פרופ’ עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה בשנת 2009, חונכת את המרכז החדש
המכונים ע”ש לורי לוקי וראסל ברי בטכניון הקימו את המרכז לביולוגיה מבנית המתקדם בארץ, בהשקעה של כארבעה מיליון דולר. ראש המרכז החדש, ד”ר חי דביר, אמר כי מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית בארץ בתחום הביולוגיה המבנית והמרכז יאפשר להרחיב את המחקר הביו-רפואי הבינתחומי בטכניון. “הציוד החדשני שלנו לקריסטלוגרפיה מאקרו-מולקולרית יאפשר מחקר ביולוגי ברמה האטומית, דבר שנעשה עד כה רק במרכזים לא רבים חו”ל”, הדגיש.
הביולוגיה המבנית היא ענף במדעי החיים החותר להבנת תפקידיהן של מאקרו-מולקולות ביולוגיות, כגון עשרות אלפי החלבונים השונים האחראים על מרבית התהליכים הביוכימיים בגוף החי, באמצעות פענוח המבנה התלת-מימדי הייחודי לכל אחת מהן. “הבעייה היא שמימדיהן הזעירים של מולקולות לא ניתנים לאבחנה ע”י קרני אור נראה ולכן הינן בלתי נראות בהגדרה”.
קריסטלוגפיה בקרניX הינה הטכניקה הטובה ביותר לחקר מולקולות ביולוגיות ברזולוציות גבוהות כיוון שאורך הגל של קרני ה-X מאפשר הבחנה בין מרחקים קצרים מאוד כגון קשרים בין אטומיים. במרכז החדש יש מערכת “דפרקטומטר” המקרינה גבישים ומודדת את פיזור קרני ה-X מהן. “זהו פיזור ייחודי לכל גביש ובעזרתו אנו מקווים לפענח את המבנה המולקולרי שייצר את אותו גביש”, אמר ד”ר דביר. “היכולת שלנו ‘לראות’ עצמים בלתי נראים הינה מרגשת ומאוד אינפורמטיבית מדעית בפני עצמה אך גם בעלת חשיבות רפואית אדירה כשמדובר למשל בהתבוננות בקשר בין תרופה ויעד המטרה שלה בגוף”, הוסיף.
תהליך פיענוח המבנה התלת מימדי הינו ארוך ואתגרי והצלחתו תלוייה בין היתר בעוצמת מקור קרני ה-X. השיפור הניכר בעוצמת קרני ה-X המיוצרות במרכז החדש בטכניון מאפשר להשיג עוצמה זו בלי להיזקק למקורות חיצוניים כגון מאיצי חלקיקים שמותקנים במקומות בודדים בחו”ל.
במרכז יש גם ציוד רובוטי משלים ומתקדם המאפשר לגבש מאקרו-מולקולות ביולוגיות ולעקוב אחרי התהליך על ידי הדמיה מיקורוסקופית.
בתמונה בעמוד הבית: ד”ר חי דביר במרכז החדש לביולוגיה מבנית. צילום: דוברות הטכניון.