פרופסור קישוני בארוע של פרויקט פרומתאוס 2015 באוניברסיטת שנטאו, סין. באדיבות קרן לי קא שינג

פרופסור רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה בטכניון הרצה בסין, בפני סטודנטים סינים מצטיינים, על “מתמטיקה וביג דאטה במדעי החיים”. ההרצאה התקיימה במסגרת פרויקט ‘פרומתאוס’, המפגיש מדענים מובילים מכל העולם עם סטודנטים מצטיינים במדעים.

הארוע האמור התקיים באוניברסיטת שנטאו במשך שלושה ימים, בהשתתפות מרצים מהטכניון, סטנפורד, ייל, קינג קולג’ לונדון, ומכון מקס פלנק בגרמניה. הסטודנטים, הנחשבים ל”מדעני העתיד ומהנדסי המחר בסין”, שמעו מפי המדענים על מחקריהם על שאלות פתוחות במדע ועל קריירה מדעית, וספגו מהם את תשוקתם למדע. הארוע מומן על ידי קרן לי קא-שינג, נתמך על ידי משרד החינוך הסיני וממשלת מחוז גוואנדונג, ונערך בשיתוף האגודה הסינית לחינוך ואוניברסיטת שנטאו.

“הסטודנטים הסינים הרשימו אותי מאוד,” אמר קישוני. “יש להם ידע נרחב והם מלאי התלהבות כלפי המדע. זאת היתה עבורי חוויה נהדרת, ולמדתי המון על הפוטנציאל האקדמי מדעי העצום הטמון בסין.”

פרופסור עירד יבנה דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

שרי דואק. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

רן תבורי, ממארגני הכנס. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

בשבוע שעבר התקיים בטכניון בפעם הראשונה כנס ‘רוורסים’ (Reversim), המפגיש מפתחי תוכנה ומנהלי מוצר מהאקדמיה והתעשייה. זו השנה השלישית לקיום הכנס, והפעם הראשונה שהוא מתקיים בשיתוף המרכז להנדסת מחשבים (TCE) בטכניון. בכנס השתתפו כ-400 איש.

לדברי המארגנים, אוֹרי להב ורן תבורי, מדובר בכנס של ‘מפתחים למען מפתחים’, כשהמטרה היא לחזק את קהילת פיתוח התוכנה בישראל. “כל העבודה על הכנס נעשית בהתנדבות, והכנס פתוח ללא תשלום – רק בהרשמה מראש.”

“בתפיסה שלי, המפעל הציוני של המאה ה-21 הוא הטכנולוגיה המתקדמת,” אמר פרופסור עירד יבנה, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. “התעשיות הטכנולוגיות בנויות על תחרות קונסטרוקטיבית, פירגון ופילנתרופיה, ויש להן השפעה פנומנלית על הכלכלה, הרווחה, הביטחון ועוד. על פי מדד שנחאי, המדרג את רמת האוניברסיטאות בעולם בהיבט המחקרי, 4 מתוך 30 האוניברסיטאות המובילות במדעי המחשב נמצאות בישראל. המשמעות היא שאם צעיר ישראלי רוצה להגיע להיי-טק, הדרך שלו סלולה.”

שרי דואק, דוקטורנטית בפקולטה למדעי המחשב, בירכה על קיומו של הכנס בטכניון. “בסופו של דבר אנחנו לומדים בטכניון המון חומר ‘רגיל’, וכאן אנחנו נחשפים לדינמיקה של התעשייה. חשוב לי שיהיו יותר נשים בתחומים הטכנולוגיים, ואני פועלת בכיוון הזה ומזמינה נשים להצטרף למפגשים השבועיים שאנחנו מקיימים כאן בפקולטה. לנשים אין שום מגבלה בתחום הטכנולוגי – הן פשוט צריכות להרגיש נוח בקהילה הזאת ולהכיר את התהליכים ואת המושגים הרלוונטיים.”

ההרצאות בכנס התפרשו על מגוון רחב של תחומים, ובהם טיפול בביג דאטה, החשש מהשלכות הבינה המלאכותית, מעבר לפרוטוקול HTTP2, הפוטנציאל הישראלי בתחום של פיתוח משחקים דיגיטליים, והקשר בין פיתוח תוכנה לסטנד-אפ.

תלמידים בתחרות. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

הזוכות בתחרות רחלי לובסקי (מימין) ולאה ברעם מאורט דניפרופטרובסק. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

עשרות תלמידים מארה”ב, רוסיה, אוקראינה, ארגנטינה וישראל השתתפו בתחרות הבין-לאומית “רובוטראפיק” בטכניון. בין הזוכים: תלמידות מבית ספר של חב”ד באוקראינה.

מאות תלמידים מ-50 בתי ספר מישראל, ארה”ב, ארגנטינה, רוסיה ואוקראינה השתתפו ביום חמישי שעבר בתחרות “רובוטראפיק” בטכניון. התחרות, שהחלה כתחרות ארצית והפכה לתחרות בינלאומית, התקיימה עתה זו השנה השישית ברציפות.

התחרות אורגנה על ידי מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון, ארגון World ORT וההסתדרות הציונית העולמית בשיתוף עמותת YTEK וחברת Eytam Robotics. מטרתה – להקנות לתלמידים רכישת ידע ומיומנויות הקשורים לנהיגה בטוחה, בניסיון להפחית את מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים. בתחרות השתתפו רובוטים ניידים קטנים דמויי רכב, המדמים את ההתרחשות בכביש.

“לקראת התחרות פותחו במרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי ‘כבישים בטוחים’, המכילים חיישנים היוצרים קשר עם המכוניות–רובוטים, ומספקים תגובה אוטומטית של הרכב למכשולים וכן לאותות רמזורים, ותמרורים,” אמר ד”ר יבגני קורצ’נוי, מנהל מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון. “בזמן התחרות נעו הרובוטים בצורה אוטונומית על המסלול, תוך הקפדה על מניעת תאונות ושמירה על חוקי התנועה. במסגרת ההכנות לתחרות לומדים התלמידים מכניקה, חשמל, תכנות, בקרה ואלקטרוניקה ורוכשים מיומנויות בזהירות בדרכים.”

השנה היו מעורבים בתחרות כאלף תלמידים מבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים. תלמידי בתי הספר התיכוניים התחרו ביניהם בשש קטגוריות שונות: נהיגה זהירה, מהירות, ידיעת חוקי הנהיגה, רעיונות בתחום הבטיחות בדרכים, חידושים במבנה הרובוט ורכישת ידע במבנה הרכב עם תוכנת השרטוט Solidworks.

רחלי לובסקי (14) ולאה ברעם (15) השיגו יחד עם נבחרתם מהעיר דניפרופטרובסק שבאוקראינה את התוצאה הטובה והמהירה ביותר, וזכו במקום הראשון לתלמידי תיכון בקטגוריית המרוץ ובשימוש בתוכנת השרטוט. השתיים הגיעו יחד עם שתי נציגות נוספות, ובלטו בהישגיהן לכל אורך התחרות. “הזיקה שלי לטכנולוגיה מצומצמת,” סיפרה לאה. “אנחנו לומדות בבית ספר יהודי של רשת חב”ד ואין אצלנו מקצועות טכנולוגיים.”
“אני לומדת לימודי השלמה לאחר הלימודים, בסמינר של בנות דתיות,” הוסיפה רחלי. “במסגרת הלימודים נחשפנו ללימודי רובוטיקה, ומכאן הדרך להשתתפות בתחרות היתה מהירה.”

“נעים לנו מאוד בטכניון,” מסכמות השתיים. “האנשים בישראל תמיד שמחים לעזור. לא בטוח שנרצה לגור כאן בעתיד, אבל מאוד נשמח ללמוד בטכניון.”

“במסגרת חשיפתו של הדור הצעיר למדעים ולטכנולוגיה, הטכניון רואה חשיבות גדולה בהשקעה בתלמידים צעירים,” אמר לתלמידים המשנה לנשיא הטכניון, פרופסור משה סידי. “הלב מתרחב למראה עשרות תלמידים ותלמידות מהארץ ומחו”ל שיש להם שפה משותפת אחת – העניין והסקרנות לעסוק ברובוטיקה לצד ההכרה בצורך של נהיגה בטוחה וזהירה.”

“לפני שש שנים קיימנו את התחרות בפעם הראשונה עם שישה בתי ספר מישראל,” אמר פרופסור משה שהם, ראש מרכז הרובוטיקה ע”ש לאומי בטכניון. “היום משתתפים בתחרות עשרות בתי ספר מהארץ ומהעולם. אתם דור העתיד שלנו ואתם תהיו אלה שיביאו את ישראל לקדמת הרובוטיקה הבינלאומית. הדור שלכם יהיה עד למהפכת המכוניות האוטונומיות שינועו על הכבישים בעתיד, וזה יקרה מהר ממה שאנו חושבים.”

“אנו שמחים להביא לארץ תלמידים מבתי הספר שלנו בעולם לתחרות רובוטיקה מתקדמת, שגם תלמד אותם על זהירות בדרכים,” אמר אבי גנון, מנכ”ל World ORT-קדימה מדע. “לימודי הטכנולוגיה הם כלי לחיזוק הקשר בין התפוצות לישראל והעתיד של ישראל.”

במקום הראשון בתחרות בין בתי הספר היסודיים זכתה נבחרת תכנית עתיד של מחלקת החינוך קרני שומרון. “תכנתנו את פעולות הרובוט והוספנו לו חיישנים לקליטת המסלול ולהפעלת הרמזורים”. הסביר יהונתן מקייטן תלמיד כיתה ו’. “את שיעורי הרובוטיקה אנו לומדים במסגרת תכנית המצוינות ‘עתיד’ במהלך שעות הלימודים.”

