“האנושות רוצה להגיע למאדים, ואני שמח להיות חלק מהמהלך הזה.” כך אומר ג’ון קונולי, בכיר ב-NASA וראש התכנית ללימודי חלל באוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU), שתגיע בקיץ הקרוב לטכניון.

ג’ון קונולי בהרצאה בטכניון

כשג’ון קונולי מרצה בפני ילדים ונוער הוא שואל את הקהל, “מי היה האדם הראשון על הירח?” – והתשובה מגיעה מיד: ניל ארמסטרונג. כשהוא שואל מי היה האדם השני על הירח נופלת שתיקה בקהל, עד שקונולי מסגיר את השם הפרטי “באז” והקהל הצעיר משלים במקהלה: “שנות אור!”

קונולי ((John connolly, מבכירי תעשיית החלל, דווקא שמח על ייצוגם של מדעי החלל בקולנוע ובאמנות בכלל. הוא מרבה לייעץ למפיקי סרטים, כפי שעשה עם מפיקי הסרט החדש The Martian (“להציל את מארק וואטני”) ומעורה מאוד בספרות הבדיונית. “בסופו של דבר, השיקוף שעושה התרבות למציאות בתחום החלל מסייע בהחדרת המודעות לחשיבותן שלNASA ושאר סוכנויות החלל,” הוא אומר. “סרטים, סדרות וספרים מטמיעים את החלל בתודעת הציבור, משקפים את הסקרנות העצומה שמניעה אותנו ומציגים את האתגרים שעומדים בפנינו בסצנת החלל.”

לפופולריות של החלל בקולנוע יש כמובן גם חסרונות. “לעתים הסרטים האלה לא מדגישים מספיק את הקושי ואת האתגר. אנשים אומרים לי לפעמים: ‘למה להשקיע כל כך הרבה בשיגור אנשים למאדים? ראיתי לא מזמן באיזה סרט שזה כבר קרה.’ ולמרות זאת, הסרטים מביאים את הצד האנושי, ובעיקר את הסקרנות ואת ההתמודדות, ויש בזה ערך רב.”

קונולי ביקר בטכניון מתוקף תפקידו כמנהל תכנית ללימודי חלל (SSP)  באוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU), שבחרה בטכניון כמקום שבו יתקיים השנה סמסטר הקיץ היוקרתי שלה. יחד איתו הגיעו כל המנהלים האקדמיים של אוניברסיטת החלל כדי לתכנן את לוח הזמנים של התכנית ולבקר בכיתות, במעונות ובכל שאר האתרים הרלוונטיים.

בתכנית ללימודי חלל שתתקיים הקיץ בטכניון ישתתפו כמאה וחמישים אנשי חלל מומחים ועוד קרוב למאה וחמישים אנשי אקדמיה ותעשייה, אסטרונאוטים ומנהלי סוכנויות חלל מרחבי העולם, – “אנחנו לא קוראים להם סטודנטים כי מדובר באנשים בעלי ניסיון, שגילם הממוצע 32,” מסביר קונולי. המשתתפים נבחרים בקפידה מתוך תפיסה שאלה יהיו מנהיגי החלל בעתיד. ואכן, בוגרי התכנית של אוניברסיטת החלל כבר משובצים בתפקידים בכירים בתעשיית החלל העולמית.

“החלל נהיה יותר ויותר בינלאומי,” מסביר קונולי. “מדובר במבצעים יותר גדולים ומורכבים כדוגמת תחנת החלל הבינלאומית, שמחייבים שיתוף פעולה בין גופים ובין מדינות. לכן אוניברסיטת החלל פועלת בכל שנה במקום אחר בעולם – בשנה שעברה באוניברסיטת אוהיו והשנה (2016) בישראל, בטכניון.”

במסגרת התכנית האינטנסיבית שתתקיים בטכניון בקיץ הקרוב ייערכו גם ארועים פתוחים לקהל הרחב ובהם תחרות רובוטיקה, שיגור רקטות, הפקת סרטים הקשורים לחלל ופאנל מקצועי בנושא אסון המעבורת קולומביה. “אנחנו מאוד מקווים שנצליח להביא לטכניון את באז אולדרין, שמוּנה לאחרונה ליועץ בכיר ב-ISU.”

התכנית שתתקיים הקיץ בטכניון תחתום את כהונתו של קונולי כראש התכנית ללימודי החלל ב-ISU, והוא יחזור ל-NASA, ממנה הושאל לטובת ניהול SSP.
ל-NASA הגיע קונולי ב-1987 כמהנדס צעיר בתום לימודיו באקדמיה, לאחר שעבד תקופה קצרה כמהנדס טילים, ומאז התקדם בהדרגה בארגון. “כנער הרביתי לשגר רקטות מאולתרות, לצייר חלליות ולעקוב אחר משלחות אפולו, וברור שהזמנה לעבוד ב-NASA היתה עבורי הצעה שאי אפשר לסרב לה. זאת זכות גדולה, להגשים את החלום שלך ועוד לקבל על זה משכורת. נכון שאנחנו מקבלים משכורת של עובדי מדינה, לא משהו שאפשר להתעשר ממנו, אבל מעולם לא חשבתי לוותר על העבודה כאן.”

תפקידו הנוכחי ב-NASA הוא Human space exploration engineer, כלומר המהנדס האחראי על תכנון הטיסות הרובוטיות למאדים ולירח, שאמורות להכין את הקרקע למשלחות מאוישות בעתיד. המשלחות הלא-מאוישות אמורות לבדוק את התנאים הסביבתיים (קרינה, טמפרטורה, אבק וכו’) וכמו כן להנחית שם את הציוד הדרוש לאסטרונאוטים שינחתו שם בהמשך.
“יש עוד המון עבודה בתחום הזה, וזה נפלא,” הוא אומר. “האנושות רוצה להגיע למאדים, ואני שמח להיות חלק מהמהלך הזה. אולי בעתיד הרחוק יותר אפילו תהיה התיישבות קבע על מאדים – לא מפני שאין מקום על כדור הארץ אלא מפני שהאדם הוא יצור סקרן מטבעו. אם תניחו תינוק בן שנה על הרצפה, הוא יזחל לארונות הנמוכים וינסה לפתוח אותם – כי הוא סקרן. וכך גם המבוגרים: האדם רוצה לגלות מה יש מעבר להר הקרוב, מעבר לים, מעבר לאוקיינוס. וזה כל הסיפור עם מסעות לחלל – החלל הוא האוקיינוס הבא שאנחנו רוצים לצלוח כדי לגלות מה שנמצא כרגע מחוץ להישג ידינו.”

לפרטים נוספים על תכנית לימודי החלל הבינלאומית ורישום לתכנית בלינק:

http://www.isunet.edu/about/space-studies-program

ביריד התעסוקה בטכניון השתתפו 54 חברות בניסיון לגייס לשורותיהן סטודנטים ובוגרים

מימין לשמאל : ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה, המשנה לנשיא הטכניון פרופ’ משה סידי ופרופסור מוריס אייזן דיקן הסטודנטים ביריד

אלפי סטודנטים ובוגרי הטכניון השתתפו בשבוע שעבר ביריד התעסוקה של הטכניון. 54 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, הקימו 114 ביתנים שבהם הציגו את המשרות הזמינות וראיינו את הסטודנטים ואת הבוגרים. עם החברות שהשתתפו ביריד נמנות אינטל, IBM, רפאל, אלביט, התעשייה הצבאית לישראל, ,Alpha Omega צ’ק פוינט, מארוול, PayPal , התעשייה האווירית ועוד רבות וטובות.

השנה השתתפו ביריד גם חברות חדשות רבות, שזו להן הפעם הראשונה ביריד. אחת מהן היא PayPal, המציעה תשלום מאובטח באמצעות האינטרנט. “אם בעבר חיפשנו רק אנליסטים,” אמרה מנהלת הגיוס שיבולת סיון, “הרי שהיום אנחנו מגייסים מהנדסים במגוון תחומים הרלוונטים לניהול סיכונים בסחר באינטרנט ובאנליזות. כמו כן אנו מחפשים מהנדסי תוכנה לניתוח דאטה ובעלי התמחות בסייבר.”

התעשייה האווירית “גייסה” ליריד את אמן החושים ליאור מנור, שערך מופע אינטראקטיבי של פעלולי מחשבה וטריקים. “הרי גם אנחנו עוסקים באקסטרים של המחשבה,” הסבירה עדי בן שושן, ראש תחום גיוס וקליטת אקדמאים בתעשייה האווירית. “המל”טים, הטילים והמשדרים שאנחנו מתכננים ומייצרים הם אקסטרים למהנדסים, וחשוב לנו להציג לסטודנטים בטכניון דימוי יצירתי ואטרקטיבי. אנחנו רוצים אצלנו את הסטודנטים הכי טובים – ואלה הרי נמצאים בטכניון.”

חברת רפאל ניצלה את היריד לחשיפה ראשונה של מערכת “שרק”. המערכת, שהוצבה במרכז הקמפוס, היא כוורת של טילי “תמוז” המותקנת על רכב קרבי משוריין. “תמוז” הוא טיל אלקטרואופטי מדויק ממשפחת טילי “ספייק” מתוצרת רפאל. נירית עציון, מנהלת מרכז הגיוס של רפאל, ציינה כי רפאל מציעה לסטודנטים בכלל, וסטודנטים מהטכניון בפרט, אתגר טכנולוגי ויציבות תעסוקתית. היא הוסיפה כי “בשל הדרישה הגוברת בקרב סטודנטים ובוגרים להצטרף לעבודה ברפאל נמשיך גם ב-2016 לקיים מגוון פעילויות גיוס במטרה להביא אלינו את האנשים הטובים ביותר.”

אמן החושים ליאור מנור בביתן של התעשייה האווירית

“בשנים האחרונות אנו עדים לגידול ברור ומתמיד במספר החברות המשתתפות ביריד התעסוקה,” אמר המשנה לנשיא הטכניון פרופ’ משה סידי. “מגמה זו מעידה על צרכי התעשייה המתקדמת בישראל ועל החשיבות שמייחסות חברות אלה לסטודנטים ולבוגרי הטכניון. הטכניון מכשיר מהנדסים מצוינים לקריירה ארוכת טווח, ומאות הסטודנטים שסבבו בין ביתני הגיוס של החברות המובילות במשק הם עדות חיה למצוינות זו הבאה לידי ביטוי לא רק במחקר המדעי, אלא גם בעובדה שבוגרי הטכניון מבוקשים מאוד גם בשוק העבודה התחרותי של היום.”

“זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי ההשקעה הרבה בלימודים נושאת פרי, ולחברות זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופ’ מוריס אייזן. “החברות ביריד מחפשות מהנדסים ובוגרי טכניון במגוון רחב של תחומים – מכימיה וביוטכנולוגיה, דרך הנדסת מכונות והנדסת חשמל וכלה בבוגרי מדעי המחשב למשרות בתעשיית הסייבר המתפתחת. אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במשק הישראלי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

“אנו פועלים רבות ובערוצים מגוונים במהלך כל השנה כדי להעניק לסטודנטים ולבוגרי הטכניון יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה,” אמרה ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה ו-IAESTE בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון. “אנו שמים דגש על הקניית כלים מקצועיים, שיאפשרו לסטודנטים להפוך את ידיעותיהם ואת כשרונותיהם למקור פרנסה ובכך להגשים חלום ולבנות קריירה. אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה במטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

סטודנטים ביריד התעסוקה בטכניון

בביתן של אלביט ביריד התעסוקה

בתמונה (מימין לשמאל) ליז לייבוביץ, האדריכל משה צור, יו”ר קרן עזריאלי דנה עזריאלי, נועה גנץ ועמית שלוש. קרדיט צילום : רפי דלויה

כבוד גדול לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון: שתי סטודנטיות בפקולטה זכו בשני המקומות הראשונים ב’פרס דוד עזריאלי לפרויקט סטודנטים לאדריכלות’. ליז לייבוביץ קטפה את הפרס הראשון (60,000 ₪) על עבודתה “מושעא מושעא”: מבט מחודש על שכונת התקווה והצעה לעידוד יוזמות פרטיות של תושבים בשכונה. נועה גנץ זכתה במקום השני (25,000 ₪) על עבודתה “מינוס 400″: חשיבה מחודשת על המפגש בין אדם לסביבה במרחב ים המלח. במקום השלישי (15,000 ₪) זכה עמית שלוש מבצלאל על עבודתו “Total Stage”.

טקס הענקת הפרס התקיים בראשית השבוע במוזיאון תל אביב לאמנות בהשתתפותם של בכירי עולם האדריכלות. קרן עזריאלי ישראל, בהנהגתה של יו”ר הקרן דנה עזריאלי, מיתגה השנה מחדש את הפרס לזכרו של דוד עזריאלי, וכחלק מכך הגדילה את שווי הפרסים לסכום של 100,000 ₪. בתחרות השתתפו 15 פרויקטים של סטודנטים מבתי ספר לאדריכלות ברחבי הארץ.

לאירוע הגיעה אורחת מיוחדת, שגם שימשה שופטת בוועדת השיפוט: אודיל דק, מהאדריכלים הבולטים בצרפת, שתכננה ועיצבה פרויקטי ענק ברחבי העולם ובהם האגף החדש במוזיאון לאמנות עכשווית ברומא, מסעדה ייחודית בתוך הבניין ההיסטורי של אופרה גרנייה בפריז, ושורה של פרויקטים בסין ובצפון אפריקה. דק התרשמה רבות מהחשיבה, היוזמה והיצירתיות שבאו לידי ביטוי בעבודתם של האדריכלים הצעירים.

