ההקבלות הקיימות בין FIV ל- HIV-1אנחנו מעריכים שהתגלית תסייע גם במאבק באיידס."

למאמר לחצו כאן

המבנה הכללי של חלבון החתולים נראה דומה מאוד לזה של HIV

שונות קטנה בכניסה לאתר קישור התרופות חוסמת את הכיס ומונעת את קשירתן של התרופות

המבנה הכללי של חלבון החתולים נראה דומה מאוד לזה של ,HIVאך שונות קטנה בכניסה לכיס קישור התרופות חוסמת אותו ומונעת את קשירת התרופות

בכנס יוצגו פיתוחים חדשים במגוון נושאים ובהם כלי טיס אוטונומיים, הקשר בין חלל ורפואה ואבטחת סייבר בעולם התעופה

השבוע יתקיים בתל אביב ובטכניון הכנס הישראלי השנתי ה-58 למדעי התעופה והחלל (IACAS). היום הראשון של הכנס יתקיים במלון דן פנורמה בתל אביב ביום רביעי (14 במרץ), והיום השני – בקמפוס הטכניון בחיפה (יום חמישי, 15 במרץ). מעבר להיבטים המדעיים מהווה הכנס פלטפורמה למפגש חברתי ועסקי.

בכנס יתקיימו הרצאות של טובי המומחים בארץ ובעולם בנושאים שונים בחזית הטכנולוגיה ויוצגו פיתוחים רבים ובהם כלי טיס אוטונומיים, טיסת מבנה בחלל והפרויקט הישראלי-צרפתי ונוס – לוויין מדעי לחקר משאבי כדור-הארץ. במסגרת הכנס תתקיים גם תחרות פרויקטים של סטודנטים מהטכניון.

את הכנס יפתח משה מדינה, סמנכ"ל הנדסה ופיתוח בתעשייה האווירית ויו"ר הוועדה המארגנת. מדינה, בוגר הטכניון (הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל), השתחרר מחיל האוויר בדרגת אל"מ לאחר שעמד בראש נציגות ישראל בפרויקט מטוס הקרב העתידי 35-F בוושינגטון.

אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש אמ"ן לשעבר, יהיה המרצה המרכזי ביום הראשון. הוא יסקור את "מאזן הביטחון הלאומי של ישראל – קריאה לאסטרטגיה כוללת". ידלין יתאר את מצבה הביטחוני של ישראל בעקבות האביב הערבי, הסכם הגרעין עם איראן ובחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב ויציג את האסטרטגיה שעל ישראל לנקוט כעת.

אחריו ירצה פרופ' אפרים גוטמרק מאוניברסיטת סינסינטי על החיבור בין הנדסת אווירונוטיקה וחלל ורפואה: "ממנועי סילון למיתרי הקול – החיבור בין הנדסת חלל, קול, שינה וחקר הלב." ההרצאה תעסוק בתרומה הפוטנציאלית העצומה של המחקר וההנדסה בתחום תעופת החלל לעולם הרפואה. פרופ' גוטמרק יקבל בכנס את הפרס הבינלאומי ע"ש פרופ' מאיר חנין, הניתן לחוקרים בולטים על תרומה משמעותית בתחומי האווירונוטיקה והחלל.

אסתי פשין, גם היא מהתעשייה האווירית, תרצה על "בטיחות סייבר ובטיחות תעופה". פשין, מהדמויות הבולטות בעולם הסייבר בישראל, תדבר על הצורך בשיפור אבטחת הסייבר במטוסים כחלק מבטיחות הטיסה.

לאורך היום יתקיימו מושבים מקבילים שיעסקו במחקרים ופיתוחים חדשים וחדשניים באקדמיה ובשיתוף פעולה עם התעשייה. בשני מושבים ייחודיים שיוקדשו לפרויקטים בתעשייה יוצגו פרויקטים מרכזיים וחשובים בתעשייה ובחיל האוויר ובהם "דרימליינר" (787) שחברת אל על רכשה לאחרונה מחברת בואינג ו"אדיר" (מטוס הקרב החמקן F-35) שישראל רכשה מלוקהיד מרטין.

אחר הצהריים יתקיים פאנל שיעסוק השנה בנושא יזמות החלל בישראל.

לראשונה יתקיים במסגרת הכנס יריד חברות סטארטאפ ומיזמים בנושא תעופה וחלל. אלה כמה מהחברות שיציגו את פיתוחיהן: ניורוקט (NewRocket) שפיתחה טכנולוגיה המשמשת להנעה רקטית על בסיס דלק ג'ל, ParaZero המפתחת מערכות בטיחות לרחפנים, nslcomm המפתחת טכנולוגיה לתקשורת מהירה על גבי לוויינים ו- OptiVectorהמפתחת קונספט חדש למסוקים.

