חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת בולוניה השיגו שיפור דרמטי בניצול אנרגיית השמש להפקת מימן ותוצרים אחרים

החזון של פוטוסינתזה מלאכותית כדרך לשיפור רווחת האדם. האיור זכה בחודש דצמבר במקום הראשון בתחרות SUN-ERGY. התחרות נערכה במסגרת מיזם Sunrise, שמטרתו לפתח טכנולוגיות להפקת אנרגיה מתחדשת ולא מזהמת

מזה עשרות שנים נחשב המימן לדלק העתיד, וזאת מכיוון ששריפתו משחררת רק אנרגיה ומים ואינה מזהמת את הסביבה. כיום מיוצר רוב המימן מגז טבעי בתהליך מזהם, ואחד התהליכים החלופיים לייצורו הוא פוטוקטליזה: פיצול המים למימן ולחמצן באמצעות אור השמש.

פרופ' לילך עמירב

בתהליך הפוטוקטליזה נבלע אור השמש בחלקיקים מוליכים-למחצה המייצרים מטענים חיוביים ושליליים בתגובה לבליעת האור. מטענים חשמליים אלה מפרקים את המים למימן וחמצן; המטענים השליליים מפיקים מהמים מימן, והמטענים החיוביים מפיקים את החמצן. שתי תגובות אלה, של המטענים החיובים והשליליים, חייבות להתרחש בעת ובעונה אחת. בלי ניצול של המטענים החיובים אי אפשר לנתב את המטענים השליליים ליצירת המימן. לכן, אף שחמצן אינו תוצר נחוץ, מאמצים רבים בתחום הפיתוח של טכנולוגיות פוטוקטליזה הוקדשו להשגת פיצול מים מלא למימן וחמצן, וזאת ללא הצלחה רבה. בשל כך, פיצול מים מלא נשאר אתגר משמעותי. כעת, במאמר שהתפרסם בכתב העת Nano Energy, מוצג פתרון יצירתי לבעיה זו.

את המחקר האמור הובילה פרופ' לילך עמירב מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך ומהמכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי ותוכנית האנרגיה ע"ש גרנד בטכניון עם עמיתיה באוניברסיטת בולוניה באיטליה. התהליך שפיתחה קבוצת המחקר מבוסס על חלקיקים ייחודיים שפיתחה פרופ' עמירב לפני כמה שנים. חלקיקים אלה מפגינים יעילות שיא בניצול האור והמטענים השליליים ליצירת המימן. עכשיו מציג הצוות גישה חדשה לניצול יעיל של המטענים החיובים.

צוות החוקרים פיתח תהליך שבו מופקים לצד המימן, כחלופה ליצירת החמצן, גם תוצרים מועילים ובהם בנזלדהייד (Benzaldehyde) המשמש בתעשיות המזון, הצבע, הפלסטיקה והקוסמטיקה. התהליך החדשני משתמש הן במטענים השליליים והן במטענים החיובים וכך מנצל את אנרגיית השמש באופן יעיל ומועיל יותר. "אפשר לומר שהפכנו את התהליך מפוטוקטליזה לפוטוסינתזה, כלומר להמרה אמיתית של אנרגיה סולרית לדלק," אומרת פרופ' עמירב. "יותר מכך, יעילות המרת האנרגיה בתהליך קובעת שיא עולמי חדש בתחום של פוטוקטליזה מבוססת חלקיקים."

יעילות השיא שהושגה במחקר האמור עומדת על 4.2% STC – כפול מהשיא הקודם. נתון זה, המייצג את יעילות המרת האנרגיה מאנרגיה סולרית לאנרגיה כימית, נושק ליעד שהגדיר משרד האנרגיה האמריקאי כ"סף היתכנות פרקטי" ליצירת מימן באמצעות פוטוקטליזה. החוקרים מעריכים כי הצלחה זו מהווה אבן דרך חשובה לקראת הרחבת השימוש בתהליכי פוטוקטליזה כאמצעי לפיתוח תעשייתי ולצמצום הזיהום הסביבתי.

למאמר בכתב העת Nano Energy  לחצו כאן

אחרי הישג חסר תקדים באולימפיאדת הרובוטיקה של  FIRST בדובאי, קבוצת התלמידים הזוכה הוזמנה לנאום על הבמה העולמית. קבוצת Israel  FIRST מתיכון אזורי מגידו ייצגה את ישראל באולימפיאדת הרובוטיקה שהתקיימה באוקטובר בדובאי. בעקבות זכייתה במדליית כסף הוזמנה הקבוצה לנאום על בימת ועידת AIPAC בוושינגטון

נבחרת רובוטיקה מתיכון אזורי מגידו הפועלת תחת ארגון FIRST ישראל בהובלת הטכניון, משרד החינוך ומשרד המדע והטכנולוגיה יצאה לדובאי באוקטובר האחרון להשתתף באולימפיאדה העולמית  Global Challenge FIRST. בעקבות הישגיה המרשימים, נסיעתה החשאית וזכייתה במדליית כסף, הוזמנה הנבחרת בסיועה של אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית (ATS) לנאום בוועידת AIPAC היוקרתית שתתקיים ב-1-3-3.2020 בוושינגטון, ארה"ב. בני הנוער שייצגו את הארגון ואת מדינת ישראל בדובאי יטוסו ב-26.2 לקראת חזרות גנרליות לפני הנאום בבמה העולמית, יציגו את הרובוט פרי פיתוחם וישתפו את הקהל בסיפורם המיוחד.

התחרות הייתה הזדמנות חשובה לחשיפה חיובית של מדינת ישראל בהיבט הטכנולוגי והמדיני, והשתתפו בה 119 משלחות המייצגות 119 מדינות. המשלחת הישראלית, השתתפה בתחרות העולמית והעפילה לשלב הגמר כראש הברית (אשכול של משלחות המתחרות יחד) הכוללת משלחות מאיטליה, אוגנדה ואוסטרליה. נבחרת ישראל זכתה בגמר במדליית כסף לאחר שסיימה את שלב המוקדמות בדירוג הנקודות הגבוה ביותר והיחידה עם מאזן ניצחונות מושלם (9-0-0). בנוסף קיבלה הנבחרת פרס מיוחד על עזרה יוצאת דופן לקבוצות אחרות.

שמונת בני הנוער הם נעה דומן, יובל פרי ורון פרי מרמות מנשה, איתי זיו ממרחביה ועומר ברעם מיקנעם עילית, עידו לוי וגל צ'פמן מרמת השופט ואורי בן יצחק מקיבוץ מגידו. השמונה ושני המנטורים – אסנת דומן וניסים לוי – קיבלו אבטחה אישית צמודה כדי להבטיח את שלומם בדובאי. הנבחרת נסעה הודות לסיוע המועצה האיזורית מגידו חברת מלנוקס חברת Tama וחברות נוספות וכן בתמיכת משרד החוץ.

המשלחות בדובאי הגיעו מכל רחבי העולם ונדרשו להתמודד, באמצעות רובוטים שפיתחו לבדו, עם אתגר המדמה איסוף פסולת מאוקיינוסים ושמירה על הסביבה. הניקוד ניתן להן על סמך יכולתן ללקט כמה שיותר פריטים מזירת התחרות. בשל הצלחת המשלחת והנחישות שהפגינו על מנת לייצג את ישראל בתחרות, הוזמנו התלמידים לנאום בוועידת AIPAC.

* ארגון  FIRST הוקם בארה"ב בשנת 1989 על ידי היזם דין קיימן כדי לקרב ילדים ובני נוער לתחומי המדע והטכנולוגיה. הארגון משתמש במודל של תחרויות רובוטיקה ספורטיביות שבהן קבוצות מתחרות זו בזו בהתמודדות עם אתגר. בתוכניות FIRST  ברחבי העולם משתתפים יותר מ-570,000 ילדים ובני נוער.  FIRST Israel פועל משנת 2005 כמלכ"ר בחסות הטכניון ובראשו עומד האלוף (מיל') אביהו בן נון. בארץ משתתפים בפעילות זו 14,000 ילדים ובני נוער מגן חובה ועד י"ב מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים.

האלוף (מיל') אביהו בן-נון, יו"ר ארגון Israel  FIRST: " הישגי המשלחת של תלמידי תיכון מגידו לדובאי היוו מקור גאווה וכבוד ל- Israel   FIRST ולכל מדינת לישראל. אני נרגש שכעת גם ידידינו בארגון AIPAC מכירים בחשיבות המאורע ואנו מודים להם על הזמנתם ותמיכתם בהצלחה הטכנולוגית של הנערים. אנו מודים גם לשותפינו בטכניון, משרד החינוך, משרד המדע והמועצה האיזורית מגידו שסייעו רבות על מנת שהתלמידים יוכלו להשתתף באולימפיאדת הרובוטיקה בדובאי. נסיעת הנערים כיום מסמלת את הצלחת קהילת FIRST ישראל, כאשר אנו מציינים 15 שנה להקמת שלוחה בארץ, אשר לקחה על עצמה בשיתוף פעולה עם הטכניון להגדיל את המוטיבציה של דור העתיד לעסוק במדע וטכנולוגיה, לצד ערכי התרומה לזולת, שותפות, אדיבות מקצועית וערבות הדדית. בשם ארגון FIRST ישראל אני מאחל בהצלחה לנציגנו על במת AIPAC".

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון: "FIRST היא תוכנית חשובה ונפלאה, המבטאת את שליחותו של הטכניון בעידוד לימודי המדע וההנדסה בקרב ילדים ובני נוער. יתר על כן, היא מבטאת את רוח השינוי בשיטות ההוראה שאנו פועלים ליישם בטכניון. העברת הדגש מהוראה פרונטלית ללמידה מבוססת פרויקטים תקנה לסטודנטים לא רק ידע אלא גם ראייה מערכתית רחבה יותר, הכוללת גם כישורי מנהיגות ועבודת צוות. הטכניון שותף בתוכנית FIRST מיום הקמתה וימשיך לתמוך בה כתוכנית לאומית חשובה וחיונית. אנו רואים בכם סטודנטים שלנו לעתיד – מנהיגים שיבטיחו את המשך הובלתה הטכנולוגית והמחקרית של מדינת ישראל."

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס:" ״הנבחרת המצוינת הזאת השיגה השיג חסר תקדים במיקומה ובאיכויותיה באולימפיאדת הרובוטיקה בדובאי. למעשה, לא היה לי ספק שישיגו הישגים עצומים, וכך גם אמרתי להם בפגישתנו, ערב יציאתם לתחרות. זאת פשוט גאווה לאומית אמיתית והוכחה נחרצת לחשיבות החלטת הממשלה שהובלתי עם כניסתי לתפקיד: לממן את המשלחות הללו, מתקציב המשרד. אני מאחל לחברי הנבחרת טיסה טובה לוושינגטון ובטוח שייצגו אותנו בכבוד גם על במת אייפק היוקרתית בבירה האמריקנית״.

שר החינוך, רפי פרץ: "הישגה הנפלא של הנבחרת הלאומית שלנו ברובוטיקה מהווה גאווה אדירה למערכת החינוך ולמדינת ישראל כולה. בנוסף לחשיבותה החינוכית, התחרות היוותה הזדמנות חשובה בעבור ישראל גם בהיבט הטכנולוגי פורץ הדרך והמדיני יחד. לאור חשיבות התחרות, פעלתי נחרצות על מנת להשיג את האישורים הביטחוניים הנדרשים להשתתפות תלמידינו בתחרות היוקרתית. נמשיך לשקוד על פיתוח עתידם של ילדינו ועל פיתוח המצוינות כדי שישראל תמשיך להיות קטר מוביל בשוק הגלובלי. מברך ומוקיר את התלמידים הזוכים, הצלחתכם הצלחתינו. ישר כח להם ולצוותים שליוו אותם".

