ביום ראשון (10 באוקטובר) יעניק הטכניון תואר "דוקטור לשם כבוד" לקנצלרית גרמניה ד"ר אנגלה מרקל בטקס שיתקיים בירושלים. ד"ר מרקל, שצפויה להגיע לישראל (לאחר דחיית ביקורה באוגוסט), תקבל את התואר על תמיכתה האיתנה והעקבית במדינת ישראל, במדע ובהשכלה בכלל ובקשרי המדע בין גרמניה וישראל בפרט; על מאבקה חסר הפשרות באנטישמיות ובגזענות; ועל היותה מופת לשילוב בין מנהיגות נדירה, תבונה ואנושיות.

Bundespresseamt/Federal Press Office

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "הקנצלרית מרקל נתפסת בעיני רבים כמנהיגה הבולטת של זמננו. דרכה הובילה אותה מקריירה מדעית מרשימה בכימיה קוונטית לקריירה מדינית יוצאת דופן בעידן של שינויים טקטוניים – מסיומה של המלחמה הקרה ועד איחודה של גרמניה. בתקופת כהונתה היא הנהיגה את גרמניה ואת אירופה כולה נוכח משבר כלכלי גלובלי וקליטת מהגרים ממלחמות אזרחים ומסכסוכים חמושים אחרים במזרח התיכון ובאפריקה."

פרופ' סיון הוסיף כי "כמנהיגה החותרת בהתמדה לשיפור חייהם של מיליונים ברחבי העולם, הקנצלרית מרקל מעולם לא היססה להתייצב נוכח האתגרים העולמיים והמקומיים ולהתמודד עם המציאות על מצוקותיה. את אלה עשתה תוך הפגנת חמלה ואחריות חברתית."
פרופ' סיון הודה לקנצלרית מרקל ואמר: "אנו מצדיעים לך על כל מה שהענקת לגרמניה, לישראל ולאנושות. לעולם נהיה אסירי תודה."

בטקס שיתקיים בירושלים יעניק נשיא הטכניון פרופ' סיון לקנצלרית מרקל את תואר הכבוד. במעמד החגיגי ישתתפו יו"ר הוועד המנהל של הטכניון מר גדעון פרנק, חתן פרס נובל פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר, נשיא הטכניון לשעבר פרופ'-מחקר יצחק אפלויג, נשיא הטכניון לשעבר ויו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ' פרץ לביא, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' עודד רבינוביץ', סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' אלון וולף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ' מרסל מחלוף וסטודנטיות לתארים מתקדמים – לינה מדלג' (הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי) ואסיל שומר (הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון).

הקנצלרית מרקל, ילידת 1954, היא בעלת תואר דוקטור בכימיה קוונטית מהאקדמיה הגרמנית למדעים בברלין. היא נכנסה לחיים הפוליטיים בשנת 1989 לאחר נפילתה של חומת ברלין. ד"ר מרקל, שנבחרה לקנצלרית גרמניה ב-2005, תפרוש בקרוב מהחיים הפוליטיים אחרי 16 שנים בתפקיד. היא האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה.

הקנצלרית מרקל עמדה בראש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית מאז שנת 2000 ועד 2018. בשנותיה כקנצלרית היא קידמה שיתוף פעולה בין-לאומי ותוארה כמנהיגה-בפועל של האיחוד האירופי. העיתון The New York Times הגדיר אותה כ"אחרונת המגינים של המערב הליברלי". מרקל הפגינה תמיכה עקבית בישראל והתנגדות נחרצת לאנטישמיות. בברכתה לממשלה הישראלית החדשה שהושבעה ביוני 2021 היא אמרה כי ישראל וגרמניה "קשורות זו לזו בידידות ייחודית שאנו מבקשים לחזק."

דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, העם היהודי והאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט אינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג'ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ'ר (1989) ויצחק רבין (1990). לרשימה המכובדת מצטרפת כעת הקנצלרית מרקל, המנהיגה המשפיעה ביותר בתקופתנו.

הטקס יועבר בשידור ישיר בעמוד הפייסבוק ובאתר הטכניון.

The post הטכניון יעניק תואר דוקטור לשם כבוד לקנצלרית גרמניה ד"ר אנגלה מרקל first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת צפון קרוליינה (UNC) פיתחו אלגוריתם המוביל מחטים ניתוחיות במסלולים תלת-ממדיים מעוקלים. החוקרים – ד"ר אורן זלצמן מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בטכניון ופרופ' רון אלטרוביץ' ומנגיו פו מצפון קרוליינה – פרסמו את הפיתוח בכנס היוקרתי Robotics: Science and Systems  שהתקיים לאחרונה במתכונת מקוונת.

ד"ר אורן זלצמן

פעולות רפואיות רבות, כגון ביופסיה ושיגור ממוקד של תרופות אנטי-סרטניות לגידולים, מצריכות הובלה של מחט בתוך הרקמה. מחטים ישרות יכולות "לעשות את העבודה" במקרה שהדרך הישרה מנקודת הכניסה אל רקמת היעד אינה עוברת דרך רקמות פגיעות; אולם במקרים רבים, רקמת היעד "מסתתרת" מאחרי עצם או רקמה פגיעה כלשהי, ואז נדרש המנתח לעקוף את המכשול – משימה קשה ומורכבת, בוודאי כשמדובר באזורים פגיעים ורגישים.

בשנים האחרונות פותחו על רקע זה מחטים בעלות חוד משופע, הנשלטות על ידי דחיפה וסיבוב של בסיס המחט. הבעיה היא שהכוונתן של מחטים כאלה אינה פשוטה ואינטואיטיבית, וניהוגן הידני כרוך בסיכונים רבים. לשם כך פותחו "אלגוריתמים לתכנון תנועה" שמטרתם לכוון את המחט באופן מדויק ובטוח. אלגוריתמים אלה מפגינים יכולות מרשימות, ועדיין, מאחר שמדובר בתהליכים פולשניים, הדיוק הנדרש גבוה מאוד, אחרת מערכות אלה לא יקבלו אישור רגולטורי.

הפיתוח שהציגו שני החוקרים בכנס הוא אלגוריתם תכנון תנועה חדשני למחטים הניתנות לניהוג, והוא ממחיש את חשיבותם של מדעי המחשב בפתרון של בעיות הנוגעות לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית. האלגוריתם החדש מחשב עבור המחט, על בסיס סריקות רלוונטיות כגון MRI או CT, את המסלול האופטימלי שיוביל אותה אל היעד תוך הימנעות מפגיעה במכשולים אנטומיים שונים. בניגוד לאלגוריתמים קיימים, אלגוריתם זה מספק "ערבות" (guarantee) שהמחט לא תפגע ברקמות אלה; במקרה שאין אפשרות לכניסה בטוחה כזו הוא יתריע על כך. יתר על כן, הוא מחשב את המסלול במהירות גבוהה יחסית לאלגוריתמים מתחרים ובשיעורי הצלחה גבוהים יותר. לדברי החוקרים, הטכנולוגיה שהוצגה בכנס מהווה פרדיגמה אלגוריתמית חדשה (new algorithmic foundation) הצפויה להוביל ליישומים נוספים בניהוג מחטים ניתוחיות.

ד"ר אורן זלצמן הצטרף לסגל הטכניון בקיץ 2019 אחרי פוסט-דוקטורט במכון לרובוטיקה באוניברסיטת קרנגי מלון. הוא ראש המעבדה לרובוטיקה חישובית (CRL) בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב. המחקר הנוכחי נתמך על ידי מכוני הבריאות האמריקאים (NIH) , משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי והקרן הדו-לאומית למדע ארה"ב-ישראל (BSF)

באיור: שלושה מבטים על ביופסיה של הריאה בטכנולוגיה החדשה. המחטים (בירוק) נעות אל המטרה תוך עקיפה של מכשולים אנטומיים ובהם כלי דם גדולים (באדום), רקמת הריאה (באפור) והסמפונות (בחום) – הצינורות המחברים את קנה הנשימה לריאות.

The post המסע אל רקמת היעד first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון מעניק לקנצלרית מרקל את תואר הכבוד

הטכניון העניק אתמול (א') תואר "דוקטור לשם כבוד" לקנצלרית גרמניה ד"ר אנגלה מרקל. ד"ר מרקל קיבלה את התואר בטקס חגיגי שהתקיים במלון המלך דוד בירושלים על תמיכתה האיתנה והעקבית במדינת ישראל, במדע ובהשכלה בכלל ובקשרי המדע בין גרמניה וישראל בפרט; על מאבקה חסר הפשרות באנטישמיות ובגזענות; ועל היותה מופת לשילוב בין מנהיגות נדירה, תבונה ואנושיות.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, שהעניק לקנצלרית מרקל את תואר הכבוד, אמר בטקס כי "הקנצלרית מרקל נתפסת בעיני רבים כמנהיגה הבולטת של זמננו. כמנהיגה החותרת בהתמדה לשיפור חייהם של מיליונים ברחבי העולם, הקנצלרית מרקל מעולם לא היססה להתייצב נוכח האתגרים העולמיים והמקומיים ולהתמודד עם המציאות על מצוקותיה. את כל אלה עשתה תוך הפגנת חמלה ואחריות חברתית."

דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט אינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג'ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ'ר (1989) ויצחק רבין (1990). לרשימה המכובדת הצטרפה אתמול הקנצלרית מרקל, המנהיגה המשפיעה ביותר בתקופתנו.

מימין לשמאל: פרופ' אלון וולף, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון מר גדעון פרנק, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון והקנצלרית מרקל.

"אני גאה על קבלת תואר הכבוד מהטכניון כמדענית ולא רק כפוליטיקאית," אמרה הקנצלרית מרקל, "שכן המדע והטכנולוגיה הם כלים לקידום הכלכלה והחברה. ישראל קמה על סמך חזון שהיה מדעי-טכנולוגי לא פחות משהיה מדיני, וחלק מההתחלות התרחשו בטכניון. הטכניון שימש אבן יסוד בהתפתחות ההייטק ובמה שקרוי כיום 'אומת הסטארטאפ'."

הקנצלרית מרקל אמרה כי "ההובלה של הטכניון ניכרת גם במחקר הקורונה, עם 50 מעבדות שנרתמו למחקרים הקשורים בכך, ולגרמניה יש מה להתקנא בעניין הזה. אנחנו משתאים לנוכח המהירות שבה אוספים בישראל את הנתונים, נתונים המשרתים את העולם כולו ותורמים למאבק בנגיף."