בששת העשורים האחרונים מהווה כנס האוירונוטיקה השנתי אירוע מרכזי בחיי הקהילה האווירונוטית בישראל. משתתפים בו כ-500 מהנדסים, מדענים ומומחים בתחומי האווירונוטיקה והאסטרונאוטיקה מהארץ ומהעולם. בארגון הכנס שותפים הגופים העיקריים העוסקים באווירונוטיקה וחלל בישראל: משרד הביטחון וצה"ל, התעשיות הביטחוניות – התעשייה האווירית לישראל, רפאל, התעשייה הצבאית לישראל  ואלביט, וכמובן האקדמיה – הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון. לכן משתתפים בו דרך קבע נציגים של חברות אווירונוטיות גדולות וקטנות העוסקות בפיתוח ובייצור בתחום.

יו"ר הועדה המארגנת של הכנס ה-58 הוא מר משה מדינה, סמנכ"ל הנדסה ופיתוח בתעשייה האווירית.

לתוכנית הכנס המלאה לחצו כאן

כתב העת Nature Methods מדווח על אלגוריתם מהפכני המאפשר השוואה כמותית של תהליכים ביולוגיים. את האלגוריתם פיתח פרופ'-משנה שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, שמעריך שהשפעותיו היישומיות יהיו רחבות ומשמעותיות

פרופ'-משנה שן-אור

מאמר שהתפרסם אתמול בכתב העת Nature Methods מציג גישה חדשנית להשוואת תהליכים ביולוגיים מורכבים. את הגישה פיתחה קבוצת מחקר בראשות פרופ'-משנה שי שן-אור, הדוקטורנטית איילת אלפרט, לינדזי מור וטניה דובוביק מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט.

בשנים האחרונות חלה קפיצת מדרגה בפיתוחן של טכנולוגיות חדשניות האוספות מידע רב (big data) על תאים בודדים, למשל ריצוף RNA וציטומטריית מסות (mass cytometry). שיטות אלה שימשו לתיאור תהליכים התפתחותיים באופן מפורט וברזולוציה חסרת תקדים. עם זאת, עדיין לא נמצאה שום מסגרת כמותית מתאימה להשוואה בין שני תהליכים שתוארו באופן כזה.

האלגוריתם החדשני, הנקרא cellAlign, מאפשר לנצל את הנתונים הרבים המתקבלים בשיטות אלה ולהשוות בין תהליכים באופן מערכתי תוך שימור רזולוציה גבוהה הן ברמת הזמן והן ברמת הגן הבודד. לדברי פרופ'-משנה שן-אור, "האלגוריתם מסוגל לזהות קווי דמיון ושוני בין דפוסי ביטוי של סמנים (mRNA או חלבונים), וזאת ברזולוציה הגבוהה ביותר. כך הוא מאפשר לכמת את רמת הדמיון בין הדינמיקה של מסלולים גנטיים בתהליכים שונים או באורגניזמים שונים ולזהות את הדינמיקות השמורות-אבולוציונית."

לדברי פרופ'-משנה שן-אור, "ההתפתחויות במחקר הביולוגי נשענות במידה רבה על השוואות, ולידיעתנו אין שום שיטה מתחרה להשוואה של דינמיקות ביטוי ברזולוציה כזו על סמך התא הבודד. ראוי לציין שהאלגוריתם רלוונטי למגוון רחב של יישומים בתחומים מגוונים ובהם אימונולוגיה, ביולוגיה התפתחותית ומערכתית והנדסה ביו-רפואית."

הדוקטורנטית איילת אלפרט

קבוצת המחקר יישמה את האלגוריתם החדשני לצורך השוואה של מסלולי הביטוי הגנטי של גנים בשלבים העובריים המוקדמים באדם ובעכבר, חיה שמשמשת במקרים רבים כמודל לאדם. באמצעות האלגוריתם הצליחו החוקרים לבצע ניתוח השוואתי של מסלולים גנטיים על ציר הזמן ההתפתחותי ולקבוע את סדר ההפעלה (אקטיבציה) של גנים שונים בתהליך, וכך לשפוך אור על דמיון ושוני בין מסלולים גנטיים בין המינים.

באמצעות cellAlign הצליחה קבוצת המחקר בטכניון לזהות בהתפתחות העוברית של אדם ועכבר קבוצות גנים שהדינמיקה שלהם שמורה אבולוציונית. זאת לעומת קבוצות גנים אחרות המאופיינות בעיכוב במין אחד לעומת השני וכאלה בעלות דינמיקה שונה לחלוטין בין המינים. מאחר שדינמיקה של גנים בתהליך מוקדם זה קריטית להתפתחות האורגניזם, הבדלים אלה מייצגים שינויים פיזיולוגיים בין המינים וחייבים להילקח בחשבון בעת הסקת מסקנות ביולוגיות מהעכבר לאדם.

