“השימוש הרפואי בקנאביס חייב להתבסס על מחקר מדעי מקיף” ריאיון עם פרופ’-משנה דדי מאירי מהפקולטה לביולוגיה
![פרופ’-משנה דדי מאירי]()
פרופ’-משנה דדי מאירי
פרופ’-משנה דדי מאירי, כיום חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון, השתחרר מהשירות הצבאי עם ארבעה מחבריו זמן קצר לאחר רצח רבין. ההלם עוד ריחף באוויר, וחמשת החברים הסכימו לפחות בדבר אחד: אם רוצים להשפיע, צריך להתברג גבוה.
מאירי, יליד הוד השרון ובוגר מגמת ביולוגיה, הניח שההשפעה טמונה בחינוך. הוא נרשם לפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובתום הלימודים החל ללמד בבית ספר תיכון. במקביל להוראה המשיך לתואר שני ושלישי בהנחייתו של חתן פרס ישראל פרופ’ נתן נלסון ופרופ’ עדינה ברימן מאוניברסיטת תל אביב. השלב הבא היה פוסט-דוקטורט במכון לחקר הסרטן בטורונטו, שם עבר מאירי מחקר הצמחים לתחום בעלי החיים. “חקרתי את שלד התא, הציטו-סקלטון,” הוא מסביר. “שינויים בציטו-סקלטון ממלאים תפקיד מרכזי בחלוקת התא, שבלעדיה לא ייתכן תהליך סרטני. לכן, אם נפגע בדינמיות של הציטו-סקלטון ונבלום את השינויים האלה, לא תתרחש חלוקה והתהליך הסרטני ייבלם.” חמשת המאמרים שפרסם באותה תקופה עסקו בדינמיות של הציטו-סקלטון בהקשרים של סרטן הלבלב, סרטן השחלות וגרורות סרטניות. המאמר העיקרי הראה שהיעדרו של חלבון GEF-H1 גורם לצמצום הגידול הסרטני.
לפני כשנתיים, במהלך הקמת המעבדה החדשה שלו בפקולטה לביולוגיה בטכניון, פגש מאירי חבר שהקים חברה לטיפול רפואי באמצעות קנאביס. החבר, שאותו הכיר מתקופת המאסטר, סיפר לו על ראיות ראשוניות ליעילותו של הקנאביס לא רק בשיכוך תופעות הלוואי של הכימותרפיה (בחילות וכאב) אלא גם בבלימה ממשית של התהליך הסרטני. “בהתחלה זה קצת הצחיק אותי,” אומר פרופ’ מאירי, “כי זה לא נשמע לי רציני, אבל לאחר קריאה של מאמרים בנושא נעניתי להצעה שלו: לערוך מחקר ראשוני לקראת הוכחת היתכנות (Proof of concept).”
מה מצאת במאמרים האלה?
“היו שם ראיות ראשוניות לאפקטיביות של טיפול באמצעות קנאביס בסרטן המוח והשד. במחקרים האלה הוזכר החלבון ‘שלי’, GEF-H1, והבנתי שהרקע שלי במדעי הצמח יכול להיות משמעותי מאוד. הבנתי גם שהמחקר בקנאביס נמצא בחיתוליו ושהידע המדעי בנושא ממש מועט, כך שיש כאן הזדמנות מצוינת למחקר עם השפעות משמעותיות.”
כלומר קנאביס רפואי הוא לא תרופה בדוקה?
“ממש לא. המחקר בתחום הזה מוגבל מאוד. ברוב מדינות ארצות הברית קיים איסור גורף על מחקר בקנאביס. אפילו במדינות שבהן הקנאביס מותר לצריכה, והחוקר יכול לנסוע למעבדה עם ג’וינט, אסור לו לבצע על זה מחקר. ישראל לעומת זאת נחשבת למרכז המחקר העולמי בתחום – במידה רבה בזכות פרופ’ רפי משולם מהאוניברסיטה העברית, שהחל לחקור את הקנאביס כבר ב-1963 וגילה את THC, החומר הפסיכואקטיבי בקנאביס. אחת התגליות החשובות של פרופ’ משולם היא קיומה של המערכת האנדו-קנבינואידית בגוף האדם. המערכת הזאת מייצרת מולקולות דומות לאלה הנמצאות בקנאביס ומשפיעות על מגוון רחב של היבטים ובהם כאב, רעב ושובע.“
העיתונות מלאה בכתבות על יעילות הקנאביס בטיפול בסרטן.
“רובן ככולן לא מבוססות. בכתבות האלה מדברים בדרך כלל על ‘קנאביס’ ו’סרטן’ כאילו יש סוג אחד של קנאביס וסוג אחד של סרטן, וזו שטות גמורה. בישראל לבדה יש למעלה מ-200 סוגי קנאביס, שבכל אחד מהם יש כ-100 רכיבים שונים. ובנוגע לסרטן – ידוע כיום שלגידולים סרטניים שונים יש מאפיינים שונים, ושאפילו באותו גידול יש שונות גבוהה. השונות הזאת, שהתפתחה במהלך האבולוציה כמנגנון הישרדות של הגידול, מקשה על הרפואה לתקוף אותו.”