דנה עזריאלי, יו”ר קרן עזריאלי ישראל וקבוצת עזריאלי, אמרה כי “זו השנה ה-12 שאנו מעניקים את ‘פרס דוד עזריאלי לפרויקט סטודנטים לאדריכלות’, שמטרתו להוקיר ולחזק יצירתיות, מקוריות ואיכות אדריכלית בקרב סטודנטים לאדריכלות בישראל. הפרס הזה משקף את הערכים שליוו את אבי לאורך השנים: מחויבות לקידום חינוך איכותי, שאיפה לפיתוח תחום האדריכלות ואהבת הארץ. אני מברכת את הזוכים ואין לי ספק כי העבודה, החוכמה והיצירתיות המשותפות לכלל הסטודנטים יעצבו את עתידה של האדריכלות בישראל.”

“החינוך למצוינות מהווה את המטרה המרכזית של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון,” אמר דיקן הפקולטה פרופ’ יהודה קלעי. “הפקולטה מחויבת להכשיר אדריכלים, מתכנני ערים, אדריכלי נוף ומעצבים תעשייתיים מוכשרים ואחראים שיהוו את חוד החנית בתהליכים ובשינויים שעוברת החברה הישראלית בפרט, והאנושות בכלל.
“פרס דוד עזריאלי הוא גולת הכותרת של עבודתם של כל הסטודנטים לארכיטקטורה בארץ, ומהווה תמריץ למצוינותם. אנו גאים בהישגיהן של ליז לייבוביץ ונועה גנץ, ומברכים את מוריהן – גבי שוורץ, פאתינה אבריק-זבידאת ורונן בן אריה (אשר הנחו את עבודתה של ליז ליבוביץ), ושמעיה צרפתי ויונתן נתניאן (אשר הנחו את עבודתה של נועה גנץ).”

באירוע הענקת הפרס נכחו הרעיה והאם סטפני עזריאלי, חברי הוועד המנהל של הקרן ובהם הדירקטורים אירית איזקסון וישראל רוזנברג, מנכ”לית קרן עזריאלי ישראל עופי זיסר, משנה ליו”ר קבוצת עזריאלי לשעבר מנחם עינן, מנכ”ל קבוצת עזריאלי יובל ברונשטיין, מנכ”ל קניוני עזריאלי ארנון תורן, מנהל תחום הדיור המוגן יורם בן פורת ובכירים נוספים. עוד נכחו החברים בצוות השיפוט: האדריכלים פרופ’ משה צור, פרופ’ כרמלה יעקבי וולק, איילת כרמון וגבי עובד.

יואכים בהר, פוסט-דוקטורנט בטכניון, זכה במקום הראשון בתחרות של האיגוד הישראלי לחקר הלב

יואכים בהר, פוסט-דוקטורנט בטכניון, זכה במקום הראשון בתחרות החוקר הצעיר ע”ש רנה ירום, שהתקיימה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. את התחרות מקיים האיגוד הישראלי לחקר הלב.

בהר, בוגר אוניברסיטת Ecole בצרפת, הגיע לטכניון באפריל 2015 לאחר שהשלים דוקטורט בהנדסה ביורפואית באוקספורד. כיום, כפוסט-דוקטורנט בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, הוא חוקר את הבקרה המוחית על קצב הלב במעבדתה של פרופ’-משנה יעל יניב. בחודשים הספורים של עבודתו במעבדה הוא הגיע לפריצת דרך בהבנה של השפעת השינויים הסטוכטיים במנגנונים מולקולריים של הקוצב הביולוגי על שינויים בקצב הלב בין פעימה לפעימה.

במקום השני בתחרות זכה אלון אבנד ממעבדתו של פרופ-משנה יצחק קהת (הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון), על מחקר בנושא המנגנונים המולקולריים של ההסתיידות בכלי דם ובמסתמים.

במקום השלישי זכתה עידית גולדפרכט ממעבדתו של פרופ’ ליאור גפשטיין (הפקולטה לרפואה בטכניון), על מחקר בנושא יצירת רקמה מהונדסת מתאי לב שמקורם בתאי גזע אנושיים מושרים.

האיגוד הישראלי לחקר הלב פועל לקידום מחקרים והפצת ידע במדעי הלב, ומעניק את פרס רנה ירום מאז 1995. הפרס משמש לנסיעה לכנס האירופי או העולמי של האיגוד. בכינוס שהתקיים בטכניון השתתפו חברי סגל וסטודנטים מכל הארץ. מזכיר האיגוד הוא פרופ’ יוני ליאור מאוניברסיטת תל אביב. חברי הסגל שהשתתפו בכנס מטעם הטכניון הם גזבר האיגוד פרופ’-משנה יצחק קהת (הפקולטה לרפואה), פרופ’ עופר בינה (רפואה), פרופ’ ליאור גפשטיין (רפואה), פרופ’ אמיר לנדסברג (דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית), פרופ’-משנה יעל יניב (הנדסה ביורפואית) ופרופ’-משנה נתנאל קורין (הנדסה ביורפואית).

הכנס התקיים במסגרת תוכנית COST לשיתופי פעולה בין מהנדסים וחוקרים במדינות אירופה

משתתפי הכנס

לאחרונה התקיים בטכניון כנס בינלאומי במסגרת תוכנית COST. בכנס, שבראשה עמדה פרופ’ פנינה פלאוט מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, השתתפו 35 חוקרים מאוניברסיטאות בישראל וברחבי אירופה.

COST היא תוכנית אירופית לשיתוף פעולה במדע ובטכנולוגיה. מטרתה: לשמש במה לדיון ולשיתופי פעולה בתחומים שונים. בתוכנית, הצפויה לפעול במשך ארבע שנים, שותפים כ-50 חוקרים מ-28 מדינות באירופה, המגיעים מתחומים שונים: תכנון תחבורה, תכנון ערים, ארכיטקטורה, סוציולוגיה, גיאוגרפיה, מדעי המחשב, פיזיקה וכלכלה.

המפגש שהתקיים בטכניון עסק ברשתות חברתיות ובהשפעתן על תכנון תחבורה ותכנון עירוני. זהו המפגש הרביעי המתקיים במסגרת התוכנית; המפגשים הקודמים התקיימו בווינה, בלייאז’ ובבודפשט. המפגש כלל שתי הרצאות-מומחה: האחת של פרופ’ איזבל תומאס (בלגיה), בתחום של מודלים עירוניים וניתוחם על ידי מידע “מסורתי” שמקורו בנתונים סטטיסטיים ו”ביג דאטה” מנתוני טוויטר וסלולר; האחרת של מר אנדרו נאש (אוסטריה), בנושא אפליקציות מתקדמות המשפיעות על הרגלי הנסיעה – ומשמעותן מבחינת תכנון תחבורה. כמו כן הוצגו שלוש עבודות שנעשו במסגרת “התמחות קצרת טווח” – אחת מהן של אור כספי, סטודנט לתואר שני במסלול לתכנון ערים, ששהה בשוודיה כדי להתמחות בתחום של ניתוח מרחבי וּויזואליזציה של נתוני טוויטר.

בנוסף לפרופ’ פלאוט שותפות בפרויקט ד”ר דלית שך-פינסלי (כחברת צוות) וגב’ סמדר אמיר (אחראית על תיאום אדמיניסטרטיבי).

שפת המידול OPM שפותחה על ידי פרופ’ דב דורי מהטכניון הוגדרה כתקן ISO 19450 על ידי ארגון התקינה הבינלאומי.

פרופ’ דב דורי

פיתוחים רבים במדע ובהנדסה מתחילים בשרבוט רעיונות ראשוניים על מפית או על פיסת נייר. בעבר נהגו ממציאים להתחיל מסקיצה בסיסית כזו ולפתח אותה בהדרגה עד לקבלת שירטוט מפורט. כיום, מאחר שתכן הנדסי של מערכות, מוצרים ושירותים סבוכים מתרחש בספירה הדיגיטלית ומשלב חומרה, תוכנה, בני אדם ורגולציות למיניהן, גובר הצורך בתכנון קונספטואלי מקיף. מטרת תכנון זה הינה להבהיר את ארכיטקטורת המערכת – את המבנה שלה ואת התנהגותה, כך שהיא תספק את הפונקציה והתועלת הצפויה מפיתוחה. לצורך השגת מטרה זו, ארגונים במספרים הולכים וגדלים מאמצים כשלב ראשון של מחזור החיים את הגישה של הנדסת מערכת מבוססת מודל(Model-Based Systems Engineering, MBSE) אשר במהלכה נוצר מודל קונספטואלי של המערכת, המוצר, או השרות החדש בשפה גרפית פורמאלית.

פרופ’ דב דורי, חבר סגל בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, פיתח במהלך שני העשורים האחרונים את OPM (Object-Process Methodology) כשפה ושיטה ייעודית למידול קונספטואלי של מערכות סבוכות מכל סוג שהוא, מלאכותיות וטבעיות כאחד. מודל OPM מבטא בצורה גרפית וטקסטואלית את הארכיטקטורה של המערכת. דיאגרמות ברמות פירוט שונות, החל ממבט ממעוף הציפור עד לפרטי פרטים, מספקות תיאור קונספטואלי ולוגי מלא של המערכת. כל ביטוי גרפי מתורגם בזמן אמיתי לתיאור מילולי באנגלית פשוטה. תודות לפשטותה של OPM, היא מהווה שפה משותפת לכל בעלי העניין בפיתוח המערכת, אשר יכולים לקחת חלק בתהליך בניית המודל החל משלב מוקדם במחזור חיי המערכת – שלב הנדסת הדרישות. בכל עת ניתן לבצע סימולציה של המודל באופן חזותי כדי לבחון את פעולת המערכת ולוודא את תקינותה הלוגית ותא ביצועיה ותגובותיה כבר בשלב ראשוני זה, בו מתורגמות הדרישות מן המערכת בדרך להפיכתה למוצר או שירות ממשי.

שפת OPM אומצה על ידי ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) ובתאריך 7 בדצמבר 2015 פורסמה באתר הרשמי של ISO כתקן מחייבISO 19450 : https://www.iso.org/obp/ui/#iso:std:iso:pas:19450:ed-1:v1:en.

לאישור התקן, שהוא התקן הראשון של שפת מידול קונספטואלי המאומץ על ידי ISO, קדמה עבודת מטה מקיפה של ISO בקבוצת עבודה במסגרת ועדה טכנית ISO TC184/SC5 בהובלתו של מר ריצ’רד מרטין (Richard Martin) ובהשתתפותם הפעילה של פרופ’ דורי, מר דיויד שורטר (David Shorter) וד”ר אלכס בלכמן, שעבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ. דורי הייתה פיתוח הקשור לתקן החדש. עבודת ההכנה כללה בין היתר פגישות שנתיות בטוקיו, פאריס, טמפה פלורידה, ובטכניון בחיפה. עוד לפני הפרסום הרשמי כבר נעשה שימוש ב-OPM כבסיס לדור הבא של תקני ISO שיהיו מבוססי מודל במקום טקסט חופשי, דבר שיאפשר לבדוק בשיטתיות את תקינותם ושלמותם.

עיקרון בסיסי עליו מושתתת OPM הינו שניתן לבנות מודל של כל מערכת שהיא, בכל תחום ובכל רמת מורכבות, על בסיס מספר מצומצם של אבני בניין: עצמים (אובייקטים) בעלי מצבים ותהליכים אשר יוצרים או צורכים עצמים, או משנים את מצבם. תוכנה לבניית מודלים ב-OPM הנקראת OPCAT (Object-Process CASE Tool) פותחה במעבדה למידול מערכות עסקיות על ידי סטודנטים בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון במהלך העשור האחרון. תוכנה זו, הניתנת להורדה חינם מאתר המעבדה http://esml.iem.technion.ac.il/, מאפשרת שילוב של טקסט באנגלית פשוטה עם אמצעים גרפיים אינטואיטיביים. התוכנה מעבדת את המידע הגרפי-ויזואלי למידע שפתי-מילולי וכך מתאפשרת בדיקה בזמן אמת של המודל תוך כדי התהוותו. פלטפורמה זו מאפשרת התקדמות הדרגתית בתכן, שילוב מהנדסים מתחומים שונים, בדיקות באמצעות סימולציות, שקילת חלופות ועוד. זוהי שפה משותפת ללקוח, למהנדסים ולארכיטקטים המאפשרת להם לחשוב יחד ולנהל דיאלוג ביניהם.

לדוגמה, בציור מודגמת סימולציה של תהליך תדלוק מכונית. בשלב המתואר בדיאגרמה זו מתבצע תת התהליך של שאיבת דלק, והוא משנה את מצבו של מיכל הדלק מריק למלא. המשפט שנוצר באופן אוטומטי על ידי התוכנה הוא:

Gasoline Pumping changes Gasoline Tank from empty to full.

פרופ’ דורי, שהחל לפתח את הרעיון בשנת 1993, פרסם ב-2002 ספר בנושא. פטנט בנושא נרשם בארה”ב בשנת 2006 והוסב לטובת מוסד הטכניון. כחמישים סטודנטים לתואר שני ושלישי בתחום זה בטכניון וב-MIT חקרו ופיתחו הרחבות ושימושים ל-OPM שפורסמו במאות מאמרים ופרקים בספרים. כיום נלמדת OPM כשפת מידול בהנדסת מערכות באוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם ובהן MIT והטכניון, בקורסי הסמכה ובלימודים מתקדמים בגישת למידה פעילה. OPM משמשת בסיס לתכנון פרויקטים במפעלים מובילים בתעשייה, ובכללן בואינג (שיפור אבטחת איכות בייצור מטוסים אזרחיים), אלביט (תכן מערכות הגנה למטוסי אל על מפני טילי כתף), נאס”א (תכנון כריית מחצבים מהירח), חברת Rolls Royce (הנדסה מבוססת ידע לתכנון מנועים) וחברת Whirlpool (תכנון הדור הבא של כלי בית חשמליים).

