פרופסור דניאל ריטל, חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון וסגן המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, זכה בפרס יוקרתי מטעם האקדמיה למדעים בטורינו, איטליה.

פרופסור דניאל ריטל

מדובר בפרס Angiola Gili e Cataldo Agostinelli, שניתן לפרופסור ריטל בקטגוריית מכניקה יישומית ותיאורטית.

בנימוקי האקדמיה נכתב כי “פרופסור ריטל עוסק במכניקה של חומרים, בדגש על צימוד תרמו-מכני במוצקים. מחקריו מראים כי אנרגיה נצברת בחומר לא רק בשל השפעות תרמו-דינמיות אלא גם כתוצאה מגיבוש-מחדש של החומר”. מחקריו הובילו גם לשינוי פרדיגמה בהבנה של כשלים דינמיים הנובעים מפגיעה אלימה במבנים כגון פגיעה בליסטית בפלטת שריון, עיבוד שבבי מהיר ואף תופעות הקשורות לתנועות טקטוניות בעת רעידות אדמה.

מחקר שנערך בטכניון מדגים את האפשרות לתזמן ולסנכרן מחדש את קצב הלב המשובש בעזרת אלומת אור כתחליף לקוצב לב חשמלי

פרופסור ליאור גפשטיין

חוקרים בטכניון פיתחו גישה חדשה לטיפול בהפרעות בקצב הלב באמצעות אור. כך מדווח כתב העת Nature Biotechnology. המחקר בוצע במעבדתו של פרופסור ליאור גפשטיין בפקולטה לרפואה ומכון המחקר ע”ש רפפורט בטכניון. פרופסור גפשטיין עומד כיום בראש המחלקה לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רמב”ם.

הפרעות בפעולת תאי הקוצב, או במערכת ההולכה החשמלית של הלב, עלולות להוביל להאטה משמעותית בקצב הלב ולהפרעה בסנכרון פעולת ההתכווצות של חדרי הלב. מאחר שלמצבים אלו השלכות רפואיות שליליות – חולשה, סחרחורת, עילפון, החמרה של אי ספיקת הלב ואף סכנת מוות – פותחו במהלך השנים דרכי-התערבות מלאכותיות בקצב הלב. הדרך המקובלת כיום היא השתלה של קוצב לב חשמלי, המתקן את הפעילות המשובשת של מנגנון-הקצב הטבעי באמצעות אלקטרודות המוחדרות לאזורים שונים בלב. עם זאת, לקוצב החשמלי מגבלות רבות: סכנת זיהום, צורך בהליך ניתוחי פולשני, מגבלות על מספר חוטי החשמל המחברים את הקוצב ללב ועל מיקומם, ירידה אפשרית בתפקוד הלב כתוצאה משינוי דפוס ההפעלה החשמלית, ומגבלות משמעותיות בהשתלות בילדים.

ד”ר אודי נוסינוביץ

לנוכח חסרונות אלו שוקדים חוקרים רבים על פיתוחן של חלופות ביולוגיות לקוצב הלב החשמלי. במאמר זה מתואר מחקר הבוחן שימוש בגישה אופטו-גנטית לטיפול בהפרעות בקצב הלב. המחקר נערך על ידי ד”ר אודי נוסינוביץ, כחלק מ

עבודת ה-PhD שלו במעבדתו של פרופסור גפשטיין בטכניון. בימים אלה משמש נוסינוביץ כרופא-חוקר המתמחה במחלקה פנימית א’ ברמב”ם.

אופטו-גנטיקה מבוססת על שימוש בחלבונים הרגישים לאור (כגון התעלה היונית ChR2 שמקורה באצות) שלא מצויים באופן טבעי בגוף האדם, לצורך הפעלה או דיכוי (בדומה למתג חשמלי) של הפעילות החשמלית של תאים אקסיטבילים (דוגמת תאי עצב או שריר) בעקבות חשיפה לאור. השימוש בשיטות אופטו-גנטיות הביא למהפכה בחקר המוח, והמחקר הנוכחי הוא מקרה ראשון של שימוש בגישה זו לצורך תיזמון וסינכרון-מחדש של פעימות הלב.

בניסוי, שבוצע בחולדות, כיוונו החוקרים תחילה אלומת אור כחול לאזור בלב בו בוטא חלבון ChR2 והדגימו את היכולת לתקן את קצב הלב באמצעות הארת רקמת הלב בתדירות משתנה. בהמשך בוצע ניסוי מתקדם יותר, ובו הופעל לב החולדה ממספר מוקדים שונים בו זמנית באמצעות אור, דבר שהביא לשיפור משמעותי גם בסנכרון ההתכווצות של חדרי הלב.

פרופסור גפשטיין מדגיש כי מדובר במחקר ראשוני, וכי “כדי לתרגם את הגישה האמורה למישור הקליני עלינו להתגבר על כמה משוכות משמעותיות. עלינו לשפר את החדרת האור דרך הרקמות, להבטיח ביטוי רציף של החלבון בלב לאורך שנים, ולפתח מכשיר קיצוב ייחודי שיספק את התאורה הדרושה. אך למרות כל זה, תוצאות המחקר מדגימות את הפוטנציאל הרב הטמון בשיטות אופטו-גנטיות כתחליף לקוצב הלב החשמלי וכן כאמצעי לסנכרון ההתכווצות של חדרי הלב במקרה של אי-ספיקת לב.”

פרופסור דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק דיבר בטכניון על שקרים, חיסכון וענישה במסגרת ההרצאה השנתית ע”ש יצחק מודעי

פרופסור דן אריאלי הרצה בטכניון במסגרת ההרצאה השנתית ע”ש יצחק מודעי

“כולנו עושים מעשים לא חוקיים ולא מוסריים. חלק מהאנשים מורידים קבצים, חלק עוקפים במקומות אסורים, חלק סתם משקרים. לכולנו יש קווים אדומים, אפילו לפושעים ולרמאים כרוניים, אבל כל אחד גם ‘מעגל פינות’, בנושאים שונים, מבחינה מוסרית.” את הדברים האלה אמר פרופסור דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק בטכניון במסגרת ‘ההרצאה השנתית בטכנולוגיה וכלכלה ע”ש יצחק מודעי ז”ל’. ההרצאה מתקיימת מדי שנה לזכרו של מודעי, בוגר הטכניון ואיש המפלגה הליברלית והליכוד, שכיהן כשר האנרגיה והתשתיות, שר התקשורת, שר האוצר ושר המשפטים.

פרופסור אריאלי, מחברם של כמה רבי מכר, הוא פרופסור לכלכלה התנהגותית באוניברסיטת דיוק וראש קבוצת מחקר במעבדת התקשורת של MIT. נושא הרצאתו בטכניון היה “האמת על באמת – איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולנו (במיוחד את עצמנו)”.

הרמאות, אמר אריאלי, היא תופעה חובקת עולם שאינה תלויה בשיוך תרבותי. ישראלים, אמריקאים, איטלקים, תורכים וגרמנים מרמים באופן דומה ובממדים דומים. בהתפלגות המקצועית אפשר דווקא למצוא פערים מסוימים; בנקאים, לדוגמה, מרמים יותר מפוליטיקאים.

פרופסור דן אריאלי הרצה בטכניון במסגרת ההרצאה השנתית ע”ש יצחק מודעי

החברה, אמר אריאלי, רוצה לצמצם את השקרים ואת המעשים הלא מוסריים בקרבה, ולכן מגיבה בענישה מסוגים שונים. “הנחת היסוד של הענישה היא שהאדם הוא יצור רציונלי החושב לטווח ארוך ולכן יימנע ממעשים שעשויים להוביל לענישתו. הבעיה היא שהנחה זו מוטעית; האדם אינו יצור רציונלי החושב לטווח ארוך, ולראייה: עונש מוות אינו מפחית את מספר מקרי הרצח באזורים שבהם הוא קיים.”

אריאלי דיבר בהרצאתו גם על שיפור הרגלי החיסכון של הציבור. “גם כאן, רבות מהשיטות שמנהיגה החברה מבוססות על ההנחה השגויה של רציונליות וחשיבה לטווח ארוך. יש כיום המון תוכניות המקנות לציבור אוריינות פיננסית והבנה בהתנהלות הכלכלית של המשפחה, אבל הן אינן משפרות את ההתנהלות הכלכלית הזאת. הדבר היחיד שעובד באמת הוא שינוי סביבתי, שינוי של הנסיבות שבתוכן פועל האדם.” פרופסור אריאלי תיאר מחקר שערך בשכונה ענייה מאוד בקניה, שם עומדת ההכנסה האישית על כ-10 דולר בשבוע. “בנסיבות כאלה קשה מאוד לשכנע אדם לצמצם את הוצאותיו, ובכל זאת – גילינו שאפשר לעודד אנשים לחסוך באמצעות יצירת נסיבות מעודדות-חיסכון. במילים אחרות, אנשים יחסכו יותר אם מסלול ההפקדה יהיה פשוט ומהיר (במסרון, למשל), ומסלול המשיכה יהיה מסורבל יותר (נסיעה לבנק). כמו כן, משימות אקטיביות וסמליות, כמו תיעוד ההפקדות האלה, עוזרות לאנשים לדבוק בדרך הזאת של חיסכון ומשפרות את מצבם. אלה דברים שכמובן רלוונטיים גם לחברה המערבית.”

בעקבות הביקוש הגדול נעתר פרופסור אריאלי וקיים באותו יום הרצאה נוספת בטכניון.

סטודנטים בטכניון פיתחו את “רובודרינק” – ברמן רובוטי המגיש מגוון קוקטיילים בלחיצת כפתור

סטודנטים בטכניון פיתחו את רובודרינק – ברמן רובוטי

שלושה סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון פיתחו את “רובודרינק” – רובוט להכנת קוקטיילים אלכוהוליים. הרובוט פותח על ידי מיכל פרידמן, יואב מזרחי וזוריק גכמן במסגרת קורס לתכנות מערכות בסביבת ארדואינו, בהנחיית פרופסור יוסי גיל, המתרגלים: בוריס ואן סוסין ומרינה מינקין, וד”ר ניר לוי מנהל קשרי אקדמיה במיקרוסופט.