עמית פריאנט מתיכון גולדה נס ציונה זכה במקום הראשון בתחרות – ובמלגת לימודים בטכניון

תמונה קבוצתית של המשתתפים באירוע בטכניון

מימין לשמאל: פרופ' אילת פישמן, ד"ר עומר יחזקאלי, התלמידים הזוכים: יואב קולקה, עמית פריאנט ותהילה חנימוב, ויהודית דסקלו

השבוע התקיימה אולימפיאדת הביוטכנולוגיה השלישית בטכניון. האולימפיאדה, הנערכת בשיתוף הפיקוח על מגמת הביוטכנולוגיה במשרד החינוך, התקיימה תחת הכותרת "ביוטכנולוגיה – המדע שבונה את המחר". התחרות מיועדת לתלמידי כתות י"ב המתמחים בפרויקט הגמר "יישומים בביוטכנולוגיה".

כ-250 תלמידים מכל הארץ השתתפו באירוע, שבו התחרו 5 פיינליסטים מכיתה י"ב שנבחרו לאחר מבחני מיון וראיונות. כל אחד מחמשת התלמידים הציג את עבודתו במשך 10 דקות, ובהמשך נבחן בעל פה על ידי צוות שכלל את מפמ"רית ביוטכנולוגיה יהודית דסקלו, פרופ' אילת פישמן – יועצת המגמה וחברת סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, וד"ר עומר יחזקאלי, גם הוא חבר סגל בפקולטה.

במקום הראשון זכה עמית פריאנט מתיכון גולדה נס ציונה על המחקר "בדיקת עמידות צמח מלפפון טרנסגני לנגיף ה-CMV". במקום השני זכה יואב קולקה מתיכון הנדסאים הרצליה על המחקר "השפעת התרופה מונחית המטרה AFP4-TMZ על חיוּת שורת תאים LLC1". במקום השלישי זכתה תהילה חנימוב מאורט לילינטל רמלה על המחקר "השפעת מי חמצן על הזדקנות תאים". צוות השופטים שיבח גם את שני הפיינליסטים האחרים – מאור אוארבך מבי"ס מאיר שפיה וקרן רביד מתיכון מכבים רעות מו"ר.

האירוע נפתח בסרטון המציג את חשיבותו של עולם הביוטק ואת ההישגים שנרשמו בתחום זה לאחרונה: טכנולוגיה להגנה על יבולים חקלאיים, יתושים מהונדסים המונעים התרבות של יתושים מעבירי מחלות, ייצור החלבון האנושי קולגן בצמחי טבק, טיפול בסרטן באמצעות "רוח רפאים ננומטרית", ייצור תאי דם אדומים במעבדה, פלאפל עתיר חלבון המבוסס על אצות, אבחון מוקדם של סרטן הדם ועוד.

פרופ' אילת פישמן, המובילה את האירוע מטעם הטכניון, אמרה לתלמידים כי "קראנו את העבודות שלכם וכולן מרשימות מאוד, ובכלל זה השילוב המושכל של ביקורות שליליות וחיוביות כיאה לעבודות חקר מדעיות." היא סיפרה כי 85 אלף איש עובדים כיום במגזר הביוטכנולוגיה בישראל וכי התחום הולך וגדל בכיוונים רבים ובהם מכשור רפואי, תרופות, אגרו-ביוטכנולוגיה, ביואינפורמטיקה, אבחון רפואי ועוד. פרופ' פישמן ציינה שורה של חברות ישראליות שנרכשו בשנים האחרונות ובהן סילנטיס, פרולור ביוטק, NeuroDerm ו-GeneSort  וסיפרה על Equinom הישראלית, שגייסה החודש 10 מיליון דולר. Equinom עוסקת בשיפור וטיפוח תכונות של צמחים כגון שומשום ואפונה, וזאת באמצעות ניתוח ביואינפורמטי של מידע רב שנאסף מריצוף גנטי של אותם צמחים.

הזוכה במקום הראשון, עמית פריאנט, אמר כי תהליך המחקר הרחיב את אופקיו ולימד אותו להשקיע, להתמודד עם תקלות ושינויים בלתי צפויים ולנהל זמן באופן נכון. "חקרנו את עמידותם של צמחי מלפפון מהונדסים (טרנסגניים), וגילינו שעמידותם של צמחים אלה לווירוסים גבוהה יחסית. המשמעות היא שטיפוח צמחים טרנסגניים יצמצם את הצורך בהדברה כימית, שחסרונותיה ידועים."

אירועי חודש האישה יחלו ב-8 במרס, הוא יום האישה הבינלאומי, ויימשכו עד סוף החודש.

להלן מקבץ אירועים שיתקיימו בטכניון, במסגרות שונות, כולם בסימן יום האישה הבינלאומי, כולם פתוחים לקהל הרחב!

לפרטים נוספים יש להיכנס לקישורים למטה.

8.3.2020	9.3.2020	18.3.2020	30.3.2020
			[פרטים בקרוב]

שרה יאקופטי, בת 27 , הגיעה לטכניון במסגרת חילופי סטודנטים עם מילאנו פוליטכניקו, שם למדה לתואר שני. “בעצם רציתי רק לעשות כאן מחקר ולחזור הביתה, אבל פרופ’ משה איזנברג, שהנחה אותי כאן, שלח אותי לאיטליה עם הצעה לחזור אליו לדוקטורט, וכך היה.”

עם האופי הישראלי לא הייתה לה שום בעיה להסתדר, "כי הוא דומה לאופי האיטלקי. והנוף כאן נהדר – אתה רק יוצא מהמעונות ומיד אתה ביער. זה שינוי ענקי ממילאנו, שהיא מאוד עירונית."

לדבריה, "מחקר המאסטר באיטליה היה תאורטי מאוד וללא מחקר, וכאן בתקופת חילופי הסטודנטים נחשפתי למחקר ניסויי, למעבדות, הרבה בזכות פיני שכטר שהיה אז דוקטורנט של פרופ’ איזנברג. הופתעתי מאוד מכך שהסטודנטים כאן, בניגוד לפוליטכניקו, מקבלים המון אמון ואחריות. הם ממש חלק חשוב בצוות המחקר.”

כיום, בדוקטורט, היא עוסקת במחקר יישומי יחסית. "אמנם עדיין יש הרבה עיסוק בתאוריה, כי ההבנה המדעית חיונית כשרוצים לפתח יישומים מורכבים, אבל אנחנו ממש מפתחים תהליכים מעשיים לייצור טרנזיסטורים." במסגרת מחקר הדוקטורנט היא מעבירה הרבה מזמנה במרכז למיקרוסקופיית אלקטרונים (מיק”א) ובמכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה.

הקריירה הספורטיבית שלה החלה באתלטיקה, שהובילה אותה לאליפות איטליה. בגיל 18 , אחרי 7 שנים של ריצות למרחקים ארוכים, היא טיילה עם משפחתה בדרום אפריקה, "ובאחד הפאבים שידרו טורניר רוגבי בין-לאומי. ישר נדלקתי, וכשחזרתי לאיטליה חיפשתי קבוצה לשחק בה."

כשעברה לישראל, הפעם לתקופה ארוכה, "התבאסתי שאין רוגבי בישראל." ואז, בחיפוש נוסף, היא גילתה שיש ועוד איך – ואפילו בטכניון. קבוצת “חזירי הבר” שהשתייכה אז לטכניון, היא כיום חלק מאגודת מכבי חיפה. לדבריה, מקבוצת הטכניון יצאו שחקנים מובילים בנבחרת ישראל, כולל קפטנית נבחרת הנשים של

ישראל כיום, דריה וליקובסקי. דריה, כמו הרבה אחרות, נכנסה לרוגבי פשוט כדי לקבל נקודות ספורט שחייבים לעשות בתואר הראשון, ונשאבה לענף המדהים הזה."

בשלוש השנים האחרונות היא עצמה קפטנית קבוצת הנשים של חיפה, ואין לה ספק שהרוגבי עוזר לה מאוד בלימודים. "אני מאמינה שהספורט הוא ממש תנאי לבריאות מנטלית עבור סטודנטים. הרוגבי, ספציפית, הוא ספורט מקסים, לא אלים בכלל, שנותן לי המון שמחה ומוטיבציה גם ללימודים. יש בקבוצה נוצריות,

יהודיות ומוסלמיות, ממדינות ורקעים שונים, והשילוב הזה נהדר."

ולא פחות חשוב: בקבוצת “חזירי הבר” היא הכירה את בן זוגה כיום, עומרי אפק.

ומה הלאה? "הכוונה היא לסיים את הדוקטורט ולהיפרד מהאקדמיה לטובת התעשייה. והמחשבה על עבודה בסטארטאפ מרגשת אותי מאוד. את ישראל, בכל אופן, אני לא מתכוונת לעזוב, בטח לא לאורך זמן."

שיר טוביאנה, דוקטורנטית מצטיינת ורופאה לעתיד, אובחנה ככבדת שמיעה מלידה. מאז היא מרכיבה מכשירי שמיעה בשתי אוזניה, אבל הקושי הזה הוא בעיניה אתגר, לא חיסרון. היא למדה בחינוך הרגיל וגם שירתה בצבא – כחונכת וכמפתחת ההדרכה בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה

חודשים ספורים לאחר השחרור כבר החלה טוביאנה ללמוד בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, ובסוף השנה השלישית ללימודים התקבלה לתוכנית המצטיינים MD/PhD – תוכנית המשלבת רפואה ומחקר ומכשירה את המשתתפים בה כרופאים-חוקרים. בוגרי התוכנית מקבלים תואר כפול: ד"ר לרפואה (MD) וד"ר במדעי החיים (PhD). בהמשך, כדוקטורנטית חוקרת, התקבלה לתוכנית המלגות של הברונית אריאן דה רוטשילד לתלמידות דוקטורט מצטיינות, שמטרתה לקדם דוקטורנטיות המגיעות מרקעים מגוונים כדי שיגיעו לעמדות מפתח באקדמיה ובחברה הישראלית.

בעבודת הדוקטורט מנחה אותה פרופ' שרה זליג מהמעבדה לרפואה מולקולרית בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. לאחרונה פרסמו השתיים, עם עמיתתן ד"ר מריה מטראצו מהמכון לגנטיקה ולביופיזיקה ABT CNR, איטליה, מחקר חדשני בתחום הגנטי. במחקר, שהתפרסם בכתב העת eLIFE, מציגות החוקרות תיקון של שיבוש גנטי המעורב בתסמונת נדירה בשם ICF, המסכנת תינוקות וילדים.

תסמונת ICF היא מחלה נדירה ומסוכנת, שגורמת לכשל חיסוני ולתמותת רוב החולים במהלך שני העשורים הראשונים לחייהם. בנוסף לכך, הכרומוזומים – המולקולות המכילות את החומר התורשתי – מאופיינים בחוסר יציבות בתאי החולים.