“זהו תחום מעניין מאוד”, הוסיף חברו לנבחרת נעם כהן מכיתה ה’.

בקטגוריות התחרות השונות לבתי הספר העל יסודיים זכו במקומות הראשונים גם התלמידים מאורט בנימינה (ישראל), אורט צ’רנוביץ, אורט אודסה ואורט קייב (אוקראינה).

בתחרות מאמא-רובוט לבתי הספר היסודיים זכו בקטגוריות השונות בתי הספר “אדם וסביבה” – געש, אשלים ראשון לציון, על יסודי משגב וקבוצת יבנה. ברובוטרפיק-ג’וניור ניצחה הנבחרת מבית ספר עמית-עמיטל נתניה.

פרופסור דגנית דנינו מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון

120 חוקרים צעירים מ-12 מדינות הגיעו לטכניון במסגרת סדנה ייחודית במיקרוסקופיית אלקטרונים.

סדנה ייחודית בנושא מיקרוסקופיית אלקטרונים משכה לטכניון מדענים צעירים מכל האוניברסיטאות בישראל ו מ-11מדינות אירופיות. בסדנה, שהתקיימה לאחרונה בטכניון במשך ארבעה ימים, השתתפו כ-120 חוקרים צעירים – מספר חסר תקדים. במסגרת הסדנה האזינו המדענים להרצאות של חוקרים מובילים מהטכניון ומאוניברסיטאות בישראל, וסיירו במרכזי המיקרוסקופיה המובילים של הטכניון.

“יזמנו את הסדנה הזו – EM and CryoEM @ Technion – בעקבות פניות מארגונים כמו האגודה האירופאית לקולואידים (ECIS) וארגון COST ACTION של האיחוד האירופי, הרואים בטכניון מרכז מחקר וידע מוביל בתחום,” מסבירה פרופסור דגנית דנינו מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שארגנה את הסדנה. “במקור תוכננה הפעילות כחלק מכנס בינלאומי גדול, ECIS2014, שהיה אמור להתקיים בקיץ בחיפה, אבל בגלל מבצע צוק איתן הועבר הכנס לקפריסין, והסדנה בוטלה. פניות חוזרות שקיבלנו מאז הבהירו שיש מקום וביקוש לקורס מקיף בטכניון, והחלטנו לקיים את הסדנה הזאת, החושפת בפני המדענים הצעירים כלי מחקר מודרני מרכזי בננו-טכנולוגיה, ננו-רפואה, מדעים והנדסה.”

פרופסור דגנית דנינו סיימה שלושה תארים בהנדסה כימית בטכניון, ובשנת 2002, אחרי פוסט-דוקטורט ב- NIH, ארה”ב, חזרה לטכניון כחברת סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. פרופסור דנינו היא מומחית במיקרוסקופיית אלקטרונים בטמפרטורות נמוכות (CryoEM), ומפתחת מערכות להובלת תרופות וחוקרת מנגנוני התארגנות עצמית של מערכות רכות (soft matter self-assembly).

“הטכניון הוא מוסד מחקר מוביל בפיתוח ויישום מגוון שיטות מיקרוסקופיית אלקטרונים בטמפרטורת החדר ובטמפרטורות נמוכות. חוקרים רבים מהעולם מגיעים לכאן כדי לשתף פעולה וכדי ללמוד שיטות יחודיות אלה. כמחנכים באקדמיה חשוב לנו לחשוף את הטכנולוגיות והחדשנות גם לדור הצעיר. קיבלנו החלטה עקרונית לא לגבות דמי השתתפות, כדי שהצעירים לא יימנעו מהשתתפות בגלל שיקולים תקציביים, וההחלטה הוכיחה את עצמה – תוך שבועיים בלבד נרשמו יותר ממאה חוקרים צעירים, שהשתתפו בכל פעילויות הסדנה. גם האוניברסיטאות בארץ תמכו וגילו פתיחות; סטודנטים ממדעי החיים במכון ויצמן, למשל, קיבלו ניקוד אקדמי על השתתפותם בסדנה”.

יונתן ספיץ והרובוטים ובילי

יונתן ספיץ וצ’רלי

שני הרובוטים שבנה הדוקטורנט יונתן ספיץ, מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון צולחים מכשולים ומדרונות. הסוד: שיטת פיתוח גנטית-אבולוציונית.

בראשית היה בילי – רובוט כחול בגובה 10 סנטימטר ובאורך 15 סנטימטר. בתום ה’הריון’ – חודש של תכנון, הדפסה, תכנות, חיבור האלקטרוניקה ותיקון ליקויים – הוא החל ללכת וגם לצלוח מכשולים. בהמשך הצטרף אליו עמיתו, צ’רלי הירוק. שניהם מסתובבים בקמפוס בהנחייתו של יונתן ספיץ, ה’אבא’ שלהם, שמכוון אותם באמצעות הסמארטפון שלו. הם מסוגלים לצלוח קשיים ומכשולים כגון אבנים, חול ושיפועים גדולים.

ספיץ, דוקטורנט בפקולטה להנדסת מכונות, נולד בארגנטינה, ובתום התיכון הגיע לארץ במסגרת תוכנית ‘עתיד’. “ההחלטה הזאת היתה שילוב של ציונות שספגתי בבית ובתנועת הנוער, ורצון ללמוד בטכניון. הטכניון הוא מוסד מאוד מפורסם בקרב הקהילה היהודית בארגנטינה, והרבה נערים רוצים להגיע לישראל וללמוד בטכניון.”

13 שנים עברו מאז נחת בישראל, והוא זוכר היטב את היום ההוא. “יצאתי מארגנטינה ב-23 בדצמבר 2002, לטיסה של עשרים שעות, שהנחיתה אותי בנתב”ג בשלוש לפנות בוקר. משם הגעתי למרכז הקליטה בכפר סבא.” בחודש יוני 2003 הוא סיים אולפן עברית, ובאוקטובר החל את הלימודים במכינת הטכניון. לאחר תואר ראשון בהנדסת מכונות הוא המשיך ללימודי מגיסטר, וב-2012 עבר למסלול הישיר לדוקטורט, שאותו יסיים בקרוב. “הטכניון מאוד קרוב ללבי,” הוא אומר. “יש סטודנטים שסופרים את הימים לסיום התואר, אבל אני דווקא נהנה. לא סתם עשיתי פה שלושה תארים ברצף.”

את מחקר הדוקטורט הוא עורך במעבדת SMILE בפקולטה להנדסת מכונות, בהנחיית פרופסור מרים זקסנהויז. “כיום עומדים לרשותנו אמצעים שלא היו זמינים עד לפני שנים לא רבות: כוח מיחשוב עצום ומדפסות תלת-ממד,” הוא מסביר. “נכון שהתכנון נשאר משימה מסובכת, אבל ההדפסה התלת-ממדית מאפשרת לך לייצר ‘בבית’ מבנים מאוד מורכבים בעלות נמוכה מאוד. כל אחד מהרובוטים שיצרתי עלה לי כ-200 דולר, זה הכל.”

את בילי וצ’רלי פיתח יונתן בזמנו הפנוי (“זה לא חלק מהדוקטורט”) כהוכחת היתכנות לבנייתם של רובוטים ניידים משוכללים יותר. הוא קידם את השימוש במדפסות תלת-מימד במעבדתו כדי ליצור רובוטים הולכים, שימחישו את שיטות הבקרה שהוא תכנן. סגנון התנועה של הרובוטים פותח בהשראת הטבע, כלומר – הליכה טבעית. “בני אדם הולכים מגיל שנה או שנתיים, ולכן נראה להם שהליכה היא דבר פשוט מאוד – לפחות במישור. רק בתנאי שטח קשים הם נדרשים להתרכז בצעדיהם. גם הבקרים שפיתחתי עובדים ללא צורך במשוב במישורים חלקים, וכאשר הם נעים בשיפועים הם משתמשים במשוב מינימלי.” כדי להצעיד את הרובוטים שלו הוא בנה ‘אלגוריתם גנטי’ – אלגוריתם המתפתח בסימולציה של ‘מוטציות’ והישרדות המתאימים ביותר.

“ההצלחה שלי היא בבניית רובוטים בעלי עבירות גבוהה, שאינם יקרים ולכן אפשר לייצרם גם כ’נחילים’ של רובוטים לשימושים שונים בתחום הביטחון ובליווי וטיפול באנשים חולים. ואת שיטת הבקרה שפיתחתי (ונרשמה כפטנט) אפשר ליישם גם לבקרת הליכה של רובוטים דמויי-אדם וגם ברובוטים רפואיים (כמו ReWalk) וברובוטים לשיקום הליכה. ובאמת, כדי לתרגם את הרעיון ולהפוך אותו למיזם נרשמתי לתחרות BizTEC וגם לתוכנית Runway של Cornell-Tech.”

פרופ’ דני לוין – עוזר משנה בכיר לקידום ההוראה

המרכז לקידום ההוראה בטכניון קיים בשבוע שעבר מסיבה לכבוד החונכים בתוכנית ‘חונכות’. במסגרת תוכנית זו ‘מוצמדים’ סטודנטים בוגרים כחונכים לסטודנטים חדשים בטכניון. שרה קציר, מנהלת היחידה לקידום סטודנטים, אמרה לחונכים כי “האנשים שנתתם להם יד בתחילת דרכם, ברגעי המבוכה שלהם, לא ישכחו זאת לעולם. אפילו כשאתם אומרים כלאחר יד ‘גם אני הרגשתי ככה בהתחלה’ – אתם נותנים לסטודנטים הצעירים האלה כוח ופרספקטיבה.”

