במחקר שנערך בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הושג שיפור דרמטי ביעילותם של תאים פוטו-וולטאיים

מימין לשמאל: נמרוד קרוגר, פרופ’-משנה כרמל רוטשילד, אסף מנור. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה העתידה לשפר משמעותית את נצילותם של תאים פוטו-וולטאיים. המחקר, שהתפרסם ב-Nature Communications, נערך במעבדת האקסיטוניקס (Excitonics Lab) בראשותו של פרופ’-משנה כרמל רוטשילד בפקולטה להנדסת מכונות. הוא התקיים בתמיכת תכנית האנרגיה ע”ש גרנד (GTEP) ומכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) בטכניון וכחלק מפרויקטERC  מטעם האיחוד האירופי של המעבדה בנושא כלים תרמו-דינמיים חדשים לתאי שמש. את המחקר הוביל הדוקטורנט אסף מנור.

השמש היא מקור רב עוצמה של אנרגיה מתחדשת. למעשה היא מקור האנרגיה היחיד כיום שיכול לספק את תצרוכת האנרגיה של המין האנושי, ולכן אין פלא שהשימוש באנרגיית שמש הולך ומתרחב – הן בשיטות תרמיות (Solar-Thermal), הממירות את אנרגיית השמש לחשמל דרך המרה ראשונית לחום, הן בתאים פוטו-וולטאיים  (Photovoltaics)הממירים אותה ישירות לחשמל. עם זאת, מגבלות טכנולוגיות שונות מגבילות את יעילותם של התאים הפוטו-וולטאיים.

לדברי מנור, “התאים הפוטו-וולטאיים יודעים לנצל בצורה אופטימלית תחום צר מאוד מתוך ספקטרום-האור הרחב שמספקת השמש; קרינה שאינה בתחום הצר הזה מחממת את התאים ואינה מנוצלת לחשמל. אנרגיה אבודה זו מגבילה את היעילות המקסימלית של תאי שמש לכ-30%.”

פרופ’-משנה כרמל רוטשילד מהפקולטה להנדסת מכונות. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

השיטה שפיתחו חוקרי הטכניון מבוססת על תהליך ביניים המתווך בין אור השמש לתא
הפוטו-וולטאי ולמעשה ממיר את קרינת השמש לאור בספקטרום “אידיאלי” המאיר את תא השמש ומאפשר נצילות המרה גבוהה יותר. ההשראה לעבודה זו הגיעה מקירור אופטי, שבו האור שנבלע חוזר ונפלט באנרגיה גבוה יותר ומקרר את החומר. “כאן פיתחנו התקן שעושה דבר דומה עם אור השמש”, אומר הדוקטורנט אסף מנור. “קרני השמש, בדרכן לתאים הפוטו-וולטאים, פוגעות בחומר ייעודי שפיתחנו לצורך זה, אשר מתחמם מקרינת שמש הנמצאת בתחום הספקטרלי הלא מנוצל. הקרינה בתחום הספקטרלי היעיל נבלעת, חוזרת ונפלטת ומקררת את חומר הביניים. הקרינה שנפלטת נקצרת על ידי תא השמש ומומרת לחשמל. בצורה זו מומר לחשמל גם ‘החום האבוד’, והתוצאה: זינוק בנצילות המקסימלית של ההתקן מ-30%, הערך המקובל בהתקנים פוטו-וולטאיים, ל-50%.”

מנור מציין כי החומר הייחודי מתחמם על ידי קרינת השמש לטמפרטורה של כ-700 מעלות בלבד, פחות ממחצית מהטמפרטורות האופייניות להתקנים קיימים מסוג זה.

פרופ’-משנה כרמל רוטשילד הוא ראש המעבדה לאקסיטונים וראש המגמה להנדסה אופטית בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, מגמה המשלבת אופטיקה פיזיקלית ותכן אופטו-מכני.

אסף מנור מסיים בימים אלה את התואר השלישי, שבמסגרתו זכה במלגת אדמס הניתנת לדוקטורנטים מצטיינים. מנור, שהשלים תואר ראשון בטכניון (חשמל ופיזיקה) ותואר שני במרכז לחקר אנרגיית השמש בשדה בוקר, ייצא בקרוב לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת מישיגן.

למאמר שפורסם ב-Nature Communications לחצו כאן

מימן לשמאל : נמרוד קרוגר, פרופ’-משנה כרמל רוטשילד ואסף מנור במעבדה. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון פיתחו שיטה לפירוק מולקולת כרומטין בודדת ולחקר תפקידה בתהליכי שעתוק גנטיים

פרופ’ אריאל קפלן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון

מחקר שנערך בפקולטה לביולוגיה בטכניון שופך אור על הדינמיקה של מולקולת הכרומטין – הקומפלקס המכיל את ה-DNA ואת החלבונים הקשורים אליו – ועל תפקידה בבקרת הביטוי הגנטי. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Nature Communications, נערך על ידי הדוקטורנט סרגיי רודניצקי בהנחיית הפרופסורים אריאל קפלן ופיליפה מלמד.

המידע התורשתי המקודד ב-DNA קובע כיצד יתפתח האורגניזם ומשפיע על מהלך חייו בבריאות ובחולי. אולם ה-DNA אינו מתקיים באורגניזם כיחידה מבודדת; הוא יוצר מבנה מורכב יחד עם ההיסטונים – חלבונים בעלי מטען חיובי, סביבם כרוך ה-DNA כמעין סליל. המבנה המורכב הזה, הוא הנוקלאוזום, מהווה את אבן הבניין הבסיסית המרכיבה את הכרומטין.

אריזת ה-DNA בנוקלאוזום מגנה על ה-DNA מפני מפגעים שונים ויוצרת “חיסכון מרחבי”, שכן היא מקטינה פי 10,000 את גודלה של מולקולת ה-DNA. עם זאת, לאותה קומפקטיוּת שהתפתחה במהלך האבולוציה יש מחיר: היא מקטינה את נגישות ה-DNA למערכות הנדרשות לקרוא את “הוראות ההפעלה” המקודדות בו. זו הסיבה שלכרומטין, ולאופן שבו הוא אורז אזורים שונים ב-DNA, השפעה עצומה על מידת הביטוי הגנטי של כל גן ב-DNA.

המורכבות והדינמיות של מבנה הכרומטין מהווים אתגר גדול עבור מדענים המעוניינים ללמוד את אופן הבקרה שלו על הביטוי הגנטי. כאן נכנס לתמונה כלי מחקרי חדשני בתחום מדעי החיים: המלקחיים האופטיים. טכנולוגיה זו מאפשרת להפעיל, באמצעות קרני לייזר, כוחות מכניים על מולקולות בודדות.

פרופ’ פיליפה מלמד מהפקולטה לביולוגיה בטכניון

“השפעת מבנה הכרומטין על ביטוי גנים נחקרת כבר שנים רבות בשיטות שונות,” מסביר פרופ’ קפלן, “אבל במרבית המקרים הוא נחקר כ’צבר מולקולות’ ולא ברמת המולקולה הבודדת. כעת, באמצעות טכנולוגיית המלקחיים האופטיים, אנו מסוגלים ‘לבקע’ מולקולת כרומטין בודדת ולחקור את מאפייניה ואת תפקידה בבקרת הביטוי הגנטי.”

החוקרים, שהתמקדו בהיסטון בשם H2A.Z, גילו כי נוקלאוזומים המכילים אותו מאופיינים ביציבות נמוכה ובניידות גבוהה על גבי מולקולת ה-DNA. אותה דינמיוּת, מתברר, ממלאת תפקיד חשוב בבקרת הביטוי הגנטי ומהווה מנגנון בקרה שלא היה ידוע עד כה. “למעשה, הנוקלאוזומים הקרובים לקצה הגן הם הקו הראשון של בקרת הביטוי, והבנתם שופכת אור על האופן שבו גנים מבוקרים בתאים שונים ובמצבים שונים. במחקר זה חקרנו את ההיסטון H2A.Z ביחס לשני גנים הקשורים למערכת הרבייה, ולכן תוצאות המחקר תורמות להבנת מנגנוני הפוריות; עם זאת, השלכות המחקר רחבות הרבה יותר בשל חשיבותה של בקרת הביטוי הגנטי בתהליכים התפתחותיים ובהתפתחותן של מחלות שונות.”

למאמר שפורסם ב-Nature Communications לחצו כאן

מימין לשמאל: פרופ’ פיליפה מלמד, פרופ’ אריאל קפלן והדוקטורנט סרגיי רודניצקי

למעלה – הכנסת ההיסטון H2A.Z מגבירה את ניידותו של הנוקלאוזום על ה-DNA וכך מעודדת את שעתוק הגן, כלומר את הביטוי הגנטי. למטה – מלקחיים אופטיים מפעילים כוחות מכניים על מולקולות כרומטין בודדות ופורמים את ה-DNA. כתוצאה מכך מתפרק הנוקלאוזום, וכך אפשר ללמוד על יציבותו ועל ניידותו.

“אנו גאים להעניק את מדלית הטכניון למורט כהוקרה על חזונו ועל מנהיגותו בבניית גשרים בין ארה”ב וישראל באמצעות יוזמה חדשנית וחשובה זו,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “שיתופי פעולה וקשרי עבודה חיוניים בעולם המדעי המהיר של ימינו. מדובר ביוזמה שתועיל מאד לשתי המדינות .”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא מעניק למורטימר צוקרמן את מדליית הטכניון. קרדיט צילום : ATS

הפילנתרופ ואיש העסקים, מורט צוקרמן, קיבל אתמול את מדליית הטכניון – אות ההוקרה החשוב ביותר שמעניק הטכניון – באירוע חגיגי שנערך בעיר ניו יורק. צוקרמן קיבל את המדליה על ייסוד תכנית המנהיגות STEM של צוקרמן – יוזמה היסטורית שנועדה לטפח שיתוף פעולה בין מדענים מארה”ב ומישראל.

בהקדשה שהוקראה בטקס צוין כי המדליה ניתנת לצוקרמן בזכות “תמיכתו האיתנה בהשכלה הגבוהה בארה”ב ובישראל, ובתוך כך תכנית המנהיגות STEM של צוקרמן אשר תשפיע עמוקות על עבודתם של החוקרים שיהיו מעורבים בה, תחזק את הקשרים הקיימים בין ארה”ב וישראל ותסלול דרך לשיתופי פעולה במגוון תחומים במדע ובטכנולוגיה”.

“המטרה שלנו היא להביא ישראלים לארה”ב, ואמריקאים לישראל, לטובת לימודי טכנולוגיה ומדע ברמה הגבוהה ביותר,” אמר צוקרמן. “איננו מבקשים רק הישגים אינטלקטואליים אלא גם את ייסודם של קשרים אישיים ומקצועיים כאחד. השלם  במקרה זה יהיה גדול מסכום חלקיו, שכן כל משתתף יביא את שותפיו לרמה שאינה אפשרית ללא שיתוף פעולה מסוג זה.”

יותר ממאה אורחים השתתפו בארוע. בקבלת הפנים שקדמה לטקס הוצגו פיתוחים וטכנולוגיות חדשות – בהן מערכת לניטור נשימת תינוק והתקן להפעלת מכשירים שונים באמצעות תנועות לשון, המיועד לנכים. את הטקס הנחתה מגישת הטלוויזיה עטורת הפרסים פולה זאן.

במעמד הענקת המדליה שיבח נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא את צוקרמן על חזונו. “אנו גאים להעניק את מדלית הטכניון למורט כהוקרה על חזונו ועל מנהיגותו בבניית גשרים בין ארה”ב וישראל באמצעות יוזמה חדשנית וחשובה זו,” אמר פרופ’ לביא. “שיתופי פעולה וקשרי עבודה חיוניים בעולם המדעי המהיר של ימינו. מדובר ביוזמה שתועיל מאד לשתי המדינות .”

במסגרת תכנית הפוסט-דוקטורט של צוקרמן יקבלו חוקרים מצטיינים מארה”ב הזדמנות ללמוד בישראל, וחוקרים ישראלים יוכלו ללמוד בארה”ב. כבר בשנת הלימודים הנוכחית 2016-7 ישתפו שישה פוסט-דוקטורנטים מצפון אמריקה פעולה עם מדענים מובילים בטכניון וכן באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב ובמכון ויצמן למדע. במקביל ילמדו ארבעה פוסט-דוקטורנטים ישראלים בארה”ב.

תכנית החוקרים של צוקרמן תספק משאבים חיוניים לארבע אוניברסיטאות ישראליות ובכך תאפשר להן להתחרות עם מוסדות העילית בארה”ב. כבר בשנת הלימודים הנוכחית 2016-7 ייקלטו באוניברסיטאות בישראל, במסגרת זאת, ארבעה חברי סגל ישראלים שלימדו בארה”ב. אחד מהם הוא פרופ’-משנה יכין עברי, שהשלים דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג’ ופוסט-דוקטורט ב-MIT. פרופ’-משנה עברי הצטרף לאחרונה לשורות הטכניון וכיום הוא חבר סגל בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, במכון למצב מוצק, במכון לננו טכנולוגיה ע”ש ראסל ברי (RBNI) ובתכנית האנרגיה.