“זה בעצם ברמן אוטומטי,” מסבירה מיכל פרידמן. “הוא יודע לערבב משקאות מתוך רשימה מובנית וגם להכין קוקטייל המבוסס על מתכון עצמי. בנינו מכונה שיש בה מקום ל-8 בקבוקים – בחרנו שיהיו בה שלושה בקבוקי מיץ וחמישה משקאות אלכוהוליים. בחירת הקוקטייל נעשית באמצעות האפליקציה שפיתחנו. כשמניחים כוס בקצה המסילה, הרובוט מכין את המשקה תוך שניות ספורות על פי המתכון המדויק.”
“בנינו הכל מאפס,” אומר זוריק גכמן, “זה פרויקט המשלב גם חומרה וגם תוכנה. התעסקנו עם רכיבים אלקטרונים ומעגלים חשמליים, כתבנו תוכנה למעבד הארדואינו, ופיתחנו אפליקציה המתקשרת איתו דרך הבלוטות’ על בסיס מתכונים שנמצאים על הענן.”
“עבדנו על זה במשך שלושה חודשים אינטנסיביים מאוד,” הוסיף יואב מזרחי, “אנחנו אנשי תוכנה, אבל כדי לממש את הפרויקט למדנו בעצמנו איך לבנות את הרובוט. קראנו הרבה באינטרנט והתמודדנו עם המון אתגרים.”
בתהליך בניית הרובוט התייעצו הסטודנטים עם ברמנים מנוסים, שהמליצו להם על משקאות שכיחים. “אלו שדיברנו איתם מאוד התלהבו ואהבו את הרובוט,” אומרת מיכל. “הם אמרו שהיו שמחים להציב אותו אצלם בבר.”

סטודנטים בטכניון פיתחו את רובודרינק – ברמן רובוטי

הקורס לתכנות מערכות בסביבת ארדואינו מתקיים בשיתוף עם מיקרוסופט מו”פ, ומאפשר לסטודנטים שימוש בטכנולוגיות ובתוכנות חדישות במהלך לימודיהם, לרבות סמארטפונים וטאבלטים להרצת אפליקציות במהלך הפיתוח. במסגרת הקורס, שנועד לאתגר את הסטודנטים בפרויקטים עצמאיים של בניית מוצר, תכננו הסטודנטים מערכות חכמות המשלבות חומרה ותוכנה בעזרת בקרים מבוססי ארדואינו.

לסרטון : https://goo.gl/tXw75T

פרופסור-מחקר אמריטוס דניאל ויס מהטכניון זכה בפרס ע”ש תורן מטעם משרד הביטחון.

פרופסור דניאל ויס

הפרס הוענק לו על ידי תא”ל אופיר שוהם, ראש מפא”ת (המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות), על “תרומתו רבת השנים בתחום מחקר אקדמי ייחודי וחשוב מאוד למערכת הביטחון”. הפרס נקרא על שמו של יעקב (קובי) תורן ז”ל, שהיה מנכ”ל משרד הביטחון, יו”ר רפאל, ראש המערכה לאווירונוטיקה במפא”ת ומבכירי מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות.

פרופסור ויס, יליד סין, השלים את שלושת תאריו בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון והצטרף לפקולטה כחבר סגל בשנת 1973. הוא מילא תפקידים רבים בפקולטה ובהנהלת הטכניון, נבחר כחבר באקדמיה הלאומית האמריקאית להנדסה ובאקדמיה הישראלית למדעים, ושימש כמדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה.

במרוצת השנים עסק פרופסור ויס במגוון רחב של תחומי מחקר ובהם אווירונוטיקה, מדעי הים ומדעי החלל. בין השאר פיתח מצנח זעיר המנטר זיהום אוויר וחומרי לחימה כימיים. המצנח הונצח על בול שהוציא השירות הבולאי לרגל 100 שנה לייסוד הטכניון. הוא גילה מדוע דולפינים צעירים נוטים להילכד ברשתות דיג, ובכך הוביל להצלת חייהם של דולפינים רבים, וגילה גם את הסיבה ל’ריקוד הדולפין’ שבו מבצע הדולפין ‘בורג’ באוויר.

בשנים האחרונות עוסק פרופסור ויס בתחומים שונים ובהם אנליזה של נדידת עופות, תעופת חרקים וניתוח אנרגטי של מטוסים ללא טייס, הטסים בגובה רב בכוח אנרגיית השמש. הוא עומד בראש התכנית למערכות אוטונומיות ורובוטיקה בטכניון – תכנית רב תחומית המאגדת בתוכה כ-60 חברי סגל משמונה יחידות אקדמיות ועוסקת בכלים לא מאוישים באוויר, בחלל, בים וביבשה.

בוריס חיימוב זכה במקום השני בתחרות RealSense באינטל על פיתוח רובוט העשוי להחליף את האדם במשימות מסוכנות

הדוקטורנט בוריס חיימוב

הרובוט האנושי רמונויד (Remonoid)

בוריס חיימוב, דוקטורנט במכון לננו-טכנולוגיה ע”ש ראסל ברי בטכניון, זכה במקום השני בתחרות הפיתוח RealSense שקיימה חברת אינטל העולמית. הפיתוח של חיימוב, שזיכה אותו בפרס של 10,000 דולר, הוא רמונויד (Remonoid) – רובוט אנושי הנשלט מרחוק – העשוי להחליף את האדם בביצוע משימות מסוכנות: ניטרול מטעני חבלה, חשיפת מנהרות, ניסויים בחומרים מסוכנים, טיסות לחלל וחילוץ נפגעים באזורי אסון.
בתחרות התמודדו מתחרים מכל העולם, הם נדרשו לפתח אפליקציות למצלמה המבוססת על טכנולוגיית Intel® RealSense™ שפותחה באינטל. “מדובר בטכנולוגיה המאפשרת למשתמש לשלוט במחשבים ורובוטים באמצעות תנועות הגוף הטבעיות שלו,” מסביר חיימוב. “במילים אחרות, כשאני מסובב את הראש גם הרובוט מסובב את הראש, וכשאני מניף יד הרובוט עושה כמוני. אני יכול לדבר דרכו, לשמוע דרכו ולראות דרך עיניו באמצעות רמקול, מיקרופון ומצלמה (בהתאמה). הטכנולוגיה הזו מחוללת מהפכה באופן שבו האדם שולט במחשב, וזאת בהמשך למהפכות הקודמות: המקלדת, העכבר ומסכי המגע. טכנולוגיית RealSense

מבטלת בעצם את הצורך בממשק מלאכותי ומאפשרת לאדם לשלוט במחשב או ברובוט בתנועות טבעיות.”
את התואר הראשון השלים חיימוב במכללת אפקה בתל-אביב (הנדסת חשמל ואלקטרוניקה), ואת התואר השני בטכניון (ננו-מדעים וננו-טכנולוגיה). חשוב לו להדגיש כי את הרמונויד הוא פיתח בזמנו החופשי. “הידע שרכשתי באפקה תרם רבות לבניית הרמונויד הנוכחי, ובאמצעות הידע שארכוש בטכניון אני שואף לבנות מיקרו-רמונויד, כלומר רובוט זעיר שיוכל להיכנס לגוף האדם ולסקור אותו מנקודות ראות ייחודיות.”

במסגרת הדוקטורט חוקר חיימוב “תופעות הרטבה על מיקרו וננו-טקסטורות” בהנחיית פרופסור-חבר בעז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון. “תופעות של הרטבה – כלומר התנהגותו של נוזל על פני שטח נתון – נחקרו מאז המאה ה-19 הן בפן התיאורטי והן בפן המעשי, אך עדיין לא פוענחו לגמרי. ההבנה של תופעות אלה, ושל המנגנונים המולקולריים העומדים מאחוריהן, חיונית בתכנון מערכות מיקרו-מטריות וננו-מטריות המיועדות לפעול בסביבה מימית (לדוגמה בתוך גוף האדם). עוד במאה ה-20 התברר כי אפשר לשלוט בזוויות ההרטבה באמצעות הטקסטורה של המשטח.”

מגזין הטכניון

גיליון קיץ 2015 עלה לאוויר עם גילויים חדשים על היווצרות הירח , טיול עם הרובוטים בילי וצ’רלי והישגים דרמטיים במחקר הרפואי: סוכרת , הפרעות נפש, אלצהיימר , כאב וסרטן .שיחה עם הרופאה המוסלמית ד”ר קנטה אחמד שקיבלה תואר עמית כבוד

מחקר שנערך בטכניון מגלה: מרבית השתלים הדנטליים נסדקים במרוצת השנים

שתלים דנטליים מהווים תחליף זמין ויעיל לשיניים טבעיות. השימוש ההולך ומתרחב בשתלים מוביל לפיתוח מתמיד של שתלים וחלקי שתלים חדשים, תוך שינוי של התכן והגאומטריה. ישראל נמצאת כיום בחוד החנית של טכנולוגיית השתלים הדנטליים, עם נתח שוק מרשים.
ככל שמתרחב השימוש בשתלים מתגלים גם סיבוכים מכניים, פגמים ובעיות. אחד הסיבוכים הנדירים הוא שבר בשתל או בחלקיו כתוצאה משימוש ממושך. במקרים מסוימים מצריך שבר כזה הסרה של השתל והחלפתו – הליך כירורגי מורכב.

רופאת השיניים ד”ר קרן שמטוב יונה חוקרת בשנים האחרונות סיבוכים מכניים בשתלים דנטליים, ובעיקר את מנגנון הכשל המכונה “התעייפות מכנית”. במסגרת עבודת המאסטר שלה, שנערכה בשיתוף פעולה בין הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ובית הספר להתמחות ברפואת שיניים במרכז הרפואי רמב”ם, היא עסקה בהשפעת תכן השתל וסביבת חלל הפה על חוזקם של השתלים ועל היווצרותו של כשל ההתעייפות המכנית.

פרופ’ דניאל ריטל

בתום המאסטר החליטה ד”ר שמטוב-יונה להעמיק את חקר השתלים במסגרת תואר שלישי, שאותו החלה בשנת 2013 בהנחייתו של פרופ’ דניאל ריטל מהפקולטה להנדסת מכונות. באחד הניסויים שבוצעו במסגרת המחקר נאספו מאה שתלים דנטליים מארבע מרפאות שיניים בישראל. כל השתלים הללו, שהוצאו מפיהם של המטופלים בעקבות נסיגת עצם, נראו שלמים לחלוטין. עם זאת, בדיקה של כל אחד מהם במיקרוסקופ אלקטרוני סורק העלתה ממצאים מפתיעים: ב-62% מהשתלים השלמים לכאורה נמצאו סדקים ופגמים בשלבי התפתחות שונים.

פרסומו של המחקר בכתב העת Journal of the Mechanical Behavior of Biomedical Materials עורר לאחרונה סערה, וכתבי עת בתחום רפואת השיניים תקפו את המחקר ותוצאותיו. הקהילה ההנדסית, מנגד, מתייחסת לממצאים בעניין רב.

האם ממצאי המחקר הם בגדר חדשות רעות עבור אלה שעברו השתלה בעבר? “עוד מוקדם מכדי לתת על כך תשובה חד משמעית,” אומרת ד”ר שמטוב-יונה, “שברים בשתלים הם סיבוכים נדירים, ולכל אדם נסיבות רלוונטיות שונות. עם זאת, אין ספק שהכוחות המופעלים בזמן לעיסה וסגירת הפה עשויים להוביל במרוצת הזמן להתעייפות ולשבר. לפיכך ראוי שקהילת רופאי השיניים וקהילת יצרני השתלים יפעלו לשיפור איכות השתל ולפיתוח דרכים לזיהוי מוקדם של סדקים ושברים.”