המאמר הנוכחי מהווה פריצת דרך במהפכת האימונולוגיה המערכתית (Systems Immunology) ובאפשרויות החדשות שהיא פותחת בעולם הרפואה המדויקת. לדברי פרופ'-משנה שן-אור, "אימונולוגיה מערכתית מאפשרת לנו לאבחן את תפקוד מערכת החיסון על סמך סמנים ביולוגיים. באמצעות שילוב בין ידע רפואי ומערכות מחשב נוכל בעתיד הקרוב להבין מה קורה בגוף, מהו הזמן הנכון לתת למטופל הספציפי תרופה מסוימת וכיצד היא תשפיע על מערכת החיסון שלו. הפרדיגמה הזאת תפתח עבורנו את הקופסה השחורה שנקראת מערכת החיסון האנושית."

למאמר בכתב העת Nature Methods לחצו כאן

ביום שלישי, 20 במרץ, יקיים הטכניון לראשונה כנס חשיפה מיוחד לספקים, עם משרד הכלכלה והתעשייה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות 'מעוף', הכנס מיועד לבעלי עסקים קטנים ובינוניים המעוניינים לפעול כספקים של הטכניון – חברות טכנולוגיה, הנדסה, תשתיות, יועצים ונותני שירותים. בכנס ישתתפו בכירים מהטכניון וממעוף לעסקים, שידונו בדרכי העבודה של הטכניון מול ספקים ויסבירו כיצד להגיש מועמדות למכרז ומהן דרישות הסף של הטכניון זאת בהתאם להתקשרויות המבוצעות על פי תקנות המכרזים, החלות על מוסדות להשכלה גבוהה.

הכנס נועד להרחיב את מאגר הספקים של הטכניון ואת פוטנציאל המשתתפים במכרזי הטכניון. זאת מתוך תפיסה שהטכניון, שתרם רבות לקידום התעשייה בישראל באמצעות בוגריו ובשיתופי פעולה בין חוקריו לתעשיות השונות, יכול לקדם את התעשייה גם באמצעות שיתופי פעולה בתחום הרכש.

רן קיויתי, מנהל הסוכנות לעסקים במשרד הכלכלה והתעשייה: "אנו מברכים על שיתוף הפעולה שנרקם עם הטכניון לטובת קידום העסקים והתעשייה במסגרת התכנית לחיזוק הצפון. הסוכנות לעסקים רואה חשיבות רבה בעידוד רכש מעסקים קטנים ובינוניים על ידי מוסדות עוגן, במטרה להרחיב את ההזדמנויות העסקיות של מפעלים וחברות, בעיקר באזורים פריפריאליים. בשנה הקרובה בכוונתנו להרחיב את התכנית לעידוד רכש המופעלת על ידי מעוף- מערך השטח של הסוכנות. הכנס יהווה קפיצת מדרגה, הן לבעלי העסקים והן לטכניון, שייהנה מספקים חדשים ואיכותיים. אנו בטוחים, כי שיתוף הפעולה בין העסקים הקטנים והבינוניים לבין הטכניון יניב תוצאות חיוביות לכל הצדדים ויתמוך בקידום הכלכלה בצפון".

תמר שמחי, מנכ"לית מעוף מישור החוף והגליל המערבי: "אנו שמחים על הצטרפות חברות ומוסדות נוספים לפרויקט של מעוף לעידוד רכש מעסקים קטנים ובינוניים. במקביל לפתיחת הדלתות של חברות העוגן בפני העסקים, אנו מלווים את העסקים בתהליכי ההגשה למכרזים וכן בייעוץ במגוון תחומים, לרבות תקינה ותפעול, בכדי שיוכלו לעמוד בדרישות הסף של החברות, במטרה להגדיל את ההזדמנויות ואת הרווחיות של העסקים הקטנים והבינוניים".

לתכנית הכנס לחצו כאן

הכנס יתקיים ביום שלישי, 20 במרץ, בשעות 09:00-12:00

ההשתתפות ללא תשלום. בניין דן קאהן, אודיטוריום 6 ע"ש ראווט.

מה הקשר בין הטכניון ואמנות?

לרגל פתיחת מכון גואנגדונג-טכניון בסין יצרה ענת הר-גיל, אוצרת התערוכות בטכניון, את “חוכמת הטכניון” – תערוכה המציגה את פועלם של אנשי הטכניון בדרך אמנותית. כעת מוצגת התערוכה גם בגלריית הספרייה המרכזית בקמפוס הטכניון בחיפה.

התערוכה מציגה בדרך אמנותית וחזותית כמה מהפיתוחים וההישגים הבולטים של חוקרי הטכניון לאורך שנות קיומו. הפיתוחים הללו שיפרו את איכות חייהם של מיליונים רבים ברחבי העולם והם מתפרשים על מגוון רחב של נושאים, הנוגעים בתחומי חיינו.