הענקת מדליית הטכניון למורטימר צוקרמן, בהוקרה על ייסוד תכנית המנהיגות STEM של צוקרמן. מימין לשמאל: מורטימר צוקרמן, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, העיתונאית עטורת הפרסים פולה זאן וג’ף ריצ’רד, מנכ”ל אגודת ידידי הטכניון בארה”ב (ATS). קרדיט צילום : ATS

תכנית המנהיגות של צוקרמן מתעתדת להכשיר דור חדש של מנהיגים באקדמיה ובתעשייה באמצעות חשיפת הסטודנטים האמריקאים לתרבות הסטארט-אפ בישראל . בעוד שכמה מן הפוסט-דוקטורנטים בתכנית ישתלבו באקדמיה בצפון אמריקה, אחרים ישתקעו בישראל ורבים יפעלו בשתי המדינות לסירוגין. כך תיצור התכנית רשת של שיתופי פעולה אקדמיים ושל רצון טוב שיחזקו את שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל לארה”ב.

צוקרמן הוא יו”ר ועורך ראשי של המגזין U.S. News & World Report, יו”ר ומו”ל של העיתון New York Daily news ומייסד שותף ויו”ר לשעבר של Boson Properties. צוקרמן, ידיד ותיק של מדינת ישראל, שימש בעבר כיו”ר ועידת הנשיאים – ארגון הגג של הארגונים היהודיים בארה”ב. כתומך מסור בהשכלה הגבוהה ובמדע הוא ייסד את Zuckerman Mind Brain Behavior Institute באוניברסיטת קולומביה ואת תכנית עמיתי צוקרמן בבית הספר לממשל ע”ש קנדי באוניברסיטת הרווארד.

מדליית הטכניון ניתנת ליחידים יוצאי דופן שפעלו בנחישות לקידום האנושות, ושתמיכתם הנדיבה נמצאה חיונית לקידום הטכניון. מאז ייסודה בשנת 1996 הוענקה המדליה רק 15 פעמים. עם מקבליה בעבר נמנים מייסד קוואלקום וידיד הטכניון אירווין ג’ייקובס, נשיא בית המשפט העליון משה לנדוי ז”ל, נשיא הטכניון לשעבר האלוף (מיל’) עמוס חורב, ובוגר הטכניון עוזיה גליל, מאבות ההיי-טק הישראלי.

בכנס שיעסוק בחידושים האחרונים בחקר הסרטן ובדרכי הטיפול בו.

חנוכת המרכז תתקיים ביום ראשון, 20 בנובמבר 2016, בשעה 18:00 באודיטוריום ע”ש רות,
הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

בטקס חגיגי במעמד שר הבריאות יעקב ליצמן יחנוך הטכניון ביום ראשון את המרכז המשולב לחקר הסרטן (TICC). זהו גוף ראשון מסוגו בישראל, שימזג את הידע הנרחב ואת הניסיון הרב שנצברו בטכניון, ובמרכזים הרפואיים המסונפים אליו, בתחומי הרפואה האונקולוגית. בטקס החגיגי ישתתפו מנכ”ל קופת חולים כללית אלי דפס, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, חברי הנהלת הטכניון, חוקרים מהארץ ומהעולם ומנהלי בתי החולים המסונפים לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון (הקריה הרפואית רמב”ם, המרכז הרפואי בני ציון, מרכז רפואי כרמל, מרכז רפואי העמק בעפולה והמרכז הרפואי הלל יפה בחדרה).

לדברי נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא צפוי המרכז “לחולל שינוי דרמטי ברפואת הסרטן בישראל וזאת באמצעות איבחון, טיפול ומעקב המבוססים על עקרונות הרפואה האישית. בשלוש השנים האחרונות פעל הטכניון לגיוס המומחים המובילים בחקר הסרטן, הן בצד המדע הבסיסי והן בפן היישומי. מדובר בחוקרים בעלי שם בביולוגיה של הסרטן, במטבוליזם של התא הסרטני ובביולוגיה חישובית, שישתפו פעולה ביניהם במטרה להבין את מסלולי היווצרותו של התא הסרטני, לפענח את המנגנונים המקנים לו עמידות לתרופות אנטי-סרטניות ולקדם את פיתוחם של כלים חדשים לאיבחון, לטיפול ולמעקב. הפעילות המחקרית במרכז תתקיים בשיתוף עם חוקרים מהפקולטות ההנדסיות בטכניון ועם חמשת המרכזים הרפואיים המסונפים לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, וזאת במטרה לחבר בין המעבדה לקליניקה ובין המחקר ליישום.”

בראש המרכז החדש יעמדו פרופ’ זאב רונאי וחתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר. פרופ’ רונאי, ששימש עד כה כמנהל המדעי במכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן-דייגו, אמר כי “הטכניון הוא מקום אידיאלי לחקר הסרטן הודות לממשקים הייחודיים בין רפואה, הנדסה, מדעי החיים והמדע הבסיסי והקשרים ההדוקים עם בתי החולים המסונפים לפקולטה לרפואה. המטרה שלנו היא לפעול מתוך קשר הדוק בין המחקר והקליניקה, תוך הסתייעות בהיותו של הטכניון מוסד מוביל בתחומי הטכנולוגיה וההנדסה.”

פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה (2004), אמר כי “ההתקדמות העצומה בעולם הרפואה מקדמת אותנו לעידן של רפואה מותאמת אישית, שתהפוך את הסרטן ממחלה סופנית למחלה כרונית. המרכז החדש, שיחבר רופאים וחוקרים רבים מתחומים שונים, יוביל ללא ספק לפריצות דרך משמעותיות בחקר הסרטן, באיבחונו ובטיפול בו.”

כנס שיעסוק בחידושים האחרונים בחקר הסרטן והתפתחות דרכי הטיפול במחלה יתקיים בתאריכים 22-21 בנובמבר בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. בכנס ישתתפו חברי המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC) ובהם הפרופסורים רונאי וצ’חנובר וכן מומחים מובילים מהארץ ומהעולם. אלה כמה מהם:

פרופ’ דאגלס הנהאן [Douglas Hanahan], מהמכון השוויצרי הפדרלי לטכנולוגיה בלוזן. פרופ’ הנהאן חוקר התפתחות גידולים סרטניים באמצעות עכברים מהונדסים גנטית, וזאת במטרה לגלות את המנגנונים הפתוגניים המובילים להיווצרות גידולים סרטניים ולפתח אסטרטגיות טיפול חדשות. כיום מתמקדת מעבדתו בסוגי הסרטן הבאים: מלנומה, גליובלסטומה, סרטן הלבלב וקרצינומת תאי קשקש הקשורה לווירוס הפפילומה. על סמך הבנה של האופן שבו נבנית סביב הגידול מערכת כלי הדם המזינה אותו, ושל תפקיד הכרומוזומים בחלוקה המואצת של תאי הסרטן, שואפים במעבדה לפתח תרופות שיבלמו תהליך זה.

פרופ’ גד גץ [Gad Getz] מנהל מרכז הסרטן בביה”ח הכללי במסצ’וסטס, מכהן בתפקידים בכירים בבית הספר לרפואה בהרווארד, במרכז הסרטן MGH ובמכון ברוד השייך ל-MIT ולהרווארד.

גץ הוא מומחה בעל שם עולמי באיפיון ובקיטלוג של הגנום הסרטני. הוא מנתח את הגנומיקה של הסרטן בשני שלבים: א. איפיון – קיטלוג של כל הארועים הגנומיים ושל המנגנונים המחוללים אותם במהלך ההתפתחות השבטית (clonal evolution) של הסרטן, תוך השוואה בין רקמות סרטניות לדגימות תקינות מאותו מטופל; ב. פרשנות – ניתוח של המידע האמור לרוחב מדגם של מטופלים במטרה לזהות את השינויים בגנים ובנתיבי הפעולה המחוללים סרטן או מגבירים את הסיכון לסרטן, כמו גם זיהוי של תת-סוגים של המחלה, סמניהם והקשר בינם למשתנים קליניים. גץ השלים תואר ראשון באוניברסיטה העברית, תואר שני באוניברסיטת תל אביב, דוקטורט במכון ויצמן ופוסט-דוקטורט במכון ברוד.

פרופ’ קית’ פלהרטי [Keith T. Flaherty], בוגר האוניברסיטאות ייל וג’והנס הופקינס, הוא כיום פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה בהרווארד וראש מרכז הנרי ובלינדה טרמר לטיפול ממוקד במרכז הסרטן בבית החולים הכללי במסצ’וסטס. פלהרטי השתתף במחקרים קליניים חלוציים בטיפולים ממוקדים, בעיקר במלנומה. בעבר הוביל באוניברסיטת פנסילבניה את המחקר המוצלח הראשון בטיפול במלנומה, אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר לאדם. ניסוי זה הראה יעילות של תרופות הבולמות מוטציות של גן B-RAF בטיפול במלנומה.

פרופ’ סלסט סיימון [Celeste Simon], מבית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה, עוסקת במטבוליזם של התא הסרטני, אימונולוגיה של הגידול, גרורות ותגובות תאיות למחסור בחמצן. כדי להתקיים זקוק הגידול הסרטני לכלי דם מהסביבה, שיעבירו לו חמצן וחומרי הזנה. מטרת המחקר במעבדתה של סיימון היא לבחון את האופן שבו משפיעה זמינות של חומרי הזנה על שיבושים בבריאות הרקמה, תוך התמקדות בתהליכים סרטניים ובקשר בין דלקות כרוניות לנטייה לסרטן. קבוצת המחקר של סיימון הראתה כי גורמים היוצרים מחסור בחמצן (hypoxia-inducible factors) ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחות גרורות.

פרופ’ אייל גוטליב, ראש המעבדה למטבולומיקה של הסרטן ב-TICC, הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום המטבולומיקה – מדידת מרכיבי חילוף החומרים בתאים בתנאים שונים. המטבוליזם של התא הסרטני שונה מזה של התא הרגיל ומשתנה לפי סוג הגידול, ולכן מאפשרת המטבולומיקה להבחין במדויק בין תאים סרטניים לתאים בריאים. ההשלכות היישומיות ברורות: זיהוי התאים הסרטניים ותקיפתם באופן סלקטיבי בלי לפגוע בתאים הבריאים שסביבם.

למידע נוסף על החוקרים המשתתפים בכנס לחצו כאן

להזמנה לטקס הפתיחה לחצו כאן

לתכנית הכנס לחצו כאן

לפרטים נוספים על המרכז המשולב לחקר הסרטן: http://ticc.net.technion.ac.il

יתקיים בטכניון בסימן ‘האינטרנט של הדברים’ ו’ביג דאטה’

הכנס הישראלי ה-34 להנדסת מכונות(ICME 2016)  יתקיים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בתאריכים 23-22 בנובמבר 2016, בהשתתפות מאות מבכירי התחום בתעשייה ובאקדמיה. מדובר באירוע בין תחומי חשוב שמטרתו לטפח חדשנות ולקדם תרגום של מחקר בסיסי ליישומים הנדסיים מועילים. בפעם האחרונה התארח הכנס בפקולטה לפני למעלה מעשור.

הרצאות המליאה בכנס יתמקדו בכיווני ההתפתחות העתידיים של ‘האינטרנט של הדברים’ – שילוב מערכות אלקטרו-מכניות המאפשרות איסוף מידע וצבירתו בענן, ו’ביג דאטה’ – שימוש בטכנולוגיות של למידת מכונה לחילוץ אינפורמציה משמעותית מתוך מידע זה לטובת שיפור ביצועים, בקרה, תכן וייצור של מערכות כאלה. מעבר לכך יכלול הכנס שמונה מושבים בתחומי הדעת הקלאסיים והעכשוויים של הנדסת המכונות, כגון אנרגיה, תכן וייצור, תיב”ם, רובוטיקה, בקרה, הנדסה אופטית ותרמודינמיקה, אשר יתקיימו במקביל.

הכנס ייפתח ביום שלישי, 22 בנובמבר, בשעה 09:00, בדבריהם של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ׳ יורם הלוי, יו”ר אגודת מהנדסי המכונות בלשכת המהנדסים מר עמנואל צבי ליבן, יו”ר הכנס פרופ’ אלון וולף ויו”ר התכנית האקדמית פרופ’ ערן שר. לאחר מכן יתקיימו שתי ההרצאות הראשיות, שיישאו בוגרי הטכניון פרופ’ הוד ליפסון מאוניברסיטת קולומביה ומר זיו בלפר סגן נשיא ומנהל מרכז הפיתוח של חברת PTC בישראל. בבוקר יום רביעי יישאו את ההרצאות הראשיות מר ערן שלמה מאינטל, על מגמות בעולם האינטרנט של הדברים, ופרופ’ גלית שמואלי מהאוניברסיטה הלאומית של טייוואן, על ‘ביג דאטה התנהגותי’.

עוד בכנס: הצגה של חברות מובילות בתעשייה, תערוכת פוסטרים שיציגו מחקרים נבחרים, תחרות המצגת המצטיינת לסטודנטים בתארים גבוהים והענקת אותות הוקרה.

לתכנית הכנס המלאה: goo.gl/QPdz8Z

מערכת לזיהוי מדויק של תהליכים הקשורים להתפתחות סרטן פותחה בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון בשיתוף חוקרים מגרמניה ומאוניברסיטת תל אביב

פרופ’ עמית מלר

קבוצת חוקרים מהטכניון פיתחה שיטה חדשנית לאיתור שיבושים במולקולות DNA, וזאת באמצעות העברתן בננו-חרירים. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת ACS Nano , מתמקד בגילוי של תת-מתילציה במולקולת ה-DNA – תהליך המעיד במקרים רבים על התפתחות גידולים סרטניים. את המחקר הובילו הדוקטורנטיות טל גלבוע וחן טורפשטיין ממעבדתו של פרופ’ עמית מלר בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, בשיתוף קבוצות מחקר מאוניברסיטת אאכן בגרמניה ומאוניברסיטת תל אביב.