מנקודת הראות הגנטית, אצל כמחצית מהחולים התסמונת נגרמת כתוצאה ממוטציות בגן DNMT3B שאחראי להוספת קבוצה כימית של מתיל לאיזורים מסוימים בדנ"א. התפקיד העיקרי של מתילציית דנ"א הוא בקרה על ביטוי תקין של גנים ושמירה על יציבות הכרומוזומים – תהליך ביולוגי המגן בין השאר על הטלומרים, קצות הכרומוזומים. לפיכך, תקלות בתהליך המתילציה מובילות לשיבוש בבקרה על הטלומרים ולהזדקנות מוקדמת של תאי החולים. ההפרעה בחולי תסמונת ICF מתחילה ככל הנראה כבר בשלבים מוקדמים של ההתפתחות העוברית שלהם.

המחקר שהתפרסם ב- eLIFEמציג הצלחה בתיקון מוטציות בגן  DNMT3Bבתאים של חולי ICF. לאחר התיקון, שבוצע בתאי גזע שמקורם בתאי עור של אותם חולים, ביצע החלבון המתוקן מתילציה של הדנ"א באזורים שונים בגנום. לדברי טוביאנה, "החזרנו ל-DNMT3B את כושר התפקוד וכך הצלחנו לתקן את המתילציה בצנטרומרים – האזורים שבמרכז הכרומוזום – אבל לא במרבית הטלומרים. גילינו כי הכישלון נובע מחסמים מולקולריים מסוימים שהם חלק מ'זיכרון אפיגנטי' של תאי העור המקוריים של החולים. באמצעות מניפולציה כימית הצלחנו להוריד חלק מחסמים אלה, ואכן, רמת המתילציה בסביבת הטלומר השתפרה."

שיר טוביאנה מבהירה כי מדובר בשלב חשוב מאוד, ועם זאת, "בדרך לטיפול אפשרי בחולים עוד יש עבודה רבה. בין השאר צריך למצוא דרך לאפשר ל- DNMT3Bלבצע מתילציה מחדש בכל היעדים שלו. צעד כזה יקרב אותנו לטיפול יעיל לא רק בתסמונת ICF אלא גם במחלות אפיגנטיות אחרות."

תיקון המוטציות בתאי החולים במחקר הנוכחי שילב שתי טכנולוגיות חדשניות וחשובות כיום: תאי גזע מושרים (iPS) ומערכת העריכה הגנומית CRISPR-Cas9. בשלב הראשון, תאים בוגרים שנלקחו מהמטופל עוברים תכנות מחדש. באמצעים מולקולריים שהפכו אותם מתאי עור לתאי גזע פלוריפוטנטיים – iPS, כלומר תאים בעלי פוטנציאל להפוך לתאי גוף מסוגים שונים. תאי הגזע שהתקבלו באופן זה עברו עריכה גנטית בשיטה החדשנית של CRISPR-Cas9. ראוי לציין שפיתוחה של טכנולוגיית iPS הוביל לפרס נובל ברפואה לשנת 2012 וכי טכנולוגיית CRISPR-Cas9 עמדה במרכזו של פרס הארווי שהעניק הטכניון בסוף שנת 2019.

"בעתיד אני שואפת לשלב את עבודתי הקלינית כרופאה עם מחקר מדעי בסיסי," אומרת טוביאנה. "אני מאמינה ששני התחומים שזורים זה בזה ומעניקים לרופאים מבט נרחב על מטופליהם ואפשרות לחקור לעומק את המכניזם שמאחורי המחלה."

לצד הפעילות הלימודית-מחקרית האינטנסיבית מוצאת טוביאנה זמן גם לפתח את כישורי המנהיגות שלה. זו השנה השנייה שהיא חברה בוועדת ההיגוי של תוכנית אריאן דה רוטשילד מייסודה של קרן אדמונד דה רוטשילד. "זוהי הזדמנות נהדרת לשקף לקרן את הצרכים שלנו כדוקטורנטיות, ליזום ולהעלות רעיונות חדשים להכשרות מקצועיות שיעזרו לנו בעתיד ולהוציאן לפועל בשיתוף פעולה עם הקרן. תכנון הפעילויות האלה אמנם דורש השקעה רבה, אבל התמורה היא תחושת מימוש עצמי ונתינה לקהילה שהפכתי לחלק ממנה. וכשיש תחושת שליחות וסיפוק, אפשר למצוא זמן לכל דבר."

למאמר המלא בכתב העת eLIFE לחצו כאן

תמר רוט שחם, דוקטורנטית בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, זכתה בפרס המאמר הטוב ביותר ( Marr Prize )בכנס ICCV יחד עם המנחה שלה, פרופ’ תומר מיכאלי, וד”ר טלי דקל מקבוצת המחקר של חברת גוגל. ICCV הוא אחד משלושת הכנסים החשובים בעולם בתחום הראייה הממוחשבת, והמאמר הזוכה נבחר מתוך יותר מ 4,000 הגשות מתחרות.

פרופ’ תומר מיכאלי ותמר רוט שחם עם יושבי הראש של הכנס פרופ’ סווטלנה לזבניק ופרופ’ קיונג מו לי

החוקרים פיתחו אלגוריתם להפקה ממוחשבת (אוטומטית) של תמונות “מומצאות” על סמך תמונה

בודדת בלבד – ולא על סמך מאגר עצום של תמונות כפי שהיה נהוג עד היום. התחום הקרוי “למידה עמוקה”

מבוסס על אימון רשת נוירונים על סמך מאגר עצום של דוגמאות. כאן, לעומת זאת, מציגים החוקרים

שיטה חדשנית לאימון רשת נוירונים גנרטיבית, כאשר סט האימון מכיל תמונה אחת בלבד. באמצעות המודל

המאומן אפשר לייצר וריאציות חדשות ומגוונות של תמונות המכילות מידע סמנטי דומה לתמונה הנתונה, וכן

לבצע מגוון גדול של משימות כגון עריכת התמונה, הפיכת ציור לתמונה מציאותית ואפילו יצירה של סרטון קצר.

ד"ר רוני פן הצטרפה ב-2019 כחברת סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. אימה, פרופ' מיכל פן, הצטרפה לסגל הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בשנת 1992. סיפור של אמא ובת – חברות סגל בטכניון

ד"ר רוני פן נולדה בחיפה לזוג סטודנטים שהתגוררו במעונות הטכניון. לאחר התיכון, שירות בנח"ל וטיול אחרי צבא היא חזרה לקמפוס ב-2003, כסטודנטית להנדסת סביבה. כעבור 12 שנה בטכניון, מצוידת בתואר דוקטור בהנדסה אזרחית וסביבתית שאותו עשתה בהנחייתו של פרופ' ערן פרידלר, היא יצאה לפוסט-דוקטורט במכון השוויצרי הפדרלי למחקר המים בציריך (ETH- eawag) וב-2019 חזרה לטכניון בפעם השנייה, הפעם כחברת סגל ביחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

"תמיד הייתי גאה מאוד באמא שלי שהיא פרופסור בטכניון," היא מספרת, "אבל בצעירותי, להיות חברת סגל לא היתה שאיפת חיי ולא זה מה שחשבתי שאעשה כשאהיה גדולה. לחיים יש זרימה מעניינת משל עצמם," היא מוסיפה בחיוך. ומי כמוה יודעת, שכן המחקר של ד"ר רוני פן עוסק בזרימה. היא מומחית במידול ובניסויים בתנועת מוצקים בזרימת שפכים וחוקרת את השפעתם על מערכות הביוב.

אימה, פרופ' מיכל פן, הצטרפה לסגל הטכניון בשנת 1992. היא גדלה והתחנכה בקיבוץ נוה איתן, ובמהלך השרות הצבאי השלימה בגרות אקסטרנית. לאחר לימודי תואר ראשון במתמטיקה ובסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית היא יצאה לטיול של 8 חודשים באפריקה – ונחתה בטכניון. "רציתי לעסוק בחקר ביצועים, והטכניון היה המקום הטוב ביותר לכך," היא אומרת. "זה הסתדר מצוין עם בעלי, מיכאל, שהחל ללמוד כאן בפקולטה להנדסת חשמל כשאני למדתי לתואר שני ושלישי בחקר ביצועים בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. נכנסנו לגור במעונות סגל זוטר וכאן נולדה רוני."

"ככה שבעצם ממש נולדתי בטכניון," אומרת רוני, "וגם אחרי שעברנו לדירה משלנו המשכנו להיות קשורים לכאן כי הייתי באה לבריכה, משחקת עם אבא טניס מול הקיר. זה מקום שממש גדלתי בו."

בתום הלימודים יצאה המשפחה לוונקובר בקנדה, שם השלימה מיכל פוסט-דוקטורט בUBC-  ומיכאל – תואר שני. כשחזרה המשפחה לישראל, הצטרפה ד"ר מיכל פן כחברת סגל לפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון. "אני עוסקת בחקר ביצועים ובאופטימיזציה קומבינטורית," היא אומרת ומסבירה: "בעצם אני עוסקת באיתור פתרונות אופטימליים לבעיות מורכבות. לדוגמה,  בעיית הסוכן הנוסע – כשעל הסוכן לבקר במספר ערים נתון בזמן הקצר ביותר. הבעיה נשמעת פשוטה, אך היא מאוד קשה לפתרון. באחד הפרויקטים שלי עזרתי לחברת 'צים' בתכנון הטענה ופריקה של מכולות על האוניות שלהם. זו בעיה מאד מורכבת שבה יש סוגי מכולות שונים שלאורך המסלול יש לטעון ולפרוק, והמטרה לעשות זאת באופן היעיל ביותר. ככלל, אלה בעיות מתמטיות כל כך מורכבות, שאנחנו פותרים בדרך כלל בשיטות מקורבות וחוקרים מקרים פרטיים שלהן."

רוני, בתה, עוסקת בתחום אחר לחלוטין – פיתוח מודלים לבחינת מעבר למערכות מים יעילות והשפעת מעבר כזה על מערכות המים והביוב הקיימות. לדבריה,  שפכים עוברים בישראל תהליכי טיהור במתקנים מרכזיים, תוך הובלתם למרחקים ארוכים.

"הרבה מחקרים מראים שבמקרים מסוימים ביזור הטיפול במים אלה וטיהורם במתקנים מקומיים ברמת הבית, הבניין או השכונה, יעילים יותר הן מבחינה כלכלית והן מבחינת מחזור המים והנוטריינטים הנמצאים בשפכים. זו מגמה חשובה ונכונה, אבל ככל שינוי, גם ביזור הטיפול במים גורר תופעות לוואי שאינן קשורות במטרתו הראשונית. שינוי כזה מעלה שאלות רבות ומורכבות של תחזוקה וניהול, בעיקר בשלב המעבר ממערכות מרכזיות למערכות מבוזרות או היברידיות (מבוזרות חלקית). מבחינה מחקרית יש כאן שילוב של המון תחומים – פיזיקה, כימיה, מכניקה, זרימה וביולוגיה תוך שימוש בכלי מחקר מתקדמים כמו מצלמות, לייזרים, למידת מכונה ומדעי הנתונים – ואני מפתחת כאן פתרונות תאורטיים, מודלים וסימולציות ועורכת מחקר ניסויי בריאקטורים המדמים את מערכת ההובלה. במעבדה שאני בונה כאן יהיה צינור של 30 מטר, שירושת לכל אורכו במצלמות ובלייזרים שיאפשרו לנו לנטר את מצב הנוזלים והמוצקים בזרימות שונות. היעד הוא לפתח מודלים של הדינמיקה של מערכות ביוב, לבנות תרחישים ולתת על פיהן המלצות למתכננים."

