יום שלישי, ב’ באייר תעש”ו

10.05.16 שעה 12:30

מול קיר הנופלים

רחבה ע”ש ויטרבי, פורום שרמן

התקווה הרובוטית

הסטודנטים איגור קנטור (מימין) ואלי זליאנסקי (משמאל) עם המנחה שלהם קובי כוחיי, ראש המעבדה לבקרה, רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ועם הקסילופון הרובוטי.

ספק אם המשורר נפתלי הרץ אימבר שחיבר בסוף המאה ה-19 את “התקווה“, לימים ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, חלם אי פעם שקסילופון רובוטי שבנו סטודנטים בטכניון ינגן את ההמנון הלאומי לכבוד יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל.

אלי זליאנסקי (27) ואיגור קנטור (28), סטודנטים לתואר ראשון מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, בנו במסגרת פרויקט הגמר ללימודיהם מערכת זרועות רובוטית לנגינה על קסילופון. המערכת כוללת שמונה מנועים המנגנים באופן מתוזמן שירים לפי בחירה,תוך שימוש בקבצי MIDI, המכילים בתוכם מידע על התווים.

“על סמך רעיון שהוצג לנו במעבדה לבקרה רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה בנינו מערכת של זרועות רובוטיות, שתנגן באופן עצמאי על קסילופון,” סיפר אלי. “לכבוד יום העצמאות ה-68 למדינה החלטנו ללמד את הרובוט את ההמנון הלאומי, ואין לנו ספק שזה הרובוט הראשון שמנגן את ‘התקווה’.”

“לא ציפינו שהעבודה על המערכת ובניית הרובוט תארך כל כך הרבה זמן,” מוסיף איגור. “במשך חצי שנה עבדנו על הבנייה, החיווט והתכנות. השתמשנו במנועים ובתושבות קיימות וסביב זה בנינו את הכל. המאמץ הגדול היה לבנות את המערכת עצמה – קונסטרוקציה שתחזיק מעמד ולא תתפרק. צריך היה לקחת את קובץ המוסיקה ולתרגם אותו לתנועות של הרובוט. תכנת MATLAB ממירה את הקובץ ומעבירה בעזרת בקר הארדואינו את הנחיות התנועה למנועים. המשתמש יבחר שיר לנגינה והתכנה תמיר את קובץ ה-MIDI הנבחר לרצף של תווים מתוזמנים ותתחיל לנגן את השיר המבוקש.”

לדברי אלי, “שמונה מנועי סרבו מניעים את ארבעת המקלות – שני מנועים לכל מקל. כל מקל יכול לנוע שמאלה וימינה ואז להקיש על הקסילפון. יש לי רקע במוסיקה שסייע לי להבין איך לעבוד עם תוים וסאונד.”

קובי כוחיי, ראש המעבדה לבקרה, רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה להנדסת חשמל, הנחה את הסטודנטים בפרויקט. “מבחינתנו בפקולטה, התהליך שהסטודנטים עוברים כדי לבנות את עצמם מבחינה מקצועית הוא הדבר המשמעותי, ולאו דווקא המוצר הסופי. במהלך הקורס נדרשים הסטודנטים לחקור לעומק טכנולוגיות חדשות, והם נחשפים ליזמות ולפיתוח מוצר.”

הקסילופון מוגבל ל-25 צלילים ולשלוש אוקטבות. לדברי איגור, הרובוט יודע לנגן גם את נעימת הפתיחה של הסדרה “משחקי הכס” ואת מוסיקת הרקע של משחק המחשב “מריו”.

הקסילופון הרובוטי במעבדה

מימין לשמאל : אלי זליאנסקי, קובי כוחיי ואיגור קנטור

הפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת חשמל בטכניון קיימו אירוע משותף לקידום מנהיגות נשית בטכנולוגיה

“70% מהגברים ישאלו בראיון עבודה אם השכר נתון למשא ומתן, אבל את מספר הנשים שישאלו שאלה כזו אפשר לספור על יד אחת”, אמרה מקסין פסברג, מנכ”לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, בפאנל ייחודי שהתקיים בטכניון. “כל עוד לא נצליח לקחת את חלקנו כשוות בעולם הזה, נישאר מאחור.”

את הדברים האלה אמרה פסברג לסטודנטיות מצטיינות בטקס הענקת מלגות שנערך באירוע “יוזמות” לנשים מובילות בטכנולוגיה, והוסיפה: “אני מפצירה בכן להמשיך ללמוד ואני רוצה לעודד אתכן לעשות זאת. אפשר לאזן בין בית לקריירה. צריך שותף אמיץ ואומץ לעשות את זה. אסור לוותר, You have to push it.”

באירוע הוענקו 12 מלגות לסטודנטיות מצטיינות מהפקולטה להנדסת חשמל ומהפקולטה למדעי המחשב מטעם החברות EMC ואינטל. ד”ר ארנה ברי, סגנית נשיא לחדשנות ב-EMC וראש מרכז המצוינות של החברה בישראל, אמרה: “בעיניי החינוך הוא פסגה אנושית שמאפשרת לנו לעשות דברים יותר ויותר טוב. אני מבקשת לברך אתכן, מקבלות המלגות, על הישגיכן בלימודים ועל תרומתכן לקהילה.”

“כבר מימיו הראשונים היה הטכניון חלוץ בקידום נשים”, אמר באירוע נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא. “למייסדיו היה ברור שהמוסד שהם שואפים להקים יהיה פתוח לכולם ללא הבדל דת, גזע, השקפה פוליטית ומין. זה היה בשנת 1913, כשאוניברסיטאות מובילות בארצות הברית עדיין לא קיבלו נשים ללימודים. לפני 15 שנים אחוז חברות הסגל בטכניון עמד על 10%, כיום הוא עומד על 17%  ואנו פועלים כל הזמן להעלות את מספרן של חברות הסגל. אחוזי הסטודנטיות לתואר ראשון בפקולטות ההנדסיות עולים בהתמדה אם כי באיטיות, אבל על מנת להעלות את מספרן של חברות הסגל עלינו להמשיך ולשכנע את הסטודנטיות להמשיך בלימודיהן לתארים מתקדמים ולצאת להשתלמות בתר-דוקטוראלית.”

האירוע, בהנחייתה של עינב גלילי, נפתח בדו-שיח “נשיאים על הקצה” בין נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ רבקה כרמי, ותובל בהומור רב. שני הנשיאים, המכירים זה את זו עוד מימי בית הספר היסודי והתיכון, דנו בנושאים רציניים כגון אקדמיה, פריפריה ומגדר וגם בשאלת מיליון הדולר – מיהו הסטודנט בעל פוטנציאל ההצלחה הגבוה ביותר.

על שאלתה של גלילי, האם הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב משיגים ציונים גבוהים באקדמיה כמו ב”מבחני ינשוף” (בדיקות למדידת רמת אלכוהול בדם), ענתה פרופ’ כרמי כי “השנים הסטודנטיאליות הן תקופה חשובה ללא התחייבות בחיים, וברור לגמרי שהסטודנטים צריכים גם ליהנות בהן. אוניברסיטת בן-גוריון היא מוסד אקדמי מפואר עם אווירה תוססת, ואנו מציעים לסטודנטים חוויה שהיא מעבר ללימודים באקדמיה.”

פאנל “יוזמות” של נשים מובילות בטכנולוגיה, בתמונה מימין לשמאל: פרופ’ רבקה כרמי, עינב גלילי, יונינה אלדר, איריס שור, מקסין פסברג, רונה שגב

וכיצד אתם חושבים למשוך סטודנטים? שאלה גלילי את פרופ’ פרץ לביא, בהחזרת השפה הגרמנית כשפת לימוד? “אנחנו אומרים לסטודנטים שלנו – בואו לטכניון, תעבדו קשה, אפילו קשה מאוד, אבל אחר כך עתידכם המקצועי מובטח,” ענה לה נשיא הטכניון.

לשאלתה של גלילי על ההזדמנות הגלומה במעבר בסיסי צה”ל לדרום ועל תרומת המעבר להתפתחות הנגב בכלל ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב בפרט, ענתה פרופ’ כרמי: “המעבר של הצבא לנגב מתנהל לאט, אבל זה לא מדאיג אותי כי העיכוב במספר שנים הוא זניח היסטורית מול המהלך האסטרטגי והחשיבות הלאומית לטווח הרחוק. זהו מהלך היסטורי. אוניברסיטת בן-גוריון קיבלה לפני עשור החלטה להיות שותפה למהלך, שלא היה יוצא לפועל בלעדיה. ליד האוניברסיטה הוקם פארק היי-טק המושך אליו חברות בינלאומיות, והסטודנטים מרגישים את תנופת הפיתוח.”

“כאזרח אני מצדיע לממשלה על ההשקעה בנגב,” אמר פרופ’ לביא, “זה מהווה אתגר לטכניון – יש תחרות והטכניון אינו עוד מונופול יחיד בהוראת מקצועות ההנדסה בארץ. אנחנו מתגאים במצוינות האקדמית, ותחום הנדסת המחשבים בטכניון מדורג במדד שנחאי של האוניברסיטאות בין ה-20 המובילים בעולם. זה יתרום לשאיפה למצוינות גם של אוניברסיטאות אחרות, אבל הצמיחה של אוניברסיטת בן-גוריון בהחלט מהווה אתגר עבורי כנשיא הטכניון ולנשיאי הטכניון הבאים.”

בעניין היוזמה של הטכניון להקים שלוחה בדרום-מזרח סין שאלה גלילי את נשיא הטכניון: “יכול להיות שאתם לוקחים את העניין הזה של תמיכה בפריפריה צעד אחד רחוק מדי?”. “אנחנו לא בחרנו בשנטאו,” ענה לה פרופ’ לביא. “התורם לי קא שינג בחר בעיר משום שהיא עיר הולדתו של אביו. האזור הוא אזור מעניין, מתפתח, והעיר היא בירת תעשיית הצעצועים העולמית.”