מתילציה היא אחד התהליכים החיוניים בחיי האורגניזם, שכן היא ממלאת תפקיד מרכזי בתהליך הביטוי הגנטי המתרגם את ההנחיות המוצפנות ב-DNA ליצירת חלבונים. שיבושים בתהליך המתילציה עלולים להוביל למחלות שונות ובהן סרטן מסוגים שונים, וזאת כתוצאה מהתרחשות של אחד משני תהליכים באזור הפרומוטור, שם מתחיל תהליך התרגום הגנטי: (1) הגברת הביטוי הגנטי של גנים מחוללי סרטן כתוצאה מירידה ברמת המתילציה שלהם, או (2) השתקתם של גנים מעכבי-סרטן, כגון P53, כתוצאה מעלייה ברמת המתילציה.

השיטות הקיימות כיום לניטור רמות המתילציה במולקולות DNA מבוססות על מיצוע (מלשון ממוצע) של המידע המתקבל ממספר רב של מולקולות. זוהי מגבלה משמעותית מאוד משום שגידולים סרטניים מאופיינים בהטרוגניות גבוהה, כלומר בשוני ניכר בין רמות המתילציה של התאים השונים בתוך הגידול (intratumoral heterogeneity). יתר על כן, רמת המתילציה בתא הבודד עשויה להעיד על דרגת ההתפתחות של הגידול הסרטני. לכן, אומר פרופ’ מלר, “התקווה היא שחישה ברמת המולקולה הבודדת (single-molecule sensing), כפי שאנו מדגימים במאמר, תאפשר בעתיד אבחון של סרטן בשלבים מוקדמים, תוך התבססות על גנומיקה אישית.”

משמאל: תרשים סכמטי של המערכת ושל מולקולות ה-DNA המצומדות למולקולה סינתטית ה”מושכת” אותן דרך החור. מימין: דוגמא לאות האופטי (בשני צבעים) המעיד על רמת המתילציה

קבוצת המחקר פיתחה טכנולוגיה המבוססת על העברת מולקולת ה-DNA בתוך ביו-חיישן חרירי (nanopore bio-sensor). בשלב הראשון מתויגים האתרים הלא ממותלים במולקולה בסמנים אופטיים, וזאת באמצעות אנזימים הקושרים את הסמן האופטי לרצפים ספציפיים ב-DNA שאינם מכילים קבוצות מתיל. בשלב הבא מועברות המולקולות המתויגות, באמצעות שדה חשמלי, דרך ננו-חריר (nanopore) בקוטר כ-4 ננומטר, שעליו מוקרנות במקביל קרני לייזר במספר צבעים. רמות המתילציה ברכיבי מולקולת ה-DNA נמדדות בשתי דרכים במקביל – אופטית וחשמלית. השימוש בכמה צבעים, כפי שהוא מודגם במאמר, יאפשר בעתיד זיהוי וכימות מקבילי של כמה סמנים שונים על מולקולות ה-DNA.

לשיטה החדשה, אומר פרופ’ מלר, יתרונות רבים על פני שיטות קיימות לניטור מתילציה. “מדובר בסימון חד-שלבי ובדיטקציה (גילוי) פשוטה ומהירה יחסית לאלטרנטיבות. בנוסף, ההצלבה בין הנתונים המתקבלים בו זמנית – האופטי והחשמלי – מספקת לנו מידע מדויק מאוד על רמות המתילציה האמורות. השיטה הזאת מספקת לנו מידע ברמת המולקולה הבודדת, כלומר מידע רלוונטי ויעיל לאבחון של תאים סרטניים, המאופיינים כאמור בהטרוגניות רבה ברמות המתילציה של מולקולות ה-DNA.  בנוסף, השיטה מאפשרת דיטקציה במקביל של כמה סמנים אפיגנטיים כגון מתילציה והידרוקסימתילציה, דבר שאינו אפשרי בשיטות הקיימות כיום. במאמר ב- ACS Nano אנו מציגים למעשה הוכחת היתכנות לטכנולוגיה חדשנית ומקורית, שיש לה פוטנציאל רב להתפתח לכדי שימוש קליני שיסייע באבחון סרטן בשלב מוקדם מאוד, וזאת על סמך בדיקה של מולקולות DNA בודדות.”

המחקר נערך על ידי צוות המחקר של פרופ’ עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביורפואית, התוכנית הבינתחומית לננו-מדעים ומרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון, בשיתוף חוקרים מגרמניה ומאוניברסיטת תל אביב. שיתוף הפעולה בין הטכניון ואוניברסיטת אאכן מבוסס על מענק הזנק במסגרת תוכנית המטרייה (Umbrella cooperation), שניתן לפרופ׳ מלר ופרופ׳ אלמר ווינהולד לפני כמה שנים על ידי משרד המשנה לנשיא הטכניון למחקר. מענק זה, ותמיכה של מרכז המצוינות (I-Core) של הקרן הלאומית למדעיים, אפשר לחוקרים לקבל מימון נוסף מהאיחוד האירופי במסגרת קונסורציום BeyondSeq  שהוקם יחד עם אוניברסיטת תל אביב ושותפים נוספים.

טל גלבוע

חן טורפשטיין

חוקרים בטכניון פיתחו “לייזר גל-מים” – התקן ראשון מסוגו היוצר קרינת לייזר באמצעות תגובת גומלין בין אור לגלי מים. יישומים אפשריים של ההתקן כוללים גלאי רב חושי שמתבסס על  גלי אור, קול וגלי מים; וקירור אופטי של גלי מים לצורך הבאתם לתחום הקוואנטי בו האנרגיה משתנה ביחידות בדידות.

המחקר, המתפרסם בכתב העת Nature Photonics, נערך על ידי הסטודנטים שמואל קמינסקי ושי מעייני בהנחייתו של פרופ’ טל כרמון, ראש המרכז לאופטומכניקה בפקולטה להנדסת מכונות. זהו גישור ראשון בין שני תחומי מחקר שנחשבו לא קשורים זה לזה: אופטיקה לא לינארית וגלי מים.

התקני לייזר מבוססים על עקרון הפליטה המאולצת, שאותו ניסח אינשטיין. במילים פשוטות מדובר בכך שאטומים פולטים קרינה כאשר פוגע בהם אור. לרוב מבוססים התקני לייזר על מעבר אלקטרונים בין רמות האנרגיה של האטום. כאן, לעומת זאת, מוצע התקן נוזלי בו מחוללות תנודות גלי המים את קרינת הלייזר. טיפת המים רכה פי מיליון בהשוואה למה שהטכנולוגיה הנוכחית בהתקנים אופטיים מאפשרת, ולכן הלחץ שמפעיל האור על הטיפה גורם לדפורמציה גדול פי מיליון.

האפשרות ליצירת לייזר באמצעות אינטראקציית אור-עם גלי מים לא נבחנה בעבר, אפילו לא על ידי תיאורטיקנים, בעיקר בשל הפער העצום בין תדירותם הנמוכה של גלי המים (כ-1,000 תנודות בשנייה) לבין תדירותה הגבוהה של קרינת הלייזר. פער תדירויות זה מקטין את יעילות העברת האנרגיה בין אור לגלי מים. כדי לצמצם את אותו פער השתמשו החוקרים במכשיר מגביר תהודה (מהוד) בו חולפים גלי מים ואור האחד דרך השני פעמים רבות. בדומה להד ש”מכפיל” צעקה אחת, גלי האור וגלי המים חולפים זה דרך זה פעמים רבות.  כדי להגדיל למליון את מספר ״ההדים האופטיים” השתמשו החוקרים בנוזלים שקופים מאוד, וכדי להגדיל את מספר הדי המים ל-20 נבחרו נוזלים שצמיגותם נמוכה.

לפנינו אם כן הדגמה ראשונה של פליטת לייזר המבוססת על תגובת הגומלין בין אור לגלי מים. קרינת הלייזר נוצרת בתוך טיפה קטנה המוחזקת ב”מלקחיים אופטיים”, כלומר על ידי קרינת אור. באותו זמן מאפשר סיב אופטי, המגיע מהצד, צימוד אור המסתובב בתוך הטיפה אלפי פעמים. כך נוצרת אינטראקציה המעצימה את עצמה וגורמת לפליטה של קרינת לייזר היוצאת מצדו השני של הסיב האופטי.

למחקר המלא ב- Nature Photonics לחצו כאן

פרופ’ טל כרמון (משמאל) והדוקטורנט שי מעייני.

הדוקטורנט שמואל קמינסקי

בתרשים: תיאור אמנותי של לייזר גל-מים

זאת בעקבות זכיית הקונסורציום בתחרות של המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה ובמענק של 400 מיליון יורו

פרופ’ יואב ליבני

קונסורציום (מאגד) EIT-Food שבו שותף הטכניון נבחר על ידי המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה (EIT) להוביל את פיתוח עולם המזון בעשור הקרוב. זאת במסגרת תחרות שקיים המכון האירופי בנושא. בעקבות הזכייה בתחרות יעניק המכון למאגד כ-400 מיליון יורו, אשר ישלימו השקעה של כ-1.2 מיליארד יורו מצד השותפים (בעיקר חברות מהתעשייה) במטרה להקים שותפות ארוכת טווח שאינה תלויה בתמיכה פיננסית חיצונית.

המאגד מונה 50 ארגונים מ-13 מדינות וכולל אוניברסיטאות מובילות ובהן TU Munich (שמובילה את המיזם), הטכניון, ‏KU Leuven, המכון הטכנולוגי של ציריך ואוניברסיטת קיימברידג’, חברות מובילות ובכללן נסטלה, פפסיקו, סימנס, ז’יבודאן, קבוצת שטראוס ו-Alga Technologies ומוסדות מחקר מובילים כגון אגודת פראונהופר, המכון הגרמני לטכנולוגיות מזון ו-Azti Tecnalia. השותף ה-50 במאגד הינו “מועדון-חברות הזנק” הנקרא RisingFoodStars ושחברים בו סטארט-אפים בתחום המזון שהמאגד מקדם, כולל כמה סטארט-אפים ישראליים.

את קבוצת הטכניון במאגד מובילים פרופ’ יואב ליבני, פרופ’ אורי לזמס ופרופ’ אבי שפיגלמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. לדברי פרופ’ ליבני, “המאגד עוסק בעיצוב פני העתיד של כלל המערכת האקולוגית האירופית והעולמית בתחום המזון, מהחקלאות דרך טכנולוגיות הייצור, הבקרה, התקשוב ועד לבריאות הצרכנים. בעקבות פניית יוזמי המאגד, והזמנת הטכניון להשתתף בו, התגייסו לעניין הזה חברי סגל מפקולטות שונות בגיבוי נשיא הטכניון וההנהלה הבכירה.

“כדי לקדם את הפעילויות בקמפוס במסגרת המאגד הוקמה בטכניון ועדה מייעצת, שחבריה הם הפרופסורים יואב ליבני, יובל שוהם, אורי לזמס, אבי שפיגלמן (הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון), אורי להב (הנדסה אזרחית ומכון המים), חוסאם חאיק (הנדסה כימית), שולמית לבנברג (הנדסה ביו-רפואית), יהודה אסרף (ביולוגיה), גד רנרט (רפואה) וניר טסלר (הנדסת חשמל), וכן מארק דויסון מרשות המחקר ודוד שם-טוב, מנהל פיתוח המחקר במוסד הטכניון למחקר ולפיתוח. במיזם תומכים באופן פעיל פרופ’ ויין קפלן, סגן הנשיא למחקר, ופרופ’ בועז גולני, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. דוד שם-טוב נבחר גם כחבר ועדת הביניים המפקחת על EIT Food ברמת המאגד.

EIT Food יתמוך בשבע השנים הבאות בהקמת 350 חברות הזנק (סטארט אפ) שיסייעו בהשגת מטרותיו.

למידע נוסף – ההכרזה הרשמית על זכיית  FoodConnects

פרופ’ אבי שפיגלמן

פרופ’ אורי לזמס

EIT Food (FoodConnects) Partners:

חברי הסגל, הפקולטות והמרכזים שתרמו משאבים לטובת ההצטרפות למאגד:

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

המרכז להנדסה חקלאית- הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

המכון למחקר המים, בראשות פרופ’ אורי להב

פרופ’ יובל שוהם (דיקן, הנ’ ביוטכנולוגיה ומזון)

פרופ’ אבי שפיגלמן (הנ’ ביוטכנולוגיה ומזון)

פרופ’ אסתי סגל (הנ’ ביוטכנולוגיה ומזון)

פרופ’ יואב ליבני (הנ’ ביוטכנולוגיה ומזון)

פרופ’ אורי לזמס (הנ’ ביוטכנולוגיה ומזון)

פרופ’ אילת פישמן (הנ’ ביוטכנולוגיה ומזון)

פרופ’ סימה ירון (הנ’ ביוטכנולוגיה ומזון)

פרופ’ חוסאם חאייק (הנ’ כימית)

פרופ’ אבי שרודר (הנ’ כימית)

פרופ’ אישי טלמון (הנ’ כימית)

פרופ’ שולמית לבנברג (הנ’ ביורפואית)

את המשאבים הנדרשים השלים נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, מקרן הנשיא.