התוכנית פועלת באחריות המשנה הבכיר לנשיא הטכניון ועוזרו לענייני הוראה, ובסיוע היחידה לקידום סטודנטים בטכניון. הפקולטה הראשונה שהצטרפה לתוכנית היא הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שם נרשמה כבר בסמסטר הראשון הצלחה גדולה וירידה חדה בפניות של סטודנטים לדיונים ולבירורים. אחר כך הצטרפו לתוכנית הפקולטה להנדסה ביו רפואית, הפקולטה להנדסה כימית והפקולטה למדעי המחשב, ובתקופה הקרובה צפויות להצטרף גם הפקולטות להנדסת חשמל ולהנדסת מכונות. בעקבות ההצלחה עברה התוכנית בהחלטת סנט, במסגרת קבלת החלטותיה של ‘ועדת העומס’ הטכניונית, שהובילה לשורה של שינויים והקלות ובהם קיצור הסמסטר.

חברת אגד תגדיל, החל מיום ראשון הקרוב 29.3.15, את תדירות הנסיעות של קו מס’ 1 לטכניון בימי ראשון. מדובר בקו האוטובוס החדש והמהיר, המחבר בין תחנת הרכבת חוף כרמל לטכניון דרך מנהרות הכרמל. תדירות הנסיעות בקו המיוחד, שנחנך לפני שלושה חודשים, תגדל כעת בימי ראשון לנוכח הביקוש הרב של סטודנטים וחברי סגל מהטכניון.

מעתה יעמוד הקו לשירות הנוסעים בימי ראשון שש פעמים ביום, בתיאום עם לוח הזמנים של רכבת ישראל, על פי הפירוט הבא:

להלן פירוט התחנות:

שליש מחולי הסרטן מקבלים כיום את התרופה הלא מתאימה להם. פיתוח חדשני של חוקרי הטכניון צפוי לפתור את הבעיה.

שכיחות הסרטן עולה בהתמדה, וכיום מהווה מחלה זו את גורם-המוות העיקרי בעולם. למרבה הצער, למרות ההתקדמות בחקר הסרטן ובפיתוח תרופות חדשות, כשליש מחולי הסרטן עדיין מקבלים את התרופה הלא-נכונה, שאינה מתאימה להם. השלכותיו של מצב זה כוללות אי-יעילות, פגיעה במטופל, ועלויות גבוהות מאוד למערכת הבריאות.

חוקרים מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, בראשות פרופ׳ אבי שרודר, פיתחו תהליך ננו-טכנולוגי ייחודי, המאפשר לבחון את יעילותה של כל תרופה עוד לפני תחילת השימוש בה. בתהליך זה פוגשת התרופה את הגידול הסרטני, וגופו של החולה הופך למעין מעבדה אנושית קטנה המספקת תשובות מותאמות-חולה.

המחקר, שהתמקד בסרטן השד ובסרטן העור, עתיד לאפשר הערכה כמותית של יעילות הטיפול תוך שבוע בלבד.

איך פועל הפיתוח החדשני? ההסבר המלא – בסרטון.

סטודנטים בטכניון בנו ‘מכונת רוב גולדברג’ בהשראת מוטיבים מרכזיים בהגדת הפסח. בפרויקט השתתפו סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות ומהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
“רצינו שהמכונה תציג מוטיבים מרכזיים של החג – קריעת ים סוף, משה בתיבה, עשר המכות והסנה הבוער,” סיפר נדב מכבי, סטודנט שנה ג’ בפקולטה להנדסת מכונות. “עבדנו על בניית המכונה כשבוע. הרעיונות היו שלי ושל ירון וקסלר, שלומד גם הוא הנדסת מכונות.” וקסלר ומכבי הובילו את הפרויקט, שבו לקחו חלק סטודנטים נוספים מהפקולטה. בהיבטים העיצוביים – תפאורה ומוטיבים אמנותיים – סייעו הדר אדרי ועדי אלחלל, סטודנטיות בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. “סיפור החג מוצג כאן באמצעות שילוב בין האלמנטים ההנדסיים של המכונה לבין אלמנטים חזותיים ואמנותיים,” הוסיף מכבי. “אני מרוצה מאוד מהתוצאה, ואצלי במשפחה יוקרן הסרטון בליל הסדר.”

וזה “מאחורי הקלעים” של הכנת הסרטון

חברי קבוצת Hospitoolity, שעבדו על פתרון לשיפור התקשורת בין החולה לבית החולים, בדיון עם ד”ר מיוריאל קונופניקי מהמרכז הרפואי כרמל. צילום: דוברות הטכניון

ארז קורצוויל ויהב לוי, נציגי קבוצת PeeVOT, יושבים עם מנהל מחלקת ילדים א׳ ברמב”ם, פרופ׳ נעים שחאדה. צילום: דוברות הטכניון

קבוצת PeeVOT לאחר הזכייה. צילום: דוברות הטכניון

פתרונות רפואיים חדשניים התחרו בשבוע שעבר ב- T2Med – מרתון הסטארט-אפ של הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. במקום הראשון זכתה מערכת PeeVot, לאיסוף שתן לבדיקה מתינוקות, שפותחה על ידי שלושה סטודנטים לרפואה, סטאז’ר אחד ושלושה סטודנטים להנדסה ביו-רפואית.

שלושה ימים, שעות שינה ספורות, התלהבות אינסופית וליווי מקצועי: זהו המתכון המנצח של T2Med – מרתון היזמות שמקיימת הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. המרתון מהווה מעבדת יזמות חיה שבמהלכה מפתחות קבוצות סטודנטים טכנולוגיות חדשניות הקשורות בתעשיית מדעי החיים. שיאה של התחרות הוא ביום השלישי, שבו מציגות הקבוצות את ה’חברה’ שהקימו בפני צוות השופטים. זו השנה השנייה לקיומו של המרתון, והוא הסתיים ביום שישי שעבר.

קבוצת PeeVot, שזכתה במקום הראשון, פיתחה שיטה חדשה לאיסוף שתן (לבדיקה( בקרב תינוקות בנות. “היינו שלושה סטודנטים מהפקולטה לרפואה, סטאז’ר אחד מרמב”ם, ושלושה סטודנטים מהפקולטה להנדסת ביו-רפואה,” מספר חבר הקבוצה ארז קורצוייל. “כל אחד הגיע עם רעיון אחר, ובסוף בחרנו ברעיון של PeeVot – בין השאר כי היו לנו בקבוצה אבא אחד ואמא אחת, והם סיפרו כמה קשה העניין של איסוף שתן מתינוקות-בנות. כיום יש בשוק שתי אופציות – האחת היא איסוף לא פולשנית אבל גם לא מדויק, והשנייה היא איסוף מדויק אבל פולשני, המבוצע רק בבית חולים. האתגר שלנו היה לפתח טכניקת-איסוף מדויקת ולא פולשנית.”

לדברי חברי הקבוצה, הדינמיקה העיקרית היתה ‘פינג-פונג’ בלתי פוסק בין הסטודנטים לרפואה, שהגדירו את הבעיות, ובין המהנדסים שהציעו פתרונות וחוזר חלילה. “נכון שהתייעצנו עם רופאי ילדים, פלסטיקאים ומהנדסים, אבל רוב הפתרונות הטכניים הגיעו מתוך הקבוצה,” אומר קורצוייל.

ג’נה, חברת הקבוצה, סיפרה על חוויותיה כאם לילדוֹת. “בביקורים שלנו בבתי חולים הייתי צריכה לאסוף מהילדות שתן באמצעות שקית מיוחדת (‘פיפיה’), או לתת לרופאים לשאוב שתן באמצעות מחט – תהליך כואב וממש לא נעים. הפתרון שלנו הוא כלי לאיסוף שתן, המבוסס על מדבקה המותאמת לאנטומיה של בנות.”

T2MED הוא ‘נגזרת’ של תוכנית 3 Day Startup, שנולדה באוניברסיטת טקסס בשנת 2008 ומאז התפשטה ברחבי העולם. מטרתה: לעודד יזמות בקרב סטודנטים ולמוטט את החומות המפרידות בין הדיסציפלינות והפקולטות השונות. זאת מתוך תפיסה שכפי שהצייר עובד בסטודיו והמדען במעבדה, כך זקוקים יזמים ל’מעבדת יזמות’. T2MED מתקיים במסגרת זו, תוך התמקדות ספציפית ברפואה ובהנדסה ביו-רפואית.

יזם התחרות, הסטודנט יובל ברק-קורן מהפקולטה לרפואה, אמר כי “לימודי הרפואה מרוכזים בפקולטה ובבתי החולים ואינם חושפים אותנו לעולמות הטכנולוגיה והיזמות, שבהם בדיוק נמצא עתיד הרפואה: בשילוב עם יזמות וטכנולוגיה. התחרות הזאת היא הזדמנות להתנסות בחיבור הזה.”