שפת OPM רלוונטית גם למחקר המדעי. החל בשנת 2007 פרסמה קבוצה מהטכניון סדרת מאמרים בכתב העת המקוון PLOS ONE ממצאי מחקר ממושך הנוגע למחזור החיים של ה-RNA בתא החי. במסגרת המחקר נבנה באמצעות OPM ותוכנת OPCAT מודל מקיף ביותר של מערכת זו בתא שמר. סימולציות של המערכת אפשרו גילוי של פערי ידע, יצירת השערות ובדיקתן in silico, כלומר על ידי סימולציות ממוחשבות של המודל, והכוונה של החוקרים לגילוי ממצאים חדשים בתחום של פירוק מרכיבי RNA לקראת סוף מחזור החיים שלו וחזרתם לגרעין התא. חברי הקבוצה כוללים את ד”ר יהודית סומך (כיום פוסט-דוקטורנטית בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד), את פרופ’ מרדכי חודר מהפקולטה לרפואה בטכניון ופרופ’ דב דורי, שהיו מנחים שותפים של ד”ר סומך, ועמיתים נוספים.

https://www.iso.org/obp/ui/#iso:std:iso:pas:19450:ed-1:v1:en

גסות רוח כלפי צוותים רפואיים פוגעת בתפקודם המקצועי וגורמת נזק ממשי למטופלים. כך עולה ממחקר שנערך בטכניון ובמרכז הרפואי בני ציון

פרופ’ אריק ריסקין

גסוּת רוח (rudeness) משפיעה על אנשים לרעה גם כשהיא מגיעה במנות קטנות. זלזול, בוז וחוסר רגישות לא רק מעציבים את האדם אלא גם פוגעים בתפקודו בהיבטים של זיכרון, ריכוז, תשומת לב לפרטים, פתרון בעיות וביצוע משימות קוגניטיביות שונות.

צוותים רפואיים, למרבה הצער, סופגים מתקפות תכופות של גסות רוח מצדם של מטופלים ובני משפחה, כמו גם מצד הממונים עליהם. בהשלכותיהם של ארועים אלה עוסק מחקר חדש, שנערך על ידי פרופ’ אריק ריסקין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומהמרכז הרפואי בני ציון.

המחקר האמור, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Pediatrics, מגלה כי גסות רוח, גם בגילויֵיה המתונים, פוגעת פגיעה דרמטית בתיפקודו של הצוות הרפואי. פגיעה זו, שחומרתה גדלה במצבי לחץ, ניכרת באיכות הטיפול, ברמת האיבחונים ובכישוריו הטכניים של הצוות.

במחקר השתתפו 24 צוותים רפואיים מארבע פגיות, שהוזמנו לסדנת הדרכה בנושא team reflexivity (תחקיר מבוסס שיקוף צוותי) ככלי לשיפור איכות הטיפול. הסדנה בחנה תרחיש של טיפול בפג שמצבו התדרדר באופן פתאומי בשל דלקת נמקית במעי. תרחיש זה חייב את המשתתפים לזהות ולאבחן את ההידרדרות ולבצע טיפול הכולל החייאה. הוסבר להם כי מומחה מארה”ב יצפה בהם מרחוק (באמצעות מצלמה), ומדי פעם יעיר ויְיַעֵץ להם בטלפון.

חצי מהצוותים קיבלו במהלך הסימולציה הערות מפיו של מומחה נייטראלי, שדיבר באופן כללי על חשיבות האימון והתרגול באמצעות סימולציות. שאר הצוותים ספגו “שטיפה” ממומחה גס רוח, שכלל לא התייחס לסיטואציה הספציפית ולביצועיהם אלא רק ביקר בתקיפות את “רמת הרפואה הירודה” בישראל. הסימולציות תועדו בווידיאו והועברו לשופטים, שהעריכו את ביצועי הצוותים לפי קריטריונים מוגדרים: יכולות אבחנתיות, ביצוע פעולות ופרוצדורות והתנהגויות הנוגעות לשיתוף מידע ולבקשת עזרה. השופטים כמובן לא ידעו מה זהות המשתתפים (שפניהם טושטשו) ולא מה אופיו של המומחה שנחשפו אליו – האם הוא מנומס או גס רוח.

ניתוח התוצאות העלה מסקנות מובהקות. “צוותים שנחשפו לגסות רוח הפגינו יכולות נמוכות יותר בכל מדדי התפקוד,” אומר פרופ’ ריסקין. “מחקר זה מוכיח שגסות רוח פוגעת בבטיחות המטופלים, ועל אחת כמה וכמה בפגיות ובמחלקות טיפול נמרץ, שבהן כל טעות קטנה עלולה לגרום נזק עצום.”

המחקר בוצע על ידי פרופ’ ריסקין בהדרכתו של פרופ’ פיטר במברגר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב ובשיתוף פעולה עם פרופ’ אמיר ארז מביה”ס לניהול עסקים של אוניברסיטת פלורידה בארה”ב.

למאמר המלא: http://pediatrics.aappublications.org/content/early/2015/08/05/peds.2015-1385.abstract

מאות סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון יפעלו השנה בעכו, בשיתוף העירייה והתושבים, במטרה להציע רעיונות לפיתוח העיר במגוון תחומים

ראש עיריית עכו שמעון לנקרי משיב לשאלות סטודנטים

“המעבדה העירונית” של הטכניון החלה את הסמסטר השני בעכו בסיור בעיר, בו השתתפו מאה סטודנטים ועשרה מנחים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. לאחר מפגש עם ראש העיר שמעון לנקרי, שהציג את חזונו לעיר, נערכו סיור מודרך, מפגש עם פעילים חברתיים וחשיפה למגוון הקבוצות, הדעות וההשקפות המאפיינות את העיר.

“המעבדה העירונית”, שהוקמה בטכניון לפני שלוש שנים, היא פרויקט אינטר-דיסציפלינרי יחיד מסוגו בישראל. “המעבדה מהווה פלטפורמה מגשרת בין האקדמיה, שבה נולדים רעיונות מבריקים ונצבר ידע רב, לבין הערים, הזקוקות לידע זה כדי להגשים יעדים וחלומות ולענות על צרכים ממשיים,” מסבירה רותי דונג, מנהלת החממה החברתית המפעילה את הפרויקט. “אנו חותרים לשידוך המיטבי בין שני הצדדים: העיר זוכה למגוון רעיונות ואסטרטגיות לפיתוחה ולקידומה והסטודנטים מקבלים הזדמנות לעבודה מול לקוח אמיתי ולהתמודדות עם העולם המקצועי הממשי כבר בשלב הלימודים.” בשנים הקודמות פעלה המעבדה בנשר ובקרית ים.

את הפעילות בעכו מרכזת מורן אביב, בוגרת המסלול לתכנון ערים ואזורים בטכניון. כדי לתת מענה מיטבי לאתגרים שהציבה העיר עכו הצטרף השנה לפעילות גם קורס של אוניברסיטת חיפה שעוסק בנגישות סביבה וטכנולוגיה. במסגרת זאת נערך מיפוי מקיף למבני הציבור בעיר בהנחיית ד”ר נעמי שרויאר, וזאת לצד קורסים מהמסלול לארכיטקטורה בהנחיית אדר’ צביקה קורן, אדר’ מאיה רנד-בלוך, אדר’ רונן בן אריה ואחרים. לדברי דונג, “במסגרות השותפות שאנו בונים עם העיר משקיעים הסטודנטים אלפי שעות עבודה במהלך שנה שלמה, שבסיומה יציגו בפני ראש העיר והצוות המקצועי עשרות גישות ורעיונות שונים לפיתוח העיר ולהתמודדות עם האתגרים שלפניה.”

בשיחה עם הסטודנטים והמנחים אמר ראש העיר לנקרי כי “החברה הישראלית הולכת להקצנה. ישראל מובילה בהיי-טק, באדריכלות ובמגוון תחומים, אבל הפן החברתי לוקה בחסר. השקעה בחברה עולה כסף ואת התוצאות רואים אחרי 10 שנים – לכן זה לא עסק כלכלי. אין הסתכלות לטווח כל כך ארוך, וזו תפיסה קלוקלת שצריכה להשתנות. בעיר חלשה יש 20 עובדים סוציאליים על 55,000 תושבים – זו נקודת התורפה של ישראל. בהיבט של הקצאת תקציבים, שיטת המצ’ינג (המדינה תומכת בפרויקט בסכום זהה שמקצה לו העיר) מחלישה את הערים החלשות ממילא ומחזקת את החזקות. בנסיבות האלה קשה לקדם חזון חברתי, כלומר לתת לילדים אצלנו הזדמנות שווה כמו לילד מהרצליה.”

מפגש עם פעיל חברתי מהעיר

מפגש עם פעילה חברתית מהעיר עכו

סיור מודרך בתל נפוליאון

ראש מטה הסייבר הלאומי: אין ספק שהטכניון יקדם את התחום למקומות שטרם הכרנו

פרופ’ אלי ביהם (מימין) עם ד”ר אביתר מתניה ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

ד”ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי, חנך יחד עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא את מרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון. “הטכניון הוא המוסד הראשון שפנינו אליו בבקשה להקים מרכז כזה מתוך הכרה באיכותו, ביכולותיו ובכוחות שישנם כאן בפקולטות להנדסת חשמל ולמדעי המחשב ובמרכז להנדסת מחשבים (TCE),” אמר ד”ר מתניה. “יכולותיו האקדמיות של הטכניון, והיותו מוסד מוביל בעולם ברמה הטכנולוגית, מבטיחות שתחום הסייבר יתפתח כאן למקומות שטרם הכרנו.”

בראש המרכז החדש שנפתח השבוע עומד פרופ’ אלי ביהם מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. פרופ’ ביהם הסביר כי “ישראל, והטכניון בפרט, מובילים בשמירה על יכולתנו לעמוד בפני איומי הסייבר. לצורך כך יש לקדם מחקר בין תחומי המסתמך על יכולותיו של הטכניון. במרכז יפעלו חברי סגל מפקולטות רבות, שיחקרו את ‘השכבות התחתונות של הסייבר’.  נושאי המחקר דורשים אבטחה, ואנו נבחן את החולשות המסכנות את המערכות וגם את דרכי ההגנה עליהן. המרכז יטפח את המודעות לנושאים האמורים ויקיים ימי עיון לקהל המהנדסים העוסקים בסייבר שירחיבו את ידיעותיהם וירכשו ידע עדכני. אנחנו מזמינים את התעשייה לשתף פעולה איתנו, ונשמח לארח כאן חוקרים ופוסט-דוקטורנטים מישראל ומחו”ל.”

מרכז המחקר החדש יתמקד במחקרי אבטחת סייבר כדוגמת הגנת תוכנה וחומרה, מערכות הפעלה והגנה על מידע בענן וכן בתקשורת אל הענן וממנו, הגנה על מערכות בתחום ה- IoT (האינטרנט של הדברים), אימות של תוכנה וחומרה, ראייה ממוחשבת, בטיחות מערכות אוטונומיות, למידת מכונה לצורך סקיוריטי, קריפטולוגיה וקריפטואנליזה, בטיחות ופרטיות של מערכות רפואיות ואבטחת מערכות אווירונוטיות ונושאים רבים נוספים. המרכז ינהל מענקי מחקר לחוקרים, יממן סטודנטים לתואר שני ושלישי, יהווה מוקד משיכה למחקרים בתחום, יעסוק בהפצת ידע חדשני על ידי ארגון כנסים וימי עיון בין לאומיים ויעמיק את המודעות לתחום באמצעות קורסים, הרצאות ופעילויות משלימות נוספות.

(מימין לשמאל) המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ ויין קפלן, ראש המרכז החדש פרופ’ אלי ביהם, ראש מטה הסייבר הלאומי ד”ר אביתר מתניה, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ופרופ’ בועז גולני סגן נשיא הטכניון קשרי חוץ ופיתוח משאבים

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בירך על הקמת המרכז ואמר: “מדינת ישראל מבינה סוף סוף את חשיבותו של תחום הסייבר, והקמת המרכז בטכניון היא ארוע חשוב. מההיכרות עם המוחות המבריקים שמקימים את מרכז המחקר לאבטחת הסייבר ברור לי שזה יהיה מרכז לתפארת, שיתרום רבות לתחום הזה.”

גלעד ארדן, השר לביטחון הפנים, שלח את ברכתו להקמת המרכז, ובה כתב כי “הטכניון הוא מוסד מוביל המהווה עבור כולנו מקור לגאווה לאומית. אני בטוח כי הקמת המרכז תתרום רבות לביטחון הלאומי ולכלכלת ישראל.”

אופיר אקוניס, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, כתב בברכה לנשיא הטכניון כי “שילוב הכוחות, המוחות המבריקים המייחדים את הטכניון, הרצון להוביל ולהצליח, הנחישות חסרת הפשרות, יהיו ככוח עולה ובלתי ניתן לעצירה אל מול אלו המבקשים לפגוע בנו.”

במסגרת הכנס לכבוד פתיחת המרכז התקיימו הרצאות של מרצים מהפקולטות למדעי המחשב ולהנדסת חשמל בטכניון: פרופ’ ערן יהב הרצה על כלי חדש לזיהוי ממוחשב של דמיון בין תוכנות וקודים; פרופ’ מרק זילברשטיין על כרטיסים גרפיים כנתיב חדירה למערכות ממוחשבות; דניאל גנקין על שאיבת מידע ממחשבים וממכשירים ניידים באמצעות מדידה חיצונית של משתנים פיזיים כגון הספק חשמלי, מדידה אקוסטית וזיהוי קרינה אלקטרומגנטית; ופרופ’ אלי בן ששון על טכנולוגיה חדשה להבטחת “יושרה חישובית” בתהליכים פיננסיים ואחרים.