לסיור וירטואלי בתערוכה:

בשיתוף עם משרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות מעוף

בצילום מימין לשמאל- רותם לייבוביץ מנהלת שיווק מעוף, תמי ברויר ראש יחידת מכרזים ולוגיסטיקה בטכניון, ליאורה ברק סמנכ״לית פיתוח אזורי במעוף, גיל קרן ראש אגף רכש ומנהל בטכניון, ארז אייזנר ראש אגף בינוי ותחזוקה בטכניון ומתניהו אנגלמן משנה לנשיא ומנכ״ל הטכניון. צילום – מעוף

האירוע נועד לעודד בעלי עסקים קטנים ובינוניים להצטרף למערך הספקים של הטכניון

לכנס חשיפה לספקים נרשמה הצלחה גדולה, אליו הגיעו בעלי עסקים קטנים ובינוניים המעוניינים לפעול כספקים של הטכניון ביניהם- חברות טכנולוגיה, הנדסה, תשתיות, יועצים ונותני שירותים. בכנס השתתפו בכירים מהטכניון וממעוף לעסקים, שדנו בדרכי העבודה של הטכניון מול ספקים והסבירו כיצד להגיש מועמדות למכרז ומהן דרישות הסף של הטכניון זאת בהתאם להתקשרויות המבוצעות על פי תקנות המכרזים, החלות על מוסדות להשכלה גבוהה.

הכנס ירחיב את מאגר הספקים של הטכניון ואת פוטנציאל המשתתפים במכרזי הטכניון. זאת מתוך תפיסה שהטכניון, שתרם רבות לקידום התעשייה בישראל באמצעות בוגריו ובשיתופי פעולה בין חוקריו לתעשיות השונות, יכול לקדם את התעשייה גם באמצעות שיתופי פעולה בתחום הרכש.

במקביל לפתיחת הדלתות של חברות העוגן בפני העסקים, צוותי מעוף ילוו את העסקים בתהליכי ההגשה למכרזים וכן בייעוץ במגוון תחומים, לרבות תקינה ותפעול, בכדי שיוכלו לעמוד בדרישות הסף של המכרזים.

לאורך השנה תרחיב הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים את התכנית לעידוד רכש המופעלת על ידי מעוף- מערך השטח של הסוכנות מול חברות ומוסדות נוספים, במטרה לפתח את כלכלת הצפון.

ד"ר עליזה מלק

ד"ר עליזה מלק, מרצה בפקולטה למתמטיקה ובפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ובמכללת גורדון, זכתה באות מרצה מעורר השראה לשנת 2017 מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית. למעלה מ – 3,5000 סטודנטים וסטודנטיות בכל רחבי הארץ הצביעו למרצים ולמרצות מעוררי ההשראה, הענקת אות "מרצה מעורר השראה" תינתן ל-12 המרצים המצטיינים, ותהווה את שיאה של התחרות הארצית. האות מוענק זו השנה השנייה מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית, ונועד להביע את הערכתם והוקרתם של סטודנטים וסטודנטיות את אנשי ונשות הסגל מכלל המוסדות להשכלה גבוהה, אשר הותירו את חותמם על מסלול חייהם. יתרה מכך, המיזם נועד בכדי להעלות על נס את הצורך האקוטי בהוראה איכותית באקדמיה, באמצעות הוקרת המרצים.

ד"ר עליזה מלק היא מרצה בטכניון, יועצת הוראה לסגל, במרכז לקידום הלמידה וההוראה ואחראית על הכשרת מתרגלים בטכניון. ד"ר מלק, ילידת ארגנטינה, השלימה תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, תואר שני בפקולטה למתמטיקה בטכניון ותואר שלישי בפקולטה למדע וטכנולוגיה בטכניון. היא גם ראש החוג למתמטיקה ומרצה במכללת גורדון. ד"ר מלק נחשבת למובילה בתחום ההוראה באקדמיה בכלל ובתחום החדשנות בהוראה בפרט, וסרטוני הלימוד שלה באלגברה זכו למאות אלפי צפיות של סטודנטים. היא זכתה בפרס צילג היוקרתי למצוינות בהוראה ע"ש פרופ' דוד צילג ז"ל.

עליזה עשתה את עבודת הדוקטורט שלה בהנחיית פרופ' נצה מובשוביץ הדר בנושא שימוש בהוכחות "שקופות" (הוכחות של מקרה פרטי מייצג המשקפות את המהלך הלוגי של ההוכחה הכללית) להבהרת נושאים שונים באלגברה ליניארית. העבודה הוצגה בכנסים, פורסמה בעיתונות המקצועית וזכתה להדים חיוביים.

עליזה ידועה כמרצה מעולה וקשובה לקשיי הסטודנטים. היא מסורה לחינוך המתמטי באקדמיה ומחפשת ללא לאות דרכים להבאת המתמטיקה בדרך מעוררת עניין והבנה. ההוראה של עליזה בקורסים  בטכניון לא רק מקבלת ציונים מעולים במשובי הסטודנטים אלא גם נחקרה באופן מקצועי במחקר של ד"ר אימן אטרש בהנחיית פרופ' בוריס קויצ'ו. זאת כחלק ממחקר בנושא מרצים במתמטיקה בעלי מוניטין מקצועי גבוה במיוחד. במחקר נמצא כי דרך ההוראה של ד"ר מלק עשירה במעשים המכוונים לקידום הבנה בקרב הסטודנטים ובאינטראקציות עם הסטודנטים בשיעורים פרונטליים. בפרט, עליזה יודעת להיכנס לנעליים של הסטודנטים, לנבא את הקשיים הצפויים להם בחומר הנלמד ולהמציא דרכים יצירתיות לטיפול בקשיים האלה.