השנה ארגן יובל את התחרות יחד עם סטודנט נוסף בפקולטה, בר רינות. דיקן הפקולטה לרפואה, פרופסור אליעזר שלו, הודה לשניים על ההשקעה הגדולה בתקופה של עומס לימודי כבד, ואמר כי הארוע עולה בקנה אחד עם חזון הפקולטה – שילוב בין רפואה להנדסה. דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, פרופסור אמיר לנדסברג, ציין כי “מדובר בארוע חשוב מאוד, שהוא חלק מהקשר המתהדק בינינו לפקולטה לרפואה. חדשנות ויזמות רפואית דורשות סקרנות מדעית, דחף מחקרי ושאיפה הומאנית לשפר את חייהם של בני האדם. בסופו של דבר, המרכיב החשוב ביותר הוא האנשים שעושים את הדברים, ואנחנו משתדלים למצוא ולטפח את האנשים הטובים ביותר.”

במקום השני בתחרות זכתה ToothFairy- מערכת לציחצוח שיניים ללא שימוש בידיים, בעיקר עבור אנשים הלוקים במחלות מוטוריות. במקום השלישי זכתה Shape Shift Medical – טכנולוגיה המזיזה את המצלמה בניתוחי לפרוסקופיה לפי תנועות הראש והעיניים של המנתח.”

קבוצת ItBrush הציעה פתרון נוסף בתחום צחצוח השיניים: מברשת-שיניים בעלת ראש מתפרק, שבקצהו מצלמה וחיישן פשוט. המערכת מסוגלת לזהות פלאק ולדווח למשתמש היכן יש צורך בצחצוח נוסף.

קבוצת Count Aid פיתחה מערכת למעקב אחר מכשירים ניתוחיים, כדי למנוע את השארתם בגוף המטופל. למי שהטיל ספק בנחיצות הפיתוח הבהירו חברי הקבוצה כי בארה”ב לבדה נותרים כ-6,000 כלים ניתוחיים מדי שנה בגופם של מטופלים.

שיתוף הפעולה בין סטודנטים לרפואה לבין סטודנטים מפקולטות אחרות הרשים אותי מאוד,” אמר חתן פרס ישראל, המהנדס עוזיה גליל, “בייחוד לאחר שנים ארוכות בהן אני עוסק בסטארט-אפים ומבין עד כמה הקשר הזה חשוב.” לצד עוזיה גליל ישבו בחבר השופטים מנהלת המרכז הרפואי כרמל ד”ר חן שפירא, מנהל המרכז הרפואי רמב”ם פרופסור רפי ביאר, היועץ האסטרטגי והמדען הראשי לשעבר של משרד התמ”ת ד”ר אלי אופרויזמית הביו-מד ואשת ההון סיכון ד”ר דליה מגידו.

חוקרים בטכניון פיתחו גישה חדשנית למדידה וכימות של ‘עומס קור’.

כל מי שגר בישראל מכיר היטב את המונח ‘עומס חום’. מעטים מכירים מונח אחר מתחום החיזוי: Wind chill. מונח זה, שפירושו המילולי ‘צינון הרוח’, משמש לכימות השפעת הרוח על תחושת הקור. ככל שגוברת מהירות הרוח הקרה יורדת טמפרטורת ‘צינון הרוח’ עוד ועוד, עד לרמה המסכנת את האדם. כתיאורו של שייקספיר: “ניבֵי הכפור והַצְלָפות השוט של רוח חורף צובטים, נושפים, צורבים את כל גופי, עד שאני כבר מכוּוץ מקור ממש” (תרגום: דורי פרנס).

המחקר בתחום זה, לדברי פרופסור אברהם שיצר מהפקולטה להנדסת מכונות, החל בשנות הארבעים ומאז עבר כמה התפתחויות ושינויים. “מאז עבר הנושא מספר שינויים ושיפורים, אבל חישוב טמפרטורת Wind chill עדיין מוגבל מאחר שהוא מתייחס לגוף כחפץ דומם ואינו מתחשב בזרימת הדם בתוכו. כדי לפתור בעיה זו פיתחה יעל בן שבת, בהנחייתי, שיטה חדשה לאומדן של ערכי Wind chill. באופן זה אנו משפרים משמעותית את חיזוי השפעתן של רוחות במזג אוויר קר על האדם.”

בעבודה הנוכחית נכללו שני חידושים עיקריים:

• יחידת הבסיס אינה הלחי אלא הגוף כולו. זאת באמצעות מודל מתקדם של גוף האדם, המבטא את ההתנהגות והתגובה התרמית של הגוף כולו. מודל זה לוקח בחשבון את השינויים בקצב זרימת הדם לאיברים החשופים, ואת השפעת השימוש בבגדים המתאימים לאקלים הקר.
• מקדמי איבוד-החום-לסביבה מתבססים על ערכים שנמדדו בפועל, בניסויים עם נבדקים אנושיים.

הערכים שחושבו מציגים תוצאות מעודכנות ומבוססות-מדעית, על סמך טמפרטורות ומהירויות-הרוח במדינות שבהן שורר מזג אויר קר המשולב ברוחות ערות. בנוסף מוצגים זמני חשיפה שבהם עלולה להתרחש ‘נגיסת קור’ (frostbite) בחלקי הגוף החשופים לאקלים.

יעל בן שבת, בוגרת תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, עובדת כיום בחברת ביו-טכנולוגיה המפתחת מערכות תומכות-חיים לאנשים הסובלים מכשל לבבי. פרופסור (אמריטוס) אברהם שיצר, מהפקולטה להנדסת מכונות, עוסק במחקר ביו-הנדסי ובעיקר בהשפעת טמפרטורות קיצוניות (הקפאה וחימום) על גוף האדם. המחקר המתואר כאן נערך במסגרת התואר השני של יעל בן שבת, בשיתוף חוקר מגרמניה, וארך כ-3 שנים.

התלמידות בביקור במעבדה לבקרה ורובוטיקה. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

מאה תלמידות מצטיינות במתמטיקה השתתפו ביום עיון מיוחד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. דיקן הפקולטה: ייצוג הסטודנטיות בפקולטה עומד על 18.2%, ואין סיבה שלא נגיע ל-50%.

תחת הכותרת נשים באמ”ת (אלקטרוניקה, מחשבים ותקשורת) קיימה בשבוע שעבר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, זו השנה השלוש עשרה ברציפות, יום עיון לתלמידות מצטיינות בלימודי המתמטיקה. מטרת יום העיון הייתה לחשוף בפני התלמידות את הפקולטה ומסלולי הלימוד המגוונים בה ולעורר בהן מודעות לחשיבות ולמרכזיות תחום הנדסת החשמל בתעשיות עתירות הידע בארץ, כמו-גם לכדאיות הלימוד כקרש קפיצה מקצועי וכרטיס כניסה לחברות מובילות.

ביום העיון המיוחד השתתפו כ-100 תלמידות מצטיינות, הלומדות חמש יחידות מתמטיקה לבגרות, מ-17 בתי ספר מכל רחבי הארץ. יום העיון חולק לשני מושבים, במהלכם נחשף קהל המשתתפות למסלולי הלימוד המגוונים בפקולטה להנדסת החשמל, דרך הרצאות מרתקות של חברי סגל, כדוגמת הפרופסור איילת טל שהרצתה על מחקרה בתחום הגרפיקה הממוחשבת ופרופסור אבינועם קולודני שהרצה לתלמידות על מהנדסים ששינו את פני החברה. בהמשך סיירו התלמידות במעבדות הפקולטה ונפגשו עם סטודנטיות ובוגרות של הפקולטה.

“הסטודנטיות בפקולטה להנדסת חשמל מהוות השנה, 18.2% מכלל הסטודנטים,” אמר דיקן הפקולטה, פרופסור אריאל אורדע, “אין שום סיבה שמספר הסטודנטיות בפקולטה לא יהיה דומה למספר הסטודנטים. אני סבור שהמספר הנמוך של סטודנטיות בפקולטה נובע מחוסר היכרות עם תחומי הלימוד בהנדסת חשמל והגיוון הרב שלהם. הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון היא מהמובילות בעולם. הנדסת החשמל הינה שטח דינאמי ומתחדש וניתן להתפתח בה במגוון תחומים.”

“לא קל להתקבל לטכניון ולא קל להתקבל לפקולטה להנדסת חשמל. לכאן מגיעים רק המצוינות והמצוינים באמת,” אמר המשנה לנשיא הטכניון פרופסור משה סידי לתלמידות. “אנו רואים חשיבות מיוחדת בהגדלת מספר הסטודנטיות בטכניון. אנו לא מאמינים באפליה מתקנת, כי אם ביצירת תנאים למתן הזדמנות שווה ובטיפוח המצוינות. בפני אלה מכן, שתסיימנה את הלימודים בהצלחה ייפתח מגוון של אפשרויות להשתלב בתפקידי מפתח מרתקים בתעשייה, באקדמיה ובמחקר.”

“אני מאחלת לנו שנשים בעלות השפעה ומנהיגות בעולם הטכנולוגי והעסקי יהיו עניין שבשגרה,” אמרה הדוקטורנטית עדי חנוכה. “אין סיבה שנהיה פחות מ-50% מהסטודנטיות בטכניון, מהשׂרוֹת בממשלה, ממנהיגוֹת העולם. המסר שלי עבורכן הוא שאין מקום שלא תוכלו להגיע אליו אם רק תרצו. אין משימה שהיא בלתי אפשרית. אם בחרתן ללמוד כאן, הרוח הזו כבר טבועה בכן. לכו לכבוש את הפיסגה, ואני אתגאה שהכרתי אתכן כבר קודם.”