"הטקס היום משקף את ההיסטוריה הגרמנית-יהודית במאות ה-20 וה-21, את השפעתם של המדע והתרבות הגרמניים על הולדתם של הטכניון ושל מדינת ישראל, את השואה ואת הפיוס בדור הנוכחי," אמר נשיא הטכניון פרופ' סיון. "קשה לחשוב על אדם שמסמל את הפיוס הזה, תוך קבלת אחריות על אותן תקופות אפלות, יותר מכלת הפרס הקנצלרית ד"ר אנגלה מרקל. אנו מצדיעים לך על כל מה שהענקת לגרמניה, לישראל ולאנושות. לעולם נהיה אסירי תודה."

בהתייחסות לחינוך נגד האנטישמיות בגרמניה ובאירופה כולה אמרה מרקל כי "חשוב להתחיל בחינוך בנושא הזה בשלב מוקדם. התלמידים בגרמניה יוצאים לסיורים במחנות הריכוז, וברחובות יש סימונים שמנציחים את הבתים שהיו בעבר של יהודים. אני מאמינה שדרך הסיפורים האישיים קל יותר לצעירים להתחבר לנושא. הרבה אנשים פועלים נגד האנטישמיות והאלימות, אבל לצערי עוד יש מה לשפר ואין ספק שצריך לעשות יותר."

תמונה קבוצתית של משלחת הטכניון עם הקנצלרית מרקל

במעמד החגיגי השתתפו שגרירת גרמניה בישראל ד"ר סוזנה ואזום-ריינר, שגריר ישראל בגרמניה ג'רמי יששכרוף, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון מר גדעון פרנק, חתן פרס נובל פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר, נשיא הטכניון לשעבר פרופ'-מחקר יצחק אפלויג, נשיא הטכניון לשעבר ויו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ' פרץ לביא, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' עודד רבינוביץ', סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' אלון וולף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ' מרסל מחלוף וסטודנטיות לתארים מתקדמים – לינה מדלג' (הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי) ואסיל שומר (הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון).

הקנצלרית מרקל, ילידת 1954, היא בעלת תואר דוקטור בכימיה קוונטית מהאקדמיה הגרמנית למדעים בברלין. היא נכנסה לחיים הפוליטיים בשנת 1989 לאחר נפילת חומת ברלין וב-2005 התמנתה לקנצלרית גרמניה, תפקיד שבקרוב תפרוש ממנו אחרי 16 שנות כהונה.

לצפייה בטקס ההענקה:

The post הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד לקנצלרית גרמניה ד"ר אנגלה מרקל first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

פרופ' שי שן-אור וד"ר אילת אלפרט

חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט פיתחו אלגוריתם חדשני המגלה מכנה משותף והמשכי מתוך מידע רב-ממדי שנאסף מגידולים של חולים שונים. את המחקר שהתפרסם בכתב העת Cell Systems הובילו פרופ' שי שן-אור, ד"ר ישי עופרן וד"ר אילת אלפרט מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, שערכו אותו בשיתוף פעולה בין חוקרים בטכניון, בקריה הרפואית רמב"ם, בשערי צדק ובאוניברסיטת טקסס.

חקר הסרטן עבר בשנים האחרונות מהפכות משמעותיות ובהן האפשרות לאפיין תא בודד ברזולוציה גבוהה, ובאופן ספציפי יותר – למדוד בעת ובעונה אחת מספר רב של גנים או חלבונים מתאים בודדים. מהפכה זו הובילה לייצור כמויות עצומות של מידע רב-ממדי על מספר רב של תאים, מה שמאפשר לקבוע את מאפייניהן של הרקמה הבריאה ושל הרקמה הסרטנית. כמויות מידע אלו חשפו את השונות העצומה הקיימת בין גידולים סרטניים של מטופלים שונים: לכל מטופל יש אפיון תאים הייחודי רק לו ונגזר מהשינויים הגנטיים האופייניים לו. למרות היתרון המשמעותי הנובע מאפיון מדויק כל כך של המטופל הספציפי, התפתחות זו הובילה לכך שהשוואה בין מטופלים שונים דומה להשוואה בין תפוחים ותפוזים: בהיעדר מכנה משותף, ההשוואה ההכרחית למציאת סמנים המקושרים עם פרוגנוזה (כגון תמותה או חומרת מחלה) נעשית בלתי אפשרית.
הפיתוח של חוקרי הטכניון, אלגוריתם בשם tuMap, נותן מענה לאתגר מורכב זה באמצעות "השוואה מבוססת שונות". האלגוריתם החדשני מספק אפשרות להציב גידולים רבים ושונים על סקאלה אחידה, המספקת נקודת ייחוס להשוואה. כך ניתן להשוות באופן משמעותי בין גידולים של חולים שונים, ואף של אותו החולה לאורך זמן (למשל באבחנה ולאחר טיפול). האלגוריתם מאפשר לנצל את רזולוציית המדידה הגבוהה המתאפשרת כיום לשימושים קליניים שלפני כן לא צלחו, כגון ניבוי מדויק יותר למדדים קליניים שונים ובהם חזרת הגידול ותמותה.
אף שהחוקרים בחנו את האלגוריתם על גידולי לוקמיה הם מעריכים כי הוא יהיה רלוונטי גם לסוגי סרטן אחרים.
המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע, מכון למחקר במדעי הרפואה ע"ש משפחת רפפורט ו-NIH.

 אלגוריתם tuMap מגשר על השוני במידע הרב-ממדי על חולי סרטן שונים וכך גובר על השונות בין מטופלים

למאמר בכתב העת Cell Systems לחצו כאן

The post רפואה מותאמת אישית: פלטפורמה המאפשרת מחקר השוואתי של גידולים סרטניים first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

חוקרים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ועמיתיהם בהולנד פיתחו שיטה חדשנית לטיהור מים ממזהמים. הם הראו כי היפוך סדר האלקטרודות בתהליך מוביל לשיפור משמעותי בטיהור המים. את המחקר שהתפרסם ב-PNAS, כתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים, הובילו חוקרי הטכניון פרופ' מתי סאס והדוקטורנטים עמית שוקרון ואריק גאיס עם ד"ר יאוקה דיקסטרה מאוניברסיטת ווגנינגן בהולנד.

טיהור מים לצורכי חקלאות הוא אתגר טכנולוגי מורכב שחשיבותו רבה במיוחד בישראל, שבה רוב מי השופכין מושבים לצורכי חקלאות ורוב הגידולים החקלאיים בנגב מבוססים על מים כאלה. השקיית שדות ומטעים במים עתירי מלחים גורמת נזקים חקלאיים מגוונים ובהם פגיעה בעלים, היווצרות קרחות בשדה ובמקרים חמורים הרס הקרקע והשבתתה כקרקע חקלאית.

בעקבות המחסור הגובר במים הוקמו בישראל בעשורים האחרונים מתקני התפלה המספקים לנו כיום חלק נכבד ממי השתייה. עם זאת, התפלת מי ים וטיהור מים לצורכי שתייה וחקלאות הם אתגרים טכנולוגיים מורכבים, זאת בין השאר משום שבתהליכים אלה אנו מבקשים לא רק לסלק מהמים את הרעלים אלא לשמר בהם את החומרים החיוניים לבריאותנו ולבריאות הגידולים החקלאיים.

אחד המרכיבים המרכזיים בתהליך ההתפלה הסטנדרטי הוא הממברנה – מסנן מתוחכם המסלק חלק מאותם רעלים. בתהליך זה מועברים המים בלחץ דרך הממברנה וחלק מהחלקיקים נחסמים על פי גודלם או מטעניהם החשמליים. עם זאת, הממברנה היא חלק יקר לרכישה, להתקנה ולתחזוקה ויש להחליפו תדיר או לטפל בו – מה שמחייב הפסקה של תהליך ההתפלה. יתר על כן, הממברנה "מפספסת" חלקיקים קטנים שהיא אינה מצליחה לחסום.

המחקר שהתפרסם ב-PNAS מציג פריצת דרך בתחום זה. המחקר התמקד בבורון – חומר רעיל שחשוב לסלק ממי השתייה. הבורון נמצא באבקות כביסה ובחומרי ניקוי אחרים, וכשהוא חודר לקרקע חקלאית הוא פוגע בה ובהמשך גם בנו, צרכני המים והיבולים. ייחודו של הבורון בכך שהוא אינו מסולק בשיעור מספק בשלב הסטנדרטי של ההתפלה, הנערך בסביבה של חומציות נייטרלית (pH=7). כדי להרחיקו נדרש סבב התפלה נוסף המבוצע בחומציות גבוהה (בסביבות pH=10).

המערכת שבנו חוקרי הטכניון מבוססת על אלקטרודות פשוטות וזולות ועל הקונספט של CDI – טיפול ללא ממברנה. קונספט זה בנוי על תהליך מחזורי של הטענה ופריקה של אלקטרודות (אנודה וקתודה); בשלב הטעינה נצמדים היונים אל האלקטרודה וכך מסולקים מהמים, ובשלב הפריקה הם משתחררים לזרם השפכים – הזרם המלוח שאינו מיועד להשקייה ולשתייה.

באופן מסורתי, במערכות CDI להסרת בורון מוזרמים המים דרך הקתודה אל האנודה; המערכת שפיתחו החוקרים הופכת סדר זה: קודם עוברים המים דרך האנודה ורק אז דרך הקתודה, וכך נוצרת דינמיקה יעילה יותר של חומציות וסילוק יעיל יותר של בורון. יתר על כן, החוקרים הראו כי הגברת המתח החשמלי אינה בהכרח משפרת את יעילות המערכת, ובמילים אחרות – קיים מתח אופטימלי, שאותו אפשר לחשב.

החוקרים הראו כי אף שהמודל החדש פותח כקונספט תאורטי, הוא אכן משיג את הטיהור האמור גם במערך ניסויי, והם מעריכים כי קונספט זה יימצא יעיל גם במתקנים מסחריים שייבנו על פיו. הם מדגישים כי אף שהמחקר נעשה על בורון הוא רלוונטי למכלול רחב של מזהמים וחומרים יקרי ערך דומים.

פרופ' מתיו סאס הוא חבר סגל בפקולטות להנדסת מכונות ולהנדסה כימית ע"ש וולפסון וחבר בתוכנית האנרגיה ע"ש גרנד.

למאמר בכתב העת PNAS לחצו כאן

The post מים נקיים יותר first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

פרופ' בעז פוקרוי

חוקרים בטכניון מציגים שיטה חדשנית ליצירת מחטים ננומטריות. בתהליך זה נוצרות המחטים מתוך פגמים קוויים הנקראים נקעים וקיימים במתכות. זוהי הפעם הראשונה שבה נקעים של חומר אחד מהווים תבנית ליצירת מחטים של חומר אחר. את המחקר הובילו פרופ' בעז פוקרוי והדוקטורנטית לוטן פורטל מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים וממכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) , והוא פורסם בכתב העת PNAS .