ומיהו הסטודנט בעל הפוטנציאל להצליח? לדעת כרמי הוא צריך להיות “חכם, נבון, סקרן מאוד, טיפוס לא קונפורמיסט, שלא מקבל כמובן מאליו את מה שהמורה אומר. חשוב שיהיה פתוח לשאלות ולמחקר וגם איש צוות. אני מאמינה בסטודנטים, שיעשו את מה שנכון לעשות. לראייה, אנו, באוניברסיטת בן-גוריון, תומכים בפרויקטים סטודנטיאליים שצמחו מהשטח כמו מכונית הפורמולה, IGEM ועוד. לדעתי עוד מעט ולא נצטרך ללמד את הסטודנטים אלא לתת להם את הכישורים להסתדר בחיים ולהביא את יכולותיהם לכלל ביטוי.” לדעת לביא, סטודנטים סקרנים ובעלי אומץ להעז הם שיצליחו. “כישרון יש לכולם,” הוא אומר, “אבל הסטודנטים שאינם חוששים מכישלון ומשתמשים בו כמקפצה לניסיון הבא – הם שיצליחו.”

בהמשך האירוע התקיים פאנל “יוזמות” של נשים מובילות בטכנולוגיה, בהנחייתה של עינב גלילי ובהשתתפות מקסין פסברג, מנכ”לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, פרופ’ רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ יונינה אלדר מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, רונה שגב, שותפה ומנהלת ב-TLV Partners, ואיריס שור, מנכ”לית ORIBI. בתוך הצחוק וההומור דיברו חברות הפאנל בגילוי לב על האתגרים הרבים הניצבים בדרכן של נשים לצמרת הטכנולוגית. “נשים וגברים לא מעבדים נתונים באותה הצורה,” אמרה פסברג. “לנשים יש כל כך הרבה חסמים שמתחילים עוד מהבית. צריך לחולל שינוי מהרמה הבסיסית – מהבית.”

לבקשתה של גלילי להעניק טיפ לסטודנטיות הנמצאות בראשית הקריירה שלהן, אמרה רונה שגב לסטודנטיות: “אל תפחדו. בכל דלת שנפתחה לי נכנסתי פנימה והצצתי, זו הדרך שבה מתקדמים בחיים. צריך אומץ וסקרנות לעבור מדלת לדלת ולא לפחד משינויים.”

“כבו מחשבות שליליות ותאמינו ביכולות שלכן,” אמרה להן מנכ”לית ORIBI, איריס שור. “מצאו את המודל האישי שלכן להצלחה”, ייעצה להן פרופ’ יונינה אלדר. “אין דרך אחת להצלחה, אתן צריכות למצוא את הדרך, רק תבחרו איך.”

פרופ’ פרץ לביא נשיא הטכניון על הקשר בין ההצלחה להחלטה שקיבל בתיכון.

“מתמטיקה זה לא רק טכניקה, זאת גם שיטת חשיבה, זו גם הבנה יותר מעמיקה של דברים”, כך אומר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא לתכנית ‘אנשים’,

לקראת בחינת הבגרות במתמטיקה שתערך ביום השני הקרוב. “העולם שלנו היום, הוא עולם חדש שמתבסס על טכנולוגיה וטכנולוגיה מתבססת על מתמטיקה.”
בראיון מספר פרופ’ לביא איך ההחלטה שקיבל בתיכון להיבחן ב-5 יחידות דחפה אותו כל הדרך לתואר פרופסור.

לצפייה בכתבה : https://goo.gl/DmCpMm

פרופ’ הלמוט פוטמן מהאוניברסיטה הטכנולוגית בווינה

בשבוע הבא יתקיים בטכניון הכנס השישי של TCE – המרכז להנדסת מחשבים בטכניון. הכנס, שנושאו 3D visual computing, ייערך בימים ג’-ד’, 25-24 במאי. ישתתפו בו גורמים ישראלים ובינלאומיים מובילים מעולמות האקדמיה והתעשייה, הקשורים בגרפיקה ממוחשבת ובתלת-ממד.

בראש הכנס עומדים פרופ’-משנה מירי בן חן מהפקולטה למדעי המחשב ופרופסור יואב שכנר מהפקולטה להנדסת חשמל. פרופ’ שכנר עוסק בראייה ממוחשבת ופרופ’-משנה בן חן עוסקת בגרפיקה ממוחשבת, בעיבוד גיאומטרי ועוד.

התפשטותן של טכנולוגיות למציאות מדומה ורבודה ולהדפסת תלת-ממד, מעניקה יתרון למי שמחזיק בבסיס תיאורטי מוצק וביכולת לייצר אלגוריתמים לאנליזה וסינתזה של מידע גיאומטרי תלת ממדי.  “תלת-ממד הפך לנושא חם”, מסבירה פרופ’ בן חן. “הטכנולוגיות של סריקה והדפסה תלת ממדית כל הזמן משתפרות, אך יש צורך בכלים לעיבוד המידע הזה, בכדי שהטכנולוגיה תהפוך לשמישה לכאלו שאינם מומחים. כל מה שעושים היום עם תמונות ניתן לעשות יותר טוב עם מידע תלת ממדי, אך לכך יש צורך באלגוריתמים לחיפוש, השוואה, ועריכה, שהם כרגע בחזית המחקר בתחום.”

בכנס ישתתפו מיטב החוקרים בתחום. פרופ’ ביל פרימן מ-MIT ירצה על מחקר שבו בחן את האפשרות ללמוד על תכונות החומר מקטעי וידאו וסאונד המתעדים תיפוף עליו. פרופ’ הלמוט פוטמן מהאוניברסיטה הטכנולוגית בווינה ידבר על ארכיטקטורה גיאומטרית – שימוש בכלים טכנולוגיים לטובת האדריכלות. פרופ’ איתן גרינספן מאוניברסיטת קולומביה – על הדמיית תהליכים פיזיקליים באמצעות גרפיקה ממוחשבת. דוברים נוספים הם פרופ’ מארק פולפיס מהמכון הטכנולוגי של שווייץ (ETH), פרופ’ תומס פאנקהאוזר מאוניברסיטת פרינסטון ופרופ’ מארק אלקסה מהאוניברסיטה הטכנולוגית בברלין.

הכנס מאורגן על ידי המרכז להנדסת מחשבים (TCE) בטכניון, המקדם מחקר יישומי משותף לפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב בטכניון. במרכז שותפים חוקרים מהתעשייה וחברי סגל משתי הפקולטות והוא מטפח דיאלוג בין התעשייה לאקדמיה בנושאים מחקריים המעניינים את שני הצדדים. בין היתר עוסק המרכז בהפצת ידע ועורך כנסים רבים שגולת הכותרת שלהם היא הכנס השנתי.

לתכנית הכנס: http://tce.technion.ac.il/tce-conferences/tce-conference-2016-program/

פרופ’ ביל פרימן

פרופ’ מירי בן חן

נציגי 62 חברות מהמובילות במשק הישראלי, השתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון. ביריד, שהתפרס על פני 157 ביתנים בשדרה המרכזית של הטכניון,  גייסו החברות לשורותיהן מאות סטודנטים. עם החברות שהשתתפו ביריד נמנות אפלייד מטריאלס, אפל, צ’ק פוינט, אמזון, אלביט מערכות, מיקרוסופט, IBM, מלאנוקס, קוואלקום, PTC, ,Alpha Omega PayPal, eBay ועוד.

המחזור הראשון במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס סיים את לימודיו; הסטודנטים יקבלו תואר שני כפול – מהטכניון ומקורנל

בוגרי המחזור הראשון

במעמד הקונסול הכללי בניו יורק עידו אהרוני ומנכ”לית עיריית ניו יורק ג’ולי סמואלס צוין אתמול (ד’) סיום לימודיהם של הבוגרים הראשונים במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק. בוגרים אלה יקבלו ב-29 במאי תואר כפול (מהטכניון ומאוניברסיטת קורנל) ולכן מדובר בתקדים היסטורי: זו הפעם הראשונה שאוניברסיטה לא אמריקאית (הטכניון) מעניקה תואר אקדמי מלא בארה”ב.

“היזמים הצעירים האלה מצוידים בידע ובניסיון בתחומים החיוניים לשגשוגה הכלכלי של העיר ניו יורק ולשיפור החברה בכלל,” אמר פרופ’ אדם שורץ מהטכניון, העומד בראש מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס. “אנו צופים לסטודנטים אלה הצלחות גדולות והשפעה משמעותית על הכלכלה באמצעות חברות הסטארט-אפ שהם יקימו בעיר ומחוצה לה.”

“מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס סיפק לנו הזדמנות לעצב את תוכנית הלימודים,” אמר שון ברמסון, אחד מ-12 הסטודנטים המסיימים. “שוררת כאן רוח יזמית מופלאה שמזכירה לי את תקופת לימודי בטכניון, רוח שדוחפת את הסטודנטים ליישם את מה שלמדו ולהשפיע ממשית על העולם.”

מכון ג’ייקובס נוסד בעקבות התקשרות בין הטכניון לאוניברסיטת קורנל וזכייתם המשותפת בתחרות שקיימה עיריית ניו יורק להקמת קמפוס אקדמי-טכנולוגי בעיר. את המחזור הראשון מסיימים 12 תלמידים מ-6 מדינות שונות: ארה”ב, קנדה, סין, ניו זילנד, הודו, אינדונזיה וספרד. כמה מהם ימשיכו במסלול המחקרי, אחרים נושאים את עיניהם לחברות מובילות כגון גוגל ופייסבוק, והשאר צפויים להקים חברות סטארט-אפ משלהם בתחומים שונים. כולם השלימו במכון תואר שני (MS) במערכות מידע תוך התמקדות ב- Connective Media – מסלול יחיד מסוגו לתואר שני המשלב טכנולוגיה, מדיה, סוציולוגיה ומינהל עסקים.

