250,000 דולר יוענקו לזוכה בתחרות לפיתוח טכנולוגיות הגנה נגד רחפנים עוינים בסביבה האורבנית

הסטודנטים הזוכים, מימין לשמאל: שלמה ברזניק, יחיאל דהן, ראש המרכז פרופ' יעקב נגל, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, ברק אור וז'אן ז'אק פולקוב

הטכניון הכריז השבוע על תחרות לפיתוח טכנולוגיות הגנה חדשות נגד רחפנים עוינים בסביבה אורבנית. שלוש ההצעות הטובות ביותר יזכו במימון של 100,000 דולר כל אחת, וההצעה הנבחרת תקבל מימון נוסף של עד 250,000  דולר.

ההכרזה התקיימה במסגרת יום העיון של המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון. יום העיון מתקיים בכל שנה במסגרת המכון לחקר ביטחוני עתידי ע"ש משפחות מדבדי, ד"ר יחיאל שוורצמן, רעיה וד"ר פטר גנסלר. הוא נועד לקדם פיתוח של טכנולוגיות ביטחוניות ופונה בעיקר לבכירי מערכות הביטחון, התעשייה הביטחונית והגורמים הרלוונטיים באקדמיה.

ראש המרכז פרופ' יעקב נגל אמר כי "המרכז נועד להוות נקודת חיבור בין האקדמיה למערכת הביטחון ולתעשייה. אנחנו מחפשים כל הזמן פרויקטים אינטרדיסציפלינריים, חדשניים, שיש להם שימושים דואליים אזרחיים ובטחוניים ושאינם מסווגים."

את יום העיון פתח נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, שאמר: "בנסיעות שלי ברחבי העולם אני נשאל שוב ושוב, מהו קסם ההצלחה של הטכניון?" התשובה שלי היא שמלבד הקפדה על חברי סגל מעולים וסטודנטים מבריקים, הטכניון פועל מאז ראשיתו מתוך חזון ושליחות. כבר בפתיחת הכיתה הראשונה בטכניון בשנת 1924 אמר המהנדס הציוני מנחם אוסישקין כי 'מדע פרקטי ומדע בסיסי הם שני הצדדים של אותה המטבע'. התפיסה הזאת היא חלק מהדי-אן-איי של הטכניון, המטפח בעת ובעונה אחת מדע בסיסי שמקורו בסקרנות ומחקר יישומי שנועד לשפר את רווחת החברה, מדינת ישראל והאנושות כולה. המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון, שמקדם מחקרים בעלי חשיבות יישומית, הוא חלק מהשליחות הזאת."

אל"מ א', שפיקד עד לאחרונה על מרכז סייבר בצה"ל, דיבר על מאפייניו הייחודיים של מרחב הסייבר והציג אפשרויות לבצע באמצעותו מתקפות וירטואליות וממשיות. מנהל המכון הביולוגי פרופ' שמואל שפירא מהאוניברסיטה העברית דיבר על היערכות רפואית לאירועי טרור. מנהל הטכנולוגיות הראשי במפא"ת, ד"ר שוקי ישורון, דיבר על חשיבות הטכנולוגיה בשדה הקרב העתידי. ד"ר ישורון, בוגר הטכניון שהשלים את הדוקטורט בהנחיית חתן פרס נובל פרופ'-מחקר דן שכטמן, הציג לקהל שדה קרב עתידי הכולל רובוטים יורים, רחפנים, כלי רכב אוטונומיים ועוד.

סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים פרופ' בועז גולני עם הזוכה בפרס גמונדר ברק אור

מטעם הטכניון הרצו פרופ' מרק זילברשטיין מהפקולטה להנדסת חשמל (סכנות פרטיות מסוללות חכמות), פרופ' יואב אישן מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך (חישה אופטית רב נקודתית של מולקולות בפאזה הגזית), פרופ' משנה ברק פישביין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית (זיהוי מדויק של חומרי מטרה) ופרופ' כרמל רוטשילד מהפקולטה להנדסת מכונות (גילוי פחמן דו חמצני חם באמצעות התקן גביש נוזלי).

במסגרת הכנס הוענק פרס גמונדר (Gemunder) לברק אור, בוגר תואר שני בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. הפרס ניתן על מחקר הקשור בביטחון ובחלל וכולל פרס אישי של 5,000 דולר ופרס נוסף של 20,000 דולר למלגת לימודי מוסמכים בהמשך.

אור השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ותואר ראשון נוסף בכלכלה וניהול בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון (בהצטיינות). עד לאחרונה הוא עבד בחברת Autotalks בתור מהנדס אלגוריתמי ניווט ושערוך. כיום הוא מנהל פיתוח עסקי בחברת Hhope. בנוסף הוא מורה לפיזיקה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. בימים אלה הוא לומד לקראת תואר שלישי בתחום עיבוד אותות ומערכות לומדות בטכניון. המחקר שזיכה אותו בפרס הוא על "יירוט לווין תוך שימוש בגישת תורת המשחקים" (Satellite Interception by Game Theory Approach), בהנחיית פרופסור יוסי בן אשר.

פרסים ניתנו גם לזוכים בתחרות הפיתוחים הביטחוניים המיועדת לסטודנטים. במקום הראשון זכו ז'אן ז'אק פולקוב ואליסה אוגורסקי מהפקולטות להנדסת חשמל ולמדעי המחשב, שהציעו מערכת לזיהוי אוטומטי של מקור הניב של דוברים. במקום השני זכו במשותף שלמה ברזניק, סטודנט במסלול להנדסת נתונים ומידע, על הצעה להתמודדות עם טרור ההסתה ברשת.  ויחיאל דהן, בוגר הנדסת מכונות, עם יקיר פנטון הלומד במסלול הנדסת מחשבים בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי, על הצעה לאיתור מקור ירי בזמן אמת.

פרופ' נגל ציין את התורם הראשי של המרכז, מר פיטר מונק, שנפטר בחודש מרץ השנה. מונק, איש עסקים ופילנתרופ, נולד בהונגריה בשנת 1927, ניצל ברכבת קסטנר שהביאה אותו לשוויץ וב-1948 היגר לקנדה. לאחר שעבד בשורה של עיסוקים ובהם קטיף טבק, ביעור צמחייה ומכירת עצי אשוח הוא השלים תואר ראשון בהנדסת חשמל באוניברסיטת טורונטו. לפני כ-35 שנה נכנס לעסקי הכרייה והוביל את חברת באריק גולד לשווי של 50 מיליארד דולר. במרוצת השנים תרם לטכניון תרומות רבות, חלקן למרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון, ובשנת 2001 קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מהטכניון,

פרופ' יעקב נגל ראש המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון נעניק את הפרס לסטודנט יחיאל דהן

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא

מימין לשמאל: אירית אידן, סמנכ"לית בכירה למחקר ולפיתוח ברפאל, פרופ' בועז גולני ופרופ' יעקב נגל

הטכניון, מכון ויצמן למדע והמכון לטלמטיקה בגרמניה יפעילו מערך לוויינים חדשני על בסיס טכנולוגיית CT, אשר יספק מידע על עננים ועל השפעתם על האקלים

הפרויקט זכה במענק של 14 מיליון יורו מטעם המועצה האירופית למחקר

(מימין לשמאל) פרופ' קלאוס שילינג, פרופ' יואב שכנר ופרופ' אילן קורן

עשרה לוויינים, שמשקל כל אחד מהם שלושה ק"ג וגודלו כשל קופסת נעליים, ישוגרו תוך שנים ספורות לטיסת-מבנה במסלול סביב כדור-הארץ ויספקו מידע חסר תקדים על עננים ועל השפעתם על האקלים. המערכת החדשנית תספק נתונים על ההרכב הפנימי והמבנה החיצוני של עננים, באמצעות טכנולוגיה שפותחה בהשראת CT רפואי – הממפה באופן תלת-ממדי את פנים הגוף. באמצעות חקר שדות של עננים קטנים, שאינם נמדדים היטב בטכנולוגיות הלויינים הנוכחיות, צפוי הפרויקט לצמצם אי-ודאויות משמעותיות הקיימות כיום במידול האטמוספרה ובחיזוי שינויים באקלים.

הפרויקט, CloudCT, זכה במענק של 14 מיליון יורו מהמועצה האירופית למחקר ERC, במסגרת תוכנית הסינרגיה שלה (ERC Synergy program). תוכנית זו נוסדה במטרה לייצר "שלמים הגדולים מסך חלקיהם", כלומר לעודד שאלות מחקר שאפתניות המצריכות שיתוף פעולה בין כמה חוקרים ושילוב של יכולותיהם המשלימות. 14 מיליון יורו הם הסכום הגבוה ביותר שהמועצה רשאית להקצות במסגרת התוכנית, וזו השנה הראשונה שמדענים ישראלים זוכים במענק מסוג זה.

את הפרויקט הנוכחי מובילים שני חוקרים ישראליים וחוקר גרמני אחד:

פרופ' יואב שכנר מהפקולטה להנדסת חשמל על-שם ויטרבי בטכניון, מומחה בראייה ממוחשבת ובטומוגרפיה ממוחשבת.

פרופ' אילן קורן מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחקר כוכבי-הלכת  במכון ויצמן למדע, מומחה בפיסיקה של עננים וגשם.