נקעים הם תופעה משמעותית במדע של חומרים, שכן הם משפיעים על תכונות החומר ברמות המיקרו והמאקרו. לדוגמה, ריכוז גבוה של נקעים מוביל לעלייה בחוזק ובקשיות של המתכת. קצות הנקעים המופיעים בפני השטח של המתכות, והאטומים הממוקמים בקרבת קצוות אלה, נוטים להיות ריאקטיביים יותר ביחס לשאר האטומים בחומר ולקיים תגובות כימיות שונות כגון קורוזיה.

החוקרים בקבוצתו של פרופ' פוקרוי יצרו מחטים העשויות מקומפלקס של זהב-ציאניד. במינוח מקצועי מדובר במנגנון לסינתזה של מערכות אי-אורגניות של זהב-ציאניד (Au-CN) בתצורה של ננו-מחטים הגדלות בתהליך אוטו-קטליטי (זירוז-עצמי של התגובה). קומפלקס הזהב-ציאניד משמש בתחומים רבים כגון חיישני אמוניה (NH3), קטליזה (זירוז) של תגובות המרה של מים מנוזל-לגז ועוד.

לוטן פורטל

בתהליך  שפותח בקבוצתו של פרופ' פוקרוי מתגבשות הננו-מחטים בקצות הנקעים הממוקמים בפני השטח של סגסוגת הזהב-כסף המקורית, והמבנה הסופי שמתקבל הוא של זהב ספוגי (ננו-פורוזיבי) קלאסי עם שכבה של ננו-מחטים הגדלות מתוכו. תהליך גידול המחטים מתרחש במקביל לתהליך הפרדת הסגסוגת הקלאסית של הכסף מהמערכת, ומתאפשר רק כאשר צפיפות הנקעים בחומר מגיעה לערך קריטי המוצג במודל הקינטי שפותח במאמר.

המודל המוצג במאמר מספק מסלול אפשרי לגידול של קומפלקסים אי-אורגניים חד-ממדיים (1D), תוך שליטה אפשרית בכיוון הגידול, בצורה ובמורפולוגיה של הגביש, בהתאם למערכות ההחלקה של הסגסוגת המקורית. כאמור, להישג מדעי וטכנולוגי זה יישומים פוטנציאליים רבים. המחקר נתמך במענק ERC מטעם הנציבות האירופית למחקר (European Union’s Horizon 2020).

קישור לאתר הקבוצה – pokroylab.net.technion.ac.il

למאמר בכתב העת PNAS לחצו כאן

איור סכמטי המתאר נוקליאציה וגידול חד-ממדי של ננו מחטי זהב-ציאניד לאורך נקע בסגסוגת המקורית במהלך תהליך הפרדת הסגסוגת הקלאסי

The post נקעים בזהב כ"תבנית קטליטית" לגידול ננו-מחטים first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

ב-7 באוקטובר חגג הטכניון את ערב ההוקרה השנתי לעובדיו. באירוע שהתקיים בזאפה אמפי שוני חולקו פרסים לעובדים, למנהלות מצטיינות ולמצטיינים בשמירה על הבטיחות והתקיימה הופעה של חנן בן ארי.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון בירך את העובדים ואמר כי "זאת הייתה שנה לא פשוטה להרבה אנשים שנקלעו לקשיים בריאותיים וכלכליים, אבל בסופו של דבר צלחנו אותה יחד והיטב. זאת הייתה שנת שיא לטכניון במובנים רבים – במספר הסטודנטים החדשים שהתחילו ללמוד בטכניון, במענקי המחקר שחוקרי הטכניון הצליחו לגייס ובמספר חברות ההזנק שיצאו מהטכניון, וזאת כמעט שנת שיא בגיוס חברי סגל חדשים. אנחנו יוצאים מהשנה הזאת חזקים יותר, מלוכדים יותר, חסינים יותר, בזכותכם; כל מה שנבנה על ידיכם, כל עובדי הטכניון, בתקופה הזאת, יבוא לידי ביטוי כעת. כל הדבר הענק הזה לא היה קורה בלעדיכם – אתם הלב הפועם, הנשמה של הטכניון. אני מודה לכולכם."

העובדים המצטיינים הטכניונים לשנת תשפ"א הם אנה דובינסקי (לשכת הסגל), ד"ר אולגה צ'ונטונוב (המרכז לקידום הלמידה וההוראה), ד"ר ירון קאופמן (הפקולטה למדע והנדסה של חומרים), גיא תנעמי (אגף מחשוב ומערכות מידע) ויוליה פסיקוב (אגף רכש). העובדים המצטיינים מטעם מוסד הטכניון הם אלי ניימרק (מכון המתכות הישראלי) וענת אביטל (המכון הלאומי לחקר הבנייה.  המנהלות המצטיינות הן רוי גינוסר מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב (מנהלת מצטיינת טכניונית) ופנינה אלוני ממחלקת כספים וכלכלה (מנהלת מצטיינת מוסד הטכניון). מצטייני הבטיחות הם שמעון דולב מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי (עובד מצטיין); מעבדת ד"ר יוסי שמאי בפקולטה להנדסה ביו-רפואית (מעבדה מצטיינת); והפקולטה להנדסת מכונות (פקולטה מצטיינת).

האירוע הופק ביוזמת מדור רווחה טכניון ומוסד הטכניון על ידי חברת פרימיום.

להקת Newטון – הלהקה הייצוגית של הטכניון:

The post הנשמה של הטכניון – חוגגים הצטיינות first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

תואר דוקטור לשם כבוד לקנצלרית גרמניה ד"ר אנגלה מרקל, טכנולוגיית לייזר חדשנית, מרכז קרסו לחדשנות בטכנולוגיות מזון, מנוע זעיר וחדשני לרחפנים, חיסון הבוסטר יעיל והישג משמעותי בהנדסת רקמות

לקריאת הניוזלטר – לחצו כאן

The post ניוזלטר אוקטובר 2021 first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

פרופ' אבי שרודר

חוקרים בטכניון פיתחו טיפול חדשני בסרטן השד, המבוסס על מערכת העצבים. את המחקר שהתפרסם בכתב העת Science Advances הובילו פרופ' אבי שרודר והדוקטורנטית מאיה כדורי מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון.

סרטן השד נפוץ מאוד בקרב נשים, ולמרות פריצות דרך באבחון ובטיפול במחלה, עדיין בכל שנה מתות ממנה בישראל כאלף נשים, כ-15% מהן מתחת לגיל 50. בעולם כולו מתות בכל שנה כ-685,000 נשים ממחלה זו.

פרופ' אבי שרודר עוסק מזה שנים רבות בפיתוח טיפולים חדשניים בסרטן, לרבות סרטן השד ובפרט סרטן מסוג "טריפל נגטיב" – סרטן אגרסיבי שמאופיין בקצב חלוקת תאים מהירה עם סיכון גבוה יותר להתפתחות גרורות. הטכנולוגיות שמפתחים במעבדה של פרופ' שרודר כוללות שיטות חדשניות לעטיפה של מולקולות תרופה בחלקיקים ננומטריים הנושאים את התרופה אל הגידול הסרטני ומשחררים אותה בתוכו, וזאת מבלי לפגוע ברקמות בריאות.

במחקר הנוכחי גילו החוקרים כי תאי סרטן מקיימים קשרי גומלין עם תאי העצב בסביבתם: תאי הסרטן מעודדים את חדירתם של תאי העצב לתוך הגידול הסרטני, וחדירה זו מגבירה את ההתחלקות, הגדילה וההתפשטות של תאי הסרטן. במילים אחרות, תאי הסרטן מגייסים לטובתם את תאי העצב.

על סמך ממצאים אלה פיתחו חוקרי הטכניון טיפול הפוגע בגידול הסרטני דרך תאי העצב. טיפול זה מבוסס על הזרקת חלקיקים ננומטריים המכילים חומר מאלחש לזרם הדם. בזרם הדם נעים החלקיקים אל הגידול, מצטברים סביב תאי העצב שברקמה הסרטנית ומשתקים את העצבוב המקומי ואת התקשורת של תאי העצב עם תאי הסרטן. התוצאה: עיכוב משמעותי בהתפתחות הגידול ובהתפתחות גרורות לריאות, למוח ומח העצם.

 מאיה כדורי

החלקיקים הננומטריים שפיתחו החוקרים מדמים את קרום התא ומצופים בפולימרים מיוחדים שמסווים אותם ממערכת החיסון ומאפשרים להם זמן סירקולציה ארוך בזרם הדם. כל חלקיק כזה, שקוטרו כ-100 ננומטר, מכיל את החומר המאלחש האמור. לדברי מאיה כדורי, "אנחנו יודעים לייצר את החלקיקים בגודל הרצוי במדויק, וזה קריטי משום שזה המפתח לחדירה לתוך הגידול. גידולים סרטניים מעודדים צמיחה מוגברת של כלי דם מסביבם, וזאת כדי שיוכלו לקבל חמצן וחומרי תזונה, אבל כלי הדם הללו פגומים במבנה שלהם ומכילים חרירים בגודל ננומטרי שמאפשרים חדירה של ננו-חלקיקים, כמו כן הרקמה הסרטנית מאופיינת בניקוז לימפטי לקוי, מה שמגביר אף יותר את הצטברות החלקיקים ברקמה. לפיכך, החלקיקים המאלחשים שפיתחנו נעים בזרם הדם בלי לחדור לרקמות בריאות; רק כשהם מגיעים לכלי הדם הפגומים של הגידול הם דולפים מהם, מצטברים סביב תאי העצב של הרקמה הסרטנית ויוצרים נתק בינם לבין תאי הסרטן. העובדה שמדובר בטיפול ממוקד ומדויק מאוד מאפשר לנו להכניס לגוף כמויות משמעותיות של החומר המאלחש משום שאין חשש שיפגע באזורים בריאים וחיוניים של מערכת העצבים."

בניסויים בתרביות תאי סרטן ובטיפול בעכברים עיכבה הטכנולוגיה החדשה לא רק את התפתחות הגידול אלא גם את היווצרותן של גרורות סרטניות. להערכת החוקרים, ממצאים אלה עשויים להיות רלוונטיים לטיפול בסרטן השד בבני אדם.