“אנו מברכים את כל בוגרי המחזור הראשון במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “קבוצה מופלאה זו, והישגיה העתידיים, מהווים דוגמה למה שיכול לנבוע משילוב של חדשנות, הצטיינות ומחויבות לשיפור חייהם של בני אדם ברחבי העולם.”

על המכון

מכון טכניון-קורנל לחדשנות נוסד בשנת 2013 הודות לתרומה של 133 מיליון דולר שהעניקו ד”ר אירווין מארק ג’ייקובס, מייסד קוואלקום ובעבר מנכ”ל החברה, ואשתו ג’ואן קליין ג’ייקובס. עד מהרה הפך המכון לגורם המדרבן יזמות גלובלית ומניע את התפתחותן של כלכלת העיר ושל סביבת ההיי-טק שבה. פעילות המכון מבוססת על משאבים ועל חברי סגל הן מהטכניון, שהיה גורם מרכזי בהפיכתה של ישראל לאומת הסטארט-אפ והן מקורנל, אוניברסיטה מובילה בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב ובעלת נוכחות משמעותית מאוד בניו יורק. התואר הכפול שמעניק מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס ניתן כאמור על ידי הטכניון ואוניברסיטת קורנל ומספק לסטודנטים יתרון בינלאומי וחשיפה בעולם העבודה הגלובלי.

המכון קם בעקבות זכייתם המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שקיימה עיריית ניו יורק להקמת קמפוס אקדמי-טכנולוגי בעיר (כיום “קורנל טק”). המכון מקדם יזמות, מיסחור ותרגום של רעיונות ליישומים ואינו פועל במודל של פקולטות או דיסציפלינות אלא בשלושה מרכזים אינטר-דיסציפלינריים, וזאת במטרה לטפח התנסות ויזמות. במכון ישנו גם מסלול לפוסט-דוקטורט, שמטרתו הקמת חברות סטארט-אפ המבוססות על מחקרים אקדמיים ועידוד חדשנות על ידי פיתוח מודלים חדשים למיסחור של קניין רוחני.

על התוכנית ב- Connective Media

בראש התוכנית לתואר שני ב- Connective Media עומד פרופ’ מור נעמן, ראש המעבדה לטכנולוגיות חברתיות במכון ג’ייקובס. חוקרי המעבדה חוקרים טכנולוגיות כגון יוטיוב ופייסבוק ומפתחים טכנולוגיות חדשות לתקשורת בין אנשים. המסלול מתאפיין בדגש טכנולוגי חזק ועם זאת מתייחד בכך שהוא חורג מהתחום הטכנולוגי ומשלב מגוון רחב של תחומים מהעולם העסקי והחברתי. הסטודנטים במסלול נדרשים לעבוד בקשר ישיר עם בכירים בתעשייה על פרויקטים העשויים להשפיע על העולם באופן משמעותי. במהלך לימודיהם הם מקימים חברות סטארט אפ וירטואליות או ממשיות וזאת בשיתוף הדוק עם חברות מובילות ובהן AOL, מיקרוסופט ולינקדאין. סטודנטים אלה, לדברי פרופ’ נעמן, “מצוידים בידע טכנולוגי נרחב אבל גם בכישורים מעולמות העיצוב, העסקים ומדעי החברה – שילוב שהוא חיוני כיום לחדשנות ולהצטיינות בעולם הרחב של Connective Media. הם יגייסו את הידע הטכנולוגי שלהם לטובת ההיבטים האנושיים והחברתיים של טכנולוגיות התקשורת וכך יקדמו חברות מבוססות או יקימו חברות משל עצמם, בעיקר בשטח התקשורת. אלה הם המנכ”לים, מנהלי המוצר ובכירי התעשייה של הדור הבא.”

להיכרות עם בוגרי המחזור הראשון: https://www.youtube.com/watch?v=CC00s2RmKmU&feature=youtu.be

ד”ר ברכמן, שכיהן עד לאחרונה כמדען הראשי של חברת יאהו, מילא תפקידים בכירים גם
ב-Bell Labs, AT&T ו- DARPA. הוא יחליף את פרופ’ אדם שורץ שישוב לטכניון

ד”ר רון ברכמן

ד”ר רון ברכמן, שפרש לאחרונה מתפקידו כמדען הראשי של חברת יאהו, התמנה למנהל מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק. ברכמן, בעל דוקטורט במדעי המחשב ואישיות מוכרת בתחום הבינה המלאכותית, יחליף את פרופ’ אדם שורץ, שישוב לטכניון.

בתפקידו ביאהו הוביל ברכמן את כל פעילותה המדעית של החברה ברחבי העולם, לרבות השלוחות בחיפה ובניו יורק. הוא אחד ממייסדי  Yahoo Research והוא שהקים את היחידה לקשרי אקדמיה ביאהו. במסגרת שירותו ב- DARPA הקים ד”ר ברכמן את הקבוצה למערכות קוגניטיביות שפיתחה את הטכנולוגיה שהובילה לפיתוח Siri, “העוזרת החכמה” של אפל. ד”ר ברכמן מילא תפקידים באגודות חשובות רבות והוא יועץ לחברת סגוביה, המפתחת טכנולוגיה להעברת כסף מזומן לאנשים עניים בעולם השלישי.

מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס נוסד בעקבות זכייתם המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות שקיימה עיריית ניו יורק. המבנה הארגוני שלו מבוסס על שלושה מרכזים בינתחומיים במקום החלוקה האקדמית המסורתית לפקולטות, וזאת במטרה לחרוג מגבולות האקדמיה, לספק פרספקטיבה חדשה על מחקר, חינוך, יזמות ומיסחור טכנולוגיות ולגשר בין האקדמיה לתעשייה.

בתפקידו כמנהל יוביל ד”ר ברכמן את המכון לקראת מימושן של מטרות אלה ובמיסודם של מחקר חלוצי ובינתחומי, מסלולים לתארים מתקדמים ותוכנית ייחודית לפוסט-דוקטורנטים בדגש על יזמות (Runway startup postdoctoral program). במקביל למינויו במכון ג’ייקובס הוא יתמנה לחבר סגל בפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת קורנל.

“מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס הוא יוזמה מדהימה וייחודית ואני נרגש נוכח ההזדמנות שניתנה לי להוביל אותו הלאה להישגים נוספים של חדשנות והשפעה בהוראה ובמחקר,” אמר ד”ר ברכמן. “תחת הנהגתו של פרופ’ שורץ הפך המכון לדוגמה חלוצית של האופן שבו יכולה האקדמיה להניע חדשנות בעולם שמחוץ לה.”

מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס מנוהל לסירוגין (ברוטציה) על ידי הטכניון ואוניברסיטת קורנל. כעת, עם כניסתו של ד”ר ברכמן, יהפוך פרופ’ שורץ ליו”ר מועצת המנהלים של מכון ג’ייקובס. לדבריו, “אנו גאים בהתפתחות המכון ובהצלחתו בשלוש השנים האחרונות. בימים אלה מסיימים את לימודיהם הבוגרים הראשונים של המסלול הייחודי לתואר כפול, ותוכנית הפוסט-דוקטורט מייצרת מחקר מעמיק ורב השפעה. לנוכח נסיונו של רון בניהול של צוותי מחקר איכותיים והצלחתו בפיתוח יוזמות חדשות בחברות ובארגונים ממשלתיים מובילים, אין ספק כי הוא האדם הנכון שיצעיד את המכון קדימה.”

פרופ’ משה סידי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, אמר כי “רון הרבה לעבוד עם צוותי מחקר ישראליים והוביל ארגונים מורכבים. אני בטוח שהוא יצליח להוביל את שותפות טכניון-קורנל לשיאים חדשים וימנף את כוחן של שתי האוניברסיטאות ושל שתי התרבויות להפיכתו של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס לגוף מהיר, גמיש וחדשני שיוביל את העולם בעידן הדיגיטלי.”

לתמונות לחצו כאן

בתמונה : ד”ר רון ברכמן

לפרטים נוספים: גיל ליינר – 058-6882208, דורון שחם – 050-3109088

המרכז הראשון מסוגו בישראל ייחנך בכנס בינלאומי בתאריכים 2-1 ביוני 2016

תחום ההנדסה הקוואנטית ופיתוחן של טכנולוגיות חדשות המבוססות על מדעי הקוואנטום תופסים מקום הולך וגדל בפעילותו של המכון לננו-טכנולוגיה ע”ש ראסל ברי בטכניון. ציון דרך חשוב במגמה זו יירשם השבוע עם חנוכתו של המרכז להנדסה קוואנטית, בכנס הבינלאומי ע”ש מארק ודיאן סיידן בהשתתפות כמה מהמדענים המובילים בעולם בתחום.

המרכז החדש, ששמו המלא Technion Center for Quantum Science Matter and Engineering, עתיד לתרגם את עקרונותיה של מכניקת הקוואנטים לעולם ההנדסה ולפתח טכנולוגיות ישימות שייכנסו לשימוש תעשייתי בשנים הקרובות. זאת תוך שיתוף פעולה בין חוקרים מכל הפקולטות בטכניון.