פרופסור שגיא פילין – ראש היחידה להנדסת תחבורה וגיאו-אינפורמציה בטכניון בטקס חנוכת המעבדה החדשה

ברוך פרידמן סטודנט בתכנית שקבע את המזוזה בטקס

עשרות צעירים חרדים יסיימו בקרוב את לימודיהם במסלול ייעודי למדעי המיפוי והגיאו-אינפורמציה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. בשבוע שעבר נחנכה בפקולטה מעבדת מחשבים חדשה שתאפשר את הרחבת התכנית ואת קליטתם של עשרות סטודנטים חרדים נוספים.

“כשהתחלתי את מכינת הטכניון כבר שלטתי מצוין בלוח הכפל, אבל להכפיל מספר שלילי במספר שלילי? זה לא.” כך אומר ברוך פרידמן, סטודנט מצטיין דיקן הלומד במסלול החרדי לגיאו-אינפורמציה בטכניון. “יש לי שישה ילדים, ובלי המסלול הייחודי הזה קשה לי להאמין שהייתי יכול להצליח לקיים לימודים מהסוג הזה.”

ברוך פרידמן הוא אחד מ-16 הסטודנטים הלומדים במחזור הראשון במסלול החרדי בגיאו-אינפורמציה. כעת הם התחילו את שנת הלימודים האחרונה, שאחריה יוכלו להתחיל סטאז’ בתחום ולהפוך למודדים מוסמכים. בשבוע שעבר השתתפו הסטודנטים בחנוכת קומת המעבדות המיועדת לתלמידי המסלול ובקביעת המזוזה בכניסה.

המסלול להכשרת חרדים במיפוי וגיאו-אינפורמציה נמשך כארבע וחצי שנים – שנה וחצי של קדם-מכינה ומכינה, ושלוש שנים של לימודים לתואר ראשון במדעי מיפוי והגיאו-אינפורמציה והכשרה לקראת קבלת רישיון ‘מודד מוסמך’. הכשרה זו מאפשרת לבוגרי התוכנית לא רק לעבוד בתחומי המדידה והמיפוי, אלא גם לתרגם רעיונות יזמיים לתוכנית הנדסית מפורטת. הם עשויים להשתלב בערוצי תעסוקה שונים, ובהם המרכז למיפוי ישראל (מפ”י), חברות היי-טק העוסקות ביישומים מבוססי-מיקום, חברות-תשתית ממשלתיות ורשויות מוניציפליות.

התוכנית נהגתה לפני כחמש שנים על ידי בוגר הטכניון ד”ר חיים סרברו, שהיה אז מנכ”ל מפ”י. “ראיתי שתוך שנים ספורות צפוי מחסור חמור במהנדסי גיאו-אינפורמציה, הדרושים לנו כמו גם לגופים אחרים במשק,” אמר סרברו בטקס, “והיה לי ברור שצריך לעשות מעשה. כמי שלמד ועבד בטכניון ידעתי תמיד שהטכניון הוא מופת של איכות במחקר ובהוראה, ולמרות זאת הופתעתי שוב ושוב לטובה. שוב ושוב ראיתי איך מוסד בן מאה שנה מתגמש ומסתגל במהירות לשינויים, וממשיך להוביל בחדשנות.”

התוכנית זכתה לאישור המועצה להשכלה גבוהה ויצאה לדרך הודות לשיתוף פעולה ייחודי ויוצא דופן בין הטכניון, מפ”י, מבח”ר בבני ברק ועמותת קמ”ח (קידום מקצועי חרדי). הלימודים מתקיימים ברובם במכללת מבח”ר בבני ברק. במחזור הראשון לומדים כאמור 16 סטודנטים, שנכנסו זה עתה לשנת הלימודים האחרונה. המחזור השני עומד לסיים את המכינה, ובטכניון נערכים כעת לקראת פתיחת המחזור השלישי. התוכנית מיועדת לצעירים חרדים מוכשרים, רבים מהם בעלי משפחות, שלא היו מגיעים ללימודים בטכניון בדרך אחרת.

“התוכנית היא ביטוי נוסף לפלורליזם, לפתיחות ולגיוון המאפיינים את הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית,” אמר דיקן הפקולטה פרופסור עודד רבינוביץ’. “מלבד הסטודנטים החרדים לומדים אצלנו כיום סטודנטים מכל העולם, הלומדים במסגרת בית הספר הבינלאומי, סטודנטים ירושלמים שלומדים את השנתיים הראשונות בירושלים, וסטודנטים הלומדים במסגרת שירותם כקצינים ונגדים בצה”ל. בסופו של דבר, כל הסטודנטים שלנו חשופים לאותם אתגרים וקשיים ולאותן הצלחות ללא קשר לדת, גזע, מגדר, השתייכות, מוצא ואזרחות. כולם לומדים את אותו חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי, את אותה אלגברה, אותה פיזיקה ואותו מבוא למחשב – בלי אפליה מתקנת, ומתוך עיקרון שוויון ההזדמנויות ובלבד שהמועמדים והסטודנטים עומדים בקריטריונים האקדמיים המתאימים.”

מרכז התוכנית, פרופסור יהושע גרינפלד מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, סיפר כיצד הגיע לתפקיד זה. “יצאתי לפנסיה מוקדמת כדי ליהנות מהחיים, עד שמישהו הציע לי לנהל את התוכנית. ידעתי שזה ידרוש ממני השקעה, אבל אמרתי לעצמו שזו הזדמנות לעשות מעשה – בנושא של שילוב החרדים בעולם התעסוקה. התוכנית סוללת לסטודנטים דרך לפרנסה טובה ומכובדת.”

פרופסור ארנון בנטור, שהיה דיקן הפקולטה בתקופה שבה נהגתה התוכנית ויצאה לדרך, אמר כי “בטקס קביעת המזוזה אנחנו מציינים למעשה את פתיחתה של דלת ייחודית, המאפשרת לצעירים מהמגזר החרדי להיכנס לטכניון, ולנו – להגיע אליהם. פיתחנו מודל ייחודי שאין בו שום פשרה על רמה אקדמית, אבל יש בו הרבה רגישות ונכונות לאפשר לצעירים חרדים ללמוד בתוך הקהילה שלהם.”

מתניהו אנגלמן, משנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, אמר כי על פי נתוני הלמ”ס, השכלה אקדמית מגבירה את סיכוייהם של צעירים חרדים להיכנס לעולם התעסוקה. “מהנתונים עולה כי מספר המועסקים היום מקרב החרדים בעלי תואר אקדמי עולה ומגיע ל- 70% ושכרם הממוצע מגיע ל- 13,000 ₪ ברוטו. שילוב חרדים הוא כיום מדיניות מוצהרת של הנהלת הטכניון הזוכה להכרה מהמועצה להשכלה גבוהה, התומכת בכך באופן פעיל.”

בטקס נכחו המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור משה סידי, מנהל מכללת מבח”ר הרב מאיר יעקובוביץ, מנהל התוכנית החרדית פרופסור יהושע גרינפלד, מנהל המרכז לחינוך קדם-אקדמי בטכניון מולי דותן, מנהלת היחידה לקידום סטודנטים בטכניון שרה קציר וראש היחידה להנדסת תחבורה וגיאו-אינפורמציה בטכניון, פרופסור שגיא פילין, שחנך את המעבדה החדשה.

פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון ודני מגנר, יו”ר אס”ט מזניקים את המירוץ

הזוכים במירוץ

מאות חברי סגל, עובדים וסטודנטים מהטכניון וממוסדות אקדמיים אחרים השתתפו היום (ד’) במרוץ הטכניון הראשון. המרוץ, שאורכו חמישה קילומטרים, התקיים בקמפוס הטכניון כחלק מליגת אס”א במרוצי שדה. “במרוץ הזה אין מפסידים, רק מנצחים,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא שניות ספורות לפני שהזניק את הרצים. “כמה מכם ינצחו היום יותר מאחרים, אבל אף אחד לא יפסיד.”

“אני גאה בסטודנטים של הטכניון,” אמר יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון דני מגנר. “הטכניון הוא מספר אחת לא רק בלימודים אלא גם בספורט.”

הטופוגרפיה ההררית של הטכניון הולידה מסלול מאתגר במיוחד. “זה היה מסלול קשה, עם המון עליות וירידות, ואני שמחה שהצלחתי להשיג תוצאה הנמוכה מ-20 דקות,” אמרה הלן וולפסון, שהגיעה במקום הראשון בין הסטודנטיות בטכניון ובמקום השני הכללי לנשים. הלן, סטודנטית לתואר שני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, מאמנת בשעות הפנאי שלה את נבחרת חברי הסגל בטכניון. “השילוב בין הריצה ללימודים היווה עבורי אתגר מאז ומתמיד, ואני חייבת לרוץ גם בימים העמוסים ביותר בלימודים,” אמרה. היא שיבחה את הגופים המארגנים על רמת האירגון של המרוץ.

“זה היה המסלול הכי קשה והכי מאתגר מבין כל מסלולי הריצה בליגת הסטודנטים,” אמרה קים דרמון, סטודנטית שנה חמישית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, שהגיעה במקום השלישי הכללי בקרב הנשים. “אני רצה מגיל 12, והמרוץ הזה היה קשה ומאתגר כראוי לטכניון.”

את המקום הראשון מבין חברי הסגל הבכיר השיג ד”ר ארי גרו מהמחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, שרשם תוצאה של 21.58 דקות והגיע במקום ה-50 הכללי. הוא מתאמן כבר שנים, מאז היה דוקטורנט לפיזיקה בטכניון. חברו לאימונים, פרופסור משנה נתנאל לינדנר מהפקולטה לפיזיקה, זכה במקום השני.