כעת מתמקדת ד”ר שמטוב-יונה בסיבות להתפתחות סדקים, וזאת מתוך שאיפה לפתח פתרונות חדשים שיאריכו את עמידותו המכנית של השתל. לדברי פרופ’ ריטל, “הטכניון הוא מקום אידיאלי למחקר כזה, שבו נדרש גישור בין ההנדסה למדעי החיים. שתלים דנטליים אינם יכולים להתקיים בלי רפואת שיניים, אולם ללא מחקר הנדסי הם לא יוכלו להשתכלל ולהשתפר.”

תמונות מיקרוסקופ אלקטרוני סורק של סדקים מלאים שזוהו בפני השטח של שתלים שהוצאו עקב סיבוכים ביולוגיים.

ד”ר קרן שמטוב יונה

הליכון לילדים בעלי מוגבלויות, רובוט המסייע לקשישים, מכשיר לצמצום רעד האמה של חולי פרקינסון, מתקן לשחרור מטען ייעודי לצוללת, מתקן עזר להרמת והכנסת מוטות אורך לבניין ועוד פרויקטים נוספים הוצגו במסגרת תערוכת פרויקטי התכן השנתית. בתערוכה הוצגו פרויקטים שפותחו על ידי סטודנטים (שנה ד’) בפקולטה, תוך שיתוף פעולה בין הפקולטה לתעשייה. שלושת הצוותים המצטיינים זכו בפרסים מידי המשנה לנשיא הטכניון פרופסור משה סידי.

בפרס הראשון זכו הסטודנטים זיו סלע, דרור אביטן ואורון שנער, שבנו בהנחיית גיורא גורלי מתקן לשחרור מטען ייעודי מצוללת זעירה. המתקן מיועד לשחרור  מטען מצוללת אוטונומית המפותחת בטכניון. המטען המונח במיקום מוגדר על קרקעית הים יכול לשמש למטרות שונות. פרויקט הסטודנטים כלל מערכת ייצוב למטען על פני הקרקע ותא הפלטה הכולל דלתות, מיכלי ציפה ועוד. “הבעיה העיקרית הייתה איזון הצוללת לאחר שיגור המטען,” מסביר הסטודנט זיו סלע, “וזה דרש המון השקעה וחישובים מסובכים.”

בפרס השני זכו הסטודנטים גיא דהאן, דור חדד ורפאל טבקה על פיתוח מתקן להרמה של מוטות ולהחדרתם לתבנית חישוקים לפני יציקת בטון, בהנחיית ד”ר צבי פרוכטר. המתקן אמור להחליף את פועלי הבניין בהרמת המוטות הארוכים והכבדים המשמשים לזיון בטון ובהחדרתם. “כיום נדרשים שניים-שלושה פועלים כדי לבצע את המשימה,” אמר דור חדד, “ומטרת הפרויקט היתה להוריד מהם את העומס. התכנון בוצע לפי דרישות שהגדירו לנו במפעל ‘חוד אסף’, ואני מעריך שהמתקן ישמש את החברה.”

בפרס השלישי זכה מתקן לתרגול הליכה בקרב ילדים בעלי מוגבלויות מוטוריות, שפותח על ידי הסטודנטים תום ביטי, אלי פילשטינסקי ואלכס שישקו בהנחיית כפיר כהן ובשיתוף בית ספר “אופקים” בחיפה. המתקן, המיועד לילדים עם מוגבלויות מוטוריות ברמה תפקודית משתנה, מאפשר להם לתרגל תנועות הליכה בנשיאת משקל מקסימלית על גפיים תחתונות. המכשיר מעביר את הילד ממצב שכיבה למצב עמידה, ולילדים בתפקוד מוטורי נמוך הוא עשוי לדמות הליכה ממש ובכך ללמד את הגוף מהי הליכה ובאילו שרירים עליו להשתמש. המתקן יוצב בבית הספר “אופקים”.

פרויקט מעניין נוסף שנחשף בתערוכה היה רובוט TELE-CARE, רובוט המסייע לקשישים טרום-סיעודיים בבתיהם (הפרויקט הוא פרויקט משותף לפקולטה להנדסת מכונות ולפקולטה למדעי המחשב). “הרובוט מאפשר למפעיל לתקשר עם הקשיש, כאשר הטאבלט המורכב על הרובוט משמש לו כעיניים ואוזניים.” סיפר הסטודנט סרגי בוטנר, “בעתיד יאפשר הרובוט לרופא לשמור על קשר יומיומי עם הקשיש בביתו, לוודא שהכל עימו בסדר, למדוד לו לחץ דם מרחוק ולהזכיר לו לקחת את הכדורים שלו.”

תערוכת פרויקטי התכן של הפקולטה להנדסת מכונות נערכה במסגרת הקורס “פרויקט תכן מוצר חדש”, שאותו מוביל  ד”ר חגי במברגר תחת הנחייתו של פרופסור ראובן כ”ץ,

ראש מגמת תכן וייצור בפקולטה. עם החברות שלקחו חלק בקורס נמנות רפאל, התעשייה האווירית, אלביט, ישקר, חד אסף, יונילוור וורגוס, תרו ופניציה. מנחי הקורס שליוו את הסטודנטים בתהליך הפיתוח היו: ד”ר יהודה רוזנברג, ד”ר צבי פרוכטר, דובי צוק, גיורא גורלי, ד”ר יורם קירזון, כפיר כהן, אברהם גרינבלט, שלמה נזר, נמרוד מלר, ד”ר אבנר רונן, ד”ר עיסאם תותרי, פרופ’ סטיבן (חיים) פרנקל ויאיר ציזלינג.

פרויקטים נוספים שהוצגו בתערוכה היו שיכוך רעד באמה אצל חולי פרקינסון באמצעות צמיד נירוסטה ייחודי; מתקן למדידת טמפרטורת זכוכית; מנגנון לפרישת כנפיים וכמובן מכונית פורמולה השלישית המיוצרת בטכניון לקראת אליפות FSAE באיטליה. המכונית מתוכננת ומיוצרת על ידי צוות של 57 סטודנטים, בראשות הסטודנט יבגני גיא. השנה הוכנסו בה חידושים רבים ובהם קסדה המציגה את הנתונים מול עיני הנהג (בדומה לתצוגה במטוסי קרב), הפחתה של 15% במשקל הרכב, אווירודינמיקה משופרת וחיישן תאוצה משולב עם ג’יירוסקופ.

“הסטודנטים עברו תהליך של פיתוח מוצרים מהשלב הראשוני של הרעיון ועד מימושו והצגתו בתערוכה”, אמר ד”ר חגי במברגר, מרצה הקורס. “אין דבר יותר מרגש מלהציג את מעשה ידיך, והסטודנטים למדו הרבה במשך התהליך. לאחר התלבטות ארוכה החלטנו להעניק את הפרס הראשון לחברי הצוות שפיתח מתקן לשחרור מטען ייעודי מצוללת זעירה, משום שהם התמודדו עם אתגרים טכניים מורכבים ועם דרישות שהשתנו במהלך הפרויקט ופיתחו בסופו של דבר מוצר שכלל פתרונות מקוריים.”

בארוע נכחו גם המשנה הבכיר לנשיא, פרופסור משה סידי ודיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופסור יורם הלוי.  פרופסור סידי אמר באירוע כי “שיתוף הפעולה הרב-תחומי הזה מהווה גם הוא הכנה מצוינת לעולם האמיתי, שם נדרש שיתוף הפעולה המולטי-דיסציפלינרי הזה כמעט בכל מגזר. יום אחד, כשתפקחו על ניהולו של פרויקט גדול ובעל חשיבות לאומית, או כשתשקדו על פיתוח מוצר שישנה את חייהם של מיליונים מן הקצה אל הקצה, זיכרו היכן הכל התחיל.”

הסטודנטים גיא דהאן, דור חדד ורפאל טבקה שזכו במקום השני

הסטודנטים שפיתחו רובוט המסייע לקשישים טרום-סיעודיים בבתיהם

הסטודנטים זיו סלע, דרור אביטן ואורון שנער שזכו במקום הראשון

הסטודנטים תום ביטי, אלי פילשטינסקי ואלכס שישקו שזכו במקום השלישי

מרתון BITE-2015 סיפק בהחלט את הסחורה המובטחת: פריצה של גבולות הלמידה ושל גבולות המוח באמצעות שימוש במציאות רבודה, מציאות מדומה, מדידת פעילות מוחית וטכנולוגיות חישה ומשוב.

המרתון (האקתון) נערך במסגרת המעבדה למציאות מדומה ומדדים מוחיים במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, והיה פתוח לסטודנטים מהטכניון וממוסדות אקדמיים אחרים וכן לאנשי תעשייה יצירתיים. מטרתו: לפתח אפליקציות-למידה המשלבות חיישנים וטכנולוגיות מציאות מדומה. לדברי ראש המעבדה, פרופ’ מרים ריינר, מדובר ב”ארוע ראשון מסוגו, שבו אנו מחברים את מדעי המוח, הטכנולוגיה והחינוך במרתון ייחודי. תיגבור קוגניטיבי הוא נושא חם גם בקהיליה המדעית וגם בתעשייה, נושא המושך השקעות ומיזמי ענק. הודות לכך הצלחנו לגייס, תוך זמן קצר, משתתפים וספונסרים בולטים ובהם סמסונג, מיקרוסופט, אינטל, אלביט, IBM, META ,New-BioTechnology ,Incubit, ,Caesarea Rothschild Institute, GemSense ואחרים. גם הפרסים ניתנו על ידי החברות הללו: משקפי מציאות רבודה של META, Gear-VR של סמסונג ומכשיר Oculus VR של פייסבוק.”

פרופ’ ריינר מציינת כי הכנס מקדם את פני העתיד. “תיאוריות רבות מנבאות כי בעתיד נעבור מהאינטרנט אל ה-Brain-net, נשלוט בגלי המוח ונתאים את סביבת הלימוד לפעילות המוחית כדי למקסם את הלמידה.”

סטודנטים במרתון BITE-2015

את חוקי המרתון הציג רותם בנט, דוקטורנט במעבדה למציאות-מדומה ומדדים-מוחיים, שהיה הרוח החיה באירוע. בנט, בעל תואר שני במדעי המחשב בטכניון ותואר ראשון בפסיכולוגיה ובמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, שימש במשך כחמש שנים מהנדס מחקר בכיר במעבדות החדשנות של קבוצת המחקר של מיקרוסופט, ועבד בשנים האחרונות על פרויקט Hololens – משקפי המציאות הרבודה העתידניים של מיקרוסופט. יחד עם בנט ליוו את המרתון סטודנטים נוספים מהמעבדה, ובהם הדוקטורנטית ענת דהן, בעלת תואר שני בביו-רפואה, שהגיעה לטכניון מרפאל במטרה לאתר סמנים מוטוריים-מוחיים של הפרעות מסוג ADHD באמצעות משחקים וירטואליים, והדוקטורנט אלכס דן, מהנדס תעשייה וניהול שחוקר את העיבוד המוחי של עולמות וירטואליים.