במכון לננו-טכנולוגיה ע”ש ראסל ברי מאמינים כי השילוב הייחודי בין מחקר מדעי בסיסי לבין היכולות ההנדסיות המתקדמות של חוקרי הטכניון יהפוך את המרכז להנדסה קוואנטית בטכניון לאחד המרכזים המובילים מסוגו בעולם. חיוניותו של מרכז מסוג זה בטכניון ברורה לנוכח ניסיונו הרב והמוצלח בזיהוי מוקדם של צורכי התעשייה ושל הזדמנויות לפיתוח המשק הישראלי. ניסיון זה כבר בא לידי ביטוי בעבר בתחומים רבים ובהם אווירונוטיקה וחלל, מיקרו-אלקטרוניקה, אופטו-אלקטרוניקה וננו-טכנולוגיה ואיפשר לטכניון להוביל תמורות היסטוריות ששינו את פני המשק הישראלי.

“המרכז להנדסה קוואנטית יתמקד באספקטים הקוונטיים של מיחשוב, תקשורת, חישה ועיבוד אותות,” אומר פרופ’ גדי איזנשטיין, ראש המכון לננו-טכנולוגיה ע”ש ראסל ברי בטכניון. “תחום החישה יזכה לתשומת לב מיוחדת בשל השלכותיו היישומיות הנרחבות בכל תחומי החיים.”

כבר משלבי פעילותו הראשונים יתקיים במרכז שיתוף פעולה הדוק בין מומחי ננו-טכנולוגיה ומדענים מובילים בטכניון משטחי התקשורת ותורת האינפורמציה- בעיקר מהפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב.

לתכנית הכנס לחצו כאן

ב-5 ביוני 2016 יעניק הטכניון בטקס חגיגי את פרס הארווי לשנת 2015 לפרופ’ מרק קירשנר מאוניברסיטת הרווארד (ארה”ב) ולפרופ’ עמנואל בלוך ממכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית (גרמניה). הפרס, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887). הוא נוסד בשנת 1972 כגשר של רצון טוב בין ישראל ואומות העולם וניתן מדי שנה לגברים ולנשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל.

Harvey Poster

סטודנטים וחוקרים בטכניון הציגו לנציגי קצא”א ורשות הטבע והגנים שמונה מחקרים הנוגעים לנזקי דליפת הנפט בשמורה

סטודנטים מהטכניון בשמורת עברונה

“יום העיון הזה שיזמתם בטכניון הוא דוגמה מצוינת לעבודה בשמירת טבע: אתה עובד בתנאים מסוימים, והם משתנים; פתאום מתרחשת תקלה, פתאום נכנס עוד אילוץ. אפשר לומר שכאקולוגים העובדים בשמורת טבע אנחנו נדרשים לעתים לבצע פעולות ממשק אגרסיביות, ועם זאת לקיים מערכת אקולוגית מתפקדת הייחודית לאזור בו אנו פועלים.”

ד”ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים (רט”ג), פתח בדברים אלה את יום העיון שנערך במכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון. יום העיון הוקדש להצגת פרויקטי מחקר של סטודנטים לתואר ראשון בנושא דליפת הנפט בשמורת עברונה והצגת דרכים לשיקום האזור. לדברי ד”ר צוער “יש כאן מצב מאוד רגיש: אנחנו רוצים להוציא את הנפט מהשמורה – אבל שלא יישטף למפרץ אילת. אנחנו שוקלים להשקות את האדמה כדי לאפשר לחיידקים לטפל בזיהום אבל יודעים שמאוד קשה להשקות את הקרקע המזוהמת ושהשקיה בתנאים של מדבר קיצוני (כפי שקיים בעברונה) עלולה להפר את המאזן האקולוגי. אנחנו רוצים שמורה נקייה, אבל בלי לפגוע בערכי הטבע.”

ארוע הדליפה שהסעיר את המדינה התרחש בדרום הערבה ב-4 בדצמבר 2014. כתוצאה מפגיעה בצינור נפט של קצא”א (חברת קו צינור אילת אשקלון בע”מ) זרמו כ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי לאורך כביש 90 ומשם לשמורת עברונה, וכיסו כ-140 דונם משטח השמורה.

במהלך בדיקת הארוע החמור התברר שבשנת 1975 התרחש ארוע דומה שלא טופל כלל. “לכן,” אמר ד”ר צוער, “עלתה המחשבה שאם השמורה התאוששה מעצמה מהארוע ההוא, היא תתאושש גם מהארוע החדש. אבל כשהתחלנו לבדוק את השטח, בסיוע חוקרים מכמה מוסדות אקדמיים, גילינו שדליפת 1975 דווקא הזיקה לשמורה: הקרקע נהייתה הידרופובית, כלומר אטומה למים, וכתוצאה מכך לא צמחו באזור עצי שיטה צעירים. החשש הוא שנאבד בעתיד את עצי השיטה ומיני צמחים נוספים שגדלים בשמורת עברונה בלבד. לכן היה לנו ברור שבדליפה הנוכחית חייבים לטפל.”

הידיעה על דליפת הנפט תפסה את אוריאל קלר בבוקרו של יום לימודים שגרתי בטכניון. קלר, סטודנט לתואר ראשון בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הוא מייסד קבוצת מעל”ה (מהנדסי העתיד למען הסביבה), ארגון התנדבותי של סטודנטים לתואר ראשון בטכניון. “ישבתי בשורה האחרונה בכיתה ליד סטודנטית בשם עומר לוי,” מספר קלר, “והסתכלנו על התמונות בעיתון – אותן תמונות קשות מאירוע דליפת הנפט. עומר הייתה מזועזעת מהמקרה והתעקשה שאנחנו חייבים לעשות משהו כדי לסייע לשיקום השמורה. עומר דיברה, אני הקשבתי, אבל תוך כדי כבר התחלתי לחשוב מי יהיה חבר הסגל המתאים לפנות אליו. בעניין פתאום נזכרתי שאני נמצא בקורס מבוא לזרימה וזיהום בקרקע. המרצה של אותו קורס היה פרופ’ אורי שביט, ובאותו רגע כבר היה לי ברור שבסוף השיעור עומר ואני ניגשים אליו. אורי, לשמחתנו הרבה, הסכים להיפגש איתנו, ומאותו רגע לקח אותנו תחת חסותו.”

פרופ’ אורי שביט בכנס

כמה ימים לאחר מכן, בסיוע רשות הטבע והגנים, הוציאה מעל”ה משלחת ראשונה לדיגום קרקע בשמורה. לפרופ’ שביט הצטרפה פרופ’ סימה ירון מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובהמשך הצטרפו אליהם פרופ’ אבי שביב, פרופ’ אבי אוסטפלד, פרופ’ מקסים שושני ואינג’ ארז צמחוני, כולם מהטכניון. גם קבוצת הסטודנטים גדלה, ובמשך שנה וחצי נסעו חבריה פעמים רבות לאתר הדליפה כדי ללמוד על הנזק ולגבש דרכים לטיפול ביולוגי בקרקע המזוהמת. “איש מאיתנו אינו מומחה בזיהומי נפט,” אומר פרופ’ שביט, “אבל כולנו, ובעיקר הסטודנטים, מוּנעים מהרצון להבין את המנגנונים הרלוונטיים ולנסח מודלים לניטור, לחיזוי וטיפול בזיהום. לשמחתי קיבלנו תמיכה ממשית מלשכת המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ משה סידי, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מהמכון לחקר המים ע”ש גרנד, מחברת מלח הארץ ומרשות הטבע והגנים.”

ביום העיון הוצגו עבודות במגוון רחב של תחומים והיבטים: מיפוי הזיהום באמצעות חישה מרחוק, השפעת הנפט על הקרקע, פירוק הנפט באמצעות חיידקים, השפעתם של ארועי שיטפון ועוד. ד”ר צוער סיכם ואמר כי “רשות הטבע והגנים מתרשמת מאוד מהפרויקטים שקבוצות המחקר הטכניוניות עורכות זה שנה וחצי בשטח ובמעבדות, ואני מאמין שפרויקטים אלה יעניקו לנו כיוונים משמעותיים לניטור הזיהום ולטיפול בו. זה מרשים מאוד שהחבר’ה האלה, סטודנטים לתואר ראשון, משקיעים כל כך הרבה ידע, זמן ומרץ כדי לקדם את סביבת עברונה מתוך ראייה מדעית ומתוך דחף לשפר את מצב הסביבה.”

ליצירת קשר ופרטים נוספים לגבי המחקר נא ליצור קשר עם קבוצת מעל”ה  mala.technion@gmail.com.

לחוברת המחקרים לחצו כאן

האקדמיה הצעירה הישראלית מצרפת לשורותיה שני חברי סגל מהטכניון: פרופ’ אילת ברעם-צברי ופרופ’ רועי קישוני

האקדמיה הצעירה הישראלית מצרפת לשורותיה שבעה מדענים צעירים, שניים מהם מהטכניון: פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה ופרופ’ רועי קישוני מהפקולטות לביולוגיה ולמדעי המחשב.

הנגשת המדע לציבור

פרופ’ אילת ברעם-צברי

פרופ’ ברעם-צברי, חלוצת תחום תקשורת המדע בישראל, השלימה תואר ראשון בתוכנית המצטיינים של הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, דוקטורט במסלול ישיר במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קורנל. את הידע האקדמי הרב, ואת הניסיון העיתונאי שרכשה (“העיר”, “במחנה”, “גלובס”, ערוץ המדע וערוצים 10 ו-2) היא רותמת למחקר, להוראה ולהשפעה ציבורית בתחום תקשורת המדע (science communication). זאת, לדבריה, במטרה “לגשר בין זכותו של הציבור לדעת ליכולתו של הציבור להבין.”