ד”ר אביתר מתניה ראש מטה הסייבר הלאומי בכנס

פרופ’ שולמית לבנברג מהטכניון פיתחה שיטה המאיצה את היקלטותן של רקמות מושתלות בגוף

פרופ’ שולמית לבנברג

שיטה שפותחה בטכניון משפרת משמעותית את איכותן של רקמות מלאכותיות המיועדות להשתלה. הרקמות המשופרות נקלטות בגוף מהר יותר וכלי הדם שלהן מתאחים באופן אופטימלי עם אלה של הרקמה המארחת. המחקר, המביא הוכחות פרה-קליניות ליעילות השיטה בהשתלת רקמות באזור הבטן, פורסם לאחרונה בכתב העת PNAS.

את המחקר האמור מובילה פרופ’ שולמית לבנברג, ראש המעבדה להנדסת רקמות ותאי גזע בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון. בעשור האחרון, מאז הפוסט-דוקטורט שלה ב-MIT, מפתחת פרופ’ לבנברג פיגומים פולימריים תלת-ממדיים מתכלים (biodegradable polymer scaffolds) שעליהם היא מגדלת במעבדה רקמות ביולוגיות המיועדות להשתלה. פיגומים אלה, שעליהם נזרעים תאים ביולוגיים (פיברובלסטים ותאי אנדותל) החיוניים להתפתחות כלי דם, מובילים להיווצרות של רקמות הנקלטות ביעילות בגוף.

כדי שרקמה מושתלת תיקלט היטב בגוף חשוב שכלי הדם שבה יתאימו בכיוונם לכלי הדם ברקמה המארחת. זאת משום שהאיחוי בין כלי הדם של שתי הרקמות קריטי להצלחת ההשתלה.  שיטות ליצירת רקמות הכוללות כלי דם הן מרכיב חיוני ברפואה רגנרטיבית, שכן הן מבטיחות אספקה סדירה של חמצן וחומרי תזונה ברקמה המארחת משאבים חיוניים להיקלטות השתל ולהישרדותו. ההתאמה האמורה משפרת את קליטת השתל ואת התכונות המכניות של אתר ההשתלה מרכיב חשוב בשיקום של פגמים באזור הבטן, שנבדק במחקר הנוכחי.

מחקרים שונים ניסו לשפר את תכונותיה של רשת הדם ברקמה המיועדת להשתלה וזאת באמצעות מצע הכולל גורמים ביולוגיים, ביו-חומרים ואילוצים גיאומטריים. כיום ידוע שגם כוחות מכניים חיצוניים כגון לחיצה, מתיחה ודחיסה משפיעים על התהליכים הביולוגיים בתא ואפילו על התמיינותו, צורתו, נדידתו והתארגנותו וכן על הגיאומטריה של הרקמה, על בשלותה ועל יציבותה. עם זאת, עד כה לא נבדקה השפעתם של כוחות אלה על היווצרות כלי הדם ברמת הרקמה השלמה.

התמונה מציגה את התארגנות כלי הדם תחת מתיחה סטטית ותחת השפעה של חומרים המעכבים (א) את יכולתו של התא להפעיל כוח או (ב) את היכולת ליצור רשתות כלי דם. התוצאות הראו כי קיימת התאמה טובה בין יכולתם של תאים להפעיל כוחות ליכולתם ליצור רשתות כלי דם.

במחקר הנוכחי בחנה פרופ’ לבנברג את השפעתם של כוחות מתיחה על רשת כלי הדם הנוצרת ברקמה המיועדת להשתלה. מתיחה סטטית, מגלה המחקר, מובילה לצמיחה של כלי דם במקביל לכיוון המתיחה, ואילו מתיחה מחזורית מובילה לצמיחה של כלי הדם בממד אלכסוני. בנוסף בחן המחקר את התנאים הביולוגיים הדרושים ליצירתן של רקמות משופרות, אשר ייקלטו במהירות וביעילות ברקמת היעד.

לדברי פרופ’ לבנברג, “המורפולוגיה של רשת כלי הדם משתנה מרקמה לרקמה. לדוגמה, כלי הדם ברקמת שריר מסודרים במקביל לסיבי השריר, ואילו ברקמת הרשתית הם מסודרים בצורה מעגלית. ההשערה שלנו היתה שלכוחות המתיחה המופעלים על הרקמה תפקיד מרכזי בקביעת המאפיינים של רשת כלי הדם הנוצרת בה. יתר על כן, שיערנו כי השתלה של רשת כלי דם שנוצרה בהתאם לתכונות הרקמה המארחת תשפר את איחוי הרקמה המושתלת ואת תיפקודה בגוף לאורך זמן. כאן בדקנו לראשונה רשתות כלי דם ברקמה שהתארגנו תחת כוחות מתיחה מחזוריים וסטטיים.”

המערכת שפותחה במעבדה של פרופ’ לבנברג מותחת את הרקמה ומרפה אותה לסירוגין, ובכך מחקה למעשה את המחזוריות של התכווצות השרירים בגוף. בסדרת הניסויים שנערכה במעבדה התברר שכוחות המתיחה המופעלים על הרקמה אכן משפיעים על כיוון כלי הדם, וכי התוצאה הטובה ביותר הושגה במתיחה מחזורית. “המתיחה המחזורית הובילה לכך שכלי הדם מתפתחים ברקמה בצורה טובה ומתארגנים בכיוניות מוגדרת בהתאם לכוחות המופעלים עליהם״.

בתמונה השנייה נראים כלי הדם בשריר הבטן של העכבר (אדום) וכלי הדם של הרקמה המהונדסת שהושתלה בשריר זה (ירוק). לפני ההשתלה עברו כלי הדם המהונדסים מתיחה סטטית, שגרמה להתארגנותם בכיוון מקביל לכיוון המתיחה. לאחר ההשתלה הושג, כפי שאפשר לראות, חיבור מאוד טוב בין כלי הדם המושתלים לכלי הדם המקוריים, וזאת הודות לכיווניות הדומה

כעת, כדי לבחון את התאמתה של הרקמה המהונדסת המוכוונת, השתילו אותה החוקרים בבטן של עכבר וגילו כי שתלים שנוצרו בתהליך של מתיחה אכן מתאחים במהירות עם הרקמה המארחת. שתלים אלה נקלטים מהר יותר משתלים שגדלו ללא מתיחה או משתלים שגודלו  במתיחה והושתלו שלא בכיוון התואם את כלי הדם בעכבר במקום ההשתלה. “למעשה אנחנו מדברים על טווח זמן קצר מאוד – כשבוע של יצירת הרקמה במעבדה ועוד שבועיים בחיה. בתום התקופה הזאת של כשלושה שבועות אנחנו רואים היקלטות מצוינת של הרקמה בגוף וחזרה של הרקמה הקולטת לפעילות מלאה.”

פרופ’ לבנברג, מומחית בעלת שם עולמי בתחומים של תאי גזע והנדסת רקמות, הצטרפה לסגל הפקולטה לביורפואה בטכניון לאחר פוסט-דוקטורט אצל פרופ’ רוברט לנגר ב-MIT. אחד הפיתוחים החשובים שלה הוא טכנולוגיה ליצירת פיגומים המתכלים בגוף (biodegradable polymer scaffolds), שעליהם היא מגדלת במעבדה רקמות ביולוגיות מורכבות לקראת השתלה. רקמות מהונדסות אלה מובילות לקליטה אופטימלית של שתלים ומתכלים בגוף. פרופ’ לבנברג זכתה בפרס קריל מטעם קרן וולף להצטיינות במחקר מדעי. כתב העת סיינטיפיק אמריקן כלל אותה ברשימת חמישים האישים המשפיעים בעולם כמנהיגת מדע בתחום הנדסת רקמות. עיקר המחקר במעבדה נעשה על ידי ד”ר דקל דאדו-רוזנפלד כחלק מעבודת הדוקטורט שלה תחת הנחייתה של פרופ’ לבנברג (דקל נמצאת כעת בפוסט דוקטורט בMIT, בסיוע מלגת הצטיינות משותפת לטכניון ולMIT)  העבודה נעשתה בשיתוף פעולה עם פרופ’ דייב מוניי מהרווארד אצלו התארחה פרופ’ לבנברג בשנת השבתון.

למאמר המלא בכתב העת PNAS לחצו כאן

אחת התעלומות הגדולות בטבע היא היכולת של חיות מסוימות להצמיח איברים שנקטעו ולחדש רקמות שונות. תהליך מדהים זה מעורר את סקרנותם של מדענים רבים, ואחד מהם הוא פרופ’-משנה ירון פוקס מהפקולטה לביולוגיה, החוקר תאי גזע וכיצד התאבדות תאית מחדשת רקמות בגוף

“מבחינה מדעית יכולת הרגנרציה מרתקת, וההשלכות היישומיות מסעירות את הדמיון,” מסביר פרופ’-משנה פוקס. אם נפצח את תעלומת הרגנרציה – חידוש של רקמות פגועות – נוכל להצמיח לאנשים רקמות ואיברים שניזוקו או נקטעו: אצבע, יד, עין ועוד. ואם זה נשמע כמו מדע בדיוני, נזכיר שבגוף האדם מתרחשים תהליכי רגנרציה טבעיים כגון התחדשות של עור, שיער, דם ומעי. האיברים האלה מתחדשים ללא הרף, כלומר מחליפים תאים ישנים בתאים חדשים, ולכן הם אתרים מצוינים לחקר מנגנוני הרגנרציה.”

ירון פוקס נולד בחיפה, גדל בקריית ביאליק ונסע לא מעט לקליפורניה – שנות השבתון של אביו שעבד ברפאל. בתום שירותו הצבאי ירד לאילת ועבד כמדריך צלילה, שם פיתח את האהבה לים ולביולוגיה. “בים ישנה סימביוזה מדהימה בין אלמוגים לאצות, בין דגים לסרטנים ועוד”. אהבתו לים הובילה אותו לתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת חיפה, שבמסגרתו ערך מחקר לצורך חקר מנגנון הרבייה של האלמוג הרך אחיקסניה. לאחר מכן המשיך למסלול ישיר לדוקטורט בטכניון בהנחיית פרופ’ דינה רון מהפקולטה לביולוגיה, ובמהלכו חקר חלבון מרתק בשם סף. בעבודת הדוקטורט גילה כי סף מסוגל לבקר מסלול מהותי בהיווצרות מחלת הסרטן, מחקר שהתפרסם בכתב העת Developmental Cell. בתום הדוקטורט יצא לפוסט-דוקטורט אצל פרופ’ הרמן סטלר מאוניברסיטת רוקפלר במנהטן – “אוניברסיטה קטנה מאוד שקטפה את מספר השיא (24) של פרסי נובל בביולוגיה וברפואה.” שם החל לחקור לראשונה את תפקידם של תאי הגזע ברגנרציה של רקמות, מחקר שזיכה אותו בפרסים ופורסם בכתב העת Science.

כאן, כחבר סגל בטכניון, הוא ממשיך להתמקד בתהליכי רגנרציה, בעיקר בהקשר של תפקיד תאי הגזע והתאבדותם בתהליך. “גילינו שתהליך ההתאבדות התאית הוא נדבך מהותי בבקרת תאי הגזע, באופן שהם משתתפים בתהליכי החלמה וחידוש איברים”. כדי להבין את המנגנון שתאים אלו משתמשים בו לצורך התאבדותם אנחנו מבצעים את המחקר ב’עכברי נוקאאוט’ – עכברים שגֶנים התאבדותיים שונים הוסרו מהם. כך אפשר לבודד את השפעתו של כל גן על הרגנרציה ועל פעילותם של תאי הגזע. מצאנו כי באמצעות מניפולציה על התהליך האפופטוטי אנחנו מסוגלים ליצור עכברים המכילים פי שניים יותר תאי גזע. בין השאר גילינו שבמקרה של פציעה נוצרת סביב הפצע הצפה של תאי גזע. כשהגברנו את ההצפה הזאת באמצעות עיכוב חלבונים פרו-אפופטוטיים (‘חלבוני התאבדות’) הצלחנו להאיץ את ההחלמה, ליצור שערות חדשות ולהקטין את הצלקות שנשארות בסופו של דבר. כשהשתלנו תאי גזע אלה בעכברים קירחים הם יצרו שערות רבות והפכו את העכברים לשעירים.”

עם זאת הרגנרציה אינה עולם שכולו טוב; בהתגלמויותיה המרושעות היא מוֹלדת הגידול הסרטני. “בימים כתיקונם מנגנון האפופטוזיס אחראי לההתאבדות המבוקרת של תאי הגוף ולהחלפתם הרציפה והתקינה בתאים חדשים. מדובר בתהליך אינטנסיבי מאוד, שבו מתאבדים בכל שנייה כמיליון תאים בגופנו. כשהמנגנון הזה משתבש, וחלוקת התאים אינה מלוּוה עוד באותו חיסול מבוקר, נוצר הגידול הסרטני: התפרצות של רגנרציה פרועה ללא מנגנון התאבדות שיאזן אותה. לאחרונה מתברר כי תאי גזע עלולים לגרום לגידול סרטני ולחידושו ולכן קריטי לדעת כיצד נהפכים תאי גזע רגילים לסרטניים וכיצד המנגנון האופופטוטי מבקר טרנספורמציה סרטנית זאת“.