פרופסור אלון הופמן, דיקן הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, הגיע במקום השלישי מבין חברי הסגל הבכיר. “אני חבר בנבחרת הריצה של הטכניון, ומשתתף מדי שנה במירוץ האולטרה-מרתון ‘הר לעמק’, שאורכו כ-220 קילומטרים, כך שזו לא היתה ריצה קשה במיוחד, למרות העליות והירידות בטכניון.”

פרופסור-משנה אלכס שפילמן, גם הוא חבר סגל בפקולטה לכימיה, מודה ש”היו קטעים קשים, אבל אנחנו יודעים שמה שלא קשה – לא מעניין. בסופו של דבר אנחנו מנוסים בהתמודדות עם אתגרים מדעיים, וטוב שיש לנו עכשיו גם אתגר ספורטיבי כזה.” גם הוא ישתתף בקרוב במירוץ ‘הר לעמק’ באחת משלוש קבוצות הכימאים שמשגרת לשם החברה הישראלית לכימיה.

המנצח במירוץ הוא אור שילון מאס”א ת”א, שהשיג תוצאה של 17:19 דקות. מבין הנשים הסטודנטית אירנה קונובלוב ממכללת וינגייט, הגיעה ראשונה בתוצאה של 19:34 דקות. ברק זינגר, סטודנט מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הגיע ראשון מהטכניון ורביעי בדירוג הכללי בתוצאה של 17:52 דקות.

המרוץ התקיים בשיתוף פעולה בין הנהלת הטכניון, אגודת הסטודנטים בטכניון, דיקן הסטודנטים, היחידה לספורט – אס”א טכניון ומרכז הספורט בטכניון. זהבה לניאדו, סמנכ”ל התפעול בטכניון, סיכמה ואמרה כי “המרוץ התקיים זו השנה הראשונה בטכניון ואנו מקווים שיהפוך למסורת. זה אירוע עממי שמטרתו לגבש את אוכלוסיית הטכניון ולקדם פעילות ספורטיבית בקמפוס.”

פרופסור-משנה חגי פרץ. צילום: דוברות הטכניון

אלסנדרה מסטרובונו-בטיסטי. צילום: דוברות הטכניון

תיאור אמנותי של ההתנגשות בין ‘טיה’ לכדור הארץ, שהובילה להיווצרות הירח. מקור: חגי פרץ. ביצירת התמונה נעשה שימוש בתמונות מארגוני החלל האירופיים והאמריקאים (ESA, NASA).

מחקר שנערך בטכניון ובאוניברסיטת ניס שופך אור על אחת הדילמות הקשורות בהיווצרות הירח.

משחר האנושות עורר הירח עניין רב ברוב תרבויות העולם. הוא מילא תפקיד מרכזי ביצירת לוחות שנה, ובהם לוחות השנה היהודיים והמוסלמיים, נחשב לאחד האלים בחלק מהמסורות הפגאניות, והעלה שאלות רבות לגבי הרכבו, צורתו ואופן היווצרותו. שאלות אלו מעסיקות את האנושות כבר אלפי שנים, וגם כיום שואלים ילדים רבים את עצמם – ואת הוריהם – אם הירח עשוי מגבינה.

בעידן המודרני התחלפו שאלות-המחקר בנות אלפי השנים בשאלות מדעיות קשות לא פחות, המעסיקות אותנו גם כיום – ארבעים שנה לאחר נחיתת האדם הראשון על הירח. מחקר חדש שופך אור חדש על תהליך היווצרותו של הירח. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Nature, נערך על ידי פרופסור-משנה חגי פרץ והפוסט-דוקטורנטית אלסנדרה מסטרובונו-בטיסטי העובדת אתו, בשיתוף עם שון ריימונד מאוניבסיטת ניס.

“משנות השמונים והלאה התבססה בקהילה המדעית הפרדיגמה של ‘התנגשות הענק’,” מסביר פרופסור-משנה פרץ. “על פי מודל זה נוצר הירח מהתנגשות בין ‘טיה’ לכדור הארץ הקדום. ‘טיה’ הוא גוף שגודלו כמחצית מגודל כדור הארץ ומסתו קטנה הרבה יותר. חלק מהחומר שניתז כתוצאה מן הפגיעה נפל לכדור הארץ, חלקו ניתז הרחק אל החלל, והשאר החל לנוע בחתיכות נפרדות במסלול סביב כדור הארץ, ולאט לאט התגבש לכדי עצם אחד: הירח.”

אחת השאלות שהעסיקו רבות את האסטרו-פיזיקאים החוקרים את היווצרות הירח היא מקורו של אותו חומר שממנו נוצר הירח – האם הוא חומר שנעקר מכדור הארץ או מ’טיה’?

כיום ידוע – על פי הדמיות מורכבות של התנגשויות מסוג זה – כי ירחים נוצרים בדרך כלל מהחומר של הגוף הפוגע (‘טיה’, במקרה זה) ולא של הגוף הנפגע (כדור הארץ, במקרה זה). עם זאת, הדמיון החומרי הרב בין כדור הארץ לירח – דמיון שקיבל חיזוק מניתוח של דוגמאות שהובאו מן הירח במשימות אפולו – עורר ‘חשד’ שמקורו של הירח בחומר של כדור הארץ.

אפשרות זו נוגדת כאמור את המודל השגור של היווצרות ירחים, ו’סתירה’ זו היוותה, במשך כארבעה עשורים, אתגר מרכזי לתיאורטיקנים העוסקים בסוגיית היווצרות הירח. כעת מיישבים פרופסור-משנה פרץ ועמיתיו את התעלומה רבת השנים.

על סמך עשרות הדמיות של היווצרות כוכבי לכת במערכת השמש גילו החוקרים כי במקרים רבים קיים דמיון רב בין כוכבי לכת לגופים הפוגעים בהם. לפיכך, הם מסיקים, הדמיון בין הירח לכדור הארץ נובע מהדמיון בין ‘טיה’ – שממנו נוצר הירח, למעשה – לבין כדור הארץ.

“המשמעות היא שההיסטוריה של ‘טיה’ הביאה דווקא אותה – ולא גופים אחרים – קרוב לכדור הארץ,” מסבירה אלסנדרה מסטרובונו-בטיסטי. “במילים אחרות, ‘טיה’ וכדור הארץ גדלו באותו אזור, ולכן התגבשו מחומרים דומים. בשלב מסוים הם אכן התנגשו זה בזה, ארוע שגרם להתזת חומר מ’טיה’, וחלק מהחומר הזה הפך לימים לירח. כך אנו מיישבים בעצם בין מה שנתפס עד כה כסתירה בין האופן שבו נוצרים ירחים (מהחומר הניתז מהגוף הפוגע) לבין הדמיון בין הארץ לירח, שגרם לקהילה המדעית להאמין בטעות שהירח נוצר מכדור הארץ ולא מ’טיה’.”

פרופסור מיכאל אבירם. צילום: דוברות הטכניון

רכיבים ברימון ובתמר מספקים הגנה מירבית מפני התפתחות טרשת העורקים.

שילוב בין רימון לפרי ולגלעין של תמר מספק הגנה מירבית מפני התפתחות טרשת העורקים. כך עולה ממחקר של פרופסור מיכאל אבירם, מנהל המעבדה לחקר ליפידים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ובמרכז הרפואי רמב”ם שבחיפה.

טרשת העורקים נובעת מהתהליכים של חימצון הכולסטרול וצבירת ליפידים בתאי דופן העורק, ומובילה להתקפי לב ושבץ מוחין. לפיכך, האטה של תהליכי חימצון בגוף מצמצמת את הסיכון למחלות אלה.

ב-15 השנים האחרונות עוסקים פרופסור אבירם וקבוצת המחקר שלו בבידוד ומחקר של מרכיבים פעילים פוליפנולים, שהם נוגדי חימצון יעילים במיוחד. החוקרים בודדו את הפוניקאלאגין הייחודי לרימון, ואת החומצות הפנוליות הייחודיות לפרי התמר, והראו כי רכיבים אלה מפחיתים באופן דרמטי את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

יתר על כן, בדיקה של מרכיבי גלעין התמר הראתה כי הוא עשיר מאוד בפוליפנולים ייחודיים. ואכן, צריכה של תמצית גלעין התמר מעכבת בשיעור מרשים מאוד (90%) את התפתחות טרשת העורקים.

השילוב בין פרי התמר, גרעינו ופרי הרימון יעיל אף יותר, ולפיכך ממליצים החוקרים על שימוש משולב בשלושת הרכיבים הללו. שימוש כזה מצמצם את צבירת הכולסטרול והכולסטרול המחומצן בדופן העורק, וגורם לסילוק עודפי כולסטרול שבכלי הדם אל מחוץ לגוף, דרך מערכת העיכול. בניסוי בעכברים נמצא כי השילוב האמור מביא לירידה ניכרת (33%) בעקה החימצונית בתאי דופן העורק (תאי המאקרופאגים), ולהורדה של 28% ברמות הכולסטרול בתאים אלו. לסיכום, מדובר בשילוב שיעילותו עולה על יעילותם של סך מרכיביו, ולפיכך הוא מומלץ,ובעיקר לאנשים המצויים בסיכון יתר למחלות לב וכלי דם (אך לא לסכרתיים).

ההשפעה הדרמטית של חלבונים אלה על הגידול הסרטני

פרופסור-מחקר אהרן צ’חנובר . צילום: דן פורגס

מערכת האוביקוויטין יוצרת חלבון המעכב באופן דרמטי התפתחות של גידולים סרטניים.