לרשות המשתתפים הועמד ארסנל מרשים של מכשירים ואביזרים חדשניים, ובהם משקפי האוקיולוס לחווית צפייה במציאות מדומה (החברה נרכשה אשתקד על ידי פייסבוק), משקפי המציאות המדומה הניידים של סמסונג מדגם Gear-VR, משקפי המציאות הרבודה של META (למי שמעוניין ליצור הולוגרמות דיגיטליות בחלל), חיישןGemSense בקוטר מטבע של 5 שקלים, שהודפס באותו בוקר ומעניק מידע על תנועה וגרוויטציה, מבחר כובעי אלקטרודות למדידת גלי מוח (EEG), מערכת לניתוח הבעות פנים ועוד.

על בחירת ההצעות המנצחות הופקד, לצדה של פרופ’ ריינר, צוות שופטים בכירים מהתעשייה והאקדמיה ומארגוןIsrael Brain Technologies . הפרסים ניתנו בארבע קטגוריות: חדשנות (Innovation), השפעה (Impact), מחקר (Research) ופרס “כללי” (Overall) לפרויקט המצטיין בכל הקטגוריות.

בקטגוריה “כללי” זכתה במקום הראשון קבוצת  ADHD Screenerr- עינת, מורן, ליאור, אשרף וארי ממעבדות המחקר של IBM יחד עם ענת ובנה יובל דהן, המתכנת בן ה-13. העבודה התבססה על ממצאים ראשוניים מהמעבדה של פרופ’ ריינר, שמצביעים על קורלציה בין מדדים מוטוריים לבין תסמינים של ADHD (הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות). הקבוצה שילבה חיישן תנועה של Texas-Instruments ואלגוריתמיקה של IBM, עם נתונים ממשקפי תלת מימד של META ובדיקת EEG בעזרת קסדה של חברת NeuroSteer.

סטודנטים במרתון BITE-2015

במקום הראשון בקטגוריית החדשנות זכתה קבוצתם של אורן, שקד, רן ודור מאוניברסיטת בן-גוריון, שמימשו מערכת Neuro-feedback חדשנית לטיפול ב-ADHD תוך כדי משחק. החידוש המרכזי הוא בכך שהשחקן מתאים את פעילות מוחו באופן לא מודע במטרה לשפר את הצלחתו במשחק.

בקטגוריית ההשפעה הגיעה למקום הראשון קבוצת Brain Watcher של עדי שטיין ואמיר מזרחי, גם הם מאוניברסיטת בן-גוריון, שביקשו לאפשר למרצה לקבל חיווי מדויק לגבי יעילות קליטת החומר בקרב תלמידיו. “אם נוכל לנטר באמצעות קסדת EEG את מצב הריכוז ולהוסיף לכך מעקב אחר תנועות הפנים או האישונים, נקבל מדד של תחושות התלמידים בעת הלימוד,” הסבירה עדי. “כיום לא ניתן לדעת מה איכות הלימוד של 46 אלף התלמידים באוניברסיטה הפתוחה. המדדים שעליהם אני מדברת יעניקו למרצה חיווי לגבי הרגעים שבהם הוא היה, לדוגמה, משעמם.”

בקטגוריית המחקר הגיעה למקום הראשון קבוצתם של שמואל, אורי וסימה בשיתוף ישי גריבץ מ-Meta, עם הפיתוח Helping Hand. שמואל, המתפרנס כממציא, התייצב במרתון עם רעיונות לפיתוח פתרונות עבור כבדי ראייה. לדבריו, “280 מיליון איש בעולם מתקשים ללחוץ על הכפתור במעלית, לקנות כרטיס ברכבת וכיו”ב. בהנחת המוצא לאפליקציה שלנו אנו יודעים כי רוב האנשים שולחים את היד במהירות קדימה ואחר כך מחפשים את הכפתור. הפתרון שלנו הינו מערכת משקפי META שיעבירו, באמצעות רטט או צליל, את החיווי לתנועת היד המדויקת הדרושה.”

אסי דהן, בוגר הטכניון בחוגים פיזיקה ומתמטיקה ובעל תואר שני בפיזיקה וחקר המוח במכון ויצמן, הגיע עם רעיון לספר דיגיטלי, Neuro-Book, אשר ישתלב בקסדת EEG של חברת NeuroSteer. המדדים המוחיים מה-EEG יעניקו מידע פרטני וקבוצתי על רמת הריכוז או ההתרגשות של הקורא בכל נקודת זמן. “לימודים הם דבר אינדיבידואלי,” אמר דהן, “ועל כן אני בוחר לא להסתפק בהעברת חומר אלא בעידוד של התלמידים לשאלות.” דהן סחף עמו את מיכאל, איוון ודליה שפיתחו עמו בשני ימי המרתון את מערכת ה Neuro-Book.

סטודנטים במרתון BITE-2015

גם הפיתוחים שלא זכו במקומות הראשונים הלהיבו את הקהל: Wisdom System – ‘מאמן זמן אישי’ לילד, שהציגה ד”ר חן ריידר, המועמדת לפוסט-דוקטורט במעבדתה של פרופ’ ריינר; Smart Badge – מערכת לתיעוד של חוויות ספונטניות רגשיות באמצעות חיישנים; Brain Muscle Embodiment של ורד לוי – טכנולוגיה למעקב אחר רגשות באמצעות ניטור הפנים וקצב הלב; והפעלה של אקדח מים בכוח המחשבה.

בוגרי הטכניון דב מורן וד”ר אמיר באן זכו לאחרונה בפרס ריינולד ג’ונסון למערכות איחסון מטעם IEEE – האגודה הבינלאומית של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה. יחד איתם זכה בפרס סיימון ליצין מאוניברסיטת תל אביב. השלושה זוכים בפרס על תרומתם החלוצית בפיתוח מערכות איחסון המבוססות על זיכרון פלאש.

ההמצאות של דב מורן, אמיר באן וסיימון ליצין הובילו לפיתוחו של הדיסק-און-קי (USB flash drive), ההחסן הנייד הפופולרי ביותר בעולם.

מורן, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, יסד את M-Systems בשנת 1989 במטרה לפתח מערכות איחסון המבוססות על יתרונותיו של זיכרון הפלאש (rewritable flash memory). התקן ה-USB הראשון, הדיסק-און-קי, הושק על ידי החברה בשנת 2000 ותפס עד מהרה את מקומו של כונן התקליטורים באיחסון ובהעברה של מידע. בשנת 2006 נרכשה M-Systems על ידי סאנדיסק תמורת 1.6 מיליארד דולר. כיום מכהן מורן כמייסד ויו”ר של קומיגו (Comigo) וכן משקיע במגוון חברות היי-טק ישראליות. במהלך השנים זכה בפרסים רבים, ובהם פרס Geektime על מפעל חיים. את פרס אדוארד ריין שקיבל בשנת 2012 – 20 אלף יורו – תרם לטכניון.

ד”ר באן, שהתפרסם גם בפיתוחה של תוכנת השחמט ‘דיפ ג’וניור’ שזכתה באליפות העולם בשחמט למחשבים, השלים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון תואר ראשון (כעתודאי) ותואר שני שבו עסק בעיבוד ממוחשב של מוזיקה. במקביל ללימודי התואר השני השתלב ב’אלסינט’, עבד בכמה חברות נוספות ולבסוף ייסד עם מורן את M-Systems. בחברה החדשה הוא פיתח טכניקות מיפוי דינמיות לארגון המידע על הזיכרון הנייד, וכך איפשר למחשב להשתמש בזיכרון הנייד כבכונן דיסקים. ד”ר באן הוא כיום סגן נשיא לפיתוח עסקי ומנהל טכנולוגיות ראשי בחברת אייססמנט (Eyessessment) ברמת השרון.

פרופסור ליצין פיתח שיטות לעיבוד אותות, המשפרות את דחיסת המידע וכך מאפשרות הפחתה דרמטית בעלות ההתקן. פרופסור ליצין הוא חבר בכיר ב-IEEE ומכהן כפרופסור בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב.

ד”ר אמיר באן

דב מורן

כלי הרכב TracTech, שנבנה על ידי סטודנטים במסלול להנדסה חקלאית בטכניון, קטף פרסים בתחרות הבינלאומית IQS. הסטודנטים תכננו ובנו את הרכב במסגרת לימודיהם בקורס של פרופסור יצחק שמולביץ מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.

תמונה קבוצתית של משתתפי התחרות. קבוצת הטכניון קרוב לקצה הימני, מסומנת בעיגול אדום

תחרות IQS (“טרקטור רבע סקלה”) התקיימה באילינוי זו השנה ה-18 על ידי ASABE – האגודה הבינלאומית האמריקאית להנדסה חקלאית וביולוגית. בתחרות זו משתתפים כלי רכב רב תכליתיים (פלטפורמות) שתוכננו ונבנו על ידי קבוצות סטודנטים מרחבי העולם. צוות הטכניון – הצוות הישראלי הראשון המשתתף בתחרות מאז ייסודה – זכה במקומות הראשונים בקטגוריית “בדיקות ופיתוח הפלטפורמה” ובקטגוריית “פלטפורמה שקטה לתנאי סביבה”. בנוסף כתבו השופטים כי “מעולם לא הפגינה קבוצה בהופעתה הראשונה בתחרות מקצוענות ומקוריות כאלה”.

“מבחינתי זו הצלחה לא נורמלית,” אומר פרופסור שמולביץ, שהגה את הרעיון להכשרת המשלחת ולשיגורה לארה”ב. “זו המשלחת הישראלית הראשונה בתולדות התחרות, וחשוב להבין שהתמודדנו שם עם כ-30 צוותים מנוסים מאוד, עם ליווי ותיקצוב משמעותיים הרבה יותר.” העבודה על הפרויקט החלה בנובמבר 2014 ושיתפה גורמים רבים בתעשייה. “במוצאי שבועות טסנו לאילינוי, שם עמדו לרשותנו שלושה ימים להשלמת בניית הפלטפורמה. אלה היו ימים של עבודת צוות מטורפת, שללא ספק תיזכר כחוויה מקצועית מיוחדת אצל כל משתתפי הפרויקט. אני מקווה שהתוצאות המוצלחות יובילו לגיבוש צוות חדש לבניית פלטפורמה נוספת לקראת התחרות שתתקיים בשנה הבאה.”

כלי הרכב במבחן נסיעה

פרופסור שמולביץ, מנחה הקורס, שימש כאחראי המקצועי והאקדמי של הקבוצה מהטכניון. נחום אורלב וד”ר עמוס מזרח הנחו מקצועית את הסטודנטים. TracTech נבנתה בסיוע אליאסף בקר (מדריך מכונאות רכב) וטכנאֵי המעבדה ליחסי מכונה-קרקע בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. סיוע נוסף ניתן מהגורמים הבאים: הפקולטה, המרכז למחקר בהנדסה חקלאית, תוכנית האנרגיה של הטכניון, המכון להנדסה חקלאית, חברת סקאניה ישראל וחברת זוקו שילובים – קאטרפילר ישראל.