פרופ' קלאוס שילינג מהמכון לטלמטיקה בוירצבורג, גרמניה, מומחה בטכנולוגיות טיסות-מבנה של לוויינים זעירים.

עננים ממלאים תפקיד מרכזי במאזן האנרגיה ובמחזור המים בטבע. עם זאת, אפילו שגיאות קטנות בהערכת תכונותיהם עלולות לגרור טעויות מהותיות בחיזוי האקלים. לדברי פרופ' קורן, "כיום לוויינים משמשים לחקר מבני עננים גדולים ברזולוציה שאינה מספיקה לצפייה בעננים קטנים. גם עננים קטנים משפיעים על האקלים ומושפעים מאוד משינויים בו ולכן חשוב לפתח דרכים למדידת תכונותיהם ולחקר יחסי הגומלין שלהם עם תנאי סביבה משתנים. פרוייקט CloudCT יסלול את הדרך לכך".

לדברי פרופ' שכנר, "הרעיון למדידת תוכן פנימי (טומוגרפיה) של עננים מהחלל התפתח בהשראת ה-CT הרפואי. בדומה לטכנולוגיית דימות זו ביישומה הרפואי, התמונות ב- CloudCTיצולמו מכיוונים רבים סביב הענן ומעליו. הצילום הרב-כיווני יתבצע בעת ובעונה אחת באמצעות לוויינים זעירים וזריזים מאוד הנעים בטיסת מבנה אוטונומית. עם זאת, בניגוד ל-CT רפואי, שבה יש שליטה פעילה במקור המקרין על הגוף, כאן נסתמך על קרינת שמש טבעית ועל פיזור האור הקיים. זה אחד האתגרים הגדולים בפרויקט".

אתגר נוסף הוא יצירתה של רשת לוויינים אוטונומית המקיימת בתוכה תיאום רב, יכולות תגובה ובקרה מדויקת. לדברי פרופ' שילינג, "מערכת הלוויינים המבוזרת שאנו מפתחים לטובת הפרויקט היא דוגמה ליכולת של מערכת תוכנה חדשנית לפצות על מגבלות הנובעות מהמזעור. חדשנות זו תאפשר לנו לפתח רשת לוויינים בעלת ארגון-עצמי אוטומטי ולקדם תפיסות חדשות של תצפית ושל פיתוחים מדעיים בכלל".

בימים אלה שוקדים המדענים על בניית צוותי העבודה ועל תכנון פרטני של הפרויקט. עד השיגור הם ישקיעו בתכנון מפורט ובבדיקה של ההיבטים השונים של הפרויקט. לדברי פרופ' שילינג, "בבדיקות אלה נסתייע בלהק של שלושה לוויינים בשם TOM ובסימולטור המתקדם שלנו בווירצבורג". פרופ' קורן מוסיף כי "הפרויקט הזה יספק לנו הזדמנות למפות עננים באופן חסר תקדים".

"אנו שמחים מאוד שהמועצה האירופית למחקר בחרה ב-CloudCT", אומר פרופ' שכנר. "זהו פרויקט חלוצי המביא תפיסות תצפיתיות חדשות ופריצות דרך באלגוריתמים מתוחכמים של ראייה ממוחשבת".

לסרטון המסביר את הפרויקט לחצו כאן

חדר פרס נובל נחנך ברמב"ם במעבדה הישנה של הזוכים לשנת 2004

בתמונה, מימין לשמאל: פרופ' רפי ביאר, פרופ'-מחקר אברהם הרשקו, פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר ופרופ' פרץ לביא
צילום: פיוטר פליטר

כמעט 50 שנה אחרי ששימש כמקום צמיחתם של רופאים וחוקרים מרמב"ם והטכניון, הפך בית הספר הישן לרפואה שבביה"ח, למקום מפגש בין עבר לעתיד. מעבדת המחקר הראשונה של חתני פרס נובל לכימיה לשנת 2004, המשמשת כיום כמרכז הכשרה למיומנויות כירורגיות, הפכה לציון דרך בהיסטוריה של המדע הישראלי ומקור השראה לדורות הבאים

סגירת מעגל היסטורית ברמב"ם: עשרות חוקרים ורופאים, אנשי רמב"ם והטכניון לדורותיהם, התכנסו אתמול (יום ב', 17.12.18) בבית הספר הישן לרפואה שבקמפוס בית החולים כדי לקחת חלק ברגע מרגש במיוחד – חנוכת חדר פרס נובל במקום אשר שימש כמעבדת המחקר הראשונה של זוכי הפרס היוקרתי לכימיה בשנת 2004 – פרופ'-מחקר אברהם הרשקו ופרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר.

המבנה הכרמליטי ההיסטורי, אשר שימש בשנות ה-70 של המאה הקודמת כמקום לימודיהם של שני המחזורים הראשונים בפקולטה לרפואה בחיפה ומוקד פעילותה של מנהלת הפקולטה, אכלס בין היתר את מעבדות המחקר של חוקרים מהטכניון והניב את עבודת המחקר החשובה שהובילה בהמשך לזכייה ההיסטורית בנובל.

אירוע הקדשת החדר להישג פורץ הדרך עבור המדע הישראלי התקיים במעמד חתני הפרס, פרופ'-מחקר הרשקו ופרופ'-מחקר צ'חנובר, מנהל רמב"ם פרופ' רפי ביאר, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון פרופ' שמעון מרום,  נציגי הנהלת רמב"ם, קרובי משפחה וידידים ורבים מהחוקרים ואנשי הצוות אשר היו חלק בלתי נפרד מהאירועים ההיסטוריים.

בדבריו ציין פרופ'-מחקר הרשקו את ההתרגשות הגדולה שנובעת מסגירת המעגל ודיבר על התחושות הנוסטלגיות והזיכרונות מהתקופה ההיא: "באמצעים פשוטים ובתנאים פשוטים, עסקנו במדע ומחקר והייתה לנו תשוקה לדבר. זה מרגש במיוחד לעמוד כאן היום ולהיזכר בדברים".

פרופ'-מחקר צ'חנובר הצטרף אל הדברים כששחזר את האופן שבו חברו השניים לעבודה משותפת וציין כי: "המדע והמחקר של התקופה ההיא אינם דומים לאלו של ימינו. הדברים כיום יותר מורכבים, אך העיקרון נותר בעינו – לאהוב את מה שאתה עושה".

פרופ' לביא דיבר בפני הנוכחים על חשיבותה של הזכייה בפרס החשוב למחקר הישראלי בכלל, ולטכניון בפרט: "הטכניון שלפני הזכייה ולאחריה הוא לא אותה המוסד", אמר והוסיף, "אני בטוח שהפרופסורים הרשקו וצ'חנובר לא ידעו שהזכייה הזו לא רק תשנה את התפיסה המדעית אלא גם את המוסד שבו הם פעלו".

חדר פרס הנובל ברמב"ם, הוא המעבדה ההיסטורית ששימשה את חתני פרס הנובל, משמש כיום ככיתת הדרכה ומרכז סימולציה לרופאים וסטודנטים לרפואה בשיטות טיפול כירורגי שונות. המקום פועל במסגרת מכללת רמב"ם – ידע, מרכז ללימודים יישומיים בתחומי הבריאות והמנהל הרפואי, המהווה חלק מקמפוס בית החולים.

"זה מקום שבו נפגשים עבר, הווה ועתיד", סיכם פרופ' ביאר את הרעיון שמאחורי היוזמה, "הסיפור של הנובל הוא סיפור מופלא של הקמת הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט, על ידי גרעין הרופאים מרמב"ם, בראשות פרופ' ארליך, הדיקן הראשון, סינופם לטכניון למרות כל ההתנגדויות, וצמיחתה למובילה עולמית למרות גודלה הקטן. זה סיפור של יצירת פריצת דרך מדעית ענקית בתנאים הכי פשוטים שאפשר לדמיין, זה סיפור של אהבה לידע ותשוקה לגילוי, וכעת – זה חלל שבו אנו מחנכים דורות חדשים של רופאים וחוקרים ונותנים להם השראה להגיע הכי רחוק שאפשר. אני גאה היום כישראלי, כחיפאי, כאיש טכניון וכאיש רמב"ם לעמוד כאן במתקן ההיסטורי החשוב הזה, שהוא חלק משביל ההיסטוריה של ביה"ח".

שני זוכי פרס נובל נפגשים במקום שבו הכל התחיל. צפו בראיון קצר:   צילום ועריכה: עופר גולן, דוברות רמב"ם.

בית הטכניון אבל ומרכין ראש על פטירתה של רונה רמון

ב-11 ביוני 2018 קיבלה רונה רמון תואר עמית כבוד של הטכניון במסגרת הכינוס השנתי של הקורטוריון (חבר הנאמנים). התואר הוענק לה על ידי נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא "בהוקרה על פעילותה הציבורית בתחום החינוך ובקידום ילדים ונוער בישראל; ברחשי תודה על תרומתה הרבה לתעשיית החלל הישראלית ועל קידומם של לימודי המדע והחלל; ובהערכה על מנהיגותה המופתית ועל מסירותה לחברה הישראלית ולמדינת ישראל".