כיצד הגעת לתחום הזה? "בתיכון למדתי פיזיקה, כימיה ומתמטיקה, אבל גם מאוד אהבתי להדריך. בצבא הייתי מורה חיילת ונמשכתי לתחומי החינוך, חיפשתי תחום שהוא ריאלי אבל עם ערך מוסף חינוכי ועם השפעה חברתית. לכן כשנרשמתי לטכניון בחרתי מסלול מעשי שיש לו השלכות על החברה: הנדסת סביבה."

לדבריה, "רוב האנשים פשוט מורידים את המים בשירותים ולא אכפת להם מה קורה מעבר. אני בן אדם מעמיק ואוהבת לחקור דברים לעומק. מערכות הביוב חשובות מאוד לחיים של כולנו, אם לא נטפל בשפכים כמו שצריך, כולנו נהיה חולים."

לאחרונה השתתפה ד"ר רוני פן ביום ההכוון שערך הטכניון לחברי סגל חדשים, במהלכו עורכים סיור היכרות עם הקמפוס, עם אגפי המינהל השונים וגם עם דרישות ההוראה והמחקר. "אני מכירה את הטכניון כל ימי חיי ועם זאת זה מרגיש אחרת לחזור לקמפוס כחברת סגל ועלי ללמוד ולהבין את הדרישות הרבות מחברי סגל חדשים בטכניון."

מה לגבי ייצוג נשי בקמפוס? "יחד איתי נקלטו עוד חמש חברות סגל חדשות," אומרת רוני, "זה כמעט שליש מכל חברי הסגל החדשים שנקלטו השנה."

מיכל מציינת שהיא רואה התקדמות רבה בייצוג הנשי בקמפוס בדור של רוני אבל היא חושבת שיש עוד עבודה לעשות. "בטקס סיום הדוקטורט שלי בטכניון בשנת 1988, אני זוכרת שהייתי כמעט האשה היחידה. כשרוני סיימה ב-2016, כמעט מחצית מהמסיימות היו נשים".

"אצלנו בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול יש הרבה סטודנטיות לתארים השונים, גם בזמני היו, הבעיה היא שבהמשך, כחברות סגל מספר הנשים הולך ופוחת לצערי. ההתקדמות שלי היתה תמיד יותר איטית, אבל זו היתה הבחירה שלי, כי היו לי ילדים קטנים בבית וזה הקצב שהתאים לי. תמיד עשיתי את הכל יותר לאט אבל מעולם לא חשתי פחות הערכה מעמיתי לאור הקצב שלי.

"חשוב לי לאחל לרוני הצלחה בדרך שבחרה. מניסיון אישי אני יודעת שזו דרך לא קלה, אבל חשוב שתהיה קשובה לדרך שהיא עושה ולא רק לתוצאה ולמטרה הסופית. חשוב שהיא תיקח סיכונים מחושבים, ובמיוחד שתיקח דברים בפרופורציות ושתהיה קשובה לעצמה."

פרופ' יהודית דורי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, תקבל בשבוע הבא את הפרס היוקרתי ביותר במחקר בהוראת המדעים: Distinguished Contribution to Research Award. הפרס ניתן על "תרומות יוצאות דופן לחינוך מדעי באמצעות מחקר", ופרופ' דורי היא הישראלית השלישית הזוכה בו מאז ייסודו של האירגון, לפני כ-90 שנה

פרופ' יהודית דורי

הפרס יוענק לפרופ' דורי על פועלה הרב בתחומים שונים ובהם הוראת כימיה, קידום נשים במדע וטיפוח למידה משמעותית באמצעים טכנולוגיים. בנימוקי הפרס נכתב כי פרופ' דורי "מובילה את תחום הוראת המדעים בתפקידיה בוועדות לאומיות ובין-לאומיות רבות. גולת הכותרת של עבודתה האקדמית היא טיפוחם של חוקרים ומנהיגים בתחום הוראת המדעים – פעילות שיצרה קשרים בין-לאומיים המקדמים את התחום. מסירותה לשיפור ההוראה והלמידה במקצועות המדע הטביעה חותם ממשי בעולם."

את הפרס היוקרתי מעניקNARST , הארגון החשוב בעולם במחקר בהוראת המדעים. הארגון המונה כ-1,300 חוקרים מרחבי העולם פועל לקידום הוראת המדעים וללמידה באמצעות מחקר ומוציא לאור את כתב העת המוביל בחינוך מדעי, Journal of Research in Science Teaching.

פרופ' דורי עוסקת בממשק שבין הוראה מרחוק, טכנולוגיות ויזואליזציה, כימיה והערכה של מיומנויות חשיבה, ועבודתה המחקרית השפיעה רבות על דרכי ההוראה האוניברסיטאית בעידן מהפיכת המידע. היא הייתה חברה ב-EARLI – הארגון האירופי למחקר בלמידה ובהוראה – וכיהנה כיו"ר ועדת המקצוע בכימיה במשרד החינוך וכדיקנית היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ בטכניון. במרוצת השנים ערכה פרופ' דורי שני ספרים בנושאי קוגניציה ומטה-קוגניציה בהוראת STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ופרסמה מאמרים רבים.

לדבריה, "קבלת הפרס היא סגירת מעגל מדהימה. ב-1991 חזרתי משהות בארצות הברית ישר אל מלחמת המפרץ הראשונה. אני ובעלי פרופ' דב דורי, שהוא כיום חבר סגל בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון בטכניון, הגענו לכאן עם ארבע בנות – הקטנה הייתה בת שנה והבכורה בת 14. כיום, כמעט שלושים שנה אחר כך, יש לנו שמונה נכדים ואני מסיימת ארבע שנות דיקנות בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה."

קרן וולף הכריזה אתמול על עשרת הזוכים בפרס קריל לחוקרים ישראלים צעירים לשנת 2020, ובהם שני חוקרים מהטכניון: ד"ר תומר מיכאלי מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי וד"ר יובל פילמוס מהפקולטה למדעי המחשב. השניים הם חוקרים עתירי הישגים, שזכו בין השאר במלגות אלון ובמענקי ERC

תומר מיכאלי

ד"ר תומר מיכאלי יקבל את הפרס על "עבודותיו פורצות הדרך בתחומי עיבוד אותות ועיבוד תמונה, ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה". מחקריו עוסקים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לעיבוד תמונה ולשחזור תמונה – פיתוחים הרלוונטיים בהקשרים כגון דימות רפואי, דימות מדעי, ומיקרוסקופיה. בין השאר השתתף ד"ר מיכאלי בפיתוח טכנולוגיה חדשנית לדימות ביולוגי מבוסס מולקולות בודדות. טכנולוגיה זו מספקת תמונה מדויקת ברזולוציה גבוהה ובמהירות חסרת תקדים. לאחרונה הוא זכה ביחד עם דוקטורנטית שלו ושותפה נוספת בפרס המאמר הטוב ביותר (Marr Prize) בכנס ICCV, שהוא אחד משני הכנסים החשובים בעולם בתחום הראייה הממוחשבת.

ד"ר יובל פילמוס יזכה בפרס על "מחקריו בנושא אנליזה הרמונית דיסקרטית במדעי המחשב". הוא עוסק בתחום תאורטי הקרוי "אנליזה של פונקציות בוליאניות". פונקציות כאלה מופיעות בין היתר בבעיות סיבוכיות חישובית, בתורת ההצפנה, בתורת הגרפים ובאופטימיזציה קומבינטורית. כבר בדוקטורט שלו פתר ד"ר פילמוס בעיה בת 30 שנה בתורת הגרפים בהוכיחו את השערת סימונוביץ-שוש, ומאז רשם הישגים נוספים בסיבוכיות חישובית, במדע הבחירות, בקומבינטוריקה ובאופטימיזציה קומבינטורית.

פרס קריל היוקרתי ניתן לחברי סגל אקדמי מצטיינים מאוניברסיטאות בארץ שעדיין לא קיבלו קביעות. הפרסים בסך 10,000 דולר ממומנים מעזבונו של התורם אברהם הירש קריל שלנגר (2007-1912), יליד גרמניה שהיגר עם רעייתו לדרום

יובל פילמוס

אמריקה ב-1938 והיה תומך נלהב במדינת ישראל. מנכ"לית קרן וולף, רעות ינון ברמן, אמרה אתמול כי "קבלת הפרס היא שלב משמעותי בהתפתחות האישית במסלול האקדמי, ואנחנו עדים להישגיהם המרשימים של מקבלי הפרס לאורך השנים, שרבים מהם מכהנים כיום בתפקידי מפתח בהובלת המחקר המדעי בישראל ובעולם."

במרכז הקונגרסים בחיפה התקיים בסוף פברואר הכנס הבין-לאומי להנדסה ביו-רפואית, בהובלת האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית (ISMBE) ובחסות IEEE – אגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה הבין-לאומית

פרופ' דפנה ויס, פרופ' משה שהם, פרופ' דוד אלעד ופרופ' תמיר טולר, צילום: אמיר חן

האירוע נפתח בברכותיהם של יו"ר הכנס פרופ' תמיר טולר מאוניברסיטת תל אביב ושל פרופ' דפנה ויס, הנשיאה הנכנסת של האיגוד. גם סגן ראש עירית חיפה עו"ד דוד עציוני וד"ר גלית רנד, מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר בעיריית חיפה, בירכו את המשתתפים. את הרצאת הפתיחה נשאה פרופ' מיטל זילברמן מאוניברסיטת תל אביב, הנשיאה הקודמת של האיגוד, שדיברה על פולימרים טבעיים ביישומים ביו-רפואיים.

בכנס הוכרזו שני חברי כבוד חדשים של האיגוד:

פרופ' משה שהם, חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. את מעבדת הרובוטיקה הראשונה שלו הקים באוניברסיטת קולומביה, ולאחר הצטרפותו לטכניון הקים בו את אחת ממעבדות הרובוטיקה המתקדמות בעולם. לצד פעילותו הנרחבת במחקר ובהוראה, פרופ' שהם הוא יזם סדרתי שהוביל את הקמתן של חברות רובוטיקה חלוציות ובהן מזור רובוטיקה, שנרכשה לפני שנתיים תמורת 1.6 מיליארד דולר. החברה פיתחה מערכת חדשנית לניתוחי מוח ועמוד שדרה.

פרופ' דוד אלעד, שהשלים את כל תאריו האקדמיים בטכניון, הוא כיום חבר סגל במחלקה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. הוא מומחה מוביל בשני תחומי עיסוקו: מערכת הנשימה ומערכת הרבייה. בשנים האחרונות הוא שוקד על פיתוח מהפכני בתחום השני: רחם מלאכותי שיאפשר להרחיב את הידע המדעי על השתרשות עוברי אדם בדופן הרחם ואף לסייע לנשים שאין להן רחם.

בכנס נדונו נושאים רבים ומגוונים ובהם אפיון מחלת קרון, דימות אולטרסאונד נייד ועמוק, ניטור זרימת דם וחמצן בשיליה, שבב חכם לחקר מחלת ניוון השרירים ALS, טכנולוגיות חדשניות להדבקה ולאיטום רקמות, אריזה (מיקרואנקפסולציה) של תאי לבלב, פלטפורמה להתאמת תרופות להובלה למוח, מכאנוביולוגיה של סרטן ופצעים, תאים מלאכותיים להעברת תרופות והנדסת רקמות בשיקום פגיעה בחוט השדרה. את הרצאת המליאה השנייה העביר פרופ' רון וייס מ-MIT שבארה"ב, שדיבר על ביולוגיה סינתטית בתאי יונקים ושילובה בפיתוח פתרונות לבעיות בעיות רפואיות.