על התחרות:

תחרות IQS נוסדה על ידי אגודת ASABE לפני 18 שנה לנוכח מחסור בכוח אדם מקצועי בחברות גדולות כמו קאטרפילר וג’ון דיר, ומתוך שאיפתן של החברות הללו למשוך סטודנטים צעירים ומוכשרים. במרוצת השנים הפכה ההשתתפות בתחרות ל’כרטיס כניסה’ לחברות הללו. כלי הרכב המיוצרים במסגרת התחרות מיועדים למשקים חקלאיים קטנים, ולכן נדרשים לשלב יתרונות של טרקטורון (מהירות ונוחות) עם תכונות של טרקטור – גרר גבוה ונסיעה איטית (0.5 קמ”ש) למטרות חקלאיות כגון חלוקת מזון ברפת. מארגני התחרות מספקים למתחרים זוג צמיגים אחוריים מתוצרת Titan ומנוע 31 כ”ס מתוצרת Briggs & Stratton. ייחודה של התחרות בכך שהיא מדמה סביבת עבודה ריאליסטית לחלוטין; כל קבוצה המשתתפת בתחרות נדרשת לפעול כחברה (הנהלה, שיווק, מכירות וכו’) המייצרת כלי רכב בהתאם לדרישות השוק ובהנחה שהמוצר יימכר ב-3,000 יחידות בשנה. בנוסף להפגנת יכולותיה המוטוריות של הפלטפורמה בגרירה ובעמידות (durability – מסלול מכשולים קשה) נדרשים הסטודנטים להתמודד עם שורה ארוכה של אילוצים בתכנון, בבטיחות, ביעילות בתהליכי ייצור ותחזוקת הכלי, ובסופו של דבר לשכנע את השופטים שהמוצר שלהם מוצלח וכלכלי.

נבחרת הטכניון עם הטרקטור.

משתתפי הפאנל : (מימין לשמאל) פרופ’ עירד יבנה, מוהנא פארס,קובי שוורצבורד ,אפרת נתיב רונן ,ופרופ’ אלון וולף

הירידה המדאיגה בלימודי 5 יחידות מתמטיקה נדונה בפאנל שנערך בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. במשרד החינוך מתכננים להגדיל את שיעור הלומדים ל-5 יחידות מתמטיקה מ-9% ל-18% תוך חמש שנים. כך אמר מוהנא פארס, האחראי על תוכנית ‘מתמטיקה תחילה’ במשרד החינוך, בפאנל שנערך בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. “30% מהתלמידים המתחילים ללמוד ל-5 יחידות נושרים בדרך, ונבחנים בסופו של דבר על פחות יחידות. רבים מהם נערים ונערות שהצטיינו במבחני פיז”ה, ולמרות זאת ויתרו לעצמם. לכן הצבנו לנו, בתוכנית ‘מתמטיקה תחילה’, הגדלה הדרגתית של מספר הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה. בתשע”ה היעד להעלות  ב-15% תוך שנה, ולהכפיל תוך חמש שנים.”

הפאנל נערך בפקולטה למדעי המחשב, במסגרת המפגש השנתי של הוועדה המייעצת של התעשייה לפקולטה, תחת הכותרת “5 יחידות במתמטיקה ומדעים – מה הבעיה?”.
במפגש, שמטרתו לייצר דו שיח ולקדם נושאים המשותפים לתעשיית ההיי-טק ולפקולטה השתתפו חברי סגל הפקולטה ובכירים בתעשיית ההיי-טק בארץ בהם: אהרון אהרון, מנהל מרכזי הפיתוח של אפל בישראל, דר’ שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום העולמית, יואל מארק, סגנית נשיא מעבדות יאהו וד”ר יעל וילה, מנהלת מרכז המצוינות של EMC ישראל.

בפאנל, שהתקיים בהנחיית דיקן הפקולטה פרופ’ עירד יבנה, השתתפו גם מפקד לוטם, היחידה הטכנולוגית לתקשוב מבצעי, תא”ל דני ברן, ראש המרכז לרישום וקבלה בטכניון אפרת נתיב רונן, רכז המדעים בבית הספר ליאו באק קובי שוורצבורד, ופרופ’  אלון וולף, מנהל מטעם הטכניון וחבר הוועד המנהל First Israel.  פארס הסביר את הסיבות שהובילו למצב הנוכחי. “לפני הכל חייבים לומר שלמשרד החינוך יש חלק בזה. לא היינו עם יד על הדופק, לא דאגנו לכמות משמעותית של מורים שמסוגלים באמת ללמד ל-5 יחידות, ולא התחלנו למדוד את בתי הספר לפי המדד הזה. התיכונים נמדדים כיום באחוזי הזכאות לבגרות, כאילו זה הדבר הכי חשוב.”

אבי נתן (מימין) ואיל בר דוד

פארס הוסיף כי לצניחה במספר הלומדים ל-5 יחידות בגרות יש גם סיבה תרבותית: “הילד הישראלי של היום מפונק מאוד, וההורים מטפחים את התכונה הזאת – הם מבהירים לו שהכי חשוב זה שהוא לא יתאמץ ולא יסבול.”

קובי שוורצבורד, מנהל תחום מדעים וטכנולוגיה בבית הספר ליאו באק, אמר כי נטייה דומה קיימת גם בתחום הפיזיקה. “אני מלמד פיזיקה כבר 17 שנה, ורואה את הירידה הזאת. בזכות המאמץ שנעשה בליאו באק ניגשים אצלנו לפיזיקה 30% מהתלמידים, ומתוכם 40%  בנות אבל הממוצע הארצי הוא 8%. ‘מאמץ’ הפך למילה גסה, ואתה שומע יותר ויותר הורים שאומרים לילד ‘עזוב, אל תשקיע כעת ותשלים אחר-כך,’ או משוויצים שהבן שלהם קיבל 90 בלי להתכונן למבחן. ברור לי שחייבים לשנות את זה, להבהיר שכמו במוזיקה ובספורט, גם כאן אי אפשר להצטיין באמת בלי מאמץ. חייבים לומר לתלמידים שבטח, יהיה קשה, אבל גם חוויתי, מלהיב ומסקרן.”

הדרת הנשים מתחילה בחטיבת הביניים

ראש המרכז לרישום וקבלה בטכניון, אפרת נתיב רונן, אמרה בפאנל כי “הדרת הנשים מתחילה כיום כבר בסוף בית הספר היסודי. הורים ומורים מעבירים לילדות מסר סמוי: אל תלכו למדעים ולמתמטיקה. תהליך החיברות שעוברות הבנות בונה אצלן את הנטייה לפנות לתחומים הרכים יותר: ספרות, תנ”ך, היסטוריה.

מימין לשמאל: פרופ’ עירד יבנה,ד”ר יעל וילה ואהרון אהרון

“כיום אין שום ספק שבגרות של 5 יחידות מתמטיקה היא דרך משמעותית מאוד להקטנת אי-השוויון ולצמצום הדרת הנשים בחברה. אבל כדי לצאת מהמצב הנוכחי משרד החינוך חייב להחזיר לעצמו את הסמכות, את השליטה. לא יתכן שבמערכת החינוך תהיינה מעורבות 7,000 עמותות ולא מעט חברות פרטיות, שהופכות את מנהלי בתי הספר למנהלי פרויקטים שאין להם זמן לטפל בפן הפדגוגי.”

בוגרת הטכניון יואל מארק, המכהנת כיום כסגנית נשיא ב-Yahoo  אמרה כי לדעתה הבעיה מתחילה בבית. “ההורים לא רוצים ללחוץ על הבנות, אז הם מוותרים להן – שלא יעשו חמש יחידות, שלא יתאמצו. ברור לי שחייבים לשנות את התדמית של המקצועות הריאליים, ולהראות לבנות שמקצועות כמו מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב לא סותרים שום תכונה נשית.”

במפגש השתתף גם אבי נתן, שכיהן כמנכ”ל מיקרוסופט ישראל בין השנים 2001-2008 וכיום מלמד מתמטיקה בחטיבת ביניים. נתן ציין כי המורים הם בבת עינה של מערכת החינוך ונדרש להשקיע בהכשרה in-service יעילה ורלוונטית. עוד ציין נתן כי השינויים במערכת החינוך קורים לאט מדי ובאופן פרטני ולא מערכתי כפי שיש לצפות.

המשתתפים, אשר דיברו מדם ליבם והביאו לשולחן את הניסיון הפרטי, הסכימו על חומרת המצב בנושא זה, והוסיפו כי לימודי מתמטיקה ברמה גבוהה מעניקים לתלמיד לא רק נקודת מוצא טובה יותר ללימודים גבוהים ולקריירה, אלא גם חוויה אינטלקטואלית משמעותית. פרופ’ אלון וולף, המכהן כחבר הוועד המנהל ב-FIRST ישראל, אמר כי הנקודה המכרעת היא יצירת מוטיבציה מגיל צעיר מאוד. “אנחנו חייבים להפוך את הפירמידה ולתת לילדים בסיס מדעי רחב כבר בבית הספר היסודי. להראות להם שמדע והנדסה הם עולמות יפים ומרתקים.”

חברת אוגמדיקס (Augmedics LTD), שנוסדה לפני שנה וזכתה במקום הראשון בתחרות "ביזטק" בטכניון, גייסה 3 מיליון שקלים
מחממת  TerraLab ביקנעם, בשבוע שעבר הוכרזו הפיינליסטים לגמר "ביזטק" 2015.

מנכ”ל אוגמדיקס ניסן אלימלך

המערכת שאוגמדיקס מפתחת – ARGUS – מסייעת למנתחים לשפר את רמת הניתוח ואת בטיחותו. במהלך הניתוח מרכיב המנתח משקפי מציאות רבודה, המקרינים לו על גבי החולה עצמים מדומים תלת-ממדיים. לדוגמה, בניתוח אורתופדי מציגה המערכת למנתח, בזמן אמת, הדמיה של עצמות החולה במקומן האמיתי ומאפשרת לו לבצע את הניתוח באופן מדויק, כאילו ראה את העצמות מבעד לעור. המערכת מודגמת בסרטון המצורף.

עם זכייתה של אוגמדיקס בתחרות בשנה שעברה אמר מנכ”ל החברה, ניסן אלימלך, כי “התחרות ציידה אותנו בכלים מעשיים לגיבוש התוכנית העסקית ובעזרה מעשית מהמנטורים, ובראש ובראשונה העניקה לנו מסגרת והכניסה אותנו לשגרת עבודה. כל זה סייע לנו בפיתוח הטכנולוגיה ובתכנון הכיוונים העתידיים בפיתוח המוצר שלנו, ARGUS .”