מאמר חדש של חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004 פרופסור-מחקר אהרן צ’חנובר, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, התפרסם ב-9 באפריל ב-CELL – כתב העת החשוב ביותר במדעי החיים – ומדווח על גילויים של שני חלבונים מדכאי-סרטן. בתמונה שלהלן אפשר לראות ההשפעה הדרמטית של חלבונים אלה על הגידול הסרטני: מעל שני הגידולים התחתונים (קבוצת הביקורת) נראות רקמות סרטניות שבהן הושרתה רמה גבוהה של אותם חלבונים.

המחקר נעשה במעבדתו של פרופסור-מחקר אהרן צ’חנובר, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. פרופסור צ’חנובר זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 2004 (ביחד עם הפרופסורים הרשקו – גם הוא מן הטכניון – ורוז) על גילויה של מערכת האוביקוויטין, והמחקר הנוכחי הוא המשכה של אותה תגלית. את המחקר הובילה עמיתת המחקר הד”ר ילנה קרבצובה איבנצב, והיו שותפים לו תלמידי ועמיתי מחקר נוספים ורופאים מהמרכזים הרפואיים רמב”ם, כרמל, והדסה העוסקים בחקר גידולים ובטיפול בהם.

מערכת האוביקוויטין היא מרכיב חשוב וחיוני בחיי התא, שכן היא אחראית לפירוקם של חלבונים משובשים העלולים להזיק לתא ולרקמה. מערכת זו מתייגת חלבונים אלו ומשגרת אותם לפירוק במכלול חלבוני הנקרא פרוטאזום.

ככלל, החלבונים המגיעים לפרוטאזום מפורקים כליל, אולם ישנם חריגים, ובמחקר הנוכחי נבחן הקוֹדְמָן (precursor) p105. מתברר כי p105 אכן מפורק במקרים מסוימים בעקבות תיוגו על ידי מערכת האוביקוויטין, אך במקרים אחרים הוא רק נחתך ומקוצר והופך לחלבון בשם p50.

p50 הוא אחד המרכיבים של חלבון NF-κB – שנמצא כגורם המקשר בין דלקת לסרטן. השערת הקשר בין תהליכים דלקתיים לסרטן הועלתה לראשונה בשנת 1863 על ידי הפתולוג הגרמני רודולף וירכו, והוּכחה במרוצת השנים בשורה של מחקרים. מאז גילויו של NF-κB לפני קרוב לשלושה עשורים פורסמו אלפי מאמרים הקושרים אותו להתפתחות גידולים סרטניים. חלבון זה מעורב בגידולים ממאירים מסוגים שונים (ערמונית, שד, ריאה, ראש וצוואר, מעי גס, מוח ועוד) בכמה דרכים מקבילות: NF-κB [א] מעכב את האפופטוזיס (מוות תאי מתוכנת) החיוני לפעילות תקינה של הגוף; [ב] מאיץ את החלוקה הבלתי מבוקרת של התאים הסרטניים; [ג] מסייע ביצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה) החיוניים לגידול, ו[ד] מעצים את עמידותם של התאים הסרטניים לטיפולי הקרנה וכימותרפיה.

כאמור, הקודמן p105 (הקשור ל-NF-kB) ‘מטופל’ על ידי מערכת האוביקוויטין באחת משתי דרכים הפועלות במקביל ומצויות בשיווי משקל: [1] פירוק או [2]קיצור והפיכה ל-p50. המחקר הנוכחי מפענח את ‘מנגנון קבלת ההחלטות’ המכריע בין שתי האפשרויות: כאשר רכיב של מערכת האוביקוויטין בשם KPC1 מעורב בתהליך ומצמיד אוביקוויטין ל- p105, החלבון יינצל מפירוק ויהפוך ל-p50. כאשר האובקוויטיניזציה מתרחשת ללא KPC1, p105 יפורק.

להכרעה בין שתי האופציות הללו השלכות דרמטיות על התא, שכן נוכחות גבוהה של KPC1 (המוביל לתהליך האמור) ושל p50 (תוצר התהליך), תוך הפרה של שיווי המשקל הנורמלי בין התהליכים, מדכאת את הגידול הסרטני ומגנה על הרקמה הבריאה. במחקר הנוכחי, שנעשה במודלים של גידולי אדם שגודלו בעכברים, אך גם בדגימות של גידולי אדם, התגלה קשר חזק בין דיכוי ממאירוּת לבין שני חלבונים אלו, ולפיכך ברור כי הגברת נוכחות של p50 ברקמה עשויה להגן עליה מפני גידולים סרטניים.

פרופסור צ’חנובר, המכהן גם כנשיא האגודה למלחמה בסרטן, מציין כי “דרושות עוד שנים רבות כדי לבסס את המחקר ולהבין היטב את המנגנונים שמאחורי דיכוי הגידולים. פיתוח תרופה המבוססת על התגלית הוא אפשרות, אם כי לא וודאית, ובכל מקרה הדרך לשם ארוכה ולא פשוטה.”

נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, וסמנכ”ל התפעול, גב’ זהבה לניאדו עם יו”ר אס”ט, דני מגנר, במעמד הענקת התעודות. צילום: גיא שפיר.

לקראת חג הפסח הוענק מעמד “חבר כבוד באגודת הסטודנטים בטכניון” לנשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, ולסמנכ”ל התפעול, גב’ זהבה לניאדו. המעמד הייחודי מוענק לבודדים לאורך השנים, וזהו אות הוקרה על שנים של שיתוף פעולה פורה ותמיכה בסטודנטים בטכניון במגוון תחומים.

תעודות “חבר כבוד” באגודת הסטודנטים בטכניון )אס”ט( הוענקו לנשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, ולסמנכ”ל התפעול, גב’ זהבה לניאדו מעט לפני חג הפסח. המעמד המכובד והייחודי ניתן בעקבות שנים של תמיכה בציבור
הסטודנטים בטכניון. שיתוף הפעולה כולל קידום רפורמות בתחום ההוראה, סיוע ותמיכה בפעילויות תרבות, קידום סוגיות רווחה, הרחבה ושדרוג מעונות הסטודנטים, קידום הספורט, ועוד.

תעודות חבר כבוד באס”ט ניתנות לבודדים שגילו תמיכה ייחודית בסטודנטים, ובהם גם בעלי תפקידים בהנהלת הטכניון במעמד סיום תפקידם, שקידמו במהלך תפקידם יוזמות פרו-סטודנטיאליות. ואמנם, מעמד ההענקה הנוכחי ייחודי בכך שמוענקות התעודות עוד במהלך הקדנציה של נשיא הטכניון וסמנכ”ל התפעול, כאות הוקרה לתרומתם הרבה לקידום רווחת הסטודנטים בטכניון.

תעודות “חבר כבוד” הוענקו לפרופ’ לביא וגב’ לניאדו במסגרת ערב נציגים של אס”ט. במסגרת האירוע, פרופ’ לביא קיים שיח עם נציגי הסטודנטים וענה על שאלות של סטודנטים בנושאים מגוונים כגון יישום רפורמות אקדמיות בתחום עומס הלימודים, שדרוג תשתיות מעונות הסטודנטים, קידום תשתיות רווחה בקמפוס ועוד.

בנימוקי הענקת התואר כתב דני מגנר, יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון: “פרופ’ לביא הוא לא רק שותפם הנאמן של הסטודנטים באשר הם סטודנטים, אלא גם מנהיג אמיץ שהודה בריש גלי שעל הטכניון לפעול לשיפור היחס לסטודנטים וקידם שורת מהלכים לקידום הנושא. גב’ לניאדו היא האמא שלנו בקמפוס, ואצלה הסטודנטים תמיד במקום ה- 1 ; ללא תמיכתה, רוב פעילויותיה של אס”ט לא היו יכולות להתקיים.”
עוד הוסיף דני מגנר: “אנו שמחים לכבד את פרופ’ לביא וגב’ לניאדו באות הכבוד הגבוה ביותר שאנו יכולים להעניק, ומבקשים מהם להמשיך לקדם את הסטודנטים ולהגן על מעמדה של אס”ט. גם, כעת, תוכלו להיכנס למסיבות של אס”ט ולפסטיבל הסטודנט במחיר מוזל!”

הסטודנטים שהשתתפו במרתון היזמות. צילום: דוברות הטכניון

הסטודנטים חברי חברי TaskQuest שזכו במקום הראשון. צילום: דוברות הטכניון

קבוצת הסטודנטים TaskQuest, שפיתחה אפליקציה לניהול מטלות באמצעות משחק, זכתה במרתון היזמות של WomenTechPRO והפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

קבוצת TaskQuest, שפיתחה אפליקציה לניהול מטלות באמצעות משחק, זכתה במקום הראשון בהאקתון (מרתון תיכנות) של קהילת הנשים WomenTechPRO והפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

האקתון HackPRO 2015 נערך בטכניון בחסות מיקרוסופט, אינטל וצ’ק פוינט, ונמשך יומיים. קבוצות-הסטודנטים המשתתפות בהאקתון מפתחות באופן עצמאי רעיון טכנולוגי מקורי, ובסופו של דבר מציגות אותו בפני חבר שופטים.

חברי TaskQuest, שזכו כאמור במקום הראשון, מסבירים את הרעיון שמאחורי האפליקציה: “כשאנשים מקבלים פרס הם מוכנים להשקיע, ובאפליקציה שלנו מופיעות מטלות יומיומיות (ניקוי החדר או האכלת החתול) כמשימות שביצוען מעניק למשתתף כסף-משחק. התנהגות שלילית, כמו אי-ביצוע מטלות, גוררת הפסד כספי. לאפליקציה כזו עשוי להיות פוטנציאל עסקי משמעותי בקרב הורים לילדים, שייעזרו בה לעידוד הילדים לבצע משימות.”