המחקר נתמך על ידי המרכז הטכניוני הבין-תחומי לחקר הסרטן (TICC) במסגרת תוכנית מלגות דוקטורט ע"ש רובינשטיין ועל ידי חברת טבע במסגרת פורום הסטודנטים המצטיינים הארצי (The National Forum for Bioinnovators by Teva). המחקר נערך בשיתוף הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים והמכון לפתולוגיה באיכילוב.

פרופ' אבי שרודר הוא ראש מעבדת משפחת לואיס לתרופות ממוקדות מטרה וטכנולוגיות רפואה אישית בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון. מאיה כדורי, שהשלימה תואר ראשון בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, החלה לחקור בהנחייתו של פרופ' שרודר עוד במהלך התואר הראשון והשנה היא צפויה לסיים את הדוקטורט (במסלול ישיר).

למאמר בכתב העת Science Advances לחצו כאן

לסרטון המציג את המחקר:

The post הגידול הסרטני מגייס לטובתו את מערכת העצבים? נפגע בו באמצעותה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

הלימודים בטכניון יחלו רשמית רק בעוד שלושה שבועות (ב-24 באוקטובר), ואין ספק שסטודנטים רבים היו מעדיפים ליהנות מימי החופש האחרונים על שפת הים או בחו"ל. עם זאת, 400 סטודנטיות וסטודנטים חדשים בטכניון נרשמו לקורס הכנה מיוחד ללימודים בטכניון שנפתח השבוע ויארך שלושה שבועות.

יוזם הקורס, שמשלב הכנה מתמטית עם מעטפת חברתית-חוויתית, היה ד"ר אביב צנזור מהפקולטה למתמטיקה. הקורס ניתן לסטודנטים ולסטודנטיות בחינם, כשירות מיוחד מטעם הטכניון, כדי להקל עליהם את ההתאקלמות בשנת הלימודים הראשונה. הוא מתקיים בקמפוס הטכניון במתכונת לימודים פנים אל פנים ובמקביל מוצע מסלול מקוון.

"סדנת ההכנה , שנועדה להכין את הסטודנטים ואת הסטודנטיות ללימודים בטכניון, היא שירות חשוב מאוד עבורם," אמר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' עודד רבינוביץ'. "השנה הראשונה בלימודים בטכניון בכל הפקולטות היא שנה מורכבת ומאתגרת במיוחד, והסטודנטים חשים בהבדל בין דרישות הלימודים בבית הספר לדרישות האקדמיות בטכניון. יתר על כן, בתקופת הקורונה גם נוספה לכך הלמידה בזום שפגעה בהרגלי הלמידה של הסטודנטים. חשוב לנו שיתחילו את הלימודים ברגל ימין."

פרופ' רבינוביץ' אמר כי "הצלחתם של הסטודנטים והסטודנטיות היא ההצלחה שלנו, ולכן אנחנו פועלים ככל יכולתנו כדי לסייע להם בתהליך ההתאקלמות בטכניון. לא הסתפקנו רק בסדנת הכנה אקדמית ובהשלמת פערים במתמטיקה, אלא הכנסנו לקורס ההכנה גם ממד חברתי שחלק מרכזי בו הוא עצם השהות הפיזית והלמידה בקמפוס. הטכניון אפשר לסטודנטים המעוניינים בכך להקדים את מועד כניסתם למעונות כדי שיוכלו ליהנות מהקרבה לכיתות ומהאווירה החברתית של הקמפוס כבר במהלך סדנת ההכנה. ראוי לציין שכל הגורמים האקדמיים והמנהליים בטכניון ובראשם לימודי הסמכה נרתמו בשמחה לטובת הקורס. עברנו שנה וחצי מאתגרות בהחלט, וזוהי הסנונית הראשונה של חזרה לשגרת לימודים מוצלחת בקמפוס."

שנת הלימודים הראשונה בטכניון מורכבת בחלקה הגדול מקורסי מבוא במתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומחשבים. הניסיון שהצטבר בטכניון מלמד שהכנה טובה משפרת מאוד את ההשתלבות בלימודים ואת הישגיהם של הסטודנטים. זה הרקע לפתיחת הקורס החדש, שיינתן כאמור בחינם לסטודנטים החדשים שנרשמו אליו. קורס הכנה במתמטיקה לטכניון שהיקפו 40 שעות לימוד יעניק לסטודנטים היכרות ראשונית עם דרישות המתמטיקה בטכניון ועם עולם המושגים הרלוונטי. הלימודים מתקיימים במבנה של כיתה הפוכה ומתבססים על קורס ההכנה המתוקשב של הטכניון. הסטודנטים משתתפים בתרגולים עם מיטב המרצים והמרצות למתמטיקה בטכניון, תרגול בקבוצות למידה ופגישות עם סטודנטים ותיקים שישמשו חונכים לסטודנטים החדשים. התוכן הלימודי בקורס יהיה מתמטי, אולם המשתתפים ייהנו גם מסדנאות של מרכז היזמות בטכניון ושל המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים (אסטרטגיות למידה וניהול זמן), הרצאות על בריאות וסיור במרכז הספורט שהוא מהמתקדמים בארץ, וממפגשים עם סטודנטים ותיקים והכרות עם מרחבי הלמידה ושירותים אחרים בקמפוס, מפעילויות חברה ותרבות של לשכת דיקנית הסטודנטים ועוד.

The post טרום טכניון first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

פרופ' יואב ליבני

הארגון EIT Food של האיחוד האירופי העניק את "פרס האימפקט בחדשנות" לפרויקט שמוביל פרופ' יואב ליבני מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, בשיתוף עם אמאי חלבונים והחברות דנונה ופפסיקו העולמיות.

הפרס, EIT Food Innovation Impact Award, ניתן להם על פיתוח תחליף בריאותי לסוכר המבוסס על שיפור מושכל של חלבונים מתוקים הנמצאים בפירות טרופיים. שמו של הפרויקט הוא “Sugar-Out, Protei-In, Application of Microencapsulated Sweet Proteins as Sugar Substitutes”.

אמאי חלבונים מייצרת חלבוני מעצבים באמצעות עיצוב חלבונים חישובי וייצור באמצעות תסיסה מדייקת. מאחר שחלבונים אלה מתוקים פי 11,000-4,000 מסוכר, אפשר להשתמש בכמויות מזעריות שלהם ולכם בפועל הם יותר זולים מסוכר. יתר על כן, הם אינם משמינים כלל (ערך גליקמי 0) ואינם משפיעים לרעה על הבריאות או על אוכלוסיית חיידקי המעי (המיקרוביום).

ד"ר אילן סמיש

הטכנולוגיה הזוכה מבוססת על הוספת מרכיבי מזון טבעיים מכונים MicroPatching agents  ומרכיבים נוספים לשם התאמת פרופיל טעם החלבון ככל האפשר לטעם של סוכר. השימוש בתחליף הסוכר צפוי להפחית משמעותית את צריכת הסוכר המזיקה לא רק לבריאות האדם – למשל בהשמנת יתר ובהתפתחות הסינדרום המטבולי – אלא גם לקיימות ולאיכות הסביבה (בשל תהליכי הייצור הידידותיים לסביבה, לעומת תעשיית הסוכר והפצתו הפוגעים בסביבה).

החוקרים פתרו שורה של אתגרים ובהם שיפור הטעם, היעדר טעמי לוואי, יציבות החלבונים, מחיר תחרותי והיעדר השפעות בריאותיות שליליות. לדברי פרופ' ליבני, "הזכייה בפרס האימפקט תסייע לנו להתקדם למסחור הטכנולוגיה שלנו וכך לצמצם את צריכת הסוכר בישראל ובעולם כולו."

לדברי ד"ר אילן סמיש, מייסד ומנכ"ל אמאי חלבונים, "פרויקט המו"פ הרב-תחומי בהובלת הטכניון מאפשר לנו לשלב בין טכנולוגיות פורצות דרך לבין מו"פ יישומי של חברות המשקאות והמזון הבינלאומיות המובילות לצורך הבאת מוצר שהצרכנים כל כך מייחלים לו."

צילומי המוצרים: פזית אסולין

לצפייה בסרטון:

The post ממתיקי העתיד first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

שנת הלימודים תשפ"ב תיפתח בטכניון ביום ראשון הקרוב, 24 באוקטובר. השנה יצטרפו לקמפוס הטכניון 2,000 סטודנטים חדשים, ואוכלוסיית הסטודנטים הכוללת תמנה 16,273 סטודנטיות וסטודנטים ב-17 פקולטות. 11,595 מהם ילמדו לתואר ראשון ו-4,678 סטודנטים לתארים מתקדמים, בהם 1,354 לתואר דוקטור והיתר לתואר שני. 218 מהסטודנטיות ומהסטודנטים לתואר שני לומדים במכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס בניו-יורק.

"נפלא לפתוח את השנה ולראות את הקמפוס שב ומתמלא," בירך נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון את הסטודנטים. "בחודשים האחרונים התחלנו להיערך לחגיגות המאה לפתיחת הטכניון. ההתחלה ב-1924 הייתה צנועה – 16 סטודנטים וסטודנטית אחת במבנה יחיד בשכונת הדר – וכיום לפניכם קמפוס גדול ומפותח, מרכז אינטלקטואלי שוקק חיים. בזכות כישוריכם זכיתם בהזדמנות חד-פעמית להקדיש מספר שנים ללמידה ולהעשרה אינטלקטואלית. נצלו את ההזדמנות, בואו לקמפוס, פיגשו את המרצים ואת חבריכם ללימודים,  היכנסו גם להרצאות שאינן קשורות לתחום הלימוד שלכם, דברו, התווכחו, החשפו לכל הדברים  שהקמפוס מציע. מצפים לראותכם. שנת לימודים פוריה ומעשירה."

"אנחנו פוגשים אתכם היום אחרי שלושה סמסטרים קשים, שבהם הריחוק החברתי שנגזר על כולנו בשל מגפת הקורונה כפה על כולנו ניתוק וחסך," אמר לסטודנטים בטקס הפתיחה המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' עודד רבינוביץ'. "אנו מייחסים חשיבות רבה לפן החברתי והבין-אישי המבוסס על המפגש אתכם בקמפוס הטכניון. זאת מתוך אמונה והכרה בחשיבותו של הממד האנושי בתהליכי החינוך, ההוראה והלמידה של המהנדסות, הרופאים, האדריכליות והמחנכים שתהפכו להיות – נשים וגברים מובילים ומצטיינים בתחומם. הטכניון הוא זירה ליצירה משותפת, לחילופי דעות, להסכמה ולעתים גם לוויכוח, ומכאן חשיבותם של הממדים האנושיים העומדים בבסיס המדע, ההנדסה והרפואה: יצירתיות, מעוף, תעוזה, קשב לזולת, עצמאות מחשבתית, מודעות לפרטים ולחברה ולעתים גם גדלות רוח, נדיבות וחמלה. כוונו גבוה, אל תסתפקו במועט, ובעיקר נסו למצוא את הצדדים ואת הכיוונים שבהם תצליחו להביא את עצמכם להצטיינות. בהצלחה לכולם."