נשיא הטכניון : “השילוב החיוני בין מדע בסיסי, קליניקה והנדסה יוביל לפריצות דרך משמעותיות בחקר הסרטן”

מימין לשמאל: מנהל הקריה הרפואית רמב”ם פרופ’ רפאל ביאר, חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, ראש העיר חיפה יונה יהב, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ופרופ’ זאב רונאי. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

“הקמת המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון היא בשורה חשובה לתושבי הצפון. המרכז החדש ישפר את רמת הרפואה בצפון ויאפשר להעניק לתושבים טיפול טוב יותר.” כך אמר חתן פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר בטקס חנוכת המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC), שהתקיים ביום ראשון בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. בטקס נכחו בכירי הטכניון, ראש העיר חיפה יונה יהב, מנהל הקריה הרפואית רמב”ם פרופ’ רפאל ביאר, מנהלת המרכז הרפואי העמק פרופ’ אורנה בלונדהיים ונציגים בכירים מקופת חולים כללית.

“אני מצדיע לכם על הקמתו של המרכז,” אמר ראש העיר יונה יהב. “זהו רגע היסטורי המעורר תקווה עצומה, והעובדה שהזמנתם אותי להשתתף בארוע הזה היא זכות גדולה עבורי. אנחנו רואים את העלייה המתמשכת במספר חולי הסרטן, כך שקשה לדבר על ניצחון על הסרטן, אבל פתיחתו של המרכז החדש במסגרת הטכניון מעוררת תקווה עצומה. ברוס רפפורט, שתרם את הכסף להקמת הפקולטה לרפואה בטכניון, אמר בזמנו ש’מכאן יצאו פרסי נובל’, ואני מבקש לומר בעקבותיו שהמרכז החדש יניב חידושים בתחום הסרטן.”

“לאוניברסיטאות רבות יש מרכזי סרטן, אבל רק במוסדות מועטים מתקיים השילוב החיוני בין מדע בסיסי, קליניקה והנדסה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “לכן חשוב לי להדגיש את המילה ‘משולב’ בשמו של המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון. אין לי ספק שרק השילוב האמור יכול להוביל פריצות דרך משמעותיות.”

המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון הוא הגוף הראשון מסוגו בישראל. הוא ימזג את הידע הנרחב ואת הניסיון הרב שנצברו בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, בחמשת המרכזים הרפואיים המסונפים אליה (הקריה הרפואית רמב”ם, המרכז הרפואי בני ציון, מרכז רפואי כרמל, מרכז רפואי העמק בעפולה והמרכז הרפואי הלל יפה בחדרה) ובפקולטות מדעיות והנדסיות שונות בטכניון. בשלוש השנים שחלפו מאז ההחלטה על הקמת המרכז פעל הטכניון לגיוס המומחים המובילים בעולם בחקר הסרטן, הן בצד המדע הבסיסי והן בפן היישומי.

חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר (משמאל) עם מחבר רב המכר “אומת הסטארט-אפ סול סינגר. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

בראש המרכז החדש יעמדו פרופ’ זאב רונאי, שחזר לישראל אחרי קריירה עשירה ומרשימה בארה”ב, וחתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר. פרופ’ זאב רונאי הוא מומחה בעל שם עולמי ברשתות תקשורת המעורבות בהתפתחות גידולים סרטניים, בחקר ההטרוגניות של הגידול ועמידותו לטיפולים וביכולתם של תאים סרטניים לשרוד ולשגשג בתנאים קשים. “הקמתו של מרכז ראשון מסוגו בישראל, יחד עם פרופ’ צ’חנובר, היא הגשמה של חלום רב שנים,” אמר פרופ’ רונאי. “זהו מרכז שיכול לקום רק כאן בטכניון, הודות למגוון הפקולטות ההנדסיות שיעבדו איתנו ויאפשרו לנו לתרגם מחקר בסיסי לכלים חדשים לאבחון סרטן ולטיפול בו. פרופ’ אייל גוטליב, מומחה עולמי בתחום המטבולומיקה, יעמוד בראש המכון למטבולומיקה של הסרטן שיפעל במסגרת המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC). יחד נפעל כולנו במטרה להבין את מסלולי היווצרותו של התא הסרטני, לפענח את המנגנונים המקנים לו עמידות לתרופות אנטי-סרטניות ולקדם את פיתוחם של כלים חדשים לאבחון, לטיפול ולמעקב.”

“עבורי, הקמת המרכז היא סגירת מעגל,” אמר פרופ’-מחקר צ’חנובר. “נולדתי בחיפה ואחרי לימודי רפואה בירושלים חזרתי לטכניון להשלמת לימודיי במדעי החיים. כאן, יחד עם מנחה עבודת הדוקטורט שלי הפרופ’ אברהם הרשקו, גילינו את מערכת האוביקוויטין המבקרת את פירוק החלבונים בתא. גילויה של מערכת זו, שהוביל לפיתוח תרופות מהפכניות לטיפול בסרטן, התרחש בתקופה שבה מדעי החיים והרפואה מחד גיסא, וההנדסה מאידך גיסא, נתפסו כדיסציפלינות  נפרדות, והטכניון התגאה בהיותו אוניברסיטה הנדסית מובילה. היום איש אינו חולק על כך שרפואה, מדע בסיסי והנדסה הם דיסציפלינה אחת. הרי הטבע אינו מפריד בין פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ורפואה – כולן מצויות על רצף אחד והטכניון מהווה אכסניה נדירה לכולן.”

בעניין המלחמה בסרטן אמר פרופ’ צ’חנובר כי “ריצוף הגנום האנושי, שנעשה כיום במהירות רבה ובמחיר נמוך, יוביל לגילוי מוטציות חדשות ויאפשר אבחון מוקדם מאוד של גידולים. נכון שעקומת התמותה עוד לא החלה לרדת אבל היא תרד, בקרוב אני מקווה, ובאופן משמעותי. במקרה הטוב ננצח את הסרטן, ובמקרה הפחות טוב נהפוך אותו ממחלה סופנית למחלה כרונית.”

פרופ’ דאגלס הנהאן מהמכון הטכנולוגי בלוזאן שבשווייץ. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

ד”ר מיקי שרף, ראש חטיבת בתי חולים בכללית שרותי בריאות, אמר כי הקופה תשתף פעולה עם המרכז כחלק ממחויבותה לשיפור השירות הרפואי בפריפריה. “חלפו הימים שבהם רופא אחד נתן מענה לכל הבעיות. מצבי החולי המורכבים, לרבות מחלות ממאירות, מחייבים שיתוף פעולה בין קליניקה, מחקר וטכנולוגיה. שיתוף פעולה זה, שיושג על ידי החיבור בין מוסד המחקר המוביל בישראל לבין הקופה הגדולה בארץ, הוא מכפיל כוח בכל הקשור באיכות הטיפול וברמת השירות.”

מנהל הקריה הרפואית רמב”ם, פרופ’ רפאל ביאר, אמר כי “בניגוד לרפואה הקרדיו-וסקולרית, שבה התרחשה ירידה חדה בשיעורי התמותה, בסרטן לא נרשם שיפור כזה למרות ההתקדמות הרפואית והטכנולוגית העצומה. כדי לנצח את הסרטן דרושה הבנה מעמיקה של המחלה בהיבטים רבים – ברמה המולקולרית והגנטית, בהיבט של העברת תרופות אל הגידול ובניתוח כמויות מידע עצומות. בנוסף יש כאן אתגר כלכלי משום שמחירי התרופות לסרטן נוסקים, ואם מגמה זו לא תשתנה יהיו לנו תרופות מצוינות שלא יהיו בהישג ידם של החולים. לכן יש כאן פוטנציאל עצום, ואין ספק שהקמת המרכז החדש דווקא כאן בטכניון תוביל להתקדמות עצומה.”

“מחקרים משמעותיים כבר אינם נעשים על ידי מדען יחיד,” אמר דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופ’ אליעזר שלו, “והמרכז החדש בנוי על העיקרון של שיתוף פעולה ושבירת מחיצות בין דיסציפלינות. כאן, בסביבה מודרנית ומתקדמת, יעבדו חוקרים מבריקים, רבים מהם צעירים, כדי להבין טוב יותר את המנגנונים הביולוגיים של הסרטן ולפתח שיטות חדשות לאבחון ולטיפול במחלה.”

את ההרצאות המדעיות בארוע נשאו פרופ’ דאגלס הנהאן מהמכון הטכנולוגי בלוזאן שבשווייץ שדיבר על המנגנונים המשותפים לגידולים סרטניים שונים ועל הפוטנציאל שבפיתוח תרופות לאותם מנגנונים; וסול סינגר, מחבר רב המכר “אומת הסטארט-אפ”, שדיבר על שינויים דרמטיים שיתרחשו בעשור הקרוב עם עלייתו של עידן האבחון המוקדם, “עידן שבו נסתובב כולנו עם חיישנים לבישים שינטרו את מצבנו, יזהו הפרעות פיזיולוגיות בשלב מוקדם, וכך יאפשרו למנוע התפתחות מחלות או לגלותן בשלב מוקדם מאוד, שבו הן בנות ריפוי.”

דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ אליעזר שלו. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

מחבר רב המכר “אומת הסטארט-אפ” סול סינגר מרצה בטקס. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

ד”ר מיקי שרף, ראש חטיבת בתי חולים בכללית שרותי בריאות. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

משתתפי הכנס. צילום שיצו צלמים דוברות הטכניון

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון חילקה פרסי הצטיינות לסטודנטים.

הסטודנט הזוכה ניר פולק. צילום: חיים זינגר

לאחרונה התקיים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים “יום השיפוט” השנתי, שבו הוענקו פרסים לעבודות הסטודנטים של השנה החולפת (תשע”ו) והוענקו שני פרסים יוקרתיים – פרס סגל באדריכלות נוף ופרס רייסקין בארכיטקטורה – על פרויקטי הגמר במסלולים אלו. עם שופטי פרס רייסקין נמנו אדריכלים מובילים ובהם אסף לרמן, טולה עמיר, גיל ועדיה, אהרון שפרכר וצדיק אליקים.

בפרס הראשון ע”ש ליאון וישראל רייסקין ז”ל זכה ניר פולק על הפרויקט “מרחבי האדם והמכונה בעתיד הטכנולוגי” בהנחיית האדריכלים שמעיה צרפתי ויונתן נתניאן. על פי נימוקי השופטים מדובר ב”מניפסט של תשריט עתידני המעורר דאגה ותקווה גם יחד. ניר הצליח בכשרון רב לבנות מתודולוגיה ברורה וסדרת דימויים יפהפיים”. גובה הפרס: 10,000 דולר.

בפרס השני ע”ש גדעון נוסבאום ז”ל זכתה מראם נעאמנה על הפרויקט “פאודה – פרויקט שיקום שכונות מצוקה בג’סר א-זרקא” בהנחיית האדריכלים גבי שוורץ, פאתינה אבריק זבידאת ורונן בן אריה.

בפרס השלישי ע”ש אילנה ליבמן ז”ל זכתה ימית אביטל על הפרויקט “ארץ אחרת” בהנחיית האדריכלים גנית מייזליץ כסיף וליאת מילר.

במסלול לאדריכלות הנוף זכתה בפרס הראשון, ע”ש יחיאל ויוסף סגל ז”ל, מיכל וולנר על הפרויקט “היקוות”. לדבריה, “הפרויקט מציע תכנון בראיה כוללת של משאב המים על ביטוייו ההנדסיים, התרבותיים והאקולוגיים.” מקרה הבוחן הוא אגן ההיקוות של נחל חלזון בגליל התחתון.

הסטודנטית הזוכה מיכל וולנר. צילום: חיים זינגר

בפרס השני ע”ש אילנה ליבמן ז”ל זכתה נארמין כסאברה על הפרויקט “מרחב זמין”. בציון לשבח ע”ש הילית הלוי ז”ל זכתה מוריה אורית אביטן על הפרויקט “מעפר תקום”.

הפרויקטים באדריכלות נוף הונחו על ידי אדריכלי הנוף מתניה ז”ק, רם אייזנברג, דפנה גרינשטיין, נעמי אנג’ל ושחר צור.

בפרס ניקסייר לפרויקט חביב הקהל, שנבחר על ידי כלל קהילת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, זכתה אלינה גרדשניק על הפרויקט “הפרעה עירונית” בהנחיית האדריכלים אורן בן אברהם, איריס קשמן ואורין שחר.

המרכז, שהוקם בתמיכת קרנות הביטוח הלאומי, יטפל במאות סטודנטים המתמודדים עם מוגבלויות פיזיות וחושיות ועם בעיות קשב וריכוז

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא (משמאל) ומנהל הקרן לפיתוח שירותים לנכים בביטוח הלאומי שמואל וויינגלס בטקס חנוכת המרכז

מרכז התמיכה לנגישות לימודית בטכניון נחנך אתמול (יום ד’) בטקס חגיגי בבניין אולמן בלב הקמפוס, בהשתתפות נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, דיקן הסטודנטים פרופ’ מוריס אייזן, מנהל הקרן לפיתוח שירותים לנכים בקרנות הביטוח הלאומי שמואל ווינגלס וראש היחידה לקידום סטודנטים בטכניון, שרה קציר.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר כי “בפתיחתו של המרכז החדש יש משום סגירת מעגל, שכן מתחילת דרכו חרת הטכניון על דגלו את העיקרון של שוויון ההזדמנויות. מאז ומתמיד היו שעריו פתוחים לסטודנטים ללא הבדלי דת, גזע ומין, וכיום פתוח הטכניון גם לאנשים עם מוגבלויות ומסייע להם להצליח כאן בלי להתפשר על הרמה האקדמית. בטכניון לומדים סטודנטים המאפיינים את החברה הישראלית על שלל גווניה, והלוואי שהיחסים הקיימים ביניהם בטכניון היו מאפיינים את מדינת ישראל כולה.”