טקס הענקת אות מרצה מעורר השראה מתקיים היום 25.03.18, במסגרת "כנס הצעירים" של מפעל הפיס והתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שייערך במוזיאון תל-אביב.

אירוע הגמר של תוכנית "נוער שותה מים ודעת" התקיים החודש בטכניון

מאות תלמידים השתתפו באירוע הגמר של תוכנית "נוער שותה מים ודעת" שהתקיימה בטכניון ב-19 במרץ 2018. התוכנית מקדמת את המדע בקרב בני הנוער באמצעות למידה, פרויקטים ותחרויות בתחום השימוש במים ומטפחת גם שיתוף פעולה בין מגזרים שונים בציבור הישראלי. התוכנית מתקיימת בחסות משרדי החינוך והכלכלה, רשות המים, הטכניון, התעשייה ותאגידי המים בישראל וארגון "רוטרי" העולמי, ולאחרונה זכתה במקום הראשון מבין 1,160 תוכניות חינוכיות דומות ברחבי העולם בתחרות של רוטרי העולמית.

פרופ' אלכס פורמן, ראש המכון לחקר המים ע"ש גרנד בטכניון, שיבח את התלמידים על שנה שלמה של השקעה בפרויקטים רלוונטיים ועל הצגת פתרונות לבעיות ממשיות. ד"ר אמנון שפי, מייסד חברת Hi-Teach המפעילה את התוכנית, הודה לטכניון על אירוח האירוע ועל ליווי הפרויקטים והסביר כי התוכנית מעניקה לתלמידים הזדמנות להתמודד עם בעיות מורכבות מהעולם האמיתי.

המרצה הראשי באירוע, עמי איילון, דיבר עם התלמידים על החדשנות הישראלית בתחום המים. איילון, ששימש יו"ר חברת נטפים, אמר כי "נטפים נולדה  ממפגש ייחודי בין אידאולוגיה לטכנולוגיה. החדשנות הטכנולוגית הישראלית חברה כאן לאידאולוגיה של הפרחת השממה וכך נולדה טכנולוגיית הטפטוף או המיקרו-השקיה: גישה שמאפשרת להניב יבול רב יותר בכמות פחותה של מים. במשך אלפי שנים אנשים התפללו לגשם, ונטפים הייתה החברה הראשונה שהצליחה לשלוט בצמח באופן מבוקר באמצעות שליטה במינוני המים והדשן שהיא מספקת לצמח באמצעות הטפטפת. כשאני שואל את עצמי מה יזכרו מישראל עוד 400 שנה, ברור לי שאלה לא העוצמה הביטחונית וההייטק אלא היותה של ישראל חלוצת המהפכה הירוקה."

בפרסי הצטיינות זכו בתי הספר הבאים: שיח ג'ראח' (הצטיינות בחקר    – כיתות י), טייבה (הצטיינות בחקר – ט), בית צפאפא (הצטיינות בחקר   – ח), דמוקרטי קשת זכרון יעקב (הצטיינות בחקר – ז), קשת ירושלים (הצטיינות בחקר  – ו), בית הספר קרית גת (בית ספר מצטיין), שעב (בית ספר מנחה), כרמיאל (מקוריות הצגה), טייבה ורגבים (שיתוף פעולה בין מגזרי), שעב וכרמיאל (שיתוף פעולה בין מגזרי), שפרעם (פתרון טכנולוגי מורכב), ישיבה תיכונית זכרון יעקב (שילוב מסורת וטכנולוגיה מודרנית), זכרון יעקב (פרס העיר המצטיינת), אום טובה (התקדמות בית ספרית), תלי גילה ירושלים (עבודה רב תחומית) כרמיאל (מקוריות אופן ההצגה, קרול פ"ת ודרכא בגין (מובילים בפתרון טכנולוגי).

הזוכים יוליאן פרלשטיין, ריאן פורתי, אביחי עוז, סמבירא נחום וגבי אלברג עם ראש המרכז לחקר העיר והאזור פרופ' שמאי אסיף ויזמית T2Arch מעיין פדידה מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
צילום: גל המרלך

בשבוע שעבר התקיימה בטכניון תחרות היזמות הראשונה מסוגה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

בשבוע שעבר התקיימה תחרות היזמות הראשונה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הקאתון T2Arch נמשך 54 שעות רצופות שבמהלכן עבדו יחד סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון על פיתוח מיזמים בתחום האדריכלות, העיצוב והבנייה.

