בין השותפים הקנדיים: מרכז מקיואן לרפואה רגנרטיבית, מכון הלב ע”ש פיטר מונק, ובכירים ב-UHN – בית חולים המחקרי הגדול בקנדה; 10 מיליון דולר קנדי כבר גויסו, ויעד הגיוס יושלם עד סוף 2004; שליש מהסכום שיגויס יושקע בטכניון.
הטכניון והרשת הרפואית הגדולה בקנדה – UHN, שמרכזה בטורונטו, הכריזו על הקמתו של Technion-UHN ICCI – מרכז בינלאומי לחדשנות במחקר קרדיו-וסקולרי, שמטרתו פיתוח דרכים חדשות לטיפול במחלות לב. ההשקעה – 75 מיליון דולר קנדי, ששליש ממנה יגיע לטכניון.
פרופסור ליאור גפשטיין, חלוץ בחקר תאי גזע ויישומיהם הרפואיים במערכת הקרדיו-וסקולרית, יוביל את המיזם המשותף. פרופסור גפשטיין עומד בראש המעבדה ע”ש משפחת סוניס למחקר אלקטרופיזיולוגי של הלב ורפואה משחזרת בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון.
ד”ר בארי רובין, מנהל מכון הלב ע”ש פיטר מונק בטורונטו, אמר כי “מחלות לב הן גורם-תמותה משמעותי במדינות ה-OECD, וגורם-התמותה השני בישראל ובקנדה. שיתוף הפעולה הנוכחי טומן בחובו פוטנציאל משמעותי לפיתוח הֶתקנים קרדיו-וסקולריים וטיפולים רגנרטיביים, חידושים שיועילו לא רק לתושבי קנדה וישראל אלא לאנושות כולה. אני מאמין שמדעני הטכניון יפתחו התקנים חדשים, כגון משאבות-לב זעירות, וכי הצוות של מרכז הלב ע”ש פיטר מונק יקבע אם אלה אופציות-טיפול מתאימות לחולים שכיום איננו יכולים לטפל בהם כהלכה. בשבועות הקרובים נעביר לטכניון את ההשקעה הראשונית מתוך 10 מיליון דולר קנדי שגויסו עד כה. אנו מעריכים שעד סוף השנה נשלים את יעד הגיוס – 75 מיליון דולר קנדי. לפחות שליש מסכום זה יוקצה למדעני הטכניון.”
בהסכם נאמר כי “מאמציהם המשותפים של המדענים והרופאים מהטכניון, ממרכז מקיואן לרפואה רגנרטיבית וממכון פיטר מונק מכוּונים לפיתוח טכנולוגיות רפואיות חדשות ויישומים חדשניים בתחומים כגון הֶתקנים רפואיים וטיפול בתאי גזע – חידושים רפואיים בעלי פוטנציאל מסחרי ניכר, שיביאו מזור למיליוני חולים ברחבי העולם”.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי הטכניון מרחיב ללא הרף את שיתופי הפעולה הבינלאומיים שלו, וכי שיתוף הפעולה הנוכחי עם המדענים הקנדיים המובילים הוא יוזמה מלהיבה בעלת פוטנציאל משמעותי. “פריצות דרך מחקריות מתאפשרות כיום רק באמצעות שילוב כוחות ושיתופי פעולה עם מדענים וחוקרים מהמובילים בעולם,” אמר. “אני שמח מאוד ש-UHN הקנדית, שהיא רשת מובילה ברפואה רגנרטיבית ובטיפול בחולי לב, בחרה את הטכניון כשותף ביוזמה זו, ועשתה זאת משום שהטכניון הוא אחד המוסדות המובילים בעולם בהנדסה ביו-מכנית ובחקר תאי גזע. אין לי ספק שהפיתוחים שייצאו מהמרכז החדש יספקו טיפולים חדשים למיליוני חולים ברחבי העולם.”
פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, הדגיש כי במרכז החדש יוכשר גם הדור הבא של חוקרים ומדענים שיתמחו בתחום החדשני של חקר תאי גזע, תחום שעשוי לספק טיפולים חדשניים בספקטרום רחב של מחלות קשות. פרופסור גולני ציין גם כי שיתוף הפעולה בין הטכניון ל-UHN עולה בקנה אחד עם השותפות האסטרטגית בין קנדה לישראל, שעליה הכריזו ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה הקנדי סטיבן הארפר ב-21 בינואר 2014. שותפות זו תקדם בין השאר “שיתופי פעולה מדעיים, קשרים עסקיים, לרבות בתחום החדשנות, הידוק הקשרים האקדמיים ושיתופי פעולה במחקר ופיתוח”.
בתמונה: טקס החתימה (מימין לשמאל): ד”ר בארי רובין, שריל מקיואן, פרופסור פרץ לביא, דינה תדורופולוס, ד”ר גורדון קלר, ד”ר צ’ארלי צ’ן. צילום: דוברות הטכניון
בתמונה בעמוד הבית: ד”ר בארי רובין