חלקן של הנשים בקרב אוכלוסיית הסטודנטים לתואר ראשון בטכניון עומד על 44%, וזאת בעקבות האסטרטגיה שמוביל הטכניון להגדלת שיעור הנשים באקדמיה. אסטרטגיה זו הובילה בעשור האחרון לגידול משמעותי בשיעור הסטודנטיות הבוחרות בלימודים אקדמיים בתחומי המדעים וההנדסה בטכניון.

הפקולטות המבוקשות ביותר בקרב הסטודנטים החדשים היו גם השנה הפקולטות המכשירות סטודנטים למקצועות ההייטק  – הנדסת חשמל ומחשבים, מדעי המחשב ומדעי הנתונים, זאת לצד הפקולטה לרפואה. עלייה משמעותית נרשמה גם ברישום לפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בשל העניין הרב שמעוררת תעשיית הפודטק הישראלית. בטכניון נמצאת הפקולטה היחידה בארץ למחקר בהנדסת מזון המכשירה את הדור הבא בתעשיית הפודטק הישראלית. הרישום לפקולטה להנדסת מכונות גדל גם הוא.

השנה נפתח מסלול חדש לתואר משולב בפיזיקה ובהנדסת אווירונוטיקה וחלל. מטרת התוכנית המשותפת היא להכשיר בוגרים בעלי ידע בסיסי רחב בלימודי הפיזיקה ובהנדסת האווירונוטיקה והחלל.

חידושים בולטים נוספים בשנת הלימודים הנוכחית הם:

1. טרום טכניון – קורס הכנה לשנת הלימודים הראשונה בטכניון.

לראשונה הציע הטכניון לסטודנטים החדשים, ללא תשלום, קורס ייחודי של שלושה שבועות לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית. הקורס, שמשלב הכנה מתמטית עם מעטפת חברתית-חוויתית, ניתן לסטודנטים ולסטודנטיות בחינם, כשירות מיוחד מטעם הטכניון, כדי להקל עליהם את ההתאקלמות בשנת הלימודים הראשונה. הוא התקיים בקמפוס הטכניון במתכונת לימודים פנים אל פנים ובמקביל הוצע מסלול מקוון.

הלימודים כללו תרגולים עם מיטב המרצים בטכניון למתמטיקה, תרגול בקבוצות למידה ופגישות עם סטודנטים ותיקים בטכניון ששימשו חונכים לסטודנטים החדשים. התוכן הלימודי בקורס היה מתמטי אולם המשתתפים נהנו גם מסדנאות של המרכז ליזמות בטכניון ושל המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים (אסטרטגיות למידה), מפגשים עם סטודנטים בקמפוס, פעילויות חברה ותרבות של לשכת דיקנית הסטודנטים ועוד.

2. אפיקי קבלה חדשים ללימודים בטכניון שנותנים אפשרות ומגוון לסטודנטים שמגיעים מרקעים שונים.
3. הפעלת תוכנית אשכולות לתואר ראשון.
   אפשרות להרחבת מקבצי לימוד קיימים לאשכולות רב-תחומיים, חוצי פקולטות. תוכניות למקבצי קורסים הפתוחות לכל הסטודנטים בטכניון והן בין-תחומיות באופיין.
4. אשכול ביזמות. מרכז היזמות בטכניון בשיתוף עם לימודי הסמכה והמחלקה ללימודים הומניסטיים השיקו אשכול קורסים כמסגרת פעילות כלל-טכניונית ועל פקולטית המתמקדת ביזמות. עד כה נרשמו לתוכנית כ־850 סטודנטים.

בתמונות הסטודנטים חוזרים לקמפוס:

לצפייה בנאומו של המשנה הבכיר לנשיא פרופ' עודד רבינוביץ' מתוך יום הכוון תשפ"ב:

The post שנת הלימודים תשפ"ב – יוצאים לדרך! first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

פרופ' שולמית לבנברג

טכנולוגיה שפותחה בטכניון והתפרסמה בכתב העת Science Advances שיפרה את קליטת הגלוקוז בעכברים סוכרתיים. את הפיתוח הובילו פרופ' שולמית לבנברג והדוקטורנטית ריטה בקרמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. במחקר השתתפו עמיתיהן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ומטורונטו, ניו יורק ואוניברסיטת בן גוריון.

גלוקוז הוא משאב חיוני בחייהם של יונקים, שכן הוא מספק אנרגיה לתא. קליטתו בתא מותנית באינטראקציה בין GLUT4 (נשא הגלוקוז) להורמון האינסולין, הנקשר לפני התא ומאפשר לגלוקוז לחדור פנימה באמצעות GLUT4.

תהליך חיוני זה משתבש בקרב חולי בסוכרת מסוג 2 (T2D) וזאת בשל תנגודת לאינסולין – שיבוש בתפקוד האינסולין ובקליטתו של הגלוקוז בגוף. מצב כזה גורם לעליית הסוכר בדם, פוגע באיכות החיים של החולה ועלול להוביל להפרעות פיזיולוגיות רבות ובהן היצרות כלי דם, לחץ דם גבוה, טרשת עורקים ושחיקה בפעילות איי הלבלב.

הטיפולים המקובלים בסוכרת ובתנגודת לאינסולין מבוססים על צריכה של תרופות בהזרקה ובבליעה ומספקים מענה חלקי וקצר טווח. זה הרקע לניסיון לפתח פתרונות מערכתיים ארוכי טווח, וכאן נכנס הפיתוח החדש של חוקרי הטכניון.

ריטה בקרמן ופרופ' שולמית לבנברג גידלו רקמת שריר מהונדסת המאופיינת בביטוי-יתר של GLUT4 (נשא הגלוקוז) ובחנו אותה בעכברים סוכרתיים בעלי משקל עודף או בעלי תנגודת לאינסולין. ההשתלה שיפרה את תפקודיהם של העכברים והשיפור נשמר למשך חודשים ארוכים. גם כאשר בוצעה "העמסת סוכר", כלומר צריכת יתר של גלוקוז, העכברים המטופלים התמודדו איתה היטב. לדברי פרופ' לבנברג, "הראינו שהטכנולוגיה הזאת מאפשרת להחזיר את הרגישות לאינסולין ולהוריד את רמת הגלוקוז בדם בעכברים חולי סוכרת."

הדוקטורנטית ריטה בקרמן

המחקר נערך על רקמות שריר שלד – רקמות חשובות מאוד בתפקוד הגוף, למשל בתנועת השלד וביציבותו. שריר השלד ממלא תפקיד מרכזי בטיפול בגלוקוז והוא גם צרכן הגלוקוז העיקרי בגוף. יצירתן של רקמות שריר השלד המהונדסות בטכניון מבוססת על שיטת גידול שקבוצת המחקר של פרופ' לבנברג מפתחת כבר שנים רבות – גידול הרקמה על גבי פיגומים תלת-ממדיים בסיוע תאים המאיצים את גדילתה. שיטה זו משפרת את קליטתה של הרקמה באיבר היעד. מאחר שהרקמות המהונדסות מבוססות על תאים שנלקחו מן המטופל הן אינן נדחות על ידו כשהן מושתלות בגופו.

לדברי פרופ' לבנברג, "הרקמות המהונדסות שלנו חוללו השפעה מערכתית, כלומר הן שיפרו את תפקוד העכברים לא רק בהקשר הישיר של ספיגת גלוקוז אלא גם בהקשר של סיבוכים ידועים של סוכרת ובהם כבד שומני. אנו מקוות שבהמשך נוכל להראות כי הטכנולוגיה שפיתחנו רלוונטית גם לטיפול באנשים חולי סוכרת מסוג 2."

המחקר נערך בתמיכת מרכז רינה ואבנר שניאור לחקר הסוכרת בטכניון, בראשותה של פרופ' לבנברג, קרן לינדה רוז דיאמונד לחקר הסוכרת והמכון הלאומי לסרטן בארצות הברית (National Cancer Institute).

למאמר בכתב העת Science Advances לחצו כאן

הקונסטרקט המושתל: סיבי השריר המהונדס (באדום) מבטאים את הגלוט4 (בירוק)

The post תקווה מתוקה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

The post מתעניינים בתואר ראשון? first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

פרופ' אמריטוס דוד גרשוני וד"ר רננה גרשוני-פורן הם אב ובת שדרכיהם שוב השתלבו לאחרונה בטכניון; ב-1 באוקטובר 2021 התמנתה רננה לחברת סגל בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך ודוד הפך לפרופ' אמריטוס בפקולטה לפיזיקה. "אני קורא לזה חוק שימור הגרשוני, או משוואת רציפות הגרשוני," הוא אומר בחיוך.

התרחשות טכניונית סמלית קודמת בחייהם התרחשה לפני כשש שנים, כאשר את טקס הענקת תוארי הדוקטור בטכניון הנחה דוד. בתו רננה, שקיבלה את התואר באותו טקס, גם שרה במהלכו. רננה, בנוסף לעיסוקה האקדמי, למדה שירה קלאסית במשך שנים רבות. היא שירתה כסולנית בתזמורת צה"ל ונקראה למיקרופון ברבים מהטקסים שנערכו בטכניון בשנות לימודיה. אהבתה לכימיה ולשירה מלווים אותה מגיל צעיר.

ד"ר רננה גרשוני-פורן החלה את לימודיה בטכניון בשנת 1984, במעון נעמ"ת, כשאביה היה דוקטורנט בפקולטה לפיזיקה. בשנת 2004 התחילה את דרכה כסטודנטית מן המניין בטכניון והשלימה בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך תואר ראשון, שני ושלישי בהצטיינות יתרה. את התואר השני עשתה בהנחיית פרופ' אהוד קינן ואת השלישי בהנחיית פרופ' אמנון שטנגר. "הטכניון עבורי הוא בית," אומרת ד"ר גרשוני-פורן. "במהלך לימודיי כאן זכיתי בתמיכה אישית וכלכלית נדיבה, בפרגון גדול וביחס מצוין מהטכניון בכלל ומהפקולטה לכימיה בפרט."