הקבוצה המנצחת, Wall-E, קיבלה בעקבות הזכייה כרטיס כניסה אוטומטית לתוכנית  היזמות היוקרתית ביזטק BizTEC המתקיימת בטכניון וכרטיסי טיסה לחול לכל הצוות.  הקבוצה פיתחה טכנולוגיה לניתוח יעילות אקלימית של מבנים קיימים על סמך נתונים המתועדים על ידי הטלפון החכם. הסימולציה האקלימית והניתוח הנלווה אליה מבוצעים על ידי יישום בענן והמשתמש מקבל תוצאות מפורטות. השירות החדשני מיועד להחליף את הניתוח המסורבל והיקר המבוצע כיום, ומיועד לתת מענה לצרכים רגולטוריים בארה"ב, באיחוד האירופי ובסין.

בתחרות התמודדו קבוצות רבות ומגוונות ואלה כמה מהפרויקטים שהוצגו בה: רובוט-רצף, אדריכלות קינטית, שימוש במשחקי מציאות מדומה ליצירת פרוגרמה אדריכלית, מסנני רעש לאתרי בנייה, שקעי חשמל ניידים ועוד מיזמים נוספים.

פספסתם את מפגש המתעניינים האחרון? עוד לא מאוחר להירשם לתואר ראשון בטכניון!
הטכניון מגיע לת"א ב-9.4.
מחכים לכם בקמפוס הטכניון בשרונה, ת"א.
הקליקו  על התמונה והירשמו

שניהם יקבלו מלגה מלאה לשנת לימודים בטכניון. גמר הכימיאדה התקיים בטכניון ב-22 במרץ

בתמונה הזוכים עם מנהלי התכנית. מימין לשמאל: שורה תחתונה: אביטל להב, איזנה ניגל אטינגר, זאב גרוס, הלל שוחט, רון רפאלי, נועה קרסק,חן גלשטיין. שורה עליונה: רז לוטן, שחר הסלטון, מקסים מורשין

ב-22 במרץ התקיים בטכניון גמר הכימיאדה – התחרות הארצית בכימיה לתלמידי תיכון. הפרס בתחרות הוא מלגת לימוד מלאה או חלקית לשנת הלימודים הראשונה בטכניון (תלמידי י"א יקבלו מלגה לפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בלבד). המלגות מדורגות על פי הזכייה: מלגה מלאה לזוכים במקום הראשון, 75% מלגה למקום השני ו-50% מלגה למקום השלישי.

במקום הראשון מקרב תלמידי י"ב זכה רז לוטן מחמד״ע – מרכז לחינוך מדעי ובית הספר עירוני א׳ בתל אביב. במקום השני והשלישי בהתאמה זכו חן גלשטיין מהריאלי העברי בחיפה ומקסים מורשין משבח מופת. מקרב תלמידי י"א זכו הלל שוחט מתיכון ליד האוניברסיטה ירושלים (מקום ראשון), רון רפאלי מקרית חינוך ע״ש בן גוריון בעמק חפר (מקום שני) ונועה קרסק מתיכון אחד העם בפתח תקוה (מקום שלישי). בתעודת הצטיינות זכה שחר הסלטון ממקיף א׳ בבאר שבע.

בראש תוכנית הכימיאדה עומד פרופ' זאב גרוס מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון, שהנחה את אירוע הגמר, ולהיבטים הניהוליים והפדגוגיים אחראים ד"ר אביטל להב וד"ר איזנה ניגל אטינגר. לשלב הראשון של התחרות ניגשו כ-6,000 תלמידים מכל רחבי הארץ ובשלב הגמר התמודדו 27 מהם. באירוע הגמר בירכו אותם המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' אדם שוורץ, דיקן הפקולטה לכימיה  פרופ' נעם אדיר ומנכ"ל מרכז מדעני העתיד מר אלי פריד.

קהל המשתתפים באירוע

תעופה, חלל, רפואה ואבטחת סייבר בכנס הישראלי השנתי ה-58 למדעי התעופה והחלל

 כנס IACAS התקיים בשבוע שעבר בתל אביב ובטכניון

פרופ' אפרים (אפי) גוטמרק מאוניברסיטת סינסינטי, זוכה הפרס הבינלאומי באוירונוטיקה וחלל ע"ש מאיר חנין.
צילום: עזרא לוי

"כלים שפותחו לטובת הנדסת חלל עשויים לתרום רבות להבנה רפואית ולשיפור טיפולים רפואיים", כך אמר פרופ' אפרים גוטמרק מאוניברסיטת סינסינטי בכנס הישראלי השנתי ה-58 למדעי התעופה והחלל (IACAS) שהתקיים בשבוע שעבר בתל אביב ובטכניון. פרופ' גוטמרק, שהשלים בטכניון את שלושת תאריו האקדמיים, הוא כיום פרופסור להנדסת אוירונוטיקה וחלל ולרפואת אף-אוזן-גרון באוניברסיטת סינסינטי וחבר באגודה האמריקאית לפיזיקה. הוא דיבר על יישומים ביו-רפואיים של תגליות בחקר אוירונוטיקה ובהם טיפול חדשני בדום נשימה בשינה וניתוח מהפכני להשבת הדיבור לאנשים שלא יכלו לדבר במשך עשרות שנים. "הפרדיגמה הרפואית המסורתית", אמר פרופ' גוטמרק, "גורסת שתפקודו של איבר נגזר מצורתו, ולכן אם הצורה משתבשת ואי אפשר לשחזר אותה אין אפשרות לתקן את הנזק. אנחנו מבינים כיום שהדבר אינו נכון – למשל במקרה של פגיעה חמורה במיתרי הקול. בעבר נהוג היה להניח שתפקודם של מיתרי הקול תלוי בגמישותם, ואובדן גמישות זו הוא תהליך בלתי הפיך. אנחנו הראינו שהפרדיגמה הזאת שגויה ושאפשר להחזיר את מיתרי הקול לתפקוד על סמך עקרונות אווירודינמיים של הפרדת זרימה ואוירו-אקוסטיקה. האפשרות לרתום עקרונות אווירודינמיים לעולם הרפואה פותחת אפשרויות רבות ומרתקות."

פרופ' גוטמרק קיבל בכנס את הפרס הבינלאומי באוירונוטיקה וחלל ע"ש מאיר חנין, הניתן לחוקרים בולטים על תרומה משמעותית בתחומי האוירונוטיקה והחלל.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא הצטרף לדבריו ואמר כי המדע נעשה אינטר-דיסציפלינרי יותר ויותר וכי הטכניון פיתח מודל המבוסס על מרכזים ומכונים בין-תחומיים המהווים מודל לאוניברסיטאות בעולם.

את הכנס פתח משה מדינה, סמנכ"ל הנדסה ופיתוח בתעשייה האווירית ויו"ר הוועדה המארגנת של הכנס ה-58. מדינה, בוגר הטכניון (הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל), השתחרר מחיל האוויר בדרגת אל"מ לאחר שעמד בראש נציגות ישראל בפרויקט מטוס הקרב העתידי F-35 בוושינגטון.

אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש אמ"ן לשעבר, סקר את "מאזן הביטחון הלאומי של ישראל – קריאה לאסטרטגיה כוללת" בעקבות ההתפתחויות האחרונות באזור.

דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופ' יצחק פרנקל

אסתי פשין, המובילה את מערך הסייבר בתעשייה האווירית, דיברה על הצורך בשיפור אבטחת הסייבר במטוסים כחלק מבטיחות הטיסה. "מטוס הסילון המודרני הוא מרכז מידע מעופף," אמרה פשין, "ופגיעותם של כלי טייס בהקשר של סייבר כבר הודגמה בעבר. מתקפות סייבר עשויות להוביל לתרחישים מסוכנים מאוד כגון עדכונים כוזבים לצוות הטיסה, החדרת פאניקה בקהל הנוסעים, שתילת תוכנה זדונית במטוס, שיבושים בטיסה ויצירת מטוס וירטואלי המטעה את תחנות הבקרה הקרקעיות. בנושא מורכב כל כך דרוש שיתוף פעולה ברמה הלאומית. חשוב ללמד את הטייסים איך המטוס עובד מבחינת סייבר. חשוב שהציבור הרחב ידע גם הוא שבשנים הקרובות הרגולציה בנושא הסייבר בטיסות תתהדק כי אין ברירה."

בוגר הטכניון ואדים ליידרמן תיאר את הטמעתו של ה"דרימליינר" (בואינג 787) בחברת אל על. "עולם התעופה הולך לעבר גמישות תפעולית, טווחי טיסה ארוכים וצמצום עלויות תפעול ו"דרימליינר" הוא פאר הטכנולוגיה גם בהיבטים האלה. הכנסתו לשימוש באל על הייתה תהליך ארוך ומורכב שהיווה עבורנו הזדמנות לבחון 'פרות קדושות' ולפרוץ חסמים מחשבתיים."

סא"ל ארז עזר מחיל האוויר הציג את האתגרים שבהתאמתו של מטוס הקרב החמקן F-35 ("אדיר") לצורכי חיל האוויר הישראלי. לדבריו, "המטוס הזה הכניס אותנו לדור המטוסים החמישי וישראל היתה המדינה הראשונה מחוץ לארה"ב שהגיעה לשימוש מבצעי בו. ביום שהמטוס הגיע לכאן הוא עלה לאוויר לצד מטוסים אחרים – תוצאה של חודשים רבים של הכשרת צוותים ואימונים בסימולטורים."