בהאקתון הנוכחי השתתפו 70 סטודנטים ונרשם בו שיא חדש: 50% מהמשתתפים היו נשים. זהו שינוי דרמטי, שכן בשנה שעברה השתתפו בארוע דומה בפקולטה שלוש נשים בלבד. “עבדנו קשה כדי להגיע ליום הזה,” אומרת שרי דואק, סטודנטית לתואר שני בפקולטה, שיזמה את האירוע ומובילה את קהילת הנשים WomenTechPRO. “אין ספק שנשים אוהבות טכנולוגיה ומדע, ומצטיינות בכך, אבל רבות מהן חוששות ש’כל האחרים תותחים’, ש’אהיה האישה היחידה בחדר’. בזכות המפגשים השבועיים של הקהילה, וסדנאות תכנות שנערכו לקראת ההאקתון, נרשמו המון נשים. זו הצלחה מסחררת.”

במקום השני בהאקתון זכתה קבוצת PicuLate שפיתחה אלגוריתם למנוע-חיפוש מבוסס תמונות, שיסייע לתלמידים להתחבר למנועי חיפוש ויקל על אוכלוסיות מתקשות כדוגמת דיסלקטים. במקום השלישי זכתה קבוצת DanceBit, הססגונית מכולן, שפיתחה צמידים ייחודיים שעונדים על פרקי הידיים והקרסוליים. צמידים אלו מאפשרים למחשב לעקוב במדויק אחר תנועות הידיים והרגליים של רקדנים בעזרת מערכות ג’יירו ומד תאוצה, ולתת לרקדנים ציון על רמת הריקוד שלהם.

פיתוחים נוספים שהוצגו בהאקתון: Smart Mouse, ההופך את הסמארטפון לעכבר מחשב; Schedy – אפליקציה המעודדת סטודנטים ללמוד, וזאת באמצעות ניתוח נתונים ביומן וסיוע בניהול זמן. Dougly – אפליקציית טיולים המספקת למשתמש את המידע הרלוונטי במצבי חירום; PlayPhone – אפליקציה ליצירת מוזיקה בדרך פשוטה ואינטואיטיבית; PrintBay, ההופכת את השימוש במדפסת תלת-ממד לחוויה חברתית; ו-Shopping – רשת חברתית לאיתור מבצעי מכירות (“סיילים”).

צוות השופטים כלל את שלומית וייס, סגנית נשיא אינטל ומנהלת צוות פלטפורמות, אירית ישראלי כהנא מקרן אפטרדוקס, המשקיעה בסטרטאפים ישראליים מבוססי תוכנה; ארז ברקנר (Berkner – Director, Platforms and Data Center) – מנהל אבטחת הענן של חברת צ’ק פוינט; פרופסור בני קימלפלד, חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב; וקרן הומל אלון, המנהלת בית תוכנה וסטארט-אפ סלולרי.

32 סטודנטים מהטכניון יצאו לפולין במסגרת מסע של התאחדות הסטודנטים הארצית.

“המסע לפולין חשוב לא פחות מכל הדברים האחרים שאנחנו לומדים בטכניון. הרי לפני הכל אנחנו צריכים להיות בני אדם שחיים בחברה מתוקנת.”

עמית קורנברג, סטודנט בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, חזר לפני כחודש מהמסע לפולין, שאורגן על ידי אגודת הסטודנטים בטכניון. “ידעתי די הרבה על השואה, כי חלק גדול מהמשפחה שלי נרצח בפולין, אבל עד עכשיו הדיבור על הנושא היה תמיד בְּכותרות – שואה וגבורה, טלאי צהוב, וכמובן המספר הנורא שישה מיליון. במסע הזה פירקנו את הכותרות האלה לפרטי פרטים, והבנו את משמעות הארועים: מה קרה, איך קרה, מה הניע את האנשים – גם בצד הגרמני – והאם גם אנחנו עשויים להידרדר להתנהגות כזו. למדנו שבכל אדם יש כוחות שליליים שעשויים להתפרץ במלחמה ולסחוף את הזרם המרכזי בחברה. המסע היה בעצם פסק זמן, הזדמנות לשאול את השאלות הגדולות והקשות. אני שמח שהטכניון משקיע כל כך הרבה בפרויקט הזה ומסבסד אותו, ומאמין שכך צריך להיות בכל מוסד אקדמי. כי הלמידה שלנו היום תהיה מחר התורה של האחר.”

משלחת הטכניון מנתה 32 סטודנטים – המספר הגדול ביותר בתולדות הטכניון, והמשלחת הגדולה ביותר מבין המשלחות האוניברסיטאיות השנה. המשלחת שהתה בפולין כשבוע במסגרת מסע של התאחדות הסטודנטים הארצית, בהדרכתו של רועי חנני מחברת ‘מול נבו’. “אנחנו מציעים גישה קצת אחרת למסעות לפולין,” מסביר חנני. “בתפיסה שלנו, המסע מתחיל הרבה לפני העליה למטוס ונמשך הרבה אחרי החזרה לארץ. המסע הוא בעצם כלי לחשיבה ביקורתית, להגברת התודעה החברתית והמעורבות בחברה. המטרה שלנו היא לצאת מהחוויה הזאת עם תובנות בשאלות כמו מיהו אדם, מהי אחריותנו כיחידים בחברה, כאזרחים, כיהודים. אנחנו בהחלט לא לוקחים את זה לכיוון לאומני, אבל גם לא מתעלמים מהאספקט היהודי הייחודי של השואה.”

אלון כהן-נזנין, ראש המשלחת וסגן יו”ר אס”ט (אגודת הסטודנטים בטכניון), אמר כי “במסע, שהוביל אותי למקומות שבהם היה סבי אריה וייסברוט ז”ל ובהם איבד את כל משפחתו, אני חש ניצחון. זאת זכות אמיתית לצעוד כאן, באתרים הקשים בהיסטוריה של העם היהודי, לצד אנשים נהדרים מחוד החנית של הסטודנטים בישראל.”

המסע, לדברי הסטודנטית סמדר בוים, היה חשוב ומשמעותי. “אנחנו כבר לא תלמידי תיכון אלא אנשים בוגרים יותר, ולכן ממוקדים יותר במסע עצמו ופחות בעניין החברתי ובהתלהבות מעצם הנסיעה לחו”ל. היה פה משהו מאוד ענייני, לימודי ואינפורמטיבי.” השואה קרובה ללבה של סמדר שכן סבתה מצד אמה ברחה מפולין עם הוריה ואחיה הגדול, ויחד איתם היתה בסיביר, הסתובבה באירופה וחזרה לפולין לאחר המלחמה, שם גילתה כי כל משפחתה הושמדה במחנה ההשמדה סוביבור. המשפחה הגרעינית עלתה לארץ ב-1950, וסבתה של סמדר מצד אביה עלתה עם ילדי טהרן. “בסופו של דבר, רבע ממשפחתי הושמד בסוביבור, אולם גם משלושת הרבעים האחרים כמעט לא נותר איש.”

הקטעים המרגשים ביותר במסע, לדברי סמדר, היו המפגשים המקריים עם שני ניצולים, שאת אחד מהם פגשה המשלחת בהריסות של תאי הגזים והמשרפות. “הוא נשען על מקל, הכתפיים שלו היו עטופות בדגל ישראל, והוא הפשיל את השרוול כדי שהמספר שעל היד שלו יהיה גלוי. ‘אני ראיתי את אבא שלי מובל למקום הזה,’ הוא אמר. האמירה הזאת היתה מאוד חזקה כי מול המספרים הבלתי נתפסים שקשורים בשואה אתה רואה פתאום אדם ספציפי שנזכר באבא הספציפי שלו. חזרתי משם עם המון שאלות לסבתא שלי, ותקווה לעשות פעם מסע נוסף, עם דגש יותר רגשי.”

אחד הסיפורים שליוו את המסע הוא סיפורה של סבתא מרים, שהצליחה לשרוד במיידנק ויצאה מהשואה בחיים. מרים נהגה לומר: “יום הזיכרון לשואה ולגבורה מסמל אותי ואת סבא. אני – ניצולת הגטאות, מחנות הריכוז והעבודה – היא השואה; וסבא – הפרטיזן – הוא הגבורה.” נכדתם, ענבר שרייבר, סטודנטית לתואר שני בפקולטה להנדסת חומרים, השתתפה במסע. “המסע הזה הבהיר לי שההפרדה הזאת בין שואה וגבורה שגויה, שכן כל מי שהצליח לשמור על צלם אנוש בזמנים כאלה הוא גיבור. מעתה, עבורי, שני המושגים האלה בלתי נפרדים. הצעידה בתחנות בהן עברה סבתי, בורשה ובמיידנק, היתה חוויה מעצימה עבורי. חשתי גאווה במשפחתי ובמדינה וראיתי בכך ניצחון על הנאצים.”

ענבר מדברת בחיוב על ההרכב ההטרוגני של משלחת הטכניון – סטודנטים מכל התארים, בגילאים שונים, גברים ונשים, רווקים, נשואים והורים. “זה תרם לגיוון ולעושר של הדיונים. המסע חידד אצלי את הזהות הישראלית, אך גם את המודעות לסכנה שבחברה מתלהמת, גזענית ומיליטננטית.”