כעת היא שבה לפקולטה אחרי פוסט-דוקטורט של שנתיים וארבע שנות עבודה כחוקרת בכירה במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH Zurich). במסגרת הפוסט-דוקטורט בציריך, בקבוצתו של פרופ' פיטר צ'ן, היא חקרה תגובות קטליטיות באמצעות שיטות חישוביות. בהמשך קודמה להיות ראש צוות בקבוצת המחקר של פרופ' צ'ן, הובילה מחקר עצמאי וכן עבדה כמרצה מוערכת ב-ETH. ב-2019 זכתה במענק יוקרתי מטעם קרן ברנקו ווייס לתמיכה במחקרה העצמאי. קבוצת המחקר החדשה שלה בטכניון תעסוק בשילוב כימיה אורגנית-פיזיקלית עם שיטות חישוב ובינה מלאכותית לתכנון מולקולות אורגניות חדשות שישתלבו בטכנולוגיות אלקטרוניקה אורגנית. בטכנולוגיות אלה, מולקולות אורגניות, כלומר מבוססות פחמן, משמשות כחומרים מוליכים. בשל המבנה והתכונות האלקטרוניות שלהן, מולקולות אלה מאפשרות פיתוחים חדשניים כגון מסכי OLED גמישים, תאים סולריים שקופים שהופכים זכוכית של חלון ליצרן אנרגיה וחיישנים שאפשר להשתיל בסביבה ביולוגית. בנוסף, מולקולות אלה מורכבות מיסודות הקיימים בטבע בשפע ומזהמות פחות מהרכיבים האלקטרוניים הנפוצים כיום.

פרופ' דוד גרשוני השלים את כל תאריו בפקולטה לפיזיקה בטכניון בהצטיינות יתרה. אחרי פוסט-דוקטורט וארבע שנות עבודה כחוקר במעבדות בל חזר לפקולטה כחבר סגל ב-1991. עם הישגיו הרבים נמנה פיתוח שיטה ליצירת זוגות, ואף אשכולות, של פוטונים שזורים. "שזורים" – כלומר מצבו של כל אחד מהפוטונים תלוי במצבם של האחרים. הפוטונים מיוצרים בתהליך מקורי באמצעות עירור אופטי מחזורי של התקן מוליך-למחצה שבתוכו כלוא אלקטרון בודד. האלקטרון הוא ה"מחט" השוזרת את הפוטונים זה לזה. לפיתוחים אלה יישומים פוטנציאליים רבים ובהם תקשורת קוונטית ומחשוב קוונטי.

פרופ' גרשוני אומר ש"בדומה לרננה, גם עבורי הטכניון הוא בית. הגעתי לטכניון בפעם הראשונה ב-1969 במסגרת נוער שוחר מדע וחזרתי לכאן לתואר ראשון ותעודת הוראה. עם סיום לימודי התעודה לימדתי פיזיקה בתיכון בקיבוץ במקביל ללימודיי לתארים מתקדמים בטכניון. כשרננה נולדה עברנו לגור במעונות הסגל הזוטר בטכניון. חזרנו שוב לטכניון ב- 1991, אחרי 6 שנים בארה"ב, ומאז כאן ביתי."

"אנחנו מהמשפחות הטכניוניות," מודים רננה ודוד. גם אמה ואחותה של רננה השלימו תארים בטכניון. בעלה של רננה, רועי, סיים שלושה תארים בטכניון והיום הוא חבר סגל באוניברסיטת חיפה. "זו תחושה מרגשת ומיוחדת לחזור לכאן כחברת סגל," אומרת ד"ר גרשוני-פורן. "מצד אחד אני מרגישה בבית. הפקולטה קיבלה את פניי עם הרבה חום ותמיכה, ואני שמחה לראות כאן את כל הפנים המוכרות. מצד שני, אני רגילה להיות כאן כסטודנטית, ועכשיו אני כאן המבוגרת האחראית עם קבוצה משלי. היה לי ברור שאם יציעו לי מקום בפקולטה הזו, אני חוזרת לטכניון. עבורי זה ממש כבוד להימנות עם האנשים שהיו, ועדיין הינם, מודלים לחיקוי עבורי. זאת פקולטה חזקה, עם המון חברי סגל בעלי שם עולמי, והרבה צעירים חדשים ומבריקים. אני מרגישה כאן קולגיאליות עצומה ומתרגשת להיות חלק מהקבוצה הזו."

The post רציפות הגרשוני first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

מארגני הכנס – פרופ"ח אבי שפיגלמן וד"ר מאיה דוידוביץ'-פנחס.

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון קיימה, לרגל יום המזון העולמי שחל ב-16 באוקטובר, אירוע בנושא מרכיבים אלטרנטיביים וטכנולוגיות חדשות לעתיד בר קיימא. יום המזון העולמי נוסד על ידי האו”ם כדי לסייע בביעור הרעב בעולם. במסגרת האירוע, שהתקיים לראשונה בשיתוף CALS Cornell (הקולג' לחקלאות ולמדעי החיים באוניברסיטת קורנל), הציגו מומחים מובילים מהאקדמיה, מהתעשייה ומעולם הסטארטאפים את עתיד עולם המזון בהקשרים מגוונים ובהם פודטק (טכנולוגיה במזון), אגריטק (טכנולוגיה בחקלאות), חלבונים אלטרנטיביים, שומן צמחי בריא יותר, עיבוד מזון, הארכת חיי מדף ובשר מתורבת.

את יום העיון ארגנו חברי הסגל פרופ"ח אבי שפיגלמן וד"ר מאיה דוידוביץ'-פנחס והוא התקיים במתכונת היברידית (באודיטוריום הפקולטה ובזום).

בדברי הפתיחה אמרה דיקנית הפקולטה, פרופ' מרסל מחלוף: "הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון היא הפקולטה היחידה בישראל להנדסת מזון. רבים מהבוגרים שלנו מקדמים את הטכנולוגיה בעולמות המזון והביוטכנולוגיה בארץ ובחו"ל. אנחנו רוצים להוביל את האקדמיה בתחומים אלה תוך שיתוף פעולה הדוק עם התעשייה, וכיום אנחנו נמצאים בעיצומם של שינויים משמעותיים במחקר ובהוראה ובתוכם הקמת 'מרכז קרסו לחדשנות בטכנולוגיות מזון' – מרכז שיקדם טכנולוגיות וחדשנות במזון, ישכלל את ההוראה ויקדם מחקרים ופיתוחים יישומיים בפקולטה."

ישראל היא מעצמה עולמית במחקר ובפיתוח של חלבונים אלטרנטיביים – תחום בעל חשיבות עצומה בעולם שאוכלוסייתו צפויה להגיע ל-10 מיליארד ב-2050 – וחוקרי הטכניון דיברו על שורה של אתגרים הקשורים בכך. ד"ר מאיה דוידוביץ'-פנחס הציגה פיתוח של שומנים אלטרנטיביים שיכולים לשמש בין השאר בבשר מתורבת. פרופ' אורי לזמס דיבר על חרקים כמקור פוטנציאלי לחלבונים ועל הצורך לפתח טכנולוגיות רלוונטיות. פרופ' רועי עמית דיבר על שימוש בביולוגיה סינתטית ליצירת דבש ללא דבורים.

פרופ' מרסל מחלוף דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בכנס

ניר גולדשטיין, מנכ"ל הסניף הישראלי של The Good Food institute, אמר כי "ישראל הפכה למעצמה בתחום הבשר המתורבת. כאשר 25% מההשקעה העולמית בתחום זה היא השקעה בישראל."

באירוע הוצגו פיתוחים שונים ומגוונים מתעשיית המזון. רן הראל, מרינה גמברין, עידן קוריס – שלושה בוגרי הפקולטה העובדים כיום בחברת יוניליבר – הציגו פיתוחים שונים ובהם אריזות חכמות ומוצרים טבעוניים. כמה חברות המשתתפות באקסלרטור EIT FAN, הפועל בהובלת הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בישראל, הציגו את פעילותן: Lamu (משקאות מופחתי סוכר), MAOLAC (חלבונים פונקציונליים המשפרים את הפעילות החיסונית), BIOTIPAC (הארכת חיי מדף). כן הציגו כמה סטארטאפים מעבר לאוקיאנוס האטלנטי: Akorn (ציפוי צמחי למזון), Paragon Pure (פיתוח מרכיבי מזון טבעיים וחדשניים) ו-The Better Meat Co. (תחליפי בשר).

תמונות סטודנטים ודוברים בכנס:

קרדיט צילום: זיו כץ, לוסידו

The post מזון לעתיד בריא first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

ד"ר אסף זינגר

חוקרים בטכניון ועמיתיהם בטקסס פיתחו פלטפורמות זעירות לשיגור תרופות היישר לנוירונים, תאי העצב. טכנולוגיה חדשה זו, שהתפרסמה על שער גיליון Advanced Science, תסייע בעתיד לטיפול במחלות תורשתיות ובמחלות ניווניות כגון אלצהיימר, ALS ופרקינסון כמו גם לטיפול מיידי בפגיעות ראש חמורות.
את המחקר הובילו ד"ר אסף זינגר מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון ועמיתיו בבית החולים המתודיסטי ביוסטון, טקסס: ד"ר קרוליין סבטקוביץ', פרופ' פרנצ'סקה טראבאלי ופרופ' רוברט קרנצ'יק.

הובלת תרופות היא אתגר מרכזי בפיתוח תרופות והוא אחד מתחומי המיקוד של הפקולטה להנדסה כימית ע״ש וולפסון בטכניון. לדברי ד"ר זינגר, "לא מספיק שתרופה תוביל להשפעה הטיפולית הרצויה בתא ספציפי; היא צריכה להגיע לתא הזה מבלי להשתנות או להיהרס בדרך, וכמובן אסור שתגיע לאיברים אחרים העשויים להינזק ממנה."

ד"ר זינגר מסביר כי "הטכנולוגיות החדשות להעברת תרופות בצורה מדויקת שואבות השראה עצומה מהטבע. הרי בגוף עצמו מתפתחות שלפוחיות ננומטריות (Nanovesicles) המובילות מטענים שונים ליעדם ברחבי הגוף. מדובר בשלפוחיות הקטנות פי מיליון מעוביה של שיערה אנושית. אנחנו, המהנדסים, רוצים להעביר באופן דומה מטענים רפואיים שונים ולשם כך זה הגיוני שנלמד מהמהנדס הוותיק בעולם – הטבע. כאשר עוטפים את התרופה בשלפוחית סינתטית שמשובצים בה חלבונים המוכרים לגוף, בדיוק כמו בשלפוחיות הטבעיות, הגוף לא יתקוף אותה אלא יתייחס אליה כאילו הייתה שלפוחית שהוא עצמו ייצר."

במחקר הנוכחי, כאמור, התמקדה קבוצת המחקר בפיתוח ננוטכנולוגיה להובלת תרופות למחלות עצביות שונות ולכן ביקשה לחקות את הדרך שבה העצבים מייצרים את השלפוחיות הללו בעצמם. השלפוחיות הננומטריות שפיתחו החוקרים עשויות מחלבוני מעטפת של נוירונים אנושיים. הרעיון הוא ששלפוחיות אלה יישאו בעתיד תרופות או מטען גנטי ויובילו אותן היישר לנוירונים החולים.

לדברי ד"ר זינגר, "במחקר הנוכחי ניסינו את השלפוחיות הננומטריות באופן ספציפי על נוירונים, אבל מאחר שמדובר בקונספט כללי יותר, אפשר ליישמו ברקמות אחרות ועם מטענים רפואיים שונים. מדובר בתהליך ייצור חד-שלבי זול ומהיר (ימים ספורים), שאינו מצריך סינתזה כימית, ואני מאמין שהפעילות המחקרית הזאת תאיץ את הדור הבא של החלקיקים הביומימטיים – חלקיקים השואבים השראה מהטבע."

 חלקיקים (אדום) בהשראת הטבע משמשים לשיגור תרופות היישר לנוירונים (ירוק)

ד"ר זינגר מספר כי הרעיון לפיתוח האמור החל בחוויה אישית – ארוחת צהריים עם חברים שבתם סובלת מתסמונת רט. תסמונת זו מחוללת הפרעות נוירולוגיות כגון איבוד יכולת הדיבור, אובדן יכולת השימוש בידיים, הפרעות בהליכה, נשימה לא סדירה וקשיי עיכול. "בתם הייתה קצת יותר גדולה מבתי הבכורה, ואמרתי לעצמי שאולי אוכל לרתום את הידע שלי בתחום חיקוי הטבע והובלת תרופות לטובת הניסיון להיאבק במחלות כאלה."

את הידע האמור רכש ד"ר זינגר במשך שנות מחקר רבות, שתחילתן כסטודנט לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון והמשכן בתארים מתקדמים בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון. בתארים אלה הנחה אותו פרופ' אבי שרודר, מומחה בעל שם עולמי בפיתוח פלטפורמות לשיגור מדויק של תרופות לרקמת היעד. פלטפורמות אלה אמורות להחזיק את התרופה הרלוונטית בתוכן ולשחרר אותן רק בתוך הרקמה החולה, וזאת כדי לא לפגוע ברקמות בריאות – פגיעה שהיא המקור לתופעות הלוואי המאפיינות טיפולים כימותרפיים.

חלק הארי של המחקר נערך על ידי ד"ר זינגר בתקופת הפוסט-דוקטורט שלו במרכז הרפואי ביוסטון, טקסס. כעת, משהפך לחבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון, שבה גדל, הוא ימשיך לפתח טכנולוגיות להעברה מדויקת של תרופות בהשראת הטבע וטכנולוגיות רפואיות נוספות.

המחקר נתמך על ידי ה-NIH (רשויות הבריאות בארה"ב), TIRR Foundation (המכון לשיקום ולמחקר), קרן מייקל ג'יי פוקס לחקר הפרקינסון, Cancer Prevention and Research Institute of Texas, Moon Shots Program ו-NCI (המכון הלאומי לסרטן).

ד"ר אסף זינגר השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ותואר שלישי (דוקטורט במסלול ישיר) בפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון.לאחרונה, ביולי 2021, הוא חזר לפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון כחבר סגל. מעבדתו, המעבדה לננו-הנדסה בהשראת הטבע ופיתוח טכנולוגיות רפואיות, עוסקת בפיתוח ננו-טכנולוגיות מתקדמות בהשראת הטבע תוך שימוש בגישה מחקרית רב-תחומית. המעבדה תשלב ניסויים מעבדתיים ופרה-קליניים עם דימות מתקדם, ביולוגיה מולקולרית וסינתזות כימיות.

לאתר המעבדה של ד״ר זינגר – לחצו כאן.

למאמר בכתב העת Advanced Science לחצו כאן

The post משלוח ישיר לתאי העצב first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

פרופ' רועי קישוני

פרופ' רועי קישוני יקבל את פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2022 בקטגוריית "פרס מדעים ומחקר – חקר הביואינפורמטיקה". פרופ' קישוני הוא חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון, עם מינוי משני בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב. כמו כן הוא חבר במרכז הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע"ש לורי לוקיי בטכניון.

בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "פרופ' רועי קישוני הוא מדען מקורי ויצירתי בעל שם עולמי בתחום הביולוגיה המערכתית והחישובית. מחקריו הרב-תחומיים מממשים את הפוטנציאל הגלום בביואינפורמטיקה ככלי להבנה טובה יותר של מערכות ביולוגיות ורפואיות. בשנים האחרונות ניתב פרופ' קישוני את תובנותיו המדעיות לקידום מערכות בריאות. במסגרת זו הוא פיתח מערכת למידה חישובית לניבוי התרופה המתאימה ביותר לחולה על סמך תיקו הרפואי האישי. לאחרונה תרם פרופ׳ קישוני רבות להבנה ושיפור של תהליכי הבדיקות והחיסונים למגפת הקורונה."

פרופ' קישוני השלים תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים (במסגרת פרויקט תלפיות) ודוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן שהה כ-14 שנים בארה"ב, במהלכן השלים פוסט-דוקטורט בפרינסטון ובאוניברסיטת רוקפלר והמשיך למחקר על אבולוציה של חיידקים במחלקה לביולוגיה מערכתית בהרווארד, שם היה לפרופסור מן המניין. בשנת 2013, אחרי 10 שנים של עבודה בהרווארד, חזר לישראל והצטרף לטכניון כחבר סגל בפקולטה לביולוגיה.

בשנים האחרונות עוסק פרופ' קישוני בין השאר בהתמודדות עם התופעה המסוכנת של התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים. הוא פיתח שיטות חדשניות לנבא התפתחות של עמידות כזו ואף לבלום אותה.

השנה (2021) פרסמה קבוצת המחקר כמה מחקרים חשובים הנוגעים ליעילות חיסון הקורונה של פייזר-ביונטק (BNT162), זאת כחלק מתוכנית המחקר KillCorona – תוכנית ביוזמת ות"ת, שנועדה לעודד מחקרים בסיסיים ויישומיים בנושאים רלוונטיים להתפשטות הנגיף והמחלה. מחקרים אלה הראו כי החיסון מפחית משמעותי את העומס הנגיפי בקרב נדבקים.

עומס נגיפי הוא משתנה המשפיע על חומרת המחלה וכן על סיכוייו של הנדבק להדביק אחרים; ככל שהוא נמוך, המצב טוב יותר הן בהיבט של מחלת המטופל עצמו והן ברמה הציבורית-אפידומיולוגית – מבחינת סיכוייו של המטופל להדביק אחרים. המחקרים הראו גם כי הבוסטר (המנה השלישית) יעיל גם בהקטנת העומס הנגיפי מול וריאנט דלתא ובצמצום ההדבקה בווריאנט זה.

בכל שנה מעניק מפעל הפיס תשעה פרסים על תרומה משמעותית לחיי התרבות והאמנות ולקידום המדע והמחקר. חברי ועדת השיפוט השנה היו ד"ר איתי שרון, פרופ' אורי גופנא ופרופ' נעמה ברקאי​.

The post פרס לנדאו לפרופ' רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה בטכניון first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

המחלקה לביולוגיה (טרם הפיכתה לפקולטה) נוסדה באוקטובר 1971 וחוגגת השנה 50  שנות עשייה מדעית.
לרגל האירוע, השנה הקרובה תהיה בסימן חגיגות היובל ותכלול שורה של אירועי תוכן מגוונים.

לפניכם תמונה היסטורית משנת 1966 של בנין המחלקה לביולוגיה הראשון, אשר צולמה בסמוך למועד סיום בנייתו בטכניון. (צולם מכיוון צפון בסמוך לפארק המדע).
הבניין נקרא בזמנו הבניין למיקרוביולוגיה כללית ותעשייתית על שם הוראס גולדסמית.

איך הכל התחיל? סיפורה של פקולטה

1951 – הנהלת הטכניון מחליטה על הקמת מחלקות לימוד במקצועות המדעים הכוללים מתמטיקה, פיזיקה וכימיה, זאת כדי לתמוך בלימודי ההנדסה.

1954 – המחלקה לכימיה הופכת לפקולטה.

1958 – ד"ר רות בן ישי מקימה את המגמה להוראת הביוכימיה (בתוך המחלקה לכימיה).

1963- פרופסור יורם אבידור, ביוכימאי בעל מוניטין, מצטרף לסגל טכניון ומתמנה לראש היחידה לביוכימיה.

1964– המחלקה לביוכימיה הופכת ליחידה עצמאית, עדיין כחלק מהמחלקה לכימיה.

באותו זמן הטכניון ממוקם בקמפוס הישן בהדר הכרמל בחיפה, ועמדו לרשותו מתקנים מצומצמים מאוד למחקר בביולוגיה. מצב זה משתפר כאשר הטכניון עובר לקמפוס הנוכחי בנוה שאנן.

1966 – היחידה לביוכימיה עוברת לבניין חדש סמוך שנקרא במקור "מכון וקסמן למחקר מיקרוביולוגיה".

החוקרים ותחומי המחקר באותה תקופה היו: קבוצת פרופ' יורם אבידור שחקרה ביו-אנרגטיקה ואוסמרגולציה, ואילו פרופ' יחיאל שליטין חקר אנזימולוגיה ופרופ' חנה שליטין חקרה את הביולוגיה של שמרים. פרופ' רות בן ישי הייתה מחלוצי החוקרים שחקרו את מנגנוני תיקון ה-DNA בפרוקריוטים ובאאוקריוטים, ואילו פרופ' דוד גרשון היה חלוץ בחקר מנגנוני ההזדקנות של תאים.

האווירה הלימודית הבלתי פורמלית והפתוחה שיצרו הפרופסורים אבידור ואחריו גרשון סללה את הדרך למורשת שאת תוצאותיה אנו חווים היום.

1971 – נקבעה הפרדה פיזית מהמחלקה לכימיה. המחלקה לביולוגיה הוכרזה על ידי סנט הטכניון כעצמאית.

1994 – הקמתו של האגף ע"ש סמולר לכימיה של חלבונים, שנקרא לאחר מכן המרכז הארצי לפרוטיאומיקה.

2011 – סיום בנייתו של בניין אמרסון ע"ש לורי לוקיי, שאליו עברו  11 מעבדות מחקר של הפקולטה לביולוגיה.

מאז ועד היום, מצבת חברי הסגל בפקולטה צמחה מ-6 חברי סגל לכ-30 חברי סגל בכירים ו-8 חברי סגל אמריטי פעילים העוסקים בחזית תחומי הביולוגיה המודרנית.

מיקומה של הפקולטה לביולוגיה בלב הטכניון מקנה לה מעמד ייחודי ומקדם מחקרים בין-תחומיים ופורצי דרך המשלבים בין מדעי החיים, הרפואה, המדעים המדויקים וההנדסה.

במעבדות המחקר בפקולטה עוסקים הן במדע בסיסי והן במחקר המשלב אספקטים יישומיים, תוך פיתוח ושימוש בגישות ומתודולוגיות עדכניות ביותר. המחקרים נוגעים במגוון שאלות בתחומי הביולוגיה והרפואה וכן בנושאים רב תחומיים כגון ביוכימיה, ביופיזיקה וביואינפורמטיקה.

הפקולטה רואה כחזון להמשיך ולהוביל את המחקר הבינתחומי בטכניון ולמצב את עצמה בין הפקולטות לביולוגיה הטובות בארץ ובעולם.

The post חוגגים יובל first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.

בטקס חגיגי חנך הטכניון ביום חמישי שעבר את היכל הספורט החדש ע"ש עמוס חורב, אלוף (מיל') ונשיא הטכניון בשנים 1982-1973. היכל הספורט החדש, שהוקם על שטח כולל של כ- 2,000 מ"ר בתמיכת ידידי הטכניון בארץ ובעולם, מוקדש בהוקרה לאלוף (מיל') חורב על תרומתו רבת השנים לטכניון ולמדינת ישראל. הטקס התקיים בהשתתפות אלוף (מיל') חורב ובני משפחתו, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, חברי הנהלת הטכניון, יו"ר הוועד המנהל גדעון פרנק, יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל  ונשיא הטכניון לשעבר פרופ' פרץ לביא, פרופ'-מחקר יצחק אפלויג נשיא הטכניון לשעבר, חתן פרס נובל פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר, דיקנית הסטודנטים פרופ' אילת פישמן ובכירי הטכניון לדורותיהם.

אלוף (מיל') חורב נולד ב-30 ביוני 1924 ושירת בפלמ"ח ובצה"ל. ב-1947 יצא לחופשה לצורך לימודי הנדסת מכונות בטכניון, אך הלימודים נקטעו עם פרוץ מלחמת העצמאות. הוא נלחם בירושלים ובנגב והשתתף בפריצת דרך בורמה לירושלים הנצורה. לאחר המלחמה חידש את לימודיו האקדמיים ב-MIT, לשם נשלח על ידי צה"ל, והשלים תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות. אחרי הלימודים המשיך בקריירה צבאית וביטחונית מרשימה שבמהלכה הקים את מחלקת אמצעי לחימה במטכ"ל ושימש קצין חימוש ראשי וראש אג"א (אגף האפסנאות במטה הכללי). הוא כיהן כמדען הראשי של מערכת הביטחון, כנשיא הטכניון וכיו"ר רפאל במשך תשע שנים, שבמהלכן הפך אותה מיחידת סמך במשרד הביטחון לחברה – רפאל בע"מ. בנוסף היה מעורב בפרויקט מטוס הלביא. ביולי 2011, קיבל את פרס ביטחון ישראל על מפעל חיים.

"הטכניון הוא הבית שלי," אמר אלוף (מיל') חורב בטקס. "תמיד, מאז שהייתי מ"כ צעיר, עסקתי בחינוך, וכאן בטכניון המשכתי בכך. לשמחתי הצלחתי לעבור בין תחומי עיסוק שונים אבל תמיד עסקתי בחינוך, שהוא טבע שני עבורי, ותמיד שאפתי לקדם מצוינות. המצוינות היא הבסיס לכל הצלחה. אמרתי אז ואני אומר גם היום – ללא הצטיינות, המדינה הקטנה שלנו לא תחזיק מעמד. הגישה שלי כנשיא הטכניון הייתה מהרגע הראשון שהטכניון הוא מספר אחת, מודל למצוינות. עבורי, גם המבנה החדש הזה הוא ביטוי של מצוינות. אני מודה לכולם על תרומתם להקמת המבנה ומתרגש מאוד להיות כאן אתכם היום."

נשיא  הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "עמוס חורב נולד בשנת 1924, השנה שבה פתח הטכניון את שעריו, ומאז שנותיו שזורות בשנות הטכניון והמדינה לאורך עשרות שנים של פעילות ענפה ומסורה לביטחון המדינה ולרווחת הציבור כולו. קבוצת נשיאי הטכניון היא מטבע הדברים קבוצה קטנה למדי; אבל אפילו בקבוצות קטנות וייחודיות שכאלה יש תמיד אב קדמון, האחד שממנו החלה הספירה. נדמה לי שעבורנו, נשיאי הטכניון לאחר תקופתו, היחיד והמיוחד הזה הוא עמוס. בשנותיו כנשיא הטכניון התחזק מאוד מעמדו של הטכניון כגורם מוביל בתחומים שונים בעלי חשיבות לאומית, לרבות בפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות. מאז סיים את כהונתו כנשיא ממשיך עמוס להיות חלק בלתי נפרד מהטכניון. במשך עשרות שנים שימש כיו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל וגם היום הוא ממשיך לכהן כחבר הוועד המנהל של הטכניון והמשנה ליו"ר הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. אני מבקש להודות לך, עמוס, על כל מה שעשית עבור הטכניון לאורך השנים ומאחל לך ולכולנו עוד שנים רבות וטובות של פעילות משותפת לרווחת הטכניון והמדינה."

"לא התכנסנו היום רק כדי לחגוג את פתיחת היכל הספורט היפהפה הניצב כאן," אמר המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון פרופ' בועז גולני, "אלא גם ובעיקר את היותך עימנו כאן, עמוס. אתה נמנה עם דור הנפילים אשר הגישו לנו את המדינה במו ידיהם על מגש של כסף, בדגש על פריצת הדרך לירושלים. לאורך השנים, בשורה ארוכה של תפקידים, תרמת תרומות אדירות לפיתוחו של הטכניון ולשגשוגו ועל כך אנחנו חבים לך חוב אדיר שאת היקפו המלא רק מעטים יודעים. כנשיא הטכניון, ומאוחר יותר כיו"ר אגודת הידידים שלנו, תמיד שמרת פינה חמה בלב לסטודנטים וחיפשת דרכים לתמוך בהם. לכן סברנו כי היכל הספורט, אשר ישמש דורות רבים של סטודנטים בעתיד, הוא דרך ראויה מאין כמוה להכיר לך תודה על כל מה שעשית למען הסטודנטים בטכניון. תודה על היותך מי שאתה, סמל ומופת לאחרים. אני מאחל לך בריאות טובה ועד 120."

יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל, נשיא הטכניון לשעבר פרופ' אמריטוס פרץ לביא, אמר כי "עמוס חורב הוא מר טכניון. קורות חייו הן מפת הדרכים של תולדות מדינת ישראל. תרומתו למדינה מתפרסת על פני יותר משמונים שנים ובכל אחת מתחנות חייו הוא הטביע חותם בל ימחה. בטכניון הוא יצק את עקרון החתירה למצוינות ללא פשרות – הדבר היחיד שיכול לאזן את המגבלה הכמותית שלנו – וטביעות אצבעותיו נמצאות בכל פינה בקמפוס."

את הטקס הנחתה דיקנית הסטודנטים פרופ' אילת פישמן, שאמרה כי "היכל זה נבנה בתרומתם ובתמיכתם הנדיבה והנלהבת של ידידי הטכניון וחבריו הרבים של עמוס בארץ ובעולם, שרבים מהם נמצאים איתנו היום. הבנייה היא בסטנדרטים הגבוהים ביותר בתחום וההיכל ישמש לרווחתם של קהל הסטודנטים וחברי הסגל בקמפוס."

"היכל הספורט החדש שאנו עומדים מולו הוא גולת הכותרת עבור כל סטודנט בטכניון," אמר עידו בירן, יו"ר אס"ט (אגודת הסטודנטים בטכניון). "תחום הספורט תורם מאוד לרווחת הסטודנטים בטכניון ובעיני רוחי אני כבר רואה את הסטודנטים ואת הנבחרות פוקדים את האולם, משחקים ומתחרים בו במשחקי כדור."

אלוף (מיל') חורב כיהן כנשיא הטכניון בשנים 1982-1973, שתי קדנציות ושנת הארכה נוספת – בסך הכל תשע שנים. בתקופה זו הוא תרם רבות לפיתוח תשתיות הקמפוס ולהרחבת השטח הבנוי ודאג לשיפור רווחת הסטודנטים. כדי לסייע לסטודנטים שלחמו במלחמת יום הכיפורים הוא שלח את חברי הסגל למוצבים כדי שיעבירו שם הרצאות וגם דאג להקלטות של הרצאות בקמפוס. חורב הקים את השירות הפסיכולוגי בטכניון ואת הספרייה האור-קולית במרכז ללימוד עצמי ע"ש משה ופלומבה קרסו ז"ל. הוא דאג להעסיק סטודנטים בעבודות שמירה וניקיון בטכניון כדי לספק להם פרנסה ופיתח את מעונות הסטודנטים, הבריכה ומרכז הספורט. בתקופת כהונתו הכפיל הקמפוס את שטחו הבנוי ל-260,000 מ"ר והוקם בניין הפקולטה לרפואה בבת גלים.

חורב ראה בטכנולוגיה מכשיר לפיתוחה של המדינה והבין, לפני מנהיגים רבים אחרים, את תרומתו של המחקר המדעי פורץ הדרך בתחומי המחשוב, התקשורת והטכנולוגיות הרפואיות. מסיום תפקידו כנשיא כיהן בהתנדבות, במשך עשרות שנים, כיו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל. גם היום הוא ממשיך לכהן כחבר הוועד המנהל של הטכניון והמשנה ליו"ר הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון.

במשך 70 שנה היה עמוס נשוי לשושנה, שאותה פגש לראשונה כאשר היא למדה חקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים ועמוס בא להקשיב להרצאות. עימה הוא גידל את ילדיהם יחיעם ונירה. לחורב ארבעה נכדים וחמישה נינים.

לפני שנה הוציא את ספרו האוטוביוגרפי "זה מה שהיה".

The post "הטכניון הוא הבית שלי" first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.