תחרות ביזטק (BizTEC), המתקיימת במסגרת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, כבר הוכיחה את עצמה כבית יוצר לחברות מצליחות. בעשר שנות קיומה הולידה התחרות 122 חברות הזנק, שגייסו יותר מ-100 מיליון דולר. רבים מהצוותים המשתתפים בתחרות נוסדו במסגרת פעילויות שעורך מרכז ברוניצה ליזמות, ביניהן: מרתון היזמות 3 Day Startup, פרס קפלן לניהול יצירתי וקורסים אקדמיים נוספים. החשיפה וההתנסות הראשונית בעולם היזמות עודדו את הסטודנטים לייסד סטארט-אפ ולהגיש מועמדות לביזטק.
מנהל התחרות תומר אהרונוביץ’ מסביר כי “חברות הזנק קמות ונופלות על איכות הצוות, והתפקיד שלנו הוא לסייע לסטודנטים לתרגם את הרעיונות שלהם לחברה מוצלחת ומצליחה.”

בשבוע שעבר נבחרו הפיינליסטים לגמר ביזטק 2015. מתוך 85 צוותים שהגישו מועמדות לתחרות נבחרו 12, ובהם Renty – פלטפורמה להשאלת ציוד בתשלום, המחברת בין משאילים למחפשים; Genees – רובוטים ורסטיליים מבוססי ארדואינו שאפשר לשלוט בהם מהסמארטפון; LabSuit – מערכת חדשנית לניהול מלאי ולמכירת חומרים עבור מעבדות בתחום הכימיה והביולוגיה. ו-Infuse – פתרון מבוסס תוכנה (בלבד)  לניווט בתוך מבנים.

הדמיית עמוד השידרה “בתוך” גופו של המנותח

דיקנית הפקולטה פרופ’ אורית חזן: “זה אינו שינוי סמנטי בלבד”

תוכנית “מבטים” שמובילה הפקולטה מחזירה מאות בוגרי טכניון להשלים תואר נוסף בטכניון: הוראת המדעים. רבים מתוכם כבר השתלבו כמורים במערכת החינוך.

המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון היא מעתה פקולטה. מאז הקמתה לפני כ-50 שנה גדלה היחידה והרחיבה את פעילותה בהתמדה, וכיום היא מעסיקה 12 חברי סגל ומקיימת לימודים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים, מחקר מגוון ואיכותי וכן את תוכנית ‘מבטים’.

פרופ’ אורית חזן, דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון

תוכנית “מבטים”, שנולדה מתוך מחויבותו של הטכניון לאיכות החינוך המדעי, הטכנולוגי וההנדסי בישראל, מעניקה לבוגרי הטכניון הזדמנות לתואר ראשון נוסף בהוראת מתמטיקה, מדעים או טכנולוגיה. שכר הלימוד של הלומדים בתוכנית ממומן במלואו על ידי הטכניון, ללא דרישה להתחייבות (מצד הסטודנטים) לעבודה במערכת החינוך הפורמלית.

הפיכתה של המחלקה לפקולטה התרחשה רשמית בתאריך 28.6.2015. “שינוי זה,” אומרת דיקנית הפקולטה פרופ’ אורית חזן, “מבטא הכרה של הטכניון ביחידה כפקולטה שוות מעמד לפקולטות האחרות, שתרומתן למדינת ישראל ידועה ברחבי העולם. פעילותה של הפקולטה משקפת את מחויבותו החברתית של הטכניון, ולהכרזתה כפקולטה יש משמעות אופרטיבית החורגת מהשינוי הסמנטי. המטרה שלנו כעת היא למצב את תחום התמחותנו – חינוך איכותי למדע וטכנולוגיה – כמקצוע נדרש. האנשים הבוחרים לעבוד בתחום זה משפיעים על מדינת ישראל ותורמים לכלכלתה לא פחות מבוגרי לימודי מדע והנדסה. אנו תופסים את החינוך למדע ולטכנולוגיה כאמצעי המאפשר לכל תלמיד ותלמידה למצות את מגוון כישוריהם.”

לשינוי הרשמי במעמד היחידה קדמה המלצה של ועדה בינלאומית להערכת איכות (מטעם המל”ג – המועצה להשכלה גבוהה). לאחר בחינה מעמיקה של המחלקה המליצה הוועדה להפוך אותה לפקולטה. בהמלצה נכתב בין השאר כי היחידה “ממוקדת בחינוך למדע ולטכנולוגיה ומסורה למגוון רחב של נושאים הקשורים בחינוך במדינת ישראל… אנו משבחים את ההתמקדות בחינוך להנדסה, למדע ולמתמטיקה, המבטאת ראייה רחבה של צורכי המשק בישראל בכלל ושל מגזר ההיי-טק בפרט. התרשמנו במיוחד מתוכנית ‘מבטים’, שהצליחה להביא לתחום החינוך מורים בעלי ידע מצוין במדעים ובמתמטיקה.”

יו״ר ארגון בוגרי הטכניון אייל קפלן אמר כי ״ההכרזה על שינוי מעמדה של היחידה היא הכרה בתוספת החשובה של הטכניון למערכת החינוך היסודי והתיכוני – הן דרך מחקר אקדמי שמטרתו לשפר שיטות הוראה ופתיחות תלמידים למדע וטכנולוגיה, הן דרך הכשרה מעשית של אנשי חינוך בתחום. בעוד הטכניון ידוע כאוניברסיטה שתרמה תרומה מכרעת לדמותה, לאיכותה ולמעמדה של התעשייה עתירת הידע בישראל, רק מעטים יודעים כי קבוצה נבחרת של בוגרי הטכניון ממלאת את שורות המערך לחינוך מדעי-טכנולוגי במדינה – ממורים בכיתות ועד בכירים במערכת החינוך.”

על הפקולטה

הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, כפי שהיא נקראת מעתה, עוסקת במחקר ב-STEM Education (חינוך למתמטיקה, מדע, טכנולוגיה והנדסה) בעיקר בהקשר של לימודים תיכוניים ואקדמיים. הפקולטה מכשירה מורים ומנהלים בתחומים אלה ומעצבת ומעריכה תוכניות ושיטות לימוד חדשניות. חברי הסגל בפקולטה עוסקים בתחומים רבים ומגוונים, ובהם תקשורת המדע (הנגשת המדע לציבור), Neuroeducation (זיהוי מנגנונים מוחיים הפעילים בלמידה), למידה בתעשייה ועידוד תלמידים לבחירה במדע ובהנדסה. המחקר בתחומים אלה נעשה במסגרת שיתופי פעולה עם פקולטות אחרות בטכניון, עם אוניברסיטאות מובילות בעולם (סטנפורד, קורנל,MIT ועוד) ועם חברות מובילות ובהן אינטל, מייקרוסופט וגוגל.

תוכנית ‘מבטים’, המעניקה לבוגרי הטכניון תואר נוסף (הוראת המדעים), הזרימה בארבע שנות קיומה כ-150 מהנדסים ומדענים עתירי ניסיון ומחוללת שינוי משמעותי בהוראת המקצועות הריאליים בבתי ספר רבים. מנהל עירוני ה’ חיפה, שלומי דהן, מציין ש”למורים שהגיעו מתוכנית מבטים יש תרומה גדולה לשינוי בעירוני ה’, שהכפיל תוך ארבע שנים את מספר לומדי 5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה. כיום ניגשים 32% מתלמידי בית הספר ל-5 יחידות בתחומים אלה.” הידע המתמטי, המדעי וההנדסי של בוגרי הטכניון מאפשר להכשירם להוראה איכותית ברמה הגבוהה ביותר במסלולי 5 יחידות לימוד ו-5++.

הפקולטה לקחה חלק מרכזי בפיתוח קורס ה-MOOC הטכניוני הראשון (באמצעות פלטפורמת “קורסרה”), יזמה ומנהלת את הפרויקט “המורה שלי – מורה לחיים” שבמסגרתו בוחרים סטודנטים בטכניון את המורים שהתוו את דרכם והובילו אותם לטכניון, ומעורבת בתהליכים משמעותיים רבים בטכניון ובמערכת החינוך בישראל.

פרופ’ אמיר לנדסברג דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון

הסטודנטים איליה גלנץ וצפריר עוזר הם הזוכים במקום הראשון בתחרות הפרויקטים של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. הפרס הוענק להם על פרויקט שפיתחו בשיתוף חברת צ’קאפ: שיטה חדשנית לאיתור מדויק של פתח המעי. “איתור מדויק כזה נחוץ בשימוש בגלולת הדמיה הסורקת את המעי הגס,” מסביר עוזר. “לגלולות כאלה יש אנרגיה מוגבלת, ולכן חשוב שיתחילו לפעול בעת המעבר מהמעי הדק לפתח המעי הגס ולא לפני כן.” השניים חקרו את המדדים הידועים המעידים על מעבר זה ובודדו שני אינדיקטורים שדי בהם לקביעה מדויקת כזו: (1) שיחרור אנזימיים ספציפיים ו(2)פליטת מימן ומתאן. מדדים אלה מאפשרים שיגור מדויק של הקפסולה ותחילת עבודה בדיוק במקום הנכון.

התחרות התקיימה במסגרת כנס הפרויקטים השנתי של הפקולטה, והפרסים הוענקו על ידי חברת Cbyond. במקום השני זכו הסטודנטים איליה גלפט ועדי סנדלסון. השניים פיתחו עבור חברת עדשות חניתה התקן המודד את מהירות הזרימה דרך השתל של החברה. שתל זה מטפל במחלת גלאוקומה רחבת זווית, המאופיינת בהפרעה בדרכי הניקוז של הנוזל המימי התוך-עיני. במקום השלישי זכו שלוש קבוצות: ורד עזר ועדי רז, שביצעו את הפרויקט שלהם במעבדה של פרופ’ דן אדם בפקולטה להנדסה ביורפואית, פיתחו תוכנה המבוססת על לימוד מילונים לצורך קלסיפיקציה אוטומטית של מבטים שונים של סריקות אקו לב. גילן גרימברג ואורי מרדלר, שביצעו את הפרויקט שלהם במעבדה של פרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, פיתחו תוכנה שחוקרת ומאפיינת את המורפולוגיה של מבנים תלת-מימדיים של עצבים וכלי דם. שחר רבסקי, שביצע את הפרויקט שלו בחברת איי.די.או.אס, חקר וניתח את התכונות השונות של שתל מפרק הכתף מתוצרת החברה.

דיקן הפקולטה פרופ’ אמיר לנדסברג אמר כי “כנס הפרויקטים מתקיים במטרה לעודד יוזמה ויצירתיות בקרב הסטודנטים ולהדק את הקשר בין הפקולטה לחברות רלוונטיות בתעשייה ולמוסדות רפואיים. גופים אלה לוקחים חלק ברבים מהפרויקטים וכך נחשפים לסטודנטים שהם מהנדסי העתיד בתחום ההנדסה הביו-רפואית.”