מנהל הקרן לפיתוח שירותים לנכים, מר שמואל וויינגלס, אמר כי “הקמת מרכז תמיכה בטכניון, האוניברסיטה הוותיקה בישראל, תאפשר גידול במספר הסטודנטים עם מוגבלות שיוכלו לרכוש השכלה אקדמית בתחומי המדעים והטכנולוגיה, וכתוצאה מכך תיפתח הדלת להשתלבותם בתעסוקה נורמטיבית בתפקידים ההולמים את יכולתם ואת הפוטנציאל שלהם. קרנות הביטוח הלאומי הובילו בשש השנים האחרונות את מיזם הנגשת ההשכלה הגבוהה בישראל לסטודנטים המתמודדים עם מוגבלויות, וזאת באמצעות הקמת מרכזי תמיכה ב-35 מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, אשר פרצו את הדרך לשוויון חברתי של ממש.”

“משרד דיקן הסטודנטים בטכניון אחראי על התמיכה בסטודנטים באמצעות מעונות וסיוע לימודי, רגשי וכלכלי,” אמר דיקן הסטודנטים פרופ’ מוריס אייזן. “מספר הסטודנטים בעלי מוגבלויות בטכניון הולך וגדל, בעיקר בשל רצונם להשתלב בשוק העבודה. חנוכת המרכז החדש היא שלב חשוב בקליטתם של סטודנטים אלה ובליווי שלהם על ידינו.”

מימין לשמאל : שרה קציר ראש היחידה לקידום סטודנטים, עומר עמית יו”ר אגודת הסטודנטים, פרופ’ מוריס אייזן דיקן הסטודנטים, זהבה לניאדו סמנכ”ל תפעול, יעל אנדרמן ראש לשכת דיקן הסטודנטים, פרופ’ פרץ לביא נשיא הטכניון, שמואל וויינגלס מנהל הקרן לפיתוח שירותים לנכים בביטוח הלאומי ויונית קפלן רכזת הנגישות בקמפוס

ראש היחידה לקידום סטודנטים בטכניון, שרה קציר, הסבירה כי “מטרת המרכז החדש היא לכנס תחת קורת גג אחת שירותים הניתנים לסטודנטים בעלי מוגבלויות ולהעלות בקרב חברי סגל הטכניון את המודעות למגבלות אלה. המרכז, שיפעל בבניין אולמן באחריות לשכת דיקן הסטודנטים, כולל בין השאר עמדות מחשב מונגשות, חדר סדנאות, חדרי היבחנות באמצעות מחשב וחדר לרכזת הנגישות הלימודית.” המרכז הוקם על ידי אגף בינוי ותחזוקה ובסיוע אגף מחשוב ומערכות מידע תוך התייעצות שוטפת עם ראש לשכת דיקן הסטודנטים ועם חברי ועדת הקרנות בביטוח הלאומי. התמיכה הכספית ניתנה על ידי המוסד לביטוח לאומי באמצעות קרנות הביטוח הלאומי והטכניון.

רכזת הנגישות הלימודית סיגל בלום, המרכזת את כל הטיפול בסטודנטים עם מוגבלויות בטכניון, מספקת במסגרת זאת ייעוץ פרטני הכולל תמיכה אישית לכל סטודנט הפונה אליה. זאת תוך בניית התאמת עומס הלימודים למגבלה, פיתוח מיומנויות למידה, המלצה על התאמות לפי מגבלות הסטודנט, תיאום בין הפקולטות לצורכי הסטודנט, קשר עם גורמים רלוונטיים מחוץ לטכניון ומתן ייעוץ למועמדים המתמודדים עם מגבלות ומעוניינים לקבל מידע על ההתאמות ועל אופי הלימודים בטכניון.

עד כה טיפלה רכזת הנגישות בכ-200 סטודנטים עם מוגבלויות פיזיות וחושיות. כ-500 סטודנטים מטופלים ביחידה לקידום סטודנטים, על רקע של בעיות קשב וריכוז, על ידי מומחי היחידה רוזי אנגל וגיל ברקוביץ.

במסגרת הארוע התקיימו הרצאותיהם של ד”ר שירי פרלמן אבניאון ממכללת תל חי ושל פרופ’-משנה אבי אביטל מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ונערך פאנל בוגרי טכניון בנושא האתגרים העומדים בפני בוגרים עם צרכים מיוחדים בעולם העבודה.

סיפורו של אלי כהן

מסירים את הלוט – מימין לשמאל – חווה באומרט (הראשונה מימין) ואדווה לרנר עובדות שיקום בכירות במשרד לביטוח לאומי, שמואל וויינגלס מנהל הקרן לפיתוח שירותים לנכים בביטוח הלאומי ופרופ’ פרץ לביא נשיא הטכניון

אלי כהן, יליד כפר סבא, היה תלמיד מצטיין עד אמצע כיתה י”א. אז, בנסיבות לא ברורות, הוא איבד את השמיעה בשתי אוזניו. “זאת הייתה תקופה שבה עדיין לא הייתה מודעות לצורך בהנגשה במערכת החינוך. מהר מאוד הפסקתי להבין מה המורים אומרים והציונים שלי צנחו במהירות.”

לכל זה נלוו כמובן קשיים חברתיים חדשים ותחושה קשה של חוסר אונים. “אחרי שהוצאתי כל השנים ציונים של 90 ומעלה, פתאום לא עברתי מבחנים. עזבתי את המסלול של פיזיקה-ביולוגיה לטובת כלכלה ומינהל עסקים, ולמרות זאת לא הצלחתי להשלים בגרות.”

לאחר התיכון בחר כהן בשירות לאומי במד”א – החלטה שהתגלתה כמעשה נכון מאוד. “זה התחיל בחודש שלם של קורס חובשים בתנאי פנימייה, ופתאום שוב הרגשתי שאני חכם ומועיל. עבדתי בניידות עזרה ראשונה ואחר כך המשכתי לקורס טיפול נמרץ ולעבודה בניידות טיפול נמרץ.”

בתום השירות הוא שיפר בגרויות, השלים פסיכומטרי בציון מעולה והחל ללמוד במכללה במרכז הארץ. “זה היה קשה מאוד, כמעט בלי עזרה ובלי הנגשה,” והוא החליט לעבור לטכניון והחל ללמוד בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. “כאן הכל היה אחרת – מהרגע שיצרתי קשר עם מלכה רוזנפלד מאגודת הסטודנטים ועם רכז לקויות הלמידה. בהמשך, כשמרכז הנגישות בראשות סיגל בלום החל לפעול, זאת הייתה עוד עליית מדרגה. כיום אני הולך עם מכשיר שמיעה משופר שנרכש בעזרת אגודת הסטודנטים, עובד על מחשב שהונגש לי אישית בחוות המחשבים של מרכז הנגישות (שפתוחה סביב השעון), יש לי חונך, ייעוץ בנוגע לקורסים ועוד. גם הדירה שלי במעונות מונגשת עבורי, וכל זה למיטב ידיעתי קיים רק בטכניון.”

שרה קציר ראש היחידה לקידום סטודנטים בטכניון

תמונות מהמרכז החדש

תמונות מהמרכז החדש

תמונות מהמרכז החדש

שיתוף הפעולה המחקרי בין הטכניון לאוניברסיטת שנטאו פותח ערוץ רחב ומשמעותי לחוקרי הטכניון ותקווה גדולה לסין, הסובלת מבעיות אקולוגיות חמורות. לאחרונה התקיימה בטכניון סדנה המציגה את שיתופי הפעולה בין שתי האוניברסיטאות בתחום הסביבתי

מימין לשמאל: פרופ’ פאול פייגין, פרופ’ קונסטנטין קובלר, פרופ’ דו הונג, הסטודנטים הזוכים מיקול קומפגננו ועוז קירה ופרופ’ צ’ן יאן. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

“במשך עשרות שנים מזהמים השפכים של מיליוני תושבים ואלפי עסקים את נהר ליאנג, החוצה את מחוז גואנגדונג. הזיהום הזה כולל שפכי ביוב ביתי, שיירי פסולת אלקטרונית ופסולת ממפעלי טקסטיל קטנים.” פרופ’ זאנג ג’יי, ראש המחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית באוניברסיטת שנטאו, מודאג. לכן הוא שמח על הקשר המתפתח עם הטכניון – שיתוף פעולה שבמסגרתו התקיימה סדנה משותפת לשתי האוניברסיטאות. “הממשלה שלנו תשקיע בשנים הקרובות כ-4.5 מיליארד דולר באיכות הסביבה, והקשר עם הטכניון יסייע להוציא את המיטב מההשקעה הגדולה הזאת.”

הקשר בין הטכניון לאוניברסיטת שנטאו התהדק והתמסד בשנים האחרונות הודות להקמתו של מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (TGIT). מטעם הטכניון מוביל את הפרויקט פרופ’ פאול פייגין, עוזר נשיא הטכניון לפרויקטים אסטרטגיים. המכון הולך ומוקם בצמוד לאוניברסיטת שנטאו על בסיס תרומת ענק של קרן לי קא שינג. כעת, בסדנה המשותפת שהתקיימה במכון גרנד למחקר המים בטכניון, הוצגו הצעות מחקר, טכנולוגיות מתקדמות ושיתופי פעולה בתחומים סביבתיים שונים ובהם טיהור מים, אוויר, קרקע ומיחזור חומרים.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בירך את המשתתפים ואמר כי “הסדנה הזאת היא חלק משיתוף פעולה אסטרטגי בו כל הצדדים מרוויחים.סין וישראל חייבות להתייחס ברצינות לאיכות הסביבה ויכולות להוביל שינוי משמעותי בתחום זה,  המפגש הזה בין חוקרים ישראלים וסינים הוא צעד ראשון במסע ארוך ומשותף.”

ניצול תוצרי לוואי תעשייתיים

תמונה קבוצתית של משתתפי הכנס מהטכניון ומאוניברסיטת שנטאו. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ’ קונסטנטין קובלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, שניהל את המפגש, מסביר כי בין השאר הוצגה בסדנה שיטה חדשה להפקת חומר איכותי לתעשיית הבנייה באמצעות מיחזור חומרי לוואי כגון אפר פחם ופוספוגבס. “השיטה, שנרשמה כפטנט של הטכניון, תאפשר להשתמש לצורכי בנייה ב-95% מתוך פוספוגבס – תוצר לוואי של מפעלי דשנים – לאחר ניקויו מזיהומים כימיים ורדיואקטיביים. פיתוח נוסף הוא ייצור חומר סופח לספיגת דלק ושמן ולסילוקם מהשטח, כמו באירוע זיהום הדלק בשמורת הטבע עברונה בערבה, באמצעות מיחזור אפר פחם שהוא תוצר לוואי מתחנות כוח לייצור חשמל. בישראל מייצרים מאות אלפי טון של אפר פחם ובסין, כמובן, מדובר בכמויות גדולות הרבה יותר: 480 מיליון טונות של אפר פחם בשנה. החוקרים הישראלים והסינים יעבדו יחד על פיתוח חומרים הסופגים זיהומים אורגניים, מתכות כבדות ומתכות רדיואקטיביות.”

פרופ’ אורי להב, ראש מכון גרנד למחקר המים, מברך גם הוא על ההזדמנות ללמוד מהסינים. “ישראל אמנם מובילה בעולם בתחומים רבים, אבל השותפות תאפשר לנו לנתח יחד נתונים של מדינה מתפתחת. סין היא המעבדה הגדולה בעולם, ואין ספק שיש לנו מה לתרום לארץ הענקית הזאת. בתור התחלה נטפל בזיהום הנהרות המגיע ממקורות רבים ונציע פתרונות יעילים.” פרופ’ להב הציג לסינים שיטה להפקת מגנזיום ממי הים – עוד פטנט רשום של הטכניון.

“טכנולוגיות המים הטובות בעולם”

פרופ’ ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון אומר כי “הממשלה הסינית החלה במהלך להקמת ‘עיר נבונת מים’, המקבלת מים ממקורות שונים, ואנחנו מגיעים עם ידע רלוונטי וניסיון בתחומים של טיפול במים, מיחזור מי שפכים ושיקום נחלים.” בהקשר זה הוצגה שיטה שמפתח ד”ר יורי גנדל, בשיתוף אוניברסיטת שנטאו, לפירוק צבעי טקסטיל משפכים תעשייתיים. פרופ’ פרידלר חוקר, יחד עם ד”ר הייהונג סונג, לשעבר פוסט-דוקטורנית ועתה חברת סגל באוניברסיטת שנטאו, אפשרויות לטיפול וניצול מי נגר עירוני. לדברי ד”ר הייהונג סונג, “המטרה שלנו היא להיערך כראוי לשנת 2050, שבה יחיו בסין 1.4 מיליארד בני אדם, מהם 80% בערים. אנחנו מזהים עלייה בביקוש למים ממוחזרים לשימושים ביתיים, ותרומתם של חוקרי הטכניון בתחום זה היא אדירה. ידעתי שטכנולוגיות המים הטובות בעולם מגיעות מישראל, ורציתי לחזור עם הטכנולוגיות האלה למדינה שלי. למעשה הייתי הגשר הראשון לשיתוף פעולה בין הטכניון לאוניברסיטת שנטאו. זה היה כבוד גדול עבורי ללמוד כאן בהנחייתם של פרופ’ פרידלר ופרופ’ יעל דובובסקי, שישפיעו משמעותית על האופן שבו אעביר את הידע ואלמד את הסטודנטים שלי בסין.”