בניגוד למחקרים שנערכו עד כה והתבססו על אנליזה סטטיסטית, ובהם קצרו רקמות ובחנו אותן במנותק מהגוף החי, הטכנולוגיה שפיתח פרופ’-משנה פוקס מאפשרת אנליזה דינמית. זוהי מערכת שעוקבת אחר תאי הגזע בתוך החיה ולא ברקמה מנותקת במעבדה. “המערכת הזאת מאפשרת לנו לעקוב בזמן אמת אחר תהליכי התחדשות הרקמה ואחר היווצרות הגידול הסרטני. יתרה מזו, אנחנו יכולים להתבונן בתאי גזע היוצרים את הגידול או מחדשים אותו, להתמקד בתא מסוים ולהשמידו ולהסריט מה מתרחש לאחר מכן. המערכת גם מאפשרת לנו לבחון את התקשורת הבין-תאית ולאפיין את תאי הגזע הסרטניים ואת הסיגנלים התאיים שמעוררים את הרגנרציה או את הגידול.”

כתשובה לגידול הסרטני פיתחה האנושות המודרנית את הטיפול בהקרנה שאינו הורג את התאים באופן ישיר כי אם גורם להם להתאבד. “הבעיה היא שלאחרונה התגלה כי התא המתאבד מיידע את הסביבה ומשחרר חומרים הגורמים לחלוקת התאים מסביב. באופן זה הטיפול האנטי-סרטני מסוגל לגרום להתפתחות סרטנית. לכן יש צורך להבין אילו חומרים משתחררים מתאי גזע מתאבדים ולפתח טיפולים חדשים, שעיקרם עיכוב הסיגנל המשוחרר.”

פרופ’-משנה פוקס סוגר שנה מוצלחת ראשונה כחבר סגל בפקולטה לביולוגיה ובמרכז הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי, שבה זכה בן היתר במלגת אלון היוקרתית. במעבדה החדשה שלו חברים עשרה חוקרים – מסטרנטים, דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים – ולדבריו הוא “מבסוט מכולם. יש במעבדה חוקרים מעולים מכל רחבי העולם. כולם מלאים מוטיבציה וסקרנות, וזו סביבה מצוינת למחקר ולגילויים חדשים.”

שלושה צוותים מבתי ספר שונים בארה”ב ובאוסטרליה זכו במקומות הראשונים בתחרות Technion Jewish Day School Challenge, שנערכה על ידי הטכניון ורשת בתי הספר היהודיים RAVSAK. המשימה: בניית מכונת רוב גולדברג – מתקן מורכב ככל האפשר לביצוע משימות פשוטות – ברוח חג הפסח. הקבוצות המתמודדות נדרשו ליצור מכונה שתחשוף בסופו של דבר את צלחת הסדר, וזאת על פי שורה של תנאים מוגדרים מראש. התחרות התקיימה בהשראת מכונת רוב גולדברג שיצרו בשנה שעברה סטודנטים מהטכניון לכבוד החג וביוזמת המרכז הבינ”ל של הטכניון.

“זהו סיפוק גדול עבורנו להשיק את היוזמה המשותפת עם RAVSAK,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “בעידן הנוכחי, המאופיין בשינויים רבים, עלינו למצוא דרכים חדשות ורלוונטיות לחיבור הדור הצעיר של הקהילות היהודיות לישראל, ומה טוב יותר מתחרות מהנה ומאתגרת מבחינה מחשבתית הקשורה בחינוך מדעי? אני מברך את כל המשתתפים ומצפה לפגוש אתכם כאן בטכניון, כסטודנטים שלנו בעתיד.”

“השותפות עם הטכניון איפשרה לנו ליצור עבור התלמידים הזדמנות חדשה ונפלאה למזג את מחויבותם ללימודי היהדות עם המדע, לטפח קשר לעולם ההשכלה הגבוהה ולעודד אותם לתת ביטוי חדשני לידיעותיהם לגבי מסורת הפסח,” אמר ד”ר מרק קריימר, מנהל בפועל של RAVSAK.

בתחרות, המתקיימת זו השנה הראשונה, השתתפו יותר מ-600 תלמידים מ-41 בתי ספר יהודיים באירופה, בצפון אמריקה, באוסטרליה ובאפריקה. השופטים ציינו כי כל הפרויקטים שהוגשו היו מרשימים מאוד וכי ניכר כי הושקעה בהם  כמות עצומה של זמן, אנרגיה ומחשבה.

המשתתפים נדרשו לבנות את המתקן על סמך הנחיות מחמירות ובאופן שיוביל לחשיפתה של צלחת הסדר. בשבועות שקדמו לתחרות עמלו הצוותים על הפרויקט בהנחייתו של פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. פרופ’ יורם הלוי, דיקן הפקולטה, אמר כי “אנחנו שואבים סיפוק רב מתפקידו החשוב של הטכניון במתן ההשראה לתחרות, שבה הציגו המשתתפים תוצרים מעולים. התלמידים העניקו לנו  השראה, ואנו מקווים לראותם גדלים ומצליחים בדרכם המדעית.”

במקום הראשון בקטגוריית בתי הספר התיכוניים זכה בית הספר אברהם יהושע השל מהעיר ניו יורק, שנבחר בזכות יצירתיות גבוהה והצלחה ביישום אלמנטים של העברת אנרגיה. במקום השני זכה בית הספר וובר מאטלנטה, עם פרויקט שבו ניכרה הבנה ממשית של המכניקה ומצגת מדהימה מבחינה ויזואלית.

שני צוותים זכו במקום הראשון בקטגוריית חטיבות הביניים. הסרטון של תלמידי כיתה ז’ בבית הספר ביאליק במלבורן, אוסטרליה, “הציג השקעה והקפדה ומגוון סוגים של העברת אנרגיה ובהם כמה שאינם טיפוסיים למכונות רוב גולדברג. תלמידי בית הספר שֶׁק הלל בפלורידה קיבלו שבחים על יצירתיות ועל יישום מרשים ויעיל של היבטים של העברת אנרגיה.

לסרטונים של המכונות שנבנו לחצו כאן

על RAVSAK:

RAVSAK מחזקת ומשמרת את החיים היהודיים, את המנהיגות ואת הלמידה בבתי הספר הקהילתיים היהודיים. ברשת חברים יותר מ-135 בתי ספר, המונהגים על ידי אנשי מקצוע והנהלה מעולים. הרשת מטפחת את החוכמה המשותפת של חבריה במטרה ליצור הזדמנויות ללמידה משותפת ולפעולה משותפת ומספקת לכל אחד מבתי הספר חומרים ומשאבים לימודיים רבים ותוכניות דינמיות לתלמידים ולאנשי הנהלה.

משלחת הטכניון נערכת לתחרות  Scale Tractor 1/4 באילינוי

משלחת 2015 (בעיגול אדום) בצילום הקבוצתי של כל משתתפי התחרות

משלחת “רבע טרקטור טכניון 2016″ נמצאת בעיצומן של ההכנות לקראת תחרות Scale Tractor 1/4 (“רבע טרקטור”) שתתקיים באילינוי בתחילת חודש יוני. זו המשלחת השנייה שיוצאת לתחרות, לאחר שבשנה שעברה חזרה משלחת הטכניון ללא פרסים כספיים אך עם שני מקומות ראשונים: בקטגוריית רעש  (Sound Level) ובקטגוריית בדיקות ופיתוח. הטכניון הוא האוניברסיטה הישראלית הראשונה השולחת צוותים לתחרות זו.

התחרות מתקיימת מדי שנה מאז 1998 בעיר פיוריה (Peoria), אילינוי על ידי ASABE  – האגודה האמריקאית להנדסה חקלאית וביולוגית. מטרתה: למשוך ולאתר סטודנטים לחברות מובילות בתעשיית המיכון החקלאי (ג’ון דיר, קטרפילר ועוד) ובענפים אחרים הסובלים ממחסור במהנדסים מצטיינים. התחרות מדמה סביבת עבודה ריאליסטית לחלוטין, וכל קבוצה המשתתפת בה נדרשת לפעול כחברה עסקית המייצרת כלי רכב בהתאם לדרישות השוק. התחרות נמשכת כמה ימים והציונים מבוססים על שיקלול של ביצועי-שטח (מבחני גרירה, סיבולת ותמרון) ושל דיווחים כספיים ואחרים. ASABE  מספקת למתחרים מנוע 31 כ”ס מתוצרת Briggs & Stratton וזוג צמיגים אחוריים מתוצרתTitan  .

חברי משלחת 2016 עובדים על TracTech 2.0

משלחת הטכניון בשנה שעברה כללה שבעה סטודנטים מהמגמה להנדסה חקלאית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. השנה כוללת משלחת TracTech 2.0 תשעה סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות ושניים מהנדסה אזרחית וסביבתית. המנחים הם פרופ’ יצחק שמולביץ, מר נחום אורלב וד”ר עמוס מזרח. “צריך להבין שאנחנו מתמודדים מול עשרות אוניברסיטאות שרובן מנוסות ועשירות,” אומר פרופ’ שמולביץ, “וחלקן לא צריכות לטוס ולהטיס את הטרקטור שלהן. חלק מהסטודנטים שלנו הם בעלי משפחות, חלק עושים עשרות ימי מילואים בתקופת ההכנה לתחרות וחלק מהם עובדים במקביל ללימודיהם. בנסיבות האלה רשמנו בשנה שעברה הישג משמעותי ואני מקווה שהשנה נגיע עוד יותר רחוק.”

הפרויקט כולו ממומן על ידי תרומות, החל מגלגלי השיניים ועד לכרטיסי הטיסה לתחרות, ואת החסוּת העיקרית מעניקה GTEP  – תכנית האנרגיה בטכניון ע”ש סטיב וננסי גרנד. תמיכה נוספת מגיעה מחברת סקאניה ומ”המרכז הטכנולוגי עתיד” בחיפה. פרטים נוספים בדף הפייסבוק https://www.facebook.com/TracTechTechnion ובמייל lizazom@gmail.com.

קבוצת Ollie, שפיתחה בובת ינשוף אינטראקטיבית, היא הזוכה במקום הראשון בהאקתון מיוחד להעצמת נשים שהתקיים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון

קבוצת Ollie הזוכה במקום הראשון

קבוצת Ollie היא הזוכה במקום הראשון בהאקתון HackPRO 2016 של קהילת WomenTechPro, שנערך בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בחסות החברות Intel, HPE ו-EMC. במקום השני זכתה קבוצת PlayIt (אפליקציה הקוראת תווים ומשמיעה אותם) ובמקום השלישי – EZhear (מערכת ללימוד הגייה עבור כבדי שמיעה אחרי ניתוח שתל שבלול). ארבעת השופטים בתחרות נאוה לוי (אינטל), מאיר פנחסוב (EMC) והפרופסורים יובל פילמוס ואיתן יעקבי מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון בחרו בקבוצות הזוכות מבין 15 קבוצות שהשתתפו.

האקתון הוא מרתון יזמי במסגרתו נוצרים חידושים המבוססים בין השאר על תכנות. ההאקתון הנוכחי נערך במסגרת WomenTechPRO – קהילה טכנולוגית להעצמת נשים הפעילה בפקולטה. בראש הקהילה, שנוסדה על ידי שרי דואק, סטודנטית לתואר שני בפקולטה, עומדות בוגרת הפקולטה הדר חסדאי, העובדת כיום באינטל, וסוניה גנדלמן, סטודנטית לתואר ראשון ועובדת מיקרוסופט.

חברי הקבוצה הזוכה הם קסניה קגנר, ערן צבר, דימה טרושין, יוליה פבלוב, הילה לבבי ומעיין שובל, סטודנטים בפקולטה למדעי המחשב. Ollie הוא ינשוף צעצוע פרוותי אקטיבי שמגיב למשחק מחשב וגם לאפליקציה המותקנת בטלפון הנייד של ההורה. במהלך ההאקתון צוידה הבובה במנועי סרבו, ברכיבי ארדואינו ובמסך LCD להודעות. “מדובר במשחק תקשורתי המורכב משלושה חלקים,” מסבירה קסניה קגנר, חברת הקבוצה. “יש משחק מחשב לילד, אפליקציית הורה ו- Ollie עצמו, שנמצא בסביבת הילד. המוטיבציה שלנו הייתה לתת המשכיות לקשר בין הורה לילד גם כשהם לא נמצאים באותו חלל פיזי.”

“בסופו של דבר ההישג עלה על הציפיות,” אומר טרושין. “מלבד הזכייה, התגובות של הקהל והשופטים היו נהדרות, ואחת השופטות אפילו אמרה: ‘הבובה הזאת ממש אוהבת אותי’.”

בשנים האחרונות מתקיימים האקתונים במסגרות ובתחומים רבים, אך HackPRO ייחודי בשוויון מספרי בין גברים ונשים ובכך שיש ייצוג נשי בכל צוות.

ערן צבר, קסניה קגנר ודימה טרושין מציגים את Ollie

“התרבות הקיימת, ולא רק בישראל, דוחפת את הגברים קדימה אל האתגרים, ואת הנשים היא משאירה מאחור,” אומרת גנדלמן. “אפשר לראות את זה כבר בבית הספר היסודי, כשהבנים מתווכחים, מתערבים, מצביעים – והבנות יושבות בשקט. לבן אומרים: ‘אם תתרכז ותתאמץ, תצליח'; לבת אומרים: ‘את ילדה טובה, יפה, שקטה’. כך מדכאים את התעוזה שלה ומעוררים בה חששות ועכבות. אחר כך בתיכון זה ניכר בהתפלגות המגדרית בין המקצועות הריאליים המוגדרים כ’גבריים’, למקצועות ההומניסטים המוגדרים כ’נשיים’. אם את מתעקשת בשלב הזה ללמוד מתמטיקה, הנדסה או מדעים את הופכת את עצמך לחלק ממיעוט, מה שרק מגביר את הקשיים. את חוששת לטעות, כי הטעויות שלך כמיעוט בולטות יותר. את בטוחה שהשאלות שלך טפשיות ולכן מעדיפה לשמור אותן לעצמך. בשלב הבא זה יתבטא בצבא ובשוק העבודה: הבחור שלידך יתעקש על קידום ושיפור תנאים ויסתער על כל הזדמנות. אַת לא. זה הרקע להאקתון שלנו, שהאמירה העיקרית שלו: נשים, קדימה, להעז!”

