פרופסור ז’אן מרי ליין (משמאל) ופרופסור יצחק אפלויג
חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1987, פרופסור ז’אן מרי ליין, נשא בטכניון את ‘הרצאת יצחק אפלויג’ בכימיה.
פרופסור ז’אן מרי ליין (Jean-Marie Lehn), חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1987, ביקר בטכניון ונשא את ‘הרצאת יצחק אפלויג’ לשנה זו. סדרת הרצאות אפלויג נוסדה על ידי ה-ATS – אגודת ידידי הטכניון בארה”ב – כהוקרה לפרופסור יצחק אפלויג בתום כהונתו כנשיא הטכניון.
בפתיחת הרצאתו, שהתקיימה בפני קהל גדול של סטודנטים וחברי סגל, הודה פרופסור ליין לפרופסור אפלויג על ההזמנה לטכניון – “אחד המוסדות האקדמיים הטובים בעולם”, כדבריו. הוא אמר כי “הכימיה מגשרת בין חוגי הטבע (פיזיקה) לחוקי החיים (ביולוגיה), והכימאים הם הארכיטקטים של החומר, העשוי מאבני בניין מולקולריות העשויות מאבני בנין אטומיות. המשימה שלנו, בהיבט היישומי, היא לאלץ את המולקולות להתארגן באופן הרצוי לנו, ובכך עסקתי לאורך השנים: ביצירה של מולקולות ייחודיות המתארגנות יחד באופן עצמי (self-assembly) ויוצרות מבנים רב-מולקולריים המאופיינים בתכונות הרצויות לנו.”
לפני ההרצאה סעד פרופסור ליין עם סטודנטים לדוקטורט, שסיפרו לו על מחקרים ושוחחו איתו על נושאים שונים. בהרצאה, שכותרתה ‘פרספקטיבות בכימיה: מכימיה סופרה-מולקולרית לכימיה מסתגלת (adaptive)’, סיפר פרופסור ליין על מחקריו הרבים ועל היישומים שנולדו בעקבותיהם, ובהם חומרים חדשניים המשמשים בשיקום הלב ומתכלים בגוף. “כשהתחלתי את הפרויקט הזה בשנת 1990, יחד עם חברת XELTIS, לא חלמתי שכעבור פחות מ-15 שנה נוכל להציג טכנולוגיה שימושית. עם זאת, חשוב לי להבהיר שההישגים האלה נובעים ממחקר בסיסי ומעבודה מדעית הנובעת מסקרנות מחקרית.”
פרופסור ליין נולד בשנת 1939 בעיירה רוזהיים באלזס (צרפת). אביו היה אופה ומוזיקאי, ובהמשך מכר את המאפייה כדי להתמסר למוזיקה. ז’אן מרי גדל ברוזהיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, למד לנגן בפסנתר ובאורגן, והתמקד בבית הספר התיכון בלימוד שפות, בספרות צרפתית ובפילוסופיה. בהמשך למד פילוסופיה באוניברסיטת שטרסבורג, ובמקביל למד קורסים במדעים והתרשם מההיבטים הניסויים של הכימיה האורגנית. הוא קנה ציוד מעבדה וביצע ניסויים בבית הוריו, וב-1960 החל לעבוד במעבדה של גיא אוריסון באוניברסיטת שטרסבורג, שם סיים את הדוקטורט בשנת 1964. לאחר תקופת פוסט-דוקטורט בהארוורד מונה לחבר סגל במקום עבודתו הנוכחי – האוניברסיטה של שטרסבורג.
מחקריו של פרופסור ליין יצרו שטח חדש – כימיה סופרה-מולקולרית – המהווה את הבסיס לפיתוח ‘התקנים מולקולריים’ המשמשים כגלאים או כהתקנים להעברת מידע ואותות ברמה המולקולרית. פרופסור אפלויג ציין כי “פרופסור ליין לא הפסיק לחקור ולחדש מאז קבלת פרס נובל בשנת 1987, ובעיני, עבודתו המאוחרת חשובה אף יותר.”
פרופסור ליין זכה בפרסים וכיבודים רבים, והוא חבר כבוד באקדמיות לאומיות רבות. הוא מקיים קשרים הדוקים עם הפקולטה לכימיה בטכניון והוא ידיד אמת של ישראל. בשנת 2009 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד של הטכניון. הוא מקדיש רבות לקידום מפגשים וקשרי מדע בין כימאים ישראלים ומדענים מארצות ערב כולל מסוריה, איראן, לבנון והרשות הפלסטינית, וזאת במסגרת ‘כנסי מלטה’ הנערכים אחת לשנתיים.