מעשנים במחלקה האונקולוגית

פרופ’ יעל דובובסקי מספרת כי אחד הפרויקטים בתכנית מתמקד בבעיית העישון בסין. המחקר מתמקד בעיקר ברמת העישון השלישוני – נזקי בריאות הנגרמים מחשיפה למזהמי עישון הנספחים במהלך העישון לחפצים כגון בגדים, סדינים, מזרנים וקירות. המחקר ישלב ניסויי מעבדה שיבוצעו בטכניון ומדידות בבית חולים בסין. לדברי פרופ’ דובובסקי, “בסין מקובל לעשן בכל מקום, גם בבית החולים וגם במחלקה האונקולוגית. אין דבר כזה ‘מגבלת עישון’. אין מודעות ואין אכיפה, אבל הדרישה לאכיפה מגיעה מגורמים כמו אחיות בתי החולים. הן תומכות בחולים ומחפשות דרכים לשכנע משפחות לא לעשן. זו תהיה התמודדות לא פשוטה.”

פרופ’ דובובסקי מציינת את התרשמותה מהפוטנציאל הרב הטמון במחקר משותף. “בנינו בסין תכנית לשיתוף פעולה מדעי בתמיכת הקרן ע”ש ליאונה והארי הלמסלי,” היא אומרת. “השותף שלי ביצירת התכנית הוא פרופ’ דוד ברודאי, המוביל את מרכז המצוינות לחשיפה סביבתית ובריאות בטכניון.”

תעודות הצטיינות

בסיום הסדנה הוענקו שלוש תעודות הוקרה למחקרים מצטיינים. שלושת הזוכים בתעודות הם מיקול קומפגננו, סטודנטית לתואר שני בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, החוקרת בהנחיית פרופ’ ערן פרידלר את גורלם של מיקרו-מזהמים בתהליך הפיכת פסולת אורגנית מוצקה לפחם; עוז קירה, על מחקר הדוקטורט שלו בהנחיית הפרופסורים יעל דובובסקי ורפי לינקר – ניטור של רחף חומרי הדברה בזמן ריסוס המטע, וזאת לצורך בחינת השפעת החומרים על תושבים המתגוררים בקרבת מקום; ופרופ’ דו הונג מהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת שנטאו, על הגנה סביבתית ושיקום אקולוגי של מי חופים ותגובה של אצות לעקה סביבתית.

האלוף במיל’ דורון אלמוג דיבר בטכניון על “מחויבות חברתית – אתגר החברה כאתגר החלשים בה”

בתמונה, מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, האלוף במיל’ דורון אלמוג וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני

האלוף במיל’ דורון אלמוג, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע”ו, הרצה בשבוע שעבר בטכניון בנושא “מחויבות חברתית – אתגר החברה כאתגר החלשים בה”. בהרצאה התמקד אלמוג בבנו ערן ז”ל ובפרויקט “עלה נגב”.

ערן אלמוג ז”ל סבל ממחלת קסטלמן, שמנעה ממנו לדבר ולתקשר עם הסביבה. “הוא המורה הגדול שהיה לי בחיי,” אמר אביו בהרצאה. הוא סיפר על היחס המשפיל שהוא מנת חלקם של אנשים בעלי מוגבלות, המכונים לעתים קרובות “מפגרים”, גם בעולם המודרני.

דורון אלמוג הקים למען בנו את כפר הנוער “עלה נגב – נחלת ערן” הממוקם בדרום הארץ. זאת במטרה לתת מענה לתינוקות, לילדים ולבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המשולבת בנכויות פיזיות קשות, מומים גנטיים ומחלות נרכשות. זהו כפר שיקומי ייחודי מסוגו בעולם, שהוכרז כפרויקט לאומי על ידי ממשלת ישראל.

האירוע המיוחד התקיים לכבוד היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות בקולנוע אס”ט בבית הסטודנט בנוכחות נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא וסגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני.

הכנס הישראלי ה-34 להנדסת מכונות התקיים בטכניון בסימן ‘האינטרנט של הדברים’
ו’ביג דאטה’. במהלך הכנס הוענקו אותות הוקרה לשלושה אישים על תרומתם המשמעותית בתחום הנדסת המכונות

גדעון פרנק (במרכז), יו״ר הוועד המנהל של הטכניון ולשעבר יו״ר הוועדה לאנרגיה אטומית, זוכה באות ההוקרה מנשיא הטכניון פרץ לביא (מימין) ומדיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון פרופ’ יורם הלוי

הכנס הישראלי ה-34 להנדסת מכונות(ICME 2016)  התקיים לאחרונה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. אירוע בין תחומי זה, שבמסגרתו התקיימו 234 הרצאות, נועד לטפח חדשנות ולקדם תרגום של מחקר בסיסי ליישומים הנדסיים מועילים. הכנס התמקד בשני תחומים עיקריים: ‘האינטרנט של הדברים’ – שילוב מערכות אלקטרו-מכניות המאפשרות איסוף מידע וצבירתו בענן; ו’ביג דאטה’ – שימוש בטכנולוגיות של למידת מכונה לחילוץ המידע הרלוונטי לטובת שיפור ביצועים, בקרה, תכן וייצור של מערכות כאלה.

לשבור את המחיצות

את ארבע ההרצאות הראשיות בכנס נשאו בוגר הטכניון פרופ’ הוד ליפסון מאוניברסיטת קולומביה, בנושא פיתוח אבולוציוני של רובוטים, הדפסת תלת ממד ודור העתיד של הרובוטים; מנהל מרכז הפיתוח של חברת PTC בישראל, בוגר הטכניון זיו בלפר, בנושא ייצור ושירות בעידן האינטרנט של הדברים; ערן שלמה, המוביל את תכניות הסטארט-אפ של אינטל בישראל, בנושא השפעת האינטרנט של הדברים על יחסי אדם-מכונה ועל חיי היום יום; ובוגרת הטכניון פרופ’ גלית שמואלי מהאוניברסיטה הלאומית של טייוואן, בנושא השימוש בביג דאטה במחקרים התנהגותיים.

“בעבר נעשו מחקרים התנהגותיים על סמך מידע שסיפקו הנבדקים,” אמרה פרופ’ שמואלי, “אבל כיום יש ספקטרום עצום של מידע שנאסף מאיתנו ללא ידיעתנו על סמך שיחות טלפון, אופן נהיגה, מצב חשבון, גלישה באינטרנט. כל המידע הזה כבר לא נאסף על ידי הממשלה, כמו בספר ‘1984’ של אורוול, אלא על ידי גורמים פרטיים. המגמה הזאת, שמעוררת כמובן סוגיות אתיות רבות, מספקת הזדמנות לביצוע מחקרים חדשניים תוך שבירת מחיצות בין הנדסה, יזמות, מדע וחקר ההתנהגות.”

מר עמנואל צבי ליבן (משמאל), יו״ר אגודת מהנדסי המכונות ולשעבר בכיר בתעשייה האווירית לישראל, זוכה באות ההוקרה מנשיא הטכניון פרץ לביא (מימין) ומדיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון פרופ’ יורם הלוי (במרכז)

יו”ר הכנס, פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, ציין כי “הרצאות הפתיחה, שנועדו להוציא אותנו מה-comfort zone ולפתוח אופקי חשיבה חדשים, עשו זאת בהצלחה רבה. הדוברים הראו כיצד כל המערכות המכניות הסטנדרטיות המוכרות לנו הופכות למערכות ממוחשבות, מתוקשבות ומבוססות חישה ומידע. יחד עם ההבטחה הגדולה הם הדגישו את הבעיות העמוקות הנלוות להתפתחות הזאת: כניסה לעידן שבו כמעט אין שום משמעות לפרטיות. תקופה שבה מבטחי הרכב, לדוגמה, יידעו בדיוק מי נוהג בזהירות ומי בפראות. ככלל היה כאן כנס מרשים מאוד, עם כ-900 משתתפים בשני ימי הכנס ועבודות מחקר חדשניות וברמה גבוהה מאוד.”

המהפכה התעשייתית הרביעית

הכנס נפתח בדברי ברכה מפי נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ׳ יורם הלוי, יו”ר אגודת מהנדסי המכונות בלשכת המהנדסים מר עמנואל צבי ליבן, יו”ר הכנס פרופ’ אלון וולף ויו”ר התכנית האקדמית פרופ’ ערן שר.

“האינטרנט של הדברים וביג דאטה אינם העתיד – הם ההווה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ לביא. “שני תחומים אלה הם חלק מהמהפכה התעשייתית הרביעית, חלק מהעולם המשתנה לנגד עינינו. המהפכה הטכנולוגית תשנה את העולם התעשייתי ועלינו להיות מוכנים אליה.”

דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון פרופ’ יורם הלוי אמר כי “הכנס השנתי הוא הזדמנות חשובה מאוד מבחינה מקצועית וחברית, והוא מבטא את עוצמתה של קהילת מהנדסי המכונות הנוכחת בכל מקום. בהזדמנות זו אני שמח לבשר שהמאמצים להגדלת מספר הסטודנטיות בפקולטה נושאים פרי, ו-20% מהסטודנטים החדשים בפקולטה הן נשים.”

אותות הוקרה על תרומה לתחום

פרופ’ משה שפיטלני מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון (מימין) עם המרצים המרכזיים בכנס והסטודנטים שלו לשעבר: פרופ’ הוד ליפסון (במרכז) ומנהל מרכז הפיתוח של חברת PTC בישראל זיו בלפר

שלושה אישים קיבלו במסגרת הכנס אותות הוקרה על תרומה משמעותית בתחום הנדסת המכונות: מר גדעון פרנק, לשעבר יו״ר הוועדה לאנרגיה אטומית וכיום יו״ר הוועד המנהל של הטכניון; מר עמנואל צבי ליבן, לשעבר בכיר בתעשייה האווירית לישראל וכיום יו״ר אגודת מהנדסי המכונות; וד”ר רפי ורטהיים,  לשעבר בכיר בישקר ונשיא CIRP העולמי וכיום יועץ בכיר בחברת פראונהופר.

“זו סגירת מעגל עבורי, כי למדתי בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון לפני שנים,” אמר עמנואל ליבן. “לצערי, הייצור והפיתוח עוברים מישראל לסין, וזה מצב מסוכן הגורם לאבטלה, לאי שיוויון ולפערים חברתיים. לכן הקמנו את המכון לתיעוש רעיונות במטרה להשתתף במהפכה המתרחשת בין השאר בתחום הרכב האוטונומי, לשמר את הייצור בישראל ולבלום את בריחת המוחות.”

פרסי הצטיינות לסטודנטים

במסגרת הכנס הוענקו פרסי הצטיינות לסטודנטים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים. בפרסים לתארים מתקדמים, בחסות לשכת המהנדסים, זכו הדוקטורנטים הדס זיסו (בהנחיית פרופ’ משה שהם ופרופ’ מנשה זערור מהטכניון), דנה סולב (בהנחיית פרופ’ אלון וולף מהטכניון) וניר דגני (בהנחיית פרופ’ דוד זרוק מאוניברסיטת בן גוריון בנגב). בפרסים ע”ש פרופ’ גד חצרוני לסטודנטים לתואר ראשון זכו מיכאל לאופר, על מחקר בהנחיית הפרופסורים סטיבן פרנקל ודייוויד גרינבלט מהטכניון, ואופיר דהן ועידן דיה על מחקר בהנחיית פרופ’ עידית אברהמי מאוניברסיטת אריאל.

פרופ’ גלית שמואלי מהאוניברסיטה הלאומית של טייוואן ופרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. צילום : שרון בוכבינדר, דוברות הטכניון

פרופ’ הוד ליפסון מאוניברסיטת קולומביה. צילום : שרון בוכבינדר, דוברות הטכניון

הדוקטורנט ניר דגני (שני משמאל) זוכה בפרס הצטיינות. צילום : שרון בוכבינדר, דוברות הטכניון

הדוקטורנטית הדס זיסו (במרכז) זוכה בפרס הצטיינות. צילום : שרון בוכבינדר, דוברות הטכניון

מימין לשמאל : דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון פרופ’ יורם הלוי, יו״ר אגודת מהנדסי המכונות עמנואל צבי ליבן, יו”ר הכנס פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות וד”ר רפי ורטהיים, לשעבר בכיר בישקר ונשיא CIRP העולמי וכיום יועץ בכיר בחברת פראונהופר. צילום : שרון בוכבינדר, דוברות הטכניון. צילום : שרון בוכבינדר, דוברות הטכניון

חוקרים בפקולטה לרפואה  ע”ש רפפורט בטכניון גילו אנזים החיוני להתפתחות גידולים סרטניים; מעריכים כי פגיעה באנזים זה ובגנים הקשורים אליו עשויה לשמש שיטת טיפול עתידית בקבוצות מסוימות של גידולים סרטניים.

פרופ’ אמיר אורין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון

חוקרים בטכניון גילו מסלול ביולוגי הממלא תפקיד חשוב בהתפתחותם של גידולים סרטניים. מדובר במסלול פעולה המערב חלבון בשם RNF4 המגביר תכונות סרטניות וחיוני להישרדות תאי סרטן. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell reports, נערך במעבדתו של פרופ׳-חבר אמיר אורין בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.