השנה נמשכה המסורת שנקבעה בשנה שעברה – הרצאות פופולריות בעברית, המיועדות בעיקר לתלמידי תיכון. במושב הפופולרי נכחו מאות רבות של תיכוניסטים והוא כלל את ההרצאות הבאות: פרופ' מיטל זילברמן (אוניברסיטת תל אביב) על הנדסה ביו-רפואית – הקשר בין הנדסה לרפואה, תכניות לימודים והתעשייה בישראל, פרופ' נתן שקד (תל אביב) – העתיד של הפריות מבחנה; פרופ' דפנה ויס (הטכניון) – הראש הקשה של תאי סרטן: הקשר בין מכניקה לבין איבחון וניבוי מוקדמים, פרופ' משה ברנד (אריאל) – סטנטים ועורקים, מלחמה ושלום, פרופ' תמיר טולר (תל אביב) – המהפכה הבאה באבולוציה של המין האנושי: הנדסה תוך תאית של החומר הגנטי, פרופ' אורית שפי (בר אילן) – עקרונות הנדסיים במערכת העצבים – איך זה עוזר בשיקום? ומר זהר גנדלר (מנכ"ל NGT3) – גורמי הצלחה וכישלון של סטארט-אפים רפואיים – דוגמאות מניסיון אישי.

במהלך הכנס חולקו פרסי הצטיינות לדוקטורנטים הבאים: חן אברהם מאוניברסיטת בן גוריון על "שילוב מידע חושי במערכות סנסומוטוריות", אלכסנדר קרקוביץ מאוניברסיטת תל אביב – "צמצום מינונים הניתנים לחולה במדידת זרימת דם בשיטת SPECT", מיכאל מרגוליס מאוניברסיטת בר אילן – "ניטור מהיר ורגיש של רצפי די-אן-איי ספציפיים באמצעות ביוסנסורים הנשלטים מגנטית", אלירם נוף מהטכניון – "מכניקת זורמים בהנשמת פגים", לאה פקו מאוניברסיטת תל אביב – "המדע של מניעת פצעי לחץ הנגרמים מהתקנים רפואיים" ועידו ויינר מאוניברסיטת תל אביב – "שימוש במודלים חישוביים להנדסת ביטוי גנים יעילה  במיקרו-אצות".

בכנס הוצגו כ-90 פוסטרים וחולקו פרסים ל-4 פוסטרים מצטיינים: רקפת רוזן מהטכניון, שני כהן מהטכניון, זוהר צפריר מאוניברסיטת תל אביב וליאור דבי מהטכניון. קבוצת ה-IGEM של אוניברסיטת תל אביב, הכוללת סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון, הציגה את הפרויקט שלה.

כנס ISMBE משמש למפגש בין חוקרים מהאקדמיה העוסקים בתחום הרחב של הנדסה ביו-רפואית בארץ ובעולם ומחבר בין חוקרים וסטודנטים מכלל האוניברסיטאות, רופאים ואנשי מערכת הבריאות והתעשייה הישראלית והבין-לאומית. חוקרי האקדמיה הציגו בכנס את הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים החדשניים ביותר, והחברות בתחום – חברות מבוססות וחברות הזנק מהארץ ומהעולם – הציגו דוכנים, פוסטרים והרצאות. תיכוניסטים, סטודנטים לתאר ראשון, סטודנטים לתארים מתקדמים למדו על חזית המחקר בתחום ההנדסה הביו-רפואית ואף הציגו את עבודות המחקר בהן הם משתתפים.

הטכניון מבצע את ההכנות הנדרשות ונוקט באמצעי הבטיחות המתחייבים לנוכח התפשטות נגיף הקורונה.
אתר זה ירכז עדכונים, הוראות, כלים ומידע חשוב אחר הנוגע לנושא.
בהתאם להוראות משרד הבריאות לסגירת האוניברסיטאות נערך הטכניון לפתיחת סמסטר אביב במועדו ב-18 במארס בהוראה מקוונת.

הטכניון בחירום – לימוד והוראה ממרחק ועבודה מהבית בעיתות חירום

עובדים

מצורף לנוחותכם עמוד שאלות ותשובות בעמוד הבית של אתר משאבי אנוש (תחת חדשות והודעות).
מעת לעת יעודכן העמוד בהתאם למצב.

מתעניינים ומתקבלים ללימודי תואר ראשון

• מבחני הסיווג במתמטיקה ובכימיה נדחו לעת עתה.
• מבחני המיון בארכיטקטורה לא יתקיימו במועד שנקבע. הודעה תצא למועמדים בהמשך ותפורסם גם באתר רישום וקבלה.
• מועמדים בעלי רקע אקדמי מת"א או חיפה ימשיכו לשלוח אלינו גיליונות ציונים מהאתר של האונ' שלהם.
  לאור העובדה שמוסדות רבים עובדים חלקית – מועמדים ממוסדות אחרים רשאים לשלוח את הגיליון בדוא"ל.
• בשבוע הקרוב תפורסם החלטה הנוגעת להשלכות של ביטול המבחן הפסיכומטרי וביטול הבגרויות (אם יהיו), הודעות יפורסמו באתר רישום וקבלה וישלחו למועמדים בדוא"ל.
  אנא התאזרו בסבלנות.
• אין שינוי בתאריכי הרישום לרפואה, כולל עבור מועמדים עם רקע אקדמי. עליהם להגיש את גיליון הציונים הנוכחי שלהם (למרות שחלק ממועדי הבחינה בוטלו).

שעות הקבלה במשרד רישום וקבלה ימשכו כרגיל,
יחד עם זאת, ההמלצה היא לפנות בדוא"ל או בטלפון למוקד המידע – 077-887-5555.

מחקר שנערך בטכניון מגלה כיצד הציבור מעריך אמינות של מידע על חיסונים

פרופ' אילת ברעם צברי

כיצד משתמשי מדיה חברתית מחליטים אם להאמין למידע מקוון? מחקר חדש שנערך בטכניון התמקד בשאלה זו בהקשר של חיסונים. המחקר שהתפרסם בכתב העת הבולט בנושא חיסונים וחיסון Vaccine, מגלה הבדלים משמעותיים בין מערכות השיקולים של "הססני חיסונים" ל"לא הססנים" מבחינת האמינות שהם מייחסים למידע המופיע ברשת. הוא מבוסס על חקר פלטפורמות של שאלות ותשובות (Q&A) ועל התייחסותם של 694 משתתפים ל-600 תשובות לשאלות בנושא חיסונים שהופיעו ב-Yahoo! Answers.

חוקרי הטכניון גילו הבדל משמעותי בין "הססני חיסונים" ל"לא הססנים" מבחינת משקלי הגורמים שלפיהם הם מעריכים אמינות המידע בנושא. קבוצת ה"לא הססנים", שאינם חשדנים כלפי חיסונים, יסמכו במידה רבה יותר על מידע שמעודד חיסונים ופחות על מידע המרתיע מפני חיסון. מעניין לציין שהעדפה הזו נמצאה גם בקרב חברי קבוצת ה"הססנים", אך במידה פחותה בהרבה. קבוצת ה"הססנים" נוטה במידה רבה יותר להעריך את אמינות המידע על פי רמת הפירוט שלו – אם פריט המידע ארוך ומפורט, הוא נתפס כאמין יותר. העדפה זו קיימת גם בקרב חברי קבוצת ה"לא הססנים", אך במידה פחותה.

בנוסף, במחקר נמצאה בשתי הקבוצות העדפה דומה לטקסטים שכתבו (לפחות לכאורה) מומחים בתחום הבריאות על פני טקסטים שכתבו הורים, והעדפה דומה לטקסטים שכתבו הורים על פני טקסטים של אנשים שאינם מומחים ואינם הורים. לדוגמה, הטקסט הבא יזכה אצל כולם לאמינות גבוהה יחסית: "כאחות אני יכולה לומר בביטחון מלא שאי אפשר להידבק בנגיף הפפילומה האנושי (HPV)  מהחיסון נגד הנגיף".

ארגון הבריאות העולמי מדרג את ההססנות כלפי חיסונים – חוסר רצון או סירוב לחסן למרות זמינותם של חיסונים – כאחד מ-10 האיומים הגדולים על בריאות האנושות. לכן קיים בקהילייה המדעית חשש שמידע שגוי בנושא חיסונים עלול להגביר את אותה הססנות. זו הייתה המוטיבציה למחקר הנוכחי.

ד"ר אביב שרון

את המחקר הובילו המחבר הראשי ד"ר אביב שרון ופרופ' אילת ברעם צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה וד"ר אלעד יום-טוב מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון.
בעקבות הממצאים ממליץ ד"ר שרון לרשויות המופקדות על בריאות הציבור "לעבוד עם מומחים בתחומים הרלוונטיים, עם ארגוני חברה אזרחית ועם בעלי עניין אחרים כדי לקדם הבנה הדדית של הסוגיות העומדות בבסיס ההססנות כלפי חיסונים. העיסוק בסוגייה זו ידרוש שותפויות שלא ראינו עד כה. העיקרון הזה תופס הן בזמני שגרה והן בעת משבר, כמו ההתפרצות שאנחנו חווים בימים אלה."

למאמר המלא בכתב העת Vaccine לחצו כאן

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה: לראשונה בתולדות הטכניון ייפתח הסמסטר במתכונת מלאה של הוראה ולמידה מרחוק

חברי סגל מהטכניון מתרגלים הוראה מרחוק. היום בניסוי לקראת פתיחת הסמסטר המקוון מחר

חברי סגל מהטכניון מתרגלים הוראה מרחוק. היום בניסוי לקראת פתיחת הסמסטר המקוון מחר

חברי סגל מהטכניון מתרגלים הוראה מרחוק. היום בניסוי לקראת פתיחת הסמסטר המקוון מחר

חברי סגל מהטכניון מתרגלים הוראה מרחוק. היום בניסוי לקראת פתיחת הסמסטר המקוון מחר

חברי סגל מהטכניון מתרגלים הוראה מרחוק. היום בניסוי לקראת פתיחת הסמסטר המקוון מחר

סמסטר האביב בטכניון ייפתח מחר במועדו המתוכנן – יום רביעי, 18 במרץ 2020 – במתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. זאת בהתאם להנחיות המעודכנות של משרד הבריאות והות"ת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה.

בשנים האחרונות, כחלק מההתאמה למהפכה הדיגיטלית, השקיע הטכניון רבות בפיתוח טכנולוגיות חדשניות, בהטמעתן ובהכשרת חברי הסגל לפיתוח שיטות הוראה חדשניות הכוללות הוראה ולמידה מרחוק ולמידה היברידית, המשלבת הוראה פרונטלית עם למידה מרחוק. כעת, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, נערכו כל הפקולטות בטכניון לעבודה במתכונת מלאה של הוראה ולמידה מרחוק, וחברי הסגל עברו בימים האחרונים הדרכות והכשרות ייעודיות בנושא.