“להסללה המגדרית בשנים המוקדמות יש השפעות גם באקדמיה,” אומרת חסדאי, העובדת כיום באינטל. “נשים, למשל, אינן נוטות לבחור במסלולים הנדסיים, ואם בחרו – הן נושרות יותר. כי הן הפנימו את התפיסה שאלה מקצועות ‘לא נשיים’ ולכן יפרשו כל קושי כאי-התאמה אישית. כך הגברים נהנים מתחרות מוגבלת יותר. הגדלת הייצוג הנשי פירושו כמובן יותר תחרות, ויכול להיות שזה מפחיד חלק מהגברים.”

החדשות הטובות, אומרות חסדאי וגנדלמן, הן שברגע שהחל ההאקתון הכל היה בסדר – גם בהיבט הזה. “מי שלא מוכן לעבוד על פרויקט יחד עם נשים נשאר ממילא בחוץ,” אומרת חסדאי, “וברגע שהתחלנו נוצרה חממה נעימה מאוד, טבעית מאוד, ממש לא ‘האקתון נשים’.

לסרטון המציג את Ollie לחצו כאן

הזוכים במקום הראשון במרתון היזמות קבוצת הסטודנטים EZTEST עם השופטים

בדיקת דם לילדים באמצעות קליפס ידידותי היא ההמצאה הזוכה במרתון היזמות MED²E שהתקיים בטכניון. עוד פותחו במהלך המרתון בדיקה חשמלית ממוחשבת לבחינת רמת הפתיחה של צוואר הרחם, מסיכת הנשמה מותאמת אישית ואפליקציה לאבחון מוקדם של שבץ מוחי

החשש ממחט המזרק, המשותף לילדים צעירים בכל העולם, מקבל מענה בפיתוח מקורי של סטודנטים בטכניון. קבוצת הסטודנטים EZTEST פיתחה את הטכנולוגיה החדשנית במסגרת מרתון היזמות 3 Day Startup שהתקיים ב- MED²E מרכז המצוינות של הפקולטות לרפואה והנדסה ביורפואית – בטכניון – ואף זכתה במקום הראשון במרתון.

מדובר במנגנון שהוא מעין “קליפס” גדול שהילד יכול להכניס לתוכו את האצבע לטובת בדיקת הדם. רועי קליין, ראש הקבוצה וסטודנט השנה הרביעית בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, מסביר כי הקליפס מסתיר בתוכו מחט מיניאטורית דקיקה. הקליפס מקל על הילד, מסתיר ממנו את הדם וצפוי לקצר משמעותית את משך הבדיקה.

מרתון היזמות שהתקיים בטכניון זו השנה השלישית בתמיכת שתי הפקולטות וחברת אינטל נמשך שלושה ימים אינטנסיביים, בהשתתפות יותר מ-20 מנטורים ובהם בכירים בחברות טכנולוגיות, מנהלי מחלקות בבתי חולים, מנהלי חממות, עורכי דין בתחום הפטנטים ונציגי קרנות הון סיכון.

את התחרות ארגנו הסטודנטים יובל ברק-קורן ובר רינות מהפקולטה לרפואה יחד עם תום מייבלום, סטודנט לתואר שני מהפקולטה להנדסה ביורפואית. לדברי מייבלום, “המרתון הוא הזדמנות ייחודית לסטודנטים לחוות את השוק ולהציע פתרון בתחום הרפואי, אותו הם מפתחים תחת הליווי המקצועי ביותר.”

הזוכים במקום השני: קבוצת FACEIT עם פרופ’ אליעזר שלו דיקן הפקולטה לרפואה

לארוע נרשמו 130 סטודנטים מכל הפקולטות בטכניון. לאחר תהליך של ראיונות וסינון הורכבו 9 קבוצות, שכל אחת מהן החלה לפתח רעיון מאפס וסיימה את המרתון בפרזנטציה מקצועית של 7 דקות בפני 7 שופטים: דיקן הפקולטה לרפואה פרופ’ אליעזר שלו, דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית פרופ’ אמיר לנדסברג, חתן פרס ישראל עוזיה גליל, היזם הסדרתי רון פרבר מחברת WellSense, מנהלת מחוז חיפה והגליל של שירותי בריאות כללית ד”ר חן שפירא, יזמית הביוטק ד”ר דליה מגידו ויו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק.

למקום השני במרתון היזמות הגיעה קבוצת FACEIT, שפיתחה מסכת הנשמה מותאמת-אישית הפותרת בעיה מוכרת של דליפת אוויר. בעיה זו נפוצה יחסית בקרב מטופלים בעלי לסת קטנה, ילדים ותינוקות, קשישים ואנשים חסרי שיניים. המסכה החדשה, שתורכב מפולימר ויסקו אלסטי, מכילה ג’ל נוזלי המשנה את צורתו בעת הפעלת לחץ והופך לג’ל קשיח. שתי הקבוצות שזכו במקומות הראשון והשני ישתתפו בתחרות היזמות הטכנולוגית הארצית לסטודנטים BizTec של מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון.

אל המקום השלישי בתחרות הגיעה קבוצת SerVx שפיתחה בדיקה חשמלית ממוחשבת של רמת הפתיחה של צוואר הרחם לקראת לידה. מדובר בבדיקה העשויה להחליף את הבדיקה הגינקולוגית הידנית והמעיקה, הנהוגה כיום כדי לקבוע כמה קרובה הלידה. חבר הקבוצה אסף, סטודנט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, הסביר כי צירי הלידה אינם עדות לכך שהעובר הגיע לזווית המתאימה ללידה אלא סוג מסוים של אות חשמלי, אותו ניתן לזהות באופן מובהק.

פיתוחים נוספים שהוצגו לחבר השופטים היו אפליקציה של קבוצת CVAlert לאבחון מוקדם של שבץ מוחי, מערכת של קבוצת MEDIBACK לטיפול בפצועים הכוללת שתי אלקטרודות של אק”ג ובדיקת החמצן בדם, מכשיר לזיהוי מוקדם של סרטן הלבלב שהציעה קבוצת USONIC ופתרון עבור חולי אסטמה ו-COPD שיעניק חיווי ברור למצבי מצוקה, שהציעה קבוצת SMARTAIR.

מרכז מצוינות משותף Med²E

הזוכים במקום השלישי: קבוצת SerVx עם פרופ’ אליעזר שלו דיקן הפקולטה לרפואה

למרתון היזמות הסטודנטיאלי קדם כנס של מרכז המצוינות MED²E, המשותף לפקולטה להנדסה ביורפואית ולפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. מטרת המרכז לחזק את שיתופי הפעולה בין הפקולטות, בתי החולים ובוגרי הפקולטות, לקדם את נושא החדשנות בתחום וליצור פלטפורמה המגובה בניסיונם של חוקרים ויזמים בתחום.

“תחום ההנדסה הביורפואית צומח במהירות שיא בישראל,” אמר דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית פרופ’ אמיר לנדסברג. “ב-2014 הושקעו 2 מיליארד דולר בחברות הזנק בתחום – 54% מכלל ההשקעות בחברות סטארט-אפ בישראל. הטכניון מצטיין במחקר ובהעברת ידע, אבל לסטודנטים נחוצה גם הדרכה בתחומי החדשנות והיזמות. זו אחת המטרות של מרכז המצוינות, המצטרף לפעילות המשותפת של שתי הפקולטות.”

“מרכז המצוינות נועד לקדם סטודנטים על בסיס השילוב בין טכנולוגיה ורפואה,” אמר פרופ’ ירון הר שי, סגן דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “יש תכניות להפוך את חיפה והצפון לבירת הביוטק של הארץ, ומרכז המצוינות יציב את הטכניון על המפה הזאת.”

מוטי שולב, בוגר הפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, הוא יזם סדרתי שייסד שש חברות סטארט-אפ ורשם יותר מ-70 פטנטים. “עד לרגע שבו נהייתי יזם לא ידעתי שאני יזם,” אמר לסטודנטים. “כיום ברור לי: יזם הוא מישהו עם רעיון ודחף בוער להגשים אותו. כל יזם מתנסה גם בכשלונות, והעיקר הוא לקום וללמוד מהם. אחת החברות שלי נסגרה אבל מהתהליך למדתי לגייס משקיעים, לכתוב פטנטים, להציג מוצר, להוביל צוות פיתוח ודברים נוספים שחיוניים ליזם.”

הסטודנטים המשתתפים במרתון היזמות עם חבר השופטים

פרופ’ ג’ון שול (Jon Schull) מאוניברסיטת רוצ’סטר דיבר על המהפכה המתחוללת בחינוך ליזמות ועל הפלטפורמה שפיתח. מדובר בפלטפורמה בין-לאומית ובין-מוסדית לפיתוח והדפסה של ידיים ביוניות הסוגרות את האצבעות כאשר פרק היד מתכופף. “זו יד פשוטה יחסית, אבל היא יכולה לשנות חיים,” אמר פרופ’ שול. “הפונקציה היחידה הקבועה שלה היא סגירה ופתיחה של האצבעות על ידי כיפוף הפרק היד.”

לפגישה הראשונה שכינס פרופ’ שול סביב הרעיון שלו הגיעו 70 איש. “כשהצגתי את הפיתוח שלי, ואת החלום שלי לרשום עליו פטנט, אמרו לי: מה פתאום? זה חייב להיות פתוח. מאז נוצרה סביב הפיתוח הזה קהילה של כ-8,000 איש. האנשים האלה יוצרים באמצעות הפלטפורמה הזו ידיים תותבות בתצורות שונות עבור ילדים ומבוגרים שחסרה להם יד או זרוע. אדם אחד פיתח עבור בנו יד עם שני אגודלים כדי שיתפוס טוב את חרב הצעצוע שלו, ואני פיתחתי זרוע ארוכה עבור ילד שביקש זאת. במדינות המערב הבנים מתלהבים מהידיים ה’קוליות’ למיניהן, ובחברות המסורתיות רוצים דווקא ידיים יותר ‘טבעיות’, שיסתירו את המום. פליטים סורים שאושפזו בישראל קיבלו תרומה של ידיים כאלה, שמאפשרות להן לתפקד כמעט כמו קודם.”

דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית פרופ’ אמיר לנדסברג בכנס

היזם מוטי שולב, בוגר הפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון

פרופ’ ג’ון שול מאוניברסיטת רוצ’סטר

פרופ’ מרסל מחלוף

הטכניון ו-NYU Langone  הכריזו על שני מחקרים משותפים ראשונים במסגרת תכנית הסרטן ע”ש לורה ואייזק פרלמוטר. מדובר במחקרים משותפים של חוקרים מהטכניון ומרכז הסרטן ע”ש פרלמוטר במרכז לנגון באוניברסיטת ניו יורק, שיתמקדו ב”רוחות רפאים ננומטריות” לטיפול במלנומה ובשיטות טיפול חדשות במזותליומה ממאירה.

התכנית היא שותפות חדשה שיצאה לדרך בשנה שעברה ומטרתה לקדם שיתוף פעולה בינלאומי בחקר הסרטן ובפיתוח טיפולים חדשניים לגידולים סרטניים. התוכנית המשותפת צפויה לגייס תמיכה נוספת ממוסדות ומיחידים המסורים למאבק בסרטן באמצעות קידום המחקר.

תרומתם הכוללת של בני הזוג פרלמוטר – 9 מיליון דולר – נועדה לממן שישה מחקרים, שכל אחד מהם ינוהל על ידי חוקרים משני המוסדות. כל מחקר משותף כזה יקבל מענק של חצי מיליון דולר, כלומר רבע מיליון דולר לכל אחת משתי קבוצות המחקר. הסכום הנותר, 6 מיליון דולר, ישמש להקמת מרכז מחקר חדשני בטכניון שיתמוך בפרויקטים אלה בעיקר בתחום המטבולומיקה של הסרטן – חקר טביעות האצבע הכימיות הייחודיות שמותירים תהליכים תאיים. תהליכים אלה מושפעים ממחלות שונות, לרבות סרטן, ומשפיעים עליהן.

רוחות ננומטריות נגד מלנומה גרורתית

במחקר המשותף הראשון יבחנו חוקרים מ-NYU Langone ומהטכניון את ישימותן של “רוחות רפאים ננומטריות” (nanoghosts) המיועדות לטיפול במלנומה גרורתית (מפושטת) במוח. גרורות אלה, שמקורן בגידולים סרטניים בעור, מובילות במקרים רבים למוות.

הרוחות הננומטריות פותחו במחקרים קודמים במעבדתה של פרופ’ מרסל מחלוף מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. מדובר בתאי גזע מזנכימליים אשר רוקנו מתכולתם והוקטנו לממדים ננומטריים כדי לשמש כפלטפורמה (vehicle) להובלה של תרופות וחומצות גרעין למוח. הרעיון הוא להשתמש ביכולתם של תאי הגזע הללו להתביית על תאים סרטניים. מנגנונים טבעיים המצויים על הממברנות של חלקיקים אלה, שמקורם בתאי הגזע, מאפשרים להן לחדור בעד מחסום הדם-מוח, שנועד להגן על המוח מפני חדירה של מזהמים וחומרים עוינים אחרים.

הפלטפורמות האמורות מוטענות במיקרו-RNA – מולקולות הלוקחות חלק בבקרת המנגנון הגנטי המקוֹדֵד (יוצר) את חלבוני התא. במחקר שנערך בNYU Langone- נמצא כי אחת המולקולות האלה, miR-124a, חוסמת את ביטויים של גנים המעודדים היווצרות של תאים סרטניים. המחקר המשותף עם הטכניון יבחן את ההיתכנות של אריזת miR-124a בתוך הרוחות הננומטריות שפותחו בטכניון ואת יכולתם של חלקיקים אלה לאתר את הגידול הסרטני בחיית מודל.

“המחקרים המשותפים שלנו מספקים מידע חשוב על ערכן של רוחות ננומטריות כנשאיות של תרופות למוח, ופותחים אופקים חדשים לגישות טיפוליות בגידולים ובגרורות במוח,” אמרה פרופ’ מחלוף, ראש המעבדה להובלת תרופות אנטי-סרטניות ולטכנולוגיות מבוססות תא בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. “מערכות להובלת תרופות במוח מהוות צוואר בקבוק בדרך לשיפור הטיפול בגידולים במוח. הפלטפורמה הננומטרית שלנו מאפשרת להוביל את התרופה באופן בטוח, פשוט ויעיל-קלינית יותר מפלטפורמות קיימות, הבנויות משלפוחיות פולימריות או מלאכותיות אשר אינן מסוגלות לחדור למוח וכן אינן מסוגלות להתביית על גידולים שונים בשלבים שונים.”

“קשה מאוד לגייס תמיכה כספית למחקר כזה, המאופיין בתמורה גבוהה אבל גם בסיכון גבוה,” אמרה פרופ’-משנה אווה הרננדו מוז’ מהמחלקה לפתולוגיה ב-NYU Langon. פרופ’-משנה הרננדו, החברה במרכז הסרטן ע”ש פרלמוטר, עומדת בראש הקבוצה שזיהתה לראשונה את miR-124 כמולקולה המדכאת התפתחות של גרורות סרטניות במוח. לדבריה, “התרומה הנדיבה של בני הזוג פרלמוטר מעניקה לנו את הכוח להעז.”

בדומה לתאים שעליהן הן מבוססות, הרוחות הננומטריות “שקופות” מנקודת הראות של המערכת החיסונית. במילים אחרות, הגוף אינו מזהה אותן כגורם עוין ולכן אפשר לייצר אותן דווקא מתאי גזע של אדם שאינו החולה עצמו. בעתיד, מקווים החוקרים, אפשר יהיה לפתח מוצרי מדף המבוססים על רוחות ננומטריות, ללא חשש שהתרופה תעורר תגובה חיסונית המתעוררת בנוכחות תאים “זרים”.

גישה חדשה לטיפול במזותליומה

פרופ’ ולודבסקי

הפרויקט המשותף השני יבחן את האפשרות לאבחון מזותליומה ולטיפול באמצעות גורם המעכב את פעילותו של אנזים בשם הפרנאז Heparanase)). מזותליומה היא סוג נדיר של סרטן המתפתח במזותליום (mesothelium) – קרום המגן על הריאות ועל אברים פנימיים נוספים. מזותליומה ממאירה (MPM), הגירסה הנפוצה ביותר של המחלה, מתפרצת במקרים רבים בעקבות חשיפה לאזבסט והיא עמידה לרוב התרופות האנטי-סרטניות.

חשיבותו של הפרנאז כיעד לטיפול רפואי התגלתה בשנת 2005 על ידי קבוצה בראשות פרופ’ ישראל ולודבסקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, המוביל את הקבוצה הטכניונית גם בשיתוף הפעולה הנוכחי. מחקרים קודמים גילו כי רמות גבוהות של אנזים זה בגידול מגדילות את שיעור התמותה לאחר ניתוח, וכי גידולים כאלה בעכברים מגיבים לחומרים המעכבים את פעילות ההפרנאז.

האנזים שובר שרשראות של הפראן סולפט (heparan sulfate), מרכיב חשוב במטריקס החוץ-תאי (ECM) המעניק לאברי הגוף צורה ותמיכה. תאי סרטן משתמשים באנזים זה כדי לשבור מחסומי רקמה סביב הגידול הצומח ולספק נתיבי התפשטות לגרורות הסרטניות ולכלי הדם המשרתים את הגידול. בנוסף, שבירת המטריקס החוץ-תאי גורמת לשחרור של חלבונים מעודדי גדילה וכך מזרזת את התפתחות הגידול. יתר על כן, הפרנאז המופרש על ידי תאי הסרטן מתניע מעגל קסמים שבו הדלקת והגידול מעצימים זה את זה. הקבוצה המשותפת (טכניון-NYU Langon) מנסה להפר את מעגל הקסמים הזה באמצעות מעכבי הפרנאז.

קבוצת המחקר ב-NYU Langone, בראשות פרופ’ הארווי פאס, תשתמש בדגימות רקמה מחולים במזותליומה כדי לאשש את ממצאיו של פרופ’ ולודבסקי, בתקווה להעריך בהמשך – בניסויים קליניים – את הפוטנציאל הטיפולי של מעכבי-הפרנאז. פרופ’ פאס אוסף דגימות רקמה ממטופליו מאז 1989, אז היה ראש היחידה לאונקולוגיית חזה במכון הלאומי לסרטן (NCI). כיום מכיל מאגר זה דגימות קפואות מיותר מ-350 חולי מזותליומה. ד”ר פאס הוא סגן יו”ר למחקר במחלקה לניתוחי חזה ב-NYU Langone וחבר במרכז הסרטן ע”ש פרלמוטר.

“הפרויקט הזה, הנתמך בנדיבות על ידי בני הזוג פרלמוטר, מאפשר לנו לשתף פעולה עם אחד המומחים המובילים בעולם בחקר תפקיד ההפרנאז בסרטן, שיתוף פעולה שהוא חיוני בפיתוח אסטרטגיות טיפול חדשות,” אמר פרופ’ פאס. “אנו מקווים כי ניסויי המעבדה יובילו למענקים ארוכי טווח מ-NCI, שיאפשרו לנו לבצע את שלב 1 בניסויים הקליניים בתרופות חדשות המעכבות-הפרנאז.”

“שיתוף הפעולה בינינו הוא ניסיון ראשון להתמקד בהפרנאז כגורם סיכון משמעותי בחולי מזותליומה וכיעד לפיתוח תרופות מעכבות הפרנאז,” אמר פרופ’ ולודבסקי. “למעשה, במודל עכבר כבר הראינו כי שימוש במעכב הפרנאז מוביל לעיכוב משמעותי בשגשוג של מזותליומה ממקור אנושי. טיפול זה האריך משמעותית את תוחלת החיים של העכברים. המאמץ המשותף עם הקבוצה של ד”ר פאס הוא הזדמנות להתקדמות משמעותית הן בהבנה הבסיסית של המחלה והן בתרגום הידע הזה ליישום תרופתי.”

המרכז הרפואי Langone באוניברסיטת ניו יורק הוא מרכז רפואי אקדמי מוביל ואחד הגופים החשובים בארה”ב במצוינות בטיפול רפואי, במחקר ביורפואי ובחינוך רפואי. המרכז, הממוקם בלב מנהטן, כולל ארבעה בתי חולים ואת בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, שהכשיר מאז 1841 אלפי רופאים ומדענים שסייעו לעצב את עולם הרפואה.

לפרטים נוספים: www.NYULMC.org.

פרופ’ מיקי אלעד

ראיון עם ראש תכנית המצוינים בטכניון, פרופ’ מיקי אלעד

מדי שנה בשנה מצטרפים לטכניון כ-2,000 סטודנטים חדשים, כולם בעלי יכולות אקדמיות מעולות. האחוזון העליון מתוך כל מחזור כזה, כ-20 סטודנטים בלבד, יצטרפו לתכנית הטכניון למצוינים (תכנית רוטשילד) – פרויקט הדגל של המצוינות הטכניונית. בוגרי התכנית מונים כיום כ-250 בוגרים ובהם עשרות פרופסורים, שישה מהם בטכניון.

בניגוד לתוכניות מצוינות אחרות הפועלות באקדמיה בישראל ובעולם, בתוכנית הטכניונית ניתנת הגדרה רחבה מאוד למונח “מצוינות”. ראש התכנית, פרופ’ מיקי אלעד מהפקולטה למדעי המחשב, מסביר כי “אנחנו מחפשים צעירים שיהיו בעתיד מדענים מובילי דרך, ולשם כך לא מספיק להיות חכם, אפילו חכם מאוד.

“חוקר באקדמיה חייב לדעת למשוך אנשים לקבוצה שלו, לנהל אותם בדרך אפקטיבית ואנושית, להכניס בהם מוטיבציה ולהעניק להם חופש נרחב. שמצוינות באה לידי ביטוי בתחומים רבים, אפשר למצוא אצלנו נגנים מחוננים, ציירים, זמרים, משוררים, ספורטאים, רקדנים ועוד.”

בעניין ההצטיינות האקדמית אין כאן שום פשרות; מי שהתקבל לתכנית אך אינו מצליח לשמור על ממוצע 90 ומעלה ייאלץ לנשור. “עם זאת, נשירה מבחינתנו אינה מילה גסה. כמו ביחידה מובחרת, היא חלק מחיזוקה של היחידה.”

הקבלה לתכנית היא כמובן זכות גדולה, אך גם חובה גדולה. “רבים מהסטודנטים שלנו עושים תואר כפול ואף יותר. הם לוקחים מגוון רחב של קורסים מפקולטות שונות ומעורבים בפרויקטים של מחקר ברמה של תואר מתקדם. אם סטודנט מן השורה בטכניון משלים כ-20 נקודות בסמסטר, הרי שהממוצע אצלנו גבוה משמעותית יותר: 25 ואפילו 30 נקודות בסמסטר.”

יד ימינו של פרופ’ אלעד היא תמי פורת, רכזת התכנית, שהיא הדבק שמחבר את כולם למשפחה אחת. ואכן, אומר פרופ’ אלעד, “תכנית המצוינים היא משפחה, וכך אנו בוחרים להציגה למתקבלים החדשים. אנחנו מעודדים אותם להיעזר באחיהם הגדולים מהמחזורים הקודמים ולהתייחס אלינו, תמי ומיקי, כאל הוריהם כאן בקמפוס.”

ערב מוזיקה חורפי. מימין לשמאל: הדר גוטמן, עשהאל רייטר, אורי קינן

תכנית המצוינים נוסדה בשנת 1992 על ידי פרופ’ נמרוד מויסייב מהפקולטה לכימיה ועברה גלגולים רבים מאז. “השינויים הם חלק מהותי באבולוציה של התכנית, החותרת לרלוונטיות בעולם משתנה של מדע ואקדמיה,” אומר פרופ’ אלעד. בשנת 2006 קיבל את ניהול התכנית פרופ’ אלפרד ברוקשטיין מהפקולטה למדעי המחשב, שנדרש בין היתר להתמודד עם הפסקת התמיכה מקרן צ’ייס שמימנה את התכנית עד אז. הנהלת הטכניון סירבה להניח לתוכנית לדעוך והקציבה לה מיליון שקל בשנה. רק לאחרונה התבשר הטכניון על החלטתה של קרן קיסריה רוטשילד לאמץ את התכנית – הבעת אמון חשובה במרכזיותה.

בשנים 2014-2010 כיהנו בתוכנית שני ראשים – הפרופסורים שמעון מרום וארז בראון – שחוללו בה מהפך משמעותי. מתכנית מלגות, שעיקרה תמיכה כספית במצטיינים, הם שינו את מתכונתה האקדמית וכן הפכו אותה למסגרת עשירה יותר מבחינה חברתית ותרבותית. לראשונה, לדברי פרופ’ אלעד, לומדים תלמידי השנתון הראשון יחד, במסגרת של כיתה אורגנית. “הדבר מגבש אותם והופך אותם לחברים לחיים, ומאידך גם משמש כמנגנון סינון המטייב את תהליך הקבלה לתוכנית. בשנה הראשונה ללימודיהם תלמידי התוכנית אינם משתייכים לשום פקולטה. בשנה זו הם מחויבים לקורסי יסוד ברמה הגבוהה ביותר במתמטיקה ובפיזיקה ויתר הקורסים במערכת שלהם נבחרים על ידם לפי רצונם ותחומי העניין שלהם. זו שנה של חקר האפשרויות והתחומים, שבסופה הם מגבשים את בחירתם בפקולטות שבהן ימשיכו את לימודי התואר.

תלמידי התכנית מתגוררים יחד במעונות (ללא עלות), מקבלים מלגת קיום צנועה, ושכר הלימוד שלהם משולם במלואו. “הסטודנטים שלנו שוברים את כל הסטיגמות ומהווים קרן אור לחברה הישראלית,” אומר פרופ’ אלעד. “יש כאן נשים וגברים, ערבים ויהודים, חובשי כיפה וחילונים, עתודאים צעירים וגם סטודנטים בוגרים. אתה רואה אצלנו סטודנטים מאוד מעורבים, מתנדבים. סטודנטים שתופסים את הטכניון כאתגר, כמגרש משחקים אינסופי, ולא כעול או כמשימה שחייבים לעבור בדרך לתעודה.”

בניגוד לתכניות מצוינות מקבילות, שמאיצות בסטודנטים לסיים את התואר הראשון מהר ולהגיע לתואר שני, כאן משדרים לסטודנטים את ההפך: למדו לאט, הרחיבו אופקים, השלימו תואר ראשון כפול או משולש, היו מעורבים, התנסו במחקר. “בסופו של דבר, הסטודנטים שמסיימים אצלנו תואר ראשון הם אנשים בשלים מאוד, עם התנסויות מחקריות שישפיעו על איכות התואר השני והשלישי שלהם ועל זהותם כחוקרים לאחר מכן.”