חלבונים מתמירים (אונקוגניים)  הם חוליה משמעותית בהיווצרות התא הסרטני. ככלל אלה חלבונים קצרי חיים הממלאים תפקידי בקרה חשובים בתא השפיר; אולם בתאים סרטניים, לרוע המזל, הם מפגינים יציבות המקנה לתאים אלה תוחלת חיים ארוכה יותר. יתר על כן, הם מגבירים את האגרסיביות של התא הסרטני וגורמים לו לפעול באופן מוגבר ובלתי מבוקר.

המחקר המתפרסם כעת מגלה כי החלבון האמור, RNF4, מזהה את החלבונים המתמירים ומעניק להם מבנה שמייצב אותם. לדברי פרופ׳ אורין, ” RNF4אינו חלבון אונקוגני כשלעצמו, אבל החלבונים המתמירים והתאים הסרטניים תלויים בו במידה רבה.”

תחילה זוהה הגן בזבוב התסיסה ולאחר מכן בתאי סרטן אנושיים. “הראינו שסילוק RNF4 מוביל למות התא הסרטני, ומכאן נגזר הפוטנציאל היישומי של התגלית: פיתוח תרופות שיעכבו את פעילות RNF4, יקצרו משמעותית את זמן מחצית החיים של חלבונים מתמירים, וכך יחסלו בעקיפין את התא הסרטני. מצאנו רמת RNF4 מוגברת ב-30% מחולי סרטן המעי הגס וכן קשר בין רמה מוגברת כזו לקיצור תוחלת החיים בקבוצה של חולות בסרטן שד. תוצאות ראשוניות ממעבדתנו תומכות בהנחה שממצאים אלה תקפים גם לסוגי סרטן אחרים.”

מערכת האוביקוויטין: פירוק וייצוב

ד”ר מוניקה עבד

מה שמפתיע בתגליות אלה, לדברי פרופ׳ אורין, הוא מעורבותה של מערכת האוביקוויטין הידועה דווקא בכך שהיא אחראית לפירוק חלבונים משובשים; “כאן היא עושה בדיוק את ההיפך – היא מייצבת את החלבונים הסרטניים ומונעת את פירוקם.”

פרופ׳ אורין, בוגר מסלול הMD/PhD-בפקולטה לרפואה בטכניון, חקר את מערכת האוביקוויטין עוד בתקופת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר. פרופ’ צ’חנובר זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 2004, יחד עם עמיתו לפקולטה פרופ’ אברהם הרשקו ועמיתם פרופ’ ארווין רוז מאוניברסיטת קליפורניה, על גילוי מערכת האוביקוויטין. מערכת זו, ממערכות הבקרה החשובות והחיוניות ביותר בגוף החי, מצמידה “תג מוות” לחלבוני בקרה או חלבונים פגומים. תיוג זה גורם להכוונתם של חלבונים אלה לפירוק בפּרוֹטֵאָזוֹם, תלכיד רב חלבוני הפועל כמגרסת חלבונים.

פרופ’ אורין הוא ראש המעבדה ע”ש סטן ורות פלינקמן לחקר רשתות גנטיות בפקולטה לרפואה וחבר המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון ((TICC.
בשנת 2005 הוא הקים את המעבדה בטכניון, המתמקדת בשתי קבוצות גנים עיקריות הממלאות תפקיד חשוב בהתפתחות סרטן: (1) רשתות-זהוּת (Identity networks) – גנים הנדרשים לשימור זהותם של התאים בתהליך החלוקה ומהווים מכשול להתפתחות סרטן; ו(2) גנים שאינם סרטניים אך הם חיוניים לתאי הסרטן, ולכן עשויים לשמש מטרה יעילה לטיפול מולקולרי בסרטן. לצורך כך משלבת המעבדה מחקר בשימוש במודל זבוב התסיסה (דרוזופילה) וביולוגיה של תאי סרטן.

את המחקר הנוכחי הובילו הדוקטורנטיות ג’יין תומאס ומוניקה עבד (כיום משתלמת פוסט-דוקטורט ב-Genentech), והוא נערך במסגרת תוכנית SignGene המשותפת לטכניון, לאוניברסיטה העברית ולשלושה מוסדות מחקר בגרמניה. השתתפו בו גם ד״ר רוסטיסלב נובק וד״ר יניב זהר, חברי תוכנית “עתידים” המשותפת לפקולטה לרפואה ולמרכז הרפואי רמב״ם. המחקר נערך בשיתוף עם ד״ר ג׳וליאן הוברגר ופרופ׳ וולטר בירצ׳מאיאר מהמכון ע״ש מקס דלברוק בברלין, פרופ׳ אלן שוורץ מבית הספר לרפואה באוניברסיטת סנט-לואיס, ופרופ׳ רפי קופן מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית בבית החולים לילדים בסינסינטי, אוהיו. המחקר נתמך בסיוען הנדיב של  קרנות ICRF , משפחת פלינקמן-מרנדי ומכון רפפורט לחקר הסרטן.

למחקר המלא בכתב העת Cell reports לחצו כאן

צילום מיקרוסקופ : הצבע החום באזור הסרטני (צד שמאל של התמונה) מעיד על רמה גבוהה של חלבון RNF4 – תופעה שאינה קיימת ברקמה הלא-סרטנית בצד ימין

הדוקטורנטית ג’יין תומאס

פרופ’ זאב רונאי, ראש המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC), הוא הזוכה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה העולמית לחקר המלנומה (SMR) לשנת 2016. פרס זה ניתן ליחידים “אשר תרמו בשנות עבודתם תרומה גדולה ומשמעותית לחקר המלנומה”. פרופ’ רונאי מקבל את הפרס על תרומתו לתחום זה במחקרים העשויים להוביל לפיתוח טיפולים חדשים במחלה.

הישגיו המדעיים המרשימים של פרופ’ רונאי זיכו אותו בפרס “חוקר יוצא דופן” מטעם המכון הלאומי לסרטן בארה”ב – מענק לשבע שנים, המאפשר לחוקרים להתמקד במחקר מבטיח במיוחד. בהודעה הנוכחית של האגודה לחקר המלנומה נכתב כי “אין ספק שמחקריו של פרופ’ רונאי באשר להשפעת פעילות גנים על הסרטן יובילו לפרדיגמות חדשות בהתפתחות גידולים סרטניים ובתגובתם לטיפול”.

המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון נחנך לאחרונה (20 בנובמבר). זהו גוף ראשון מסוגו בישראל, שימזג את הידע הנרחב ואת הניסיון הרב שנצברו בטכניון ובמרכזים הרפואיים המסונפים אליו בתחומי הרפואה האונקולוגית.

פרופ’ זאב רונאי. קרדיט צילום : Mark Dastrup

פרופ’ זאב רונאי, שיעמוד בראש המרכז יחד עם חתן פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צחנובר, חזר לישראל לאחרונה, בעקבות גיוסו לטכניון, אחרי שהות ארוכה בארה”ב. הוא גדל בנוה שאנן בחיפה, למד בבית הספר “חוגים”, והשלים באוניברסיטה העברית שלושה תארים. בתום הדוקטורט באימונולוגיה יצא בשנת 1985 לפוסט-דוקטורט במרכז הסרטן באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. בעשרים השנים הבאות כיהן בשורה של תפקידים בכירים וב-2005 החל לעבוד במכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם (-Institute Perbys Medical Discovery Burnham Sanford-) בסן דייגו, שם הוא מכהן גם כיום כמנהל המדעי.

פרופ’ רונאי עוסק ברשתות תקשורת המעורבות בהתפתחות גידולים סרטניים. לדבריו, “הגידול הסרטני הוא ישות גמישה ויכולתו לפתח עמידות, לשלוח גרורות ולהיכנס למצב של תרדמת (dormancy) מציבה בפנינו אתגר עצום. אתגר נוסף הוא ההטרוגניות הפנימית של הגידול, שכולל תאים סרטניים מסוגים שונים וכך מצליח לשרוד טיפולים רפואיים אגרסיביים.”

בין השאר גילה פרופ’ רונאי כי חלבון בשם ATF2 עשוי להפוך, כתוצאה מקרינת UV (אולטרה סגול), מגורם מונע סרטן לגורם מחולל סרטן. הוא מיפה את נתיב ההשפעה של ATF2 על התפתחותה של מלנומה וזיהה פקטורים ספציפיים המעורבים בתגובת המחלה לטיפולים ובפוטנציאל הגרורתי של תאי המלנומה. במחקרים אלה הוא גילה גם את תפקידו המכריע של האנזים PDK1 בהתפתחות המלנומה וגרורותיה. בשנים האחרונות התמקד פרופ’ רונאי בעמידות של המלנומה לטיפול המבוסס על עיכוב גֶן BRAF, ובכך סלל את הדרך לניסוי קליני חדש. פרופ’ רונאי עוסק גם עצמו בתרגום מחקר בסיסי ליישומים רפואיים, ובמסגרת זאת פיתח את SBI-756 – מולקולה קטנה ה”ממוטטת” את עמידות המלנומה לאותו טיפול המבוסס על עיכוב BRAF.

פרופ’ רונאי חקר רבות את דרכי ההישרדות של תאי סרטן בסביבה עוינת (מחסור בחמצן ובחומרי הזנה). מחקרים אלה הניבו תובנות חשובות באשר להטרוגניות של תאי הגידול הסרטני, הטרוגניות המאפשרת לחלק מהם לפתח עמידות לטיפול ולשלוח גרורות. מחקריו על חלבונים המבקרים את התגובה לעקה העמיקו את ההבנה באשר לתהליכים אלה והובילו לזיהוי מטרות חדשות לטיפולים עתידיים.

“גם בעולם הסטארט-אפ, הדבר החשוב ביותר הוא הגדרת המטרה, והנחישות וההתמדה להשיגה”

כך אמר ראש אמ”ן לשעבר האלוף (במיל’) אהרן זאבי פרקש לסטודנטים בהרצאתו על “מגמות בטכנולוגיה ובחדשנות” במסגרת אירוע פתיחת שנת הפעילות במרכז ברוניצה ליזמות

האלוף (מיל’) אהרן זאבי פרקש עם סטודנטים. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

שנת הפעילות במרכז ברוניצה ליזמות בטכניון נפתחה בהרצאתו של ראש אמ”ן לשעבר, האלוף (מיל’) אהרן זאבי פרקש, על מגמות בטכנולוגיה ובחדשנות. זאבי פרקש, יליד טרנסילבניה, עלה לישראל בגיל 14. ב-1966 התגייס לצה”ל ושירת בצבא כארבעים שנה. במקביל השלים תואר ראשון במזרחנות ותואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון, שניהם מאוניברסיטת ת”א, ולימודי מנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. במהלך שירותו הצבאי השתתף במלחמת ההתשה, במלחמת יום הכיפורים, במבצע יונתן ובמלחמת שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה).

זאבי-פרקש הוא מייסד ונשיאFST Biometrics , חברת סטארט-אפ העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי. החברה מתמקדת בבקרת כניסה (Access Control) – הרשאות כניסה מאובטחות לאנשים המבקשים להיכנס במהירות למבנים, למרכזי מידע, לאצטדיונים ועוד. הטכנולוגיה שפיתחה החברה מאפשרת זיהוי תוך כדי תנועה, המבוסס על שילוב ייחודי של זיהוי פנים עם ניתוח מבנה הגוף והתנהגותו.

בהרצאתו בטכניון אמר זאבי פרקש כי המרכיב החשוב ביותר בסטארט-אפ הוא יכולתם של המייסדים להגדיר מטרה ולהציב חזון. “אם אתם רוצים להקים חברה עליכם לחשוב קודם על ה’מה’, ורק אחר כך על ה’איך’. עליכם להיות בטוחים שאתם מביאים לעולם משהו בעל ערך, משהו שישרוד לאורך זמן. כי זו פירושה של חדשנות: יצירת ידע חדש שיש בו ערך ממשי בתחום שבו אתם עוסקים.”

האלוף (מיל’) אהרן זאבי פרקש בהרצאה בטכניון. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

זאבי פרקש סיפר על עלייתו לישראל מרומניה כנער צעיר. “זה היה שינוי לא פשוט בכלל, אבל הוא לימד אותי להילחם על מקומי. זה משהו שמאפיין אותנו הישראלים – אנחנו גרים בסביבה מורכבת, בשכונה קשה, אבל לא מוותרים, לא מפונקים, לא מפסיקים להיאבק. בסופו של דבר צריך לזכור שההון האנושי חשוב יותר מכל דבר אחר, יותר מנפט ומגז, ועובדה שישראל נמצאת בשורה הראשונה של מעצמות הסייבר העולמיות ושכל העולם רוצה ללמוד מאומת הסטארטאפ ומהרוח הישראלית.”

לעת הזו אמר זאבי פרקש, חשוב להבין את מגמות-העל המשפיעות על חיינו ולאן וקטורים אלה יכולים להוביל. בין אלה הוא ציין במיוחד את; “הסכסוך הישראלי-פלסטיני המורכב והקיפאון בו הוא נתון בעיקר בשל מדיניות הסטאטוס-קוו אותה אנחנו מובילים והתפיסה ש’יהיה בסדר’. עלינו להתייחס גם לשינויים האזוריים שכוללים את ה”צונאמי “בעולם הערבי, הסכם הגרעין עם איראן (הסכם יחסית טוב, בתנאים ובנתונים בהם הושג), כניסתה של רוסיה לאזורנו והאסון ההומניטרי בסוריה. בלב השינויים האלה עומדת המדיניות הבדלנית של אובמה, שהותירה באזור חלל, ואף גרמה אכזבה לידידי ארה”ב ולמדינות ערביות יחסית מתונות. במצב זה נכנס לתמונה שחקן חדש ולא מוכר בדמות הנשיא הנבחר של ארה”ב -טראמפ שמדיניותו וכיווני הפעולה שלו מתאפיינים בתנאי אי ודאות קשים ביותר. כיזמים עלינו להתייחס כמובן להשלכות הטכנולוגיות הרלוונטיות למגמות השונות ולשאלה אילו מהן ישפיעו וישתלבו בחיינו בעתיד.”