פרופ’ ברעם-צברי, 39, חברה במרכז המצוינות לינקס – למידה בחברת המידע, והשנה זכתה בפרס ינאי המוענק לחברי סגל בטכניון על “תרומה משמעותית לקידום החינוך האקדמי”. היא עומדת בראש הוועדה האקדמית של סדרת כינוסי תקשורת המדע, שאותה יסדה בשיתוף האקדמיה הלאומית למדעים. פרופ’ ברעם-צברי, המכהנת כיו”ר ועדת המחקר של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, האחראית לרגולציה של השידור המסחרי בישראל, היא גם הנציגה הישראלית הראשונה בהנהלת PCST – הארגון הבינלאומי לתקשורת המדע.

לפני כשנתיים הוזמנה פרופ’ ברעם-צברי למרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים, הנמצא ב-CERN, שוויץ. זאת כדי ללמוד את אתגרי תקשורת המדע של CERN, למשל השמועות בדבר “חור שחור שיווצר במאיץ החלקיקים ויבלע את כדור הארץ”. שמועות דומות עלו בעבר לקראת הפעלתם של מאיצי חלקיקים אחרים, אבל הפעם נוסף לתמונה מקדם-היסטריה חדש: השיתוף ברשתות החברתיות, שהפך את השמועות המופרכות לנבואות-זעם ויראליות. ביום שישי האחרון פורסם בכתב העת PLOS ONE מאמר שכתבה פרופ’ ברעם-צברי יחד עם הדוקטורנט אביב שרון וקייט קייל (Kahle), מנהלת המדיה החברתית ב-CERN. במאמר בוחנים החוקרים את מעורבות הציבור בתחום הפיזיקה של החלקיקים על סמך הדינמיקה ברשתות החברתיות.

תרופה ספציפית לכל זיהום

פרופ’ רועי קישוני

פרופ’ רועי קישוני, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון ובעל מינוי משני בפקולטה למדעי המחשב, השלים תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית (במסגרת פרויקט תלפיות) ודוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן שהה כ-14 שנים בארה”ב, במהלכן השלים פוסט-דוקטורט בפרינסטון ובאוניברסיטת רוקפלר והמשיך למחקר על אבולוציה של חיידקים במחלקה לביולוגיה מערכתית בהרווארד, שם היה לפרופסור מן המניין. בשנת 2013 חזר לישראל והצטרף לטכניון כחבר סגל בפקולטה לביולוגיה. על גיוסו לטכניון עמלו בכירים רבים בטכניון ובהם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים לשעבר פרופ׳ גדי שוסטר וחתן פרס נובל בכימיה פרופ’ אהרן צ’חנובר.

מעבדתו של פרופ’ קישוני עוסקת בתחומים שונים הקשורים בחיידקים, באבולוציה שלהם ובאינטראקציות שלהם עם הסביבה ועם חומרים תרופתיים. הפרויקט המרכזי של המעבדה כיום הוא מיפוי כולל של חיידקי העולם ומאפייניהם, לרבות מוטציות שמקנות לחיידקים עמידות לאנטיביוטיקה. מחקריו של פרופ’ קישוני, שהתפרסמו בכתבי עת מובילים כגון Nature ו- Science, חשובים במיוחד נוכח החשש שהתרחבות העמידוּת לתרופות אנטיביוטית מובילה את האנושות לעבר עידן “פוסט-אנטיביוטי”, שבו זיהומים ופציעות קלות יגרמו נזק בריאותי כבד. המחקרים המתבצעים במעבדתו בהקשר זה נועדו לדבריו “לאפשר לנו לנבא כיצד תשפיע תרופה ספציפית על המטופל הספציפי. הרעיון הוא שעל סמך קריאת הגנום של החיידק מחולל-המחלה נוכל להתאים לכל זיהום את התרופה היעילה ביותר עבורו, תוך הימנעות מתרופות שהחיידק עמיד להן או עשוי לפתח עמידות נגדן.”

מצוינות אקדמית ומעורבות חברתית

האקדמיה הצעירה הישראלית, הפועלת במסגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נועדה לקדם את מעמדם של מדענים צעירים בישראל ולשפר את קשריהם עם החברה הישראלית, עם מקבלי ההחלטות ועם חוקרים צעירים מרחבי העולם. חבריה, אנשי מדע הבולטים בתחומם, נבחרים על סמך מצוינות אקדמית ומעורבות ציבורית-חברתית. בשנת 2012 הצטרפו לאקדמיה שני חברי סגל מהטכניון: פרופ’ יונינה אלדר (הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי) ופרופ’ ליאור גפשטיין (הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט).

מלבד פרופ’ ברעם-צברי ופרופ’ קישוני מהטכניון מצטרפים כעת לאקדמיה הצעירה ד”ר מיכל בר-אשר סיגל (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), ד”ר ספי הנדלר (אוניברסיטת תל-אביב), פרופ’ יובל פלדמן (אוניברסיטת בר-אילן), פרופ’ אבי צדוק (אוניברסיטת בר-אילן) וד”ר יעל שטרנהל (אוניברסיטת תל-אביב).

לעזרא וסקרלט מורד מתל אביב יש סיבה לגאווה: השבוע קיבלו בניהם אמיר ותומר יחד את תואר הדוקטור מהטכניון, לאחר שהשלימו שלושה תארים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.

עזרא מורד סיים בשנת 1962 לימודי תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, והמשיך לקריירה ארוכה ומגוונת בתחום הביטחוני. בין השאר מילא תפקידים בכירים בפרויקטי הכפיר והלביא. בשנת 1996 חבר לבנו אמיר ויחד עם לאוניד יביץ הקימו את ויז’נטק, החברה העומדת מאחורי טכנולוגית הקלטת וידאו באמצעות ממירים דיגיטליים. לימים נמכרה ויז’נטק לחברת ברודקום האמריקאית, וכך הוקם הבסיס של ברודקום בישראל.
לבני הזוג מורד ארבעה ילדים: ענת, אמיר, נירית ותומר. בעקבות האב עזרא החליטו גם אמיר, נירית ותומר ללמוד בטכניון.

אמיר מורד

האחים אמיר ותומר מורד

אמיר מורד, 45, יזם הייטק ותיק, השלים שלושה תארים בפקולטה להנדסת חשמל. נושא הדוקטורט שלו: ארכיטקטורות מחשבים מרובי ליבות וחישוב בתוך זיכרון, בהנחיית פרופ’ רן גינוסר. לדבריו, “הדרך לדוקטורט רצופה עליות ומורדות ולמזלי זכיתי במנחה מעמיק, מאתגר ומקצועי, אשר בחוכמתו ובצניעותו האיר את דרכי.”

במהלך כל השנים פעל אמיר בתחום היזמי, שכן לדבריו “יזמות היא אורח חיים וחלק בלתי נפרד ממני. זו דרך ארוכה הדורשת התמדה, הקרבה ומידה רבה של יצירתיות – גם טכנית וגם עסקית.” כיום הוא מעורב בהקמת מיזם חדש שעתיד לייעל השקעות בנדל”ן בעזרת למידה חישובית ומתנדב במסגרות שונות לייעוץ וסיוע ליזמים צעירים.

את התקופה הארוכה בטכניון הוא זוכר כתקופה מעצבת וחשובה, שהעניקה לו כלים חיוניים לעולם היזמות. “הטכניון מהווה אבן שואבת לכל החפץ בקריירה טכנית-יזמית. הלימודים בטכניון מקנים דיסציפלינה ועומק תיאורטי, כלים מהותיים בהבנת בעיות לעומקן ולמציאת פתרונות יצירתיים. אין זה מקרה שבוגרי הטכניון מהווים מרכיב חשוב כל כך בהיי-טק הישראלי.” אין זה מקרה גם שאת משפחתו הקים עם חגית, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שגם היא דור שני לבוגרי טכניון.

לשאלה מדוע לא הסתפק בתואר ראשון ושני הוא משיב בחיוך: “הדוקטורט מהווה חוזה מילולי עם ילדיי – התאומים מיכאל ודניאל (7) והבת אנה (5). כשם שאני לוקח אותם לקבלת תעודת הדוקטור שלי אני מצפה שהם יזמינו אותי לקבלת תעודת הדוקטור. מובן שאינני יכול לקבוע את מסלול חייהם אך בהחלט מחובתי לתת להם דוגמה אישית בהתוויית מסלול שבו הלימודים האקדמיים מהווים חלק מרכזי.”

תומר מורד

משפחת מורד

תומר מורד, 39, השלים דוקטורט בנושא הקצאה יעילה אנרגטית של משאבי מערכת, בהנחיית פרופ’ אמריטוס אורי ויזר ופרופ’ אבינועם קולודני. בשלב מסוים בדוקטורט הוא הוריד הילוך בלימודים כדי להצטרף לאחיו אמיר בעולם העסקי, וכעבור זמן הקים עם שותפים חברת סטארט אפ בתחום הפרסום הדיגיטלי, שאותה עזב רק לאחרונה כדי להתמסר לדוקטורט במשרה מלאה ולסיים אותו.

לדבריו, “הטכניון הוא מקום מצוין למי שרוצה קריירה יזמית כי הצוות הוא רכיב חשוב מאוד ביזמות וכאן בטכניון אתה פוגש אנשים מאוד מוכשרים ויצירתיים. גם הדרישות גבוהות מאוד, בתואר הראשון ובוודאי בתארים מתקדמים. המנחים שלי תמיד דרשו ממני להעמיק ולהגיע לגילויים משמעותיים, לא לרוץ לפרסם הישגים קטנים, וזה בהחלט מאתגר וגורם לך להגיע רחוק.”

בחודש ינואר עבר תומר עם אשתו נועה ובנו רועי לניו יורק והחל פוסט-דוקטורט, וזאת מבלי לנתק את הקשר לטכניון, שכן את הפוסט-דוקטורט הוא עושה במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס. “זו תוכנית מיוחדת בדגש על יזמות, שמקבלת רק כארבעה אנשים בשנה. התוכנית הייחודית הזאת, Runway Startup Postdoctoral Program, מעניקה למשתתפים בה חבילת מימון ראשוני בשווי 150 אלף דולר, הכוונה ממנטורים מנוסים, וכן קשרים לתעשייה במטרה לסייע בהקמת חברות הזנק עם טכנולוגיה עמוקה. קורנל טק, ומכון ג’ייקובס שפועל במסגרתו, מייצרים המון התעניינות בעיר ומושכים משקיעים ולקוחות שרוצים להיות מעורבים, כך שאנחנו זוכים לתשומת לב רבה ונהנים מקישורים איכותיים לתעשייה.”

הסטארט-אפ שתומר מקים במסגרת התוכנית, יחד עם שני שותפים (שאחד מהם גם הוא בוגר הטכניון), נקרא DatArcs והוא ממוקד בייעול של שרתים. “בשרתים כיום יש מאות פרמטרים הניתנים לכוונון, ולכוונון יכולה להיות השפעה דרמטית על הביצועים ועל היעילות האנרגטית של השרתים. מאחר שהכוונון דורש מומחיות וזמן עבודה רב, וצריך להתבצע מחדש לכל אפליקציה, מנהלי חוות השרתים נוטים שלא לשנות את ערכי ברירת המחדל, ובכך מפספסים הזדמנויות לקיצור זמני הריצה ולחיסכון רב באנרגיה. התוכנה שאנחנו מפתחים לומדת את האפליקציה שמריץ כל לקוח ספציפי ומכווננת בזמן אמת את הפרמטרים הנכונים בשרת, כך שיגיע לביצועים אופטימליים בהספק מינימלי. מדובר בתוכנה שתותקן תוך דקות ותציג שיפור תוך שעות ספורות. אנו משתפים פעולה עם מנהלי חוות שרתים גדולות אשר מביעים עניין רב בטכנולוגיה שלנו, וכאמור המיקום שלנו במכון ג’ייקובס, ובניו יורק בכלל, הוא יתרון עצום.”

יחד עם אמיר ואחיו תומר קיבל גם לאוניד יביץ, שותפו של אמיר את תעודת הדוקטור השבוע. לאוניד ואמיר נפגשו בטכניון במסגרת לימודי התואר השני ומשתפים פעולה בהצלחה כבר יותר מ-20 שנה. יחד הקימו השניים שורה של חברות. נושא הדוקטורט של לאוניד: אנליזה ואופטימיזציה של ארכיטקטורות מחשבים מקבילים וחישוב מבוסס זכרון, בהנחיית פרופ’ רן גינוסר.

רננה גרשוני פורן, שהשלימה שלושה תארים בטכניון, נמצאת בעיצומו של הפוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH Zurich). השבוע היא הגיעה לביקור בישראל כדי לקבל את תואר הדוקטור ולשיר בטקס הענקת התארים, שאותו הנחה אביה, פרופ’ דוד גרשוני

רננה גרשוני פורן

רננה גרשוני פורן קיבלה השבוע את תואר הדוקטור ושרה בטקס הענקת התארים בטכניון את “דרך ארוכה” מאת תלמה אליגון-רוז וקובי אשרת ואת “הו אבי היקר” (- O Mio Babbino Caro) מאת פוצ’יני. כמי שהשלימה שלושה תארים בטכניון היא יודעת משהו על דרכים ארוכות, ואת הטקס הנחה אביה היקר, פרופ’ דוד גרשוני מהפקולטה לפיזיקה.

גרשוני פורן השלימה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך תואר ראשון, שני ושלישי – תקופה שהחלה ב-2004 והסתיימה לפני כשנה. את הטכניון הכירה הרבה לפני כן, שכן כבר ב-1991 הצטרף אביה, פרופ’ גרשוני, לסגל הטכניון. אמה רעיה השלימה כאן תואר שני בהוראת המדעים. רועי, בעלה של רננה, השלים שלושה תארים בטכניון (מדעי המחשב), ואחותה של רננה השלימה בטכניון שני תארים. “הטכניון עבורי הוא בית,” אומרת גרשוני פורן. “זכיתי כאן בתמיכה כלכלית נדיבה, בפרגון גדול וביחס מצוין מהטכניון ככלל ומהפקולטה בפרט.”

גרשוני פורן, בת 31, גדלה בקרית טבעון ומקווה לחזור אליה בתום הפוסט-דוקטורט. בתיכון אורט גרינברג בטבעון, שם הכירה את בעלה לעתיד רועי, היא השלימה בגרות מוגברת בפיזיקה, בכימיה, במתמטיקה, באנגלית – ובשירה. השירה הובילה אותה לתזמורת צה”ל ומלווה אותה עד היום, “אפילו שכיום זה קצת קשה, עם שני ילדים ופוסט-דוקטורט.” היא שמחה על ההזדמנות להופיע השבוע בטקס יחד עם פרטנר ותיק שלה, הפסנתרן גיל נאור.

את הקריירה האקדמית החלה בתקופת הצבא, באוניברסיטה הפתוחה, וכאן בטכניון השלימה תואר ראשון, שכלל פרויקט מחקר אצל פרופסור אהוד קינן, שהנחה אותה גם בתואר השני. לדבריה, “בסוף התואר השני החלטתי להרחיב את המחקר שלי לתחום החישובי, שהוא מאוד מאתגר ומסקרן עבורי.” כך היא חבְרה לפרופסור אמנון שטנגר, גם הוא מהפקולטה לכימיה, שהנחה אותה בדוקטורט.

מחקר הדוקטורט שלה עסק בחומרים ארומטיים, או חומרים שמכילים קבוצות ארומטיות. “הם נמצאים בכל מקום,” היא אומרת. “בטבע אנחנו מוצאים אותם ב-DNA, בחלבונים ובאנזימים. בהמוגלובין שבדם שלנו, למשל, יש קבוצה ארומטית, והיא שמאפשרת קשירת ברזל ובאמצעותו חמצן, שבלעדיו לא נוכל לחיות. בתעשייה משתמשים בחומרים בעלי קבוצות ארומטיות בפאנלים סולריים, בתאורת לד, בטרנזיסטורים וכחומרי צבע (פיגמנטים). מכאן החשיבות היישומית של החומרים האלה.”

רננה גרשוני פורן

במסגרת הפוסט-דוקטורט בציריך, בקבוצתו של פרופ’ פיטר צ’ן, הוא עוסקת בחקר תגובות כימיות המזורזות על ידי חומרים אורגנו-מתכתיים. “קבוצת המחקר שלנו מנסה להבין ולתכנן תגובות קטליטיות. לשם כך עלינו להבין את מבנה החומר ואת הקשר בין המבנה לבין התכונות והריאקטיביוּת. התרומה שלי כאן היא הכימיה החישובית – מתן פתרון לסוגיות האלה באמצעות שיטות חישוב קוונטו-מכניות.”

התכנון המקורי אמנם היה פוסט-דוקטורט בארה”ב, אבל בסוף החליטו רננה ורועי להגיע ל-ETH בשוויץ והיא מברכת על כך כל יום. “העבודה בקבוצה חושפת אותי לתחומים חדשים ומעניינים ומתנהלת ברמה מאוד גבוהה. הסטודנטים וחברי הסגל מקצועיים וחרוצים, ויחד עם זאת יש כאן כבוד לחופש ולזמן האישי ובסוף השבוע אתה פנוי לטבע ולספורט – דברים שהשוויצרים מעריכים מאוד. כאן לא מדברים על איכות חיים אלא חיים אותה.”

שני בניהם של רועי ורננה, יוני (6) ורון (שנתיים), לומדים בגן דו-לשוני (אנגלית וגרמנית-שוויצרית) וקלטו במהירות את שתי השפות. “אנחנו מתגעגעים למשפחה ולחברים ולפעמים גם לעזרה  של הסבים, שהיתה זמינה לנו כאן בישראל. אבל אני ורועי, כמו כל הזוגות האחרים כמונו, מחלקים בינינו את המטלות – ובסופו של דבר נהנים מההזדמנות הנהדרת הזאת. ציריך היא עיר מקסימה ונעימה, ושוויץ בכלל היא מדינה מאוד יפה, עם נופים שנראים כמו גלויות.”

כמידי שנה, מתכנסת משפחת הטכניון העולמית בחיפה על מנת לחגוג, להתעדכן וליטול חלק בדיון

רחב היריעה על מדע, טכנולוגיה, חדשנות וחינוך ועל עתיד הטכניון, המדינה והעולם.

אנו מקדמים בחום את חברי הקורטריון וידידי הטכניון המסורים, ומודים להם על תמיכתם האיתנה

והבלתי מתפשרת

לתכנית ה-BOG:

http://goo.gl/WqPjbe

קבוצת המחקר של פרופ’ ארז חסמן מהטכניון פיתחה טכנולוגיה לדחיסה של עשרות עדשות על משטח ננומטרי. המחקר המתפרסם בכתב העת Science סולל דרך ליצירת רכיבים אופטיים מסוג חדש לגמרי עם יישומים פוטנציאליים ברפואה, במזון, בתקשורת ובתחומים נוספים

פרופ’ חסמן עם צוות המעבדה

כתב העת Science מדווח על טכנולוגיה חדשה שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ’ ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות ומכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה בטכניון. טכנולוגיה זו מאפשרת דחיסה של עשרות עדשות על משטח ננומטרי. יישומים אפשריים: פיתוח ובדיקה של רכיבי מזון ותרופות, חיבורי תקשורת ואותות תקשורת, שיגור אלומות אור למקומות הנדרשים, פיצול האור בקצה של סיב אופטי, חיבור של כמה אלומות אור, משקפי ראייה מולטיפוקליים ברמת דיוק חסרת תקדים, והתקנים למחשוב קוונטי.

“מקור ההשראה שלנו,” מסביר פרופ’ חסמן, “הוא הרדאר הרגיל, המבוסס על פריסה של אנטנות שמשדרות וקולטות חזיתות-גל שונות. האתגר במעבר מרדאר של גלי רדיו לרדאר אופטי קשור בעובדה שכאן מדובר באורכי גל קצרים הרבה יותר – באזור 0.5 מיקרון – ואורך האנטנה חייב להיות קטן מאורך הגל.”

המחקר בוצע על ידי קבוצת המחקר לננו-אופטיקה בראשותו של פרופ’ חסמן, שבה משתתפים תלמידי המחקר אלחנן מגיד, איגור יולביץ’, דקל וקסלר והחוקר ד”ר ולדימיר קליינר, בשיתוף פרופ’ מרק ברונגרסמה מאוניברסיטת סטנפורד. הקבוצה הראתה שבעזרת ערבוב מרחבי של אנטנות שונות ניתן לייצר חזיתות גל רבות ממִפְתָּח אופטי משותף. “הגישה שפיתחנו צפויה לחולל מהפכת פונקציונליוּת באופטיקה,” מסביר פרופ’ חסמן, “והיא מבוססת על שילוב בין קונספט המִפתח המשותף למטא-משטחים (Meta-Surfaces) – תחום שפיתחתי כבר בשנת 2001″. השילוב הזה סולל דרך ליישום של רכיבים מולטי-פונקציונליים, כלומר רכיבים המסוגלים לבצע מספר פעולות בו זמנית, ולמעשה לסוגים חדשים של רכיבים אופטיים.”

מטא-משטחים הם אלמנטים אופטיים דקים, כמאית מעובי השערה, שעליהם פרושות אנטנות זעירות (ננו-אנטנות). מיקומן וכיוונן של האנטנות קובע את תכונותיהם של הרכיבים האופטיים הזעירים, ולכן השליטה המדויקת בפריסת האנטנות חיונית לביצועי ההתקן. הקבוצה יישמה טכניקות ליצירת מערכי ננו-אנטנות במטרה להשיג ריבוי חזיתות גל מיוחדות, כגון אלומות אור בעלות תנע זוויתי. הישג זה שימש למדידה סימולטנית של הספקטרום והקיטוב של האור, המאפשר ניתוח ספקטרו-פולרימטרי משולב בשבב.

במאמר ב-Science, שנבחר לפרסום מוקדם על ידי העורכים, מוצגות שיטות שונות ליישום של מולטי-פונקציונליות במטא-משטחים. הסידור הייחודי של הננו-אנטנות מאפשר לחוקרים למקד קרני אור ולהסיט אותן לכיוונים המבוקשים תוך שליטה בדרגת הסחרור (ספין) של הפוטון. הספין, כלומר התנע הזוויתי הפנימי, הוא תכונה של חלקיק האור המתארת את כיוון הסחרור של הפוטון.

פרופ’ ארז חסמן במעבדה

החוקרים ניצלו תכונות אלו ופיתחו רכיב אשר מסוגל למדוד את אורך הגל וקיטוב האור בו זמנית, במדידה אחת. זהו למעשה ספקטרו-פולרימטר בגודל של כ-50 מיקרון, המאפשר את שילובו במערכות דיאגנוסטיקה קטנות ומתקדמות ברפואה ובתחומים אחרים. במאמר הציגו אפיון ואבחנה בין שני סוגי גלוקוז– שמאלי (L) וימני (D). מבחינה מורפולוגית, שני סוגי הגלוקוז הם אננטיומרים, כלומר תמונת מראה מדויקת זה של זה – כמו זוג ידיים. תכונה זו נקראת כיראליוּת. מאחר שהגלוקוז משנה את קיטוב האור מדדו החוקרים את תכונות האור המתפזר מתמיסת הגלוקוז באמצעות המטא-משטחים שפיתחו וכך הצליחו להבדיל בין שני סוגי הגלוקוז.

אבחנה זו בין שני סוגי הגלוקוז חשובה שכן ליונקים יש אנזימים שיודעים לפרק גלוקוז D אך לא גלוקוז L, ולכן רק אננטיומר D פעיל ביולוגית. יתר על כן, מאחר שמרבית המולקולות הביולוגיות הן כיראליות, לאבחנה בין האננטיומרים השלכות נרחבות בתעשיות התרופות והמזון. תלידומיד, לדוגמה – אותה תרופה נגד בחילות שגרמה בשנות החמישים לאלפי מקרים של מומים בקרב ילודים – התבססה על מולקולה כיראלית, שאננטיומר אחד שלה אכן מקל על בחילות בוקר של נשים בהריון אך השני פוגע בהתפתחות העובר.

פרופ’ חסמן עומד בראש המעבדה למיקרו וננו-אופטיקה בפקולטה להנדסת מכונות וב-RBNI (מרכז ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה) בטכניון. לדבריו, “מלבד הידע שצברנו כאן בעבודה של שנים רבות יש בטכניון תשתית מאוד מתקדמת ברמה עולמית, מה שמאפשר לנו לפתח ולייצר ננוטכנולוגיה חלוצית מאוד.” הוא מציין בגאווה את מקומה של ישראל על מפת האופטיקה העולמית ואת העובדה שהאנטנות המתקדמות יוצרו בטכניון במרכז לננואלקטרוניקה על שם זיסאפל. “ישראל, ולא רק הטכניון, היא בהחלט אימפריה באופטיקה. יש כאן קבוצות מחקר מובילות בעולם כמו גם תעשייה מרשימה מאוד.”

פרופ’ חסמן השלים דוקטורט במכון ויצמן ולאחר מכן עבד והוביל פיתוח במשך עשור בתעשייה האזרחית והביטחונית. בשנת 1998, לנוכח המחסור במהנדסי אופטיקה, הוצע לו להקים בטכניון בפקולטה להנדסת מכונות מסלול להנדסה אופטית – והוא נענה להצעה. לדבריו, “כיום ברור שרקע הנדסי, נרחב ככל שיהיה, אינו שלם ללא רקע מדעי מעמיק, וזה הפער שאנחנו ממלאים כאן: הכשרת מהנדסים עם הבנה עמוקה במדעי האופטיקה. כיום המסלול הזה מספק לתעשייה בוגרים רבים עם ידע מעמיק באופטיקה, מכשיר דוקטורנטים רבים, ויש כבר אפילו פרופסורים באקדמיה שגדלו כאן במסלול להנדסה אופטית.”

למאמר לחצו כאן

לווידאו לחצו כאן

בתרשים: הדגמה סכמתית של אלומות אור שונות, בעלות תנע-זוויתי, הבוקעות ממערכי ננו-אנטנות

הרמטכ”ל גדי אייזנקוט, סגן שר הבטחון אלי בן דהן וקצין מילואים ראשי תא”ל הושע פרידמן  העניקו בטקס ההוקרה למערך המילואים שהתקיים בקריה בתל אביב. האות המוענק לארגונים ולמעסיקים נועד להוקיר את התמיכה בעובדים ובסטודנטים המשרתים במילואים ולעורר מודעות לתרומתם לחברה ולביטחון המדינה.

“אנו שמחים וגאים על קבלת האות,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “בטכניון לומדים אלפי סטודנטים המשרתים במילואים, והאות מהווה הכרה במאמץ האדיר שמשקיע הטכניון בטיפול במשרתי המילואים ובסיוע להם בשגרה ובחירום. מעבר לכך, מבחינתנו מדובר בראש ובראשונה בהכרת תודתנו לאלפי הסטודנטיות והסטודנטים שלנו המשאירים הכל מאחוריהם ומתייצבים לשירות עם הקריאה הראשונה. זוהי הרוח ואלו הערכים שאנו שואפים ומחנכים אליהם בטכניון.”

את האות קיבל בשם הטכניון דוד אורעד, רכז המילואים של אס”ט, אגודת הסטודנטים בטכניון. אורעד, סטודנט שנה ג’ בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, משרת במילואים בחיל הים. לדבריו, “הטכניון ואס”ט מסייעים רבות ונותנים הטבות לסטודנטים המילואימניקים. הסטודנטים מגיעים לטכניון כדי ללמוד ולהצליח, ומתפקידי כרכז מילואים להגן על משרתי המילואים באמצעות הטבות המקלות עליהם – חוברות לימוד, צילומים חינם, הטבות בתחום הרווחה ועוד.” אורעד הוסיף כי “זו גאוה גדולה לדעת שהטכניון ואגודת הסטודנטים מקבלים את הפרס על כך שהם דואגים למילואימניקים ונותנים להם מה שמגיע להם ואף מעבר לכך.”

רס”ן (מיל’) עמית גלבוע, סטודנט שנה ג’ בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית במסלול תשתיות תחבורה, הוא מפקד פלוגת שריון במילואים בגדוד הפורצים של חטיבת הראל. גלבוע, בן 30, השתחרר מהצבא ב-2012 לאחר 5 שנים בשירות קבע. בתקופת לימודיו השתתף במבצע “צוק איתן” ובמהלכו שירת 35 יום במילואים. “זכינו לתמיכה גדולה מאוד מהטכניון ולהבנה רבה מצד המרצים והמתרגלים. הטכניון, באמצעות היחידה לקידום סטודנטים, מסייע לחיילי המילואים בשיעורי השלמה ובבחינות במועד מיוחד. כמי שעדיין עושה בממוצע 30 ימי מילואים בשנה אני מרגיש שבטכניון יש סימפטיה ואמפטיה רבה לסטודנטים המשרתים במילואים. גם אס”ט עושה הרבה למען אנשי המילואים ובכך משלימה את הסיוע שמעניק לנו המוסד עצמו.”

ההטבות משרתי המילואים בטכניון כוללות בחינות במועד חלופי, הארכות זמן, פטור מהגשת שיעורי בית, חוברות לימוד, וצילומים חינם ואפילו נקודות זכות אקדמיות. אס”ט, בשיתוף הטכניון, דואגת אף היא לרווחתם של המילואמיניקים באמצעות אירועים חברתיים כגון מופעי סטנד אפ וכרטיסי חינם לפסטיבל הסטודנט.

מימין לשמאל : יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ויו”ר הקורטוריון לורנס (לארי) ג’קייר

“רק בשנת 2020 יתאושש הטכניון מהעשור האבוד של האקדמיה הישראלית”, ציין נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בפתח מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים של הטכניון) לשנת 2016. במהלך “העשור האבוד” של האקדמיה הישראלית ביצעה הממשלה קיצוץ חד בתקציבי האוניברסיטאות, מהלך שפגע במחקר והוביל לירידה תלולה במספר חברי הסגל. “בארבעת העשורים האחרונים גדלה אוכלוסיית ישראל ב-142%, התל”ג צמח ב-98%, מספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות זינק ב-240%, ורק מספר חברי הסגל האקדמי צנח בכ-20%.  בטכניון צנח מספר חברי הסגל מ-642 בשנת 2000 ל-527 ב-2010.”

נשיא הטכניון הזהיר כי ללא מחקר אקדמי “תאבד ישראל את מעמדה בחזית הטכנולוגיה והמחקר המדעי, ולכן המשימה המרכזית העומדת בפני הטכניון בשנים הקרובות היא גיוס של חברי סגל חדשים. בשנה האחרונה גוייסו 32 חברי סגל חדשים ובחמש השנים האחרונות – 137 חברי סגל חדשים, המהווים 25% מסך חברי הסגל בטכניון. בשנת 2020 יהוו חברי הסגל הצעירים – אלה שנמצאים בטכניון עשר שנים ופחות – 50% מחברי הסגל. במילים אחרות, זה יהיה טכניון חדש. בתוך כך עלינו לדאוג להמשך הגדלת מספר הנשים ומספר בני המיעוטים בסגל הטכניון.”

פרופ’ לביא הוסיף כי למרות השלכות העשור האבוד רשם הטכניון זינוק מרשים בכמות פרסומים המדעיים – מ-1,600 בשנת 2000 ל-2,900 בשנת 2015.

בהתייחסו למגמות עתידיות ציין פרופ’ לביא כי המהפכה התעשייתית הרביעית והתמורות שהיא צפויה לחולל בחיים היומיום ובשוק העבודה, דורשת היערכות מיוחדת בתחומי הלימוד והמחקר. “על פי הערכות שונות כמחצית מהתלמידים שמסיימים השנה את כיתה א’ יעסקו בבוא העת במקצועות שעדיין אינם קיימים היום, ועל האוניברסיטאות להיערך לכך כבר עתה.”

השנה הגיעו למושב הקורטוריון למעלה מ-200 נציגים מרחבי העולם – מספר שיא של משתתפים בתולדותיו – והם ישתתפו בארועים שיימשכו עד יום רביעי הקרוב. יו”ר הקורטוריון לורנס (לארי) ג’קייר ציין כי סיסמת הקורטוריון השנה היא “טכניון ללא גבולות”, כאשר הכוונה היא הן להיבט הגיאוגרפי – הטכניון כאוניברסיטה גלובלית – והן מבחינה דמוגרפית, כלומר במגוון הסטודנטים הרחב בטכניון.

פסל חדש בטכניון

שיר המעלות – דגם פסלו של האמן דני קרוון שיוצב בטכניון

במושב הפתיחה נחשף גם שפסל חדש בעיצובו של דני קרוון יוצב בטכניון. הפסל, “שיר המעלות”, הוא פסל נירוסטה ספירלי בגובה 18 מטר, שעוצב על ידי קרוון במיוחד עבור הטכניון. הוא יוצב בכיכר הסמוכה למבני מעונות הסטודנטים החדשים הנבנים בקמפוס.
קרוון, שקיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2009, מסביר כי החליט על צורתו הספירלית של הפסל “גם בגלל הצורה וגם בגלל מה שהיא מסמלת. בלב הספירלה הצבתי ארבעה ‘סולמות’ הבנויים מקווי ניאון כחולים ויוצרים יחד מעין פיגום. אני בודק אפשרות שהאור יעלה בהם עד למעלה שוב ושוב. בנוסף, מקצות הסולמות אמורות לצאת ארבע קרני לייזר כלפי מעלה.” בהנחיית קרוון בנו סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון דגם של הפסל, במיוחד לקראת פתיחת אירועי הקורטוריון היום. הדגם מוצג בבניין הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.
לדברי פרופ’ גבי גולדשמידט מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון “עבודה זו היא ייחודית בגוף העבודות של קרוון, שרוב עבודותיו הן סביבתיות ואינן מוגדרות כפסלים. זכות גדולה יש לטכניון שבקמפוס שלו תוצב עבודה של אחד האמנים החשובים הפועלים כיום בישראל.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא (משמאל) מעניק לפרופ’ אמריטוס מוסא יודעים (במרכז) ופרופ’ אמריטוס ג’ון פינברג (מימין) אות הוקרה מהטכניון

אירועי הקורטוריון נפתחו במוצאי שבת בקבלת הפנים החגיגית של נשיא הטכניון פרופ’ לביא ואשתו ד”ר לינה לביא לכבוד מאות המשתתפים. בארוע השתתפו ראש העיר חיפה יונה יהב, יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, היזם בוגר הטכניון ד”ר יוסי ורדי, מולי אדן, בעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ונשיא אינטל ישראל וכיום יועץ בכיר לבנק הפועלים, מנכ”ל המרכז הרפואי רמב”ם פרופ’ רפי ביאר, סגן נשיא ברודקום ד”ר שלמה מרקל, חתני פרס הארווי לשנת 2015 הפרופסורים עמנואל בלוך ומרק קירשנר, איש העסקים והפילנתרופ נורמן סיידן, חברי הנהלת הטכניון והוועד המנהל, נשיאי הטכניון לדורותיו, דיקני הפקולטות ורבים נוספים.

במרכזו של ערב הפתיחה עמד אירוע הוקרה מיוחד למפתחי תרופת ה”אזילקט” למחלת הפרקינסון, פרופ’ אמריטוס מוסא יודעים ופרופ’ אמריטוס ג’ון פינברג מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. השניים פיתחו בשנות השבעים תרופה בשם “ראסאג’ילין”, שנמצאה יעילה במניעת מוות של נוירונים במוח. פיתוח זה הוביל לפיתוחה של תרופת ה”אזילקט” בידי חברת טבע. ארז ויגודמן, נשיא ומנכ”ל טבע, שיגר לשניים אגרת הוקרה מיוחדת בה כתב: “הארוע המתקיים הערב הולם, בחשיבותו וביוקרתו, את גודל ההישג שאותו אתם חוגגים. פרופ’ יודעים ופרופ’ פינברג, מן הראוי שתהיו גאים בעבודתכם, אשר הקלה את סבלם של חולים רבים והעניקה ימים טובים לאלפי אנשים החיים בצלה של המחלה. הצלחתן של תרופות כגון אזילקט וקופקסון מעידה על הפוטנציאל העצום הטמון ביחסים אמיצים בין אקדמיה ותעשייה. שילוב כוחות והתמקדות במשימה שלפנינו מעניקים לנו את הכוח לשנות את מהלך ההיסטוריה.”

“לכל אוניברסיטה יש היכל תהילה משלה של מחקרים פורצי דרך ותגליות משמעותיות. לאזילקט מקום של כבוד בהיכל התהילה של הטכניון”, ציין נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא שהעניק לשניים אות הערכה מיוחד מהטכניון כהוקרה על פועלם.

מימין לשמאל: פרומה יודעים, פרופ’ ג’ון פינברג, ראש העיר חיפה יונה יהב, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ופרופ’ מוסא יודעים

שיר המעלות – דגם פסלו של האמן דני קרוון שיוצב בטכניון

במושב הפתיחה נחשף גם שפסל חדש בעיצובו של דני קרוון יוצב בטכניון. הפסל, “שיר המעלות”, הוא פסל נירוסטה ספירלי בגובה 18 מטר, שעוצב על ידי קרוון במיוחד עבור הטכניון. הוא יוצב בכיכר הסמוכה למבני מעונות הסטודנטים החדשים הנבנים בקמפוס.
קרוון, שקיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2009, מסביר כי החליט על צורתו הספירלית של הפסל “גם בגלל הצורה וגם בגלל מה שהיא מסמלת. בלב הספירלה הצבתי ארבעה ‘סולמות’ הבנויים מקווי ניאון כחולים ויוצרים יחד מעין פיגום. אני בודק אפשרות שהאור יעלה בהם עד למעלה שוב ושוב. בנוסף, מקצות הסולמות אמורות לצאת ארבע קרני לייזר כלפי מעלה.” בהנחיית קרוון בנו סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון דגם של הפסל, במיוחד לקראת פתיחת אירועי הקורטוריון היום. הדגם מוצג בבניין הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.
לדברי פרופ’ גבי גולדשמידט מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון “עבודה זו היא ייחודית בגוף העבודות של קרוון, שרוב עבודותיו הן סביבתיות ואינן מוגדרות כפסלים. זכות גדולה יש לטכניון שבקמפוס שלו תוצב עבודה של אחד האמנים החשובים הפועלים כיום בישראל.”