פרופ' תומר שלומי
אותם תאים סרטניים אינם מקשה אחת אלא משפחה עצומה ומגוונת, ותהליכים המאפיינים תא סרטני אחד אינם מתקיימים בהכרח בתא סרטני אחר. לכן, כאשר אנו באים לטפל בגידול באופן המתואר לעיל, עלינו לדעת מראש אם התהליכים שאנו 'מיירטים' בטיפול אכן אופייניים לתא היעד. רק כך נוכל להתאים את הטיפול לגידול, כפי ששואפת הרפואה המותאמת אישית. אם נדע מראש אם הגידול יגיב לטיפול נוכל לחסוך ניסוי וטעייה הגוזלים זמן ומשאבים, ובעיקר עלולים לאפשר לגידול לשגשג עד למציאת הטיפול המדויק המתאים.
קבוצת המחקר של פרופ' תומר שלומי מהפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה לביולוגיה ומרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון גילתה תהליך כזה – תהליך שעל בסיסו אפשר לפגוע באופן סלקטיבי וספציפי בתאי הסרטן בלי לגרום נזק לרקמה הבריאה. הממצאים פורסמו בכתב העת Cell Metabolism.
התהליך האמור הוא מעגל הפולאטים – מרכיב חיוני בייצורם של הדי-אן-איי ושל האר-אן-איי. מאחר שייצור די-אן-איי הוא שלב מכריע בחלוקת התא ולכן גם בהתפתחות של גידול סרטני, פגיעה במחזור הפולאט היא יעד כימותרפי מקובל. הבעיה היא שמאותה סיבה בדיוק, פגיעה במחזור זה גוררת נזק גם לרקמות בריאות ולכן גם תופעות לוואי.
בנקודה זו קיים הבדל בין תאים בריאים לתאי סרטן מסוימים. בתאים בריאים יש שני מעגלי פולאט – האחד מתרחש בציטוזול, הנוזל הממלא את התא, והשני במיטוכונדריה, יצרנית האנרגיה בתא. לכן פגיעה במעגל הציטוזולי לא תוביל לחיסול התא אלא להמרת הנתיב הציטוזולי לנתיב המיטוכונדרי, והתא ישרוד. בתאי סרטן מסוימים, לעומת זאת, מתקיים רק המעגל הראשון, הציטוזולי, ופגיעה בו תוביל למות התא.
לכן חשוב מאוד לזהות, עוד לפני תחילת הטיפול, את סוג התא הסרטני – האם הוא אכן תא מהסוג המתואר ופגיעה בנתיב הציטוזולי תוביל למותו. גם כאן מצאה קבוצת המחקר את הפתרון: זיהוי רגישות התא לפגיעה בנתיב הציטוזולי על סמך רמתו של חלבון בשם RFC. חלבון זה, הנמצא על גבי ממברנת התא, מבקר את כניסתם של פולאטים לתוך התא. לכן רמת חלבון נמוכה מעידה שחסימת הנתיב הציטוזולי תוביל למות התא הסרטני.
לסיכום, קבוצת המחקר של פרופ' שלומי פיתחה קונספט טיפולי המבוסס על זיהוי התאים הסרטניים הפגיעים ועל פגיעה במסלול הפולאט הציטוזולי. בשל ההבדל המטבולי בין תאים אלה לתאים הבריאים יפגע טיפול זה רק בתאים הסרטניים הפגיעים ולא ברקמות הבריאות שמסביב.