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא אמר בטקס כי "רונה רמון, אשת חינוך מופלאה שהשפיעה עמוקות על החברה הישראלית, יסדה את קרן רמון המקדמת מצוינות אישית וחברתית באמצעות אווירונאוטיקה, מדע וטכנולוגיה. רונה איבדה את בעלה האהוב אל"מ אילן רמון – טייס קרב, גיבור לאומי והאסטרונאוט הישראלי הראשון – וכעבור שש שנים את בנם האהוב סרן אסף רמון, שהלך בדרכי אביו והיה לטייס קרב אמיץ. מאז היא מספרת את סיפורה בארץ ובעולם ומציעה נחמה לאחרים".

יהי זכרה ברוך.

הענקת תואר עמית הכבוד לרונה רמון ז"ל:

התחרות נערכה בטכניון במסגרת הקונסורציום האירופי EIT-Food

אלגלאפל – המוצר הזוכה בתחרות

"אלגלאפל" – פלאפל מבוסס-ספירולינה – הוא הפיתוח הזוכה בתחרות שנערכה בטכניון בתחילת דצמבר במסגרת הקונסורציום האירופי EIT-Food. במסגרת התחרות פותחו מוצרים חדשניים ממיקרו-אצות (micro-algae) והוצגו תוכניות עסקיות למסחורם. את המוצר הזוכה פיתחה קבוצת סטודנטיות מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון: מיטל קציר, ירדן אבוחצירה-כהן, חני שקולניקוב, הילה טרזי ואינה נפומנישי. הסטודנטיות עבדו בהנחיית ד"ר מאיה דוידוביץ-פנחס, פרופ"ח אורי לזמס, ד"ר אבי שפיגלמן ופרופ"ח יואב ליבני שהוביל את הפרויקט כולו.

הצוות הטכניוני פיתח את "אלגלאפל" (Algalafel) – פלאפל קפוא, מוכן לחימום, העשיר בחלבונים, בוויטמינים, במינרלים ובנוגדי חמצון – וכן טחינה מועשרת באסטקסנתין, שהוא נוגד החמצון המקנה לדג הסלמון את צבעו הכתום. חברות הצוות הסבירו כי שני המוצרים פותחו על רקע הגידול המהיר בצריכת המזון העולמית, הצורך באיתור מקורות מזון עתירי חלבון והמגמה של הפחתה בצריכת בשר. צוות השופטים ציין כי צוות הסטודנטיות מהטכניון הציג מוצרים איכותיים ובשלים מאוד, המוכנים לקראת יציאה לשוק.

בתחרות השתתפו קבוצות של סטודנטים לתארים מתקדמים מהטכניון, מאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד ומאוניברסיטת הוהנהיים הגרמנית. הפרויקט החל בינואר והמשיך במפגש היכרות במרץ 2018, שאורגן על ידי אוניברסיטת הוהנהיים וחברת Doehler. מפגש זה היה אות הפתיחה לתהליך המחקר והפיתוח שהגיע לשיאו באירוע המסכם בטכניון, שנמשך יומיים.

במשך שנה שלמה עסקו שלוש הקבוצות בלימוד הנושא, בהיכרות עם שיטות מחקר רלוונטיות ובפיתוח מוצרים המבוססים על מיקרו-אצות. האירוע בטכניון נפתח בהרצאתו של ד"ר עומר גרונדמן מאלגטק על ייצור המיקרו-אצות במפעל החברה בקטורה שבערבה ועל מוצרי המיקרו-אצות של אלגטק. אלגטק, אחת מיצרניות האצות המתקדמות והחדשניות בעולם, מפתחת ומייצרת זנים ייחודיים של מיקרו-אצות ומרכיביהן לתעשיית תוספי התזונה, הקוסמטיקה והמזון לבעלי חיים. השף יניב גור אריה, (סלטי שטראוס ומותג "אחלה") הנחה סדנה קולינרית על הכנת חומוס בשילוב תוספות המבוססות על מיקרו-אצות. היום הראשון הסתיים בפסטיבל "החג של החגים" במושבה הגרמנית בחיפה, וביום השני נערכה התחרות ולאחריה התקיים אירוע פומבי פתוח, שבו הציגו שלושת הצוותים את מוצריהם ואת המצגות העסקיות שלהם. האירוע הגיע לשיאו בהענקת הפרסים.

כל משתתפי הסדנה. שורה קדמית, מימין לשמאל: דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ' מרסל מחלוף, ד"ר מינמרי אדלמן, קתרינה בראון, דניאלה גרינר, רינה סירה, טינה סירקירווי, מיה קויביסטוינן, אמי יוקינן, אנני פיטקנן, פרופ"ח אורי לזמס, פרופ"ח יואב ליבני, חני שקולניקוב, הילה טרזי, אינה נפומנישי, מיטל קציר וירדן אבו-חצירה-כהן. שורה אחורית, מימין לשמאל: ד"ר מרים לופלר, פראוקה שפילמן, רפאל טות', ד"ר סטפני שפייסר, בנואה בנטינקס, ד"ר מריו רוקארו, ד"ר מאיה דוידוביץ-פנחס וד"ר אבי שפיגלמן

הפרויקט כלל גם שלושה שותפים תעשייתיים: Doehler הגרמנית, פייזר הפינית ואלגטק הישראלית. חברת אלגטק סיפקה את מרכיבי המיקרו-אצות אשר שימשו את הסטודנטים כחומרי הגלם המרכזיים. בראש ועדת השיפוט עמד בנואה בנטינקס, דירקטור פיתוח עסקים במאגד EIT-FOOD. צוות השופטים כלל גם את ד"ר מריו רוקארו, סגן דירקטור החינוך ב-EIT-FOOD; ד"ר ענת סולומון, סמנכ"ל טכנולוגיה בחברה המרכזית למשקאות; ד"ר דוד ניני, סמנכ"ל טכנולוגיה בחממת The Kitchen; וד"ר אלחנדרו מרבי, סמנכ"ל הטכנולוגיה ב-Douxmatok. את צוות השופטים ליוותה ד"ר סטפני שפייסר מחברת Doehler.

במקום השני בתחרות זכה הצוות של אוניברסיטת הוהנהיים שפיתח את "אלגיני" – מוצר טבעוני מבוסס עדשים המועשר בספירולינה. בצוות חברים הסטודנטים פראוקה שפילמן, רפאל טות', ויניאק צ'בריה, קת'רינה בראון ודניאלה גרינר, שעבדו בהנחיית פרופ' יוכן וייס וד"ר מרים לופלר.

במקום השלישי זכה צוות אוניברסיטת הלסינקי, שפיתח את Spurtti: מעדן טבעוני מבוסס שיבולת שועל ומועשר בספירולינה. בצוות חברות הסטודנטיות מיה קויביסטונן, אמי יוקינן, אנני פיטקנן, ריאינה סיירה וטינה סירקארווי, שאותן הנחו ד"ר אנה-מאיה למפי וד"ר מינמרי אדלמן.

ד"ר שי מעייני, שהשלים את כל תאריו בטכניון ועושה כעת פוסט-דוקטורט ב-MIT, זכה בתחרות הצילום של האגודה האמריקאית לאופטיקה

ד"ר שי מעייני

בוגר הטכניון שי מעייני, השוהה כיום בפוסט-דוקטורט ב-MIT, זכה השנה בציון לשבח בתחרות הצילום של OSA – האגודה האמריקאית לאופטיקה. התמונה, אחת מ-8 התמונות הזוכות בתחרות, מופיעה בגיליון המיוחד של כתב העת של האגודה שמוקדש ל"אופטיקה ב-2018". היא מתארת ניסוי שבו שלושה כדורים לכודים באלומת אור לבן שגורמת להם לרחף באוויר. הכדורים שוברים את האור הלוכד אותם ממש כמו טיפות גשם השוברות את האור הלבן לכל צבעי הקשת. הניסוי התפרסם בעיתון Optics Express.

בנוסף, באותו גיליון של "אופטיקה ב-2018" נבחר הניסוי שביצעו ד"ר מעייני ורפי דהן, בנושא מבודדים אופטיים, כאחת מ-30 העבודות החשובות באופטיקה השנה. הניסוי התפרסם בכתב העת היוקרתי Nature.

המחקרים האמורים נערכו במעבדתו של פרופ' טל כרמון בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. זו השנה השנייה ברציפות שעבודתם של מעייני, פרופ' כרמון ושותפיהם נבחרת כאחת מהעבודות החשובות על ידי ה-OSA.

ד"ר מעייני השלים את כל תאריו האקדמיים בטכניון – תואר ראשון (בהצטיינות) במסלול המשולב בהנדסת חשמל  ובפיזיקה, תואר שני בהנדסת חשמל בהנחיית פרופ' יובל יעיש ותואר שלישי בפקולטה להנדסת מכונות בהנחיית פרופ' טל כרמון. כיום הוא נמצא בפוסט-דוקטורט ב-MIT, שם הוא מפתח סיבים אופטיים חדשניים בהנחייתו של בוגר הטכניון פרופ' יואל פינק. ד"ר מעייני בחר בתחום מחקר זה, שהוגדר כצורך אסטרטגי של ישראל, מתוך רצון לחזור לישראל כחבר סגל בתום הפוסט-דוקטורט.