 לדברי דיקן לימודי הסמכה בטכניון, פרופ' חוסאם חאיק, "מחר נפתח את הסמסטר עם קורסים מקוונים ובלמידה מרחוק של אלפי סטודנטים מהבית. אנו מעריכים שבכוחות משותפים, והודות להתגייסותם של חברי הסגל למאמץ, נוכל לתמוך בלמידה דיגיטלית בהיקף משמעותי. היום, יום ג', ערכנו "ניסוי כלים" נרחב בהשתתפות עשרות מרצים וכ-2,000 סטודנטים, כדי להפיק לקחים ולשפר את ההיערכות הטכנית לקראת פתיחת הסמסטר מחר."

 "בשבועות האחרונים השקענו מאמצים רבים בבניית היכולת הטכנולוגית ובהיערכות מתאימה." כתב פרופ' אורי סיון נשיא הטכניון לסטודנטים ולחברי הסגל. "עם זאת, העברת כלל ההוראה להוראה מקוונת היא אתגר גדול, שמימושו בימים כתיקונם היה נפרש על פני תקופה ארוכה ומשלב ניסויים רבים. ההתפשטות המהירה של נגיף הקורונה לא הותירה לנו זמן, ולכן ייתכנו תקלות בימים הראשונים. אנחנו בטוחים שאתם מבינים זאת וכי בשיתוף הפעולה שלכם יסייע בתיקון הפגמים שיתגלו."

"את פעילות המערך המקוון מוביל המרכז לקידום הלמידה וההוראה בראשות ד"ר אביגיל ברזילי," אמר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' עודד רבינוביץ'. "המרכז, חברי הסגל, הסגל הנלווה, וכל הגורמים הרלונטיים בטכניון עושים לילות כימים כדי לאפשר לנו לצלוח תקופה מורכבת זו ולחזור במהרה לשגרה בריאה של הוראה ולמידה. לכל אלו חברו הסטודנטים בהנהגה אמיצה ונבונה של אגודת הסטודנטים ואנו יוצאים למהלך המורכב הזה בשותפות אמיתית. "

 בשנים האחרונות הטמיע הטכניון טכנולוגיות חדשניות להוראה ולמידה מרחוק, בהן:

1. למידה סינכרונית המבוססת על שידור חי של הרצאות, תרגולים ופגישות באמצעות מערכתZOOM .
2. למידה א-סינכרונית המבוססת על הקלטה של השיעורים על ידי המרצים, מערכת MOODLE לניהול הלמידה, הנגשת החומר הדיגיטלי באמצעות מערכת Panopto, שיתוף מסמכים וחומרי למידה, דיונים בפורומים וכו'.
3. למידה משולבת של א-סינכרונית וסינכרונית.

טכנולוגיות אלה, המשמרות את האינטראקציה בין מרצים לסטודנטים ואת ההתייחסות האישית לקצב הלימוד האישי של כל סטודנט, יבואו לידי ביטוי נרחב בסמסטר הקרוב, כתוצאה מהמצב המיוחד שאליו נקלע הטכניון בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בישראל. ראוי לציין כי המעבר ללמידה דיגיטאלית פוגש את הטכניון ערוך מבחינה רעיונית עם מערך נרחב ומגוון של קורסים מוקלטים ומונגשים אלקטרונית. עד כה פותחו בטכניון 15 קורסי MOOC – קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים – ומאות קורסים ושיעורים מצולמים אחרים הזמינים בשרתי הטכניון. עם זאת, הכמות, המעבר המלא ללמידה דיגיטאלית, והמימוש הגורף של הרעיון הם אתגרים לא מבוטלים. 

 ד"ר אביב צנזור מהפקולטה למתמטיקה בטכניון הוא אחד המרצים המזוהים ביותר בישראל עם קורסים מקוונים, ועד כה הוא הקליט בטכניון יותר מעשרה קורסי מתמטיקה מלאים בעברית ובאנגלית. בעקבות המעבר להוראה מרחוק בימי קורונה צילם ד"ר אביב צנזור סרטון הדרכה מיוחד שכבר זכה לאלפי צפיות. לסרטון לחצו כאן

חוקרים בטכניון ובקריה הרפואית רמב"ם מציגים שיטה חדשנית לבדיקה של עשרות מטופלים במקביל

חוקרים בטכניון ובקריה הרפואית רמב"ם הציגו שיטה לבדיקת קורונה שתאפשר להגדיל משמעותית את כמות הנבדקים היומית. שיטה זו, הקרויה pooling (איגום), מבוססת על בדיקה של דגימות מעשרות נבדקים בעת ובעונה אחת. יישומה עשוי להאיץ באופן ניכר את קצב הבדיקות ואת איתורם של חולי קורונה באוכלוסייה. הניסוי הושלם תוך ימים ספורים הודות לתמיכה של משרד הבריאות, ושיתוף פעולה יחודי בין רמב"ם והטכניון.

בדיקות הקורונה הנעשות כיום בישראל מתמקדות באנשים עם תסמינים של המחלה ועם חשד להידבקות. אף שמדובר באוכלוסייה מוגבלת במספרה, קצב הבדיקות הנוכחי – כ- 1,200 ביום – אינו יכול לאפשר ניטור של נשאים לא סימפטומטיים באוכלוסייה, שיכול לעזור לבלימת המגפה. הפיתוח החדש צפוי לסייע בכך.

נגיף הקורונה מאובחן כיום בבדיקת PCR, המקובלת בניטור נגיפים. בדיקה זו בוחנת הימצאות של רצף גנטי יחודי של נגיפים בדגימה שנלקחה מהחולה. הבעיה היא שהבדיקה אורכת כמה שעות ומהווה כיום צוואר בקבוק באיתור חולי הקורונה בארץ ובעולם. לדברי ד"ר יובל גפן, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה קלינית ברמב"ם, "כיום, במסגרת הבדיקות לקורונה, אנחנו מקבלים דגימות של כ-200 נבדקים ביום, וכל דגימה כזו עוברת בדיקה פרטנית. על פי גישת ה-pooling שניסינו כעת, הבדיקה המולקולרית תיעשה על 'דגימה משותפת' שנלקחה מ-32 או 64 מטופלים. באופן זה נוכל להאיץ משמעותית את קצב הבדיקות. רק במקרים נדירים, שבהם תימצא הדגימה המשותפת חיובית, נערוך בדיקה פרטנית לכל אחת מהדגימות הספציפיות."

לדברי פרופ' רועי קישוני, ראש קבוצת המחקר בפקולטה לביולוגיה בטכניון, "זו אינה פריצת דרך מבחינה מדעית, אלא הדגמה של האפשרות להשתמש בשיטה הקיימת ואפילו בציוד הקיים להגדלה משמעותית בנפחי הדגימות. זאת על ידי איגום מספר רב של דוגמאות במבחנה בודדת. גם כאשר ערכנו בדיקה משותפת של 64 דגימות שרק אחת מהן של חולה מאומת, המערכת זיהתה שיש כאן דגימה חיובית (להימצאות הנגיף). יש אומנם קשיים לוגיסטיים ביישום השיטה, אך אנו מקווים שהיא תאפשר להגדיל את נפח הדגימות ולנטר גם נשאים שקטים, לא סימפטומטיים. אפשרות כזאת יכולה להקטין את הסיכוי להדבקה ולשטח את עקומת ההדבקה."

מנהלת המעבדה הווירולוגית ברמב"ם, ד"ר מורן שוורצוורט-כהן, מעריכה כי "יישום של pooling בשלב האחרון של הבדיקה, ה-PCR, יקל עלינו בקיצור התהליך כולו ובהגדלה משמעותית של קצב הבדיקות."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "הניסוי שערכו חוקרי הטכניון ורמב"ם הוא פרויקט מורכב, שבתנאים רגילים היה נמשך חודשים. כאן, הודות להתגייסות מרשימה של כל הנוגעים בדבר בשל המצב, הושלם הניסוי הראשוני הזה תוך פחות מארבעה ימים. הישג זה מדגיש את חשיבותו של הקשר ההדוק בין הטכניון לרמב"ם ובאופן כללי יותר, בין הרפואה להנדסה. חוקרי הטכניון מגוייסים למלחמה הדחופה בנגיף הקורונה, ובנוסף למחקר זה מתנהלים בימים אלה בטכניון מחקרים לא מעטים המסייעים בהתמודדות עם התפשטות המחלה."

מנכ"ל הקריה הרפואית רמב"ם פרופ' מיקי הלברטל אמר כי "שיתוף הפעולה בין הטכניון לרמב"ם באירוע זה, המשפיע על החיים של כולנו, הוא דוגמה אחת מתוך פעילויות משותפות רבות המתקיימות בין שני המוסדות. שיתופי פעולה אלה נועדו לרתום את היכולות האינסופיות של חוקרי הטכניון לטובת הצרכים הרפואיים שמעלים הקלינאים וחוקרי בית החולים, וזאת כדי לקדם את הרפואה למען אזרחי מדינת ישראל והאנושות."

את הניסוי הוביל ד"ר עידן ילין ביחד עם נגה אהרוני, עינת תמר ודינה ברנבאום ממעבדתו של פרופ' קישוני וכן אמיר ארגואטי ממעבדתה של פרופ' יעל מנדל-גוטפרוינד מהפקולטה לביולוגיה. עוד שותפה חיונית בניסוי הייתה ד"ר אסתי מסר, הממונה על בטיחות ביולוגית ביחידת הבטיחות בטכניון, שהתגייסה בהקמתה של מעבדה ייעודית וליוותה את התהליך כולו.

פרופ' רועי קישוני

ד"ר עידן ילין

ד"ר יובל גפן וד"ר מורן שוורצוורט-כהן

פרופ' מיקי הלברטל עם ד"ר מורן שוורצוורט-כהן בביקור במעבדה

אגודת הסטודנטים של הטכניון מצטרפת למאמצים הארציים למניעת התפשטות נגיף הקורונה בקרב קשישים. אגודת הסטודנטים בשיתוף הארגונים "נותנים באהבה" ו"לקראת שבת" בחלוקת סלי מזון לקשישים ומועטי יכולת.

"קשישים הם חלק מאוכלוסית הסיכון המרכזית ולכן הגענו להחלטה לעזור להם כמיטב יכולתנו".

למרות מזג אוויר הסוער שהיה בסופ"ש האחרון, סטודנטים מהטכניון, שרק התחילו את הסמסטר, השאירו את המחשב בבית ושמו בצד את השיעורים המקוונים כדי לקחת חלק בהתנדבות ולארוז סלי מזון. הסטודנטים הגיעו, שמו כפפות, מסכה והתחילו לחלק את מוצרי המזון לסלים המיועדים.

בנוסף לכך, אגודת הסטודנטים בטכניון מובילה עוד פרוייקטי התנדבות נוספים בתקופה הקרובה כדי לסייע במשבר הנוכחי.

אגודת הסטודנטים אספה קרוב ל-100 סטודנטים שרוצים להתנדב ולקחת חלק במאמץ הארצי. יחד הם מתכננים להקים 'חמ"ל' טלפונים'. אבל אם חשבתם לשנייה שמדובר בחמ"ל אמיתי ונפר את תקנות משרד הבריאות, החמ"ל יפעל כך שבכל סטודנט יהיה בביתו ויצוות לו קשיש עליו הוא אחראי.

מטרת הסטודנטים הם להיות אוזן קשבת עבור הקשישים ולשוחח איתם על הקשיים שהם חווים ובעיקר להנעים את זמן, "כולנו מרגישים מבודדים מהעולם וזאת הדרך שלנו להראות להם שהם לא לבד ואנחנו פה לדבר איתם".

כחלק מזה, הסטודנטים ירכזו מהם פניות של מוצרם שחסרים להם כדי שאלו יסופקו לביתם כדי שהקשישים לא יצטרכו לעזוב את ביתם.

את מספרי הטלפון של הקשישים תספק אגף רווחה בעיירית חיפה ושיתוף פעולה עם ארגון "לתת" יחולקו המוצרים לבתיהם.

בגלל התפשטות נגיף הקורונה וכחלק מהתהליך המעבר ללמידה מקוונת, אגודת הסטודנטים משפצת מחשבים ישנים ומשמישה אותם מחדש. את המחשבים היא תורמת מחשבים לתלמידים.

חוקרים מהטכניון נרתמים למאמץ הכלל-עולמי ושוקדים על פתרונות לאתגרי נגיף הקורונה

חוקרים ביותר מ-20 מעבדות מחקר בטכניון התגייסו במלוא המרץ למלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה. המאמץ מתפרס על כל התחומים הרלוונטיים למחלה לרבות אבחון וזיהוי הנגיף בשלב מוקדם, פיתוח חיסון וטיפולים תרופתיים ופיתוח שיטות לניטור ולרפואה-מרחוק.

"הטכניון, המצוי בימי שגרה בחזית המדע והטכנולוגיה העולמיים, נרתם כעת בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת הבריאות ועם הצוותים הרפואיים בבתי החולים למציאת פתרונות מהירים לאתגרים שמציבה בפנינו מגיפת הקורונה," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "זאת באמצעות פיתוח שיטות אבחון מתקדמות, רפואה מותאמת אישית, טכנולוגיות של העברת תרופות ממוקדת בגוף (Drug Delivery), שימוש בכלים של למידה חישובית ובינה מלאכותית, כריית מידע וניהול נתוני עתק (Big Data), פיתוח רובוטים ייעודיים לרפואה מרחוק ועוד. הערך המוסף של הטכניון מתבטא בקשר ההדוק בין רפואה להנדסה ובשיתופי פעולה בין-תחומיים שיובילו למציאת פתרונות מהירים ומתקדמים ויסייעו במלחמה הדחופה בנגיף הקורונה."

המאמץ מתמקד בתחומים הבאים:

אבחון

• פרופ' חוסאם חאיק, הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון: פיתוח אבחון טרום-סימפטומטי לחולי קורונה. המחקר יתמקד בשני אפיקים: פיתוח טכנולוגיה לאבחון הנגיף על סמך הבל הפה; ופיתוח מדבקה דקה וזולה שתוצמד ליד או לחזה ותנטר את הנגיף.
• פרופ' רועי קישוני, הפקולטה לביולוגיה: האצת תהליכי אבחון ובדיקה של חולי קורונה.
• פרופ' עמית מלר, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: זיהוי וכימות של RNA נגיפי באמצעות חרירים ננומטריים.
• פרופ' מורן ברקוביץ', הפקולטה להנדסת מכונות: פיתוח דיאגנוסטיקה חדשנית ומהירה המבוססת על בדיקות דם ורוק.

פיתוח חיסון

• פרופ' אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון: מאמץ לפיתוח חיסון לקורונה על סמך חיסון המוני לשרימפס, שפותח על ידי פרופ' שרודר במסגרת חברה שהקים בטכניון – ViAqua Therapeutics. גם המחקר הנוכחי ייערך עם ViAqua.
• פרופ' זייד עבאסי ופרופ' עודד לוינזון, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט: פרופ' לוינזון מפתח recombinant ACE-2 receptors. זהו חלק מפרויקט של פרופ' עופר מנדלבאום מהאוניברסיטה העברית בירושלים לפיתוח נוגדנים לקולטן שבאמצעותו מתחבר וירוס הקורונה לתאי האורגניזם המארח. פרופ' עבאסי חוקר מזה שנים את ACE-2, שהוא הקולטן שווירוס הקורונה נצמד אליו.

פתרונות טיפוליים

• פרופ' ג'וזואה שניטמן, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: טכנולוגיה חדשנית להובלת תרופות לריאות. הטכנולוגיה מתאימה במיוחד לטיפול בכשל ריאתי חמור (ARDS), שהוא סיבת התמותה העיקרית בקרב חולי קורונה.
• פרופ' רועי עמית, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: פיתוח משחה לטיפול בזיהום קורונה.
• פרופ' מרסל מחלוף, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: לכידה של וירוס קורונה על סמך טכנולוגיית Nano-ghosts שפותחה בעבר במעבדתה.
• פרופ' אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון: פיתוח תרופה ממוקדת-מטרה לטיפול בכשל ריאתי חמור (ARDS). הפיתוח מבוסס על שיטות קיימות להובלת תרופות, ולכן צפוי להימשך זמן קצר יחסית.

פתרונות לצוותים הרפואיים

• פרופ' איל זוסמן, הפקולטה להנדסת מכונות: פיתוח מסננים וציפויים המבוססים על סיבים ננומטריים.
• ד"ר יותם בר און, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט: וירולוג בעל התמחות בנגיף COVID-19 שמייעץ לצוותים השונים.
• פרופ' שי שן אור, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט: ניטור מצבם החיסוני של נבדקים ואיתור נבדקים המצויים בסכנת חיים מוגברת. כמו כן איתור דלקות על סמך אבחון תאי מהיר.
• פרופ'-משנה שאדי פרח, הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון: פיתוח חומרי חיטוי אנטי-ויראליים.
• המרכז לבינה מלאכותית (AI): שילוב כוחות בפרויקטים מגוונים, מבוססי בינה מלאכותית, ובהם ניתוח מצב חולים והתקדמות המחלה. את המאמץ מובילים ראש המרכז פרופ' שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי והחוקרים פרופ'-משנה אורי שליט מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון וד"ר יואכים בהר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.
• פרופ' עזרי טרזי, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים: תכנון וייצור מערכות מיגון לצוותים רפואיים תוך שימושים חדשים בהדפסת תלת-ממד והקמת רשת מעצבים ארצית שתירתם לתכנון ולייצור פתרונות הקשורים למגפת הקורונה.

במקביל מתקיימים פרויקטי מחקר משותפים וחדשניים של חוקרי הטכניון בהובלת סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' אלון וולף, בשיתוף רופאים וצוותים רפואיים רבים מהקריה הרפואית רמב"ם.

ב-25 במרץ, התקיים מפגש מתעניינים וירטואלי למתעניינים בתואר ראשון בטכניון. במהלך המפגש שוחחו מרצים – חברי סגל וסטודנטים מכל הפקולטות – מביתם, באמצעות תוכנת ZOOM עם אלפי מתעניינים בלימודים. בצל מגיפת הקורונה, ההרשמה ללימודים בטכניון ממשיכה כסדרה ככל הניתן למעט מספר עדכונים בנוגע לבחינת הפסיכומטרי, בחינות הסיווג ובחינות כניסה נוספות (לרפואה וארכיטקטורה), שעליהם נמסר למתעניינים במהלך המפגש הוירטואלי. כל העדכונים מופיעים באתר הטכניון ובאתר רישום וקבלת מועמדים לתואר ראשון.

<<< לחצו כאן והירשמו ללימודי תואר ראשון >>>

מפגש מתעניינים הוירטואלי – חלק 1

מפגש מתעניינים וירטואלי – חלק 2

משוב מתעניינים

סדר הפקולטות (חצי שעה לכל פקולטה):

09:00 ארכיטקטורה ובינוי ערים
09:30 ביולוגיה
10:00 הנדסה אזרחית וסביבתית
10:30 הנדסה ביו-רפואית
11:00 כימיה
11:30 הנדסת אווירונוטיקה וחלל
12:00 הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
12:30 הנדסת חשמל
13:00 הנדסת מכונות
13:30 הנדסת תעשייה וניהול
14:00 חינוך למדע וטכנולוגיה
14:30 הנדסה כימית
15:00 מדע והנדסה של חומרים
15:30 מדעי המחשב
16:00 מתמטיקה
16:30 פיסיקה
17:00 רפואה
17:30 הנדסת נתונים ומידע
18:00 שאלות ותשובות בנושאי רישום וקבלה

פרופ' דבי לינדל וירולוגית מהפקולטה לביולוגיה בהרצאה לקהל הרחב על וירוס הקורונה, מה מקורו, מדוע הנגיף מחולל מגפה כלל עולמית ולמה קשה לייצר תרופות נגד וירוסים

340 איש צפו בשבוע שעבר בהרצאתה המקוונת של פרופ' דבי לינדל, חברת סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון, בנושא וירוס קורונה. ההרצאה הציגה את "המדע שמאחורי נגיף הקורונה". בתוך כך נסקרו מנגנוני הפעולה של הווירוס, דרכי ההדבקה, נתיבי ההתפשטות של המחלה בעולם והאמצעים הננקטים כדי לבלום את המגפה. לקישור להרצאה המלאה

פרופ' דבי לינדל, חברת סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון, היא וירולוגית העוסקת ביחסי הגומלין בין חיידקים ימיים לווירוסים התוקפים אותם. היא עלתה מאוסטרליה בגיל 20 והשלימה את כל תואריה באוניברסיטה העברית. לאחר מכן יצאה לפוסט-דוקטורט בהנדסה אזרחית וסביבתית ב-MIT וב-2006 הצטרפה לסגל הפקולטה לביולוגיה בטכניון. היא זכתה בפרסים רבים ובהם פרס הנרי טאוב ופרס קריל ובשני מענקי ERC מטעם המועצה האירופית למחקר.

פרופ' לינדל פתחה את ההרצאה בהתייחסות אישית להשלכות של המגפה הנוכחית על בני משפחתה: בנה, שעבד בתחום התיירות ביפן, איבד את עבודתו; בתה נאלצה לקצר טיול בדרום אמריקה; אחיה, שפתח עסק חדש באוסטרליה, אינו יודע מה צפוי כעת; וקרוב משפחתה המתגורר בצרפת מחובר כעת למכונת הנשמה לאחר שנדבק בנגיף. "חשוב מאוד שניקח את המגפה הזאת ברצינות," אמרה פרופ' לינדל. "הנתונים הנוכחיים מצביעים על 18,500 קורבנות – אנשים שמתו מהנגיף בעיקר בשל סיבוכים במערכת הנשימה. מספר הנדבקים המצטבר עד כה – כ-425,000. הנגיף החדש אינו קטלני כמו אבולה, הקוטלת 40% מהחולים בה, אבל הוא קטלני פי 24 משפעת, וגם תפוצת המגפה הנוכחית גבוהה מאוד; יותר מ-160 מדינות מתמודדות כיום עם הנגיף. לכן חשוב להבין במה מדובר מבחינה מדעית וכיצד מגיב העולם למגפה."

מהו נגיף? נְגִיף (virus) הוא טפיל זעיר המורכב מחומר תורשתי וממעטפת חלבונית המגינה על חומר זה. מדוע טפיל? כי הוא תלוי בתא מארח כלשהו ואינו יכול להתרבות בלעדיו. התא המארח יכול להיות חיידק (כן, גם חיידקים נדבקים מווירוסים) או תא באורגניזם מורכב יותר כגון אדם.

לחלק מהנגיפים המדביקים בני אדם יש מעטפת שומנית ועליה חלבונים שיודעים לזהות את המארח הפוטנציאלי, להידבק אליו ולחדור לתוכו. זה המנגנון הבסיסי של התפשטות מחלות ויראליות: הנגיף מזהה תא מארח פוטנציאלי, נצמד אליו, חודר לתוכו, משתלט עליו והופך אותו לבית חרושת ליצירת נגיפים חדשים, שיחדרו לתאים נוספים וכך יחוללו מחלה המתפשטת בגופו של האורגניזם. בהמשך ידלגו הנגיפים מאורגניזם לאורגניזם – לדוגמה, מאדם לאדם.

חשוב להבין שהסביבה מלאה בנגיפים, ורוב הזמן גופנו גובר עליהם בלי שנשים לב שהוא הותקף. כדי לחולל מחלה צריכה קבוצת נגיפים גדולה לגבור על כל קווי ההגנה של האורגניזם.

מיהו נגיף קורונה? שמו המדעי של נגיף הקורונה החדש הוא SARS-CoV-2 והמחלה שהוא מחולל בבני אדם נקראת COVID-19 או בשמה העממי "קורונה". SARS-CoV-2 הוא נגיף כדורי בקוטר 80-120 ננומטר, הנראה מלמעלה כמו כתר או שמש ומכאן שמו – קורונה פירושה בלטינית "כתר" או "עטרת השמש". החומר התורשתי של נגיף הקורונה הוא אר-אן-איי, והנגיף מזהה את התא המארח הפוטנציאלי על סמך קולטן בשם ACE2 הנמצא על אותו תא.

האם זה נגיף מהונדס?

לא. כיום, על סמך מחקר גנומי, אנחנו יודעים את מקורו של הנגיף. על פי ההשערה, עטלף הוא שהעביר את המחלה לאדם. כיצד יודעים זאת? על סמך דמיון גנומי עצום (96%) בין נגיף הקורונה החדש לנגיף RaTG13 הקיים בעטלפים. לכן אנו יודעים שמדובר במחלה זואונוטית, כלומר נגיף שהתפתח בבעלי חיים ומהם עבר לאדם.

אומרים שנגיף קורונה אינו חדש.

SARS-CoV-2 הוא נגיף חדש, אבל הוא אינו נגיף הקורונה הראשון בהיסטוריה. למעשה הוא נגיף הקורונה השביעי הפוגע באדם. קדמו לו ארבעה סוגי קורונה מתונים, האחראים לחלק ממקרי ההצטננות שאנו חווים, ושני נגיפים מסוכנים: MERS-CoV, שהתגלה בערב הסעודית ב-2012 ובדרום קוריאה ב-2015, ו-SARS-CoV שהתפתח בסין כמו הנגיף הנוכחי.

בניגוד לשני קודמיו, שהרגו יחד כ-1,632 איש בלבד, SARS-CoV-2 כבר גבה 18,500 קורבנות, וידו עוד נטויה.

נקודות ציון בהתפתחות המגפה: סוף נובמבר או תחילת דצמבר 2019 – הנגיף עובר מבעל חיים, ככל הנראה עטלף, לאדם. 11/12/2019 אשפוז ראשון של חולה קורונה בווחאן, סין. 11/01/2020 קורבן ראשון של הקורונה נפטר בסין. 24/01/2020 חולה קורונה ראשון מאובחן באירופה (צרפת). 21/02/2020 חולה קורונה ראשון מאובחן בישראל. 01/03/2020 הדבקה ראשונה בתוך ישראל. 11/03/2020 ארגון הבריאות העולמי מכריז: קורונה היא פנדמיה – מגפה עולמית. 20/03/2020 מוות ראשון מקורונה בישראל.

החשש מהנגיף נובע מהעובדות הבאות:

ראשית, זהו נגיף חדש באדם, ולכן האנושות "נאיבית" לגביו, כלומר – הגוף שלנו אינו מכיר אותו ואינו מחוסן נגדו.

שנית, לנגיף החדש יש תכונה ייחודית מאוד: גם אנשים שעדיין אין להם סימפטומים עלולים להדביק אחרים. במילים אחרות, אדם שמרגיש ונראה בריא לחלוטין עשוי להדביק אנשים בריאים, והסימפטומים יגיעו רק כעבור כמה ימים. על פי ההערכות הנוכחיות, מרגע ההדבקה עד הופעת הסימפטומים עוברות כחמש יממות. לכן חשוב מאוד להרחיב את הבדיקות הקיימות (RT-PCR), המזהות גם חולים טרום-סימפטומטיים, ולהחיל אותן על כל מי שבא במגע עם חולה מאומת.

שלישית, מקדם ההתפשטות הבסיסי של הנגיף החדש גבוה למדי ונאמד ב-2.9. משתנה זה, ששמו המקצועי R₀, מתאר את מספר האנשים שאדם חולה צפוי להדביק במשך כל תקופת מחלתו. כאשר R₀=1, המחלה יציבה – כל אדם מדביק אדם אחד, וכך מספר הנדבקים נשאר קבוע. אם מקדם ההתפשטות קטן מ-1 המחלה צפויה לדעוך, ואם הוא גדול מ-1 עלינו להתכונן לאפידמיה – מחלה ההולכת ומתפשטת.

מקדם ההתפשטות הבסיסי של נגיף קורונה החדש נאמד כאמור ב-2.9, ולכן המחלה נוטה להתפשט. אגב, זו אחת הסיבות שההשוואה ל"שפעת עונתית" מופרכת, כי מקדם ההתפשטות הבסיסי של שפעת הוא 1.3% בלבד. במצב של R₀=3, הקרוב לנתון הידוע לנו לגבי נגיף קורונה החדש, החולה הראשון ידביק שלושה אנשים, והם ידביקו תשעה, והתשעה ידביקו 27, ואחרי 12 סבבים כאלה יהיו כמיליון וחצי נדבקים.

רביעית, גם שיעור התמותה מנגיף הקורונה החדש גבוה למדי: בסקירה גלובלית, כ-3.5% מן החולים המאומתים מתו מהמחלה. גם כאן, ההשוואה לשפעת מצביעה על הבדל יותר מאשר על דמיון: שיעור התמותה משפעת הוא בסביבות 0.1% בלבד.

חמישית, איש אינו מוגן מהמחלה באופן אבסולוטי; הנגיף פוגע גם באנשים צעירים ובריאים, אף שבשיעורים נמוכים יחסית. אוכלוסייה מוחלשת-בריאותית – אנשים עם בעיות נשימה, לחץ דם גבוה, מחלות לב, סוכרת וסרטן – נמצאת בסיכון גבוה במיוחד, ורוב קורבנות הקורונה מתים בסופו של דבר מקריסת ריאות (ARDS). כפי שכבר פורסם, הגיל הוא פקטור משמעותי בסיכון: שיעורי התמותה עולים עם הגיל בהדרגה מ-0.2% (גיל 49-10) עד 14.8% (בני 80 ומעלה).

עם זאת, יש כמה נקודות אור במאבק בנגיף הקורונה החדש:

1. ביכולתן של רשויות אזוריות וארציות לצמצם משמעותית את מקדם ההתפשטות (R₀), כלומר את קצב ההדבקה. אם קצב ההדבקה ה"טבעי" (ללא התערבות מכוונת) נאמד בכ-2.9, הרי שבידוד, בדיקות, סגר ופעולות דומות מפחיתים משתנה זה באופן דרמטי. לדוגמה, הצעדים הראשונים שנקטה סין הורידו את R₀ מ-3.9 ל-1.25 אולם השלטונות לא הסתפקו בכך, והצעדים הבאים צמצמו נתון זה ל-0.3. פירוש הדבר – בלימה הדרגתית של המגפה.
2. צעדים נחושים ומוקדמים ברמה הארצית והאזורית מצמצמים לא רק את מקדם ההתפשטות (R₀) אלא גם את שיעור התמותה. בשעה שבאיטליה עומד שיעור התמותה על 8%, בגרמניה הוא נמוך מ-0.5% – הישג עצום הקשור בצעדים שנקטה ממשלת גרמניה מבעוד מועד.
3. ברמה האישית, שמירה על היגיינה (אלכוהול וסבון) ושמירת מרחק מאנשים אחרים מצמצמות את סכנת ההדבקה. הנגיף עובר מאדם לאדם רק בהדבקה טיפתית, כלומר רק בתוך נוזלים כגון רוק ונזלת, ואינו יכול לרחף לבדו באוויר החופשי. לכן נקבע מרחק של שני מטרים מאדם לאדם – כדי שהרסס הזה יפול בדרך. כיום ידוע שהווירוס יכול לשרוד זמן ממושך על גבי משטחים, ואפילו שלושה ימים על פלדה, אבל חומרי ניקוי כגון אלכוהול ואקונומיקה מחסלים אותו.
4. נגיפים אחרים העוברים מאדם לאדם בהדבקה טיפתית, למשל נגיפי שפעת, מאופיינים בכך שטמפרטורה גבוהה ולחות גבוהה מאטות את התפשטותם. אם תכונה זו מאפיינת גם את SARS-CoV-2, יתכן שעליית הטמפרטורות לקראת הקיץ הקרב תסייע בבלימת המגפה, בדומה לתהליך המוכר לנו משפעת עונתית.
5. כיום כבר ידוע לנו מנגנון ההדבקה הבסיסי של הנגיף. ה"קוצים" של נגיף הקורונה, המקנים לו את אותה צורת שמש, יודעים לזהות את הקולטן האנושי ACE2 הנמצא על פני התאים שלנו, להיצמד לתא ולחדור לתוכו. לכן נעשה כעת מאמץ נרחב לפגוע – באמצעות נוגדנים, למשל – ביכולתו של הווירוס להתחבר ל-ACE2. אפשרות נוספת היא "לסייע" למערכת החיסונית לזהות את הנגיף כאויב ולחסל אותו.
6. על סמך מאפייניהם של וירוסי קורונה אחרים, יתכן שגם הווירוס החדש מאופיין בקצב נמוך של התפתחות מוטציות. מוטציות מאפשרות לנגיפים לעקוף את מערכת החיסון. בשפעת עונתית, לדוגמה, קצב התפתחות המוטציות גבוה, ולכן אנו חייבים לעדכן בכל שנה את החיסון לשפעת מאחר שהווירוסים השתנו יחסית לשנה הקודמת כך שהחיסון כבר לא יעיל נגדם. אם, כאמור, SARS-CoV-2 מאופיין בקצב נמוך של התפתחות מוטציות, פירוש הדבר הוא שברגע שיהיה חיסון נגדו, הוא יהיה תקף ויעיל גם בהתפרצויות עתידיות של COVID-19.

לסיכום:

נגיף SARS-CoV-2 הדביק לראשונה אדם בסוף שנת 2019, ומשם התפשטה המגפה למאות מדינות. מאחר שמדובר בנגיף חדש, האנושות אינה מחוסנת נגדו באופן טבעי או מלאכותי, ולכן הוא מצליח להתפשט במהירות גבוהה יחסית. עם זאת, פעולות מנע ברמה האישית והארצית כבר הוכיחו את עצמן במדינות רבות – הן בצמצום קצב ההתפשטות והן בצמצום שיעורי התמותה. כרגע נעשים מאמצים עצומים בכל חזיתות המדע לבלום את המגפה באמצעות טיפולים, תרופות וחיסונים.