ד”ר אלכס וילנסקי , אחראי קורס פרויקטים, אמר כי “הפרויקטים, המבטאים את הידע ואת הכלים שרכשו הסטודנטים בתחומי ההנדסה, המדע והרפואה, הם גולת הכותרת של הלימודים לתואר. במקרים רבים הפרויקט הוא שלב ראשון ברישום פטנט ובהקמת חברת סטארט-אפ.”

פרויקטים נוספים שהוצגו בכנס הם מערכת למדידת חום במהלך ניתוח פלסטי (בשיתוף חברת לומניס), עיבוד תמונה חצי-אוטומטי למיפוי מבנים אנטומיים בהדמיותMRI של גידולים סרטניים בשד (בשיתוף חברת אינסייטק), מדבקה פולימרית למדידת החמצן בעור, והדמיה של עירור אופטו-גנטי של תאי העצב הקורטיקליים.

הפרויקטים שהוצגו בתחרות

איליה גלנץ וצפריר עוזר הסטודנטים שזכו במקום הראשון

כל חברי המשלחת, שדורגה במקום ה-19 מתוך 82 משלחות, חזרו עם מדליות.

חברי המשלחת, מימין לשמאל: ניר ירון (כסף), אילן מיטניקוב (ארד), שקד רוזנשטיין (כסף), מורן שפירא (ארד) וטום סגל (כסף)

ראש המשלחת, ד”ר אלי רז מהטכניון: מערכת החינוך הישראלית מטפחת את הסקרנות ואת היצירתיות.המשלחת הישראלית לאולימפיאדה הבינלאומית בפיזיקה חזרה השבוע מהודו עם חמש מדליות אולימפיות (3 כסף, 2 ארד), לאחר שדורגה במקום ה-19 מתוך 82 משלחות. מבין מדינות המערב (בלבד) מקדימות את ישראל רק ארה”ב (מקום 4) וגרמניה (17).
“הגענו לאולימפיאדה אחרי תקופה ארוכה של הכנות,” אומר תום סגל, תלמיד י”ב ממודיעין. “כבר בשנה שעברה החל המיון – שלב א’ (שאלות אמריקאיות) ושלב ב’ (שאלות פתוחות) – ומי שעבר הגיע בקיץ 2014 למחנה של שבועיים בטכניון. 20 התלמידים שעמדו בדרישות המשיכו בלמידה בבית, ובפסח התכנסנו שוב, הפעם 12 תלמידים, למחנה נוסף. מתוך המחנה הזה נבחרו שמונה תלמידים לאולימפיאדה האסייתית, שהתקיימה בסין (שם קיבלתי מדליית כסף), ולאולימפיאדה הבינלאומית הגענו חמישה.”
האולימפיאדה נמשכה שבוע וחצי, הכוללים בילויים כגון ביקור בלונה פארק והיכרות עם הסביבה ויומיים של מבחנים – יום עיוני ויום ניסויים. “זה היה ניסוי בתופעת ההתאבכות – קיבלתי קפיץ הבנוי בדומה ל-DNA, והייתי צריך להסיק את המבנה המדויק שלו על פי התנהגות האור שהוקרן עליו. זה כמובן ניסוי שלא עשיתי מעולם, כך שנדרשה המון מחשבה. גם המבחן העיוני שואל שאלות חשיבה שהן מין חידות, וזה ממש לא דומה לבחינות בגרות.” סגל, כרבים מבוגרי האולימפיאדות, ייכנס בקרוב למסלול של עתודה אקדמית.
“מדינות המזרח משקיעות במשלחותיהן הרבה יותר,” אומר ד”ר אלי רז מהטכניון, העומד בראש המשלחות הישראליות לאולימפיאדה כבר יותר מעשרים שנה. “אנחנו בטכניון משקיעים במשלחת הישראלית פחות – לא בשל בעיית משאבים אלא מתוך תפיסה שלמידה מופרזת מעקרת את ההתלהבות המדעית. לתפיסתנו, האולימפיאדה אינה אלא אמצעי למטרה האמיתית: יצירת מוטיבציה ופיתוח סקרנות וחשיבה יצירתית. תרגול טכני בלחץ זמן עשוי להמאיס את הפיזיקה על התלמיד, ולהשיג את המטרה ההפוכה.”

סגן נשיא האולימפיאדה מעניק מדליית כסף לשקד רוזנשטיין

לדברי ד”ר רז, המכהן כראש המחלקה לפיזיקה והנדסה אופטית במכללת בראודה בכרמיאל וכמרצה לפיזיקה בטכניון, האולימפיאדה השנה היתה קלה מקודמותיה אך לחץ הזמן היה רב – מה שנתן יתרון למתמודדים ממזרח אסיה וממזרח אירופה. “היתרון שלנו, הישראלים, הוא בחשיבה יצירתית ומיוחדת, ושם אנחנו מצליחים יותר מאחרים. כולנו מכירים את התלונות על מערכת החינוך בישראל, אבל זו מערכת שמטפחת מאוד את הסקרנות, היצירתיות וחופש המחשבה. התלמידים שלנו מתווכחים עם המורים שלהם, ולא תמיד זה נעשה באופן מנומס ותרבותי, אבל הדינמיקה הזו פותחת את המחשבה ומעודדת יצירתיות.

פינלנד, שכולם כאן נוהגים לשבח ורוצים ללמוד ממנה, נמצאת באולימפיאדות הפיזיקה הרחק מאחורינו (מקום 37).”
המשלחת הישראלית כללה השנה חמישה תלמידים: שקד רוזנשטיין מכפר הנוער ויצו, ניר העמק (מדליית כסף), טום סגל מעירוני ב’, מודיעין (כסף), ניר ירון מתיכון מדעים ואמנויות, ירושלים (כסף), אילן מיטניקוב מתיכון משה שרת, נצרת עילית (ארד) ומורן שפירא מתיכון העמק המערבי, יפעת (ארד). את המשלחת ליוו ד”ר רז והמדריכים איתמר חסון (שקיבל מדליית זהב באולימפיאדת 2009) ופבל רדזיווילובסקי.

פרופסור אבי אביטל ממפה את הגשר המחבר בין סביבה, מוח והתנהגות, חושף את הקשר בין פוסט-טראומה להפרעות קשב, ומזהיר מפני שימוש-יתר בריטלין

פרופ’ אבי אביטל

“לפני שאנחנו שואלים מהי הפרעת קשב, ראוי לשאול מהו קשב. בשנים האחרונות איתרנו במוח אזור פחות ידוע הממלא תפקיד חיוני בקשב, ולכן גם להפרעה.”
פרופ’ אבי אביטל מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט מסביר מדוע חשוב כל כך להבין מהו קשב. “ניקח לדוגמה את הסכיזופרניה, שהיא מחלה פסיכיאטרית קשה הגורמת למטופל התקפים פסיכוטיים ובהם הזיות ומחשבות שווא. לאמתו של דבר, הסבל העיקרי של הסכיזופרן נובע לא מההתקפים האלה אלא דווקא מהמרווח שביניהם, שכן בין ההתקפים שקוע החולה בחרדה מפני ההתקף הבא. עולם הרפואה מתמקד בהתקפים, כלומר בפיתוח טיפולים אנטי-פסיכוטיים, ואינו משקיע מספיק בליקוי הקשבי שפוגע קשות באיכות החיים של הסכיזופרן: קשיי ריכוז, קריאה ואפילו צפייה בטלוויזיה. התוצאה היא שהסכיזופרנים נוטים להסתגר ולהתרחק מחברת אנשים.”
להפרעות קשב, לרבות הפרעות עם היפר-אקטיביות (ADHD), יש תרופה ידועה: ריטלין. פרופ’ אביטל אינו מתנגד לשימוש בריטלין, שכן “הוא משנה את חייהם של ילדים ומבוגרים. הבעיה היא שימוש היתר (abuse) בתרופה היעילה הזאת. כיום משתמשים בה כ-20% מהתלמידים באירופה, ובעצם זקוקים לה רק כ-3% מהילדים.” במחקר שערך פרופ’ אביטל בשיתוף המרכז הרפואי העמק נמצא ששימוש יתר (או שימוש מיותר) בריטלין בגיל ההתבגרות מגביר את הסיכון להתפתחות של חרדתיות ותוקפנות. מאחר שאי אפשר לבצע בבני אדם את הניסויים בסוגים ובמינונים שונים של התרופה, נבחרה האופציה של מחקר פרה-קליני בחולדות. “מחקר כזה מניב תוצאות מהר יותר, כי החולדה גדלה בקצב מהיר הרבה יותר מן האדם, כך שמה שקורה אצלה תוך חודש מקביל לשנתיים וחצי בבני אדם.”
פרופ’ אביטל הוא פסיכולוג בהכשרתו, אבל בקריירה האקדמית שלו – מהתואר השני ועד לתום הפוסט-דוקטורט – הוא עסק בחקר המוח. “עסקתי הרבה במדע בסיסי ובעיקר במחקר התנהגותי, פיזיולוגי ופרמקולוגי. אני אוהב את המדע הבסיסי, ובה בעת משתדל לבצע גם מחקרים קליניים. כאשר העבודה המדעית מובילה ליישום, למשהו שעובד בשטח, התחושה מתגמלת מאוד.”
מאחר שפרופ’ אביטל עוסק במוח ובקשר בין גוף ונפש (או מוח והתנהגות), מחקריו ההתנהגותיים משולבים במחקר פיזיולוגי ופרמקולוגי מעמיק. בשיתוף פעולה עם עמיתיו בפקולטה – הפרופסורים ג’ון פינברג, משה גביש והרמן וולוסקר – הוא חוקר את השער המוביל גירויים מהעולם אל תוך המוח (תפיסה וקוגניציה), ומהמוח החוצה אל איברי הגוף (התנהגות).
אחד התחומים שבו מתמקדים מחקריו של פרופ’ אביטל הוא פוסט-טראומה. במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Translational Psychiatry מבית Nature הוא טוען כי טיפול משולב בפוסט-טראומה עשוי להיות יעיל הרבה יותר מהטיפול התרופתי הקיים.