אז אתם מתמקדים בסוגים ספציפיים של סרטן ושל קנאביס?
“בדיוק. אנחנו בודקים זנים רבים של קנאביס על מגוון רחב של תאים סרטניים. המטרה היא לקבל מושג על ההרכבים הכימיים המשפיעים על כל סוג של סרטן. אנחנו חוקרים זנים רבים של קנאביס על סוגי סרטן רבים, והמטרה היא להתאים אחד לאחד – לכל סוג סרטן את סוג הקנאביס, ואפילו את המולקולות הספציפיות, שמעוררים בו אפופטוזיס, כלומר מוות מתוכנת של תאים. אפופטוזיס הוא הוא תהליך ביולוגי מבוקר ומסודר מאוד, שבו תאים ‘מתאבדים’ באופן מבוקר. שיבוש בתהליך הזה גורם לאחת משתיים: תמותת יתר של תאים, שהיא הסיבה למחלות כגון אלצהיימר, פרקינסון ושבץ מוחי או תמותת חסר, שהיא המהות של הגידול הסרטני. התא הסרטני אינו מבצע אפופטוזיס, כלומר אינו ‘מתאבד’, וכך מתפתח הגידול.”
מה גיליתם במחקר הקנאביס?
“הממצאים הראשונים מרשימים מאוד: זנים מסוימים של קנאביס הורגים סוגים מסוימים של סרטן. יותר מזה – הם תוקפים באופן ספציפי את התאים הסרטניים בלי לפגוע בתאים בריאים. כידוע, הפגיעה בתאים בריאים היא הבעיה הגדולה של רפואת הסרטן כיום, והיא אחד הגורמים לתופעות הלוואי הקשות של הטיפול הכימותרפי.”
מאיפה מגיע הקנאביס למעבדה, אם מותר לשאול?
“מאחר שמדובר במחקר חוקי, אין כאן סודות. יש בארץ שמונה מגדלים מורשים של קנאביס, ומהם אנחנו מקבלים אותו. הם גם הספקים של החולים המקבלים מרשם לקנאביס.”
על מה מבוססים המרשמים האלה אם כמעט אין ידע?
“זו בדיוק הנקודה. כיום מותר לרופא לתת מרשם או המלצה לקנאביס רפואי, אבל המסמך הזה לא מציין את סוג הקנאביס ואת מינונו. עם המסמך הולך המטופל לאחד המגדלים המורשים ומבקש קנאביס בהתאם לכמות שאושרה לו. המגדל, שברשותו כמה זנים, משמש כאן רוקח בלי שנעשה מחקר נרחב על השפעותיו הספציפיות של כל זן קנאביס.”
מלחיץ.
“זאת המציאות. צריך להבין שבישראל ניתן כיום קנאביס רפואי לאלפי מטופלים במגוון רחב של מחלות: סרטן סופני, טרשת נפוצה, מחלת קרוהן, פוסט-טראומה, אפילפסיה, ALS ופרקינסון. יותר מ-100 ילדים אפילפטיים מטופלים בקנאביס – בטיפות, כמובן, לא בעישון. וכל זה נעשה ללא בסיס מדעי מקיף.”
ניסוי וטעייה.
“כן, כלומר ההפך ממחקר מדעי. במילים אחרות, יש כאן טיפול ללא בסיס ניסויי.”
קודם טיפול, אחר כך ניסוי.
“בדיוק. הרי בתחום הזה יש פרוצדורה מאוד ברורה: השערת מחקר, מודלים תאורטיים, עבודת מעבדה, ניסויים פרה-קליניים, ניסויים קליניים ובסופו של דבר אישור של הרשויות המוסמכות. במקרה של השימוש בקנאביס קרה דבר הפוך: הטיפול קדם למחקר.”
כולם מדברים על “האינטרסים של חברות התרופות”.
“אין ספק שיש כאן המון אינטרסים, וחברות עסקיות שואפות תמיד לשורת הרווח. עם זאת, הטענה שחברות התרופות מעלימות ממצאים על התועלת שבקנאביס לא נראית לי נכונה. הרי אילו הייתה ‘תרופת קנאביס’ שיש בה תועלת מוכחת, כל החברות היו נאבקות עליה”.
ומה עמדתך בסוגיית הלגליזציה?
“בעניין הזה חשוב לי להיות ברור: אין שום קשר בין טיפול רפואי ללגליזציה. מוצר רפואי דורש התייחסות רפואית, כלומר בדיקה של יעילות, רעילות, תופעות לוואי, סכנות. ואם אנחנו מדברים על מוצר רפואי – אז למה לגליזציה? לא ראיתי כאן מאבק ללגליזציה של אנטיביוטיקה, כי אף אחד לא חושב שאמורים לקנות אנטיביוטיקה בפיצוצייה.”
