בתחילת אוקטובר הכריזה ועדת פרס נובל על הפרסים בתחומים השונים לשנת 2020. שלושה מהזוכים החדשים זכו בשנים האחרונות בפרס הארווי מטעם הטכניון, ובכך חיזקו את מעמדו של פרס הארווי כ"מנבא נובל": יותר מ-30% מזוכי פרס הארווי מאז 1986 זכו לימים בפרס נובל.
הזוכות בפרס נובל בכימיה לשנת 2020 הן פרופ' עמנואל שרפנטייה, ראש מכון מקס פלנק לחקר הפתוגנים, ופרופ' ג'ניפר דאודנה מאוניברסיטת ברקלי, שקיבלו את פרס הארווי לפני פחות משנה, ב-3 בנובמבר 2019, יחד עם פרופ' פנג ז'אנג. השתיים יקבלו בדצמבר את פרס נובל בכימיה על "פענוח קוד החיים" ועל פיתוח CRISPR-Cas9, טכנולוגיה מהפכנית לעריכה גנטית.
בביקורה בטכניון לרגל קבלת פרס הארווי הרצתה פרופ' שרפנטייה בפקולטה לביולוגיה בטכניון, שם אמרה כי "לצערי, המדע הבסיסי אינו מקבל את תשומת הלב שמקבל המחקר היישומי. כיום מופעל על מדענים לחץ להקדיש את זמנם ליישומים, ואילו המדע הבסיסי דורש זמן והעמקה. לכן חשוב שממשלות וקרנות יעניקו גם לו את התמיכה הראויה."
פרופ' ריינהרד גנצל, שיקבל בדצמבר את פרס נובל בפיזיקה לשנת 2020, הוא חבר סגל באוניברסיטת ברקלי וראש מכון מקס פלנק לפיזיקה של החלל החיצון בגרכינג. פרופ' גנצל קיבל את פרס הארווי בשנת 2014 לצדו של פרופ' ג'יימס אליסון, שזכה בפרס נובל לרפואה לפני שנתיים. כעת יתחלק פרופ' גנצל במחצית פרס נובל בפיזיקה עם פרופ' אנדראה גז מאוניברסיטת קליפורניה לוס אנג'לס על גילוי "הסוד האפל ביותר ביקום" – חור שחור עצום הנמצא במרכז הגלקסיה שלנו, שביל החלב.
במחצית השנייה של פרס נובל בפיזיקה יזכה פרופ' רוג'ר פנרוז מאוניברסיטת אוקספורד. פנרוז, שיקבל את הפרס על פריצות דרך בתחומים שונים בפיזיקה ובהם תורת היחסות, המפץ הגדול והיווצרות חורים שחורים, קשור בתחום אחר – גאומטריה – לפרופ'-מחקר דן שכטמן, חבר סגל בפקולטה למדע והנדסה של חומרים וחתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011. זאת משום ש"אריחי פנרוז" שהוא גילה פילסו את הדרך לגילוי הגבישים הקוואזי-מחזוריים שזיכו את פרופ' שכטמן בפרס נובל.