הרזומה של פרופ’ אלעד עצמו מרשים מאוד. הוא השלים תואר ראשון ושני בטכניון במסגרת העתודה האקדמית, ובתום השירות הצבאי חזר ללימודי דוקטורט בטכניון. בשנת 2000, לצד פרופ’ אלפרד ברוקשטיין מהטכניון, הצליח לסגור פרצות מהותיות בעבודתו של המתמטיקאי פרופ’ דייוויד דונוהו מסטנפורד. עם אשתו ושלושת ילדיהם הוא יצא לפוסט-דוקטורט בהנחייתו של פרופ’ דונוהו. השהות בסטנפורד עיצבה את זהותו המקצועית ואפשרה לו לחזור לטכניון כחבר סגל בסוף 2003.

התפתחותו כחוקר הייתה מהירה להפליא. בתוך שנים ספורות הוא פרסם סדרת מאמרים שמיצבה אותו כאחד המנהיגים בזירת המחקר שלו – עיבוד אותות ותמונות – והוא אחד הזוכים מהטכניון במענק היוקרתי Advanced ERC, הניתן למדענים מובילים ופורצי דרך (בטכניון יש עוד 7 חוקרים שזכו במענק זה). הקידום שלו בטכניון היה מהיר, ובתוך שבע שנים הוא התמנה לפרופסור מן המניין בפקולטה למדעי המחשב. לאחרונה מונה לעורך הראשי בעיתון המוביל בתחום – SIAM Journal on Imaging Sciences – ובכך הגיע לראש הפירמידה המחקרית בזירתו.

בסוף 2015 פירסמה חברת תומפסון-רויטרס דירוג של החוקרים המשפיעים בעולם בעשור האחרון (2014-2005) במגוון זירות המחקר הקיימות במדע. הרשימה כוללת כ-3,000 חוקרים שעמם נמנים שלושה חוקרים מהטכניון ופרופ’ אלעד הוא אחד מהם. ראוי לציין שפרופ’ אלעד הוא הישראלי היחיד במקבץ ההנדסה ברשימה, הכולל 150 מדענים.

ולמרות כל ההישגים, הוא אומר בכנות, “לא הייתי מקבל אותי לתכנית המצוינים. אני אולי חכם, ובוודאי ממוקד מטרה, ואני מצליח מאוד בעבודתי המדעית. עם זאת, כשהייתי בגילם של הסטודנטים שלנו לא גיליתי עניין בדבר מלבד הלימודים ולא זכיתי לאמץ את ראיית הרוחב ואת האומץ האינטלקטואלי שמאפיינים אותם. וזה בדיוק מה שחשוב לי לומר: זה לא ‘מסלול גאונים’ אלא תוכנית לאנשים רחבי אופקים שמסוגלים להוביל מהלכים משמעותיים באקדמיה ומחוצה לה. מדברים על דור העתיד? הנה לכם דור העתיד.”

מחר, יום שישי, יתקיים בבריכת הטכניון משחה מיוחד, שמטרתו לסייע לניצולי שואה ולהעלות את המודעות לתנאי החיים הקשים בהם שרויים רבים מהם. זוהי יוזמה של קבוצת השחייה “מאסטר טכניון”, הכוללת חוקרים ובוגרים של אוניברסיטת חיפה והטכניון, ושל הקרן לרווחת ניצולי השואה.

המשחה יתקיים בבריכת הטכניון (בניין גרוסמן) מחר בין השעות 9:00 ל- 15:00. ישחו בו שישה שחיינים במשך שש שעות, במשחה שליחים, לזכרם של ששת המיליונים שנרצחו בשואה. הכוונה היא להתרים שקל עבור כל מטר שחייה וכך להגיע ליעד המבוקש:  100,000 ₪ המיועדים לניצולי שואה החיים מתחת לקו העוני. בתום המשחה (בשעה 15:30) יתקיים טקס קצר לזכרם של הניצולים.

כל תרומה תתקבל בברכה. כל הכסף שייתרם יועבר ישירות לקרן לרווחת ניצולי השואה, וישמש לעזרה מעשית לשיפור חייהם. לתרומות יש להיכנס לכתובת המייל הבאה ולתרום בעזרת האתר המאובטח כפי יכולתכם.

אתר הקרן – www.k-shoa.org
יש ללחוץ על כפתור “לתרומה עכשיו”
תחת סעיף מטרות התרומה יש לציין את מספר 7. “משחה החיים”.

ד”ר בתיה קניג

היום, יום השואה, משיקה “יד ושם” גרסה מחודשת של מנוע החיפוש בארכיב קורבנות השואה, תוך שימוש באלגוריתם שפותח בטכניון ובמעבדות HEWLETT-PACKARD. האלגוריתם יאפשר איתור של רשומות לא רק על פי הקורבן הבודד אלא גם ברמה של משפחה גרעינית, משפחה מורחבת, קהילה וכו’. כל זאת על פי דרישות החיפוש. יתר על כן, האלגוריתם יצמצם משמעותית את הכפילויות הרבות שהתקיימו במאגר.

מאגר המידע על קורבנות השואה (http://bit.ly/1Of81rG) מבוסס במידה רבה על דיווחי ניצולים, שתועדו בשנות החמישים ואילך באופן ידני ואחר כך במחשב. אחת הבעיות במאגר היא דיווחים כפולים, כלומר כמה דיווחים שונים על אותו אדם. לתופעה זו סיבות רבות ובהן שימוש בשפות שונות (עברית, גרמנית, פולנית ועוד), רמות שונות של זיהוי גיאוגרפי (שם כפר לעומת שם מחוז), טעויות בתאריכי לידה ומידע מעורפל לגבי גורלם של קורבנות שואה. בתהליך זה העדיפו אנשי “יד ושם” את האפשרות של כפילות על חוסר, כלומר על העדרו של קורבן מן המאגר.

כתוצאה מכל אלה נוצרה רמת כפילויות גבוהה; על פי ההערכות, כ-40% מבין 8 מיליון הרשומות שבמאגר הן כפילויות. מטרת הפרויקט הנוכחי היתה לצמצם את הכפילויות בלי ליצור חוסר. האמצעי: שימוש באלגוריתם מתקדם בתחום של הפרדת ישויות Entity Resolution) ) לצורך זיהוי רשומות שונות המתייחסות לאותו אדם. האלגוריתם, הנקרא MFIBlocks, פותח על ידי בתיה קניג בהיותה דוקטורנטית בקבוצת המחקר של פרופ’ אביגדור גל מהפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון. בניגוד לאלגוריתמים אחרים, שבהם נקבע מַפתח-הזיהוי של היישות על ידי מומחים או תוך שימוש בלמידה ממוחשבת, כאן הוא נגזר מהנתונים עצמם, כלומר אינו נקבע מראש.

את המחקר הנוכחי הוביל מטעם HEWLETT-PACKARD  ד”ר תומר שגיא, בוגר הטכניון (תואר ראשון ומסלול ישיר לדוקטורט), העובד כיום כחוקר במעבדת המחקר של HEWLETT-PACKARD  הממוקמת בקמפוס הטכניון. ד”ר שגיא התאים את האלגוריתם למנוע החיפוש של השואה יד ושם, והתוצאה: שפע של מידע לגבי רשומות כפולות במאגר, לרבות זיהוי במקרים שבהם מומחי הארכיב של יד ושם לא זיהו את הכפילות. ראוי לציין כי הפרויקט נעשה על ידי HEWLETT-PACKARD  עבור יד ושם ללא תמורה כספית.

מאמר המתאר את האלגוריתם פורסם בעיתון מוביל בתחום של ניהול מידע בשנת 2013 ומשמש עד היום כבסיס למחקרי המשך ולשיתופי פעולה עם התעשייה בפרויקט מגנ”ט. קניג, שסיימה את הדוקטורט, נמצאת כיום בפוסט-דוקטורט בקבוצת המחקר של פרופ’ בני קימלפלד (הפקולטה למדעי המחשב בטכניון).

מאמר המתאר את הפיתוח החדש עבור יד ושם יוצג בסוף חודש יוני בSIGMOD- – הכנס המחקרי המוביל בתחום ניהול מידע (http://sigmod2016.org/).

פרופ’ אביגדור גל

ד”ר תומר שגיא (מימין) ופרופ’ אביגדור גל

איגור וייסביין (מימין) וטימור מידן עם הפרס שקיבלו בתחרות.

חברת ויגור, הפועלת באקסלרטור T-factor  בטכניון, זכתה לאחרונה במקום השני בתחרותShenzhen 1st International Talents Competition  שהתקיימה בעיר שנג’ן שבסין. בתחרות, שאורגנה על ידי משרד המדע הסיני, השתתפו 873 חברות מגרמניה, מארה”ב, מאוסטרליה ומישראל. בחבר השופטים השתתף חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2005 פרופ’ בארי מרשל מאוסטרליה. הדירוג המכובד בתחרות זיכה את חברת ויגור בסכום כספי של 50 אלף דולר ובחשיפה משמעותית בקהילת המשקיעים הסינית.

2016 היתה שנה טובה לחברת ויגור, שכן בחודש פברואר האחרון היא זכתה במקום הראשון (מתוך כ-150 חברות) בתחרות השנתית של Innovex, ובכך הוגדרה כחברת ההזנק החדשנית והמבטיחה ביותר בישראל לשנת 2016.

ויגור (Vigor Medical Technologies) הוקמה לפני כשנתיים על ידי המנכ”לית אירינה קבונובסקי, בוגרת הפקולטה להנדסה כימית בטכניון; מנהל הטכנולוגיות (CTO) איגור וייסביין, שהוא יזם סדרתי ועל ידי ד”ר ג’ון אבלס, רופא אמריקאי מפלורידה, שהוא גם המשקיע הראשון בחברה ומנהל התיפעול (COO) טימור מידן, יזם בעל ניסיון של כעשור בעולם הסטארט-אפ. ויגור פיתחה התקן פלסטיק מכני שמטרתו לטפל בטראומות של בית החזה. טראומות כאלה, המתרחשות בתדירות גלובלית של כ-4 מיליון מקרים בשנה, הן הגורם העיקרי של מוות בתאונות. הטיפול הרפואי באירועים אלה כרוך בהחדרה של נקזים וכלי ניתוח לבית החזה, וחשוב מאוד להקדים את הטיפול לשעה הראשונה שלאחר הפגיעה – “שעת הזהב” – הקובעת את גורלו של הנפגע בכ-80% מהמקרים.

בניתוחי בטן לפרוסקופיים (זעיר-פולשניים) נעשה כיום שימוש בהתקן-מסייע (Trocar), שדרכו מוכנסים כלי הניתוח ומתופעלים. הבעיה היא שהתקן זה מסוכן לשימוש בניתוחי חזה, שכן הוא עשוי לפגוע ברקמות הפנימיות בבית החזה ולגרום פציעות חמורות ואף קטלניות. זאת בעיקר כשהוא מבוצע בתנאי שטח על ידי פרמדיקים.

המוצר של ויגור משנה את כללי המשחק: הוא מאפשר לאנשי רפואה, לרבות פרמדיקים וחובשים, לבצע את הטיפול ללא חשש לפגיעה. מוצר זה, בניגוד להתקני Trocar המשמשים בניתוחי בטן, מאפשר החלפה פשוטה ומהירה של הנקזים שבתוכו, ולכן הוא מתאים גם לתנאי שטח.

המוצר של ויגור מתאים לטראומות פתוחות (ירי, דקירה) וסגורות (נפילה, תאונת דרכים וכו’). הוא מתקבע לדופן בית החזה ויוצר מעבר קבוע ואטום שמונע חדירה ובריחה של אוויר ונוזלים ומאפשר קיבוע של נקז לטובת פינוי נוזלים ואוויר מבית החזה. המוצר מותאם לשימוש שירותי הצלה אזרחיים (מד”א) וצבאיים, לחדרי מיון וטראומה ולטיפול באנשים לאחר ניתוח בבית החזה ובבטן.

החברה החלה את דרכה במאיץ הסטארט-אפים MassChallenge בבוסטון, ומשם הגיעה לאקסרטור T-factor  בטכניון. דוד שם-טוב, מנהל האקסלרטור, מציין כי ויגור היא החברה הראשונה שהצטרפה לאקסלרטור, ובקרוב תשלים את תקופת ההאצה. לדבריו, “זו בעצם המטרה שלנו: לסייע לחוקרים בטכניון, לסטודנטים ולבוגרי הטכניון להצמיח חברות סטארט-אפ המיישמות את המצאותיהם. אנו מלווים אותם מהשלבים הראשוניים, מנגישים עבורם את הסביבה הטכנולוגית של הטכניון, תומכים בהם פיננסית ועושים ככל שביכולתנו לעזור בבניית החברה.”

תוך פחות משנתיים עבר המוצר של ויגור פיתוח וניסויים פרה-קליניים, ובקרוב יחלו התהליכים הנחוצים לקבלת אישורים מהרשויות המוסמכות בארה”ב (FDA) ובאירופה (CE). לדברי המנכ”לית קבונובסקי, “הטכניון ליווה אותנו באופן הדוק במימון ובהדרכה, ואגודת ידידי הטכניון בצרפת הובילה אותנו למשקיעים ולתחרויות בצרפת. כאן בישראל קיבלנו סיוע מהמדען הראשי ותגובות חיוביות מאוד, למשל מהפרמדיק הראשי של מד”א. אנחנו מאמינים שהזכייה תפתח לנו דלתות נוספות למשקיעים ולקשרים נוספים בעולם הרפואי.”