ד”ר דנה שפר, מנהלת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, פנתה לסטודנטים ושאלה מי מהם מעוניין להיות יזם כשיהיה גדול. רבים בקהל הצביעו. “עולה השאלה האם אפשר ללמד יזמות,” הסבירה ד”ר שפר, ״ומחקרים מראים שאפשר ושחלק ניכר מיצירתיות ומהחשיבה היזמית הוא בעצם נרכש ולא מולד. במרכז ברוניצה אנו מעמידים לרשות הסטודנטים כלים יזמיים.”

מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון הוקם ב-2006 בתמיכתם הנדיבה של דיתה ויהודה ברוניצקי, מייסדי חברת אורמת, במטרה להעשיר את התרבות היזמית בטכניון ולעודד את הקמתן של חברות סטארט-אפ. שירותי המרכז כוללים קורסים אקדמיים, תחרות ארצית למיזמי סטודנטים וסיוע לחברות צעירות הזקוקות לייעוץ, לקשרים ולמימון. המרכז מוביל גם את BizTEC – תחרות היזמות הטכנולוגית לסטודנטים המובילה בישראל, הפועלת בעשרות מוסדות אקדמיים בישראל. במהלך שנות פעילותה סייעה BizTEC בהקמתן של למעלה מ-20 חברות הפועלות כיום בישראל, ובהן BreezoMeter ,LifeBond ו- HouseParty.

צוות מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. מימין לשמאל : שי חיים, רפי נווה, ד”ר דנה שפר, ענבל בן יהודה וציון בדש. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

ד”ר דנה שפר, מנהלת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון. הצילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

שגריר ישראל בסין מתן וילנאי: “זהו הפרויקט החשוב ביותר בקשרי ישראל-סין בתקופת כהונתי”

מימין לשמאל: סגן פרובוסט אוניברסיטת שנטאו פרופ’ לין דאנמינג, עוזר נשיא הטכניון לפרויקטים אסטרטגיים פרופ’ פאול פייגין, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, ראש עיריית שנטאו ליו שיאוטאו, נשיא מכון טכניון- גואנגדונג מר לי ג’יאנג, והפרובוסט של אוניברסיטת שנטאו פרופ’ גו פיחואה. קרדיט: ממשלת מחוז גואנגדונג

ציון דרך חשוב בתהליך הקמתו של “מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה” (GTIIT- Guangdong Technion Israel Institute of Technology) נרשם ביום חמישי האחרון, עם חתימתו של הסכם מפורט בין הטכניון לממשלת מחוז גואנגדונג בנושא זה. ההסכם נחתם בעקבות מתן אישור הוראה רשמי ממשרד החינוך הסיני, שבו צוין כי שיתוף הפעולה עם הטכניון עולה בקנה אחד עם היעד האסטרטגי של ממשלת סין – הקמת אוניברסיטאות מחקר ברמה עולמית – ועם האסטרטגיה המחוזית של פיתוח מבוסס-חדשנות.
התכנית הסינית הלאומית לרפורמה ולפיתוח החינוך נועדה בין השאר לקדם פיתוח מקורות הוראה זרים מהשורה הראשונה ולייסד בסין שורה של אוניברסיטאות-לדוגמה, המבוססות על שיתוף פעולה בין סין ומדינות אחרות.

אישור ההוראה למכון טכניון-גואנדונג הוענק שנה בדיוק אחרי טקס הנחת אבן הפינה לקמפוס החדש – טקס שבו השתתפו כ-5,000 אורחים ובהם נשיא המדינה התשיעי שמעון פרס ז”ל, שאמר בארוע כי “הקמת שלוחת הטכניון בסין היא עוד הוכחה לכך שהחדשנות הישראלית פורצת דרך וחוצה גבולות גיאוגרפיים.”

הקמת מכון טכניון-גואנדונג – האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין – היא ארוע דרמטי חסר  תקדים ביחסי ישראל-סין. שגריר ישראל בסין מתן וילנאי אמר: “פתיחת שלוחת הטכניון בסין היא הפרויקט החשוב ביותר בקשרי ישראל-סין בתקופת כהונתי. פרויקט זה, המתמקד בחינוך, הוא נכס חשוב לסין ולישראל ומכאן חשיבותו הרבה. עמלנו על האישור רבות ואני שמח שהתקבל. ”

“מדובר בשותפות אמיצה וחשובה המהווה צעד היסטורי ביחסי ישראל-סין,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, “שותפות זו, המשלבת את רוח החדשנות הישראלית עם העוצמה הסינית, תועיל לכל הצדדים – הטכניון ואוניברסיטת שנטאו, ישראל וסין – ותעניק דחיפה משמעותית למערכת ההשכלה הסינית. תוצרי המיזם ההיסטורי הזה ישפיעו על האנושות כולה.”

תמונות של הקמפוס החדש ההולך ונבנה בימים אלה. קרדיט: ממשלת מחוז גואנגדונג

“אני שמח שעשינו זאת,” אמר ראש עיריית שנטאו, ליו שיאוטאו. “תודה לנשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ולפרופסורים מהטכניון על המאמץ והמסירות. בשם 5.5 מיליון תושבי שנטאו אני רוצה להודות לכם על הפרויקט החשוב הזה.”

המכון, המוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו, יהיה אוניברסיטה איכותית, חדשנית ומכוונת-מחקר. בסמוך למכון טכניון-גואנדונג יוקם בעתיד מרכז חדשנות, שיהווה מוקד לחברות ישראליות המבקשות להתחבר למשק הסיני ולחדור אליו. מיזם זה מתאפשר הודות לתמיכתה הנדיבה של קרן לי קא-שינג (LKSF) ולשיתוף הפעולה בין אוניברסיטת שנטאו הסינית, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו והטכניון. מטעם הטכניון הוביל את המהלך פרופ’ פאול פייגין, עוזר הנשיא לפרויקטים אסטרטגיים.

על פי האישור מממשלת סין יהווה המכון “אוניברסיטה שתהווה מודל של איכות. ממשלת מחוז גואנגדונג תספק הדרכה ותשאף למיצוי יכולותיהם של שני הצדדים, לפיתוח שיטות חדשות לטיפוח כשרונות ולקידום שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום החינוכי, וזאת כחלק מהרפורמה של סין בחינוך. מכון טכניון-גואנדונג יפעיל ויקדם את התכניות לתארים מתקדמים (מאסטר ודוקטור) על סמך הניסיון הרב של הטכניון בתחום זה, ותעודות הבוגרים יונפקו על ידי הטכניון. מכון טכניון – גואנדונג יחתור לצמיחה כלכלית ולפיתוח חברתי על בסיס התחומים שבהם מצטיין הטכניון ובהתאם לאתגרים הסביבתיים שעמם מתמודדת סין.”

תמונות של הקמפוס החדש בבנייה. קרדיט: ממשלת מחוז גואנגדונג

בראש האוניברסיטה החדשה עומדים נשיא מכון טכניון-גואנגדונג מר לי ג’יאנג וסגנו פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר מהטכניון. “האישור הממשלתי להקמת המכון הוא רגע משמח וחשוב עבורנו,” אמר הנשיא מר לי ג’יאנג. “משפט סיני עתיק אומר שמסע של אלפי קילומטרים מתחיל בצעד הראשון. כעת עשינו את הצעד הראשון בדרך להצלחת המכון, אך הדרך עוד ארוכה. כדי לבסס את המכון כאוניברסיטה ברמה עולמית עלינו לגייס את טובי חברי הסגל בעולם, ובכוונתנו להקצות לכך משאבים רבים.”

“מתן האישור מממשלת סין הוא רגע מלא תקווה עבור כולנו,” אמר פרופ’ צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004. “מדובר ביוזמה שתמזג את החריצות והדבקות-במטרה האופייניות לסין עם נסיונו הרב של הטכניון בהכשרת מדענים ומהנדסים ובתרגום תגליות מדעיות לפיתוחים המועילים לאנושות.”

בהתאם לאישור משרד החינוך הסיני ילמדו במכון, בשלב הראשון (בין השנים 2026-2017), 2,960 סטודנטים, מהם 300 לתארים מתקדמים, ובטווח הארוך יותר 5,000 סטודנטים, 1,000 מהם לתארים מתקדמים. המסלולים שיציע המכון לתלמידי תואר ראשון הם הנדסה כימית, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון והנדסת חומרים. תחומי הלימוד למאסטר הם הנדסה כימית, הנדסת חומרים, הנדסת מזון, הנדסת סביבה, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה. תחומי הלימוד לתואר דוקטור הם הנדסה כימית, הנדסת חומרים, הנדסת מזון, הנדסת סביבה, הנדסת מכונות, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה.

ההתקשרות בין הטכניון למחוז גואנגדונג הובילה בעבר לכמה הסכמים נוספים לשיתוף פעולה, ובהם מזכר הבנות לשיתוף פעולה מדעי בין מדינת ישראל למחוז גואנגדונג, הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי וכן הסכם ערים תאומות בין הערים חיפה ושנטאו. שנת הלימודים במכון החדש צפויה להיפתח באוקטובר 2017 עם 300 תלמידים.

מדענים מהטכניון וממכון הלמהולץ במינכן פיתחו טכנולוגיה חדשה לדימות תלת ממדי מהיר של אוכלוסיות תאי עצב נרחבות בעומק חסר תקדים

פרופ’ שי שהם

מדענים מהטכניון וממכון הלמהולץ במינכן פיתחו טכנולוגיה אופטו-אקוסטית חדשנית לדימות מוחי, המאפשרת ניטור תלת ממדי של אזורים המכילים מיליוני תאי עצב (נוירונים) במהירות ובעומק חסר תקדים. לטכנולוגיה זו יתרונות עצומים על פני הדימות האופטי המקובל.

המחקר, המתפרסם בכתב העת היוקרתי Light: Science & Applications מקבוצת Nature, התבצע בשיתוף פעולה בין פרופ’ שי שהם מהפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, בוגר הטכניון פרופ’ דניאל רזנסקי ממרכז הלמהולץ והאוניברסיטה הטכנית של מינכן, וצוות חוקרים שכלל את ד”ר לואיס דין-בן וד”ר גלי סלע.

דימות מקיף ועמוק של המוח הוא תנאי הכרחי להבנת אופן הפעולה של המוח בבריאות ובחולי, וצפייה באוכלוסיות תאי עצב במוח ובאינטראקציות ביניהם היא מטרה מרכזית בפיתוח טכנולוגיות לדימות מוח. מכאן חשיבותה של השיטה החדשה, המאפשרת לדברי החוקרים “לצפות בכמות עצומה של תאי עצב ולראות כיצד המסרים עוברים ביניהם כמו שריפה בשדה קוצים. השיטה שלנו מאפשרת לצפות בהפעלת מעגלים עצביים גדולים, ואפילו במוח בשלמותו במקרה שמדובר בחיה קטנה. להערכתנו הטכנולוגיה תסייע בפיתוח טיפולים חדשים בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות.”

בוגר הטכניון פרופ’ דניאל רזנסקי

המערכת החדשה, שזכתה לשם FONT (נוירו-טומוגרפיה אופטו-אקוסטית פונקציונלית), מבוססת על פולסים קצרים של לייזר הגורמים לתנודות זעירות וארעיות של הרקמה וכתוצאה מכך ליצירת גלי אולטרסאונד. תנודות אלה מנוטרות על ידי גלאים ייעודיים ומתורגמות לכדי תמונות תלת ממדיות של הרקמה. הטכנולוגיה החדשנית מבוססת על תגליתם של פרופ’ רזנסקי ושהם, לפיה לחלבונים הרגישים לריכוז סידן יש חתימה אופטו-אקוסטית המאפשרת ניטור פעילות מוחית. ניטור זה מתבסס על שינויים מהירים בריכוזי יוני הסידן הנלווים לפעילות המוח.

החוקרים בחנו את המערכת החדשה על מוחות של דגי זברה בוגרים. עם זאת, הם מציינים, הטכנולוגיה החדשה מאפשרת דימות של מוחות גדולים הרבה יותר שנפחם עד מאות מ”מ מעוקבים – עד פי 1,000 מהנפח המקסימלי האפשרי בשיטות הקיימות של דימות אופטי מיקרוסקופי, המוגבלות מאוד בעומק החדירה שלהן. למערכת החדישה יתרון עצום גם בממד הזמן – היא מבצעת את הדימות בקצב של 100 תמונות נפחיות בשנייה וכך מאפשרת מעקב גם אחר תהליכים מהירים כגון פעילות חשמלית בנוירונים.

למאמר המלא:http://dx.doi.org/10.1038/lsa.2016.201

תוצאות דימות של מוח דג הזברה. משמאל: דימות במיקרוסקופ פלורוסצניה אופטי מספק רק תמונה מטושטשת המוגבלת לפני השטח. מימין: הגישה האופטו-אקוסטית FONT, לעומת זאת, מספקת תמונה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה ומידע מפורט על פעילות הנוירונים (נקודות כתומות) בזמן אמת, בכל רחבי המוח. צילום: מרכז הלמהולץ, מינכן