לרשימת התמונות הזוכות לחצו כאן

התמונה הזוכה

פרופ' טל כרמון

יום ד', 26.12, בשעות 10:00 – 15:00, ברחבי הקמפוס

57 חברות טכנולוגיה מהמובילות במשק הישראלי ישתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון שיתקיים ביום רביעי הקרוב, 26 בדצמבר 2018. ביריד, שיתפרס על פני 129 ביתנים, ויתקיים בבית הסטודנט, בבניינים אמאדו וצ'רצ'יל ובשדרה המרכזית. ישתתפו מאות סטודנטים ובוגרים מכל הפקולטות בטכניון. עבורם זוהי הזדמנות לפגוש נציגי חברות ישראליות ובינלאומיות ובהם: התעשייה האווירית, אלביט, אינטל, אמזון, אפל, צ'ק פוינט, רכבת ישראל, מרוול, מלאנוקס, סיסקו, Biosense Webster, רפאל, JP Morgan וגם תוכנית #סולמות של הטכניון החושפת את הסטודנטים בטכניון למחקר בשכר כבר במהלך לימודי התואר הראשון.

"חשיפת הסטודנטים והסטודנטיות לשוק העבודה מסייעת לגיבוש תפיסת עולמם המקצועי," אמר דיקן הסטודנטים בטכניון פרופ' בני נתן, "ולחברוֹת זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. היריד יוביל ללא ספק להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים עמדות מפתח במגזר הציבורי, הביטחוני והתעשייתי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל."

את היריד מארגנת היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים. "היריד מאפשר מפגש אותנטי ובלתי אמצעי של סטודנטים ובוגרי טכניון עם התעשייה," אמרה רויטל רודוי מנהלת דיקאנט הסטודנטים בטכניון. "ביריד יכולים הסטודנטים להיפגש ישירות עם מעסיקים נבחרים ומובילים בתחומי הטכנולוגיה וההייטק, לקבל מידע על אפשרויות ההשתלבות בחברות ולהגיש קורות חיים ישירות לאנשי הגיוס בארגונים."

לרשימת החברות המשתתפות ביריד לחצו כאן

הטכניון והוועד האולימפי בישראל מקימים מרכז מחקר משותף שיעסוק בקידום הספורט האולימפי בישראל. בראש המרכז יעמוד פרופ' אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות

נציגי הטכניון והוועד האולימפי לאחר חתימת ההסכם

הטכניון והוועד האולימפי בישראל יקימו יחד את "המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי" בראשות פרופ' אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. מטרת המרכז החדש היא עידוד מחקרים שיקדמו את הספורט האולימפי בישראל על ענפיו השונים, וזאת במודל הנהוג במדינות שונות באירופה ובארצות הברית.

יגאל כרמי, יו"ר הוועד האולימפי בישראל, אמר: "הקמתו של המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי על ידי הטכניון, מוסד אקדמי יוקרתי בעל מוניטין בינלאומי, והוועד האולימפי בישראל יציב את ישראל בעמדת יתרון בידע מדעי ובטכנולוגיה על פני המתחרים שלנו בספורט העולמי. תחומי הביומכניקה, ניתוחי התנועה והפיתוח הטכנולוגי הם תחומי היישום שיזכו מעתה לתשומת לב ייחודית, במטרה להביא לשיפור בביצועי הספורטאים שלנו. הוועד האולימפי בישראל מברך ומודה על שיתוף הפעולה האסטרטגי עם הטכניון. מדובר בשילובם של מוחות מדע מבריקים לטובת הספורט האולימפי בישראל. אנו משוכנעים שהדבר יצעיד אותנו קדימה."

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בירך על הקמת מרכז המחקר החדש ואמר: "שיתוף הפעולה בין הוועד האולימפי הישראלי לטכניון הוא יוצא דופן ומבטיח מאוד. החיבור בין מדעני הטכניון לספורטאים המובילים בישראל ישדרג את הביצועים האנושיים ויבטיח הישגים עתידיים."

חותמים על ההסכם. מימין לשמאל: פרופ' וויין קפלן, פרופ' פרץ לביא ויגאל כרמי

הפעילות המחקרית המשותפת כבר החלה בפועל, ואחד המחקרים הראשונים במסגרתה קשור בגלישת רוח. גור שטיינברג, מאמן נבחרת ישראל בגלישת רוח, ויאיר טלמון מהיחידה לספורט הישגי, ביקשו לערוך מחקר שיתאים את תכונות הגלשן לגולש כך שיספק לו את הביצועים הטובים ביותר לאורך זמן. הרקע, לדברי שטיינברג, הוא ההבדל בין סנפירי-גלשן שונים מאותו דגם. הבדל זה מחייב כל גולש לבחון לאורך זמן את הסנפיר שבחר, דבר הגוזל זמן רב ולעתים אף גורם לשבירת הסנפירים. יוזמתם של שטיינברג וטלמון הובילה למחקר בטכניון: "חתימה מכנית של סנפירי הגלשנים האולימפיים", שמאפשר לאפיין במדויק את הסנפירים השונים ולהתאימם באופן מיטבי לתכונות הגולש. המחקר נערך במרכז למכניקת חומרים בפקולטה להנדסת מכונות בראשות פרופ' דני ריטל ובליווי מדעי של פרופ' נתאי דרימר ופרופ' אלון וולף.

פרופ' וולף, שיעמוד בראש המרכז, הוא ראש המעבדה לביו-רובוטיקה ולביומכניקה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. מחקריו מתפרשים על פני תחומים רבים ובהם רובוטים לניתוחים, לשיקום ולמשימות חילוץ והצלה, חקר המכניקה של הגוף ופיתוח טכנולוגיות לשיפור התפקוד המוטורי של אנשים בריאים וחולים.  לדברי פרופ' וולף, "כיום ברור שזכייה במדליה אולימפית נובעת לעתים מיתרון של שבריר שנייה או של סנטימטרים ספורים של המתחרים. יתרונות כאלה נובעים מהבנה מדעית ומיישומה באימונים ובציוד. אנחנו מאמינים שאם נרתום לטובת הספורט האולימפי את הידע ואת היכולות שהפכו את ישראל לאומת הסטארט-אפ נוכל לקדם את הישגי הספורטאים האולימפיים שלנו ולסייע להם להפוך למודל לחיקוי שיחלחל לתרבות הספורט בישראל."

נציג הוועד האולימפי בישראל בהנהלת המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי הוא הפיזיולוג מולי אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל.

הוועד האולימפי בישראל הוא ארגון הגג של הספורט בישראל המאגד את כל הענפים האולימפיים בישראל ומייצג את ישראל בוועד האולימפי הבינלאומי. תפקידו העיקרי: לדאוג להכנתם המיטבית של ספורטאי המשלחות האולימפיות של ישראל, למשחקים האולימפיים ולתחרויות מטרה נוספות.

על ההסכם החדש חתומים הוועד האולימפי בישראל, הטכניון ומוסד הטכניון למחקר ופיתוח.

ההסכם האסטרטגי להקמת המרכז החדש, שייקרא באנגלית The Israeli Olympic Sports Research Center, נרקם בעקבות יום עיון שנערך בטכניון למאמנים בענפים האולימפיים ומתוך הכרה בצורך במחקר נרחב ומעמיק בהיבטים שונים של ספורט.

בטקס החתימה על ההסכם שהתקיים אתמול (ד') בטכניון השתתפו מטעם הוועד האולימפי: היו"ר יגאל כרמי, המנכ"ל גילי לוסטיג, חברת הנהלת הוועד ויו"ר ועדת הספורט יעל ארד, המנהל המדעי מולי אפשטיין, הגולש סגן אלוף אירופה יואב עומר, מאמן השייט האולימפי גור שטיינברג ובכירים נוספים. מטעם הטכניון השתתפו באירוע: נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, המשנה לנשיא למחקר פרופ' וויין קפלן, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' בועז גולני, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ׳ יורם הלוי ופרופ' אלון וולף.

מסירים את הלוט משלט המרכז החדש

יעל ארד חברת הנהלת הוועד האולימפי (מימין) עם ראש המרכז פרופ' אלון וולף

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון מציגים שיטה חדשה לאומדן יעילותם של "קוקטיילים אנטיביוטיים"

פרופ' רועי קישוני

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון הציגו בכתב העת Nature Microbiology מערכת חדשנית למדידת יעילותו של "קוקטייל אנטיביוטיקה" – טיפול המשלב סוגים שונים של אנטיביוטיקה. המחקר מראה כי יעילותו של הקוקטייל מושפעת בעיקר ממגוון התרופות שבו ולא ממינוניהן. את המחקר ערכו פרופ' רועי קישוני מהפקולטות לביולוגיה ומדעי המחשב והדוקטורנט דור רוס.

אנטיביוטיקה היא אחת ההמצאות החשובות ביותר בתולדות הרפואה. במידה רבה היא תגלית יותר מאשר המצאה, שכן האנטיביוטיקה התפתחה בטבע בפטריות ובשמרים בתהליך אבולוציוני שהגביר את כושר הישרדותם. פיתוחן של תרופות המבוססות על אותם חומרים אנטיביוטיים טבעיים החל לפני כמאה שנה בזכות מחקריהם של סר אלכסנדר פלמינג, הווארד פלורי וארנסט צ'יין, חתני פרס נובל ברפואה לשנת 1945.

הטיפול האנטיביוטי הציל מאז ראשיתו את חייהם של מיליונים רבים, ועם זאת, הצלחתו הפכה אותו לחרב פיפיות. זאת משום שהשימוש בתרופות אנטיביוטיות מוביל להתפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה – תהליך שפרופ' קישוני הציג בעבר באמצעות פלטפורמה ייחודית שבנה עם עמיתיו בהרווארד. כיום מבטאים חוקרים רבים חשש מעידן פוסט-אנטיביוטי, שבו חיידקים לא יגיבו עוד לתרופות אנטיביוטיות. אחת מתרומותיו של פרופ' קישוני בהקשר זה הוא שיטה המאפשרת לאמוד את רמת העמידות הנוכחית של חיידק נתון לאנטיביוטיקה ויתר על כן – לחזות את העמידות שהוא צפוי לפתח בעתיד. על סמך מידע זה אפשר להתאים למטופל את האנטיביוטיקה היעילה ביותר.

בתרשים: הכמות הכללית של אנטיביוטיקה הדרושה לעיכוב עולה כמו שורש מספר התרופות השונות בקוקטייל. כל נקודה בתרשים מייצגת שילוב של 10-2 אנטיביוטיקות שונות. אפשר לראות שכאשר מעלים את מספר האנטיביוטיקות השונות בשילוב הכמות הדרושה מכל אחת מהתרופות יורדת (שיפוע הגרף α קטן מאחד), בעוד הכמות הכללית עולה.

המחקר הנוכחי בחן כאמור את יעילותם של "קוקטיילים" של תרופות אנטיביוטיות שונות. החוקרים פיתחו מערכת חדשנית אוטומטית המאפשרת מדידה מדויקת של השפעת קוקטיילים שונים על חיידקים. הם מצאו שככל שמספר האנטיביוטיקות השונות בקוקטייל גדול יותר, כמות התרופות הכוללת אמנם חייבת לגדול אולם אפשר להקטין את הכמות של כל אחת מהן בלי להפחית מיעילות הקוקטייל.

החוקרים בחנו תמהילים שונים של אנטיביוטיקה מרובה (קוקטייל) על כמה סוגי חיידקים, וכך אימתו את יעילותה של המערכת שבנו.

המחקר נתמך על ידי מכוני הבריאות האמריקאים (NIH), המרכזים הישראליים למצוינות במחקר
(I-CORE) והמועצה האירופית למחקר (ERC).

למאמר בכתב העת Nature Microbiology לחצו כאן

פרופ' רועי קישוני והדוקטורנט דור רוס (מימין)

מצעד הפוסטים הנצפים ביותר בעמוד הפייסבוק של הטכניון:

לתפארת מדינת ישראל: דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ' מרסל מחלוף השיאה משואה בטקס הממלכתי ביום העצמאות ה-70.
לכתבה: http://bit.ly/2AncpqC

פרופ' אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך פיתח שיטות סינתזה חדשניות המרחיבות את ארגז הכלים הכימי ומאפשרות הכנה יעילה של חלבונים חדשים.
לכתבה: http://bit.ly/2Ti0VMf

פרופ' בעז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים פענח את תהליך ההיווצרות של "עדשות מחוסמות" מתחת למים בגופו של נחשון הים.
לכתבה: http://bit.ly/2C1IdBN

פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון פיתח מערכת חדשנית משולבת המזהה מחלות קטלניות בשלבים מוקדמים של התפתחותן.
לכתבה: http://bit.ly/2ApsT1x

ד"ר עליזה מלק זכתה באות "מרצה מעורר השראה" לשנת 2017 מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית.
לכתבה: http://bit.ly/2TesCpk

ד"ר הודיה אוליאל, הסובלת משיתוק מוחין, סיימה לאחרונה את לימודיה בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט.
לכתבה במאקו: http://bit.ly/2BOBGtW

ד"ר מירא שלח, שהשלימה דוקטורט בפקולטה למדעי המחשב, היא האישה הראשונה מהמגזר הערבי שקיבלה תואר דוקטור במדעי המחשב בישראל.
לכתבה בידיעות אחרונות: http://bit.ly/2PddJVJ

הטכניון השלים שיפוץ נרחב של המתקנים במרכז הספורט, ובמרכזו חידוש מגרשי הטניס, הקטרגל והכדורסל. לאחרונה גם החלה בנייתם של אולם ספורט חדש וחדרי חוגים חדשים.
לכתבה: http://bit.ly/2rAwDbO

סטודנטים בפקולטה להנדסת מכונות מציגים: הדלקת חנוכייה בדרך המסובכת ביותר.
לכתבה: http://bit.ly/2EZQrgv

ב-1 בינואר 2019, נכנסו לתפקידם ארבעה דיקנים חדשים בטכניון:

פרופ"ח יאשה גרובמן – דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופ' אולג גנדלמן – דיקן הפקולטה להנדסת מכונות, פרופ' יורם רייטר – דיקן הפקולטה לביולוגיה ופרופ' אילון איזנברג – דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט

פרופ"ח יאשה גרובמן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
חוקר ואדריכל המשלב מחקר אקדמי ועיסוק מעשי בעיצוב אדריכלי. בשנת 2003 הקים בטכניון את המעבדה לעיצוב וייצור מבוססי מחשב (T_CODE).

פרופ' אולג גנדלמן, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות.
מומחה בהעברת חום במערכות ננומטריות, בננומכניקה של מערכות פולימריות ובתכונות מכניות וטכניות של מתכות במבנה ננומטרי.

פרופ' יורם רייטר, דיקן הפקולטה לביולוגיה.
עסק במרוצת השנים בפיתוח טיפולים למגוון מחלות ובהן סוכרת נעורים, טרשת נפוצה, מחלות ויראליות ומחלות אוטואימוניות. מומחה באימונותרפיה של סרטן.

פרופ' אילון איזנברג, דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט.

ראש היחידה לשיכוך כאב בקריה הרפואית רמב"ם. תחומי התמחותו העיקריים שלו הם כאב עצבי והטיפול בו באמצעות אופיואידים וגרייה חשמלית של חוט השדרה.

פרופ' אולג גנדלמן, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות

פרופ"ח יאשה גרובמן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

פרופ' יורם רייטר, דיקן הפקולטה לביולוגיה

פרופ' אילון איזנברג, דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט

הבוקר שמענו ברדיו שהסיכוי לגשם נמוך מאוד – 6% – אבל אמש החזאי בטלוויזיה נקב
ב-35% והאפליקציה מראה לנו 50%. אז… איך נתלבש? איך נלביש את הילדים? האם ניקח מטרייה?

כולנו מכירים את ההחלטות הקטנות האלה בחיי היומיום, אבל גם החלטות גדולות יותר: האם ללכת לניתוח כשאחד הרופאים מציג סיכויים גבוהים להחלמה ספונטנית אך רופא אחר סבור שהניתוח חיוני? האם להשקיע בסקטור הנפט כשמומחה אחד אומר שכדאי, שהרי האנרגיה האלטרנטיבית מיצתה את דרכה, והאחר אומר את ההיפך? האם לאשר לילד לנפוש בסיני כשמומחי ביטחון חוזים שחורות ואילו מומחי תיירות צופים שקט ושלווה?

רבות מההחלטות שאנו מקבלים בחיינו האישיים והמקצועיים מתקבלות בתנאים של אי-ודאות ונשענות על תחזיות של מומחים בתחום. גם מקבלי ההחלטות בארגונים גדולים – חברי דירקטוריון, שרי ממשלה וכיו"ב – נסמכים על הערכות מומחים. כל עוד המומחים מסכימים ביניהם, ההחלטה קלה, אבל ברבים מהמקרים הם חולקים זה על זה ותחזיותיהם סותרות.

ד"ר איתי אריאלי, ד"ר יעקב בביצ'נקו ו פרופ"ח רן סמורודינסקי מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון בטכניון פיתחו מודל חדש לשקלול של תחזיות מומחים ומציגים פתרון אופרטיבי לבעיה האמורה עבור חלק מהסיטואציות. המאמר פורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים -PNAS  .

לדברי ד"ר אריאלי, "אנו מציעים כאן מודל מתמטי שמאפשר לבחון באופן אובייקטיבי איכות של קבלת החלטה ולבנות תחזית המבוססת על כמה תחזיות מומחים. זאת על סמך הערכת איכות התחזית המצרפית בסיטואציה הגרועה ביותר. עבור מתארים (תרחישים) מסוימים אנחנו גם מציעים פתרון קונקרטי (נוסחה מתמטית) לבעיה, שמספק תחזית מצרפית טובה מאוד. תחזית זו דומה לזו שהיה מקבל אדם החשוף לכל הידע והנתונים שבידי כל המומחים."

ד"ר אריאלי מדגיש כי מדובר במחקר ראשוני, ולכן מדובר במתארים פשוטים. "באחד המתארים, לדוגמה, ידוע שלאחד מהמומחים יש ידע רב יותר מהמומחה האחר, אבל איננו יודעים מי מהם הוא בעל הידע הרב יותר. במאמר נוסף שנולד מאותו מחקר אנו מטפלים במתארים מרובי-מומחים, בניגוד למאמר הנוכחי המתמקד כאמור במתארים שבהם יש רק שני מומחים."

למאמר בכתב העת PNAS לחצו כאן

ד"ר איתי אריאלי – מרצה בכיר

פרופ"ח רן סמורודינסקי

ד"ר יעקב בביצ'נקו – מרצה בכיר

סטודנטים מילגאים  מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, המתגוררים בהדר יזמו את פרוייקט "פינה בשכונה". הסטודנטים הפועלים במבנה ההדריון של הפקולטה לאדריכלות בשכונת הדר, זכו במילגה שנתית מטעם קהילת הדר ברשותו של מר יעקב ברודר ומפעל הפיס, שמטרתה לקדם יוזמות אדריכליות בשכונת הדר. הסטודנטים מודרכים על ידי ד"ר אדריכל אורית שמואלי ואדריכל נוף סיוון אורנאי מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים ואדריכל אלה שר מהמרכז לייעוץ אדריכלי בקהילת הדר.

"פינה בשכונה" תאפשר לתושבי הדר להתבונן סביבם, לזהות את הזדמנויות לשיפור פינות בשכונה לטובת הציבור. הפרוייקט מופץ ברשתות החברתיות    ובמקומות כינוס בשכונת הדר והמעוניינים מתבקשים לשלוח תמונות של "פינות" רלוונטיות בשכונה למייל: ginat.hadarion@gmail.com

Hadarion –  בפייסבוק: הדריון

בהמשך יסייעו הסטודנטים בעיצוב מחדש של אותן פינות שיוצגו ויבחרו. התמונות יוצגו יום בשני ה 14.1.19 באירוע הקהילתי שיתקיים לכבוד הפתיחה המחודשת של גן קסל הצמוד להדריון בהשתתפות ראשת העיר ד"ר עינת קליש רותם

עיצוב התמונה – גל ישראלי

כנס ווטרלו-טכניון: "מחקר בחזית החדשנות העולמית לטובת החברה והאנושות"

ב-21 בנובמבר התקיים בטכניון כנס ווטרלו-טכניון. הכנס הוא חלק משיתוף הפעולה המתמשך בין הטכניון לאוניברסיטת ווטרלו בקנדה. הקשרים בין שני המוסדות התמסדו בשנת 2014 עם חתימתו של הסכם שמטרתו להאיץ פריצות דרך במחקר ובמיסחור טכנולוגי. את ההסכם הניעה תרומתה של קרן ג'רלד שוורץ והית'ר רייזמן. שיתוף הפעולה כולל תמיכה בסדנאות וב-11 פרויקטי מחקר וכבר הוליד חברת ספין-אוף אחד ומענקי מחקר בשיעור 3.4 מיליון דולר.

סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' בועז גולני דיבר על חשיבותו של שיתוף הפעולה ועל התחומים החדשים שהטכניון נכנס אליהם באופן נרחב ומעמיק, ובהם סייבר ובינה מלאכותית. הוא ציין את ההישג הגדול בהקמת מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע"ש הלן דילר בטכניון ואמר כי לטכניון ולאוניברסיטת ווטרלו נקודות השקה רבות ובהן גיוס נשים לסגל.

שמיין דין, סגנית נשיא למחקר בווטרלו, מסרה את ברכתו של נשיא האוניברסיטה פרידון האמדולפור. היא אמרה ש"מאז חתימת ההסכם יצאו לדרך כמה מחקרים משמעותיים מאוד. בתחילת הדרך התמקד שיתוף הפעולה במערכות מידע קוונטיות, בננו-טכנולוגיה ובמים, וכיום אנחנו תומכים גם בתחום אבטחת הסייבר. זוהי הזדמנות לעבוד בחזית החדשנות העולמית לטובת החברה והאנושות כולה."

פרופ' דרק צ'יפר מאוניברסיטת ווטרלו, שנשא את ההרצאה הראשונה, הציג את המחקר המשותף שלו עם פרופ' ניר טסלר מהטכניון והדגיש כי "המחקר הזה לא היה אפשרי בלי השותפות החשובה הזאת בין הטכניון לאוניברסיטת ווטרלו." פרופ' פיליפ ואן-קפלן מאוניברסיטת ווטרלו הציג את המחקר המשותף שלו עם פרופ' ערן פרידלר. השניים מפתחים יחד דרכים חדשות לניטור אוכלוסיות של מיקרואורגניזם מתחת לקרקע.

את דברי הסיום נשא פרופ' ראש מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה גדי איזנשטיין, שגם הנחה כמה מהמושבים בכנס.

בית הטכניון אבל על לכתו של משה ארנס, בעבר חבר סגל בטכניון וחבר הקורטוריון. במהלך השנים שימש ארנס בתפקידים רבים ובהם שר הביטחון, שר החוץ ושגריר ישראל בארצות הברית. בכל השנים שמר על קשר חם עם הטכניון, ובשנת 1986 העניק לו הטכניון תואר דוקטור לשם כבוד.

בשנים 1957-1965 נמנה ארנס עם הסגל האקדמי של הטכניון בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. "בשנות ה-50 שררה ספקנות באשר לצורך של מדינת ישראל והטכניון במחלקה אווירונוטית," סיפר במרץ 2012 בראיון מצולם לפרופסור זאב תדמור, נשיא הטכניון לשעבר. "האבות המייסדים של הפקולטה חיפשו מומחה למנועים וכך הגיעו אלי – בוגר קלטק, שעבד כמה שנים בתעשייה האמריקאית. בטכניון התחלתי ללמד איך מתכננים מטוס. התרשמתי מאוד מרמת הסטודנטים כאן ואכן, ברבות השנים המחלקה בטכניון הפכה לפקולטה, ועד היום היא אחת הפקולטות הטובות בעולם בתחומה."

ביום שני התקיים בבסיס גלילות כנס פתיחת מסלול העתודה העילית 'אלונים' בהובלת מנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי ויחידת 8200. הכנס נערך במעמדו של רח"ט תומכ"א, תא"ל ערן שני, בהשתתפות עתודאי המחזור הראשון של תוכנית 'אלונים' ומשפחותיהם.

מסלול העילית 'אלונים' הינו מסלול שהחל באוקטובר 2018, המסלול נפתח לאחר עבודה משותפת של המנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי, יחידת 8200 והמוסד האקדמי 'הטכניון'. העתודאים ילמדו במהלך המסלול את תחום ה-Data Science ובמסגרת הלימודים ירכשו השכלה ברמת התואר השני. תחום ה-Data Science הינו תחום פורץ דרך בעולם האקדמי בעולם הטכנולוגי, לתחום זה יש שימוש רב במגמות שונות, בניהן בתחום המודיעין נעשה שימוש רוחבי בתחום ה-Data Science ולו משמעות רבה לעליונות צה"ל במישור הבטחוני, המודעיני והטכנולוגי. העתודאים אשר נכנסו למסלול היוקרתי נבחרו בקפידה לאחר שנמצאו מתאימים בנתוני איכות והציונים הגבוהים, לצד תנאי הקבלה הגבוהים התקיימו מבחני אישיות ופיקוד.

רח"ט תומכ"א, תא"ל ערן שני פתח את הכנס בדברים: "כאשר אנו מסתכלים שנים קדימה, אנו רואים בתחום ה-Data Science את העתיד. אני שמח על פתיחת תוכנית 'אלונים', השקענו מאמצים רבים בהקמת התוכנית בשיתוף פעולה עם אגף המודיעין והטכניון. לתוכנית זו יש חשיבות רבה לאפקטיביות המבצעית של צה"ל ושמירת ביטחון המדינה. מצופה לכם מסלול מאתגר, אך אנו סומכים עליכם שתצליחו במשימתכם ונלווה אתכם בדרך להצלחה."

‌ראש מנט"א, סא"ל איתי לבנון אמר לנוכחים בכנס: "נבחרתם בקפידה להכנס לתוכנית פורצת דרך, ואני מתרגש לעמוד בפניכם כאן, בעיניי מדובר במאורע היסטורי ופורץ דרך ברמה הלאומית. לכם, אנשי המחזור הראשון בתוכנית העילית 'אלונים' יהיה חלק נכבד בעתיד ה-Data Science במישור האקדמי ובתרומתו לצה"ל וזרועות הביטחון. יש לכם אתגר רציני לעמוד בו ואנו נהיה לצידכם לאורך כל הדרך עד לרגע בו בעתיד תוכלו להגיד בגאווה "אני 'אלוניסט' מחזור א', אני הייתי במחזור הראשון של תוכנית עילית בעתודה האקדמית בצה"ל." בנוסף, ר' מנט"א הודה והדגיש את שיתוף הפעולה המסור בין מנט"א ויחידת 8200 בהובלת הרפנט הצה"לי ל-Data Science וראש תוכנית אלונים – אל"ם ש', וצוות הטכניון – הפרופסורים, סבאח, קורלנד, דומשלק וד"ר גילה מולכו.

קונסורציום MOBiLus יתמקד בשיפור הניידות ב-13 ערים חכמות ובהן תל אביב. הוא התגבש במסגרת רשת האוניברסיטאות האירופית יורוטק, שאליה הצטרף הטכניון לאחרונה

פרופ' אמנון פרנקל

האיחוד האירופי יקציב כ-400 מיליון יורו לקונסורציום MOBiLus שבו שותף הטכניון, זאת בעקבות זכיית הקונסורציום בקול הקורא שהוציא האיחוד האירופי.

השם MOBiLus הוא קיצור של "ניידות לטובת מרחבים עירוניים ראויים למגורים", ומטרת הקונסורציום לחולל מהפכה בניידות העירונית באירופה ומחוצה לה באמצעות הטמעה של חדשנות טכנולוגית בניידות עירונית בת קיימא. הוא יפותח ויוטמע ב-13 ערים חכמות ובהן תל אביב – כולן הוגדרו כערים חכמות על ידי פורום הקהילות החכמות ICF.

מטעם הטכניון מוביל את המיזם פרופ' אמנון פרנקל מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים יחד עם מנהל יחידת קידום המחקר בטכניון דוד שם טוב. לטובת קידום הפרויקט נרתמו גם חברי סגל נוספים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ומהפקולטה לתעשייה וניהול ע"ש דוידסון וכן מרכזי מחקר ובהם המרכז לחקר העיר והאזור, המכון לתחבורה והמעבדה למערכות אוטונומיות שיתופיות.

לדברי פרופ' פרנקל, "MOBiLus תפעל מנקודת המבט של המשתמש הבודד ותתמקד בשיפור מערכות הניידות ולאו דווקא בכלי הרכב עצמם. היעד הוא להבטיח זמינות מירבית של כלי רכב בטוחים וירוקים, ולכן תינתן עדיפות לפתרונות שיובילו להפחתת הבעלות הפרטית וכך להקטנת מספר כלי הרכב הנעים בעיר. בתהליך זה ניקח בחשבון את זמינותם המוגבלת של משאבים כגון מרחב, אנרגיה ומקורות כספיים וכן את סובלנותם של התושבים לרעש, לזיהום, למשך הנסיעה ועוד."

הקונסורציום יפעל לשילובן של מערכות אופטימיזציה ותכנון, תוך הסתמכות על נתונים אקטיביים (סקרים) ופסיביים (חיישנים, מצלמות, רשתות חברתיות ועוד) ואוטומציה של הקצאת משאב התחבורה.

המענק יינתן ל-MOBiLus בעקבות זכייתו של הקונסורציום בתחרות של EIT – המכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה, הפועל במסגרת האיחוד האירופי. המכון מפעיל שורה של קהילות ידע וחדשנות (KIC) בתחומים שונים, והמענק הנוכחי יינתן בתחום של "ניידות עירונית". בקונסורציום MOBiLus חברים 48 גופים ובהם 11 אוניברסיטאות והוא יפעל בתיאום עם חברות מובילות ובהן סימנס, BMW, פולקסוואגן, אוראקל, סקודה וסיאט.

דוד שם טוב

רון שפרינץ ורון רפאלי הם הזוכים בתחרות הכימיאדה לשנת תשע"ט – 2018

בגמר הכימיאדה ה-20, שהתקיים ב-27 בדצמבר בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון, זכו 7 תלמידים מכיתות י"א וי"ב. לשלב הראשון של התחרות ניגשו אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ ובשלב הגמר התמודדו 29 מהם. הפרס לזוכים הוא מלגת לימוד מלאה או חלקית (על פי הזכייה) לשנת הלימודים הראשונה בטכניון.

הכימיאדה היא תחרות שנתית בכימיה שנועדה לעודד תלמידי תיכון להעמיק את הידע שלהם באחת משלוש אבני הבניין של המדע והטכנולוגיה – מתמטיקה, פיזיקה וכימיה – הדרושות להבנה מעמיקה של תהליכים כימיים. דיקן הפקולטה לכימיה פרופ' נעם אדיר אמר כי "אתם, המשתתפים בכימיאדה, נמצאים בשלבים הראשונים של לימוד הידע הקיים כדי להשפיע בעתיד על כיוונים חדשים של גילוי ידע. האינטגרציה של תחומים שונים תאפשר לכם לעסוק בעתיד בתחום המרתק והרחב שנקרא כימיה."

מקרב תלמידי י"א זכו במקום הראשון רון שפרינץ ממקיף ג' אשדוד, במקום השני בר שפר מקריית החינוך דרור בבני דרור ובמקום השלישי וורד ג'מיל יחיא מבית הספר הרב תחומי בטייבה ואלון סוטמן מעירוני ה' בחיפה. מקרב כיתות י"ב זכו במקום הראשון רון רפאלי מרופין, במקום השני הלל שוחט מהתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים ובמקום השלישי יואב לב מהכפר הירוק.

בראש תוכנית הכימיאדה עומד פרופ' זאב גרוס מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון, שהנחה גם את אירוע הגמר. להיבטים הניהוליים אחראית ד"ר אביטל להב ומאמנת התוכנית היא ד"ר איזנה ניגל אטינגר. בפרויקט תומכים חברי סגל, משתלמים ועובדים מהפקולטה.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' אדם שוורץ, דיקן הפקולטה לכימיה נעם אדיר ומנכ"ל מרכז מדעני העתיד מר אלי פריד בירכו את הזוכים. עוד השתתפו באירוע ד"ר גלעד פורטונה ממוסד נאמן, שקודם לכן נתן הרצאה מרתקת לתלמידים, מפמ"רית הכימיה במשרד החינוך ד"ר דורית טייטלבאום ומנהלת תוכניות אלפא ונבחרות ישראל במדעים ד"ר נעמה בני.

מימין לשמאל: בר שפר, מאיה טויבנשלק, טומי ויינטראוב, הלל שוחט, ד"ר איזנה ניגל אטינגר, אסף מעודה, רון שפרינץ, רון רפאלי, אלון סוטמן ורז לוטן

מימין לשמאל: פרופ' זאב גרוס, וורד ג'מיל יחיא, מאיה טויבנשלק, טומי ויינטראוב, הלל שוחט, ד"ר איזנה ניגל אטינגר, ד"ר אביטל להב, רון שפרינץ, רון פראלי, אלון סוטמן, בר שפר ויואב לב

החוקרים גילו כי עיכובו של החלבון מבקר את התאבדותם של תאי גזע במעי ואת תפקוד המעי הדק והגס. הגילוי יוכל לסלול בעתיד דרכים חדשות לטיפול במחלות מעיים ולמניעתן, כמו גם לצמצום תופעות הלוואי של טיפולים אנטי-סרטניים

חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון איתרו חלבון האחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים. המחקר צפוי לסלול דרכים חדשות בטיפול במחלות אלה ולצמצם את תופעות הלוואי של טיפולים אנטי-סרטניים.

את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Communications הובילו פרופ'-משנה ירון פוקס והדוקטורנטית אלינור קורן מהמעבדה לביולוגיה של תאי גזע ורפואה רגנרטיבית בפקולטה לביולוגיה ובמכון לורי לוקיי למדעי החיים וההנדסה. על פי ממצאי המחקר, עיכובו של חלבון בשם ARTS מגן על תאי הגזע החיוניים לתפקוד המעיים.

פרופ'-משנה ירון פוקס

המעי הוא רקמה המתחדשת במהירות רבה, יותר מכל רקמה אחרת בגוף; שכבת העור החיצונית, האפיתל, מתחלפת בכל שבוע. המעי הדק הוא צינור מפותל באורך ממוצע של 8-6 מטרים והוא ממלא את רוב חלל הבטן. למעי הדק תפקיד קריטי בעיכול המזון ובספיגתו אל זרם הדם והלימפה, ויעילותו קשורה במבנהו הייחודי. המעי הדק מגדיל את שטח הפנים באמצעות בליטות דמויות-אצבע הנקראות ווילי (Villi) ועשויות מתאי אפיתל העוטפות כלי דם ולימפה. תאי הגזע של המעי הדק נמצאים בקריפטות המעיים (crypts of Lieberkühn) שהם הקפלים שבין אותן בליטות בבסיס המעי. התאים מתחלקים בהתמדה, מתמיינים ויוצרים תאי אפיתל שונים לאורך הווילי.

תאי גזע הם תאים נדירים יחסית, האחראים לחידושן של רקמות שונות כגון עור, מעי וכלי דם. מחקרים רבים נעשו עד כה בנושא ההתחדשות העצמית של תאי הגזע והתמיינותם, אבל מנגנון ההתאבדות המתוכננת (אפופטוזיס) בתאים אלה כמעט שלא נחקר. זאת משום שבמשך שנים רבות נחשבו תאי הגזע לתאים "אמורטליים" החיים עד תום חייו של האורגניזם.

המחקר הנוכחי עוסק בהתאבדות תאי הגזע ובהשפעה הדרמטית של תהליך זה על התחדשות הרקמה ועל תהליכי ההחלמה במעי. פרופ'-משנה ירון פוקס והדוקטורנטית אלינור קורן הניחו כי בשל תוחלת חייהם הארוכה של תאי הגזע במעי הם עלולים לצבור מוטציות ולגרום למחלות שונות כגון סרטן. לכן, אף שהם עמידים יותר מתאים "רגילים", הם אמורים להיות נתונים למנגנון בקרה המחסל אותם באופן ממוקד במקרה שמתפתחת בהם מוטציה.

אלינור קורן

המחקר הנוכחי גילה כי תאי הגזע במעי אכן נתונים לתהליך כזה של תמותה מתוכננת. החוקרים גילו כי חלבון קריטי בתהליך זה הוא ARTS, המבוטא באופן ממוקד בקריפטות המעיים של העכבר והאדם. צוות המחקר גילה כי מחיקה של הגן האחראי לייצור החלבון האמור גורמת לעלייה דרמטית במספרם של תאי הגזע במעי ובגודלה של הנישה המכילה אותם. על מנת לאשש את תוצאותיהם החוקרים בודדו תאי גזע מהעכברים והצליחו ליצור "מעי בצלחת" – מיני-איבר מעבדה (אורגנואיד) המחקה באופן אידאלי את המעי בחיה השלמה ואפשר גם להשתילו בחיה כאיבר שיתפקד כמעי רגיל.

החוקרים מצאו באורגנואידים אלה כי מחיקתו של ARTS גורמת לעלייה משמעותית במספר תאי הגזע ובגודל המעי. זאת משום שחלק מתאי הגזע שהיו אמורים להתאבד לא עברו תהליך זה.

אוכלוסיית תאי הגזע במעי נוטה להיפגע קשות כאשר האדם מקבל טיפולים נגד סרטן. זו אחת הסיבות להיווצרותן של תופעות לוואי כגון עייפות, בחילות, הקאות ושלשולים. החוקרים גילו כי בהיעדרו של חלבון ARTS, טיפולים אלה כמעט לא פגעו בתאי הגזע. יתר על כן, הם גילו כי בעכברים נטולי ARTS, מחלות מעיים כגון קוליטיס אינן מתבטאות בתסמינים חמורים כמו אצל חולים רגילים.

החוקרים מעריכים כי המחקר יסלול דרכים חדשות לטיפול במחלות מעיים ולמניעתן, כמו גם לצמצום תופעות הלוואי של טיפולים אנטי-סרטניים. זאת באמצעות תרופות ספציפיות שיעכבו את ARTS באופן ממוקד.

פרופ'-משנה ירון פוקס הוא ראש המעבדה לתאי גזע ורפואה רגנרטיבית, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה וחבר במרכז לורי לוקי להנדסה ומדעי החיים ובמרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון. צוות המעבדה בראשותו מתמקד בבידוד אוכלוסיות חדשות של תאי גזע, בחקר מנגנון ההתאבדות של תאים מיוחדים אלו ובקידום טכניקות חדשות לרפואה רגנרטיבית ולטיפול במחלת הסרטן.

המחקר הנוכחי נערך בתמיכת קרן משרד המדע (קמין), ICRF RCDAו-GIF.

למאמר המלא ב- Nature Communications לחצו כאן

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים בירוק)

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים בקריפטות צבועים באדום)

מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק – תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

מיני מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק – תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

כנס Umbrella הישראלי-גרמני התקיים השנה בישראל בהובלת הטכניון. ההרצאות והדיונים התמקדו בהישגים ובאתגרים בתחום מיקרוסקופיית האלקטרונים ובשיטות חשובות נוספות לאפיון חומרים

מימין: פרופ' קנוט אורבן עם פרופ' רפל דונין בורקובסקי

לאחרונה התקיים בכפר בלום כנס Umbrella – שיתוף פעולה ישראלי-גרמני בין הטכניון לשני מוסדות בגרמניה: מכון המחקר יוליך (Jülich)  ואוניברסיטת אאכן (RWTH  Aachen). מטרתם של כנסים אלה, הנודדים בין שלושת המוסדות כבר יותר משלושה עשורים, היא לקדם קשרי מדע ומחקרים משותפים בין ישראל וגרמניה בכלל ובין הטכניון, יוליך ואוניברסיטת אאכן בפרט.

השנה, לראשונה בתולדות כנסי Umbrella, התקיים הכנס יחד עם  RBNI Winter School- הסדנה הדו-שנתית של המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון. הכנס ארך חמישה ימים והתמקד באפיון חומרים ובמיקרוסקופיית אלקטרונים. כ-140 סטודנטים לתארים מתקדמים משלושת המוסדות האמורים ומאוניברסיטאות נוספות בישראל ובחו״ל השתתפו בכנס.

ראש המכון לננוטכנולוגיה בטכניון, פרופ' גדי אייזנשטיין, ציין את החשיבות של הקשר בין המוסדות, את הרמה הגבוהה של המרצים שרובם מוליכים בעולם ואת החיבורים הייחודיים בין הסטודנטים הישראלים לסטודנטים מרחבי העולם. הוא הכריז כי בשנה הבאה יתקיים ביוליך כנס המשך באוריינטציה מעשית יותר (""hands on), שבו יתנסו המשתתפים בעבודה על מערכות המיקרוסקופיה המתקדמות בעולם. כמו כן הודה פרופסור איזנשטיין לצוות המכון – מירב סונדק-מיניקס, פזית סביון-מרם ותניה אשכנזי – ולגופים שסייעו במימון האירוע.

את הרצאת הפתיחה נשא פרופ' קנוט אורבן, שניהל בעבר את מרכז ארנסט רוסקה במכון יוליך ובאוניברסיטת אאכן וכיום משמש חוקר פעיל במרכז. פרופ' אורבן, חתן פרס וולף ואחד האנשים החשובים בעולם המיקרוסקופיה, דיבר על ההתמודדות עם אברציות – עיוותים בתמונת המיקרוסקופ. על פי פרופ' אורבן, "מיקרוסקופ האלקטרונים החודר (TEM) פותח כבר בשנות ה-30, אבל רק ב-1997 הצלחנו להדגים טכנולוגיה שמתקנת את העיוותים שבו. כיום יש כבר כ-800 מיקרוסקופים שמבוססים על הטכנולוגיה שפיתחנו, וזו מהפכה דרמטית."

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ' וויין קפלן, הציג את ההתקדמות בספטרוסקופיית EDS ואת יתרונותיה באפיון ההתפזרות הכימית במשטחים ובממשקים בין חומרים שונים. "גלאי EDS מקבלים קלט של קרני X וממירים את האנרגיה של כל קרן לאות חשמלי בעל עוצמה פרופורציונלית לאנרגיית הקרן. כך אפשר לזהות סוגי אטומים בחומר, ויחד עם מיקרוסקופיית אלקטרונים בעלת כושר הפרדה גבוה אפשר לאפיין את ההרכב הכימי של חומר ברזולוציה אטומית.״

פרופ' ישעיהו טלמון מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון הציג את ההתפתחויות ב- Cryo-TEM- מיקרוסקופיה של חומרים ביולוגיים וחומרים רכים אחרים. "כדי לצפות בחומרים האלה עלינו להקפיא אותם, אבל תהליך ההקפאה חייב להיות חכם כדי שלא יהרוס את המבנה הגבישי שאותו אנחנו חייבים לחקור. המשימה שלנו היא להבין את המבנה הגבישי הננומטרי שלהם, ולשם כך אנחנו משתמשים במצלמות חדשניות, רגישות במיוחד, שמאפשרות ניטור של אלקטרונים בודדים. חשוב מאוד גם לוודא שקרן האלקטרונים המשמשת אותנו במיקרוסקופ לא תהרוס את החומר."

פרופ' אורי סיון מהפקולטה לפיזיקה הרצה על "הננומטר האחרון" – מיקרוסקופיית כוח אטומי (AFM) ברזולוציה סופר-גבוהה. פרופ' סיון הוא מומחה במיקרוסקופיה של משטחים ובעיקר של נוזלים, והוא משלב מחקר בסיסי ויישומים ביולוגיים. את המיקרוסקופים שלו הוא בונה יחד עם הסטודנטים שלו, ובשנים האחרונות השיג שיפור משמעותי במיפוי תלת-ממדי של די-אן-איי ואובייקטים אחרים ברמה האטומית.

פרופ' קלאוס רופרס מאוניברסיטת גטינגן הציג את ההתפתחויות במיקרוסקופיית אלקטרונים חודרת בעלת קרן ממותגת. פרופ' רופרס הוא אחד המדענים המובילים בעולם בתחום מחקר מהפכני זה. בעולם יש כיום מספר מועט של מיקרוסקופים ממותגים, והטכניון הקים לאחרונה מיקרוסקופ כזה שהוא היחיד בישראל.

פרופ' טום קלי מאוניברסיטת ויסקונסין – מדען פורץ דרך במיקרוסקופ מסוג Atom Probe Tomography – תיאר את ההתפתחויות האחרונות במיקרוסקופים אלה ואת הפוטנציאל העצום שגלום בשימוש בהם.

המנהל המדעי של מרכז ESRF לאנליזות בעזרת אלקטרונים וקרני X בגרונובל, פרופ' ז׳אן סוסיני, תיאר את הפעילויות במרכז שבו שותפים חוקרים מ-22 מדינות שמקיימים כ-10,000 ניסויים בשנה.

פרופ' רפל דונין בורקובסקי, המנהל הנוכחי של מרכז ארנסט רוסקה ביוליך, סקר פעילויות בתחום ההולוגרפיה במיקרוסקופים אלקטרוניים – שטח בו הוא אחד המדענים החשובים בעולם.

מימין: פרופ' ישעיהו טלמון ופרופ' גדי איזנשטיין