במסגרת מושב ייחודי של פרויקטים תעשייתיים, הכנס נתן במה להרצאות המציגות מהפכה בעולם התעופה: משה עטר מהתעשייה האווירית הציג את האתגרים של תהליך קבלת ההסמכה ופיתוח הטכנולוגיה עבור מטוס מטען ללא טייס; עומר בר יוחאי ממקימי חברת Eviation Aircraft תיאר פיתוח מטוס חשמלי לטווחים בינוניים עבור התעופה האזרחית; אייל רגב מחברת ParaZero – Drones Safety Systems נתן סקירה מקיפה בנושא פתרונות בטיחות בתחומי הטיסות הבלתי מאוישות והטיסות האוטונומיות.

הכנס הפגיש את טובי המומחים בארץ ובעולם בנושאים שונים בעולם האוירונוטיקה והחלל. הוצגו במסגרתו שבע הרצאות מליאה מפי מומחים בעלי שם עולמי וכ-120 מאמרים מדעיים שמקורם ב-14 מדינות שונות בעולם, ביניהם מחקרים ופיתוחים מגוונים ובהם כלי טיס אוטונומיים, טיסת מבנה בחלל והפרויקט הישראלי-צרפתי ונוס – לוויין מדעי לחקר חקלאות מדויקת והנעה חשמלית.

לראשונה התקיים במסגרת הכנס יריד חברות סטארט-אפ ומיזמים בנושאי תעופה וחלל, ובו הציגו בין היתר החברות NewRocket שפיתחה טכנולוגיה המשמשת להנעה רקטית על בסיס דלק ג'ל; NSLcomm המפתחת טכנולוגיה לתקשורת מהירה על גבי לוויינים ו- OptiVector המפתחת קונספט חדש למסוקים.

לראשונה התקיים בכנס גם פאנל לדיון בנושא מיזמי החלל החדשים, New Space, וקשרי הגומלין עם האקדמיה בארץ.

במסגרת הכנס התקיימה גם תחרות פרויקטים של סטודנטים מהטכניון. בפרויקט המחקר זכה הסטודנט דוד קייסר מהפקולטה להנדסת מכונות (בהנחיית פרופ' דוד גרינבלט) ובפרויקט התכן זכה צוות משותף של סטודנטים מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל ומהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי (בהנחיית דרור ארצי).

בששת העשורים האחרונים מהווה כנס האוירונוטיקה השנתי אירוע מרכזי בחיי הקהילה האוירונוטית בישראל. משתתפים בו כ-550 מהנדסים, מדענים ומומחים בתחומי האוירונוטיקה והאסטרונאוטיקה מהארץ ומהעולם. בארגון הכנס שותפים הגופים העיקריים העוסקים באוירונוטיקה וחלל בישראל, ביניהם: משרד הביטחון וצה"ל, התעשיות הביטחוניות – התעשייה האווירית לישראל, רפאל, תעש מערכות  ואלביט מערכות, וכמובן האקדמיה – הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון.

דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופ' יצחק פרנקל, הודה לצוות הפקולטה על ארגון האירוע.

כאלף ומאתיים רצים השתתפו במרוץ הטכניון 2108

כרואן חלבי ומוקט פוטנה הם הזוכים במרוץ הטכניון הרביעי

כאלף ומאתיים חברי סגל, סטודנטים, עובדים ובוגרים. השתתפו במרוץ הטכניון הרביעי שהתקיים היום (רביעי) בקמפוס הטכניון. המרוץ, שאורכו 5 קילומטרים, נערך בשיתוף פעולה בין הנהלת הטכניון ואס"ט – אגודת הסטודנטים בטכניון. את הרצים הזניקו נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ויו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון נמרוד הרני.

ראשון חצה את קו הסיום מוקט פטנה ממכון וינגייט, בתוצאה של 16 דקות, 56 שניות ו-7 עשיריות.

מבין הנשים הגיעה ראשונה כרואן חלבי מהטכניון, בתוצאה של 19 דקות, 21 שניות ו-2 עשיריות.

מנכ"ל אס"א טכניון בוריס בייטמן אמר כי "המרוץ הוא אירוע השיא בסדרת אירועי TECHNION CHALLENGE, שמטרתם לקדם תחרות ספורטיבית בין הפקולטות בטכניון. ספורטאי הטכניון מובילים בתחרויות אס"א במשך עשורים רבים, ולצד הספורט התחרותי אנחנו מקיימים מגוון פעילויות שנועדו לקדם את בריאותם של הסטודנטים ואת הנאתם בקמפוס."

אל הרצים, עליהם נמנו עד כה סטודנטים, עובדים, חברי סגל ונציגי חברות הייטק, הצטרפו השנה לראשונה גם בוגרי טכניון, שנרשמו למרוץ דרך ארגון הבוגרים של הטכניון.

"מרוץ הטכניון הוא כבר עניין של מסורת," אמרה זהבה לניאדו, סמנכ"לית התפעול בטכניון. "זה אירוע עממי שמטרתו לחבר את אוכלוסיית בית הטכניון ולקדם פעילות ספורטיבית בקמפוס."