למדענים יש כוח לשנות דברים אם הם משתמשים נכון בתקשורת. כך עולה מדבריו של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בכנס הרביעי לתקשורת במדע, שנערך בטכניון בשיתוף הטכניון והאקדמיה הישראלית למדעים, לציון 100 שנה להנחת אבן הפינה למוסד.
פרופ’ לביא תיאר מניסיונו, כחוקר בעל שם עולמי בתחום השינה, מקרים שבהם מחקרים שערך עוררו עניין בתקשורת והביאו לשינויים שכולנו חשים בהם: החזרת שעון הקיץ לישראל לאחר ששרי פנים מנעו זאת במשך שנים, ביטול שעות האפס לאחר שמחקרים הראו שהילדים עייפים במשך היום ומשלימים שינה בשבת, הגילוי שתאונות דרכים שנגרמו מהרדמות רבות במיוחד בימי שבת בין השעות שלוש וחמש לפנות בוקר. כמו כן הערה שהעביר בתכנית “ערב חדש” בעת מלחמת המפרץ הראשונה ובה הצעה של אחד מתלמידי המחקר שלו, כיום פרופ’ אהוד קליין, ראש המחלקה לפסיכיאטריה ברמב”ם – להנהיג “גל שקט” שיחל לפעול רק בעת קבלת התרעה על שיגור טילים לעבר ישראל. כבר באותו לילה הרעיון אומץ.
נשיא הטכניון בירך את משתתפי הכנס ואמר: “המדע במדינת ישראל פורח אבל הקשר לציבור הוא בנפשנו, יש חשיבות עצומה להביא את דבר המדע לציבור הרחב. לא חסרים פרסומים מדעיים אבל החוליה השומרת על הקשר בין המדע והציבור עדיין חלשה.”
ד”ר איילת ברעם צברי מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון התייחסה לציון מאה שנה להנחת אבן הפינה של הטכניון ואמרה: “לפני בערך 100 שנה הוכרעה מלחמת השפות, שניתן וצריך ללמד מדע בעברית. אנחנו היום מדברים על הצורך לדבר על מדע בעברית מובנת.”
לדבריה, חייבים לעסוק בתקשורת המדע כי המדע זקוק לשקיפות – זכותו של הציבור להבין ולדעת מה נעשה בכספי המסים שלו, המדע חשוב לקבלת ההחלטות בחיים האישיים, הוא נכס אינטלקטואלי. הציבור צריך להבין במדע כדי להגדיל את התמיכה ציבורית במדע, כמו גם לצורך גיוס דור ההמשך של המדענים.
בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בפתיחת הכנס. צילום: ששון תירם, דוברות הטכניון
