באותה שנה החליטה הנהלת הטכניון, בראשות מנהל הטכניון דאז אינ' שלמה קפלנסקי, להקצות חלק מהסרטיפיקטים שקיבל הטכניון עבור סטודנטים להצלת נוער יהודי באירופה – "פליטי ממשלת הזדון", כניסוחו. באותן שנים קלט הטכניון יותר מ-500 צעירים כאלה. מאחר שרבים מהם היו חסרי כול הציע להם הטכניון, באמצעות תרומות, לא רק סיוע בשכר הלימוד אלא גם מלגות קיום.
"בשנתיים האחרונות מסרנו שני-שלישים של תעודות העליה אשר היו ברשותנו לעולים מארצות העריצות וקיבלנו 330 מתלמדים מסוג זה," סיפר קפלנסקי בנאומו ביום הסיום של המחזורים העשירי והאחד-עשר ב-26.5.1940. (המובא כאן במלואו)
הסרטיפיקטים, רשיונות העלייה המנדטוריים שאפשרו ליהודים באירופה לעלות לארץ ישראל, חולקו במשורה על ידי המנדט הבריטי והפכו למשאת נפש ולמשאב יקר ערך. אחד הגופים המשמעותיים במאמץ זה היה תנועת "עליית הנוער", בראשות הנרייטה סאלד שמאמציה העצומים הצילו את חייהם של כ-30 אלף נערות ונערים יהודים. קפלנסקי פנה לסאלד בהצעה להעביר אליה את הסרטיפיקטים שהוקצו לטכניון: "אני שמח מאד שנוסף על הפעולות שנעשו ע"י התכניון לשם קליטת הנוער הגרמני בארץ והכשרתו לחיי עבודה יכלתי להוסיף גם את הותור הזה [כלומר את העברת הסרטיפיקטים לעליית הנוער] שיציל עוד 72 איש מהגיהנום הנאצי."
הנרייטה סאלד, שהייתה אז בת 80 והתרוצצה בעולם במאמצים לגייס כספים להצלת יהודי אירופה, נענתה להצעה והודתה לקפלנסקי במילים אלה: "הרשה נא לי להביע את תודתנו העמוקה על עזרתך החשובה הזו. ממדרגה ראשונה היא עזרה זו לסידור עבודתנו בתקופה זאת. בדרישות שלום, הנרייטה סאלד."
המכתבים ההיסטורים הנחשפים כאן לראשונה מובאים באדיבות איתי קרן, מנהל הארכיון היסטורי ע"ש נסיהו בטכניון
The post 1940 – הטכניון התגייס להצלת נוער יהודי מגרמניה ומאוסטריה first appeared on Technion - Israel Institute of Technology.