חוקרים מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון פיתחו מודל המשפר קבלת החלטות המבוססת על מידע ממומחים

הבוקר שמענו ברדיו שהסיכוי לגשם נמוך מאוד – 6% – אבל אמש החזאי בטלוויזיה נקב
ב-35% והאפליקציה מראה לנו 50%. אז… איך נתלבש? איך נלביש את הילדים? האם ניקח מטרייה?

כולנו מכירים את ההחלטות הקטנות האלה בחיי היומיום, אבל גם החלטות גדולות יותר: האם ללכת לניתוח כשאחד הרופאים מציג סיכויים גבוהים להחלמה ספונטנית אך רופא אחר סבור שהניתוח חיוני? האם להשקיע בסקטור הנפט כשמומחה אחד אומר שכדאי, שהרי האנרגיה האלטרנטיבית מיצתה את דרכה, והאחר אומר את ההיפך? האם לאשר לילד לנפוש בסיני כשמומחי ביטחון חוזים שחורות ואילו מומחי תיירות צופים שקט ושלווה?

רבות מההחלטות שאנו מקבלים בחיינו האישיים והמקצועיים מתקבלות בתנאים של אי-ודאות ונשענות על תחזיות של מומחים בתחום. גם מקבלי ההחלטות בארגונים גדולים – חברי דירקטוריון, שרי ממשלה וכיו"ב – נסמכים על הערכות מומחים. כל עוד המומחים מסכימים ביניהם, ההחלטה קלה, אבל ברבים מהמקרים הם חולקים זה על זה ותחזיותיהם סותרות.

ד"ר איתי אריאלי, ד"ר יעקב בביצ'נקו ו פרופ"ח רן סמורודינסקי מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון בטכניון פיתחו מודל חדש לשקלול של תחזיות מומחים ומציגים פתרון אופרטיבי לבעיה האמורה עבור חלק מהסיטואציות. המאמר פורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים -PNAS  .

לדברי ד"ר אריאלי, "אנו מציעים כאן מודל מתמטי שמאפשר לבחון באופן אובייקטיבי איכות של קבלת החלטה ולבנות תחזית המבוססת על כמה תחזיות מומחים. זאת על סמך הערכת איכות התחזית המצרפית בסיטואציה הגרועה ביותר. עבור מתארים (תרחישים) מסוימים אנחנו גם מציעים פתרון קונקרטי (נוסחה מתמטית) לבעיה, שמספק תחזית מצרפית טובה מאוד. תחזית זו דומה לזו שהיה מקבל אדם החשוף לכל הידע והנתונים שבידי כל המומחים."

ד"ר אריאלי מדגיש כי מדובר במחקר ראשוני, ולכן מדובר במתארים פשוטים. "באחד המתארים, לדוגמה, ידוע שלאחד מהמומחים יש ידע רב יותר מהמומחה האחר, אבל איננו יודעים מי מהם הוא בעל הידע הרב יותר. במאמר נוסף שנולד מאותו מחקר אנו מטפלים במתארים מרובי-מומחים, בניגוד למאמר הנוכחי המתמקד כאמור במתארים שבהם יש רק שני מומחים."

למאמר בכתב העת PNAS לחצו כאן

ד"ר איתי אריאלי – מרצה בכיר

פרופ"ח רן סמורודינסקי

ד"ר יעקב בביצ'נקו – מרצה בכיר