מימין: המסלול שעשתה חולדה בעלת רמה גבוהה של למידה וזיכרון מרחביים, לעומת המסלול הארוך והמורכב של החולדה השמאלית

פוסט-טראומה, ובשמה המלא הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) היא הפרעת חרדה כרונית הנובעת מחשיפה לאירועים קיצוניים וקשים כגון תקיפה מינית או אירועי מלחמה. על פי DSM-V (התנ”ך של הפסיכיאטרייה), מדובר בשילוב בין שלושה מקבצי תסמינים: שחזור של הטראומה (re-experiencing), הימנעות (מקשרים חברתיים) ועוררות יתר. “השיחזור הוא עירור של רשת אסוציאטיבית הקשורה לטראומה, למשל האדם החוזר בדמיונו לטנק השרוף,” מסביר פרופ’ אביטל. “זה החלק הקשה ביותר למטופל הסובל מהטראומה.”
הטיפול התרופתי המקובל כיום במקרים של PTSD מבוסס על נוגדי דיכאון, ובעיקר על תרופות המעלות את רמת הסרוטונין. “למרבה הצער, מטופלים רבים אינם מגיבים היטב לטיפולים התרופתיים הקיימים. רק כ-60% מהם מגיבים לטיפול, ורק כ-25% מגיעים להחלמה מלאה. לכן נראה כי דרושה אסטרטגיה טיפולית חדשה. זו המוטיבציה שהניעה אותנו במחקר הזה.”
מאחר ש-PTSD היא הפרעה מורכבת המובילה למכלול תסמינים – ADHD, התמכרות לאלכוהול ולסמים, דיכאון ועוד – הניחו החוקרים כי שילוב תרופתי יניב תוצאות טובות יותר משימוש בתרופה אחת. במחקר, שנעשה על מודל-חולדה, הצליחו החוקרים לייסד מודל תקף לסימפטומים של PTSD. בשלב השני של המחקר נבדקה יעילותם של טיפולים תרופתיים שונים ושל השילוב ביניהם. ואכן, השילוב בין תרופות ממריצות ובין נוגדי דיכאון התגלה כאסטרטגיה מוצלחת, המשככת באופן משמעותי את מכלול הסימפטומים הפוסט-טראומטיים.

פרופ’ אריק מזור מאוניברסיטת הארוורד, האורח המרכזי ביום העיון “הערכה לשם למידה” שהתקיים בטכניון, הסביר מדוע “שיטת הציונים הנוכחית מעקרת את הסקרנות

פרופ’ אריק מזור

“הטכניון מעריך מצוינות וחותר למצוינות, וכשאתה רוצה להיות בשורה הראשונה אתה חייב להצטיין בכל – לא רק במחקר, אלא גם בהוראה. זוהי משימתו של המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון, וזה נושאו של יום העיון הזה, המתמקד בהערכה.”

פרופ’ גדי שוסטר, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, פתח בדברים אלה את יום העיון בנושא “הערכה לשם למידה”, שהתקיים במרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון. את שתי ההרצאות המרכזיות נשא פרופ’ אריק מזור (Eric Mazur), דיקן פיזיקה יישומית באוניברסיטת הארוורד וחתן פרס מינרווה. “בישראל כבר הייתי בעבר,” אמר פרופ’ מזור, ” אבל בטכניון עוד לא ביקרתי ואני שמח מאוד להיות כאן, במוסד שחרת על דגלו – כך קראתי בניו יורק טיימס – את החתירה לחדשנות”.

פרופ’ מזור סיפר על התהליך האישי והמקצועי שעבר במרוצת השנים כמרצה לפיזיקה. “בשנת 1984 התחלתי ללמד בהארוורד קורס שאיש לא רצה ללמד – ‘פיזיקה לתלמידי קדם-רפואה’. עשיתי את זה בדרך המסורתית: הרצאות פרונטליות. ההצלחה של הסטודנטים שלי במבחנים, וההערכות המעולות שקיבלתי מהם בסקרים, הסתירו ממני את האמת: זו הייתה, ועודנה, הדרך הגרועה ביותר ללמד סטודנטים. האם ראיתם פעם מקום עבודה שמושתת על סיטואציה כזו, שבה אדם אחד מדבר ומשדר וכל השאר רק קולטים, לא יוצרים, לא מחדשים, לא חושבים ולא עובדים בצוות? אין מקום עבודה כזה. ובכל זאת, כך נראות הכיתות שלנו כיום.

“הכיתה המסורתית בנויה על מודל האמפיתיאטרון – זוהי בעצם הצגה, וזה המסר שהסיטואציה הזו משדרת: המורה מציג ומדבר, התלמיד מקשיב ולא מפריע. ברור שזה אינו קונטקסט שמעודד אינטראקציה. דמיינו לעצמכם סטודנט שמרים את היד ואומר: ‘אדוני המרצה, האם אתה יכול להיות בשקט חמש דקות, כדי שאוכל לחשוב?’ במילים אחרות, אנחנו מסתפקים ברמה הנמוכה ביותר של העשייה החינוכית: העברת מידע. מה עם תרגול, יצירתיות, חשיבה? בגישה המסורתית אנחנו מוותרים על כל אלה ונשארים עם שידור וקליטת מידע, ובשביל זה לא צריך אותנו המורים – מספיק גוגל.”

פרופ’ מזור (משמאל) עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

בעקבות תובנות אלה פיתח פרופ’ מזור גישה חדשה להוראת עמיתים ולהערכתם באופן המטפח מעורבות, חשיבה ולמידה אינטראקטיבית. “שיטת הציונים הנוכחית פוגעת בעשייה החינוכית, שכן היא מענישה את הסטודנט על טעויותיו ומעקרת את יצר הסקרנות שלו. הדרך לחדשנות וליצירתיות רצופה בכשלונות, ושיטת הציונים אוסרת על התלמיד להיכשל.” שיטת ההוראה שפיתח פרופ’ מזור מחקה את החיים האמתיים – עבודת צוות, דיונים, שאלות מסקרנות והרבה טעייה. “במבחנים שלי מותר לפתוח מחשבים ולגלוש ברשת – הכל חוץ ממסרונים ודוא”ל. הרי לשאלות שמחייבות הבנה, יישום, ניתוח, הערכה ויצירתיות ממילא קשה למצוא תשובות בגוגל.”

בהמשך יום העיון נערך פאנל בנושא הערכה וניהול ציונים בטכניון, בהנחייתו של פרופ’ משה ברוך, עוזר המשנה הבכיר לקידום ההוראה, ובהשתתפות דיקן לימודי הסמכה פרופ’ יכין כהן, פרופ’ דניאל לוין מהפקולטה להנדסה כימית ופרופסור מיילס רובין מהפקולטה להנדסת מכונות. יום העיון נערך על ידי המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון בראשותה של ד”ר אביגיל ברזילי, ובסיועה של ד”ר אירית ורטהיים, כחלק מתכנית לקידום סטנדרטים מקצועיים בתחום ההערכה והבחינות בקורסי הסמכה בטכניון.

במלאת ארבע שנים למחאה החברתית נערך בטכניון כנס המציב את הדיון במצוקת הדיור בישראל בהקשרו האדריכלי

מימין לשמאל: פרופ’ גרג קסטילו, ד”ר יעל אלואיל וד”ר צפריר פיינהולץ

דיור כסוגייה אדריכלית – נושא זה עמד במוקד כנס אקדמי שנערך בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. ד”ר יעל אלואיל, מארגנת הכנס, מסבירה כי “מחאת הדיור של שנת 2011 העלתה לסדר היום הציבורי את הדיון במגורים, אך התמקדה בהיבטים הנדל”ניים של התחום – למשל בשאלות כמו מיקום הדיור ועלותו. בכנס הזה אנחנו מבקשים לדון בדיור כבעיה אדריכלית, מעבר לשאלות של עלות ומיקום גיאוגרפי. חשוב לשאול מהו דיור טוב עבור התושב ומה נגזר ממנו: סוגי דירות, שטח, מספר חדרים, טכנולוגיות בנייה וכיו”ב. התכנסנו כדי לשוב ולעסוק בדיור כזירה לחשיבה אדריכלית נסיונית ומהפכנית.”

בהרצאתה בכנס התייחסה ד”ר אלואיל להדים של מחאת 2011 ולנסיונות של אזרחים ואדריכלים להציע כיפות גיאודזיות כאדריכלות דיור חלופית במאהל ארלוזורוב בתל אביב, שהוקם בסיום המחאה. ד”ר יוסי קורי דיבר על חדשנות אדריכלית בתכנון מגורים בעידן הקיימות; אדר’ גלי בר-עבאדי דיברה על פתרונות גמישים במגורים, המאפשרים התאמה של יחידות דיור לשינויים באורח החיים של הדיירים; אדר’ יובל יסקי – על צוות העבודה של אדריכלים במסגרת מסמך ספיבק-יונה במחאת 2011; ד”ר ענבל בן אשר – על תפקיד הברוטליזם ביצירת שדרה רחבה של דיור ציבורי בישראל; ופרופ’ רחל קלוש על המגורים כמפגש בין ארכיטקטורה, תכנון ורפורמה חברתית, בהמשך לכנס SAH שהתקיים השנה בשיקגו.

המרצה המרכזי בכנס, פרופ’ גרג קסטילו מאוניברסיטת ברקלי, הציג בהרצאתו “דיור בשלוש מהפכות” את התפקיד המרכזי של חשיבה אדריכלית חדשה על פתרונות דיור לשלוש מהפכות תרבותיות-פוליטיות: מהפכת אוקטובר בבריה”מ, תוכנית מרשל במערב אירופה, ותרבות הנגד של שנות השישים בארה”ב. “חשוב להבין שבתים לא צומחים סתם – הם מבטאים זהויות חברתיות ומשפיעים עליהן,” אמר קסטילו. “בבריה”מ, לדוגמה, ביטאה הבנייה את התפיסה לפיה המשפחה היא אויב, כלומר מבנה חברתי שמעצים שמרנות וקיפאון, והיחיד הוא הפועל הטוב. בארה”ב של שנות השישים צמחו התפיסות ההוליסטיות והאקולוגיות, שנועדו לקיום חיים אוטונומיים המבוססים על אנרגיות מתחדשות, איסוף מי גשם וסינרגיה בין אדם, חי וצומח.”

סטודנטים ואדריכלים במרתון התכנון – בית לדוגמה

שיאו של הכנס כלל מרתון תכנון בן עשר שעות בנושא ‘בית לדוגמה’ בו השתתפו סטודנטים, אדריכלים ואזרחים מקבוצת Rebel Architecture. במסגרת המרתון פיתחו ארבע קבוצות עבודה פתרונות אדריכליים מעשיים לבעיות הדיור בישראל: אחת הקבוצות פיתחה מודול דיור על בסיס רצפה צפה, שאותו אפשר לחבר במגוון הרכבים ליצירת סביבת דיור מותאמת למשתמשים. קבוצה שנייה פיתחה אלמנט תשתיתי-קונסטרוקטיבי עבור מבנה מגורים מודולרי מבוסס-גריד. שתי הקבוצות האחרות עסקו בהצעת פתרון להשמשת מבני תעשייה קיימים לדיור, האחת התמקדה בקיט אדריכלי המאפשר חלוקות פנים למרחבי דיור אישיים והשנייה עסקה בפיתוח חזיתות גמישות המאפשרות התאמה של צורכי הדיור של המשתמשים. תוצרי התכנון יוצגו בקרוב לציבור. הכנס התקיים במסגרת קורס ‘הביטאט – מגורים כאדריכלות נסיונית’ של ד”ר אלואיל, בתמיכת הות”ת והחממה החברתית לדיור וקהילה בטכניון בראשות פרופ’ רחל קלוש.