“האנושות רוצה להגיע למאדים, ואני שמח להיות חלק מהמהלך הזה.” כך אומר ג’ון קונולי, בכיר ב-NASA וראש התכנית ללימודי חלל באוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU), שתגיע בקיץ הקרוב לטכניון.
ג’ון קונולי בהרצאה בטכניון
כשג’ון קונולי מרצה בפני ילדים ונוער הוא שואל את הקהל, “מי היה האדם הראשון על הירח?” – והתשובה מגיעה מיד: ניל ארמסטרונג. כשהוא שואל מי היה האדם השני על הירח נופלת שתיקה בקהל, עד שקונולי מסגיר את השם הפרטי “באז” והקהל הצעיר משלים במקהלה: “שנות אור!”
קונולי ((John connolly, מבכירי תעשיית החלל, דווקא שמח על ייצוגם של מדעי החלל בקולנוע ובאמנות בכלל. הוא מרבה לייעץ למפיקי סרטים, כפי שעשה עם מפיקי הסרט החדש The Martian (“להציל את מארק וואטני”) ומעורה מאוד בספרות הבדיונית. “בסופו של דבר, השיקוף שעושה התרבות למציאות בתחום החלל מסייע בהחדרת המודעות לחשיבותן שלNASA ושאר סוכנויות החלל,” הוא אומר. “סרטים, סדרות וספרים מטמיעים את החלל בתודעת הציבור, משקפים את הסקרנות העצומה שמניעה אותנו ומציגים את האתגרים שעומדים בפנינו בסצנת החלל.”
לפופולריות של החלל בקולנוע יש כמובן גם חסרונות. “לעתים הסרטים האלה לא מדגישים מספיק את הקושי ואת האתגר. אנשים אומרים לי לפעמים: ‘למה להשקיע כל כך הרבה בשיגור אנשים למאדים? ראיתי לא מזמן באיזה סרט שזה כבר קרה.’ ולמרות זאת, הסרטים מביאים את הצד האנושי, ובעיקר את הסקרנות ואת ההתמודדות, ויש בזה ערך רב.”
קונולי ביקר בטכניון מתוקף תפקידו כמנהל תכנית ללימודי חלל (SSP) באוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU), שבחרה בטכניון כמקום שבו יתקיים השנה סמסטר הקיץ היוקרתי שלה. יחד איתו הגיעו כל המנהלים האקדמיים של אוניברסיטת החלל כדי לתכנן את לוח הזמנים של התכנית ולבקר בכיתות, במעונות ובכל שאר האתרים הרלוונטיים.
בתכנית ללימודי חלל שתתקיים הקיץ בטכניון ישתתפו כמאה וחמישים אנשי חלל מומחים ועוד קרוב למאה וחמישים אנשי אקדמיה ותעשייה, אסטרונאוטים ומנהלי סוכנויות חלל מרחבי העולם, – “אנחנו לא קוראים להם סטודנטים כי מדובר באנשים בעלי ניסיון, שגילם הממוצע 32,” מסביר קונולי. המשתתפים נבחרים בקפידה מתוך תפיסה שאלה יהיו מנהיגי החלל בעתיד. ואכן, בוגרי התכנית של אוניברסיטת החלל כבר משובצים בתפקידים בכירים בתעשיית החלל העולמית.
“החלל נהיה יותר ויותר בינלאומי,” מסביר קונולי. “מדובר במבצעים יותר גדולים ומורכבים כדוגמת תחנת החלל הבינלאומית, שמחייבים שיתוף פעולה בין גופים ובין מדינות. לכן אוניברסיטת החלל פועלת בכל שנה במקום אחר בעולם – בשנה שעברה באוניברסיטת אוהיו והשנה (2016) בישראל, בטכניון.”
במסגרת התכנית האינטנסיבית שתתקיים בטכניון בקיץ הקרוב ייערכו גם ארועים פתוחים לקהל הרחב ובהם תחרות רובוטיקה, שיגור רקטות, הפקת סרטים הקשורים לחלל ופאנל מקצועי בנושא אסון המעבורת קולומביה. “אנחנו מאוד מקווים שנצליח להביא לטכניון את באז אולדרין, שמוּנה לאחרונה ליועץ בכיר ב-ISU.”
התכנית שתתקיים הקיץ בטכניון תחתום את כהונתו של קונולי כראש התכנית ללימודי החלל ב-ISU, והוא יחזור ל-NASA, ממנה הושאל לטובת ניהול SSP.
ל-NASA הגיע קונולי ב-1987 כמהנדס צעיר בתום לימודיו באקדמיה, לאחר שעבד תקופה קצרה כמהנדס טילים, ומאז התקדם בהדרגה בארגון. “כנער הרביתי לשגר רקטות מאולתרות, לצייר חלליות ולעקוב אחר משלחות אפולו, וברור שהזמנה לעבוד ב-NASA היתה עבורי הצעה שאי אפשר לסרב לה. זאת זכות גדולה, להגשים את החלום שלך ועוד לקבל על זה משכורת. נכון שאנחנו מקבלים משכורת של עובדי מדינה, לא משהו שאפשר להתעשר ממנו, אבל מעולם לא חשבתי לוותר על העבודה כאן.”
תפקידו הנוכחי ב-NASA הוא Human space exploration engineer, כלומר המהנדס האחראי על תכנון הטיסות הרובוטיות למאדים ולירח, שאמורות להכין את הקרקע למשלחות מאוישות בעתיד. המשלחות הלא-מאוישות אמורות לבדוק את התנאים הסביבתיים (קרינה, טמפרטורה, אבק וכו’) וכמו כן להנחית שם את הציוד הדרוש לאסטרונאוטים שינחתו שם בהמשך.
“יש עוד המון עבודה בתחום הזה, וזה נפלא,” הוא אומר. “האנושות רוצה להגיע למאדים, ואני שמח להיות חלק מהמהלך הזה. אולי בעתיד הרחוק יותר אפילו תהיה התיישבות קבע על מאדים – לא מפני שאין מקום על כדור הארץ אלא מפני שהאדם הוא יצור סקרן מטבעו. אם תניחו תינוק בן שנה על הרצפה, הוא יזחל לארונות הנמוכים וינסה לפתוח אותם – כי הוא סקרן. וכך גם המבוגרים: האדם רוצה לגלות מה יש מעבר להר הקרוב, מעבר לים, מעבר לאוקיינוס. וזה כל הסיפור עם מסעות לחלל – החלל הוא האוקיינוס הבא שאנחנו רוצים לצלוח כדי לגלות מה שנמצא כרגע מחוץ להישג ידינו.”
לפרטים נוספים על תכנית לימודי החלל הבינלאומית ורישום לתכנית בלינק:
