בתחומי ההנדסה, המדעים, הרפואה, הניהול והארכיטקטורה.

מחזור תשע"ח
תודה לכל אחת ואחד מכם
על שבחרתם ללמוד בטכניון
הצלחה רבה בהמשך דרככם!

המערכת משפרת משמעותית את יעילותן של תרופות אנטי-סרטניות ומפחיתה בכ-90% את מינון התרופה הנדרש

פרופ' אלחנדרו סוסניק. קרדיט צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הטיפולים הקיימים לחולי סרטן מבוגרים אינם יעילים במיוחד לילדים חולי סרטן. זאת משום שתאי הסרטן אצל הילד החולה שונים בהיבטים כגון מאפיינים גנטיים, דפוסי גדילה ומסלולי התפתחות, והטיפול הכימותרפי הקונבנציונלי עלול לגרום לו נזק רב במיוחד.

זה הרקע לפיתוחה של מערכת חדשנית להסעת תרופות אנטי-סרטניות. מערכת זו, שפותחה בטכניון, הובילה לשיפור דרמטי ביעילותה של התרופה האנטי-סרטנית ולהפחתה של כ-90% במינון התרופה. את המערכת פיתח פרופ' אלחנדרו סוסניק מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים עם הסטודנטית אלכס בוקצ'ין ועמיתיהם מבית החולים הפדיאטרי בברצלונה. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי לשחרור מבוקר (Journal of Controlled Release).

סרטן הוא גורם המוות העיקרי בילדים מעל גיל שנה ברוב העולם המערבי. העברת תרופות באמצעות חלקיקים ננומטריים היא טכנולוגיה מבטיחה מאוד הצפויה לשנות את פני הרפואה. טכנולוגיה זו רלוונטית במיוחד להעברה של תרופות אנטי-סרטניות לתוך הגידול. עם זאת, למרות המחקר והפיתוח הנרחבים בנושא זה, יישומה של הטכנולוגיה עבור ילדים חולי סרטן כמעט לא נחקר עד היום. זאת בין השאר בשל המגבלה על השתתפות ילדים במחקרים קליניים ובשל ההבדלים בפיזיולוגיה של ילדים בגילים שונים.

הפיתוח שהוביל פרופ' סוסניק מבוסס על העברה חכמה של התרופה הכימותרפית דסטיניב  (Dasatinib) באמצעות אריזה ננומטרית. אריזה זו מכוונת את התרופה לתוך התאים הסרטניים בלבד ומפחיתה מאוד את החשיפה של איברים אחרים לתרופה.

דסטיניב היא תרופה מאושרת הנמכרת כיום בעולם. תרופה זו פועלת על טירוזין קינאז – אנזים המהווה מעין מתג להפעלה וכיבוי של תהליכים שונים בתא. אחד התהליכים האלה הוא עיבוי והתחלקות של התא, ולכן מוטציה באנזים זה עלולה להוביל להתחלקות בלתי מבוקרת של תאים – כלומר לגידול סרטני.

הסטודנטית אלכס בוקצ'ין. קרדיט צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

דסטיניב, הניתנת כיום בטבליות לבליעה, פועלת כאמור על הטירוניז קינאז ומחזירה אותו לפעילות תקינה. עם זאת, בגופו של המטופל משתחררת התרופה באופן לא ממוקד וכך פוגעת גם בתאים בריאים. הטכנולוגיה החדשה נועדה למנוע תופעה זו באמצעות הובלת התרופה אל התאים הסרטניים בלבד וכך להביא את יעילותה למקסימום מבלי שתפגע ברקמות בריאות.

האריזה בנויה ממיצלות פולימריות – מבנים ננומטריים הנוצרים מהצטברות ספונטנית של פולימרים במים ונחשבים דרך מצוינת להעברת תרופות, בין השאר בשל גודלם הזעיר (10 עד 300 ננומטר). החידוש המכריע במחקר של פרופ' סוסניק הוא הוספת סוכר לפלטפורמה הננומטרית. התא הסרטני מזהה את הסוכר וכך מושך לתוכו את הפלטפורמה, המשחררת את התרופה בתוך התא.

בניסוי המעבדה שביצעה קבוצת המחקר של פרופ' סוסניק הודגמה יעילותה של המערכת: הפלטפורמה החדשה הגדילה משמעותית את כמות התרופה המגיעה לגידול וכך צמצמה בשיעור דרמטי (כ-90%) את מינון התרופה הנדרש לחיסול תאי סרקומה – גידול סרטני בשרירים ובעצמות, המהווה 10% מהגידולים בילדים.

יעילות המערכת הודגמה גם בניסוי בעכברים (in vivo). הפלטפורמה שיפרה משמעותית את החדרת התרופה לחלק התפקודי (פרנכימה) בתאים הסרטניים. יתר על כן, השימוש בפלטפורמה הננומטרית הובילה להארכה דרמטית (42%) של תוחלת החיים של העכברים מ-19 יום (בקבוצת הביקורת) ל-27 יום.

לסיכום, ניסוי המעבדה והניסוי ביצור החי הראו כי בניגוד לצריכת התרופה בבליעה, כנהוג, צריכתה באמצעות המערכת החדשה מובילה להצטברות סלקטיבית שלה בתאים הסרטניים בלבד. פירוש הדבר הוא שיעילות התרופה גוברת, ובה בעת רקמות בריאות אינן נפגעות וכך נמנעות תופעות הלוואי השונות המאפיינות טיפולים כימותרפיים רבים.

באיור: הכנת הפלטפורמה (מיצלות פולימריות) להסעת מעכב הטירוזין קינאז, המסומן בכדוריות כחולות

המאמר ב- Journal of Controlled Release מסכם מחקר בן שלוש שנים, שהוביל להצלחה ראשונה בהעברת התרופה דסטיניב באמצעות ננו-חלקיקים ולהדגמה ראשונה של הצטברות ממוקדת של החלקיקים בגידול ברקמה החולה במודל של סרטן ילדים בחיית ניסוי. המחקר נתמך על ידי הטכניון ומענקי המועצה האירופית.

פרופ' סוסניק, המוביל את תוכנית הלימודים המשותפת לפקולטה למדע והנדסה של חומרים ולפקולטה לביולוגיה, נולד בארגנטינה והשלים לימודי רוקחות באוניברסיטת בואנוס איירס. ב-1997 עלה לישראל בפעם הראשונה ואז השלים תואר שלישי באוניברסיטה העברית. לאחר מכן יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת טורונטו בקנדה. משם חזר עם אשתו לאוניברסיטת בואנוס איירס, "אבל תמיד ידעתי שאני רוצה מקום אחר. בפברואר 2013 קיבלתי הזמנה מהטכניון, וזאת הייתה הצעה שאי אפשר לסרב לה."

בעקבות ההזמנה הוא עלה לישראל בשנית ב-28 בדצמבר 2013 וכיום הוא חבר סגל בפקולטה למדע והנדסה של חומרים וחבר ב-TICC (המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון) וב-RBNI (מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון). בטכניון הוא מתמקד בפיתוח טיפולים ייעודיים לילדים חולי סרטן, וזאת משום ש"מדובר בקהל יעד מאוד מפוצל מבחינה פיזיולוגית ולכן פחות כדאי מבחינה כלכלית עבור חברות התרופות. ההבדלים בין ילדים בגילים שונים גדולים מאוד, וחברות התרופות אינן רוצות להשקיע במחקר ופיתוח עבור קבוצות גיל צרות מאוד. הבעיה הנוספת היא שכאמור, הפיזיולוגיה של הילד שונה מאוד מזו של המבוגר ולכן הגידול מתפתח אצלו אחרת. גם השפעתן של תרופות על הגידול אינה דומה. לכל זה נוספת העובדה שניסויים קליניים כמעט אינם נערכים בילדים מסיבות ברורות. אני מקווה שהפלטפורמה שפיתחנו תשפר את המצב ותשמש להעברת ספקטרום רחב של תרופות אנטי-סרטניות."

למאמר המלא לחצו כאן

ד"ר נועה אבני וד"ר נועה אבני נפגשו לראשונה בטקס הענקת תוארי דוקטור בטכניון

בטקס הענקת תוארי דוקטור שהתקיים בטכניון ב-28 במאי נפגשו לראשונה ד"ר נועה אבני וד"ר נועה אבני – שתי סטודנטיות שלמדו בטכניון באותן שנים בשתי פקולטות שונות.

איך לנהל מים

ד"ר נועה אבני, 37, נולדה בבאר שבע וגדלה בעומר וברחובות ולמדה בתיכון פיזיקה וכימיה. את התואר הראשון והשני השלימה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. לאחר סיום התואר השני, שבו התמקדה באופטימיזציה של ניהול מים מותפלים, החלה את הדוקטורט בטכניון בהנחייתם של פרופ'-משנה ברק פישביין ופרופ' אמריטוס אורי שמיר. נושא הדוקטורט: ניהול מערכות מים אזוריות תחת תנאי אי-ודאות בנוגע לצריכת המים. במסגרת מחקר הדוקטורט פיתחה מתודולוגיה לניתוח אי-הוודאות של צריכת המים ברמה אזורית ומודל לניהול אופטימלי של מערכות מים אזוריות. מודל זה לוקח בחשבון את אי הוודאות בצריכת המים בחלופות השונות למדיניות תפעול המערכת. לדבריה, "מערכות מים אזוריות הן מערכות הטרוגניות ודינמיות מאוד מבחינת צריכת המים; תעשייה, חקלאות, ערים ויישובים קטנים מאופיינים בשוני גדול בדפוסי הצריכה. כל זה נוסף לאי-הוודאות הנובעת משינויים דמוגרפיים, אקלימיים ופוליטיים המשפיעים על צריכת המים במגזרים השונים. תכנון נכון וארוך טווח יכול לסייע מאוד למקבלי ההחלטות."
המתודולוגיה שפיתחה ד"ר אבני הוצגה בכנסים של American Society of Civil Engineers (ASCE) וזכתה בהתעניינות רבה מצד חוקרים מובילים בתחום.

על תקופת הלימודים בטכניון היא אומרת: "זאת הייתה תקופה נהדרת מבחינה מקצועית אבל גם מבחינת התפתחות האישית שלי. למדתי להוביל מחקר רחב היקף בצורה עצמאית וזכיתי במנחים מצוינים שכיוונו, דחפו ותמכו בי מעל ומעבר. למדתי מהם המון. רמת ההוראה והמחקר כאן גבוהה מאוד ויש תמיכה רבה בדוקטורנטים." בתום הדוקטורט היא עברה מחיפה לתל אביב, שם היא מתגוררת עם בעלה רועי, במאי ומפיק סרטים דוקומנטריים, ועם הבת מיה – בת 10 חודשים. בימים אלה היא נמצאת בחופשת לידה, לומדת ומלמדת יוגה ומתכננת לחזור לעבודה בשנה הבאה.

פירוק החלבונים בגוף

ד"ר נועה אבני, בוגרת הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, היא בת 33, נשואה לליעוז – בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון – ואם לעיטם בן ה-3. היא נולדה בחיפה ולמדה בבית הספר הריאלי העברי, שם התעורר בה העניין הרב בפיזיקה ובביולוגיה. את דרכה בטכניון החלה בפקולטה בביולוגיה, שם התנסתה במחקר כבר בתואר הראשון.  במהלך לימודיה היא ערכה מחקר בהנחייתו של פרופ' יואב ליבני מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בהקשר של הובלת תרופות בתוך הגוף. בהמשך בחרה להמשיך במחקר בסיסי, וכך היא הגיעה למעבדתו של חתן פרס נובל בכימיה פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר. לדבריה, "חיפשתי מעבדה שעוסקת בביוכימיה מתוך אוריינטציה של מחקר קלאסי. אמי, רינה רוזנטל, בוגרת הפקולטה לכימיה בטכניון, הנחילה בי את האהבה למדע עוד מינקות. רציתי להכיר את אבני הבניין של הביולוגיה והביוכימיה מתוך רצון ליישמן בהמשך בתחומים אפליקטיביים. נפלה בחלקי הזכות להשתלב במעבדה של פרופ'-מחקר צ'חנובר, ללמוד, להתמקצע ולהעמיק במגוון רחב של אספקטים ביולוגיים תוך חשיבה ביקורתית ואנליטית. למדתי מהטובים ביותר: פרופ' צ'חנובר ומנהלת המעבדה שלו ד"ר ביאטריס ברקוביץ' שמלווה אותו כבר 30 שנה, וכמובן מחבריי למעבדה, מדענים חריפים ומבריקים."

במסגרת הדוקטורט חקרה אבני את התקשורת בין שתי המערכות האחראיות לפירוק החלבונים בתא החי: מערכת האוביקוויטין והמערכת האוטופגית. מערכת האוביקוויטין (ubiquitin), שגילויה זיכה את פרופ'-מחקר אברהם הרשקו ואת פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר בפרס נובל בכימיה (2004), מסמנת את החלבונים הפגומים ב"תג מוות" העשוי משרשראות אוביקוויטין. תיוג זה מוביל לזיהוי על ידי הפּרוֹטֵאָזוֹם, הריהו "סל האשפה התאי". לימים התברר כי מערכת זו מעורבת בתהליכים ביולוגיים רבים ומגוונים.

המערכת האוטופגית התגלתה על ידי פרופ' יושינורי אוסומי מהמכון הטכנולוגי של טוקיו וזיכתה אותו בפרס נובל ברפואה (2016). אוטופגיה (מילולית: עיכול עצמי) היא תהליך שבו עוטף התא את עצמו בקרום ומוביל את עצמו לפירוק באיבר הקרוי ליזוזום.  אבני, כאמור, חקרה את התקשורת בין שתי המערכות הללו וגילתה כי חסך בחומצות אמינו מגביר את האוביקוויטינציה באתרים מסוימים בפרוטאזום וכך חושף את הגוף ל"מתקפה אוטופגית".

כיום עובדת אבני במו"פ בחברת MeMed Dx החיפאית שנוסדה ב-2009 על ידי ד"ר ערן אדן וד"ר כפיר עובד, שמכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות. הבדיקה שפיתחה החברה מאפשרת לאבחן במדויק אם זיהום בחולים עם מחלת חום הוא ממקור חיידקי או ממקור נגיפי, ומספקת לרופאים מידע חשוב על סוג הטיפול שיש לתת. זיהוי מקור הזיהום מהווה כלי חשוב לרופא המטפל, ומסייע לו להחליט בדיוק גבוה האם יש צורך לתת למטופל אנטיביוטיקה. הבדיקה מבוססת על תגובת המערכת החיסונית ולא על דגימת הגורם המזהם. לפני כמה שבועות פורסם מחקר קליני שכלל 314 ילדים ומבוגרים והדגים את עדיפות הבדיקה של MeMed Dx על בדיקות קיימות.

נציגי אגודת הידידים של הטכניון בארה"ב (ATS) צעדו שלשום בניו יורק במצעד המסורתי של העיר למען ישראל. במצעד ההזדהות שנערך השנה ברוח חגיגות ה-70 לישראל צעדו בשדרה החמישית עשרות אלפי חוגגים ובהם ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאסיו והמושל אנדרו קואמו

פרופ'-משנה דדי מאירי הוא ראש המעבדה לחקר הסרטן והקנבינואידים בפקולטה לביולוגיה בטכניון. במעבדתו בטכניון, שהיא אחת המעבדות המובילות בעולם בתחום זה, נחקרים זנים שונים של קנביס ונבדקים ההרכבים המדויקים המתאימים לטיפול במחלות ספציפיות. לדבריו, "רופאים בכל העולם רושמים למטופליהם קנביס בלי שום התייחסות לסוג הקנביס ולרכיביו הפעילים – ובצמח הזה יש יותר מ-500 רכיבים פעילים. במעבדה שלנו אנחנו מנתחים במדויק את רכיבי הקנביס השונים ומנהלים מעקב אחר טיפולי קנביס בישראל ואחר תוצאותיהם הרפואיות, בתקווה לפתח טיפולים מדויקים ויעילים במחלות שונות."

אנחנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאתו המרתקת של פרופ'-משנה מאירי באירוע TEDx שנערך בתל אביב

מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון נפתח הבוקר בהכרזה על היערכות למחצית השנייה של המאה ה-21. כדי לעמוד בחזית המהפכה הדיגיטלית ובאתגרי העתיד הכריז נשיא הטכניון על קמפיין עולמי יוצא דופן בהיקפו לגיוס 1.8 מיליארד דולר

מימין לשמאל : יו"ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ויו"ר הקורטוריון לורנס ג'קייר
צילום : ניצן זוהר,דוברות הטכניון

מושב חבר הנאמנים של הטכניון – הקורטוריון – נפתח הבוקר בסימן 70 שנה למדינת ישראל – 70 שנה הטבועות בחותמו של הטכניון. במושב הפתיחה הכריז נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא על היערכותו של הטכניון למחצית השנייה של המאה ה-21, ובמרכזה המהפכה הדיגיטלית, ועל קמפיין לגיוס תרומות בסכום כולל של 1.8 מיליארד דולר עד שנת 2024.

מאז פתח את שעריו בשנת 1924 לא הפסיק הטכניון לחתור לפיתוח הון אנושי, מנהיגות וידע לטובתן של מדינת ישראל והאנושות כולה. בשני העשורים האחרונים התמקד הטכניון בהקמת מרכזי מצוינות רב-תחומיים בנושאים כגון ננוטכנולוגיה, אנרגיה בת קיימא, הנדסה ומדעי החיים, מערכות אוטונומיות וחקר הסרטן. לדברי נשיא הטכניון, "עתה עלינו להשקיע סכומים גדולים בתשתיות המחקר של מרכזים אלה ובגיוסם של חברי סגל חדשים, שכן רק כך נוכל לעגן ולהעמיק את מנהיגותנו בתחום הטכנולוגי-מדעי. עלינו להמשיך במאמצינו לגייס סגל חדש ולהגדיל בשש השנים הקרובות את מספר חברי הסגל מ-570 ל-620. עלינו להתאים את עצמנו למהפכה התעשייתית הרביעית, היא המהפכה הדיגיטלית, ולשם כך עלינו להעמיק בתחומים רבים ובהם בינה מלאכותית, הגנת סייבר, אנרגיה מתחדשת, פיתוח סביבתי ומדע והנדסה קוונטיים."

לדברי נשיא הטכניון, "הקמפיין הנוכחי הוא קמפיין גלובלי במהותו לא רק מעצם מעורבותן של אגודות הידידים של הטכניון ברחבי העולם, אלא גם בהשלכותיו הגלובליות על האנושות כולה. מדובר בשיפור איכות הקרקע, המים והאוויר, פיתוח מקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים, סיוע טכנולוגי למדינות מתפתחות, פריצות דרך בטיפול בסרטן ועוד."

נשיא הטכניון ציין כי לאחרונה דירג עיתון ה-Times הלונדוני את הטכניון כאוניברסיטה המובילה בעולם בהכנת בוגריה למהפכה הדיגיטלית. "בדירוגים הכלליים מדורג הטכניון בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם, ואנחנו חותרים להפוך לאחת מאוניברסיטאות העילית. זהו יעד בר השגה אם רק יהיו בידינו משאבים מספיקים ולכן יצאנו בקמפיין הנוכחי, שהוא חסר תקדים בהיקפו בתולדות האקדמיה הישראלית."

רונלד ס. לאודר נענה להזמנת הטכניון לשמש כיו"ר הכבוד של הקמפיין הגלובלי שלו. באוקטובר הקרוב יארחו רונלד וג'ו קרול לאודר אירוע מיוחד בביתם בניו יורק להשקת קמפיין הטכניון בארה"ב.  באירוע ישתתפו נשיא הטכניון, ידידי הטכניון בניו יורק וחברים אישיים של משפחת לאודר.

זוהר זיסאפל, יושב הראש הישראלי של הקמפיין, אמר: "אני חש מחויבות ואחריות עמוקות כלפי הטכניון, המוסד האקדמי הראשון והטוב ביותר בישראל להנדסה, בית הגידול המקצועי של רבים מאתנו והמוסד שנענה – וימשיך להיענות – לאתגרים רבים העומדים בפני העולם. אני גאה להיות חלק מוועדת הקמפיין העולמית של הטכניון ולסייע בכך בקידום עתידו של מוסד ייחודי זה, לרווחתם של מיליונים בישראל וברחבי העולם."

הטכניון חב רבות לאגודות ידידי הטכניון, התומכות בו מזה עשורים רבים. ב-1951, לדוגמה, פנה ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון לאגודת ידידי הטכניון בארצות הברית (ATS) בבקשה ליזום קמפיין התרמה של 10 מיליון דולר, סכום עצום באותם ימים, לטובת הקמתו של הקמפוס החדש של הטכניון על הר הכרמל. במכתב לנשיא אגודת ידידי הטכניון בארה"ב דאז, קולונל יחיאל אלישר, הוא כתב: "החשיבות שממשלת ישראל מייחסת לחינוך גבוה ולמחקר מדעי וטכנולוגי, ולמקומם בהבטחת התפתחות המדינה וביטחונה, מחייבת את הממשלה לעשות הכול על מנת לטפח ולתמוך בטכניון בחיפה כמוסד טכנולוגי מעולה בישראל." מאז הקמתה ב-1940 ועד היום גייסה האגודה בארה"ב, עליה מוטל תפקיד מרכזי גם בקמפיין הנוכחי , כ-2.5 מיליארד דולר עבור פיתוחו של הטכניון.

"באוניברסיטאות המובילות בארה"ב מקובל להשיק את הקמפיין באופן שקט ולחשוף אותו לציבור לאחר שהאוניברסיטה הבטיחה שליש מסכום היעד שלו," מסביר פרופ' בועז גולני, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים בטכניון. "כאשר יצאנו לדרך באוקטובר 2014 הערכנו שיידרשו לנו לפחות 4 שנים לחצות את הסף הזה. לשמחתנו, מתברר כי טעינו וכי הודות לנדיבותם ולחזונם של ידידנו ברחבי העולם, גייסנו עד היום קרוב ל-40% מסכום היעד של 1.8 מיליארד דולר."

הטכניון זכה בהכרה בינלאומית הודות למחקרים נרחבים בתחומים מגוונים ובהם רפואה רגנרטיבית, הנדסת חלל, מדעי המחשב, הנדסה קוונטית, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה ומדעי החיים. הטכניון חתום על מזכרי הבנה עם יותר מ-200 אוניברסיטאות וגופי מחקר ברחבי העולם. בשנה שעברה חנך הטכניון את מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה, האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין, וחגג את המעבר של מכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס לאתר הקבע שלו בקמפוס קורנל טק על האי רוזוולט בעיר ניו יורק.

הזוכים הם הנוירוביולוגית פרופ' קרלה שץ מאוניברסיטת סטנפורד והכימאי פרופ' טובין מרקס מאוניברסיטת נורת'ווסטרן. הטקס נערך במסגרת אירועי חבר הנאמנים של הטכניון

הטכניון העניק אתמול (א') את פרס הארווי לשנת 2017 במדע ובטכנולוגיה. שני הזוכים השנה הם חברי סגל באוניברסיטאות אמריקאיות: פרופ' טובין מרקס מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ופרופ' קרלה שץ מאוניברסיטת סטנפורד.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא אמר בטקס כי "מדענים גדולים כמו שני זוכי פרס הארווי הנוכחיים מאופיינים ביצירתיות, וזו מושתתת על ארבעה היבטים: הנעה פנימית, כישורים רלוונטיים לתחום, חשיבה יצירתית וסביבה מעודדת יצירתיות. " את הטקס, שנערך במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון – הנחתה דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית פרופ' שולמית לבנברג.

פלסטיות בהתפתחות המוקדמת של מערכת הראייה

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא מעניק את הפרס לפרופ' קרלה שץ

פרופ' קרלה שץ (Carla J. Shatz), ילידת 1947, היא פרופסור לביולוגיה ולנוירוביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. היא קיבלה את הפרס על תגליותיה בנוגע להתהוותם של מעגלים עצביים במערכת הראייה ולתפקודם. תרומתה העיקרית כוללת תגליות בסיסיות לגבי האופן שבו מעגלים עצביים במערכת הראייה עוברים תהליך של כוונון עדין תוך התנסות ופעילות עצבית. לתגליות אלה השלכות רפואיות הנוגעות לטיפול בהפרעות זיכרון בגיל המבוגר ובמחלות נוירו-התפתחותיות.

בטקס אמרה פרופ' שץ כי "ארבעה אנשים העניקו לי את האהבה למדע: הוריי הביולוגיים, מהנדס ואמנית שנטעו בי חשיבה עצמאית שאינה נכנעת לצו האופנה, והוריי המדעיים הפרופסורים דיוויד הובל וטורסטן ויזל שזכו בפרס נובל ברפואה לשנת 1981. הם קיבלו אותי לדוקטורט בתקופה שבה לא היה מקובל לקבל נשים באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, וכך הייתי לאישה הראשונה שהשלימה דוקטורט בנוירוביולוגיה בהרווארד. מאז רשמתי עם עמיתיי ועם הסטודנטים שלי הישגים רבים בהבנת התפתחות המוח והיווצרות שיבושים נוירולוגיים, ואני מקווה שנוכל לתרגם את ההישגים המדעיים שלנו להתערבויות רפואיות שיסייעו בריפוי מחלות נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר. לשם כך דרושה סינתזה של הרבה תחומי מחקר – ממש כפי שעושים בטכניון."

פרופ' שץ השלימה תואר ראשון בכימיה במכללת רדקליף, הפועלת כיום כחלק מאוניברסיטת הרווארד, דוקטורט (M.Phil) בפיזיולוגיה ב-University College London ודוקטורט (Ph.D) בנוירוביולוגיה בבית הספר לרפואה בהרווארד בשנת 1976. היא נבחרה לאגודות מקצועיות רבות ובהן האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים וזכתה בפרסים רבים במדעי המוח ובהם פרס ג'ררד, פרס גרובר ופרס קאוולי.

השפעה מרחיקת לכת על הכימיה המודרנית

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא מעניק את הפרס לפרופ' טובין מרקס

פרופ' טובין מרקס (Tobin J. Marks), יליד 1944, הוא פרופסור במחלקה לכימיה באוניברסיטת נורת'ווסטרן. הוא קיבל את הפרס על מחקריו פורצי הדרך שהשפיעו רבות על הכימיה המודרנית. פרופ' מרקס השלים תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת מרילנד ב-1966 ודוקטורט ב-MIT ב-1971. במהלך הקריירה האקדמית שלו הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס קרל ציגלר מטעם האגודה הגרמנית לכימיה, מדליית פריסטלי מטעם החברה האמריקאית לכימיה ומדליית המדע הלאומית (Priestley Medal) של ארצות הברית. בשנת 2011 זכה בפרס שוליך מטעם הטכניון.

פרופ' מרקס הוא מומחה בעל שם עולמי בתחומים רבים ובהם זירוז תגובות כימיות, אלקטרוניקה מודפסת והתקנים להמרת אנרגיית שמש. הוא פיתח סוגים רבים ומגוונים של פלסטיק בר מחזור, צגים ורכיבים אלקטרוניים ותאים להמרת אנרגיית שמש לחשמל. עם תחומי המומחיות שלו נמנים כימיה של פולימרים ומתכות, חומרים פוטוניים, מוליכי על והיבטים אורגניים בכימיה של מתכות.

במעמד קבלת הפרס אמר פרופ' מרקס כי "הכימיה, בפרפראזה על שייקספיר, היא יצירתו של החומר שממנו עשויים חלומות. ב-1983 ביקרתי לראשונה בישראל, ואילו דיברו איתי על ישראל כ'סטארט-אפ ניישן' הייתי חושב שמדברים על הבעיות בהתנעה של המכוניות המיושנות שנסעו כאן אז. אבל זאת הייתה עבורי תחילתו של קשר חשוב מאוד, והשינוי שמדינת ישראל עברה מאז הוא ממש עצום."

הוא קיבל את הפרס על מחקריו פורצי הדרך שהשפיעו רבות על הכימיה המודרנית. מדובר במחקרים בעלי חשיבות יסודית ושימושית בקטליזה, בכימיה של אורגנו-לנתנידים ואקטינידים, בחומרים אלקטרוניים ופוטוניים ובכימיה קואורדינטיבית, שהשפיעו רבות על הכימיה המודרנית.

פרופ' קרלה שץ נושאת דברים בטקס

פרס הארווי, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887). הוא נוסד בשנת 1972 כגשר של רצון טוב בין ישראל ואומות העולם וניתן מדי שנה לגברים ולנשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל.

במרוצת השנים זכו בפרס הארווי מדענים מארה"ב, מבריטניה, מרוסיה, משוודיה, מגרמניה, מקנדה, מצרפת ומישראל. עם הזוכים בפרס נמנים מיכאיל גורבצ'וב, מנהיג בריה"מ לשעבר וחתן פרס נובל, שקיבל את פרס הארווי על פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופ' ברט סאקמן, חתן פרס נובל ברפואה; פרופ' פייר ג'יל דה-ג'ן, חתן פרס נובל בפיזיקה; פרופ' אדוארד טלר על תגליותיו בפיזיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית; פרופ' ויליאם קופף על המצאת הכליה המלאכותית; ופרופ' שוג'י נקמורה, שקיבל את פרס נובל בפיזיקה על פיתוח דיודת הלד(LED)  הכחול.

חתני פרס הארווי בשנה שעברה זכו זמן קצר לאחר מכן בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2017. אלה הם פרופ'-אמריטוס ריינר וייס, פרופ'-אמריטוס קיפ סטפן תורן ופרופ' בארי באריש, שהובילו לגילויים של גלי הכבידה בשנת 2015 במסגרת ניסוי LIGO.

הטכניון העניק תוארי עמית לשם כבוד לשישה אישים מישראל ומחו"ל

מקבלי תוארי הכבוד, מימין לשמאל:
ד"ר הירושי פוג'יווארה, ד"ר משה מרום, רונה רמון, ד"ר מרטין וגרייס רוסמן ולס ססקין

אתמול (א', 11 ביוני) התקיים בטכניון טקס הענקת תוארי עמיתי כבוד. הזוכים בתארים השנה הם ד"ר הירושי פוג'יווארה, יפן; ד"ר משה מרום, ישראל; רונה רמון, ישראל; ד"ר מרטין וגרייס רוסמן, ארה"ב; לס ססקין, ארה"ב.

בשם מקבלי התארים דיבר לס ססקין, שאמר: "לצערי למדתי באוניברסיטת ניו יורק ולא בטכניון – כאן בוודאי הייתי מצליח יותר ותורם יותר. באוניברסיטת ניו יורק הייתה איתי בכיתה אישה אחת. כאן עומד אחוז הסטודנטיות על 42% ואתם עדיין לא מרוצים וממשיכים לחתור לשוויון מספרי מלא. לכן אני טוען שגיבורי העל האמיתיים אינם לברון ג'יימס ובאטמן אלא אתם, הפועלים למען האנושות על סמך הנאמר במשנה: 'כל המקיים נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא'."

את הטקס, שנערך במסגרת היום הראשון למושב הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון – הנחתה דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ' מרסל מחלוף. נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא אמר בפתיחת הטקס: "אני לא מכיר שום אוניברסיטה בעולם שמילאה תפקיד מרכזי כל כך בחייהן של מדינה ואומה. עבורנו זוהי סיבה לשמחה גדולה ולגאווה עצומה." הוא הציג את ההיסטוריה של הטכניון לפני קום המדינה וב-70 השנים האחרונות והודה לידידי הטכניון ברחבי העולם, שבלעדיהם לא היה הטכניון מסוגל למצב את עצמו בחזית האוניברסיטאות בעולם.

ד"ר הירושי פוג'יווארה, שקיבל בטקס תואר עמית כבוד של הטכניון, פתח בברכה למדינת ישראל במלאת 70 שנה להקמתה וציין כי "קבלת התואר היום בטכניון מרגשת אותי יותר מכפי שריגשה אותי קבלת תואר הדוקטור באוניברסיטת טוקיו.". בדיוק לפני שנה, במושב הקורטוריון ביוני 2017, הכריז ד"ר פוג'יווארה על התרומה היפנית הראשונה לטכניון. בעקבות זאת נוסד מרכז המחקר ע"ש פוג'יווארה, שמטרתו למצב את הטכניון כגורם מוביל בתחום הסייבר.

ד"ר פוג'יווארה הוא אחד האנשים הבולטים בעולם האינטרנט ביפן. הוא היו"ר, הנשיא והמנכ"ל של חברת ברודבנד טאואר, חלוצה בתחום של מרכזי נתונים לאינטרנט (iDC). בנאומו בטקס הוא אמר: "חלמתי להיות אסטרופיזיקאי, המשכתי למחקר ופיתוח במדעי המחשב, נכון לעכשיו אני יזם – וגם זה עוד עשוי להשתנות. גם הטכניון משתנה ללא הפסק בהתאם לשינויים בעולם. העולם עומד לפני אתגרים חדשים ועצומים ואני סומך על הטכניון שיידע להתמודד עמם כראוי ולהמשיך לחתור ל'תיקון עולם'."

בטקס צוין הקמפיין החדש של הטכניון, במסגרתו יגייס הטכניון 1.8 מיליארד דולר עד שנת 2024 לשיפור תשתיות מחקר ולגיוס חברי סגל חדשים במטרה למצב את מעמדו המוביל בזירה הגלובלית. את הקמפיין הציגו נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים פרופ' בועז גולני, נשיאת אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית זהבה בר ניר ובוגר הטכניון זהר זיסאפל. הטקס הסתיים בהופעה של דויד ברוזה.

נשיא הטכניון מעניק את התעודה לד"ר משה מרום

נשיא הטכניון מעניק את התעודה ללס ססקין

נשיא הטכניון מעניק את התעודה לד"ר מרטין וגרייס רוסמן

מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, זהר זיסאפל, זהבה בר ניר ופרופ' בועז גולני במעמד ההכרזה על הקמפיין
צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

נשיא הטכניון מעניק את התעודה לד"ר הירושי פוג'יווארה

נשיא הטכניון מעניק את התעודה לרונה רמון

מימין לשמאל: גדעון פרנק, פרופ' פרץ לביא, פרופ' מרסל מחלוף, לארי ג'קייר ומקבלי התארים ד"ר הירושי פוג'יווארה, ד"ר משה מרום, רונה רמון, ד"ר מרטין וגרייס רוסמן ולס ססקין

התחנה תהווה מרכז בקרה עבור שלושת הלוויינים שישוגרו בסוף השנה

אלבר דלורו ורבקה בוכריס מסירים את הלוט

מרכז השליטה לבקרת משימות לוויינים נחנך היום במכון אשר לחקר החלל בטכניון לטובת פרויקט אדליס-סמסון – שלושה ננו-לוויינים שישוגרו לחלל בסוף 2018. הלווינים ישוגרו באמצעות חברה הולנדית המתמחה בשיגור ננו-לוויינים ובתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. לאחר השיגור תעבור הבקרה על הננו-לווינים למרכז השליטה החדש, שינטר את פעולות הלוויינים ויקבל מהם נתונים.

רבקה בוכריס, המשמשת כנאמן בהקדש קרן אדליס, אמרה בטקס החנוכה כי "בסוף 2014 חתמנו על ההסכם עם הטכניון, וכעבור שנה השלימה נאס"א את ההסכם עם סוכנות החלל הישראלית. פרויקט אדליס-סמסון מעניק לטכניון ולישראל הזדמנות לחצות גבולות וליזום מהפכה טכנולוגית חדשה, ואנו גאים להיות מחלוצי הפרויקט הזה."
סגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים פרופ' בועז גולני אמר כי "ישראל היא מדינה קטנה ודלה במשאבים ואין לה ברירה אלא להסתמך על ההון האנושי – המשאב החשוב ביותר שלה. הדרך היחידה לעשות זאת היא להשקיע בהשכלה גבוהה ובמחקר אקדמי. הטכניון עושה זאת בחתירה  בלתי נלאית להרחבת הידע האנושי תוך מאמץ לפתור את הבעיות הניצבות לפתחה של ישראל."

פרויקט אדליס-סמסון פותח בשנים האחרונות על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר החלל וחבר סגל בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, בתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.  הפרויקט נועד להוכיח שלהק לוויינים יכול לטוס במבנה מבוקר במשך שנה במסלול בגובה של כ-600 ק"מ. במסגרת הפרויקט ישוגרו לחלל שלושה ננו-לוויינים שיטוסו בטיסת מבנה אוטונומית, ללא התערבות אנושית. הלוויינים ישמשו לקליטת אותות מכדור הארץ ולחישוב מיקום מקור השידור למטרות של חילוץ והצלה, איתור וזיהוי, חישה מרחוק וניטור סביבתי. גודלו של כל אחד מהלוויינים 10X20X30 ס"מ, בערך כגודלה של קופסת נעליים, ומשקלם הכולל כ-8 ק"ג. על גבי הלווינים יורכבו מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה ומכשירי ניווט. התוכנה והאלגוריתמים שינהלו את הטיסה פותחו במעבדה למערכות חלל מבוזרות בטכניון.

מרכז השליטה שנחנך במכון אשר לחקר החלל בטכניון במימון קרן "אדליס" כולל אנטנות לעקיבה ולתקשורת לוויינית ותחנת קרקע ובה מערך מחשוב נרחב. מערך האנטנות יוצר על ידי חברת "אורביט" הישראלית וכולל אנטנה גדולה במיוחד בקוטר של כ-4 מטרים. המרכז יקיים תקשורת עם הלוויינים בשלושה תדרים (UHF, VHF, S-Band) בעת ובעונה אחת. יתירה מכך, תחנת הקרקע תאפשר הן קליטת אותות המשודרים מהלוויינים לקרקע והן אותות המשודרים בין הלוויינים לבין עצמם.

"הקרבה בין הלוויינים מציבה אתגר טכנולוגי מורכב מבחינת המעקב אחריהם מכדור הארץ," מסביר פרופ' גורפיל. "מרכז השליטה יאפשר הסטה אוטומטית של אלומת התקשורת בין הקרקע ללוויינים באמצעות סיבוב האנטנות לעבר כל אחד מהלוויינים החולפים מעל התחנה, וכל זאת ללא התערבות אנושית. בעתיד אפשר יהיה לעקוב אחר לוויינים רבים יותר בעת ובעונה אחת."

מימין לשמאל: אלבר וקלוד דלורו, רבקה בוכריס ונשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא

אנשי קרן אדליס עם פרופ' בועז גולני ופרופ' פיני גורפיל, על רקע התחנה החדשה

אלבר וקלוד דלורו, סידני ורבקה בוכריס עם פרופ' פיני גורפיל בחדר הבקרה של תחנת הקרקע

תמונה מתהליך בניית תחנת הקרקע והצבת האנטנות

הטכניון העניק תוארי "דוקטור לשם כבוד" לתשעה אישים

בתמונה הקבוצתית, מימין לשמאל: פרופ' מייקל אייזנמן, ד"ר ז'אן-איב לה גאל, הברונית אריאן דה רוטשילד, פרופ' קלאוס אלכסנדר מולן, פרופ' סטיב פורסט, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, ד"ר רוברט שילמן, הרב לורד יונתן זקס, אביבה גולדנברג וד"ר אנדרו גולדנברג. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

הטכניון העניק השבוע תוארי "דוקטור לשם כבוד" לתשעה אישים, וזאת במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון. הטקס התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, יו"ר הקורטוריון לורנס ג'קייר, חברי הנהלת הטכניון וכל דיקני הפקולטות.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא הקדיש את נאומו בטקס למונח "גלוקליזציה" – חיבור בין גלובליזציה ולוקליזציה, כלומר בין העולמי למקומי. הוא אמר כי "היום אנחנו חוגגים את הגלוקליזציה של הטכניון, כמוסד מוביל הפועל הן למען ישראל והן למען האנושות כולה." הוא הודה למקבלי התארים על תרומתם העצומה ואמר: "כל אחד מכם תרם תרומה ייחודית ושונה, אבל את כולכם מאחדת האהבה לישראל ולטכניון וכולכם השפעתם לטובה לא רק על הקהילות שלכם אלא גם הרבה מעבר להן."

הרב לורד יונתן זקס, מנהיג דת בינלאומי, הוגה דעות ומחבר עטור פרסים שכיהן כרב הראשי של חבר העמים הבריטי בשנים 2013-1991, נשא דברים בשם מקבלי התארים. הוא אמר בטקס כי "זהו כבוד גדול לקבל תואר כבוד מהמוסד שפיתח תרופה לפרקינסון, רשם פריצות דרך בעולם המידע והוביל את פיתוח כיפת ברזל. ישראל מוכיחה כיצד אפשר להיות בן 70, או כמעט בן 4,000 שנה במקרה של העם היהודי, ולהישאר צעיר. חלק מיכולתה של מדינת ישראל להישאר צעירה טמון בטכניון. הטכניון הוא דוגמה חיה ל'תיקון עולם', להרכבה של עולם מפורק. והוא עושה זאת מעצם הימצאותו בלבה של כלכלת ההייטק הישראלית, אומת הסטארט-אפ. כל פיתוח טכנולוגי שמקורו בישראל, בין אם מדובר בטכנולוגיה רפואית, בננוטכנולוגיה, טכנולוגיה חקלאית, טכנולוגיית מידע, שיפר את חייו של האדם."

ואלה הזוכים בתואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון לשנת 2018:

פרופ' מייקל אייזנמן, מומחה בפיזיקה מתמטית ובפיתוח שיטות יעילות לאנליזה של מערכות סטטיסטיקה קוונטית. פרופ' אייזנמן, בוגר האוניברסיטה העברית, השלים תואר דוקטור ב"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק. הוא חבר סגל במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטת פרינסטון.

התואר הוענק לו בהוקרה על תרומתו לפיזיקה המתמטית ובפרט על פיתוח שיטות גאומטריות ואנליטיות יעילות לאנליזה של מערכות של סטטיסטיקה קוונטית; ובהערכה על מנהיגותו המדעית.

פרופ' מייקל אייזנמן

פרופ' סטיב פורסט הוא מומחה בעל שם עולמי בפוטוניקה ובאופטואלקטרוניקה. הוא מילא תפקידים בכירים באוניברסיטת פרינסטון וכיום הוא חבר סגל באוניברסיטת מישיגן. בתפקיד זה הוא יזם כמה הסכמים לשיתוף פעולה מחקרי בין אוניברסיטת מישיגן לאוניברסיטאות ישראליות. הוא פרופסור אורח בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון.

התואר הוענק לו בהוקרה על פריצות הדרך שהשיג באופטואלקטרוניקה אורגנית, בצגים, בתאורה, בתקשורת אופטית ובתאים סולריים; בהערכה על מנהיגותו המדעית; וברחשי תודה על תמיכתו המסורה בטכניון ובמדינת ישראל.

מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, פרופ' סטיב פורסט והמשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' אדם שורץ

פרופ' קלאוס אלכסנדר מולן הוא כימאי בעל שם עולמי המתמחה בכימיה של פולימרים. ב-1995 הוא תכנן את הננו-גרפינים הראשונים, אבן דרך שהובילה להתפתחותן של רבות מטכנולוגיות האנרגיה המודרניות. מ-1989 עד 2016 כיהן כראש מכון מקס פלנק לחקר הפולימרים. הוא חבר של כבוד בחברה הישראלית לכימיה.

התואר הוענק לו בהוקרה על תרומתו העצומה לתחום של ריאקציות יוצרות-פולימרים ולכימיה ולפיזיקה של מולקולות קטנות, גרפין, דנדרימרים והיברידים ביוסינתטיים; בהערכה על מנהיגותו הנבונה והשקולה; וברחשי כבוד על הישגיו האישיים והמקצועיים.

פרופ' פרץ לביא, פרופ' קלאוס אלכסנדר מולן והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ' חגית עטיה

ד"ר אנדרו גולדנברג ואביבה גולדנברג הם שני בוגרים מצליחים של הטכניון החיים בטורונטו, קנדה. הם "גארדיאנז" של הטכניון – תואר השמור לתורמים נדיבים במיוחד. ד"ר גולדנברג הוא פרופ'-אמריטוס באוניברסיטת טורונטו ומומחה בעל שם עולמי בתחום הרובוטיקה. הארכיטקטית אביבה גולדנברג ייסדה ב-1976 משרד אדריכלות משלה בטורונטו, שהיה בבעלותה עד 2002. בין השנים 1999-1977 היא כיהנה ב-Centennial College AAT בטורונטו כפרופסורית וכמתאמת התוכנית לטכנולוגיה באדריכלות.

התואר הוענק להם בהוקרה על תרומתם העצומה בהנדסת חשמל, בהנדסת מחשבים ובארכיטקטורה; בהערכה רבה על השימוש ברובוטיקה בפתרון אתגרים טכנולוגיים בני זמננו ועל פועלם לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה; וברחשי תודה על מסירותם העמוקה לטכניון, לאקדמיה ולמדינת ישראל.

ד"ר אנדרו גולדנברג, פרופ' פרץ לביא, אביבה גולדנברג ופרופ' אדם שורץ

ד"ר ז'אן-איב לה גאל הוא נשיא סוכנות החלל הצרפתית מאז 2013. הוא מתאם בין-משרדי של תוכניות לניווט בחלל, יו"ר מועצת המנהלים של הסוכנות האירופית למערכות ניווט בחלל (GSA) ונשיא הפדרציה הבינלאומית לאסטרונוטיקה (IAF). הוא פועל רבות לחיזוק הקשרים בין קהילות החלל באקדמיה ובתעשייה בצרפת ובישראל.

התואר הוענק לו בהוקרה על תרומתו לקידום חקר החלל בצרפת, באירופה ובעולם כולו; ובהערכה על תמיכתו בחיזוק הקשרים בין קהילות החלל באקדמיה ובתעשייה בצרפת ובישראל.

ד"ר ז'אן-איב לה גאל, פרופ' פרץ לביא ופרופ' חגית עטיה

הברונית אריאן דה רוטשילד היא מנהלת בכירה בקבוצת אדמונד דה רוטשילד ומרכזת את פעילות קרן רוטשילד (קיסריה) בישראל. הקרן תורמת רבות לקידום ההצטיינות באקדמיה.

התואר הוענק לה בהוקרה על מחויבותה יוצאת הדופן לקידום הפילנתרופיה הבינלאומית; ברחשי תודה על מסירותה האיתנה לקידומה של ההשכלה הגבוהה בישראל; בהערצה על מנהיגותה בקרן רוטשילד (קיסריה); ועל תמיכתה הנדיבה בטכניון ובמדינת ישראל.

פרופ' פרץ לביא, הברונית אריאן דה רוטשילד ופרופ' חגית עטיה

הרב לורד יונתן זקס הוא מנהיג דת בינלאומי שכיהן כרב הראשי של בריטניה בשנים 2013-1991. מאז הוא כיהן בכמה תפקידי פרופסורה לרבות ב"ישיבה יוניברסיטי" וב"קינגס קולג'" בלונדון. הוא מחברם של כמה רבי מכר ובהם "לא בשם האל: אל מול האלימות הדתית".בשנת 2005 קיבל תואר אבירות מהוד מעלתה וב-2009 מונה ל"לורד לכל ימי חייו" והצטרף בבית הלורדים.

התואר הוענק לו בהוקרה על תרומה בת עשרות שנים לשימור מסורת האמונה היהודית ועל העשרת הזהות היהודית; בהערצה על מעמדו כמנהיג דתי בינלאומי וכקול מוסרי מוערך בעולם; וברחשי תודה על מסירותו האיתנה למדינת ישראל ולעם היהודי.

הרב לורד יונתן זקס

ד"ר רוברט שילמן ("דוקטור בוב") הוא יו"ר חברת קוגנקס, ספקית מערכות הראייה הממוחשבת הגדולה בעולם. את ייסודה של קוגנקס ב-1981 מימן דוקטור בוב בכסף שחסך כל חייו, 86,000 דולר; כיום עומד שוויה של החברה על כ-10 מיליארד דולר. הוא השלים תואר ראשון באוניברסיטת נורת'ווסטרן ותואר שני ושלישי מ-MIT.

התואר הוענק לו בהוקרה על הישגיו המקצועיים ועל מנהיגות וחדשנות עתירות מעוף שהוביל בייסוד ובהובלה של חברת טכנולוגיה בינלאומית; בהערכה על עשורים רבים של מחויבות לקידום הטכניון, מדינת ישראל והאנושות כולה; ובהערצה על החזון והיצירתיות המגולמים במחויבותו ובתרומתו.

פרופ' פרץ לביא, ד"ר רוברט שילמן ופרופ' דן גבעולי

סרטונים לכבוד ד"ר לשם כבוד 2018: http://bit.ly/2y74RKh

המתקפה שיצרו הסטודנטים לתואר ראשון בהנחיית עמיחי שולמן מאפשרת השתלטות על מחשב נעול. הסטודנטים יציגו את הפרצה באחד מכנסי ההאקינג החשובים בעולם לאחר שמיקרוסופט תיקנה אותה על סמך המידע שקיבלה מהם

עמיחי שולמן. צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון חשפו פרצת אבטחה בקורטנה – העוזרת האישית הווירטואלית של מיקרוסופט. הם יציגו את פרטי הפריצה ב- Black Hat- אחד מכנסי ההאקינג החשובים בעולם – לאחר שמיקרוסופט סיימה לתקן את הפרצה בעקבות הפרטים שקיבלה מהסטודנטים.

קורטנה היא סייעת קולית המאפשרת למשתמשים להפעיל מחשבים, סמארטפונים  ושעונים חכמים באמצעות דיבור. מערכת זאת, שבפיתוחה שותף גם מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, נחשפה ב-2014 בכנס המפתחים של מיקרוסופט העולמית.

הסטודנטים רון מרקוביץ ויובל רון גילו את הפרצה בקורטנה במסגרת קורס "פרויקט באבטחת מידע" לתואר ראשון בפקולטה בהנחיית עמיחי שולמן ופרופ' אלי ביהם. הרעיון למתקפה על קורטנה החל משיחה של שולמן ובתו, שגם היא עוסקת באבטחת סייבר, על פריצה יצירתית למחשבים. בעקבות השיחה החלו שולמן ושותפו טל בארי לחשוב על אפשרויות שאינן דורשות כתיבת נוזקה (Malware), וכך הגיעו לרעיון של ניצול הממשק הקולי של מערכות ממוחשבות.

במשך הסמסטרים האחרונים עבדו כמה קבוצות סטודנטים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון על פרויקטים בנושא של אבטחת סייעת קולית, ובסמסטר האחרון רשמו הסטודנטים מרקוביץ ורון הצלחה במתקפה על קורטנה. השניים הצליחו להשתלט על מחשב נעול ולהוריד אליו קובץ תוכנה חיצוני, וכך לשלוט בכל הפונקציות שלו. בעקבות ההצלחה הם דיווחו לחברת מיקרוסופט, שתיקנה כעת את הפרצה האמורה. לדבריהם, "לא היינו מגיעים לפרויקט כזה, ובטח לא היינו מצליחים לזהות את פרצת האבטחה, בלי ההנחיה והכלים שקיבלנו בטכניון."

החדשנות בשיטת הפריצה שפיתחו מרקוביץ ורון טמונה בשימוש בממשק קולי כדי לעקוף מנגנוני אבטחה. שיטה זו מאפשרת ליזום התקפה ללא כל צורך בנוזקה. לדברי שולמן, זו כבר הפרצה השנייה המתגלה במסגרת המחקר. הפרצה הקודמת, שגם היא אפשרה השתלטות על מחשב נעול באמצעות פקודות קוליות, הוצגה בכנס של חברת קספרסקי בחודש מרץ 2018. לדברי שולמן, "הפרצה החדשה דרמטית אף יותר, ואני מעריך שקבוצות נוספות יציגו בסמסטר הנוכחי תוצאות משמעותיות בנוגע לסיכון הכרוך בשילוב של ממשק תפעול קולי במערכות מחשוב קלאסיות."

הסטודנטים רון מרקוביץ (משמאל) ויובל רון
צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

עמיחי שולמן השלים תואר ראשון ושני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ומאז משמש מנחה חיצוני בקורס זה במקביל לפעילותו העניפה בתעשייה. הוא שירת בחיל הקשר בתחום הגנת מערכות, הקים חברת סטארטאפ בתחום זה (Imperva) וכיום עובד כיועץ לחברות אבטחה. כמה מהפרויקטים שהנחה בטכניון זכו בפרסים יוקרתיים ואחד מהם התפרסם בניו יורק טיימס  בדצמבר 2012; באותו פרויקט תקפו הסטודנטים 40 מוצרי אבטחה (אנטי-וירוס) באמצעות 82 וירוסים וגילו כי יעילות ההגנה של אותם מוצרים היא 5% בלבד. פרויקט אחר שזכה בתשומת לב (ובפרס אמדוקס לפרויקט הטוב ביותר) הראה כיצד ניתן לנצל את מנוע החיפוש גוגל כדי לתקוף בשיטתיות אתרים ברשת. תוצאות של פרויקטים נוספים, כגון ניתוח אבטחה של פרוטוקול HTTP/2 ומעקב אחרי פעילות של עברייני Phishing, הוצגו בכנסים בינלאומיים.

פרופ' אלי ביהם מכהן כראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע"ש הירושי פוג'יווארה בטכניון. הוא מוביל את הוראת הקורסים בתחום הסייבר לרבות קורס הפרויקט באבטחת מידע, שבו מבצעים הסטודנטים מגוון רחב של פרויקטים בנושאים שונים של אבטחת מידע.

הדגמה (דמו) שעשו הסטודנטים של פריצה למחשב דרך הממשק הקולי ללא צורך בהקשת סיסמה.

הטכנולוגיה שפורסמה בכתב העת Nature Communications מבוססת על הפוטוסינתזה הטבעית של חיידקים פוטוסינתטיים

פרופ' נעם אדיר

כתב העת Nature Communications מציג טכנולוגיה חדשה שפותחה בטכניון, המאפשרת קציר של  אנרגיה מחיידקים פוטוסינתטיים – ציאנובקטריה. מדובר במשפחה של חיידקים הנפוצה באגמים, בימים ובסביבות רבות אחרות. חיידקים אלה פיתחו במהלך האבולוציה מנגנוני פוטוסינתזה המאפשרים להם לייצר עבור עצמם אנרגיה מאור השמש. יתר על כן, הם מייצרים אנרגיה גם בחשיכה באמצעות מנגנונים נשימתיים המבוססים על פירוק סוכר.

חשיבותם של החיידקים הפוטוסינתטיים רבה, שכן הם המקור לחמצן שבאטמוספרה ומקור חיוני של חומר אורגני (כגון סוכר) המהווה חוליה ראשונה בשרשרת המזון. באמצעות "אנטנה סולארית טבעית" (PBS) הם קולטים קרינת שמש בספקטרום רחב של עוצמות ואורכי גל – בין 400 ל-700 ננומטר – וכך מנצלים היטב את מקור האנרגיה הבלתי נדלה הזה. את אותה אנרגיה הם מנתבים אל מרכזי הריאקציה הכימית שבהם הם מפרקים מים, תוך יצירת זרם אלקטרונים ויוני מימן המשמשים לייצור אנרגיה כימית שבאמצעותה הם מייצרים לעצמם מזון.

המחקר שהתפרסם ב- Nature Communications נערך על ידי שלושה חברי סגל בטכניון: פרופ' נעם אדיר מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, פרופ' גדי שוסטר מהפקולטה לביולוגיה ופרופ' אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים. זאת תוך שיתוף פעולה בין הדוקטורנטים גדיאל סאפר ודן קלמן ועמיתיהם מבּוֹכוּם, גרמניה וממכון ויצמן למדע. שלושת חוקרי הטכניון שיתפו פעולה גם בעבר, בין השאר בהפקת אנרגיה מעלי תרד באמצעות אור השמש – מחקר שהתפרסם ב-2016 באותו כתב עת (Nature Communications).

בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים שבחנו את האפשרות להפיק אנרגיה ומימן מחיידקים פוטוסינתטיים, זאת מתוך הבנה שהתהליכים שהתפתחו בחיידקים אלה במהלך האבולוציה יעילים עשרות מונים מכל תהליך הנדסי שהאדם יצר עד היום. אחד החידושים במחקר הנוכחי הוא השימוש בחיידקים חיים, היודעים לתקן בזמן אמת את חלבוני הפוטוסינתזה הניזוקים. יתר על כן, קציר האנרגיה האמור אינו פוגע בחיידקים אלה.

חוקרי הטכניון יצרו מערכת להפקת אנרגיה הן מתהליך הפוטוסינתזה והן מהתהליך הנשימתי. פירוש הדבר  הוא שהאנרגיה נאספת גם בשעות היום (פוטוסינתזה) וגם בחשיכה (נשימה). את האנרגיה הנאספת רתמו החוקרים לייצור חשמל שמנוצל ליצירת מימן גזי. חוקרים רבים מאמינים כיום שמימן הוא דלק העתיד, שכן כלי רכב המונעים במימן אינם פולטים שום זיהום, רק מים.

המערכת מבוססת על photocurrent – זרם חשמלי הנוצר כתוצאה מקרינה. החוקרים גילו כי מדובר בזרם יציב למדי המאפשר הפקה רציפה של מימן. להערכתם מדובר במקור אנרגיה מבטיח שכן זוהי אנרגיה נקייה שאינה מזהמת לא בשלב הייצור ולא בשלב השימוש בתוצריה (דלק מימן).

המחקר נתמך על ידי גופים רבים ובהם תוכנית האנרגיה ע”ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון (GTEP), מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון (RBNI), המעבדה לחקר טכנולוגיות מימן בטכניון (HTRL), קרן אדליס, תוכנית I-CORE של ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), קרן המדע הישראלית והקרן הדו-לאומית למדע ארה"ב-ישראל (BSF) וכן קרן המחקר הגרמני (DFG-DIP)

למאמר המלא לחצו כאן

פרופ' אבנר רוטשילד

פרופ' גדי שוסטר

הדוקטורנטים גדיאל סאפר ודן קלמן

היריד המיועד לסטודנטים ולבוגרי הטכניון התקיים היום, יום רביעי והשתרע על חלק ניכר ממרכז הקמפוס

התמונה מיריד התעסוקה משנה שעברה

ביום רביעי, 20 ביוני, התקיים בטכניון יריד התעסוקה הטכנולוגי הגדול בתולדותיו. 84 חברות מובילות במשק הישראלי יגייסו לשורותיהן סטודנטים ובוגרי טכניון ב-186 ביתנים שהוקמו במיוחד לכבוד האירוע.
ביריד ישתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, אפל,  אינטל, צ'ק פוינט, אלביט מערכות, אמזון, HP, מיקרוסופט, IBM, מלנוקס, SAP, TDK, eBay, Dell EMC, מרוול, סיסקו ועוד. בנוסף לחברות הגדולות ישתתפו ביריד חברות הזנק קטנות יותר, שלחלקן זו הפעם הראשונה, חברות טכנולוגיה רפואית וחברות המזון אסם ויוניליבר ישראל, כמו גם חברת הבנייה אלקטרה בע"מ. בנוסף ישתתפו ביריד חברות פיננסיות, בהן בלומברג, JP MORGAN ודלויט וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן משתתפות ביריד חברת רפאל, ישקר, רכבת ישראל, משרד ראש הממשלה, התעשייה הצבאית והתעשייה האווירית. גם המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים יגייס לשורותיו סטודנטים מכל הפקולטות.

לצד החברות, יציע גם הטכניון אפשרויות תעסוקה לסטודנטים שלו, במסגרת תוכנית #סולמות, החושפת את הסטודנטים למחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון.

"#סולמות מציעה לסטודנטים מכל הפקולטות הזדמנות לצבור ניסיון מעשי ולהשתלב בצוותי מחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון," מסבירה פרופ' אורית חזן, דיקנית לימודי הסמכה בטכניון, שיזמה את התוכנית הייחודית. "התוכנית נועדה לספק לסטודנטים תעסוקה מחקרית בשכר ולצייד אותם בכישורי מחקר שיועילו להם בין אם ימשיכו ללימודים לתארים מתקדמים ובין אם יפנו לקריירה בתעשייה כיזמים או כשכירים. היענות הסגל האקדמי מרשימה. ביריד יוצעו כ- 70 הצעות לעבודה במחקר בשכר בכל הפקולטות בטכניון."

לדברי דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופ' בני נתן, "היריד מהווה עבור הסטודנטים והחברות הזדמנות ייחודית למפגש ולהיכרות. עבור התעשייה זוהי הזדמנות לגייס את מיטב הסטודנטים בישראל. כידוע, הבוגרים והבוגרות של הטכניון מהווים את עמוד השדרה של התעשייה האזרחית והביטחונית בישראל."

ברוריה זומר-פדידה, ראש היחידה להכוון קריירה ו IAESTE-בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון, אמרה כי "יריד התעסוקה הטכניוני גדל בהדרגה, ובכל שנה מצטרפות אליו חברות נוספות המכירות במצוינותם של הסטודנטים שלנו. אנו פעילים במשך כל השנה, אולם היריד הוא שיאה של פעילות זו. כאמור מדובר בשיא חדש במספר החברות המשתתפות ביריד, ובעקבות כך הגדלנו את השטח המוקצה לו בלב הקמפוס."

לאינדקס החברות המשתתפות לחץ כאן: http://bit.ly/2JX2luP

הטכניון העניק בשבוע שעבר תוארי דוקטור לרפואה ל-112 בוגרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט. דיקן הפקולטה ונשיא הטכניון הדגישו את הצורך ברפואה אנושית שרואה את החולה ולא רק את המחלה

ב-13 ביוני התקיים בפקולטה לרפואה טקס הענקת תוארי דוקטור לרפואה (MD). את התואר קיבלו 112 בוגרים, 58% מהם נשים. נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא אמר לבוגרים: "אתם מקבלים את התואר בעידן שבו כל האינפורמציה הרפואית נמצאת בכיסכם, אלא שההתפעלות מהישגי הטכנולוגיה מתעלמת מהסכנות שהיא נושאת בחובה. בעולם המתנהל ב'ציוצים' וכורע תחת עומס האינפורמציה המציפה אותנו מבוקר ועד ערב אנו עלולים לאבד חלק מהכישורים האנושיים הבסיסיים ביותר המאפשרים אינטראקציה בין-אישית. זכרו, הרובוט המתוחכם ביותר לא יוכל  לחוש אמפטיה כלפי החולה הניצב מולו ולא משנה כמה טרנזיסטורים נמצאים בקרביו. מחשב שיאבחן מחלות כמו הטוב ברופאים איננו רואה את החולה, אלא רק את המחלה. לעולם אל תשכחו זאת."

הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט הוקמה ב-1969 בתמיכתם הנדיבה של רות וברוך רפפורט ז"ל. עוד בטקס חנוכת הבניין ב-1974 אמר ברוך כי חברי סגל בפקולטה יזכו בעתיד בפרס נובל, ובני הזוג רפפורט הספיקו לחזות בהתגשמות נבואתם בשנת 2004, עם זכייתם של חברי סגל הפקולטה פרופ'-מחקר אברהם הרשקו ופרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר.

ברוך רפפורט נפטר ב-2010. אשתו רות נפטרה בתחילת השנה הנוכחית. את בני משפחת רפפורט ייצגו בטקס בנותיהם ד"ר ורד דרנגר-רפפורט ועירית רפפורט. "כשאני מביטה בכם, הבוגרות והבוגרים של בית הספר לרפואה, אני רואה למעשה את הפנים היפות של החברה הישראלית על כל גווניה," אמרה עירית רפפורט בטקס. "המגוון החברתי שאני רואה פה לפני – גברים ונשים, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים – הוא עוצמתה של החברה הישראלית. עלו והצליחו בכל אשר תפנו, רופאים ורופאות לתפארת המוסד הזה, לתפארת מדינת ישראל ולמען כל אזרחיה, תושביה והגר השוכן בתוכה."

דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט פרופ' שמעון מרום אמר לבוגרים כי "חינוך רפואי הוא בראש ובראשונה חינוך למקצוענות ערכית. החתמנו אתכם בתשוקה להקל סבל אנושי, כאב גופני וייסורי נפש; להעניק מרפא לכל אדם באשר הוא אדם, כל אדם שמבקש את מבטכם או את מגע ידכם, קשב, חמלה או חיוך, מילה של עידוד או חיבוק. שמרו על הרפואה, הקפידו לא לזנוח את העשייה הציבורית וקבלו על עצמכם אחריות ושליחות לטובת הרפואה והמטופלים; שימרו על הרפואה מכל משמר. שימרו עליה מפני אלילי הבערות והיוהרה. שמרו עליה מפני שכרון הטכנולוגיה. שימרו עליה מפני רואי החשבון. בידכם הדבר."

כתב העת Nature Biotechnology דיווח אתמול על טכנולוגיה חדשנית שתספק לקהילה המדעית כלים חדשניים להבנה טובה של פעילות מערכת החיסון. הטכנולוגיה שפותחה בטכניון ממפה, על סמך סריקה של מיליוני מאמרים מדעיים, את הפרופיל החיסוני של כל מחלה. מפות אלה, שכבר חשפו אינטראקציות ביולוגיות שלא היו ידועות עד כה, יאפשרו לפתח טיפולים אישיים המבוססים על הבנת מערכת החיסון

תמונה קבוצתית של החוקרים במעבדת שן-אור

טכנולוגיה שפותחה בטכניון תספק לקהילה המדעית כלים חדשניים להבנה מעמיקה של מערכת החיסון בבריאות ובחולי. את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Biotechnology הובילה הדוקטורנטית קסניה קוולר תחת הנחייתו של פרופ'-משנה שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט.

בעידן המודרני התקדמה הרפואה במהירות מסחררת, ועל כך אין מחלוקת; תוחלת החיים הוכפלה בין אמצע המאה ה-19 לסוף המאה ה-20, החיסונים צמצמו באופן דרמטי את שיעורי התמותה בקרב תינוקות וילדים, ובשני העשורים האחרונים נכנסו לפרקטיקה הרפואית טכנולוגיות פורצות דרך במערכת החיסון – טכנולוגיות המשפרות באופן ניכר את יכולתנו לטפל במחלות, בייחוד בסרטן, בעזרת מניפולציה של מערכת החיסון.

עם זאת, מערכת החיסון היא מכלול מורכב מאוד, ולכן ניתוח והפעלה ממוקדת שלה הם אתגר מסובך. בעשור האחרון פיתחה הקהילה המדעית כלים חדשניים למדידה מדויקת של הפרמטרים השונים במערכת החיסון. הכלים האלה מזרימים אלינו מידע עצום ולכן האתגר הנוכחי, שבו מתמקד המאמר, הוא ניתוחו של אותו מידע. לדברי פרופ'-משנה שן-אור, "חוקרים ורופאים, מנוסים ומצוינים ככל שיהיו, מתמחים בזווית צרה של המכלול הרפואי. בהיותם בני אנוש לא יכולה להיות להם ראייה מערכתית המבוססת על מיליוני מחקרים ומאמרים, מה גם שקצב הפרסומים המדעיים בתחום החיסון הוא אדיר: מאמר חדש בכל חצי שעה. אבל את מה שהרופא והחוקר האנושיים אינם מסוגלים לעשות אנחנו מציעים כעת באמצעות immuneXpresso: בניית מודל ממוחשב של מערכת החיסון. המודל הזה מקנה לנו לראשונה מבט מרתק על המערכת בכללותה, הבנה טובה יותר של הידע הקיים ומגבלותיו, אוטומציה של פרשנות הנתונים ויצירה שיטתית של היפותזות חדשות."

קסניה קוולר (משמאל) ופרופ'-משנה שי שן-אור

החוקרים פיתחו מערכת עיבוד שפה שסורקת את כלל הספרות המדעית במדעי החיים ויוצרת, על סמך מידע זה, תמונה גלובלית של רשת האינטראקציות בין תאי מערכת החיסון בגוף האדם. זאת ברזולוציה גבוהה ותוך התייחסות לאלפי מחלות. המערכת שפותחה בטכניון היא צעד דרמטי בדרך להבנה חיסונית (immune-centric view) של מחלות. לדברי פרופ'-משנה שן-אור, "מערכת החיסון ממלאת תפקיד קריטי במאבק במחלות ובשמירה על בריאותנו. היא מהווה מעין מערכת חישה המנטרת את הסביבה החיצונית והפנימית ומגיבה לשינויים החלים בה. הבעיה היא שלעתים היא כושלת או יוצרת אינטראקציות מזיקות עם תאים אחרים בגוף. לכן, כדי לייעל את הטיפול הרפואי עלינו לפתוח את הקופסה השחורה של מערכת החיסון ולהבין איך היא עובדת."

כאן נכנסת לתמונה immuneXpresso. תוכנה זו סורקת במאגר PubMed מיליוני מאמרים – 16 מיליון עד כה.  המחקר מתמקד במולקולות שנקראות "ציטוקינים" – חלבוני התקשורת המאפשרים לתאי מערכת החיסון לשלוח מסרים בין תאים ובין רקמות דרך זרם הדם. באמצעות הטכנולוגיה החדשה יצרו החוקרים מפה ממוחשבת ומפורטת של קשרים בין 340 סוגי תאים ל-140 סוגי ציטוקינים באלפי מחלות – בסיס-ידע ראשון מסוגו וחסר תקדים מבחינת היקף ורזולוציה. מהלך זה מספק אפיון גלובלי של רשת האינטראקציות הבין-תאיות במערכת החיסון ושל תבניות צבירת ידע מדעי לאורך זמן. לצד ניתוח ומיפוי של גורמים ידועים הגישה האנליטית המתוארת במאמר אפשרה ניבוי של מאות אינטראקציות ביולוגיות חדשות שלא זוהו ולא פורסמו עד כה. יתר על כן, לראשונה בהיסטוריה מיפו החוקרים את הפרופילים החיסוניים של מחלות שונות והצליחו לקבץ את המחלות לפי דמיון בין "מפות-מחלה" המציגות את הקשרים בין מצב רפואי למצב החיסוני. "מקבצי מחלות" אלה מהווים מפת דרכים ייחודית להתמצאות בליקויים בתפקודי מערכת החיסון במצבי מחלה שונים. הישג זה יאפשר לייעד טיפולים תרופתיים קיימים למחלות נוספות שאותם טיפולים יוכלו למנוע או לבלום.

לדברי פרופ'-משנה שן-אור, "כדי לתרגם את המידע הזה לרפואה אישית נחבר אותו בעתיד לפרופיל החיסוני של המטופל הספציפי. זאת מתוך הבנה שמערכת החיסון משתנה מאדם לאדם ואפילו באותו אדם על ציר הזמן. לכן, אם רק נדע לנטר את המערכת הזאת, כפי שאנחנו מנטרים כיום לדוגמה את פעילות הלב, נוכל לבצע התערבות רפואית אישית, מדויקת ומבוססת-מידע."

מנהלת המעבדה אלינה סטרוסבצקי, פרופ'-משנה שי שן-אור והדוקטורנטית קסניה קוולר

כבר לפני יותר מעשור, בפוסט-דוקטורט שלו בסטנפורד, חקר פרופ'-משנה שן-אור את השונות במערכת החיסונית של בני אדם שונים. "זאת הייתה הפעם הראשונה שניתחתי נתונים שהתקבלו מניטור של מערכות חיסון, וגיליתי הבדלים בתפקודם של 8 ציטוקינים אצל אדם מבוגר לעומת אדם זקן. שיתפתי בתגלית הזאת אימונולוגים מנוסים בתקווה שיעזרו לי להבין אילו תאים מפרישים ציטוקנים אלו, אבל איש מהם לא יכול היה לתת לי תשובה. זאת משום שכל אימונולוג רואה  תמונה חלקית של המערכת ואיש מהם אינו מכיר אותה במלואה. מאז ועד היום אני מתמקד בבניית תמונה מערכתית של מערכת החיסון ובקשרי הגומלין שלה עם שאר המערכות בגוף. זאת מתוך שאיפה להפוך את האימונולוגיה – תורת מערכת החיסון – למדע מובנה ומבוסס מודל, כלומר לאימונולוגיה מערכתית של ממש."

האימונולוגיה המערכתית נולדה לפי כעשור והתקדמה רבות ביכולתנו למדוד את המערכת בבני אדם ולייצר נתונים רבים., אולם ההיבט המשלים – פרשנות הנתונים – לא התפתח בקצב דומה. פרופ'-משנה שן-אור מעריך כי immuneXpresso תעניק דחיפה משמעותית להיבט הפרשני וזאת בין השאר בהיותה פלטפורמה למיפוי וסטנדרטיזציה של הידע הקיים, המאפשרת חיבור בין ספרות מדעית לנתונים אקספרימנטליים.

המעבדה של פרופ'-משנה שן-אור היא מרחב אינטרדיסציפלינרי המפגיש חוקרים מרקע חישובי עם חוקרים מרקע ביולוגי. גם הוא עצמו מגלם את השילוב בין תחומים שונים: הוא השלים בטכניון תואר ראשון במערכות מידע בפקולטות לתעשייה וניהול ולמדעי המחשב; במכון ויצמן תואר שני בביואינפורמטיקה – שימוש במאגרי מידע ובכלים חישוביים לטובת מחקר ביולוגי ורפואי; בהרווארד תואר שלישי בביולוגיה התפתחותית; ובסטנפורד פוסט-דוקטורט בביואינפורמטיקה ובאימונולוגיה. ב-2011 הוא חזר לטכניון כחבר סגל בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, וכאן הוא עומד בראש המעבדה לאימונולוגיה מערכתית ורפואה מותאמת אישית.

המחקר נערך במימון רשויות הבריאות האמריקאיות (NIH) והושקעו בו שנות עבודה רבות. פיתוחה המסחרי של טכנולוגיית immuneXpresso נמשך כיום במסגרת חברת CytoReason, הפועלת לייצור תובנה מערכתית של מערכת החיסון לטובת פיתוח תרופות ורפואה מדויקת יותר.

למאמר המלא ב- Nature Biotechnology לחצו כאן

איור: במבט על: מיפוי התקשורת הבין-תאית, המבוצעת על ידי ציטוקנים, בין תאי מערכת החיסון

להרצאתו של פרופ'-משנה שן-אור ב-TEDMED בנושא אימונולוגיה מערכתית

מחקר שנערך בטכניון והתפרסם היום בכתב העת Nature גילה משפחה חדשה של חלבוני חישת אור במי הכנרת. זה הגילוי הראשון של משפחה חדשה של חלבונים כאלה מאז 1971. המחקר נערך בשיתוף פעולה חוצה יבשות בין חוקרים מישראל, מיפן ומארצות הברית

פרופ' עודד בז'ה

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו, לראשונה מאז 1971, משפחה חדשה של חלבוני חישת אור. החלבונים התגלו במי הכנרת. את המחקר, שהתפרסם היום בכתב העת היוקרתי Nature, ערכה הדוקטורנטית אלינה פושקרב בהנחיית פרופ' עודד בז'ה מהמעבדה למיקרוביולוגיה ימית בטכניון.

חלבונים המגיבים לאור מאפשרים ליצורים חיים לקצור אנרגיית שמש. חלבונים אלו אחראים לקציר אנרגיית השמש בשני תהליכים בסיסיים בטבע: פוטוסינתזה, המתקיימת בצמחי יבשה, באצות ובחיידקים כחוליים (ציאנובקטריה); ומערכות קושרות רטינל (רודופסינים), המשמשות מיקרואורגניזמים רבים וכן במערכת הראייה של בעלי חיים שונים ובהם האדם. הרודופסינים ממוקמים בקרום התא ו"תופרים" אותו הקרום 7 פעמים כמו חוט. בתוך אותו מבנה בקרום נמצאת נגזרת של ויטמין A, הנקראת רטינל ומסייעת לחלבון להגיב לאור.

הרודפסינים הראשונים התגלו ב-1876 על ידי החוקר הגרמני פרנץ כריסטיאן בול, שמצא אותם ברשתית של צפרדע. ב-1971, כמעט 100 שנה לאחר מכן, גילו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה משפחה חדשה של רודופסינים. זאת כשניסו להבין את הסיבה לצבעו הסגול של החיידק הקדום Haloarchaea החי במים מלוחים מאוד. רק כעבור שלושה עשורים הובילה תגלית זו להתפתחותו של תחום מחקר חדש: אופטוגנטיקה. תחום זה מבוסס על שימוש ברודופסינים Type 1 לעירור של עצבים ואפילו תאי עצב בודדים ביונקים. כיום עוסקות קבוצות מחקר רבות בתחום זה בהקשרים של טיפול במחלות נוירולוגיות, תיקון שיבושים בקצב הלב ועוד, והתגלית הנוכחית עשויה לסלול דרכים חדשות בעולם האופטוגנטיקה.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים למצוא רודופסינים חדשים לגמרי במיקרואורגניזמים החיים במי הכנרת בשיא הקיץ, כלומר בשיא הקרינה. הכנרת, ככל סביבה טבעית, רוויה במיקרואורגניזמים, אולם אי אפשר לגדלם בתנאי מעבדה. לכן ערכו פושקרב ופרופ' בז'ה את המחקר על החיידק E.coli, כשהם מתייחסים אליו כאל מכונה לייצור חלבונים – אותם חלבונים של חיידקי הכנרת.

אלינה פושקרב. צילום: מקס אפרטין

במהלך המחקר גילו החוקרים, כשהוסיפו רטינל למצע הגידול, גן הגורם לחיידק לקבל צבע סגול עמוק. התברר כי הגן הזה שייך למשפחה בלתי ידועה של רודופסינים המעוגנים בממברנת התא הפוך, כלומר ב-180 מעלות ביחס לשאר הרודופסינים הידועים. יתר על כן, מתברר כי רודופסינים אלה נמצאים כמעט בכל סביבה של מים מלוחים או מתוקים, ולמרות המחקרים הרבים שנערכו בסביבות כאלה הם לא התגלו עד היום. החוקרים טבעו לרודופסינים האלה שם ייחודי: הליורודופסינים (Helio – שמש), ומקווים כי משפחה חדשה זו תוכל לקדם את המחקר הרפואי ובפרט את הטיפול האופטוגנטי.

למאמר המלא ב- Nature  לחצו כאן

איור – מודל המתאר את מיקום הרודופסינים בקרום התא. מימין לשמאל: הליורודופסינים; רודופסינים הנמצאים בעיניהם של בעלי חיים (Type II); רודופסינים מיקרוביאליים (Type I). בחלק הימני אפשר לראות שההליורודופסין ממוקם על קרום התא כשהוא הפוך (ב-180 מעלות) ביחס לשני הרודופסינים הידועים. איור: פרופ' עודד בז'ה

חיידקי E.coli מעבדתיים במבחנות המשמשים כמפעל לייצור חלבוני חישת אור. בסגול: חיידקים המבטאים הליורודופסין. צילום: אלינה פושקרב

חיידקי E.coli מעבדתיים במבחנות המשמשים כמפעל לייצור חלבוני חישת אור. בסגול: חיידקים המבטאים הליורודופסין. צילום: אלינה פושקרב

בכנס, שאורגן על ידי הטכניון ואוניברסיטת יאנגסטאון סטייט אוהיו, השתתפו כ-250 מומחים מהארץ ומחו"ל. מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון: "2017 הייתה שנת שיא להייטק הישראלי, עם 600 חברות הזנק חדשות ואקזיטים ב-24 מיליארד דולר"

יו"ר הכנס, פרופ'-מחקר דן שכטמן. קרדיט צילום: עדי הפקות יקנעם

הטכניון ואוניברסיטת יאנגסטאון סטייט אוהיו (YSU) קיימו לאחרונה בחיפה את הכנס הבינלאומי TIME 2018. בכנס השתתפו כ-250 איש, 80 מהם מומחים מובילים מחו"ל בנושא תיעוש טכנולוגיות מתכת חדשות. יו"ר הכנס, פרופ'-מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, הציג את תגלית הגבישים הקוואזי-מחזוריים שזיכתה אותו בפרס נובל בכימיה לשנת 2011.

הכנס אורגן על ידי פרופ' ברט קונר, מנהל תעשיות מתקדמות ושיתופי פעולה ב- YSU, והמהנדס שי אסל ממכון ממתכות הישראלי בטכניון. לדברי מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון, "הכנס הוא אבן דרך בשיתוף הפעולה בין הטכניון ל-YSU ובחיבור בין אקדמיה ותעשייה בארץ ובעולם. מכון המתכות הישראלי בטכניון פועל להבאתה של חדשנות טכנולוגית לרצפת הייצור, אבל חינוך והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתעשייה הם אתגר מסובך. הדפסת תלת-ממד היא תחום הולך ומתפתח וחשוב להתייחס אליו כבר בבתי הספר ובוודאי באקדמיה, תוך הטמעה של היכולות החדשות שהתחום הזה מביא איתו."

מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון. קרדיט צילום: עדי הפקות יקנעם

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא סיפר בכנס על מנחם אוסישקין, ממנהיגי הציונות, שאמר עם פתיחת הלימודים בטכניון ב-1924: "מחקר יישומי ומדע בסיסי הם שני הצדדים של אותו מטבע." נשיא הטכניון אמר כי "התפיסה הזאת הפכה לחלק מהדי-אן איי של הטכניון. הישגיו של הטכניון, ובהם שלושה חתני פרס נובל, מוכיחים כי אנחנו יודעים לעשות מדע בסיסי מצוין."

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון אמר כי כבר הרצל הבין כי הטכנולוגיה היא שתעצב את החברה והוסיף כי "עלינו להבין שעתידה של ישראל תלוי במדע, במחקר ובטכנולוגיה. 2017 הייתה שנת שיא להייטק הישראלי, עם 600 חברות הזנק חדשות ואקזיטים ב-24 מיליארד דולר – כולל עסקת הענק של מובילאיי. הבעיה שלנו היא שהחדשנות והפריון בהייטק אינם מחלחלים לתעשייה היצרנית כולה. לכן עלינו לקחת יותר סיכונים מחושבים ולהשקיע יותר במו"פ ובהידוק הקשר בין תעשייה, הון פרטי, ממשלה ואקדמיה."

בפאנל שנערך במסגרת הכנס השתתפו רוב גורהם (America Makes), מנהל מכון המתכות בטכניון חיים רוזנזון, בוגר הטכניון פרופ' גדעון לוי (TTA), פרופ' ברט קונור (YSU) והמנחה פרופ' הנינג זיידלר (גרמניה).

השתלת עצמות מודפסות

מכון המתכות הישראלי הוקם בטכניון בשנת 1963 כדי לגשר בין התעשייה לאקדמיה בכלל

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. קרדיט צילום: עדי הפקות יקנעם

ולטכניון בפרט. לפני כארבע שנים הוקם במכון מרכז לקידום ופיתוח של טכנולוגיות הייצור בתלת-ממד, במסגרתו הודפסו לאחרונה שלוש עצמות לכלבים שאיבדו חלקים מרגליהם בעקבות גידול סרטני. השתלים יוצרו במכון המתכות בטכניון והושתלו בשלושה כלבים ברוסיה. את ייצור השתלים בטכניון מובילים ראש היישומים הרפואיים בתלת-ממד ד”ר ז’אן רמון, ראש התחום לבנייה בתלת-ממד במרכז המתכות ד”ר ולדימיר פופוב, המהנדס החוקר גרי מולר והמהנדס יבגני סטרוקין. כיום עובדים חוקרי המכון על הדפסה של שתלים לאנשים שאיבדו את עצמות הלסת.

הנרי צימרמן, יו"ר טרלידור ויו"ר מרחב צפון של התאחדות התעשיינים בישראל. קרדיט צילום: עדי הפקות יקנעם

הקהל בכנס. קרדיט צילום: עדי הפקות יקנעם

שלושה מתוך שמונת מקבלי מלגת אדמס – סטודנטים בטכניון

נשיא הטכניון היה המרצה המרכזי בסמינר שבמסגרתו יחולקו המלגות

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים העניקה ביום (25 ביוני) את מלגות אדמס היוקרתיות לדוקטורנטים מצטיינים. זאת במסגרת סמינר אדמס השנתי, שאירח השנה את נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא שהרצה על "הגיבורים שלי בחקר השינה".

שלושה מתוך שמונת מקבלי המלגה הם דוקטורנטים בטכניון:

אנאל בן-אשר, 25, מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך. היא גדלה בכרמיאל וכבר בגיל 15 החלה ללמוד בקורסים בפקולטה במסגרת תוכנית "ארכימדס". לאחר השירות הצבאי השלימה תואר ראשון (בהצטיינות יתרה) ועברה למסלול ישיר לדוקטורט. במסגרת הדוקטורט, בהנחייתו של פרופ' נמרוד מויסייב, היא עוסקת בכימיה קוונטית לא הרמיטית. לדבריה, "ענף זה בכימיה מאפשר לחקור מולקולות הנמצאות ברזוננסים – מצבים עם זמן חיים סופי. במסגרת המחקר אני חוקרת את הדינמיקה של מולקולות בתהליכי יינון, למשל בניסויי התנגשות של מולקולות בטמפרטורות נמוכות מאוד. בנוסף אני מפתחת שיטות לחישוב האנרגיות וזמני החיים של מצבי רזוננסים מולקולריים, למשל של מולקולות הנמצאות בתוך שדה חשמלי."

ערן לוסטיג, 30, מהפקולטה לפיזיקה. הוא  נולד בחיפה להורים בוגרי הטכניון, למד לתואר ראשון כפול בהנדסת חשמל ופיזיקה בטכניון וכיום הוא לומד במסלול ישיר לדוקטורט בהנחיית פרופ'-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה. לדבריו, "אני חוקר חומרים מיוחדים שבהם גלי אור מתפשטים באופן חסין לפיזורים, כלומר ההתפשטות אינה מושפעת מפגמים בחומר ומרעש חיצוני. אני מייצר את החומרים על ידי שימוש בעקרונות מהתורה המתמטית הקרויה טופולוגיה. זאת במטרה לשפר את ההבנה הבסיסית שלנו לגבי התנהגות האור ולאפשר שימוש נרחב יותר בגלי אור בטכנולוגיות עתידיות."

ירון בן-עמי מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל. הוא נולד וגדל בקיבוץ גלעד, שירת בצבא בחטיבת גולני ולאחר מכן כקצין מבצעים בחטיבה הדרומית של עזה, וכיום הוא נשוי לנטע ואב לשני ילדים: אורי בת השלוש-וחצי וגור, בן 10 חודשים. "אהבתי מאוד טרקטורים וחשבתי שאהיה חקלאי," הוא אומר, "אבל בסופו של דבר התגלגלתי למדע." הוא השלים תואר ראשון ושני (בהצטיינות יתרה) במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון. לאחר שהשלים את התואר שני בהנחיית פרופ' אבי לוי הוא החל את הדוקטורט בטכניון בהנחיית פרופ'-משנה אבשלום מנלה. נושא המחקר: השפעת תנאי שפה תרמיים על תהליכי מעבר חום ומסה בזרימת גזים קלושים.

מלגות אדמס ניתנות על ידי האקדמיה במימון התורם מרסל אדמס מקנדה. כל אחד מהדוקטורנטים הזוכים מקבל פטור משכר לימוד, מלגה בת 100,000 ש"ח בשנה (למשך שלוש או ארבע שנות לימוד) ו-3,000 דולר לשנה להשתלמויות בחו"ל.

בשם המשפחה ינאם בטקס ד"ר ג'וליאן אדמס, בנו של התורם מרסל אדמס. ד"ר אדמס, יו"ר חברת הביוטק Gamida Cell, הוא ממציא התרופה האנטי-סרטנית Velcade – תרופה שפותחה על סמך גילוי מערכת האוביקוויטין שזיכתה את הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר מהטכניון בפרס נובל בכימיה לשנת 2004. את המרצה יציג פרופ'-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון.

נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' נילי כהן מסרה כי "תהליך הסינון הקפדני של האוניברסיטאות ושל הוועדה המקצועית של האקדמיה לתוכנית המלגות מבטיח כי זוכי המלגות, זו השנה ה-14 ברציפות, מייצגים את חוד החנית של חוקרי העתיד של מדינת ישראל בתחומי מדעי הטבע, המתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי החיים וההנדסה. אנו גאים בעובדה שמתוך 94 בוגרי תוכנית המלגות עד היום נקלטו 37 במשרות בכירות בסגל האקדמי באוניברסיטאות מתוכם 31 בישראל, 2 במחקר בבית החולים בילינסון, 17 בחברות היי-טק מתוכם 14 בחברות בישראל ו-4 בהכשרת פוסט-דוקטורט בישראל. השקעתו של מרסל אדמס במדענים צעירים ומוכשרים אלו מניבה פירות ומבטיחה את עתיד המדע בישראל."

ערן לוסטיג

אנאל בן-אשר

ירון בן-עמי

10 חוקרים מהטכניון זכו בשנים האחרונות במענקי ERC היוקרתיים מטעם האיחוד האירופי. לחלקם זו הזכייה השנייה במענקים אלה

הזוכים במענקי ERC עם נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ועם המשנה לנשיא למחקר פרופ' וויין קפלן

במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים של טכניון – התקיים בטכניון טקס הענקת פרסים לחוקרים מצטיינים. מדובר בפרסים שונים הנתרמים על ידי ידידי הטכניון ובמענקי ERC היוקרתיים שמעניק האיחוד האירופי במסגרת תוכנית המחקר HORIZON 2020.

בשנים 2018-2016 זכו במענק ERC חברי סגל ממגוון פקולטות. עבור כמה מהם זו כבר זכייה שנייה במענק: פרופ'-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה, פרופ' אילן מרק מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, פרופ"ח יובל שקד מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, פרופ' ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ופרופ' יובל ישי מהפקולטה למדעי המחשב. המענק היוקרתי, הניתן על חדשנות פורצת דרך במחקר, הוענק השנה גם לחוקרים הבאים: פרופ"מ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, פרופ"ח אורי שפירא מהפקולטה למתמטיקה, פרופ"ח קרן צנזור-הלל מהפקולטה למדעי המחשב, ד"ר שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי ופרופ' משה טננהולץ מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון.

בטקס הוענקו כאמור גם פרסים מטעם ידידי הטכניון:

פרס עוזי ומיכל הלוי על פתרונות בשטחים של ננו-טכנולוגיה ואנרגיה מתחדשת הוענק לד"ר בני צ'וקורל מהפקולטה להנדסה אווירונוטיקה וחלל, ובמענקי מחקר זכו ד"ר ודים אינדלמן מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ופרופ"ח אלחנדרו סוסניק מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

פרס הילדה והרשל ריץ' לחדשנות מוענק פעם בשנה על המצאות או פרסומים בעלי פוטנציאל למימוש עסקי. הזוכים השנה הם פרופ"ח מורן ברקוביץ, נדיה אוסטרומוחוב, טל זיידמן-קלמן וטלי רוזנפלד מהפקולטה להנדסת מכונות, פרופ"ח אהרן בלנק ואיתי כץ מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, פרופ"ח ספי גבלי וד"ר איתמר בנישו מהפקולטה להנדסת מכונות, פרופ' גדעון גרדר, פרופ"ח אבנר רוטשילד, ד"ר חן דותן, ד"ר גנדי שטר ואביגיל לנדמן מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון ומהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, פרופ"ח כרמל רוטשילד מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ"מ יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

ארוסתו של ד"ר בני צ'וקורל מהפקולטה להנדסה אווירונוטיקה וחלל

ד"ר ודים אינדלמן מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל

פרופ"ח אלחנדרו סוסניק מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

פרופ"ח מורן ברקוביץ, נדיה אוסטרומוחוב, טל זיידמן-קלמן וטלי רוזנפלד מהפקולטה להנדסת מכונות

פרופ"ח אהרן בלנק (מימין) ואיתי כץ מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך

פרופ"ח ספי גבלי מהפקולטה להנדסת מכונות

ד"ר חן דותן, ד"ר גנדי שטר, פרופ"ח אבנר רוטשילד ופרופ' גדעון גרדר מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון ומהפקולטה למדע והנדסה של חומרים

פרופ"ח כרמל רוטשילד מהפקולטה להנדסת מכונות

פרופ"מ יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית